עולם העבודה | מאי 21, 2021

תמצית הכללים

  1. הזכאות לפיצויי פיטורים לרגל מעבר ליישוב חקלאי או ליישוב באזור פיתוח נוצרת אם התמלאו שני תנאים מצטברים: 1. ההתפטרות באה עקב כוונה להתיישב ביישוב חקלאי או באזור פיתוח; 2. העובד הוכיח כי גר באותו ישוב שישה חודשים לפחות.
  2. סעיף 8(2) לחוק אין עניינו במניע להעתיק את מקום המגורים אלא בסיבה להתפטרות מהעבודה.
  3. הקובע הוא האם עצם העתקת המגורים השפיעה על יכולתו של העובד, כך שלא יהא סביר לדרוש מהעובד כי ימשיך לעבוד במקום שעבד.
  4. זכאות לפיצויים מכוח סעיף 8(2) לחוק קמה רק בעת מעבר לישוב באזור פיתוח מישוב שאינו באזור פיתוח, או מישוב לא חקלאי לישוב חקלאי.
  5. העובדה שהמעבר לאזור פיתוח נבעה מצרכי פרנסה, אינו שולל את הזכות לפיצויי פיטורים ודי להראות כי המעבר לאזור הפיתוח לא אפשר לעובד להמשיך ולעבוד במקום העבודה הקודם.
  6. עצם העובדה שהמעבר לאילת נבע מצרכי פרנסה, אינו שולל את הזכות לפיצויי פיטורים שהרי סיבות פרנסה מביאות אנשים לשנות את מקום מגוריהם ומביאות עובדים לשנות את מקום העבודה.
  7. יישוב חקלאי הוא ישוב בו מרבית התושבים הם חקלאים העובדים בחקלאות ולא רק בעלים של משק חקלאי.
  8. יישום ההלכות של בית הדין הארצי לעבודה בפסקי דין של בתי הדין האזוריים לעבודה:
    1. מעבר לאזור פיתוח בכדי להתפטר ולזכות בפיצויי הפיטורים, איננו מתיישב עם מטרת החוק לעודד התיישבות, ואינו מצדיק את הפגיעה באינטרס המעסיק.
    2. די במגורים של שישה חודשים בישוב החקלאי או באזור הפיתוח כדי שתקום זכאות לפיצויים מכוח הסעיף וגם אם העובד חזר לאחר השישה חודשים למקום מגוריו הקודם קמה לו זכאות לתשלום פיצויי פיטורים.
    3. עובדת שהעתיקה מקום מגוריה מאופקים לשלומי לא קיבלה פיצויי פיצויים, משום שהעתיקה מקום מגוריה מישוב בפיתוח ליישוב פיתוח.
    4. מושב שיתופי אליו העתיקה העובדת מקום מגוריה הינו ישוב חקלאי וכן הוכח על ידי העובדת כי ההתפטרות באה עקב העתקת מקום מגורים.
    5. אין די באישור ראש המועצה להוכיח מעמדו של ישוב כישוב חקלאי.
כדי לראות תוכן רשימה זו עליכם לרכוש מנוי שנתי
רכשתם כבר מנוי?

הוראת הדין 

  • חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963

  • התפטרות לרגל העתקת מגורים
  • 8 (1) …
  • (2)   לישוב חקלאי – מישוב שאינו חקלאי, או לישוב באזור פיתוח מישוב שאינו באזור פיתוח, בתנאים שנקבעו בתקנות באישור ועדת העבודה של הכנסת; לענין פסקה זו "ישוב חקלאי" או "ישוב באזור פיתוח" – ישוב שנמנה עם סוגי ישובים שנקבעו בתקנות באישור ועדת העבודה של הכנסת כישובים חקלאיים או ישובים באזור פיתוח, הכל לפי הענין;
  • תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964

  • בן משפחה
  • 12(ב)  רואים התפטרותו של עובד כפיטורים לפי פסקה (2) לסעיף 8 לחוק, אם העובד גר לפחות 6 חדשים בישוב חקלאי או בישוב באזור פיתוח שאליו העתיק את מגוריו.בתקנת משנה זו –"ישוב חקלאי" – קיבוץ, מושב, או ישוב שמרבית תושביו הם חקלאים;"ישוב באזור פיתוח" – אחד הישובים: אופקים, אילת, בית-שאן, בית-שמש, דימונה, חצור, ירוחם, כרמיאל, מגדל-העמק, מדרשת שדה בוקר, מצפה-רמון, מעלות-תרשיחה, נתיבות, נצרת-עילית, ערד, צפת, קרית-גת, קרית-מלאכי, קרית-שמונה, שדרות, שלומי, יקנעם-עלית, עכו, טבריה, עפולה, גילון, עצמון, יודפת, יעד, קורנית, שכניה, מורשת, מנוף, מרכז ספיר, יבנאל, כפר-ורדים, הילה, מתת, אדר, עמקה, חרשים, כמון, מכמנים, ורד הגליל, ארשת, עדי, הררית, פרחי אביב, צורית, טל אל, כליל, קציר, מנחמיה, מטולה, מגדל, רמת ישי, ראש פינה, כנרת (המושבה), כפר תבור, יסוד המעלה, מסד, מצפה נטופה, חיספין, אשחר, הר חלוץ, יובלים, מעלה צביה, רקפת, חורפיש, מצפה הושעיה, גבעת אלה, גבעת אבני, אלון הגליל, אבטליון, שורשים.

פירוט הכללים

א. הזכאות לפיצויי פיטורים לרגל מעבר ליישוב חקלאי או ליישוב באזור פיתוח נוצרת אם התמלאו שניים אלה: ההתפטרות באה עקב כוונה להתיישב ביישוב חקלאי או באזור פיתוח; 2. העובד הוכיח כי גר באותו ישוב שישה חודשים לפחות.

מדובר בתנאים מצטברים שחייבים  להתקיים כדי להקים הזכאות להתפטר בדין מפוטר.

ב. סעיף 8(2) לחוק אין עניינו במניע להעתיק את מקום המגורים אלא בסיבה להתפטרות מהעבודה.

בעניין משה שויקי1 קבע בית הדין הארצי לעבודה כי לא במניע להעתיק את מקום המגורים מדובר בסעיף 8 לחוק, אלא בסיבה להתפטרות מהעבודה.על מנת שיקומו התנאים לזכאות לפיצויי פיטורים מכח הסעיף צריך שיווצר מצב אשר בו העתקת המגורים –  בין שהמניע להעתקה הוא כורח של חיי משפחה ובין שהוא היענות למשימה התיישבותית שהמדינה מעוניינת בה – הביא לכך שהעובד לא יכול להמשיך בעבודתו הקודמת2.

ג. הקובע הוא האם עצם העתקת המגורים השפיע על יכולתו של העובד, כך שלא יהא סביר לדרוש מהעובד להמשיך לעבוד במקום שעבד.

בעניין יהודה סדן3 נפסק ע"י בית הדין הארצי לעבודה כי שימוש המחוקק במילה "עקב" ברישת סעיף 8 לחוק מלמד כי תנאי מקדמי להפעלת הסעיף הוא  כי העובד התפטר עקב העתקת מקום המגורים. מטרת החוק היתה לעודד את המעוניינים לעבור לאזור פיתוח על ידי הבטחת פיצויי פיטורים באופן שלא יימנע מהם מלעבור לאזור פיתוח מתוך חשש של הפסד הפיצויים.

בית הדין הארצי לעבודה הטעים כי הקובע הוא אם עצם העתקת המגורים השפיעה על יכולתו של העובד להמשיך ולעבוד בעבודה הקודמת. לו היה בכוונת המחוקק לחייב מעסיק בתשלום בכל מקרה של העתקת מקום המגורים לאזור פיתוח, אף אם אין בכך שום השלכה על המשך עבודתו אצל המעסיק  היה משמיט את המילה 'עקב'".

כך, כאמור, גם בעניין משה שויקי1 נפסק כי על מנת שיקוימו התנאים לזכאות לפיצויי פיטורים מכח סעיף 8(2), צריך שיוצר מצב אשר בו העתקת המגורים מביאה לכך שהעובד אינו יכול להמשיך בעבודתו הקודמת.  עם זאת, נפסק שאין המדובר באי-יכולת אבסולוטית להמשיך בעבודה, אלא שבמצב שנוצר אין זה סביר לדרוש מהעובד כי ימשיך לעבוד במקום שעבד, למרות העתקת המגורים למקום אחר.

בית הדין הטעים כי שיקול רלבנטי ולגיטימי להתפטר עקב העתקת מקום מגורים יכול ויהיה הצורך לנסוע מרחק רב וכן כי מיקומו של מקום העבודה החדש יכול וישקול לעניין הזכאות לפיצויי פיטורים, אם מתברר שהמקום החדש סמוך ממש למקום העבודה הקודם, או מרוחק יותר, או בעל גישה נוחה פחות מאשר מקום העבודה הקודם, וזאת להבדיל מהתפטרות מטעם אחר, שבאה במקביל – וללא קשר – להעתקת מקום המגורים. כך שברור שאין די בהעתקה, כשלעצמה, של מקום המגורים להתנחלות כדי לזכות בפיצויי פיטורים4.

ד. זכאות לפיצויים מכוח סעיף 8(2) לחוק קמה רק בעת מעבר לישוב באזור פיתוח מישוב שאינו באזור פיתוח, או מישוב לא חקלאי לישוב חקלאי.

בעניין מרשה אשר5 נפסק כי לפי סעיף 8(2) לחוק, זכאי אדם לפיצויי פיטורים רק אם הוא עבר "לישוב באזור פיתוח מישוב שאינו באזור פיתוח".משכך, נפסק כי היות והמערערת עברה מ"ישוב באזור פיתוח" (מעלות תרשיחא) ל"ישוב פיתוח שגם הוא באזור פיתוח" (עפולה), הרי שאין היא זכאית לפיצויי פיטורים מכוח עילה זאת. עם זאת נפסק כי העובדת זכאית לפיצויי פיטורים מכוח סעיף 8(3) לחוק והתקנות שהותקנו מכוח אותו סעיף.  הכוונה לאמור בתקנה 12(ז) לתקנות, שכן העובדת התגרשה, התפטרה, ועברה לגור בישוב המצוי מעל  40ק"מ ממקום מגוריה בעקבות הגירושין.

ה. העובדה שהמעבר לאזור פיתוח נבע מצרכי פרנסה, אינו שולל את הזכות לפיצויי פיטורים ודי להראות כי המעבר לאזור הפיתוח לא אפשר לעובדת להמשיך ולעבוד במקום העבודה הקודם.

בעניין הדר ויצמן6 בית הדין הארצי לעבודה פסק כי בית הדין האזורי בת"א קבע, בצדק, שהזכאות לפיצויי פיטורים לפי החוק בשל המעבר לישוב באזור פיתוח קיימת כאשר קיים קשר סיבתי בין ההתפטרות לבין העתקת מקום המגורים. בקשר לכך קבע בית הדין האזורי שבנסיבות העניין, התקיימו בעובדת תנאי הזכאות שכן ברור שהמעבר לעיר אילת לא אפשר לה להמשיך ולעבוד בכפר סבא.

ו. עצם העובדה שהמעבר לאילת נבע מצרכי פרנסה, אינו שולל את הזכות לפיצויי פיטורים שהרי סיבות פרנסה מביאות אנשים לשנות את מקום מגוריהם ומביאות עובדים לשנות את מקום העבודה.

כמו כן, בית הדין הארצי לעבודה קבע בעניין ויצמן כי גם אם העובדת הודיעה על כוונתה להתפטר לפני שידעה שהיא עוברת לאילת אין בכך כדי לשלול את זכאותה, שהרי המועד הקובע לבחינת הזכאות לפיצויי פיטורים הוא מועד סיום העבודה (מועד כניסת ההתפטרות לתוקף), ובמועד זה היה ברור שהעובדת עוברת לגור באילת.עוד צוין כי העובדת הוכיחה שהיא גרה באילת יותר מ-6 חדשים ואף ממשיכה לגור שם.

ז. יישוב חקלאי הוא ישוב בו מרבית התושבים הם חקלאים העובדים בחקלאות ולא רק בעלים של משק חקלאי.

על פי הפסיקה בעניין פרנסיטקס בע"מ7, יישוב חקלאי הוא ישוב שבו מרבית התושבים הם חקלאים. כש"חקלאי" נחשב לא רק בעלים של משק חקלאי אלא כל מי שעובד בחקלאות, על כל סוגיה.

ח. יישום הכללים בפסיקות בתי הדין האזוריים לעבודה:

1. מעבר לאזור פיתוח בכדי להתפטר ולזכות בפיצויי הפיטורים, איננו מתיישב עם מטרת החוק לעודד התיישבות, ואינו מצדיק את הפגיעה באינטרס המעסיק.

בעניין סער הרלי8 נדון מקרה בו מדברי העובד עצמו ומהשתלשלות העניינים שתיאר עלה בבירור כי הלה החליט להפסיק עבודתו על מנת לקבל כספי תגמולים, וזוהי הסיבה להתפטרותו. בנוסף, משעובר להחלטתו להתפטר חיפש העובד דרך לזכות גם בתשלום פיצויי פיטורים, ועל פי עצת נציג ההסתדרות החליט להעתיק כתובת מגוריו לאילת לצורך כך,  הרי שלא התקיים הקשר הסיבתי בין העתקת מקום המגורים להתפטרות מהעבודה כנדרש בסעיף 8 לחוק.

בית הדין האזורי הטעים תוך שנסמך על פסיקת בית הדין הארצי בעניין יהודה סדן3 שלעיל,  וכן על דברי הכנסת כאשר הובאה הצעת-החוק לקריאה שניה ושלישית במליאת הכנסת כי מטרת החוק הינה למנוע הפסד מעובד המתפטר בשל העתקת מגוריו לאזור פיתוח. הרציונל מאחורי החוק הינו עידוד האינטרס הציבורי של אכלוס הארץ.

אינטרס המעסיק, המחויב בתשלום פיצויים, מוכפף לאינטרס הציבורי. ואולם, מעבר לאזור פיתוח בכדי להתפטר ולזכות בפיצויי הפיטורים, כפי שאירע באותו מקרה,  איננו מתיישב עם מטרת החוק לעודד התיישבות, ואינו מצדיק את הפגיעה באינטרס המעסיק.

2. די במגורים של שישה חודשים בישוב החקלאי או באזור הפיתוח כדי שתקום זכאות לפיצויים מכוח הסעיף, וגם אם העובד חזר לאחר שישה חודשים למקום מגוריו הקודם, קמה לו זכאות לתשלום פיצויי פיטורים.

בעניין רבי דוד טויטו9 נפסק כי הוכח שהתובע העתיק את מקום מגוריו מבני ברק לטבריה שהיא ישוב באזור פיתוח לפי התקנות,  וכי גרסת המעסיקה לפיה עצם העתקת המגורים לא מנעה מהתובע להמשיך לעבוד במקום עבודתו הקודם, לא הוכחה.

בית הדין ציין כי הנתבעת לא הציגה כל ראיה לתמיכה בטענתה כי לתובע הוצע מקום עבודה בו הוא יכול היה לעבוד במקום מגוריו החדש באותו תפקיד אותו ביצע קודם לכן.

בית הדין הוסיף כי אין בעובדה לפיה התובע חזר לעיר בני ברק בחלוף 10 חודשים ממועד העתקת מגוריו כדי לשנות, מאחר ונדרשת תקופת מגורים של 6 חודשים. בנסיבות אלה נפסק כי התובע זכאי לפיצויי פיטורים בגין התפטרותו בשל העתקת מקום מגוריו לישוב באזור פיתוח.

3. עובדת שהעתיקה מקום מגוריה מאופקים לשלומי לא קיבלה פיצויי פיצויים, משום שהעתיקה מקום מגוריה מישוב פיתוח ליישוב פיתוח.

בעניין בונפד פלורה10 נפסק כי אופקים  ושלומי  נחשבים שניהם לישובים  באזור פיתוח  ועל פי סעיף  8 (2) לחוק,  העתקת מקום  מגורים תזכה  בפיצויי פיטורים רק אם מדובר  במעבר מישוב  שאינו באיזור  פיתוח  לישוב באזור פיתוח. מכאן  שמעבר מישוב  באיזור  פיתוח לישוב  באזור פיתוח, לא מקנה  זכות לפיצויי פיטורים.

4. מושב שיתופי אליו העתיקה העובדת מקום מגוריה הינו ישוב חקלאי. כן הוכח על ידי העובדת כי התפטרותה באה עקב העתקת מקום מגורים.

בעניין תמר קרסנטי11 נפסק כי התובעת אכן העתיקה את מקום מגוריה ליישוב חקלאי מיישוב שאינו יישוב חקלאי והתגוררה בו לפחות 6 חודשים כנדרש בחוק ובתקנות. משכך בית הדין פנה לדון בסוגיה האם התפטרותה של התובעת באה עקב העתקת מקום מגוריה.

בית הדין הפנה לפסיקה לפיה יש לבדוק את הסיבה להתפטרותה של התובעת מהעבודה ולא במניע להעתקת מקום מגוריה12 וציין כי הואיל והתובעת החלה לעבוד בסמוך להתפטרותה במקום אחר, הרי שבמסגרת בדיקה זו יש לבחון את מכלול הנתונים הקשורים למקום עבודתה החדש.

התובעת העידה כי במקום עבודתה החדש יום עבודתה הוא יום עבודה רצוף בניגוד ליום העבודה המפוצל בנתבעת. בימי שישי היא עובדת במקום העבודה החדש אחת לחודשיים שלושה ואילו בנתבעת עבדה בכל יום שישי.

התובעת הוסיפה וציינה כי ממקום מגוריה עד מקום עבודתה החדש היא נוסעת כשלושת רבעי שעה ואילו למקום עבודתה הקודם היתה אמורה לנסוע ממקום מגוריה כשעה וחצי.  נתונים אלו לא נסתרו.

נפסק כי בחינת עובדות אלו מלמד, שקיים שוני משמעותי בין תנאי עבודתה בנתבעת ולבין אלו שבמקום עבודתה החדש ומכאן, כי יש לקבל את הטענה שהתפטרותה באה עקב העתקת מקום מגוריה.

בית הדין אף ציין כי לא נעלמו מעיניו הנתונים שהציג ב"כ הנתבעת ולפיהם התגלע סכסוך בין התובעת לנתבעת טרם התפטרותה ולטענתו, כי התפטרותה של התובעת היתה על רקע סכסוך זה. עם זאת כאמור בית הדין קבע כי משהתובעת  הוכיחה את שהיה מוטל עליה מכוח סעיף 8 (2) לחוק ותקנה 12 (ב) לתקנות הרי שהיא זכאית לפיצויי פיטורים.

5. אין די באישור ראש המועצה כדי להוכיח מעמדו של ישוב כישוב חקלאי.

בעניין ידיג יוסי13 בית הדין האזורי פסק כי התובע לא השכיל להוכיח שהכפר – כפר קמא הינו "יישוב חקלאי" ואין די באישור ראש המועצה להוכחת מעמד זה, אלא על התובע הנטל להוכיח עובדות נוספות המפורטות במסגרת הגדרת המושג "יישוב חקלאי" כפי שפורט בתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים)  התשכ"ד-1964 ("ישוב חקלאי" – קיבוץ, מושב, או ישוב שמרבית תושביו הם חקלאים) וכפי שפורשו בפסיקה14.

מראה מקום

  1. דב"ע לב/8-3 משה שויקי נ' מדינת ישראל, פד"ע ג' 349, 350
  2. ראו גם: דב"ע מח/3-159 חיים שלום נ' מירון סובל שור ושות' פד"ע כ 290
  3. דב"ע לו/104-3 יהודה סדן – יפעת קבוצת פועלים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ, עבודה ארצי כרך ט'(1) 321
  4. דב"ע לו/3-89 משה דוד ואח' נ' נעמי קמפ, פד"ע ח' 141; דב"ע לד/3-18 אתא חברה לטקסטיל בע"מ נ' זליג ויגלר, פד"ע ח' 235; דב"ע מח/3-159 חיים שלום נ' מירון סובל שור ושות' פד"ע כ 290
  5. דב"ע (ארצי) 300284/98  r.s.u  מערכות אלקטרוניקה נ' מרשה אשר, 28.6.99
  6. ברע (ארצי) 172/03 הדר ויצמן נ' גוני חזן, 1.5.03
  7. דב"ע ל/3-21 פרנסיטקס בע"מ נ' ארנסט לאופר, פד"ע ב 117
  8. עב(ת"א) 31792/98 סער הרלי נ' מימד מתכת בע"מ, 7.10.01
  9. סע (ת"א) 4197-11-11 רבי דוד טויטו נ' קו- עיתונות דתית בע"מ, 28.6.15
  10. עב(ב"ש) 1566/99 בונפד פלורה נ' רשת מעונות מרגלית, 19.12.01
  11. עב(ת"א) 1647/02 תמר קרסנטי נ' דרורי טורס בע"מ, 26.5.03
  12. דב"ע מח/3-159 חיים שלום נגד מירון סובל שור ושות', פד"ע כ' 220
  13. עב 1483/98 ידיג יוסי נ' חברת השמירה בע"מ, 19.12.01
  14. ראה :דב"ע ל/3-21 פרנסיטקס בע"מ נ' ארנסט לאופר, פד"ע ב 117

מאמרים קרובים