• חוק הגנת השכר, תשי"ח – 1958

• מועד לתשלום שכר חדשי
• 9. שכר עבודה המשתלם על בסיס של חודש ישולם עם תום החודש בעדו הוא משתלם; בשכר עבודה המשתלם על בסיס תקופה ארוכה מחודש, רואים כאילו היה החלק היחסי לכל חודש משתלם על בסיס של חודש.

 פירוט הכללים הנוגעים לסעיף 9 לחוק

א. המועד לתשלום שכר חודשי הוא בתום החודש.

החוק קובע כי שכר עבודה המשתלם על בסיס של חודש ישולם עם תום החודש בעדו הוא משתלם.

החוק קובע כי בשכר עבודה המשתלם על בסיס תקופה ארוכה מחודש, רואים כאילו היה החלק היחסי לכל חודש משתלם על בסיס של חודש.

ב. תשלום השכר במועדו נועד לאפשר לעובד קיום מינימלי בכבוד.

אדם ששכרו הולן הוא אדם שכבודו כאדם וכעובד נפגע. אי תשלום שכר לעובד במלואו ובמועדו, תוצאתו השבתת מקור פרנסתו ואילוצו להושיט יד לנדבת לבם של בני משפחה וחברים, ובמצוקתו כי רבה להידרש למלווים בריבית קצוצה¹.

ג. הסכמת עובד לדחיית מועד תשלום שכרו הינה משוללת סמכות שכן חוק הגנת השכר הוא קוגנטי ואין להתנות עליו.

האמור נפסק בעניין אריה לוי², נקבע כי הסכמת עובד לדחיית מועד תשלום לא תסייע למעסיק לעניין פסיקת פיצויי הלנה.

ד. אין נפקות משפטית ל"הסדר תשלום מיוחד" בין עובד לבין המעסיק לגבי המועד של תשלום השכר עליו הוסכם בין עובד למבין מעביד.

בעניין ישראל קרול³ נפסק, כי הסדר כאמור משולל נפקות משפטית גם אם המדובר על חוב של שכר שהצטבר וגם אם הוסכם לאחר סיום יחסי העבודה בין הצדדים.

מראה מקום

1. עע (ארצי) 1242/04  עיריית לוד נ' אבלין דהן יו"ר ארגון עובדי לוד, 28.7.2005↩
2. דבע (י-ם)   נו-299-3‏ ‎ ‎אריה לוי‎ ‎נ' סומיה (סוניה) גונזגה, 3.6.1997↩
3. דב"ע לה/2-2 ישראל קרול נ' דרורי, מהנדסים ובונים בע"מ  (לא פורסם) – הובא בספרם של גולדברג-פיינברג, דיני עבודה, שער חמישי, פרק 14, עמ' 17↩