הזכות/ החובה

נוסח משולב של הסכם קיבוצי

נוסח משולב של הוראות צו ההרחבה

הערות

מקורות

1. הסכם מיום 4.7.1966 (1161/66)⁽¹⁾
2. זכרון דברים מיום 2.4.1970 (7028/70)
3. זכרון דברים מיום 7.8.1972 (7040/72)⁽²⁾
4. זכרון דברים מיום 16.3.73 (7013/73)⁽³⁾
5. זכרון דברים מיום 19.6.1974 (7046/74)⁽⁴⁾
6. זכרון דברים מיום 19.6.1976 (7014/77)⁽⁵⁾
7. זכרון דברים מיום 26.3.1978 (7034/78)⁽⁶⁾
8. הסכם מיום 14.6.1983 (7090/83)⁽⁷⁾
9. הסכם מיום 18.8.1986 (7042/86)⁸⁽⁾
10. הסכם מיום 8.6.88 (7035/88)⁽⁹⁾
11. זכרון דברים מיום 17.5.1989 (7041/89)⁽¹⁰⁾
12. הסכם מיום 17.7.1989 (7051/1989)⁽¹¹⁾
13. הסכם מיום 30.10.1990 (7005/91)⁽¹²⁾
14. הסכם מיום 24.6.1991 (7054/91)⁽¹²⁾
15. זכרון דברים מיום 15.7.1992 (7038/92)⁽¹²⁾
16. זכרון דברים מיום 15.6.1993 (445/93)⁽¹²⁾
17. זכרון דברים מיום 2.8.94 (7046/94) ⁽¹²⁾
18. הסכם מיום 22.6.1995 (7056/95)⁽¹³⁾
19. הסכם מיום 31.10.1995 (25/96)⁽¹²⁾
20. הסכם קיבוצי מיום 9.7.1996 (7076/96)^{( 12)}
21. הסכם מיום 20.5.1998 (361/98) ^{( 12)}
22. הסכם מיום 26.8.2002 (7044/02)⁽¹⁴⁾
23. הסכם מיום 11.9.2006 (266/06, 312/06, 7061/06)⁽¹⁵⁾
24. הסכם מיום 4.9.2008 (7037/08)
25. הסכם מיום 2.8.2011 (7042/2011)⁽¹⁵⁾
26. הודעת ועדה פריטטית מיום 2.8.2011 (7041/2011)

1.  צו הרחבה בענף האפיה 1971⁽¹⁶⁾
2. פורסם י"פ תשל"א מס' 1703 מיום 18.2.1971 עמ' .1148.
3. תוקן י"פ תשל"ד מס' 1976 מיום 30.12.1973, עמ' 537 (להלן: "צו תשל"ד-1973").⁽¹⁷⁾
4. י"פ תשל"ה מס' 2075 מיום 16.12.1974, עמ' 683 (להלן: "צו תשל"ה-1974").⁽¹⁸⁾
5. י"פ תשל"ח מס' 2406 מיום 22.1.1978 ,עמ' 975 (להלן: "צו תשל"ח-1978").⁽¹⁹⁾
6. י"פ תשמ"ד מס' 2969 מיום  17.10.1983, עמ' 173 (להלן: "צו תשמ"ד-1983").⁽²⁰⁾ 

צו הרחבה קודם⁽²¹⁾

פורסם י"פ תשמ"ו, מס' 1247, 16.12.1965, עמ' 811.

(1)   הסכם 1161/66 (להלן: "ההסכם הבסיסי") אינו מופיע באתר רשם ההסכמים הקיבוציים, מופיע רק זכרון הדברים שמספרו 7028/70. לפיכך, טבלת ההסכם הקיבוצי מבוססת, בין היתר, על ספרו של פסטרנק, מהדורת 2011, עדכון 139 פרק 21.1.

(2)   זיכרון הדברים מחדש את ההסכם הקיבוצי, פרט לת"א, חיפה וירושלים.

(3)   זיכרון הדברים עוסק בסוגי עובדים ובדרגות העובדים.

(4)   הארכת הסכם ותנאי עבודה.

(5)   הארכת הסכם עבודה ותנאי עבודה.

(6)   הארכת תוקף ההסכם, לרבות ההסכמים הקיימים בת"א חיפה וירושלים, בשינויים המפורטים שם.

(7)   חידוש ההסכם ושינוי תעריף.

(8)   הסכמות על תעריף חדש ועל הפרשות לקרנות.

(9)   הארכת ההסכם.

(10)         התאמת טבלת השכר לשכר המינימום והעברת חישוב השכר לשבוע עבודה בן 45 ימים החל מ – 1.5.89.

(11)         הסכם של איגוד האופים בישראל הקובע כי כל ההסכמים הקיבוציים וזכרוני הדברים עד ל 8.6.88 חלים על איגוד האופים בישראל. כן ראו דיון בתחולת הסכם זה: ס"ע 4409-01-09 אולגה זמיליאנסקי נ' מאפית דוידוביץ ובניו בע"מ, 4.10.2011, ערעור על פסק הדין נדחה: ע"ע (ארצי) 29721-11-11 מאפית דוידוביץ ובניו בע"מ נ' אולגה זמיליאנסקי, 28.1.2013.

(12)         עדכוני טבלאות שכר.

(13)         הסכם בעניין דמי טיפול.

(14)         עדכון תנאי עבודה, ושילוב הסכם מיום 3.8.2004 בעניין תוספת שכר, דרגה ועוד.

(15)         עדכוני תוספות שכר והתחייבות לפעולה משותפת למתן צו הרחבה על כלל העובדים והמעסיקים בענף.

(16)         צו ההרחבה דנן מרחיב את ההסכם הקיבוצי מיום 2.4.1970 (7028/70) והוא הוחל על כל העובדים והמעבידים בישראל

(17)         צו תשל"ד-1973 הרחיב את  זכרון דברים מיום 7.8.1972 (7040/72) ואת זכרון דברים מיום 16.3.73 (7013/73), וקובע כי ההוראות האמורות יחולו מיום 31.12.1973 לגבי הסכם 7013/73 על כל העובדים והמעבידים בישראל בענף האפיה ולגבי הסכם 7040/72 על כל העובדים והמעבידים כאמור למעט עובדים ומעבידים בתחום סמכותן של מועצות הפועלים ירושלים, תל אביב-יפו וחיפה, הכל למעט העובדים שתנאי עבודתם הוסדרו או יוסדרו בהסכמים קיבוציים ומעבידיהם.

(18)         צו תשל"ה-1974 מרחיב את זכרון דברים מיום 19.6.1974 (7046/74), בהתאם לקבוע בו.

(19)         צו תשל"ח-1978 מרחיב את זכרון הדברים מיום 19.6.1976 (7014/77), בהתאם לקבוע בו.

(20)         צו תשמ"ד – 1983 מרחיב את הסכם מיום 14.6.1983 (7090/83), בהתאם לקבוע בו.

(21)         צו זה הרחיב את הוראות ההסכם הקיבוצי הכללים שנחתם ביום 4.7.1966.

כותרת

הסכם קיבוצי כללי בענף האפיה

צו הרחבה בענף האפיה

צדדים

בין:

הועדה העליונה של עובדי האפיה בישראל ליד הסתדרות עובדי המזון והפרמצבטיקה

(להלן: צד א')

לבין:

נציגי הוועדה הארצי של ארגוני בעלי המאפיות בישראל

(להלן: צד ב')

הואיל: והצדדים הסכימו לנהל משא ומתן מפעלי/ענפי בהיקף ארצי לשנים 1994 ן – 1995 החל מ – 1.4.1994 עד 31.12.1996

והואיל והצדדים הגיעו למסקנה בנושא זה ובכך להמשיך את השקט התעשייתי עד לתום תקופת ההסכם שהוא 31.3.1996.

אי לכך הוסכם בין הצדדים כלהלן:

בתוקף סמכותי לפי סעיף 25 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, אני מצווה כי תחולתן של הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי שבין ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ-ישראל הסתדרות פועלי המזון, לבין ארגוני בעלי המאפיות בארץ שנחתם ביום כ"ה באדר ב' תש"ל (2 באפריל 1970) ונרשם בפנקס ההסכמים הקיבוציים לפי מספר 7028/70, כמפורט בתוספת, תורחב, וכי ההוראות האמורות יחולו על כל העובדים והמעבידים במאפיות בישראל, למעט העובדים שתנאי עבודתם הוסדרו או יוסדרו בהסכמים קיבוציים ומעבידיהם, ובלבד שהוראות סעיף 15 להסכם הקיבוצי יחולו רק לגבי עובדים חברי קופת חולים של ההסתדרות הכללית ומעבידים.

פרק א': כללי

הגדרות

1.     הגדרות

בהסכם זה מילים המתיחסות למין זכר וכוונתן גם למין נקבע ומילים המתיחסות למספר יחיד כוונתן גם למספר רבים וכן להיפך, אלא אם משתמע אחת מהוראות הסכם זה.

"הסכם זה" – ההסכם הקיבוצי הכללי לענף האפיה והקונדיטוריות.

"האיגוד" – ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל האיגוד הארצי של פועלי האפיה.

"נציגות העובדים" – מועצת הפועלים שבתחום שיפוטה נמצא המפעל או בא כוחה וועד הפועלים אשר הודיעו עליו להנהלת המפעל כלפי ההנהלה.⁽¹⁾

"מפעל" – כל מפעל בענף האפייה, המשתייך להתאחדות הסוחרים והמעמד הבינוני, שמעסיק עובדים שכירים לשם ייצור ו/או שירות ואשר הסכם זה חל עליו.

"עובד" "פועל" – כל עובד העובד עבודת כפיים (פועל בעל מקצוע או בלתי מקצועי, זמני או קבוע) כולל נוער עובד.

"הנהלת המפעל" – בעל מאפיה ו/או הנהלת המאפיה ו/או כל בא כח שהוסמך על ידי ההנהלה.

"שרות התעסוקה הממלכתי", "לשכת העבודה" או "הלשכה" – לשכת העבודה הממלכתית הפועלת באזור המפעל.⁽²⁾

"לשכת עבודה לנוער" – לשעת העבודה הממלכתית הפועלת באזור המפעל לנוער.

"מבטחים" – "מבטחים" מוסד לביטוח לסוציאלי של העובדים בע"מ.

"קופת חולים" – קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל. ⁽³⁾

"שכר כולל" – שכר יסוד, תוספת יוקר (או שכר אחר המפורט בחוזה) תוספת ותק ותוספת משפחה.

"משמרת או עבודת לילה" – בתחום השעות 22:00 – 6:00.

"הצדדים" – האגוד הארצי של פועלי האפיה, התאחדות הסוחרים והמעמד הבינוני, ענף האופים או בעלי המאפיות, מועצות הפועלים והעובדים.

1.     לא הורחב

(1)   ראו לעניין מעמדת מועצת הפועלים דב"ע לד3/-30 ערד תעשיות כימיות בע"מ נ' משה עזריה , פד"ע ה(1) 431., שם נקבע כי לעניין הסכמים קיבוציים, פועלת מועצת פועלים כאורגן של "ההסתדרות", במישור המקומי, באותה סמכות ש"הסתדרות מקצועית ארצית" פועלת במישור הארצי – "חתימת הסכמי עבודה קיבוציים עם ארגוני מעבידים וכן עם מעבידים ארציים". כן נקבע, כי בעוד שהסתדרות מקומית ארצית היא "ארגון עובדים" בפני עצמו – ארגון הפועל במסגרת "הארגון" הכולל – "ההסתדרות", הבנוי על "חברות", אין מועצת פועלים ארגון כזה, אלא אורגן של "ההסתדרות".

כן ראו: דב"ע נא/4-8 ההסתדרות הכללית נ' המועצה המקומית באר יעקב , פד"ע כב(1) 418 שם נפסק כי כשם שארגון מעבידים או מעביד רשאים לדרוש מארגון עובדים שיורה לעובדים לשמור על סעיפי שקט תעשייתי בהסכם קיבוצי, כך רשאי ארגון עובדים לתבוע מארגון מעבידים שיפעל למימוש ההתחייבויות שזה הטיל על חבריו כלפי העובדים.

לעניין ביצוע סעיפי בוררות בהסכם קיבוצי ראו: דבע מט/-145 שק"ם בע"מ נ' ההסתדרות הכללית , פד"ע כא(1) 124 וכן דב"ע מג/3-64 המועצה המקומית טירת הכרמל נ' חגית וידר, פד"ע טז(1) 291.

בדב"ע נב/3-145 ג'קלין זוויל ואח' נ' יהלומי אורטל ואח', 16.11.1992 נפסק כי ההסכם ימשיך לחול גם ביציאת מעסיק מן הארגון, למעט לגבי עובדים חדשים שהתקבלו לאחר מכן.

(2)   ראו: חוק שירות התעסוקה, התשי"ט – 1959 והתקנות שהותקנו מכוחו.

(3)   ראו: חוק קופת חולים (איסורי הגבלות ואפליה), התשנ"ג – 1993; חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ:ד – 1994.

סוג ההסכם והקפו (תחולת הסכם; והחלה על קונדיטוריות)

2.     סוג ההסכם והקפו (תחולת ההסכם; והחלה על קונדיטוריות)⁽¹⁾

ההסכם חל על כל המאפיות בארץ שבעליהן חברים בארגון של צד ב' או שייעשו לחברים תוך תקופת ההסכם ועל כל הפועלים העובדים ו/או יעבדו במאפיות של צד ב'.

סעיף 4(ב) לזכרון דברים מיום 2.8.94 (7046/94) קובע:

מוסכם בזאת על החלת ההסכם בענף האפיה על קונדיטוריות.

בסעיף 8 להסכם הסכם מיום 11.9.2006 (266/06, 312/06, 7061/06) נקבע:

הסכם זה יחול על יחידי צד ב' להסכם החברים בארגון.⁽²⁾⁽³⁾

2.     לא הורחב(4)

(1)   לעניין תחולת הסכם קיבוצי כללי ראו: סעיף 16 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז – 1957.

(2)   צד ב' להסכם מיום 11.9.2006 הוא ההסתדרות. בהסכמים קודמים צד ב' היה ארגון המעסיקים. נראה שנפלה טעות בסעיף 8, שכן ככלל לא מסייגים תחולת הסכם קיבוצי רק לעובדים החברים בארגון העובדים, וכן מהסיבה שהדבר עלול לשלול גביית דמי טיפול ארגוני-מקצועי.

(3)   הוראה כמעט זהה נקבעה בסעיף 7 להסכם מיום 4.9.2008 (7037/08)

(4)   בברע 34134-03-20‏‏Habtemariam Tsagay  נ' ‎לחמים מאפייה ואספרסו בר בע"מ, 21.5.2020 נפסק לעניין תחולת צו ההרחבה בענף האפייה למעסיקה "לחמים מאפייה ואספרסו בר" פעילות מעורבת. מקום בו נמצא כי פעילות המעסיק מעורבת, יש לבחון מה היא פעילותו העיקרית. על פני הדברים, המשיבה מפעילה בית קפה ומסעדה המיועדת לארוחות קלות. העובדה שנעשית במקום גם פעולת אפייה, כשלעצמה, אינה מספקת כדי להפוך את העסק למאפייה. לפיכך, לא הוכח שהמשיבה נמנית עם המעסיקים שיש לסווגם בענף האפייה וכי חלים בגינה צווי הרחבה בענף האפייה או בתעשייה.

כך אף נפסק בעניין עע (ארצי) 25818-05-17‏ ‏ נריה קבלן נ' טאבון בן יהודה בע"מ, 8.7.2018, כי פעילות האפייה, כשלעצמה, אינה מספיקה להרמת נטל השכנוע, כיוון שלא הרי אפייה שתכליתה שיווק כהרי אפייה לממכר ישיר לצרכנים המבקשים לאכול במקום, לצד פעילויות מסחריות נוספות, ולכן כאשר נערכת אפייה לשתי המטרות עולה הצורך באפיונה של התכלית הדומיננטית.

תקופת ההסכם

3.     תקופת ההסכם⁽¹⁾

בסעיף 9 להסכם הסכם מיום 2.8.2011 (7042/2011):

תוקפו של ההסכם הינו עד ליום 31.3.2014.⁽²⁾

3.     לא רלוונטי

(1)   ראו: סעיפים 13 ו – 14 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז – 1957 לעניין תקופת תקפו של הסכם קיבוצי לתקופה מסויימת ולעניין גמר תוקף או ביטול הסכם קיבוצי לתקופה בלתי מסויימת.

(2)   תוקף הסכם השכר מיום הסכם מיום 26.8.2002 (7044/02) עד 31.3.2004. תוקף "הסכם עבודה קיבוצי כללי בענף האפייה לשנים 2004 – 2006" נקבע עד ליום 31.3.2006. בהסכם מיום 11.9.2006 (266/06) הוארך התוקף עד ליום 31.3.2008. מהאמור להסכם מיום 4.9.2008 (7037/08) עולה כי ההסכם הוארך עד ליום 31.3.2011 (ראו: פסטרנק, מהדורת 2011, עדכון 139, עמ' 21.1).

בהסכם הבסיסי נקבע: "הסכם זה בתקפו מ – 1 לינואר ועד 31 לדצמבר 1967; כל צד המעונין בשינויים יודיע ע לכך לצד שני בכתב חודש ימים לפני גמר תוקפו. לא באה הודעה על דרישה לשינויים בהסכם כנ"ל, יוארך תוקפו של הסכם זה לתקופת שנה נוספת".

ראו עוד: הוראות תוקף בהסכמים המנויים לעיל.

פרק  ב': סדר קבלת פועלים

קבלת פועלים

4.     קבלת פועלים

כל הפועלים הדרושים לעבודה במאפיות, יוזמנו באמצעות שרות התעסוקה ולפי חוקי שרות זה.

4.     לא הורחב

(1)   ראו: חוק שירות התעסוקה, התשי"ט – 1959 והתקנות שהותקנו מכוחו.

תקופת הנסיון

5.     תקופת הנסיון⁽¹⁾

א.     כל פועל חדש נחשב כפועל בניסיון במשך החודשיים הראשונים מיום כניסתו לעבודה.

ב.     בתקופת הניסיון רשאי בעל המאפיה לפטר בלי מתן סיבה. במשך השבוע הראשון לעבודתו יכול פועל להיות מפוטר גם בלי הודעה מוקדמת. כעבור זמן זה ועד תום תקופת הנסיון, חייב בעל המאפיה מתן הודעה מוקדמת של 48 שעות. בהסכמת ועד הפועלים והנהלת המאפיה אפשר להאריך את תקופת הנסיון של הפועל, אולם לא יותר מאשר לחודשיים נוספים.⁽²⁾

ג.      נשאר הפועל לעבוד לאחר תקופת הניסיון כנ"ל, יחשב כפועל קבוע וייהנה מכל הזכויות הנובעות מהסכם זה מיום היכנסו לעבודה.

ד.      סעיף זה לא יחול על הפועלים המועסקים בעבודה זמנית.

5.     תקופת הנסיון

א.     כל פועל חדש נחשב כפועל בנסיון במשך החדשיים הראשונים מיום כניסתו לעבודה.

ב.     בהסכמת ועד הפועלים והנהלת המאפיה אפשר להאריך את תקופת הנסיון של הפועל, אולם לא יותר מאשר לחדשיים נוספים.

ג.      נשאר הפועל לעבוד לאחר תקופת הנסיון כנ"ל, ייחשב כפועל קבוע וייהנה מכל הזכויות הנובעות מהסכם זה מיום היכנסו לעבודה.

ד.      סעיף זה לא יחול על פועלים המועסקים בעבודה זמנית.

(1)   ראו: הוראות חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התש"א – 2001. ככל שהוראות החוק מיטיבות עם העובד יחולו הוראות החוק.

פרק ג': סדרי עבודה

שעות עבודה רגילות

6.     שעות עבודה רגילות⁽¹⁾

א.     יום עבודה רגיל הוא 8 שעות עבודה; פרט לערבי שבתות וחגים בהם יעבדו 7 שעות בתשלום של 8 שעות. בערב ראש השנה ובערב יום הכיפורים יעבדו 6 שעות בתשלום של 8 שעות.

ב.     הנהלת המאפיה אחראית להעסקתם של הפועלים הקבועים, שבוע עבודה של 45 שעות, המשתלמות ב-48 שעות.

ג.      על הנהלות המאפיות להעסיק את פועליהן הקבועים בכל ימות השבוע לא פחות מ-8 שעות ביום, פרט למאפיות בהן אין עבודה לכל הפועלים ל-8 שעות ביום, במאפיות אלה יועסקו הפועלים 5 ימים בשבוע לא פחות מ-37 שעות, וישלימו את שבוע העבודה בימים ה' או ו' ב-10 שעות עבודה מקסימום.

ד.      פועל זמני שמובטח לו שבוע עבודה מלא במאפיה, דינו לגבי יום עבודה של 8 שעות, כדין עובד קבוע. פועל זמני שהוזמן ליום או למספר שעות עבודה בלבד – יקבל תשלום מלא בעד 8 שעות עבודה.

6.     שעות עבודה רגילות

א.     יום עבודה רגיל הוא 8 שעות פרט לערבי שבתות וחגים בהם יעבדו 7 שעות בתשלום של 8 שעות. בערב ראש השנה ובערב יום הכיפורים יעבדו 6 שעות בתשלום של 8 שעות.

ב.     לא הורחב

ג.      לא הורחב

ד.      לא הורחב

(1)   ראו חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א – 1951 והתקנות שהותקנו מכוחו.

שימו לב שלפי הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7019/2017 אשר נחתם ביום ב' ניסן התשע"ז  (29 במרס 2017) בין נשיאות הארגונים העסקיים ואיגוד לשכות המסחר תל אביב לבין ההסתדרות הכללית החדשה היקף שבוע עבודה במשק יקוצר בשעה אחת, כך ששבוע העבודה יעמוד על 42 שעות.

הסכם זה הורחב  בצו ההרחבה החל על כלל העובדים במשק.

מכאן שהחל מחודש 4/18 שבוע העבודה עומד על מעסיקים עליהם חל ההסדר הענפי עומד על 42 שעות בשבוע.

לצו הרחבה הקודם שחל עד אפריל 2018 לחצו כאן.

שעות נוספות ועבודת לילה

7.     שעות נוספות ועבודת לילה⁽¹⁾

א.     שעות עבודה למעלה מ – 8 שעות ביום, נחשבות לשעות עבודה נוספות ומשתלמות בתוספת של 25% מהשכר הכולל בעד השעתיים הראשונות ו – 50% מהשכר הכולל החל מהשעה הנוספת השלישית והלאה.

ב.     בעד עבודה בשעות לילה בין השעות 10 בערב עד 6 בבוקר – כולל הכנה שהותרה ע"י חוק המדינה, יקבלו הפועלים תוספת שכר של 50% מהשכר הכולל.⁽²⁾

ג.      נקרא הפועל לחזור לעבודה בו ביום אחרי עבודתו הרגילה, יקבל תוספת של 15% לשכר עבודתו עד לשעה 10 בערב.

7.     שעות נוספות ועבודת לילה

א.     לא הורחב

ב.     בעד עבודה בשעות לילה בין השעות 10 בערב עד 6 בבוקר – כולל הכנה שהותרה מכוח החוק, יקבלו הפועלים תוספת שכר של 50% מהשכר הכולל.

ג.      לא הורחב

(1)   ראו חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א – 1951 והתקנות שהותקנו מכוחו.

(2)   ראו חוק איסור אפיית לילה (ביטול), התשנ"ח – 1998.

שכר עבודה

8.     שכר עבודה

בסעיף 2 להסכם מיום 2.8.2011 (7042/2011) נקבע כלהלן:

2. עובד ענף האפייה יקבלו תוספת שכר של 8.5% שישולמו ב- 5 שיעורים כדלקמן:

א.     במשכורת חודש יולי 2011 המשולמת באוגוסט 2011 יקבלו העובדים תוספת שכר של 2.5% על השכר המשולב, כפי שהוא ערב החתימה על הסכם זה, כמפורט בנספח 1(א).

ב.     במשכורת חודש פברואר 2012 המשולמת במרץ 2012 יקבלו העובדים תוספת שכר נוספת של 2.5% על השכר המשולב, כמפורט בנספח 1(א).

ג.      במשכורת חודש אפריל 2013 המשולמת במאיר 2013 יקבלו העובדים תוספת שכר של 2.5% על השכר המשולב כמפורט בנספח 1(א).

ד.      במשכורת חודש אפריל 2014 המשולמת במאי 2014 יקבעלו העובדים תוספת שכר של 1% על השכר המשולב כמפורט בנספח 1(א).⁽¹⁾

8.     שכר עבודה

תעריפי שכר העבודה יהיו כמפורט בנספח.⁽²⁾

(1)   תוספות שכר ותעריפים קודמים, נקבעו בסעיפים 1 -2 לנספח 1(א) להסכם מיום 4.9.2008 (7037/08); בסעיפים 1 -2 ובנספחים 1א – 1ב להסכם מיום 11.9.2006 (266/06) ובסעיפים 1 – 4 להסכם מיום 3.8.2004.

תוספות ותעריפים קודמים נקבעו גם בסעיפים 1 – 2 ובנספח 1 להסכם מיום  26.8.2002 (7044/02); בהסכם מיום 20.5.1998 (361/98); בהסכם מיום 9.7.1996 (7076/96); בזכרון הדברים מיום 15.7.1992 (7038/92); בנספח להסכם מיום 30.10.1990 (7005/91) נקבעה תוספת שכר ליום עבודה במקום שיעור התוספת שנקבעה בנספח לזכרון הדברים מיום 17.5.1989 (7041/89), אשר בוטלה ביום 15.7.1992 (7038/92) וחודשה שבו ב – 1.6.1993.

(2)   תעריפי השכר בנספח פורסמו בצו תשמ"ד – 1984, י"פ תשמ"ד מס' 2969 מיום 17.10.1983, עמ' 173.

תוספת יוקר

9.     תוספת יוקר

בהודעת ועדה פריטטית מיום 2.8.2011 (7041/2011) נקבע:

הצדדים מסכימים כי במידה ותינתן תוספת יוקר בתקופת ההסכם הקיבוצי מיום 2.8.2011⁽¹⁾, יותאמו תוספות השכר שבהסכם האמור בגין תקופת תשלום תוספת היוקר, ובלבד שכלל תוספות השכר שיקבל העובד עבור אותה תקופה לא יפחתו ממדד המחירים לצרכן.

ועדה פריטטית זו לא תחול על עובדים המשתכרים שכר מינימום על פי חוק.

לעומת זאת, בעבר נקבע בסעיף 8 להסכם מיום 4.9.2008 (7037/08), כך:

8. מוסכם על הצדדים שתוספות השכר המשולמות בהסכם זה אינן באות במקום תוספות יוקר, תוספות שכר או תוספת כלשהי שתקבענה בהסכמים קיבוציים כלליים שיחתמו במשק.

9.     תוספת יוקר

בנוסף על השכר האמור בסעיף 8 ובנספח תשולם לפועלים תוספת יוקר לפי  ההסכם בין התאחדות בעלי התעשיה בישראל לבין ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל.

(1)   ראו: הסכם מיום 2.8.2011 (7042/2011).

תוספת בעבור אשה

10.  תוספת בעבור אשה

בעלי המאפיות ישלמו לפועליהם תוספת משפחתית בעבור אשה שאינה עובדת כולל תוספת היוקר.

10.  לא הורחב

תוספת ותק חדשי

11.  תוספת ותק חדש⁽¹⁾

בסעיף 3 להסכם מיום 2.8.2011 (7041/2011) נקבע:

3. תוספת הוותק תתעדכן כדלקמן:

א.     מ – 1/7/2011 תהיה תוספת הוותק בשיעור של 29 אגורות לשעה.

ב.     מ – 1/4/2013 תהיה תוספת הוותק בשיעור של 30 אגורות לשעה.

בסעיף 3 להסכם מיום הסכם מיום 4.9.2008 (7037/08) נקבע כלהלן:

3. תוספת הוותק תתעדכן כדלקמן:

א.     מ – 1.8.2008 תהיה תוספת הוותק בשיעור של 27 אגורות לשעה.

ב.     מ – 1.1.2009 תהיה תוספת הוותק בשיעור של 28 אגורות לשעה.

ג.      מ – 1.4.2010 תהיה תוספת הוותק בישוער של 28 אגורות לשעה.

בסעיף 3 להסכם מיום מיום 11.9.2006 (266/06), נקבע כלהלן:

3. תוספת הוותק תתעדכן בהתאם ותהיה בשיעור 26 אגורות לשעת עבודה החל מ – 1.7.2006.

בסעיף ב להסכם מיום הסכם קיבוצי מיום 9.7.1996 (7076/96) נקבע כלהלן:

הוסכם על הגדלת הותק משלושים וחמש לארבעים שנים.⁽²⁾

11.  לא הורחב

(1)   הוראות קודמות לענין תוספת ותק נקבעו בסעיף 5 להסכם מיום 3.8.04; בסעיף 3 להסכם מיום 26.8.2002 (7044/02); בסעיף ב להסכם מיום 20.5.1998 (361/98).

(2)   בזכרון דברים מיום 2.8.88 הועלתה תקרןת הוותק מ – 18 ל – 30 שנה. ובזכרון דברים מיום 2.8.94 (7046/94) הועלתה תקרן הוותק מ – 30 ל -35 החל מיום 1.7.94.

פרק ה': תנאים סוציאליים

חופשה שנתית

12.  חופשה שנתית⁽¹⁾

א.     הפועלים יקבלו, לאחר שנת עבודה אחת במאפיה, 12 ימי חופשה בתשלום מלא. בהתקדמות של יום חופשה נוסף, לאחר כל שנת עבודה נוספת במאפיה עד למכסימום של 26 ימי חופשה, לאחר כל שנת עבודה נוספת באפיה עד למכסימום של 26 ימי חופשה בשנה, לאחר 10 שנות עבודה במאפיה.

ב.     החופשה תהיה רצופה ולא לשיעורים. אין להמיר חופשה בתשלום, אלא במקרים יוצאים מן הכלל ומתוך הסכמה בין שני הצדדים.

ג.      חלה הפועל בתקופת חופשתו השנתית, ינוכו ימי המחלה ממכסת החופשה המגיעה לו והפועל ישלים את החופשה לאחר הבראתו. במקרה הנ"ל על הפועל להודיע על כך להנהלת המאפיה בזמן מחלתו.

ד.      החופשה ניתנת לשנת עבודה ובאופן יחסי לחלקי השנה.

12.  חופשה שנתית

אחרי 10 שנות עבודה במפעל יקבלו העובדים 16 ימי חופשה בשנה.

(1)   ראו: חוק חופשה שנתית, התשי"א – 1951 והתקנות שהותקנו מכוחו.

(2)   נקבע בסעיף ד' לתוספת לצו תשל"ח – 1978, י"פ תשל"ח מס' 2406 מיום 22.1.1978 ,עמ' 975.

השתתפות בהוצאות הבראה

13.  השתתפות בהוצאות הבראה⁽¹⁾

סעיף ד להסכם קיבוצי מיום 9.7.1996 (7076/96) קובע כדלהלן:

ד.      בעלי המאפיות ישלמו דמי הבראה לעובדיהם הקבועים 9 ימי הבראה מתום השנה הראשונה ולעובדיהם בעלי ותק של 8 שנים ועד ותק של 12 שנים – 10 ימי הבראה.

מהשנה ה – 13 עד 15 יקבלו 11 יום הבראה ומהשנה ה – 16 ואילך יקבלו 12 ימי הבראה.

סעיף 2ב להסכם הסכם מיום 31.10.1995 (25/96) קובע כדלהלן:

2. ב. אין חובה על העובד להציג קבלה או חשבונית, ומוצהר בזאת כי העובד לא יידרש להוכיח שהותו בבית הבראה.

סעיף 2ג להסכם הסכם מיום 31.10.1995 (25/96) קובע כדלהלן:

2.ג. בעלי המאפיות מתחייבים לשלם את דמי ההבראה כפי שיעודכנו מדי פעם בהסכמים שבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות הכללית.

13.  השתתפות בהוצאות הבראה⁽²⁾

א.     המעבידים ישתתפו בהוצאות ההבראה של פועליהם הקבועים בשיעור של 9 ימי הבראה לשנה, לפי תעריפי קופת-חולים או משקי עובדים.

הפועלים יקבלו 10 ימי הבראה החל מהשנה השמינית.⁽³⁾

ב.     השתתפות המפעל כנ"ל מותנית ביציאת הפועל להבראה, שתוכח ע"י תעודה מתאימה.

ג.      פועל שלא יצא להבראה מסיבה סבירה, תישמר לו הזכות לקבל ההשתתפות של המעביד בשנה הבאה; זכות הצבירה ניתנת לשנתיים בלבד.

(1)   לגבי הכללים החלים לפי הסכם קיבוצי /צו הרחבה כללי בנושא דמי הבראה לחצו –  כאן.

ראו: צו הרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות הבראה ונופש 2017

(2)   צו תשל"ד – 1973, י"פ תשל"ד מס' 1976, מיום 30.12.1973, עמ' 537.

(3)   צו תשל"ח-1978, י"פ תשל"ח מסק 2406, מיום 22.1.1978, עמ' 975.

דמי חגים

14.  דמי חגים⁽¹⁾

א.     בעלי המאפיות ישלמו לפועליהם בעד 17 ימי חג לשנה, כדלהלן:

7 ימי פסח ועוד 2 ימים צמודים לתשלום פסח, יום שבועות, 2 ימי ראש השנה ויום נוסף צמוד לתשלום זה, יום הכיפורים, 2 ימי סוכות ויום העצמאות

ב.     בעד ימי חג החלים בשבת לא יהיה תשלום.

14.  דמי חגים

א.     המעבידים ישלמו לפועליהם בעד 17 ימי חג לשנה, כדלקמן: 7 ימי פסח ועוד 2 ימי צמודים לתשלום פסח, יום שבועות, 2 ימי ראש השנה ויום נוסף צמוד לתשלום זה, יום הכיפורים, 2 ימי סוכות ויום העצמאות.

ב.     לא הורחב

(1)   בסעיף 1 להסכם מיום 31.10.1995 (25/96) מופיע הנוסח המפורט בסעיף 14 עם התוספת "למעל הסר ספק".

מס מקביל

15.  מס מקביל⁽¹⁾

15.  מס מקביל⁽²⁾

(1)   הושמט [ראו: פסטרנק, מהדורת 2003 – עדכון 101, פרק21.1, עמ' 11].

הוראה בדבר תשלום לקופת חולים בוטלה בחוק מס מקביל, התשל"ג – 1973 לפיו גובה המוסד לביטוח לאומי את המס המקביל.

(2)   הנוסח המקורי: בעלי המאפיות ישלמו לקופת-חולים הכללית מס מקביל בשיעור 2.7% משכרם הכולל של העובדים במאפיות שלא יעלה על 47 שעות לשבוע לרבות בעד הפועלים הזמניים.

ביטוח מחלה

16.  ביטוח מחלה

כדי להבטיח לפועלים, חברי קופת חולים, דמי מחלה מתאימים במקרה מחלה, ישלמו בעלי המאפיות לקופת חולים של ההסתדרות הכללית 2.5% משכר העבודה הכולל של העובדים במאפיות שלא יעלה על 47 שעות לשבוע. הפועלים יקבלו את דמי המחלה מקופת-חולים בהתאם לתקנונה.

בסעיף 4 להסכם מיום 26.8.2002 (7044/02) נקבע כלהלן:

סוכם בין הצדדים שתוקם ועדה משותפת בין המרחב המטפל, נציגי העובדים, והנהלות המאפיות שתבחן את החזר דמי המחלה הלא מנוצלים ממהבטחים ותגבש קריטריונים לשימוש בכספים כפי שיקבע לרווחת העובדים.⁽¹⁾

16.  ביטוח מחלה

כדי להבטיח לפועלים, חברי קופת חולים, דמי מחלה מתאימים במקרה מחלה, ישלמו המעבידים לקופת-חולים של ההסתדרות הכללית %½2 משכר העבודה הכולל של העובדים שלא יעלה על 47 שעות לשבוע. הפועלים יקבלו את דמי המחלה מקופת חולים בהתאם לתקנונה.

(1)   ההפרשה היא למבטחים – ראו סעיף 18 להלן.

קרן פנסיה מקיפה

17.  קרן פנסיה מקיפה⁽¹⁾

א.     בעלי המאפיות יפרישו 12% לקרן הפנסיה של "מבטחים" בע"מ  מהשכר הכולל המשתלם לפועלים ולא יעלה על 45 שעות בשבוע.

בעל המאפיה ינכה משכרם של פועליו 5.5% ויעבירם לקרן הפנסיה יחד עם הפרשותיו הוא, מדי חודש בחודשו.

17.  לא הורחב (2)

(1)   בהסכם מיום 8.6.88 (7035/88) נקבעה ההתחייבות להוסיף 1% להפרשות המעסיק ו – 0.5% לניכויים מהעובד. בזכרון הדברים מיום 14.6.1983 (7090/83) התחייבו בעלי המאפיות להצטרף לקרן פנסיה מקיפה של "מבטחים" ולהפרשת מעסיק על 1% וניכויים מעובד – 5%. מיום 1.8.88 הוגדלה הפרת המעסיק ל – 12% וניכוי מעובד ל – 5.5%.

בהתאם להוראות תקנה 20 לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד – 1964 מעסיק מחוייב לשלם לקופת גמל במזומנים בלבד ולא יאוחר מחמישה עשר יום מיום תשלום המשכורת לעובד.

ראו סעיף 19א לחוק הגנת השכר, התשכ"ח – 1958 לעניין פיצויי הלנה.

ביחסי הצדדים חלה הוראת הפסקה השנייה לסעיף 5(א) לצו ההרחבה לפנסיית חובה משנת 2011, הקובעת, כי ככל ששיעורי ההפרשות לתגמולים (חלק העובד וחלק המעביד) בהסדר פנסיה אחר נמוכים מהשיעורים הקבועים בטבלה (בסעיף 6ד' לצו ההרחבה לפנסיית חובה), תעשה ההגדלה של שיעורים אלה, בהתאם לשיעורים ולמועדים המפורטים בטבלה. כלומר – כל הסדר פנסיה בישראל אינו יכול להעניק שיעורי פנסיה פחות טובים מאלו הקבועים בצו ההרחבה לפנסיית חובה.

נוסיף, כי סעיף 3 לצו ההרחבה  פנסיית חובה בדבר הגדלת ההפרשות לביטוח פנסיוני במשק  משנת 2016 החל על ככל העובדים במשק (ר' מבוא לצו)  קובע כדלקמן: "החל מיום התחילה, כעל עובד יבוטח בגין שכרו הקובע, בשיעורים שלא יפחתו מהשיעורים המפורטים להלן. תשלום המעסיק לרכיב תגמולים:      

החל מיום 1.7.16 – יוגדל דמי התגמולים ל- 6.25%. החל מיום 1.1.17 – יוגדלו דמי התגמולים ל- 6.5%." מהאמור לעיל עולה, כי החל מיום 1.1.17 כל העובדים במשק זכאים לפנסיה שלא תפחת מהשיעורים הקבועים בצו  כאמור (6.5%  תגמולי מעסיק).

שיעור ההפקדות לפיצויים בהתאם לצו הרחבה הכללי לפנסיה עומד על 6%.

(2) על מאפיות שלא חל עליהם הסכם הקיבוצי ושהיקף עובדיהם הינו נמוך מ- 20 עובדים  חל צו ההרחבה הכללי במשק בנושא פנסיה.

לעומת זאת, על מאפיות אחרות שהיקף העובדים שלהן עולה על 20 עובדים ושלא חל הסכם הקיבוצי חל צו הרחבה בתעשייה, משלפי הוראות הסיווג האחיד תחום המאפיות שייך לענף התעשייה.  מהמבוא לצו ההרחבה עולה, כי הוא חל כל המעסיקים הפועלים בענף התעשייה. שימו להחרגות  הקבועות בסעיף 4 לצו.

כאמור  שיעור התגמולים בכל מקרה עומד כיום על 6.5% כיום לאור צו ההרחבה בדבר הגדלת ההפרשות לביטוח פנסיוני במשק 2016^[1] (פורסם י"פ תשע"ו מס' 7287 מיום 20.6.2016 עמ' 7974).

זכויות סוציאליות לפועלים זמניים

18.  זכויות סוציאליות לפועלים זמניים

א.     למען הבטח זכויות סוציאליות לפועלים הזמניים, יפרישו בעלי המאפיות ל"מבטחים" בע"מ מדי חודש בחודשו 24% משכרו הכולל של הפועל, החל מהיום הראשון לעבודתו. התשלומים הנ"ל לא יחולו על תוספות השכר המשתלמות בעד שעות נוספות. בתחולה מיום 1.9.86, יפרישו המאפיות למבטחים לצורכי פנסיה מקיפה או פיצויים עבור התוספת המשולמת עבור שעות לילה בלבד.^{(1) (2)}

ב.     הפועל כקבוע כזמני, אינו רשאי לתבוע מאת המעביד תשלום ישיר של ה –  24% או חלק מהם כתוספת לשכרו, והמעביד אחראי שהסכומים המיועדים ל"מבטחים" כנ"ל יועברו על ידו לתעודתם.

ג.      בעל המאפיה ינכה משכרו הכולל של הפועל הזמני 5% לקרן פנסיה ו- % ½ לקרן הבראה.

ד.      מהסכומים הנ"ל ינוכו את המגיע לביטוח לאומי בהתאם לחוק.

ה- 24% הם:

קרן פנסיה – 6%, חופשה שנתית – 4.5%, דמי חגים – 4.5%, פיצויים – 4%, ביטוח מחלה – 2.5%, ביטוח תאונה נוסף – 1%, הבראה – 1.5%. סה"כ – 24.00%

18.  זכויות סוציאליות לפועלים זמניים

א.     למען הבטח זכויות סוציאליות לפועלים זמניים, יפרישו בעלי המאפיות ל"מבטחים" בע"מ מדי חודש בחדשו 18% משכרו הכולל של הפועל, החל מהיום הראשון לעבודתו. התשלומים הנ"ל לא יחולו על תוספות השכר המשתלמות בעד שעות נוספות ועבודות לילה.

ב.     לא הורחב.     

ג.      המעביד ינכה משכרו הכולל של הפועל הזמני %½ לקרן הבראה.

ד.      ה-18% הם:

חופשה שנתית           – 4.5%

דמי חגים                   – 4.5%

פיצויים                      – 4%

ביטוח מחלה              – 2.5%

ביטוח תאונות נוסף    – 1%

הבראה                     – 1.5%

ס"ה                            18%

(1)   בהסכם מיום 18.8.1986 (7042/86) נקבעה החובה להפריש עבור שעות לילה החל ממשכורת חודש ספטמבר 1986.

(2)   ישראל חתומה על אמנת עבודת לילה (מאפיות), 1925, (Night Work (Bakeries) Convention, 1925 (No. 20)), אשר קובעת שיש לאסור בחוק עבודה בלילה על מנת לאפשר לפועלי האפייה שנת לילה, היא אומצה ביוני 1925 ונכנסת לתוקף במאי 1928.

בשנת 1931 נחקק חוק איסור עבודת לילה במאפיות, ובשנת 1998 בוטל החוק, למרות שישראל עודנה רשומה כחתומה על האמנה.

בגדי עבודה

19.  בגדי עבודה

הפועלים יקבלו מאת בעל המאפיה אחת לשנה: 4 זוגות מכנסיים, 2 זוגות נעליים, 4 כובעים, 4 סינרים, ו- 4 חולצות. מובילי הלחם יקבלו מגפי גומי ומעילי גשם לחודשי החורף, שהם רכוש המפעל וימצאו במחסנו. אם בעל המאפיה אינו יכול לספק את הבגדים או חלק מהם מאיזו סיבה שהיא, עליו לשלם את התמורה לפי המחיר הרשמי, ועל הפועל להשתמש בתמורה רק לרכישת בגדי העבודה הנ"ל.

19.  בגדי עבודה⁽²⁾

פועלים יקבלו ממעבידם אחת לשנה: 2 זוגות נעליים, 4 חולצות, 4 זוגות מכנסיים, 4 סינורים ו-4 כובעים; מובילי הלחם יקבלו מגפי גומי ומעילי גשם לחדשי החורף, שהם רכוש המפעל ויימצאו במחסנו.

(1)   הסעיף עודכן בזכרון דברים מיום 7.8.1972 (7040/72), אשר קבע הכפלת תעריף הביגוד..

(2)   צו תשל"ד – 1973, י"פ תשל"ד מס' 1976, מיום 30.12.1973, עמ' 537.

ביטוח למקרה תאונה בעבודה

20.  ביטוח למקרה תאונה בעבודה

בעלי המאפיות והפועלים יאחזו בכל אמצעי הזהירות שבידם, כדי למנוע תאונות בעבודה, בהתאם לדרישות החוק⁽¹⁾.

במקרה של תאונה בעבודה, יקבל הפועל הנפגע דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי בהתאם לחוק הביטוח הלאומי, ובעל המאפיה יוסיף לדמי התאונה שהפועל יקבל כנ"ל עד 80% משכר עבודתו הכולל של הנפגע מהיום הראשון של התאונה. במקרה של נכות או מוות, כתוצאה מתאונה, ינהגו בהתאם לחוק הביטוח הלאומי.

20.  ביטוח למקרה תאונה בעבודה

במקרה של תאונה בעבודה, ישלים המעביד לדמי הפגיעה שהעובד יקבל מהמוסד לביטוח לאומי עד 80% משכר עבודתו הכולל של הנפגע מהיום הראשון של התאונה.

(1)   ראו: פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח משולב], התש"ל – 1970 והתקנות שהותקנו מכוחה וכן חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשל"ד – 1974 והתקנות שהותקנו מכוחו.

קרן השתלמות

21א. קרן השתלמות

בסעיף 4 להסכם מיום 2.8.2011 (7042/2011) נקבע כלהלן:

5. החל מיום 1.1.2013, המאפיות יפרישו לקרן השתלמות  הפרשות בשיעור של 7.5% משכרם של העובדים (לא כולל שעות נוספות ושעות לילה) וינוכה 2.5% משכרם כאמור לטובת קרן ההשתלמות הנ"ל, מתום חמש שנות עבודה מלאות. האמור בסעיף זה אינו גורע מזכויות שהיו קיימות לעובדים ערב חתימת הסכם זה.

 בסעיף ג. להסכם מיום 20.5.1998 (361/98), נקבע כלהלן:

ג.      החל מ – 1.1.99 בעלי המאפיות יגדילו את חלקם בהפרשות לקרן השתלמות לעובדים מ – 5% ל – 7.5% משכרם.

 בסעיף ד להסכם מיום 18.8.1986 (7042/86), נקבע כלהלן:

ד. המאפיות יפרישו לקרן השתלמות לעובדיהם בשיעור של 5% מהשכר הכולל (לא כולל שעות נוספות ושעות לילה) וינוכה משכרם של העובדים 2.5% משכרם לטובת קרן ההשתלמות הנ"ל וזאת לגבי העובדים החל מהשנה התשיעית לעבודתם.

21א. לא הורחב

העמותה לקידום מקצועי חברתי

21ב. העמותה לקידום מקצועי חברתי

בסעיף 4(א) להסכם מיום 2.8.2011 (7042/2011) נקבע, בין היתר, כלהלן:

4.א. החל מיום 1.1.2012, המאפיות יעבירו בגין עובדים קבועים המועסקים במשרה מלאה דמי חבר לעמותה לקידום מקצועי חברתי של עובדי המזון והפרמצבטיקה, בה חבר העובד, אשר יחושבו לפי סכום של 347 שקלים חדשים לעובד. הסכום האמור יועבר בשני תשלומים: מחצית ראשונה בחודש פברואר ומחצית שניה בחודש אוגוסט בכל שנה.

ד.      הסכום האמור בס"ק 4(א) יעודכן מעת לעת בהתאם לתנאים ולסכומים הקבועים בחוזר הממונה על השכר והסכמי העבודה במשרד האוצר.

21ב. לא הורחב

פרק ו': סדרי פיטורים – פיצויים, מקרים מיוחדים

סדרי פיטורים

22.  סדרי פיטורים

א.     פיטורי פועלים לאחר תקופת הנסיון, אפשריים מסיבה מספקת, בהסכמת נציגות הפועלים ובהודעה מוקדמת של שבועיים.⁽¹⁾

ב.     צמצום בעבודה נחשב לסיבה מספקת לפיטורים.

ג.      במקרה של צמצום בעבודה, יודיע המעביד בכתב לנציגות הפועלים על מספר הפועלים שברצונו לפטר. שמות המפוטרים ייקבעו בהסכמה הדדית בהתאם למצבם המשפחתי והוותק של העובדים והצרכים המקצועיים של המאפיה.

ד.      במקרה של פיטורים מוסכמים, רשאית נציגות הפועלים לוותר על עבודת הפועל של העובד בתקופת זמן ההודעה המוקדמת, בתנאי שישולם לפועל בעד הזמן הזה.

ה.     במקרה של מעשה זדון של פועל, שהוכח ע"י שני הצדדים, רשאי בעל מאפיה להפסיק את עבודת הפועל עד לבירור האשמה ע"י הועדה הפריטטית שתוציא את מסקנותיה תוך 6 ימים מיום הפסקת עבודת הפועל.

ו.       פועל רשאי להתפטר מהעבודה בתקופת הנסיון ולאחריה – באותם תנאי ההודעה המוקדמת שלפיהם אפשר לפטר.⁽¹⁾

לא הורחב

(1)   ראו: הוראות חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א – 2001.

פיצויי פיטורים

23.  פיצויי פיטורים⁽¹⁾

22.  פיצויי פיטורים⁽²⁾

א.     (1)     העובד במאפיה 10 עד 15 שנה יקבל פיצויים בשיעור של 3 שבועות (18 ימי עבודה) בעד כל שנת עבודה מהשנה ה-11 ובאופן יחסי לחלקי השנה.

(2)     העובד במאפיה 15 שנה ומעלה, יקבל פיצויים בשיעור של 4 שבועות (24 ימי עבודה) בעד כל שנת עבודה מהשנה ה-16 ובאופן יחסי לחלקי השנה.

ב.     חישוב הפיצויים ייעשה החל מינואר 1951, לפי השכר האחרון. בעד התקופה שלפני התאריך הנ"ל יקבל המפוטר פיצויים לפי שכר יסודי ממוצע ותוספת יוקר הנהוגה בזמן הפיטורין; הבסיס לחישוב השכר היסודי הממוצע יהיה שנת 1941 עד 1 בינואר 1951.

ג.      בכל המקרים המפורטים בחוק ישולמו פיצויים בהתאם לאמור לעיל.

ד.      לגבי התקופה מ-1.1.1972 ישולמו פיצויי פיטורים כדלקמן⁽³⁾:

עובד במאפיה עד 5 שנים יקבל 12 ימי-עבודה בעד כל שנת עבודה.

עבד במקום עבודה מ-5 שנים ויום אחד עד 10 שנים – יקבל 18 ימי עבודה בעד כל שנת עבודה, פועל שעובד במאפיה מ-10 שנים ואילך – יקבל 24 ימי עבודה בעד כל שנת עבודה במאפיה.

23.  אחרי 10 שנות עבודה במפעל יקבלו העובדים 26 ימי פיצויים.⁽⁴⁾

(1)   ההוראות שהיו קבועות בהסכם הינן בלתי רלוונטיות לנוכח הוראות חוק פיצויי פיטורים והתקנות שהותקנו מכוחו.

(2)   נראה שאמור היה להופיע בסעיף 23 ובשוגג סומן בסעיף 22.

(3)   צו תשל"ד – 1973, י"פ תשל"ד מס' 1976, מיום 30.12.1973, עמ' 537.

(4)   צו תשל"ח-1978, י"פ תשל"ח מסק 2406, מיום 22.1.1978, עמ' 975.

פרק ז': כללי – שונות

בטיחות בעבודה והיגיינה מקצועית

24.  בטיחות בעבודה והיגיינה מקצועית⁽¹⁾

1.     לקידום הבטיחות ותנאי ההגיינה בעבודה לשם מניעת תאונות ושמירת בריאות העובדים, מסכימים שני הצדדים להקפיד על כללי בטיחות וגהות בהתאם לחוקי העבודה והמלצות המוסד המשותף לבטיחות ולגהות.

2.     הצדדים יעודדו את קיום ועדות הבטיחות והפעלתן במאפיות, בהם מועסקים מ – 25 עובדים ומעלה ומינוי נאמני בטיחות מקרב העובדים במפעלים קטנים ויושיטו כל עזרה אפשרית לחזוק מעמדת ויוקרתם של אלה ע"י ביצוע מהיר והולם של הצעותיהם לשיפור תנאי הבטיחות וההיגיינה, לרווחתם של העובדים במקום ושלום המפעל.

3.     הנהלת המפעל תדאג שציוד מגן אישי, כולל משקפי מגן, נעלי בטיחות, סינרים, כפפות וכובעי מגן יסופקו ע"י המעביד, יתוקנו וינוקו על חשבונו ויוחלפו כשיתבלו. רשימת הציוד הנדרש תקבע ע"י המוסד לבטיחות וגהות לפי המקצועות ותהליכי עבודה במקום ותהוה כנספח להסכם העבודה. נציגי העובדים ישקיעו מאמצי הסבר ושכנוע שהועבדים יעשו שמוש נכון והלם בציוד המגן האישי.

4.     במפעלן המונה 25 איש ויותר יותקן חדר אוכל נאות ומצויד בשולחנות ובכסאות או בספסלים בעלי משענות ויותקנו כיורי רחצה עם סבון וסידו מתאים ליבוש הידים. במפעלים קטנים תוקצה פינת אוכל נאותה עבור העובדים במקום.

5.     במקום העבודה יותקנו חדרי הלבשה עם ארונות או סידורים מתאימים אחרים לשמירת הבגים.

6.     הצדדים מתחייבים לדאוג למינוים ואימונם של צוות מגישי עזרה – ראשונה שימצאו בעבודה בכל משמרת יום ולילה.

לא הורחב

(1)   ראו: חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשל"ד – 1974.

השתתפות בהוצאות הנסיעה

25.  השתתפות בהוצאות נסיעה

בסעיף ד' לזכרון דברים מיום 7.8.1972 (7040/72) נקבע כלהלן:

ד.      נסיעות:

העובדים יקבלו מבעלי המאפיות 100% עבור נסיעות לעבודה וממנה על פי התעריף של צחבורה ציבורית (אוטובוס). התשלום הנ"ל ישולם רק לפועלים שהמרחק למאפיה מצריך נסיעה.

24.  השתתפות בהוצאות נסיעה⁽¹⁾

העובדים יקבלו מבעלי המאפיות 100% בעד נסיעות לעבודה וממנה, וזה בתעריף של תחבורה ציבורית (אוטובוס). התשלום הנ"ל ישולם רק לפועלים שהמרחק למאפיה מצריך נסיעה.

(1)   צו תשל"ד – 1973, י"פ תשל"ד מס' 1976, מיום 30.12.1973, עמ' 537.

ועד הפועלים

26.  ועד הפועלים

בכל מאפייה קיים ועד פועלים במקום ואושר ע"י מועצת הפועלים, ועד הפועלים מייצג את כל הפועלים כלפי ההנהלה בכל הענינים הנוגעים לתנאי העבודה הנובעים מהסכם עבודה זה ודואג ליחסי עבודה תקינים.

דמי חבר ודמי טיפול ארגוני מקצועי

27.  דמי חבר ודמי טיפול ארגוני מקצועי⁽¹⁾⁽²⁾

בסעיף 3 להסכם הסכם מיום 31.10.1995 (25/96) נקבע כלהלן:

3. דמי חבר להסתדרות: צד ב' יפעל לחייב את בעלי המאפיות, החברים בועד הארצי, לגבות דמי חבר ודמי טיפול ארגוני מקצועי לטובת ההסתדרות הכללית, מכל עובדי המאפיות החברים בצד ב' בהתאם להנחיות הסכם המסגרת.

(1)   ראו לעניין ניכויים משכר עבודה את הוראת סעיף 25 לחוק הגנת השכר, התשי"ח – 1958.

(2)   ראו: הסכם איגוד האופים מיום 22.6.1995 (7056/95) בעניין ניכוי דמי טיפול.

יישוב חילוקי דעות

28.  יישוב חילוקי דעות

חילוקי דעות בין הצדדים הנובעים מסעיפי הסכם זה, יימסרו לועדה פריטטית, המורכבת מב"כ האיגוד הארצי של פועלי האפייה וארגון בעלי המאפיות הנוגע בדבר, החייבת להוציא תא מסקנותיה תוך שבוע ימים.

מיצוי זכויות ושקט תעשייתי

29.  מיצוי זכויות ושקט תעשייתי⁽¹⁾

בסעיף 6 להסכם מיום 2.8.2011 (7042/2011) נקבע כלהלן:

6.     הצדדים מתחייבים שלא לבוא בכל דרישות שכר או תביעות כלשהן בתקופת הסכם דהיינו עד ליום 31.3.2014 ולא לנקוט בצעדים ארגוניים כלשהם והשקט התעשייתי ישמר בכל הנושאים הקשורים להסכם זה.

(1)   הוראות דומות לתקופות קודמות נקבעו בסעיף 4 להסכם מיום 4.9.2008 (7037/08), בסעיף 5 להסכם מיום 11.9.2006 (266/06), בסעיף 6 להסכם מיום 26.8.2002 (7044/02) ובסעיף ד' להסכם מיום

מיום 20.5.1998 (361/98).

הגשה לרישום ובקשה למתן צו הרחבה

30.  הגשה לרישום ובקשה למתן צו הרחבה

בסעיף 8 להסכם מיום 2.8.2011 (7042/2011) נקבע כלהלן:

8.     הצדדים להסכם יגישו הסכם זה לרישום כמקובל, יפעלו במאמץ משותף למען צו הרחבה להסכם זה אשר יכנס לתוקף בהקדם האפשרי ויחול על כל העובדים והמעסיקים בענף.