נציבות שירות המדינה

1. הטיפול בהטרדות מיניות – דוח מסכם לשנת 2020 »
2. הנחית נציב שירות המדינה והממונה על השכר בדבר מתכונת העבודה לאור תיקון תוקפן של תקנות הידוק ההגבלות »
3. הסכם קיבוצי סטודנטים במערכת הבריאות הממשלתית מיום 9 בפברואר 2021 – משבר הקורונה »
4. זיכרון דברים מישיבת ועדת שירות המדינה מספר 421 – 16.02.2021 »
5. פא-14 – החזר אגרת רישיון ודמי חבר בגופים מקצועיים »

פרסומים של רשות האוכלוסין

1. החלטה מס' 2134 – הכרה בתוספת חינוך לבריאות ‏‏2019 כתוספת קבועה לפי חוק שירות המדינה ‏‏(גמלאות)‏ »
2. הוארכה תקופת ההתארגנות ליציאה מישראל של ‏עובדים זרים בענף הסיעוד בשלושה חודשים ‏נוספים‎ »
3. 9.2.0012 – תנאים כלליים לתוקף ההיתר להעסקת עובדים זרים בתפקיד כוח עזר בענף מוסדות סיעוד »
4. thai_agreement »
5. טופס הזמנת גיוס »
6. עדכון בנוגע לחובת הפקדת פיקדון בגין העסקת עובדים זרים »
7. employment_contract_3l »
8. הצהרה על מגורים נפרדים לעובדת זרה בענף החקלאות »
9. thai_standtard_employment_contract »
10. טופס בקשה לביטול היתר והחזר אגרת בקשה »

פסיקת בג"צ

• לשון הרע

• בעניין ד"ר שוורץ סיגל¹ נפסק שלמרות שסעיף 18 לחוק למניעת לשון הרע מאפשר לתובע להביא ראיות שלא הוצגו בשלב פרישת טענות התביעה, במטרה להפריך את טענות ההגנה שהובאו לאחר מכן, הוא איננו פטור מן החובה להציג את הראיות הסותרות בעת המתאימה – לא מאוחר ממועד תום הצגת טענות ההגנה.

פסיקת בית הדין הארצי

• שלילת רישיון לעסוק בתיווך זרים בענף הבניין

• בעניין דג'אנגו עובדים זרים לבניין בע"מ2 נפסק שהמערערת לא הצביעה על עילה המצדיקה התערבות בהחלטת הרשות שלא לחדש רישיונה לעסוק בתיווך עובדים זרים בענף הבניין, שכן התשתית שהונחה בפניה מבססת עילה המצדיקה אי חידוש הרישיון. כתב האישום כנגד בעל השליטה של החברה בעניין העסקת עובדים זרים מהווה ראיה מינהלית מספקת למיוחס לו, והוא לפי תוכנו עונה להגדרת "עבירה חמורה" שבסעיף 1טו לחוק עובדים זרים, תשנ"א-1991 הכוללת העסקה ללא היתר וללא ביטוח רפואי.

• חובת ייצוג ההולם של ארגון עובדים

• בעניין ד"ר הדס כנעני³ נדחתה הטענה שכחלק מחובת הייצוג ההוגן מוטלת על הר"י החובה לאתר וליידע באופן אישי את העובדים על זכויותיהם. כן נפסק ייעוץ מקצועי-משפטי מטעם ארגון העובדים כלל אינו חוסה תחת עילת הייצוג ההוגן שבסעיף 24(א)(4) לחוק בית הדין לעבודה. ככלל, יש לעודד את פעילותו של ארגון העובדים בכל דרך המסייעת למיצוי זכויותיהם של העובדים שהוא מייצג, בין היתר בדרך של מתן ייעוץ אישי. לפיכך קביעה לפיה טעות במתן הייעוץ המקצועי על ידי ארגון העובדים מביאה לכך שארגון העובדים מחויב בפיצוי העובד או העובדת בגין כך, היא הרחבה של עילת הייצוג ההוגן במידה העלולה להביא לפגיעה ביחסי העבודה הקיבוציים.

• חובת ידוע של המעסיק על זכויות

• בעניין ד"ר הדס כנעני³ נפסק לטובת מתמחה ברפואה פיצוי כספי בסך של 270,000 ₪ בגין מילוי אי חובה שחל על המעסיקה, מכוח מכתבי הממונה על השכר באוצר, לידע דבר תכנית מענקים למתמחים בכל האמצעים העומדים לרשותה.

• היחס בין פנסיה מכוח הסכם ענפי לבין צו ההרחבה לפנסיית חובה במשק

• בעניין שני בן עמי⁴ נקבע כי השכר הקובע לתשלום פנסיה לפי הסכם ענפי אינו בהכרח חופף לשכר הקובע לפי צו הרחבה לפנסיית חובה במשק, כי השוואה איזה הסדר טוב יותר תעשה נושא מול נושא, וכי עובד זכאי כי תתבצענה בגינו מידי חודש הפקדות לפי ההסכם הקיבוצי הענפי או לפי צו ההרחבה לפנסיית חובה במשק, הגבוה מביניהם.

• חובה בדיקה על ידי המעסיק אם העובד התקבל עם קרן פנסיה

• בעניין שני בן עמי⁴ נקבע כי אין די בציון עצם הזכות לביטוח פנסיוני של בעל הסדר פנסיוני קודם בהסכם העבודה או בטופס ההודעה לעובד, אלא יש להטיל חובה על המעסיק לערוך בירור, בין בעל פה ובין בכתב, בדבר קיומו של הסדר קודם, ולתעדו. על פני הדברים, החובה שיש להטיל על המעסיק מצטמצמת לקבלת מידע מהעובד ולא מוטל על המעסיק להעמיק חקר תוך פגיעה בפרטיות העובד, כך שבתיעוד הודעת העובד לפיה אין לו הסדר קודם יצא המעסיק ידי חובתו. עם זאת אין לקבוע מסמרות לעניין הפעולות הנדרשות מהמעסיק, כמו גם חובת היידוע של העובד, והקביעה מצטמצמת לנסיבות העניין.

• הטלת אחריות אישית על מזמין  שירות מכוח חוק להגברת האכיפה

•  בעניין עיריית בת ים⁵  נפסק כי העירייה, שהינה מזמינת שירותים, נושאת באחריות אישית לתשלום זכויות עובד של ספק שירותים, וזאת מכוח החוק להגברת האכיפה על דיני העבודה ומשלא הרימה את הנטל לשכנע שעומדת לה הגנת סעיף 27 לחוק (תיקון הפגיעות והסתמכות על בדיקות תקופתיות), אך מדובר באחריות חלקית.
• כן נקבע בשל חומרת הפגם הטמונה בהיות ההתקשרות בין מזמין השירות לנותן השירות הפסדית (לפי סעיף 28 לחוק להגברת האכיפה), את הוראות החוק בדבר הטלת אחריות אזרחית על מזמין שירות יש ליישם במצבים בהם החוזה היה הפסדי במועד כריתתו ובמצבים בהם הפך לכזה במרוצת הזמן. מזמין שירות אינו יכול לצאת ידי חובתו בטענה כי החוזה במועד כריתתו לא היה הפסדי ועליו לבחון ולהקפיד כי במשך כל תקופת ההתקשרות לא הפך החוזה לכזה.
• הבחינה אם חוזה הוא הפסדי אם לאו צריכה להיות לפי חוק הגברת האכיפה, כשלעניין זה יש לקחת בחשבון את ערך השעה כולל תנאי העבודה המגיעים לעובד של קבלן מכוח חוק וצו הרחבה, ולא את ערך השעה לפי חוק שכר מינימום.
• בנוסף, הוכחת חוזה הפסד מצריכה השוואת התמורה החוזית לקבלן אל מול התמורה הנורמטיבית.
• הנטל להוכיח את היות החוזה חוזה הפסדי, ובפרט הטענה כי הפך לכזה במהלך ההתקשרות ולא היה כזה בתחילתה, מוטל על העובד המבקש לבסס את אחריות המזמין על יסודו.

• הטלת אחריות אישית על מזמין שירות כמעסיק נוסף

• בעניין עיריית בת ים⁵ נפסק כי טרם חקיקת החוק להגברת האכיפה הוכרה אפשרות לפיה המשתמש יוכר כמעביד נוסף, שאחראי גם הוא לתשלום זכויות משפט העבודה המגן שלא שולמו לעובד. שאלת היתכנותה של אפשרות זו לאחר חוק הגברת האכיפה, אמנם לא הוכרעה בענין מנרב, אך הובהר שם כי אף אם אפשרות זו קיימת הרי שהיא שמורה למקרים חריגים והשימוש בה מצריך פרישת תשתית משפטית ועובדתית מספקת.

פסיקת בית הדין האזורי לעבודה

• התעמרות בעבודה

• בעניין עו"ד אילנית לוי⁶ נפסק כי נוכח חומרת הפגיעה בתובעת, ההעסקה הפוגענית וההתעמרות בה, מוצדק לפסוק לתובעת פיצויים בלתי ממוניים על הצד הגבוה בסך 150,000 ₪.

• זכות שימוע בשינוי ארגוני שפגע במעמד ותפקיד של העובדת

• בעניין עו"ד אילנית לוי⁶ נפסק כי נפל פגם בכך שהתובעת לא קיבלה הזדמנות לשכנע כנגד מהלך ארגוני שפגע במעמדה ותפקידה או להיערך אליו כראוי ולא נערך לה שימוע כדין.

• מכרז והגבלת הפררוגטיבה הניהולית

• בעניין עו"ד אילנית לוי⁷ נפסק שחוסר שביעות רצון אינו יכול להוות אמתלה להדחת התובעת מתפקיד בו זכתה כדין, מכוח מכרז, באופן בו הדבר נעשה. ודוק, טענת הנתבעת "לפררוגטיבה ניהולית" אינה יכולה, כבמילת קסם, לטהר את הפגם שנפל בהתנהלות הנתבעת.

• שיהוי בפנייה לבית הדין ויחסי עכורים כשיקולים לאי מתן סעד אכיפה

• בעניין עו"ד אילנית לוי⁶ נפסק בנסיבות שנוצרו עקב חלוף הזמן ואי נקיטת הליכים משפטיים בזמן, אין לתקן את העוול שנגרם לתובעת באי צדק לצדדי ג' שלא היו צד להליך. כמו כן, בשים לב ליחסים העכורים שבין הצדדים נראה כי הרחבת ממשקי העבודה יביא להרחבת הקושי בתפקוד הייעוץ המשפטי בנתבעת, ולכן האינטרס הציבורי ייפגע אף הוא. במקרים אלו יש לביה"ד שיקול-דעת שלא לאכוף את החוזה במלואו, ובענייננו ניתן לקיים את חוזה העבודה באופן חלקי, מבלי לפגוע בצדדי ג', ובאופן שישיב לתובעת ולו חלק מהמעמד שהקנה לה המכרז.

מראה מקום

1. בג"ץ 3054-19 ד"ר שוורץ סיגל נ' בית הדין הארצי לעבודה   ניתן ביום 4.3.21↩
2. עש"ר (ארצי) 59600-12-20 דג'אנגו עובדים זרים לבניין בע"מ נ' מדינת ישראל ניתן ביום 2.3.21↩
3.   ע"ע (ארצי) 27444-03-20 מדינת ישראל נ' ד"ר הדס כנעני-לוינץ  ניתן ביום 28.2.21↩↩
4. ע"ע (ארצי) 25181-03-19 מלונות הכשרת הישוב בע"מ נ' שני בן עמי  04.03.21↩↩
5. ע"ע (ארצי) 7267-10-19 עיריית בת ים – בר-ש.י. ניהול ואחזקת מבנים בע"מ, 4.3.21↩↩
6. סע"ש (ירושלים) 67012-07-18 עו"ד אילנית מיכאלי נ' עירית ירושלים , ניתן ביום 21.2.21↩↩↩
7. סע"ש (ירושלים) 67012-07-18 עו"ד אילנית מיכאלי נ' עירית ירושלים , ניתן ביום 21.2.21↩