תיקוני דין

תקנות שכר מינימום (נוער עובד וחניכים) (תיקון), התשנ"ו- 1995 – 138

הודעות לפי חוק הסכמים קיבוציים

1. הסכמים כלליים שהוגשו לרישום עד 30.6.2021 – 10474
2. הסכמים מיוחדים שהוגשו לרישום עד 30.6.2021 – 10474

רשות האוכלוסין וההגירה

1. עדכון בנושא כניסת עובדי סיעוד זרים – 9 לאוגוסט 2021
2. עדכון בעניין הגדלת מכסות להעסקת עובדים פלשתינאים בענף המלונאות

נציבות שירות המדינה

1. הנחיית נציב שירות המדינה והממונה של השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר – בדבר צמצום עובדים
2. הצהרה לבקשת יום עבודה מקוצר-חופשה בסוף חודש אוגוסט
3. חוזר פסיקה משמעתית
4. לימודים אקדמיים במוסדות להשכלה גבוהה – שנת הלימודים תשפ"ב
5. קיצור יום עבודה – מתן חופשה להורה בסוף חודש אוגוסט

פסיקה של בית הדין הארצי לעבודה

• יחסי עבודה עם המשתמש

• בעניין מפעת 1965¹ נקבע שסעיף 12א לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם קובע כי יראו מכוחו את המשתמש כמעסיק שעה שהעסקה עלתה על 9 חודשים "רצופים". אף אם נניח כי דרישת הרציפות יכולה להכיל הפסקות נקודתיות, הרי שעדיין התהוותה מצריכה מסה קריטית של העסקה בתקופה של 9 חודשים השקולה במהותה לדרישת הרציפות. בענייננו, לא הונחה תשתית מינימלית לעמידה של המערערים בהוראות סעיף 12א הנ"ל ולעבודה רצופה של תשעה חודשים. מכאן נובעת מסקנתו המתבקשת של ביה"ד קמא לפיה מדובר בעובדים מזדמנים העומדים כמשמעותם בהגדרת עובד חברת כוח אדם, לאור התחלופה הרבה במקומות עבודתם במהלך תקופת העסקה הנטענת.

• נטל השכנוע בשל העדר הסכם עבודה לפי חוק עובדים זרים

• בעניין מפעת 1965² נקבע שבהעדר הודעה לעובד, או הסכם עבודה כמתחייב מסעיף 11(א) לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, נטל ההוכחה על תקופת העבודה היה צריך לחול על המעסיקה. אולם העברת נטל השכנוע למעסיקה אין משמעה חיוב המעסיקה לשלם לעובד לפי גרסתו אם גרסתו נדחתה מחמת ממצאי מהימנות.

• שעות נוספות

• בעניין מפעת 1965¹ נקבע כי חל המצב הרביעי בעניין ריעני הדן במצב שבו קובע ביה"ד ממצא בדבר העדר עבודה בשעות נוספות, בו יכולים להיכלל מקרים בהם מאזן ההסתברויות נוטה לצד גרסת המעסיק בין מחמת ראיות שהניח ובין מחמת שגרסת העובד בדבר עבודה בשעות נוספות נמצאה בלתי מהימנה.

• תלושי שכר פגומים

• בעניין מפעת 1965¹ נקבע כי נוכח ליקויים רבים בתלושי השכר של המערערים, הסכום שנפסק כפיצוי בסך 1,500 ₪ אינו משקף את החומרה שבהתנהלות משיבה 2 ויש לפסוק להם את הסכומים המרביים שתבעו ברכיב זה.

• פיצוי כספי בשל אי מתן הודעה לעובד

• בעניין מפעת 1965¹ נקבע כי התכחשות המעסיקה לעצם העסקת המערערים חרף העובדה  שהנפיקה תלושי שכר על שמם, שהוכרו כאותנטיים, יש משנה חומרה שיש לשקפה בגובה הפיצוי. זאת ועוד, הודעה לעובד נועדה לא רק לוודא שלעובד נהירים תנאי העסקתו, אלא למניעת מחלוקות והליכים משפטיים מיותרים. בנסיבות אלה, נקבע כי המשיבה 2 לכל אחד מהמערערים סך כולל של 5,000 ₪ ברכיב זה חלף 2,000 ש"ח שפסק בית הדין האזורי.

פסיקה של בית בית הדין האזורי לעבודה

• פגמים בטפסי הצטרפות שהושג בשיטה טלפונית מקוונת

• בעניין סקובר בע"מ³ נקבע כי נוכח נסיבות המקרה, יש לייחס משקל מופחת לפגם בטופסי ההצטרפות שהושגו בשיטה הטלפונית-מקוונת, וניתן להכיר בהצטרפות הטלפונית מקוונת, אף שזו אינה עונה לכללים.

• הטבה למצטרפים לארגון עובדים

• בעניין סקובר בע"מ³ נקבע כי מתן הטבה שוות כסף (שובר לקפה ומאפה או לפיצה) לעובדים המצטרפים למבקשת מהווה השפעה בלתי הוגנת על העובדים ומעמידה בספק את הסכמתם להצטרף למבקשת. כן צויין כי משלא מדובר בהטבה שתכליתה בהעברת מסר ארגוני, קיים טעם לפגם בהצעתה לעובדים ובמיוחד לאור העובדה שניתנה רק לעובדים שבחרו להצטרף למבקשת. מנגד, נפסק שמדובר בהטבה ששוויה נמוך ומומשה על ידי אחוז קטן מהעובדים המצטרפים, כך שהוכח כי קבלת ההטבה לא היווה שיקול אצל העובדים בהחלטה אם להצטרף למבקשת.

• פגיעה בפרטיות העובדים בנטילת מספר טלפון

• בעניין סקובר בע"מ³ נקבע כי אף אם מספרי הטלפון של העובדים הם בגדר מידע פרטי שלהם, לא נמצא כי נטילת המידע על ידי יו"ר הועד ושימוש בו על ידי המבקשת לצורך פנייה לעובדים, מנוגד לחוק הגנת הפרטיות. יו"ר הועד נטל את הרשימה במועד שבו היא היתה נגישה לעובדי המשיבה ואין מדובר במאגר מידע, וזאת לצורך העברתה לנציגי המבקשת בלבד. אופי עבודתם של עובדי המשיבה, המפוזרים בשטח, הצדיק פנייה אליהם באמצעות שיחת טלפון ו/או הודעה למכשיר הטלפון, שכן לא קיים "מפעל" אחד שניתן היה לעמוד בשעריו ולהחתים על טופסי הצטרפות. פעולת יו"ר הועד בנטילת המידע והשימוש שעשתה בו המבקשת נועדו לתכלית ראויה – מימוש זכותם של העובדים להתארגנות.

• הפרת חוק הספאם

• בעניין סקובר בע"מ³ נקבע כי  מטרת המסרונים הנשלחים לעובדים אינה עונה גם על המטרות האחרות שבסעיף 30א(א) לחוק (האוסר על ספאם), אלא נועדו ליידוע העובדים בדבר תהליך ההתארגנות ועידודם להצטרף להסתדרות. כן נקבע כי בנסיבות העניין אין בפעולת משלוח ההודעות משום פעולה בחוסר תום לב שיש בה להכתים את ההתארגנות כולה.

• פגיעה בהתארגנות

• בעניין סקובר בע"מ³ נקבע כי החברה התנהלה שלא כדין בכך שנטלה מיו"ר הועד סמכויות בין השאר בשל תפקידו בהתארגנות העובדים; הוכח יחס שונה של הנהלת המשיבה לעובדים התומכים בהתארגנות אל מול היחס לעובדים המתנגדים להתארגנות; ביחס לפורום שנועד להידברות בין העובדים להנהלה נקבע שלא היה מקום לכנסו בסמיכות להתארגנות הראשונית, אך המשיבה הביעה נכונות לדחות את כינוסו אף בטרם ניתנה החלטה זו. כן יש ליתן משקל לגודל החברה, המעסיקה כ-1,500 עובדים ולאופי עבודתם הייחודי של השליחים אשר הקשה על ההתארגנות. לאור מכלול הנסיבות דעת הרוב פסקה פיצוי למבקשת בגין פגיעה בהתארגנות בסך של 80,000 ₪. דעת המיעוט סברה כי בהליך ההצטרפות למבקשת נפלו פגמים רבים, לרבות ב"הצטרפות טלפונית", אשר די בהם כדי לקבוע שהמבקשת אינה הארגון היציג במשיבה, וכי אף אין מקום לפסיקת פיצוי בגין פגיעה בהתארגנות.

• התפטרות מטעמים רפואיים

• בעניין יהונתן יזרעלי⁴ נקבע שעל אף שהתובע לא הציג מסמך הקושר בין מחלתו/החמרתה לבין העבודה וחרף העובדה שעוד בטרם מוצו הבדיקות הסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים, הוכחה קיומה של סיבה מספקת להתפטרות לאור הממצאים הרפואיים, תנאי העבודה ושאר נסיבות העניין בהם אין לצפות כי התובע ימשיך בעבודתו. כן נפסק כי התובע פנה לנתבעת בבקשה למצוא לו תפקיד חלופי שיאפשר לו להמשיך בעבודתו, אך הנתבעת לא עשתה כל מאמץ לאתר עבור התובע תפקיד מתאים למגבלותיו הרפואיות או למצער להשיב לתובע. לאור האמור, התובע עומד בתנאי סעיף 6 לחוק הנ"ל והוא זכאי לפיצויי פיטורים.

• השתתפות עובד בעלות קורס

• בעניין יהונתן יזרעלי⁴ נקבע שהתובע סיים בפועל את עבודתו בנתבעת בטרם חלוף התקופה, כנדרש בהסכם עליו חתם, אלא שיש לתת את הדעת לנסיבות ההתפטרות בדין פיטורים לרגל מצב רפואי, המצדיקות שלא להחיל באופן דווקני את התנאי בהסכם. כן נקבע שיש ליתן את הדעת גם לכך שלא הוכחה סבירותה של תקופת ההתחייבות (36 חודשים) ביחס להכשרה שניתנה וכן סבירות היחס בין עלות ההכשרה בפועל לבין הסכום שנתבע. בנוסף, לאחר שהתובע השלים את קורס ההכשרה, הוא לא שימש בתפקיד אליו הוכשר, והתובעת נעתרה לבקשתו להישאר בתפקידו כנוטל דגימות בטון, ושכרו אף הועלה. לפיכך, בזמן אמת ויתרה הנתבעת על "התועלת" שיכולה הייתה להפיק מהכשרת העובד. אשר על כן, אין לחייב את התובע בפיצוי הנתבעת עבור עלות ההכשרה.

• הרמת מסך של רשימת מועמדים לבחירות ברשויות מקומיות

•  ז'קי סבג⁵ נפסק כי יש לחייב את נתבעים 4-2 – מועמד לראשות רשות מקומית, ושתי מועמדות ברשימתו, בחובות כלפי התובעים, שעבדו מטעם הרשימה הנתבעת 1 בבחירות לרשויות המקומיות, מכוח עילת הרמת המסך בין הנתבעת 1 ובין נתבעים 4-2, ביה"ד עמד בהקשר זה על המדיניות הרצויה של איפוק וריסון בהתנהלות הכלכלית של חברי הרשימה, שעליהם לפעול במשנה זהירות כדי למנוע סיכון כלכלי בלתי סביר בפרט כלפי עובדים צעירים שהועסקו על ידם.

• התעמרות תעסוקתית

• בעניין לינדה אמויאל⁶ נקבע כי מערכת יחסי העבודה הייתה כרוכה בוויכוחים, בקושי של התובעת לקבל מרות מהממונים עליה או לפעול לפי הוראות שניתנו לה, וגם אם התובעת סבלה מהתנהלות זו בעבודה, אין משמעות הדברים כי הנתבעת או מי מטעמה התעמרו בנתבעת או התנכלו לה.

• עמלות מכירה או בונוס

• בעניין לינדה אמויאל⁶ נקבע כי יש לכלול "מענק עמידה ביעדים" כחלק משכרה הקובע לתשלום פיצויים, שכן התובעת הייתה זכאית לתשלום עמלה בגין כל עסקה/הכנסה שהתבצעה על ידה, גם אם לא עמדה ביעד אותו הציבה הנתבעת, אלא רק "התקרבה" אליו. בנוסף, העמלות היוו רכיב מרכזי בשכר התובעת. מקום בו התשלום מהווה חלק עיקרי מן השכר ומששולם החל מההפקדה הראשונה של לקוחות התובעת, לא ניתן לומר כי הנתבעת הציבה לתובעת תנאי שחייב אותה למאמץ מיוחד לזכאות בגין העמלות.

מראה מקום

1. ע"ע (ארצי) 65753-06-20 ABDELRAHIM ISSHAG GEBRIL  נ' מפעת 1965 (1987) בע"מ 19.8.21↩↩↩↩
2. ע"ע (ארצי) 65753-06-20 ABDELRAHIM ISSHAG GEBRIL  נ' מפעת 1965 (1987) בע"מ 19.8.21↩
3. ס"ק (תל אביב-יפו) 63504-10-20 הסתדרות העובדים הכללית החדשה – האגף להתאגדות עובדים נ' סקובר בע"מ 16.08.21↩↩↩↩↩
4. ד"מ (תל אביב-יפו) 36893-05-20 יהונתן יזרעלי נ' איזוטופ בע"מ 1.8.21↩↩
5. סע"ש (חיפה) 58455-02-19 אביאל דקל ו-69 אח' נ' רשימת נהריה בראשות ז'קי סבג 8.8.21↩
6. סע"ש (תל אביב-יפו) 13950-11-18 לינדה אמויאל נ' אי.אס.אן גלובל מדיה בע"מ 11.8.21↩↩