עולם העבודה | יולי 2, 2021
שבת

נושאים מרכזיים לדיון

  1. אורך יום המנוחה
  2. יום המנוחה כולל את השבת לגבי יהודים
  3. יום המנוחה בשבוע עבודה של 5 ימים
  4. יום המנוחה לגבי לא יהודי
  5. תכלית יום המנוחה

הוראת חוק

  • חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951

  • שעות המנוחה השבועית 
  • 7 (א)  לפחות שלושים ושש שעות רצופות לשבוע הן המנוחה השבועית של העובד.
  • (ב)  המנוחה השבועית תכלול –
  • (1)   לגבי יהודי – את יום השבת;
  • (2)   לגבי מי שאינו יהודי – את יום השבת או את יום הראשון או את היום הששי בשבוע, הכל לפי המקובל עליו כיום המנוחה השבועית שלו.

פירוט הכללים הנוגעים לסעיף 7 לחוק

א. יום המנוחה ואורכו. 

למעט עובדי משמרות עליהם נעמוד בהמשך להלן,  אורך יום המנוחה עומד על שלושים ושש שעות רצופות.

יום המנוחה כולל את השבת לגבי יהודים ולגבי לא יהודי יום השבת, או יום הראשון או היום הששי בשבוע, הכל לפי המקובל עליו כיום המנוחה השבועית שלו.

ב. ימי המנוחה נקבעו בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948: שבת ומועדי ישראל – שני ימי ראש-השנה, יום הכיפורים, ראשון ושמיני עצרת של סוכות, ראשון ושביעי של פסח וחג השבועות.

הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה יחולו לגבי יהודי – על מועדי ישראל, לגבי מי שאינו יהודי – על מועדי ישראל או על חגי עדתו, לפי המקובל עליו.

ג. יום העצמאות נקבע כיום חג המדינה והוא חג לבני כל הדתות.

ראו מאמר בנושא.

 

כדי לראות תוכן רשימה זו עליכם לרכוש מנוי שנתי
רכשתם כבר מנוי?

ד. קביעת יום המנוחה השבועי נועדה לשרת שתי תכליות מרכזיות – חברתית ודתית.

קביעת יום מנוחה שבועי משרת מטרה חברתית לפיה ראוי לייחד יום מנוחה שבועי לכל אדם כדי שיוכל לנוח בו ממלאכתו, לשהות עם משפחתו או בחברת ידידים ולהתפנות לנופש ולבידור לפי בחירתו והעדפותיו. כן נועדה קביעת יום המנוחה להגן על בריאותו של העובד ולהבטיח תנאי עבודה הוגנים. בנוסף, הועדת יום המנוחה בשבת נעשתה על רקע ציווי ההלכה ומסורת ישראל1.

ה. המחוקק הורה שהמנוחה השבועית תכלול את יום השבת שכן ראה בשבת משום קנין לאומי של העם היהודי שיש לשמור עליו.

האמור נפסק בבג"ץ שמחה מירון2.

ו. יום השבת נקבע כיום המנוחה הלאומי על-פי מורשתה ותרבותה של מדינת ישראל, אך בהיותה מדינה יהודית ודמוקרטית ניתנה לשאינם יהודים האפשרות לבחור בין יום המנוחה על-פי דתם לבין יום המנוחה הכללי.

האמור נפסק בעניין הרב רקובר3 .

ז. יש באיסור להעסיק ביום המנוחה כדי להגביל את חופש העיסוק, אך הוא איסור העומד במבחני פסקת ההגבלה שבחוק יסוד: חופש העיסוק.

האמור נפסק בבג"ץ דיזיין4.

ח. כניסת השבת מתחילה עם שקיעת השמש ביום שישי ומסתיימת בצאת הכוכבים למחרת היום.

ראו בעניין יעקוביאן5, שם נפסק, כי  המונח "שבת" שבסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט צריך שיתפרש כמשמעותו על-פי המסורת היהודית, היינו מכניסת השבת בעת שקיעת החמה בערבו של יום שישי ועד צאתה בצאת הכוכבים בערבו של יום השבת.

ט. יהודי, לעניין חוק שעות עבודה ומנוחה, הוא כל עובד המצהיר על עצמו כיהודי, בין בכלל ובין בפני המעסיק, הצהרה שעל פניה היא נכונה.

האמור נפסק בעניין הנדימן6.

י. לשם הוכחת יהדותו של מי שהועסק בשבת, די באמירתו של העובד ובהצגת תמצית רישום במרשם האוכלוסין לגביו, כדי לשמש "ראיות לכאורה" לצורך הוכחת אשמת המעסיק.

האמור נפסק בעניין מדינת ישראל-גוד נייט סנטר7.

בעניין גלינה שכנוביץ8 נקבע, כי על אף שבית הדין אינו נדרש לשאלה "מיהו יהודי", בנסיבות בהן נמנעה העובדת מלהציג ראשית ראיה לכאורה (רישום במרשם האוכלוסין או תעודת זהות) – ברי כי לעניין הוראות סעיף 7 לחוק, לא החלה העובדת להרים את הנטל המוטל עליה להוכחת תביעתה לגמול עבודה במנוחה שבועית.

יא. כשם שהצהרתו של עובד על היותו יהודי מחייבת את מעסיקו לעניין החוק, כך גם הצהרת עובד כי אינו יהודי מחייבת, וזאת לאחר בדיקה סבירה של המעסיק שנעשתה בעניין זה בתום לב.

האמור נפסק בעניין גלינה קיסלגוף9.

יב. על מעביד לתת לעובד שאינו יהודי יום מנוחה כקבוע בחוק, אך ורק מבין שלושת הימים לגביהם ניתן לקבל יום מנוחה.

האמור נפסק בעניין מדינת ישראל-מרק שנטל10.

 יג. על העובד הלא יהודי לקבוע יום מנוחה קבוע, ואין באפשרותו לשנות את בחירתו בכל פעם מחדש.

האמור נפסק בעניין מדינת ישראל-זכיון אפנת רנואר11.

יד. לעובד שאינו יהודי זכות הבחירה לגבי יום המנוחה שלו והוראה בהסכם העבודה הקובעת כי המנוחה של העובד הוא "שבת, ואולם בשבועות בהן תבוצע עבודה בשבת – יום אחר" – אינה תקינה,

בעניין GEVRMARIAM TAHLI12 נפסק כי לעובד שאינו יהודי זכות הבחירה לגבי יום המנוחה שלו והוראה בהסכם העבודה הקובעת כי המנוחה של העובד הוא "שבת, ואולם בשבועות בהן תבוצע עבודה בשבת – יום אחר" – אינה תקינה, משעה שיום המנוחה אינו קבוע, אלא נקבע אד-הוק על פי נוחות השיבוץ של המעסיקה בכל שבוע, באופן המנוגד לתכלית החוק ונועד להפחית באופן מלאכותי את גמול העבודה במנוחה השבועית. משכך, לא נסתרה ברירת המחדל שבהסכם, לפיה יום המנוחה השבועית הוא יום שבת.

טו. אין להתייחס לשבתות ולימי חג של יהודים, בהם העובד המוסלמי נדרש שלא לעבוד, כאל ימי חופשה שנתית.

בעניין יצחק אהרונוב13 נפסק, כי שבתות וימי חג של יהודים אינם ימי חופשה שנתית לעובד ערבי, באשר מנוחתו זאת כפויה עליו ללא כל קשר לחופשה שנתית.

טז. אין בכך שעובד המועסק אך ורק בימי המנוחה השבועית כדי למנוע ממנו להצהיר כי יום השבת הוא יום המנוחה השבועי.

עצם העבודה ביום השבת, בין אם מדובר באחד מימי העבודה הקבועים של משרה פלונית ובין אם מדובר במשרה שכל כולה עבודה בשבת, אינה יכולה ללמד, לכשעצמה, כי יום השבת אינו יום המנוחה השבועית המקובל על העובד שאינו יהודי9.

יז. השאלה אם לצורך תשלום גמול מנוחה שבועית עבודת העובד במוצאי השבת היא עבודה ביום המנוחה (שהיקפה, ככלל עומד על 36 שעות) תלויה תחילה באופן הגדרת יום המנוחה בהודעה לעובד,  והאם היא כוללת גם את מוצאי שבת. בהעדר הגדרה ברורה בהודעה לעובד יפעל הדבר לטובת העובד במובן זה שתיחשב העבודה במוצאי שבת כעבודה ביום המנוחה השבועי עד השלמת מכסת 36 השעות.

האמור נפסק בעניין מיקוד ישראל14. כן נפסק כי אף בהנחה שיום המנוחה הוגדר בצורה ברורה בהודעה לעובד עדין יש לבחון אם הגדרה זו עולה בקנה אחד עם המגבלות הנורמטיביות החלות על נתינתו. כך, ככל שהגדרת יום המנוחה השבועי בהודעה לעובד אינה מעניקה לו 36 שעות מנוחה, תיחשב העבודה במוצאי שבת כעבודה ביום המנוחה השבועי עד השלמת מכסת 36 השעות. כלומר – קיימים שני משתנים המשפיעים על תשלום גמול מנוחה שבועית בגין העבודה במוצאי שבת, והם מתן ההודעה לעובד ותוכנה (לרבות בהירות תחום יום השבת) וכן חוקיות תוכנה (לרבות משכה בראי המגבלות לכך מכוח דין).

הלכה זו שינתה את הנפסק בעניין שלמה מנחם15 וניצנים16, לפיהם יתכנו מקרים שעבודה במוצאי שבת תחשב כעבודה במנוחה השבועית, אם לא קדמה לה הפסקה רצופה של 36 שעות, אלא שעניין זה טעון הצגת תמונה מפורטת ומדויקת לגבי שעות העבודה בכל מועד רלבנטי.

יח. בשבוע עבודה של 5 ימים – עבודה ביום שישי תחשב לעבודה במנוחה השבועית.

האמור נפסק בעניין מעבדות טרבינול17. אולם, יש לבחון כיצד הלכה זה עומדת בקנה אחד עם הלכת מיקוד הנזכרת לעיל שניתנה לאחר מכן.

מראה מקום

  1. בגץ 5073/91‏ ‎ ‎תאטראות ישראל בע"מ‎ ‎נ' עיריית נתניה ואח'‏, פ"ד מז(3) 192; בג"ץ 5026/04‏ דיזיין 22 – שארק דלוקס רהיטים בע"מ נ' ראש ענף היתרי עבודה בשבת ואח', פ"ד ס(1) 38; ע"פ 1003/00 הנדימן – עשה זאת בעצמך בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד לח(2003) 262; רע"פ 10687/02‏ הנדימן עשה זאת בעצמך בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(3) 1; עפ 217/68‏ ‏יזראמקס בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד כב(2) 343
  2. בג"ץ 287/69 שמחה מירון נ' שר העבודה ואח', כד(1) 337; עפ (ת"א) 1925/86‏‎ ‎עירית תל-אביב נ' יפו‏‎ ‎נ' קולנוע "דקל" בע"מ, פ"ד תש"ן(2) 138
  3. ע"א (חי')   131/86‏ ‎ ‎הרב רקובר ואח'‏‎ ‎נ' ארמון תיאטראות חיפה בע"מ ואח'‏, פ"ד תשמח(1) 336
  4. בג"ץ 5026/04‏ דיזיין 22 – שארק דלוקס רהיטים בע"מ נ' ראש ענף היתרי עבודה בשבת ואח', פ"ד ס(1) 38; ע"פ 1004/00 אלוניאל בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד לח(2003) 488; ע"פ 1003/00 הנדימן – עשה זאת בעצמך בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד לח(2003) 262
  5. ע"פ 1002/02‏ מדינת ישראל נ' יעקוביאן‏, פ"ד לח(2003) 363; בקשת רשות ערעור נדחתה ב רע"פ 7264/02 עיוב יעקוביאן נ' מדינת ישראל, 3.11.2002; כן ראו: ע"פ 1003/00 הנדימן – עשה זאת בעצמך בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד לח(2003) 262; רע"פ 10687/02‏ הנדימן עשה זאת בעצמך בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(3) 1
  6. ע"פ 1003/00 הנדימן – עשה זאת בעצמך בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד לח(2003) 262; בקשת רשות ערעור נדחתה בבית המשפט העליון ברע"פ 10687/02‏ הנדימן עשה זאת בעצמך בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(3) 1; ע"פ 1004/00 אלוניאל בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד לח(2003) 488
  7. דב"ע 8-14/97‏ מדינת ישראל – גוד נייט סנטר בע"מ ואח'‏, פ"ד לג(1999) 221
  8. עב (חי') 421/02  שכנוביץ גלינה נ' פז יזרעאליה תחנת דלק בע"מ, 21.3.2005
  9. עע (ארצי) 396-09‏ ‏ גלינה קיסלגוף נ' מרכז רפואי מעייני הישועה, 9.11.201
  10. עפ (ארצי) 64034-12-12‏ ‏ מדינת ישראל נ' מרק שנטל (ישראל) בע"מ, 12.9.2013
  11. עפ (ארצי) 46825-02-13‏ ‏ מדינת ישראל נ' זכיון אופנת רנואר בע"מ, 5.2.2014
  12. ע"ע (ארצי) 34451-09-20 GEVRMARIAM TAHLI  נ' פייבקיטשנס בע"מ 20.4.21
  13. דיון (ארצי) לד/49-3 יצחק אהרונוב נ' עבד אל קאדר וותד, פ"ד ה(1) 472
  14.  עע (ארצי) 9623-02-18 מיקוד ישראל אבטחה שרותים וכח אדם בע"מ – לבן דדיאשוילי, 7.4.2020; ראו גם – סעש (חי') 31432-02-19 תום קגנוב נ' כיף בצפון בע ניתן על ידי טל גולן, ביום 5.1.21
  15. ע"ע 1038/00 שלמה מנחם ואח' נ' שאול יוסף-פונדק שאול, 19.12.2002
  16. עע (ארצי) 402/07 ‏ ‏ ניצנים – חברה לאבטחה וניהול פרוייקטים בע"מ נ' יאיר חודאדי, 19.1.2010
  17. דיון (ארצי) שם/20-4 מעבדות טרבינול בע"מ נ' מועצת פועלי אשדוד, פ"ד יב(1) 085

מאמרים קרובים