תוכן עניינים

1. הוראת דין »
2. סעיף 6(א) לחוק – תקופת חופשה לידה והורות »
3. טבלה מסכמת של זכויות בתקופת חופשה לידה והורות »
4. סעיף 6 (ב1) לחוק עבודת נשים – זכות להארכת חופשה לידה עקב אשפוז האישה »
5. סעיף 6(ג) לחוק עבודת נשים – הזכות להארכת חופשה לידה בעד ילדים נוספים שנולדו »
6. סעיף 6(ד) לחוק עבודת נשים – הזכות להארכת חופשה לידה במקרה של אשפוז הילד שנולד »
7. סעיף 6(ד2) לחוק עבודת נשים – הזכות להארכת חופשה לידה הינה מצטברת »
8. טבלה המסכמת התקופות המזכות בהארכת חופשה לידה »
9. סעיף 6(ו) לחוק עבודת נשים – קביעת תקנות לגבי עבודות מסוימות »
10. סעיף 6(ז1)(1) לחוק עבודת נשים – חופשת לידה מלאה לאב »
11. סעיף 6(ח)(1) לחוק עבודת נשים – חופשת לידה חלקית לאבהם פרטיו »
12. סעיף 6(ט) לחוק – היעדרות מעבודה לרגל תקופת לידה והורות אינה פוגעת בזכויות התלויות בוותק  »‘

א. הוראת דין

• חוק עבודת נשים, תשי"ד-1954

• תקופת לידה והורות
• 6. (א)  עובדת שקרובה ללדת יתן לה מעסיקה תקופת לידה והורות ולא יעסיקנה בתוך תקופת הלידה וההורות.
• (ב)(1) תקופת הלידה וההורות היא עשרים ושישה שבועות, מהם שבעה שבועות או  פחות מזה, כרצון העובדת, לפני יום הלידה המשוער והשאר אחרי יום הלידה;
• (2) עובדת רשאית לקצר את תקופת הלידה וההורות, ובלבד שתקופת הלידה וההורות לא תפחת מחמישה עשר שבועות, או מתקופה כאמור בתוספת הארכות של תקופת הלידה וההורות, אם מימשה את זכותה להאריכה לפי סעיפים קטנים (ב1), (ג) ו-(ד) (להלן – הארכות);
• (3) עובדת שהודיעה על רצונה לקצר את תקופת הלידה וההורות כאמור בפסקה (2), לא יוכל המעסיק לדחות את החזרתה לעבודה למשך יותר משלושה שבועות מיום שהודיעה כאמור;
• (4)   שר התעשייה המסחר והתעסוקה רשאי לקבוע הוראות לעניין מתן הודעה על קיצור תקופת הלידה וההורות כאמור בסעיף קטן זה, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות להודעה למי שהעובדת עבדה אצלו לפני תקופת הלידה וההורות, ולמעסיק אחר;
• (5)   הוראות פסקאות (1) עד (4) לא יחולו על עובדת שעבדה לפני יציאתה לתקופת לידה והורות פחות משנים עשר חודשים אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה; תקופת הלידה וההורות של עובדת כאמור היא חמישה עשר שבועות, מהם שבעה שבועות או פחות מזה, כרצון העובדת, לפני יום הלידה המשוער והשאר אחרי יום הלידה.

במסגרת תיקון מס' 55 לחוק עבודת נשים הוחלף המונח "חופשת לידה" במונח "תקופת לידה והורות"¹  ועל כן, כל מקום שכתוב להלן, בהוראות חוק או בפסיקה מוקדמים לתיקון, "חופשת לידה" הכוונה ל"תקופת לידה והורות".

ב. סעיף 6(א) לחוק – תקופת חופשה לידה והורות

1.  תקופת חופשת הלידה נועדה להתאוששותה של האם הטריה ולטיפול ברך הנולד. האיסור להעסיק עובדת במהלך חופשת הלידה הוא אבסולוטי וגורר אחריו סנקציה אזרחית וסנקציה פלילית.

ראו לענין זה פסק דין שונים².

2. גם אם עובדת שיתפה פעולה עם בקשת מעסיק לעבוד במהלך חופשת הלידה, אין הדבר מקנה למעסיק זכות להעסיק עובדת במהלך חופשת הלידה בניגוד להוראות מפורשות של החוק.

ראו לענין זה פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה בעניין רינת כהן³

3.  חזקה על עובדת המפסיקה עבודתה לפני הלידה, בתקופה בה היא רשאית לצאת לחופשת לידה, שהיא לא מתפטרת מהעבודה, אלא יוצאת לחופשת לידה (תקופת לידה והורות).

ראו לענין זה פסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה בענין אורלי חזן⁴.

4. תיקון מספר 46 לחוק האריך את חופשת הלידה כך שתימשך 26 שבועות, במקום 14 שבועות שהיו עד לאותו מועד. הגם שחלק מחופשת הלידה משבוע 14 ועד שבוע 26 הוא חופשה ללא תשלום, עדיין מדובר בחופשת לידה שאורכה נקבע בחוק.

ראו לענין זה הנפסק בפסק הדין בענין טלי פלס⁵. על יסוד האמור נקבע כי,  ככזו,  חופשת הלידה (גם החלק שאינו בתשלום), באה בגדר חריגי תקנה 2(ב) לתקנות הביטוח הלאומי (אמהות), תשי"ד- 1954, ואין מדובר בחופשה התלויה במבוטחת המוציאה אותה מגדרי התקנה.

תקנה 2(ב) לתקנות הביטוח הלאומי (אמהות), תשי"ד- 1954מאפשרת במקרים בהם המבוטחת אינה משתכרת את מלוא השכר ברבע השנה הרלוונטי לחישוב הגמלה, מסיבה שלא תלויה בה, לערוך חישוב משלים שייקח בחשבון את השכר המשוער לו היתה זכאית.

5. עת תיקן המחוקק את אורכה של חופשת הלידה, הגם שבחלקה איננה בשכר, הרי שברירת המחדל של המחוקק הפכה להיות כי חופשת הלידה היא בת 26 שבועות.

ראו לענין זה פסק הדין בענין טלי פלס⁶ בית הדין הוסיף כי על אף מתן האפשרות לעובדת לקצר את תקופת חופשת הלידה,  אין כוונת הדברים כי חופשה זו היא חופשה "התלויה בה" במובן זה, שאורכה של תקופה זו בת 26 שבועות היא חופשת הלידה שקבע המחוקק, ומשכך מתן האפשרות לקצר את אורכה לא הופך את החופשה לכזו התלויה במבוטחת, ומוציאה מגדרי תקנה 2(ב) לתקנות. בהינתן כי המבוטחת מממשת את זכותה לחופשת לידה באורכה המירבי הקבוע בחוק, הרי שאין הדבר גורע מזכותה לגמלת שמירת הריון, והטעמים המצדיקים חישוב הגמלה לשמירת היריון בשיעור השכר המלא חלים בעניינה. בית הדין הוסיף עוד כי תכלית התיקון לחוק הייתה לעודד נשים לשהות בחופשת לידה ארוכה יותר מבלי שהתקופה מעבר ל-14 השבועות שהם בשכר ( היום 15- הח"מ) תהיה על חשבון חופשתה השנתית של היולדת. משכך, פרשנות אחרת של תקופת חופשת הלידה ללא שכר, תגרום לכך שהיולדות לא ינצלו את זכותן זו מחשש שזכויותיהן הנוספות תפגענה.

6. בתקופה בה שהתה העובדת בשמירת הריון נשמרים יחסי עבודה, אולם אין  לראות בתקופה זו תקופה בה העובדת "עבדה" אצל המעסיק לענין סעיף  6 (ב) (5) לחוק.

ראו לענין זה הנפסק בפסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה בעניין קרנית קטעבי⁷.

מראה מקום

1.   ס"ח תשע"ו מס' 2569 מיום 28.7.2016 עמ' 1090 (ה"ח הכנסת תשע"ו מס' 629 עמ' 84) – תיקון מס' 55;↩
2. סעש (ב"ש) 48606-01-19‏ ‏ רחל מוסקל נ' מעלה עומרים אגודה שיתופית חקלאית להתיישבות קהילתית בע"מ, 24.5.20 – ראו סעיפים 26-27 לפסק הדין ; ראו עוד : תעא (ת"א 3649/08 ענת בלטמן נ' חברת נוקי מוצרי תינוקות בע"מ, 30.6.11 ;  סע (ת"א) 15859-09-10‏ ‏ דגנית זיטומירסקי נ' חברת אחים מאיר רשת חנויות הלבשה (1990) בע"מ, 15.5.14↩
3. סע (חי') 13805-01-12‏ ‏ רינת כהן נ' חב' מגן גלוון באבץ חם בע"מ, 3.11.13↩
4. עד"מ 30022/98 אורלי חזן נ' אורטל שירותי כוח אדם בע"מ פד"ע לו 172↩
5. עבל (ארצי) 5280-04-15‏ ‏ המוסד לביטוח לאומי נ' טלי פלס, 23.2.16↩
6. עב"ל(ארצי) 5280-04-15 שלעיל↩
7. ס"ע (חי') 13238-06-11 קרנית קטעבי נ' פעמית קרטון ואריזות בע"מ, 29.3.17↩