הזכות/חובה

נוסח משולב של הסכם  קיבוצי

נוסח משולב של הוראות צו ההרחבה

מקורות

מספר ההסכם בפנקס ההסכמים הקיבוציים הוא 7032/03. (1)

הסכמים קודמים:

הסכם מיום 1.6.98 (מספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים- 7048/99);

הסכם מיום 10.6.93 – תקנון עבודה (מספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7033/93);

הסכם מיום 8.3.79. (הסכם קיבוצי מלאכה ותעשיה זעירה) שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7013/79 (הורחב בצו הרחבה ראו לעיל בעמודת הערות)

כן קיים הסכם בין מחוז חיפה והצפון בהתאחדות לבין ההסתדרות שנחתם ביום 19.3.03 ומספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7026/03. (מובאות הימנו לא מובאים להלן)

על בסיס הסכם 7032/03 שלעיל, ניתן צו הרחבה שהוראותיו יחולו על העובדים והמעבידים בישראל בתעשייה ובמלאכה בענף המתכת, החשמל והאלקטרוניקה, עד וכולל 20 עובדים למפעל ולמעט: עובדים שתנאי עבודתם הוסדרו או יוסדרו בהסכמים קיבוציים ומעבידיהם. וכן למעט: עובדים ומעבידים בתחום פיתוח תוכנה בענף האלקטרוניקה

 הצו פורסם בי"פ 5332 התשס"ה , 27.9.04 עמ' 86  

הערות להסכם הקיבוצי ולצו ההרחבה:

(1) בענפי התעשייה והמלאכה קיימים שני ארגוני מעסיקים החתומים על הסכמים קיבוציים אשר הורחבו בצווי הרחבה.

האחד, התאחדות המלאכה והתעשייה, החתומה על הסכם קיבוצי שהורחב בשנת 2004 בצו ההרחבה בענף תעשיית המתכת, החשמל והאלקטרוניקה החל על מעסיקים המעסיקים עד 20 עובדים בענפים שצוינו לעיל ובענפים נוספים כמפורט בסעיף ההגדרות שבצו.

הצו פורסם בי"פ 5332 התשס"ה , 27.9.04 עמ' 86  (להלן – צו ההרחבה במלאכה)

ראו גם : צו הרחבה בענפי המלאכה והתעשיה הזעירה 1980. הצו פורסם בי"פ 2641 יז' בתמוז תש"ם 1.7.1980 עמ' 2013.

הצו האחרון חל על כל העובדים והמעבידים בישראל המעסיקים לא יותר מ-20 עובדים בענפי המלאכה והתעשיה הזעירה המפורטים בתוספת השניה, למעט עובדים שתנאי עבודתם הוסדרו או יוסדרו בהסכמים קיבוציים ומעבידיהם, ולמעט עובדי "המשקם" לתעסוקת קשישים ובעלי כושר גופני מוגבל בע"מ, ולמעט עובדים עם מגבלות פיסיות, נפשיות ושכליות המועסקים במפעלים מוגנים שאוצר המדינה משתתף בהחזקתם.

אין בצו הרחבה זה כדי לפגוע בתקפם של צווי הרחבה אחרים החלים על מעבידים ועובדים בענפי המלאכה והתעשיה.

סעיף 2 לתוספת השניה מחיל את הצו על ענף המתכת, החשמל והאלקטרוניקה.

השני , התאחדות התעשיינים בישראל.

יוער כי במקביל להסכמים הקיבוציים /צו הרחבה  בטבלה כאן, קיימים הסכמים / צו הרחבה בענף המתכת החשמל והאלקטרוניקה. על הסכמים אלו חתום ארגון המעסיקים – התאחדות התעשיינים  בישראל.

לטבלת הסכמים הקיבוציים עליהם חתומים התאחדות התעשיינים בישראל ושהורחבו בצו הרחבה ראו כאן

כותרת / מבוא

הסכם עבודה קיבוצי כללי לתעשיית המתכת החשמל והאלקטרוניקה מלאכה ותעשייה (זעירה)

שנערך ונחתם בתל אביב בתאריך 10.7.2003(1)

צו הרחבה בענף תעשיית המתכת, החשמל והאלקטרוניקה  2004  לפי חוק הסכמים קיבוציים , תשי"ז- 1957

הערות להסכם הקיבוצי :

(1) הסכם שמספרו 7032/03.

צדדים

בין                                                                                                                

התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל , ארגון ארצי של מפעלי המתכת החשמל והאלקטרוניקה.

התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל – מחוז ת"א והמרכז – ארגון המתכת החשמל והאלקטרוניקה.

התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל – מחוז חיפה והצפון – ארגון המתכת החשמל והאלקטרוניקה(1).

התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל – פתח תקווה

התאחדות בעלי מלאכה והתעשייה זעירה – מחוז ירושלים והסביבה.

התאחדות המלאכה והתעשייה – מחוז חדרה

התאחדות המלאכה והתעשייה נתניה והסביבה.

התאחדות המלאכה והתעשייה – מחוז אשדוד.

התאחדות המלאכה והתעשייה – מחוז באר שבע.

התאחדות המלאכה והתעשייה – מחוז רחובות.

                                                                                                  להלן צד א'

לבין :  לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, האגף לאיגוד מקצועי, הסתדרות עובדי המתכת החשמל והאלקטרוניקה- חטיבת עובדי מלאכה והתעשייה .

                                                                                                להלן צד ב'

הערות להסכם הקיבוצי:

 (1) הסכם שמספרו 7026/03 – בין מחוז חיפה והצפון לבין ההסתדרות, לא משולב להלן.

רישא

הואיל :    והצדדים להסכם זה מודעים לחשיבות המלאכה והתעשייה בישראל לתפקידה הכלכלי והחברתי,  ומעוניינים בחיזוקה והתפתחותה.

והואיל:    והצדדים להסכם זה מעוניינים להגיע להסדר נאות ביחסים בין  הנהלות מפעלים והעובדים בהם, ושואפים להשתית יחסי עבודה תקינים בענף, תוך מאמץ משותף לשמור על יסודות משותפים ואחידים ככל האפשר, תוך שמירה על טיב העבודה תנאי העבודה והשכר, הרמה המקצועית לקידום פריון העבודה וקידום העובדים ודאגה לרווחתם.

והואיל :    והצדדים ניהלו מו"מ כדי להגיע לידי הסכם בדבר תנאי העבודה והשכר של העובדים אצל המעסיקים המשתייכים להתאחדות המלאכה והתעשייה בישראל ענף המתכת, החשמל והאלקטרוניקה תוך התאמה לתנאים המשתנים במשק.

בתוקף סמכותי לפי סעיף 25 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, אני מצווה כי תורחב תחולתן של הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי (7032/2003) בין התאחדות המלאכה והתעשיה בישראל לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה בישראל שנחתם ביום י' בתמוז התשס"ג (10 ביולי 2003) (להלן – ההסכם); ההוראות המורחבות שבתוספת יחולו על העובדים והמעבידים בישראל בתעשיה ובמלאכה בענף המתכת, החשמל והאלקטרוניקה, עד 20 עובדים למפעל, ולמעט: עובדים שתנאי עבודתם הוסדרו או יוסדרו בהסכמים קיבוציים ומעבידיהם; וכן למעט עובדים ומעבידים בתחום פיתוח תוכנה בענף האלקטרוניקה.

תוספת

ההוראות המורחבות

מס' הסעיף בהסכם

פרק א' הגדרות

פרק א : הגדרות

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

(1) ראו את חוקת ההסתדרות בהקשר זה, כאן.

(2) לענין הגדרת מעסיק ראו מדריך בנושא יחסי עובד מעסיק.

(3) לענין הגדרת עובד ראו מאמר בנושא יחסי עובד מעביד; ראו מדריך בנושא יחסי עובד מעסיק.

 בבר"ע (ארצי) 34134-03-20‏ ‏ ‏Habtemariam Tsagay ‎ נ' לחמים מאפייה ואספרסו בר בע"מ, 21.5.2020 נקבע כי : "צווי ההרחבה במלאכה ובתעשייה חלים, ככלל, על כל העובדים בין אם הם עובדי כפיים ובין אם לאו, למעט עובדים בעלי הסדרים עדיפים, בעלי שליטה, חלק מהעובדים המועסקים לאחר גיל פרישה ועובדים שטרם מלאו להם 18 שנים".

 (4) ראו חוק עבודת הנוער, התשי"ג- 1953  

 (5) ראו חוק החניכות, התשי"ג-1953

(6)  לעניין עבודת לילה ראו בין היתר : סעיפים 1-2 , 22  לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א- 1951.

ראו מאמר בנושא : סעיף 22 לחוק- עבודת לילה

(7) לענין שבוע עבודה ראו עוד: חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א- 1951

כן ראו צו הרחבה בדבר הנהגת שבוע עבודה מקוצר במגזר העסקי 1990.

 (8) להגדרה שונה של "שנת עבודה" ראו סעיף 1 לחוק חופשה שנתית, התשי"א- 1951 .

 (9) לענין שכר כולל ראו סעיף 5 לחוק הגנת השכר, תשי"ח- 1958

ראו  מאמר בנושא סעיף 5 לחוק הגנת השכר – שכר כולל.

הערות לצו הרחבה :

(10) בע"ע 18031-01-13 אלפא גמא (1989) בע"מ נ' התאחדות המלאכה והתעשיה בישראל, 7.9.2016 נפסק כי צו ההרחבה בענף המתכת, החשמל והאלקטרוניקה חל על המערערת, העוסקת בתיקון מכונות על ידי הוספת מתכת בטכנולוגיה של ציפוי אלקטרוליטי, ולפיכך היא חייבת בתשלום דמי טיפול ארגוני לארגון המעסיקים הרלבנטי – המשיבה

בד"ט (ת"א) 10269-12-12‏ ‏ התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל נ' א.א.כ.י שירותי חשמל ואחזקה בע"מ,18.3.15,   נפסק כי על פי הוראות צו ההרחבה בענף המתכת החשמל והאלקטרוניקה, די בהיותו של מעסיק העוסק בהרכבה או ייצור של עבודות חשמל לרבות אחזקה כדי לחייב את המעסיק בתשלום דמי טיפול ארגוני.

פרק ב' תוקף ההסכם

א. תוקפת תוקפו ותחולתו של ההסכם מ- 7.7.2003 עד 7.7.2005

ב. לפני תום תוקפו של הסכם זה, הרשות בידי כל צד להודיע למשנהו על רצונו להכניס שינויים בסעיפים ההסכם, ועליו לעשות זאת בהודעה במכתב רשום עד חודשיים ימים לפני תום תוקף ההסכם.

ג. לא באה הודעה כנ"ל, יתחדש הסכם זה מאליו לשנה נוספת וחוזר חלילה. (1)

ד. ההסכמים, ההסדרים, הנוהגים והנהלים שהיו קיימים במפעל ערב חתימת הסכם זה, ימשיכו לחול ואין בהסכם לגרוע מהם. הייתה סתירה מפורשת בין הוראות הסכם זה לבין הוראות הקיימות ערב חתימתו יחולו הוראות הסכם זה לענין המוסדר בו בלבד.

הערות להסכם הקיבוצי :

(1) ראו סעיפים 12-14 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז- 1957.

ראו מאמר בנושא : סעיף 13 לחוק- תקופת תקפו של הסכם קיבוצי לתקופה מסוימת.

ראו מאמר בנושא : סעיף 14 לחוק – תקופת תקפו של הסכם קיבוצי לתקופה בלתי מסויימת.

פרק ג' תקופת הניסיון

פרק ג' תקופת ניסיון

א. כל עובד המתקבל לעבודה נחשב עובד בניסיון ב-24 חודשי עבודתו הראשונים בכפוף לתקופה אחרת שתיקבע לעניין זה בהסכמי מסגרת בין לשכת התאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות ובכפוף להסכם זה כפי שיתעדכן מעת לעת.

ב. פרק ז' (א)(3)(4) לא יחול על עובד בתקופת ניסיון.(1)

ג. בתקופת הניסיון יחולו על העובד כל תנאי העבודה, אלא אם צוין במפורש אחרת.

א.      כל עובד המתקבל לעבודה נחשב עובד בניסיון ב-24 חודשי עבודתו הראשונים.

ב.       פרק ז' (א)(3)(4) לא יחול על עובד בתקופת ניסיון(1).

ג.       בתקופת הניסיון יחולו על העובד כל תנאי העבודה, אלא אם כן צוין במפורש אחרת.

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

(1) ראו מאמר בנושא : פיטורים בתקופת ניסיון.

פרק ז' להסכם שעניינו בסדרי פיטורים והתפטרות – לא הורחב

פרק ד' – סדרי עבודה

פרק ד' סדרי עבודה

א.         שעות עבודה רגילות(1):

1.       שבוע עבודה הוא בן 43 שעות שבועיות;

2.       חודש עבודה הוא בן 186 שעות חודשיות;

3.       יום עבודה בערבי חג יהיה בן 7 שעות ויחושב לפי יום עבודה מלא כמקובל;

          ערב פסח ויום כיפור- 5 שעות בתשלום יום עבודה מלא כמקובל.

          שעות עבודה בחול המועד יהיו לפי הסיכום שבין הנהלת המפעל לנציגות העובדים. 

4.       אחת לשנה, בערב חג או יום גשר הסמוך אליו, במידה ויופסק הייצור במפעל, ע"פ החלטת המעסיק, יום הגשר ייחשב ליום חופשה או לחלופין ליום בחירה. הניכוי יהיה לפי שעות העבודה ביום הגשר.

ב.       שעות עבודה נוספות:

שעות עבודה, שמועסק בהן עובד לפי דרישת הנהלת המפעל מעבר לשעות העבודה היומיות הרגילות, נחשבות לשעות עבודה נוספות, והן משתלמות בתוספת של 25% מהשכר המשולב בעבור השעתיים הראשונות, 50% מהשכר המשולב החל מהשעה הנוספת השלישית, בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951. (2)

ג.       משמרות(3)

(1)     במשמרת שנייה יהיו העובדים זכאים לתוספת של 22.5% על שכרם המשולב בעבור הימים שעבדו במשמרת שניה.

(2)     במשמרת שלישית יהיו העובדים זכאים לתוספת של 42.5% על שכרם המשולב בעבור הימים שעבדו משמרת שלישית.

א.      שעות עבודה רגילות (1):

1.       שבוע עבודה הוא בן 43 שעות שבועיות;

2.       חודש עבודה הוא בן 186 שעות חודשיות;

3.       יום עבודה בערבי חג הוא בן 7 שעות ויחושב לפי יום עבודה מלא כמקובל;

4.       אחת לשנה, בערב חג או יום גשר הסמוך אליו, אם יופסק הייצור במפעל, על פי החלטת המעסיק, יום הגשר ייחשב ליום חופשה או לחלופין ליום בחירה. הניכוי יהיה לפי שעות העבודה ביום הגשר.

ב.       שעות עבודה נוספות:

שעות עבודה, שמועסק בהן עובד לפי דרישת המעביד מעבר לשעות העבודה היומיות הרגילות, נחשבות לשעות עבודה נוספות, והן משתלמות בתוספת של 25% מהשכר המשולב בעבור השעתיים הראשונות, 50% מהשכר המשולב החל מהשעה הנוספת השלישית, בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951.(2)

ג.       משמרות: (3)

(1)     במשמרת שניה יהיו העובדים זכאים לתוספת של 22.5% על שכרם המשולב בעבור הימים שעבדו במשמרת שניה.

(2)     במשמרת שלישית יהיו העובדים זכאים לתוספת של 42.5% על שכרם המשולב בעבור הימים שעבדו משמרת שלישית.

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

(1) השוו לשבוע העבודה הנהוג במשק החל מחודש 4/18 –  לפי הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 2017/7019 אשר נחתם ביום ב' ניסן התשע"ז  (29 במרס 2017) בין נשיאות הארגונים העסקיים ואיגוד לשכות המסחר תל אביב לבין ההסתדרות הכללית החדשה היקף שבוע עבודה במשק יקוצר בשעה אחת, כך ששבוע העבודה יעמוד על 42 שעות.

ההסכם האמור הורחב בצו הרחבה החל על כלל המשק.  מכאן שהחל מחודש 4/18 שבוע העבודה עומד על 42 שעות בשבוע.

לצו הרחבה הקודם שחל עד אפריל 2018  לחצו כאן.

(2) ראו סעיף 16 לחוק שעת עבודה ומנוחה, תשי"א- 1951.

ראו מאמר בנושא : סעיף 16 לחוק – גמול שעות נוספות

(3) לענין משמרות ולענין עבודת לילה ראו סעיפים 1, 2 ו- 22 לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א- 1951 .

ראו מאמר בנושא : סעיף 22 לחוק- עבודת לילה

פרק ה' שכר עבודה

פרק ה' : שכר עבודה

פרק ה' : שכר עבודה

א. תעריפי שכר מינימליים

א. 1.  תעריפי שכר מינימליים שתחולתם ב- 1 ביוני 2003 הם כדלקמן:

                                דרגה                      שכר (1)

             1                       3,370 ₪

             2                       3,540 ₪

             3                       3,740

             4                       3,940

             5                       4,140

             6                       4,340

              7                     4,540

             8                       4,740

             9                       4,940

            10                      5,140

            11                      5,340

            12                      5,540

2. נערים עובדים וחניכים, יהיו זכאים לשכר בהתאם לחוק עבודת נוער.(2)

3.  לאחר תקופת עבודה של שנה אחת יקודם העובד מדרגה 1 לדרגה 2.

4. המעבר מדרגה לדרגה בשאר הדרגות (2 עד 12), מותנה בפרק זמן מינימלי של שנתיים וכפוף להמלצת ההנהלה.

5. הטבלה תעודכן במועדי עדכון תוספת היוקר ובשיעור תוספת היוקר.

6. הטבלה תעודכן גם במועדי עדכון שכר המינימום; וכן כפי שיקבעו הצדדים מעת לעת. עליה בשכר המינימום תגרום לשינוי הדרגות הנמוכות משכר המינימום; כאשר הדרגה התחילית החדשה תהיה שכר המינימום בתוספת 35 ₪ הצמודים לתוספת היוקר ממועד חתימת ההסכם. הדרגה הראשונה,  תבוטל רק אם שכר המינימום החדש בתוספת 35 ₪ כשהיא צמודה לתוספת היוקר יעברו את סכום הדרגה השניה. במקרה זה, תתווסף דרגה חדשה שסכומה 200 שקלים חדשים מעבר לדרגה האחרונה הקיימת והמעודכנת; הסכום של 200 השקלים חדשים יתעדכן במועד תשלום תוספת היוקר ובשיעור תוספת היוקר.

למען הסר ספק, עדכון שכר המינימום לפי סעיף זה, אין משמעותו תוספת שכר אוטומטית לדרגות שמעל שכר המינימום.

7. המעבר של העובדים מהטבלה בהסכם הקודם לטבלה נשוא הסכם זה לא תגרום לירידה בשכר העובד. העובד יקודם לדרגת השכר הגבוהה הקרובה ביותר לשכרו ערב חתימת הסכם זה.

סעיפים 7,8 יחולו על עובדים שמועסקים ביום חתימת הסכם זה.

במועד החתימה על ההסכם תיערך לכל העובדים בדיקת זכאות כמתחייב מתנאי המעבר לטבלה החדשה כפי שיפורט להלן:

8. אופן המעבר מהטבלה הישנה לטבלה החדשה:  

אם ההפרש בין שכרו הנוכחי של העובד ערב חתימת ההסכם לבין שכרו בדרגה הגבוהה ממנה בטבלה החדשה, לא עולה על 100 ש"ח, יקבל העובד את התוספת לשכרו כמתחייב מהטבלה החדשה לא יאוחר מ- 12 חודשים מיום חתימת הסכם זה. אם ההפרש בין שכרו הנוכחי של העובד ערב חתימת ההסכם לשכר בדרגה הקרובה אליה בטבלה החדשה הנו בשיעור גבוה מ – 100 ₪, יקודם העובד לדרגתו החדשה לא יאוחר מ – 24 חודשים מיום חתימת ההסכם.

9. במקרה של חילוקי דעות בנושא המעבר מדרגה לדרגה, יועבר הנושא לועדה פריטטית.

א.      1.                                                 תעריפי שכר מינימליים הם כדלקמן:

                                   דרגה                   שכר בשקלים חדשים (1)

             1                       3,370

             2                       3,540

             3                       3,740

             4                       3,940

             5                       4,140

             6                       4,340

              7                       4,540

             8                       4,740

             9                       4,940

            10                      5,140

            11                      5,340

            12                      5,540

2.       נערים עובדים וחניכים, יהיו זכאים לשכר בהתאם לחוק עבודת נוער, התשי"ג-1953.(2)

3.       לאחר תקופת עבודה של שנה אחת יקודם העובד מדרגה 1 לדרגה 2.

4.       המעבר מדרגה לדרגה בשאר הדרגות (2 עד 12), מותנה בפרק זמן מינימלי של שנתיים וכפוף להמלצת ההנהלה.

5.       הטבלה תעודכן במועדי עדכון תוספת היוקר ובשיעור תוספת היוקר.

6.       הטבלה תעודכן גם במועדי עדכון שכר המינימום; עליה בשכר המינימום תגרום לשינוי הדרגות הנמוכות משכר המינימום; הדרגה התחילית החדשה תהיה שכר המינימום בתוספת 35 שקלים חדשים כשהיא צמודה לתוספת היוקר. הדרגה הראשונה תבוטל רק אם שכר המינימום החדש בתוספת 35 שקלים חדשים כשהיא צמודה לתוספת היוקר יעברו את סכום הדרגה השניה. במקרה זה, תתווסף דרגה חדשה שסכומה 200 שקלים חדשים מעבר לדרגה האחרונה הקיימת והמעודכנת; הסכום של 200 השקלים חדשים יתעדכן במועד תשלום תוספת היוקר ובשיעור תוספת היוקר.

למען הסר ספק, עדכון שכר המינימום לפי סעיף זה, אין משמעותו תוספת שכר אוטומטית לדרגות שמעל שכר המינימום.

הערה: על התעריפים כמפורט בסעיף זה יש להוסיף תוספת יוקר החל ביום א' בתמוז התשס"ג (1 ביולי 2003).(3)

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה :

(1) ראו הוראות חוק שכר מינימום , תשמ"ז- 1987 .

(2) חוק עבודת נוער, התשי"ג-1953.

הערות לצו הרחבה :

(3) ההערה מופיע בנוסח צו ההרחבה

ב. עבודות חוץ

ב.       עבודות חוץ:

עובדים הנשלחים לעבוד מחוץ למקום עבודתם יוחזרו להם הוצאות הנסיעה ויקבלו תשלום בעבור זמן הנסיעה לפי חישוב של שעות עבודה רגילות. כן יוחזרו להם הוצאות הלינה על פי התקשי"ר(1) או לחילופין ידאג המעסיק על חשבונו לסידורי לינה.

עובדים אשר במקום עבודתם קיימים סידורי הזנה יקבלו החזר הוצאות אש"ל על פי התקשי"ר או לחלופין יקבלו מהמעביד ועל חשבונו סידור להזנה במקום בו יועסקו בעבודות חוץ. אין באמור לעיל כדי לפגוע בכל הסדר או נוהג שהיה קיים במקום העבודה טרם חתימת ההסכם.

ב.       עבודות חוץ:

עובדים הנשלחים לעבוד מחוץ למקום עבודתם יוחזרו להם הוצאות הנסיעה ויקבלו תשלום בעבור זמן הנסיעה לפי חישוב של שעות עבודה רגילות. כן יוחזרו להם הוצאות הלינה על פי התקשי"ר (1) או לחלופין ידאג המעסיק על חשבונו לסידורי לינה.

עובדים אשר במקום עבודתם קיימים סידורי הזנה יקבלו החזר הוצאות אש"ל על פי התקשי"ר או לחלופין יקבלו מהמעביד ועל חשבונו סידור להזנה במקום שבו יועסקו בעבודות חוץ.

אין באמור לעיל כדי לפגוע בכל הסדר או נוהג שהיה קיים במקום העבודה טרם הוצאת צו זה.

הערות  להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

(1) תקשי"ר = תקנון שירות המדינה ראו כאן

ג. תוספת ותק

ג.   תוספת ותק:

1.  חישוב תוספת הותק יהיה לפי שיטה אחוזית. תוספת של ½ אחוז מהשכר המשולב בעבור כל שנת ותק ממועד תחילת עבודת העובד, עד לתקרת ותק של 30 שנים; התוספת תעודכן מדי שנה במועד קבוע ותשולם מדי חודש בחודשו.

2. תוספת הותק לא תובא בחשבון לענין חישוב תקרת תוספת יוקר, ואולם תהווה שכר לכל דבר וענין.

3.  תוספת הוותק תצוין בסעיף נפרד בתלוש השכר (בתוקף מיוני 1998). לחלופין, במידה והמעסיק יוכיח את תשלום תוספת הותק, ע"פ הסכם זה, לא יהיה העובד זכאי לתשלום נוסף של תוספת הוותק.

ג.       תוספת ותק:

1. חישוב תוספת הותק יהיה לפי שיטה אחוזית. תוספת של ½ אחוז מהשכר המשולב בעבור כל שנת ותק ממועד תחילת עבודת העובד, עד לתקרת ותק של 30 שנים; התוספת תעודכן מדי שנה במועד קבוע ותשולם מדי חודש בחודשו.

2. תוספת הותק לא תובא בחשבון לענין חישוב תקרת תוספת יוקר, ואולם תהווה שכר לכל דבר וענין.

3. תוספת הותק תצוין בסעיף נפרד בתלוש השכר. לחלופין אם המעסיק יוכיח את תשלום תוספת הותק, לא יהיה העובד זכאי לתשלום נוסף של תוספת ותק.

ד. תוספת יוקר

ד.   תוספת יוקר:

תוספת היוקר תשולם לכל העובדים בהתאם להוראות ההסכמים הקיבוציים הכלליים, שבין ההסתדרות לבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים בדבר תשלום תוספת יוקר.

ד.       תוספת יוקר:

תוספת היוקר תשולם לכל העובדים בהתאם להוראות ההסכמים הקיבוציים הכלליים, שבין ההסתדרות לבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים בדבר תשלום תוספת יוקר.

ה. תוספת שכר

ה. תוספת שכר

כל תוספת שכר שתסוכם בהסכם מסגרת בין ההסתדרות לבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, תשולם לכל העובדים בהתאם להוראות ההסכם הכללי שייחתם בענין זה בין לשכת התיאום להסתדרות, זאת בנוסף לדיונים בין הצדדים להסכם ענפי ומפעלי.

לא הורחב

פרק ו' תנאים סוציאליים

פרק ו' תנאים סוציאליים

פרק ו' תנאים סוציאליים

א. ביטוח מחלה

א.      ביטוח מחלה:

(1)  כדי להבטיח תשלום לעובדים בימי מחלה, ולהסיר מהמעביד אחריות בנדון, תשלם ההנהלה לקרן דמי מחלה תשלום בגין ביטוח מחלה, כפי שיוסכם בין הנהלת המפעל להסתדרות עובדי המתכת.

(2)  מעסיק אשר לא יבטח את העובדים כאמור לעיל, יהא מחויב לתת לעובדים את כל הזכויות הקבועות בתקנות קרן דמי המחלה אשר תקבע על ידי התאחדות המלאכה והתעשייה וההסתדרות הכללית החדשה וכפי שיעודכנו מעת לעת.

(3)  אם הביטוח בקרן דמי מחלה אינו מכסה חבות על פי החוק (1), יישא בו המעסיק.

(4)     האמור בסעיף א(1) לא יחול על עובדים המבוטחים ערב חתימת הסכם זה בביטוח מחלה אחר.

א.      ביטוח מחלה:

(1)     כדי להבטיח תשלום לעובדים בימי מחלה, ולהסיר מהמעביד אחריות בנדון, ישלם המעביד לקרן דמי מחלה תשלום בעד ביטוח מחלה.

(2)     מעביד אשר לא יבטח את העובדים כאמור, יהא מחויב לתת לעובדים את כל הזכויות הקבועות בתקנות קרן דמי המחלה.

(3)     אם הביטוח בקרן דמי מחלה אינו מכסה חבות על פי החוק (1), יישא בו המעביד.

(4)     האמור בסעיף א(1) לא יחול על עובדים שהיו מבוטחים לפני יום י' בתמוז התשס"ג (10 ביולי 2003) בביטוח מחלה אחר.

הערות  להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

(1) ראו חוק דמי מחלה, תשל"ו- 1976

ב. פנסיה

ב.       פנסיה:

1.     המעסיק יבטח את עובדיו בקרן פנסיה מקיפה. המעסיק ישלם (1) לקרן פנסיה מקיפה12% מהשכר המבוטח והעובד 5.5% מהשכר המבוטח (2). שיעור ההפרשה של המעסיק והעובד יתעדכנו בשיעורים ובמועדים על פי דין. השכר המבוטח יהיה השכר המשולב כהגדרתו בהסכם זה ונוסף על כך שכר עידוד. (פרמיות מדודות עד 30% מהשכר).

ממועד חתימת הסכם זה, הפרשות המעסיק לביטוח פנסיוני יבואו במקום פיצויי פיטורים על פי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 (להלן – חוק פיצויי פיטורים) (3) , והאישור הכללי שהוצא מכוחו, קרי 72% (שבעים ושניים אחוז) מפיצויי הפיטורים המגיעים בעד התקופה שבה בוצעו ההפרשות לקרן הפנסיה.

2.       עובד שהיה מבוטח בקרן ואשר סיים את עבודתו בנסיבות שעל פי דין הוא זכאי להשלמת פיצויי פיטורים, יהיה זכאי להשלמת פיצויי פיטורים בשיעור של 2.33% משכרו הפנסיוני.

3. לענין הסכם זה קרן פנסיה מקיפה – משמע קרן פנסיה מקיפה מסובסדת המאושרת ע"י אגף שוק ההון במשרד האוצר.

4. במקום עבודה בו קיים ועד עובדים תיבחר קרן הפנסיה המקיפה במשותף ע"י ההנהלה ונציגות העובדים (בלא לגרוע מהוראות סעיף 8 להלן).

5.   מעסיק אשר במועד חתימת הסכם זה מבטח את עובדיו בקרן פנסיה מקיפה על פי הסכם קיבוצי או הסדר, ימשיך לבטח את העובדים, לרבות עובדים שיתקבלו לעבודה אצל המעסיק, בהתאם לקבוע בהסכם או בהסדר, ובלבד שהעובדים יהיו זכאים לזכויות שלא יפחתו מהוראות הסכם זה.

6. כל עובד במפעל אשר היה מבוטח בקרן פנסיה מקיפה ו/או ביטוח מחלה במועד חתימת הסכם זה, ו/או במועד תחילת עבודתו במפעל לאחר חתימת הסכם זה, ימשיך להיות מבוטח ברציפות באותה קרן פנסיה ובאותם תנאים.

7. עובד אשר היה מבוטח בקרן פנסיה מקיפה אחרת טרם הצטרפותו לעבודה במפעל, יהיה רשאי להמשיך על פי בקשתו להיות חבר באותה קרן פנסיה מקיפה. לא הגיש העובד בקשה כאמור, יבוטח בקרן פנסיה מקיפה אשר תיקבע על פי הוראות פרק זה.

8. (א) המעביד יהיה רשאי, על פי בחירת העובד שניתנה בכתב, לבטח את העובד בהסדר ביטוח חלופי, לרבות ביטוח מנהלים, בהתאם למפורט בנספח א' להסכם זה המהווה חלק בלתי נפרד ממנו(4).

(ב) בחירת העובד תכנס לתוקף (מיום הבחירה) אם לא הודיע העובד על ביטול הודעתו תוך 21 יום מיום הבחירה.

(ג) כל עוד לא בחר העובד בביטוח חלופי כאמור בסעיף זה, יבוטח בקרן פנסיה מקיפה על פי הסכם זה.

(ד) מעסיקים ובעלי שליטה יהיו רשאים להצטרף להסדר הפנסיה על פי הסכם זה ותנאיו.

9. פרק ו' (א') (ב') להסכם זה, יכנס לתוקף 6 חודשים לאחר חתימת הסכם זה. בכפוף לאמור בפרק ו(ב) סעיפים 5,6,11 להלן

10. תשלומי המעסיק לביטוח מנהלים בגין פיצויי פיטורים יבואו במקום חובת תשלום פיצויי פיטורים על פי הוראות סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים(5).

11. מבלי לגרוע מהאמור בסעיף 6 לעיל, עובד אשר יחל לעבוד במפעל לאחר חתימת הסכם זה והוא אינו מבוטח בקרן פנסיה כהגדרתה בסעיף ו'(א) ו'(ב) ו/או בקרן ביטוח מחלה, יחולו לגביו הוראות פרק ו' (א) ו (ב) לאחר 6 חודשים ממועד חתימת הסכם זה.

בתום 6 חודשים כאמור, או בתום השנה הקלנדרית, המוקדם מבין השניים יבוצע תשלום הפרשות רטרואקטיבי לקרן הפנסיה ולקרן ביטוח מחלה. 

ב.       פנסיה :

1.  המעסיק יבטח את עובדיו בקרן פנסיה מקיפה. המעסיק ישלם (1) לקרן פנסיה מקיפה 12% מהשכר המבוטח והעובד 5.5% מהשכר המבוטח (2). . שיעור ההפרשה של המעסיק והעובד יתעדכנו בשיעורים ובמועדים על פי דין. השכר המבוטח יהיה השכר המשולב כהגדרתו בהסכם זה ונוסף על כך שכר עידוד. (פרמיות מדודות עד 30% מהשכר).

הפרשות המעסיק לביטוח פנסיוני יבואו במקום פיצויי פיטורים על פי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 (להלן – חוק פיצויי פיטורים), (3) והאישור הכללי שהוצא מכוחו, קרי 72% (שבעים ושניים אחוז) מפיצויי הפיטורים המגיעים בעד התקופה שבה בוצעו ההפרשות לקרן הפנסיה.

2. עובד שהיה מבוטח בקרן ואשר סיים את עבודתו בנסיבות שעל פי דין הוא זכאי להשלמת פיצויי פיטורים, יהיה זכאי להשלמת פיצויי פיטורים.

5. מעסיק אשר במועד חתימת הסכם זה מבטח את עובדיו בקרן פנסיה מקיפה על פי הסכם קיבוצי או הסדר, ימשיך לבטח את העובדים, לרבות עובדים שיתקבלו לעבודה אצל המעסיק, בהתאם לקבוע בהסכם או בהסדר, ובלבד שהעובדים יהיו זכאים לזכויות שלא יפחתו מהוראות הסכם זה.

6. כל עובד במפעל אשר היה מבוטח בקרן פנסיה מקיפה או בביטוח מחלה או בשניהם, במועד חתימת הסכם זה, או במועד תחילת עבודתו במפעל לאחר חתימת הסכם זה, או בשני המועדים האמורים, ימשיך להיות מבוטח ברציפות באותה קרן פנסיה ובאותם תנאים.

7. עובד אשר היה מבוטח בקרן פנסיה מקיפה אחרת טרם הצטרפותו לעבודה במפעל, יהיה רשאי להמשיך על פי בקשתו להיות חבר באותה קרן פנסיה מקיפה. לא הגיש העובד בקשה כאמור, יבוטח בקרן פנסיה מקיפה אשר תיקבע על פי הוראות פרק זה.

8. (א)  המעביד יהיה רשאי, על פי בחירת העובד שניתנה בכתב, לבטח את העובד בהסדר ביטוח חלופי, לרבות ביטוח מנהלים, בהתאם למפורט בנספח א' כלהלן:

                         נספח א'

               הסדר ביטוח חלופי

הסדר ביטוח חלופי על פי הוראות סעיף 8 לפרק ו' יכלול את המרכיבים האלה:

1. שיעור ההפרשה לא יפחת מ-19.83% מהשכר המבוטח כהגדרתו בסעיף ב'1 לפרק ו', שמתוכם תשלום העובד לא יעלה על 5.5%.

2. ההסדר מראש יבטיח אופציה לתשלום פנסיה חודשית לכל החיים למקרה זקנה ונכות.

4. כמו כן, ההסדר יבטיח תשלום חד פעמי במקרה מוות.

(ב)     בחירת העובד תיכנס לתוקף (מיום הבחירה) אם לא הודיע העובד על ביטול הודעתו בתוך 21 ימים מיום הבחירה.

(ג)      כל עוד לא בחר העובד בביטוח חלופי כאמור בסעיף זה, יבוטח בקרן פנסיה מקיפה כאמור.

10. תשלומי המעביד לביטוח מנהלים בעד פיצויי פיטורים יבואו במקום חובת תשלום פיצויי פיטורים על פי הוראות סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים(5).

הערות  להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

(1) לעניין מועדי התשלום ופיצויי הלנה ראו סעיף 19א לחוק הגנת השכר, התשי"ח- 1958.

ראו גם תקנה 20 לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל) התשכ"ד- 1964.

(2) בהקשר לעילות פנסיוניות בענף המלאכה והתעשיה נקבע בבר"ע  (ארצי)  34134-03-20 abtemariam Tsagay ‎ נ' לחמים מאפייה ואספרסו בר בע"מ, 21.5.20 כי : "יש לשים לב כי צו ההרחבה במלאכה (ראו הגדרה למעלה – הח"מ) מחייב לבטח את העובדים בהסדר ביטוח פנסיוני מקיף החל מתחילת עבודתם לרבות בתקופת ניסיון (ראו: פרק ג' לצו)."

בהתייחס לצו ההרחבה בענף התעשיה – מסגרת לביטוח פנסיוני בתעשיה משנת 2006 (להלן: צו הרחבה בתעשיה") נאמרו הדברים הבאים בפסק הדין שלעיל:  "צו ההרחבה הנוסף, הרלוונטי, הוא צו ההרחבה בתעשייה שפורסם בחודש מאי 2006 והוא חל, כעולה מהמבוא לצו, "על כל העובדים והמעבידים בענפי התעשייה בישראל" למעט מעסיקים עליהם חלים הסכמים קיבוציים המסדירים את נושא הפנסיה ומעסיקים עליהם חל צו ההרחבה במלאכה "והם מקיימים" את החובה הפנסיונית מכוח ההסכמים הקיבוציים או צו ההרחבה במלאכה. (ההדגשות X הוספו).

צו ההרחבה בתעשייה הוא, לפיכך, הצו השיורי בתחום הפנסיוני לעובדים בענפי המלאכה והתעשייה השונים והוא חל, לפיכך, על מעסיקים (בענף האפיה – הסוגריים הוספו- הח"מ) שאינם צד להסכמים קיבוציים ולצו ההרחבה במלאכה". (ראו סעיף 17 לפסק הדין)

הנה כי כן על עובדים עליהם חל צו הרחבה בענף המלאכה חלות ההוראות הפנסיוניות שכאן.

ואולם יש לתת את הדעת לכך ש : "שיעורי ההפקדות אמנם קבועים בצווי ההרחבה במלאכה ובתעשייה, אך החל מיום 1.7.2016, בסמוך לתחילת עבודת המבקש במשיבה, הם עודכנו ב"צו ההרחבה בדבר הגדלת ההפרשות לביטוח פנסיוני במשק" החל על כלל המעסיקים והעובדים". (סעיף 17 לפסק הדין)

ברי כי השיעורים המיטיבים (אלו שבצו ההרחבה בדבר הגדלת הפרשות לביטוח פנסיוני במשק- שהובא לעיל) מחייבים את המעסיקים.

(3) ראו סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963

ראו כאן למאמר בנושא סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים.

(4) ראו הנספח בסוף העמודה

(5)  ראו ההפניות בה"ש 3 לעיל.

לפסיקה הדנה בהבדלים בין  "על חשבון" לעומת "במקום" פיצויים בסוגי פוליסות שונות,  ראו בין היתר :

ע"ע (ארצי) 39921-01-16‏ ‏ אילנה קאטר נ' קרן קורת ישראל עמותה לפיתוח כלכלי, 22.11.17 ;

ע"ע (ארצי) 29744-11-18  חברת מוסדות חנוך ותרבות בהרצליה מיסודה הסוה"י לא"י נ'  דורית לוי, 31.3.20.

ע"ע (ארצי) 12214-11-18‏  ‏ אריה סאלם נ'  הוט מובייל בע"מ, 5.4.20.

ג. דמי חגים

ג.       דמי חגים(1)

1.  כל עובד יומי שעבד לפחות 3 חודשים רצופים, ועבד בימי העבודה החלים סמוך ליום החג ולאחריו, זכאי לחופשת חג ביום החג בתשלום מלא, לפי פירוט ימי החג כדלקמן:

2 ימי ראש השנה

1 יום הכיפורים

2 ימי סוכות

2 ימי פסח

יום העצמאות

1 יום השבועות

1 יום בחירה

ימי הבחירה יהיו בימים הבאים :  תענית אסתר, יום ירושלים, תשעה באב, או ערב חג, או יום לאחר החג שהוא יום גשר.

היציאה ליום בחירה היא בתיאום עם הנהלת המפעל.

2.  התשלום בגין ימי החג מהווה שכר עבודה.

3.  עובד יומי לא יהיה זכאי לתשלום עבור ימי חג החלים ביום הפנוי(2).

4.  עובד יומי לא יהיה זכאי לתשלום בעבור ימי חג החלים בשבת.

5.  עובד חודשי לא יהיה זכאי לתשלום נוסף עבור ימי חג.

ג.       דמי חגים(1):

1.       כל עובד יומי שעבד לפחות 3 חודשים רצופים, ועבד בימי העבודה החלים סמוך ליום החג ולאחריו, זכאי לחופשת חג ביום החג בתשלום מלא, לפי פירוט ימי החג כדלקמן:

2 ימי ראש השנה

1 יום הכיפורים

2 ימי סוכות

2 ימי פסח

1 יום העצמאות

1 יום השבועות

1 יום בחירה

ימי הבחירה יהיו בימים האלה: תענית אסתר, יום ירושלים, תשעה באב, או ערב חג, או יום לאחר החג שהוא יום גשר.

היציאה ליום בחירה היא בתיאום עם המעסיק.

2.       התשלום בעד ימי החג מהווה שכר עבודה.

3.       עובד יומי לא יהיה זכאי לתשלום בעבור ימי חג החלים ביום הפנוי(2).

4.       עובד יומי לא יהיה זכאי לתשלום בעבור ימי חג החלים בשבת.

5.       עובד חודשי לא יהיה זכאי לתשלום נוסף בעבור ימי חג.

הערות  להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

(1) השוו לצו הרחבה (הסכם מסגרת) 2000 .

(2)  לקביעה לפיה עובד שאינו עובד חודשי אינו זכאי לימי חג החלים בשבת, שכן אין הוא עובד ביום שבת. כך גם כי עובד יומי שעובד בקביעות בימים א'-ה', אינו זכאי לדמי חג בעד יום חג שחל ביום שישי (שאינו יום עבודה) ראו : ע"ע (ארצי) 21920-02-13‏ ‏ דיאמנט צעצועים בע"מ נ' ולנטינה פרנצב ואח', 1.6.15.

_______________________________

ד. חופשה שנתית

ד.       חופשה שנתית(1):

1.  עובד יצא לחופשה השנתית בתשלום מלא בהתאם לותק שלו במפעל כדלקמן(2):

2.       המעסיק יקבע את מועד חופשתו של העובד בהתאם לצורכי העבודה ובהתייעצות עם העובד(3).

3.       עובדים, המקבלים פרמיות בנוסף לשכרם הקבוע, יכלול שכרם לצורך חישוב דמי החופשה את הפרמיה הממוצעת ליום עבודה רגיל, שקבלו ב-90 הימים לפני צאתם לחופשה, ובלבד שהפרמיה האמורה לא תעלה על 30% מהשכר הקובע. (4)

4.       במקצועות שבהם החוק מזכה את העובד בחופשה מוגדלת, יקבל העובד חופשתו בהתאם לחוק או בהתאם להסכם זה לפי התקופה המוגדלת יותר.

5.       עובדים בעלי זכות חופשה המפוטרים לפני שקיבלו את החופשה המגיעה להם, יקבלו מהמעביד את פדיון חופשה הצבורה (כאמור בסעיף (3) לעיל) על פי הסכם זה בעת הפיטורים.(5)

6.       מכסת החופשה דלעיל היא לשנת עבודה ובאופן יחסי לחלקי שנה.

7.       העובדים ינצלו את החופשה למנוחה והבראה ולא יעסקו בעבודה אחרת בשכר בתקופת החופשה. (6)  

ד.       חופשה שנתית(1):

1.       עובד יצא לחופשה השנתית בתשלום מלא בהתאם לותק שלו במפעל כדלקמן(2):

2.       המעביד יקבע את מועד חופשתו של העובד בהתאם לצורכי העבודה ובהתייעצות עם העובד(3)..

3.       עובדים, המקבלים פרמיות נוסף על שכרם הקבוע, יכלול שכרם לצורך חישוב דמי החופשה את הפרמיה הממוצעת ליום עבודה רגיל, שקיבלו ב-90 הימים לפני צאתם לחופשה, ובלבד שהפרמיה האמורה לא תעלה על 30% מהשכר הקובע. (4)

4.       במקצועות שבהם החוק מזכה את העובד בחופשה מוגדלת, יקבל העובד את חופשתו בהתאם לחוק או בהתאם לאמור לעיל לפי התקופה הארוכה יותר.

5.       עובדים בעלי זכות חופשה המפוטרים לפני שקיבלו את החופשה המגיעה להם, יקבלו מהמעביד את פדיון החופשה הצבורה בעת הפיטורים.(5)

6.       מכסת החופשה דלעיל היא לשנת עבודה ובאופן יחסי לחלקי שנה.

7.       העובדים ינצלו את החופשה למנוחה והבראה ולא יעסקו בעבודה אחרת בשכר בתקופת החופשה(6).

הערות  להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

(1) ראו חוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951.  

 (2) לענין אורך החופשה בהתאם לחוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951 – ראו סעיף 3 לחוק. שימו לב שהחוק מדבר בימים קלנדרים – (ברוטו) ולא בימי עבודה(נטו).

ראו עוד : הוראות צו ההרחבה בדבר הנהגת שבוע עבודה מקוצר במגזר העסקי. פורסם י"פ תש"ן מס' 3799 מיום 14.9.1990 עמ' 3858.

כן ראו מאמר בנושא אורך החופשה – סעיף 3 לחוק חופשה שנתית.

(3) השוו לסעיף 6 לחוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951

ראו מאמר בנושא :  סעיף 6 לחוק- מועד החופשה

(4) השוו לסעיף 10(ב) לחוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951

ראו מאמר בנושא סעיף 10 לחוק  חופשה שנתית – חישוב דמי חופשה וההתייחסות שם בין היתר להסכם קיבוצי (שהורחב בצו הרחבה) בדבר הכללת פרמיה בחישוב השכר לחופשה, ועל מי הוא חל.  

(5) השוו לסעיף 13 לחוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951

ראו מאמר בנושא : סעיף 13לחוק – פדיון חופשה

(6)  השוו להוראת סעיף 12 לחוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951 .  

ה. תשלום דמי הבראה

ה.      תשלום דמי הבראה(1):

1.       הנהלת המפעל תשלם לעובד דמי הבראה לפי ערך יום הבראה כפי שנקבע ע"פי ההסכמים הקיבוציים הכללים שבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות וכפי שיעודכנו מזמן לזמן.(1)

להלן טבלת זכאות העובד לימי הבראה לפי הותק בעבודה:

ה.  תשלום דמי הבראה (1):

1.  המעביד ישלם לעובד דמי הבראה לפי ערך יום הבראה כפי שנקבע על פי הסכמים קיבוציים כלליים שבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות וכפי שיעודכנו מזמן לזמן.

להלן טבלת זכאות העובד לימי הבראה לפי הותק בעבודה:

הערות  להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

(1)   ראו : צו הרחבה בדבר השתתפות מעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה וביטול צווי הרחבה קודמים בעניין 2016.  

ו.   חופשה מיוחדת (לידה, שמחה ואבל):

ו.        חופשה מיוחדת (לידה, שמחה ואבל):

1.       היעדרות מהעבודה עקב הריון ולידה:

היעדרות עובדים מהעבודה עקב הריון, יציאה לחופשת לידה, וזכויות לאחר לידה, יהיו על פי חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954.(1)

2.       חופשות מיוחדות לעובדים

עובד קבוע (לאחר תקופת הניסיון כאמור בפרק ג') יקבל חופשות מיוחדות כדלקמן:

יום החתונה של העובד/ת בתוספת 2 ימי עבודה סמוכים;

נישואי בן/בת של העובד/ת – 1 יום;

יום לידת בן/בת של העובד – 1 יום.

3.       ימי אבל (2)

עובד שעבד במקום העבודה לפחות 3 חודשים והמקיים חובת אבלות (במות הורים, ילדים, בן זוג, אחים ואחיות) מטעמי דת או נוהג ("שבעה") ואינו עובד באותם ימים, יהיה זכאי לתשלום שכרו בעבור ימי העבודה שנעדר בהם ולא יותר משבעה ימים (קלנדריים).

4.        (א)     קרוב משפחה של חלל מערכות ישראל יהיה רשאי להיעדר  מעבודתו ביום הזיכרון; לענין זה יראו עובד שנעדר מעבודתו כאילו עבד. (3)

(ב) לענין סעיף זה, "קרוב משפחה" – הורים, הורי הורים, בן/בת זוג, ילדים,  אחים ואחיות.

ו.        חופשה מיוחדת (לידה, שמחה ואבל):

1.       היעדרות מהעבודה עקב הריון ולידה:

היעדרות עובדים מהעבודה עקב הריון, יציאה לחופשת לידה, וזכויות לאחר לידה, יהיו על פי חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954.(1)

2.       חופשות מיוחדות לעובדים:

עובד קבוע (לאחר תקופת הניסיון כאמור בפרק ג') יקבל חופשות מיוחדות כדלקמן:

יום החתונה של העובד/ת בתוספת 2 ימי עבודה סמוכים;

נישואי בן/בת של העובד/ת – 1 יום;

יום לידת בן/בת של העובד – 1 יום.

3.       ימי אבל(2):

עובד שעבד במקום העבודה לפחות 3 חודשים והמקיים חובת אבלות (במות הורים, ילדים, בן זוג, אחים ואחיות) מטעמי דת או נוהג ("שבעה") ואינו עובד באותם ימים, יהיה זכאי לתשלום שכרו בעבור ימי העבודה שנעדר בהם ולא יותר משבעה ימים (קלנדריים).

4.       (א)     קרוב משפחה של חלל מערכות ישראל יהיה רשאי להיעדר מעבודתו ביום הזיכרון; לענין זה יראו עובד שנעדר מעבודתו כאילו עבד(3); לענין סעיף זה, "קרוב משפחה" – הורים, הורי הורים, בן/בת זוג, ילדים, אחים ואחיות.

הערות  להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

(1) ראו חוק עבודת נשים, תשי"ד- 1954

ראו מדריך בנושא : חוק עבודת נשים.  

(2) ראו צו הרחבה (הסכם מסגרת) 2000  נוסח זהה לנוסח כאן.

(3)  ראו סעיף 4א' לחוק יום הזכרון לחללי מערכות ישראל, התשכ"ג- 1963

ראו עוד בהקשר זה את הוראת סעיף 7 ה

לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970.

ז. דמי נסיעה

ז.       דמי נסיעה:

עובדים הנוסעים מביתם למקום העבודה ובחזרה, יהיו זכאים להחזר הוצאות הנסיעה בפועל ולא יותר מהתקרה הקבועה בהסכמים שבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות(1), למעט עובדים המגיעים ומוחזרים בהסעת המפעל או עובדים הנהנים מהשתתפות באחזקת רכב.

ז.       דמי נסיעה:

עובדים הנוסעים מביתם למקום העבודה ובחזרה, יהיו זכאים להחזר הוצאות הנסיעה בפועל ולא יותר מהתקרה הקבועה בהסכמים שבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות(1), למעט עובדים המגיעים ומוחזרים בהסעת המפעל או עובדים הנהנים מהשתתפות באחזקת רכב.

הערות  להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

(1) ראו :  צו הרחבה בדבר השתתפות מעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה וביטול צווי הרחבה קודמים בעניין 2016

ח. בגדי עבודה ובגדי מגן

ח.      בגדי עבודה ובגדי מגן(1):

1.       ההנהלה תספק לעובדים 2 זוגות בגדי עבודה וזוג נעלי עבודה לאחר תקופת עבודה של 6 חודשים ולפחות פעם בשנה. בנוסף על האמור לעיל יינתן זוג נעלי עבודה נוסף בהתאם לצורך.

2.       בגדי מגן יינתנו לעובדים בהתאם לתקנות הבטיחות בעבודה. (ציוד מגן אישי), התשנ"ז-1997. (2)

ח.      בגדי עבודה ובגדי מגן (1):

1.   המעביד יספק לעובדים 2 זוגות בגדי עבודה וזוג נעלי עבודה לאחר תקופת עבודה של 6 חודשים ולפחות פעם בשנה. נוסף על האמור לעיל יינתן זוג נעלי עבודה נוסף בהתאם לצורך.

2.   בגדי מגן יינתנו לעובדים בהתאם לתקנות הבטיחות בעבודה. (ציוד מגן אישי), התשנ"ז-1997. (2)

הערות  להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

(1) ראו את פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל – 1970.

(2)  ראו את : תקנות הבטיחות בעבודה (ציוד מגן אישי), התשנ"ז-1997.

פרק ז' סדרי פיטורים והתפטרות

א. פיטורים

א. פיטורים (1)

(1)  יש למנוע פיטורים מהעבודה באופן שרירותי. צמצום בעבודה היא סיבה מספקת לפיטורים(2) 

(2)  התקנון העבודה הכללי בתעשייה ( 3) המצורף להסכם הינו נספח מחייב להסכם זה על כל סעיפיו.

(3) הפיטורים ייחשבו כסופיים אם תוך 5 ימי עבודה מיום קבלת ההודעה המוקדמת לא יבוא ערעור בכתב מטעם העובד ו/או נציגות העובדים במידה וקיימת.

(4) ערער העובד ו/או נציגות העובדים, יקיים המעסיק דיון עם נציגות העובדים בעניין הפיטורים. לא הגיעו הצדדים להסכמה, יופנו חלוקי הדעות במשותף לועדה פריטטית תוך 7 ימים כאמור בפרק ח(י).  

ב. הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות

(1) הודעה מוקדמת לפיטורין ולהתפטרות תהיה עפ"י חוק (חוק הודעה מוקדמת לפיטורים והתפטרות התשס"א- 2001)

לא הורחב

הערות  להסכם הקיבוצי: (פרק ז' לא הורחב בצו הרחבה)

(1) ראו מדריך בנושא פיטורים שלא כדין.  

(2) ראו מאמר בנושא פיטורי צמצום וחובת היוועצות עם ועד עובדים. 

(3) ראו התקנון המצורף כנספח להסכם.  מספר ההסכם בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7032/03.  

(4) ראו הוראות חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א- 2001.  

פרק ח- שונות

פרק ח: שונות

א.    בטיחות וגיהות בעבודה

א.    בטיחות וגיהות בעבודה:

(1) על שני הצדדים לשתף פעולה עם המוסד לבטיחות וגיהות ולאחוז באמצעים הדרושים כדי לקיים תנאים סניטריים בהתאם לדין. לחנך ולהדריך את העובדים ברוח של אחריות וזהירות בעבודה ולעשות כל הדרוש כדי להבטיח בטיחות בעבודה ולמנוע תאונות עבודה ומיקרי אסון.

(2) כחלק מהדרכים ליישום תקנות הבטיחות (1) על המעסיק לנהל פנקס הדרכה ולחלק לעובדים בשפה המובנת להם תמצית של הוראות הבטיחות במקום העבודה על המעסיק מוטלת האחריות לבטיחות ומניעת תאונות במקום העבודה בהתאם לתקנות.

(3) מפעל שעובדים בו 20 עובדים לפחות, תהיה בו, בהתאם לחוק ארגון הפיקוח על העבודה (2), ועדת בטיחות המורכבת מנציגי העובדים ומנציגי המעביד שווה בשווה.

(4) במפעל, שמספר העובדים בו פחות מ- 20 עובדים רשאים העובדים וההנהלה להקים ועדת בטיחות לפי הסכם. במפעלים שאין בהם ועדת בטיחות, יבחרו נאמן בטיחות שישתף פעולה עם המוסד לבטיחות וגיהות.

א.      בטיחות וגיהות בעבודה:

2.  כחלק מהדרכים לישום תקנות הבטיחות (1) על המעסיק לנהל פנקס הדרכה ולחלק לעובדים תמצית של הוראות הבטיחות במקום העבודה בשפה המובנת להם. על המעסיק מוטלת האחריות  לבטיחות ומניעת תאונות במקום העבודה בהתאם לתקנות.

הערות  להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה):

 (1) ראו את פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש] התש"ל- 1970.

 (2) ראו חוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי"ז- 1957 והתקנות שהותקנו מכוחו.

ב. פריון עבודה והייצור

ב. פריון עבודה והייצור:

1. הצדדים להסכם מסכימים לעשות כל מאמץ להגדלת הייצור על ידי הגברת פריון העבודה והייצור וייעול במפעלים.(1)

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי:  

(1)  בהסכם מיום 1.6.98 (מספרו 7048/99) הופיעה כאן כסעיף 2 הוראה בדבר אימוץ ההסכם בין התאחדות התעשיינים לבין ההסתדרות בענין הקמת מועצות ייצור.

ג. פינות אוכל

ג.  פינת אוכל:

הנהלת המפעל תהיה אחראית להקצות לעובדים מקום נקי ומסודר לארוחות.

ג.       פינת אוכל:

המעביד יהיה אחראי להקצות לעובדים מקום נקי ומסודר לארוחות.

ד. ניכוי דמי חבר ודמי טיפול ארגוני

ד. ניכוי דמי חבר ודמי טיפול ארגוני(1)

1. ההנהלה תנכה משכרם של העובדים החברים בהסתדרות העובדים הכללית החדשה ובארגונים אשר להסתדרות יש עמם הסדר גביה והעברת דמי חבר 0.9% מהשכר וממי שאינם חברים בארגון עובדים אחר 0.7% מהשכר ותעבירם במרוכז לזכות הסתדרות העובדים הכללית החדשה מידי חודש בחודשו בצרוף דו"ח ובו פרטיו האישים של העובד.

2. הניכויים כאמור לעיל יעשו ממרכיבי השכר הכולל.

3. הצדדים מאמצים את ההסכם הקיבוצי הכללי מינואר 95, הדן בגביית דמי החבר ודמי טיפול מקצועי ארגוני (למעט הגדרת "מעביד" שלגביו תחול ההגדרה שבסעיף 4 להלן), וכן גביית דמי טיפול מקצועי ארגוני תהא גם במקום עבודה המעסיק פחות מ- 4 עובדים. במידה ויחתם הסכם קיבוצי אחר אשר יבוא במקום ההסכם הקיבוצי מינואר 95, יחולו הוראותיו על הצדדים.

4. "מעביד" מעסיק  עליו חלות הוראות הסכם זה.

5. ההתאחדות תמליץ לחברים לבצע גביה מרוכזת בכל מחוז של ההסתדרות.

מחוז שיחפוץ בכך, יגיע להסכם נפרד עם ההסתדרות. 

לא הורחב

הערות  להסכם הקיבוצי:

(1) ראו הוראת סעיף 25 לחוק הגנת השכר, התשי"ח- 1958.

ראו מאמר בנושא ניכויים משכר  עבודה, סעיף 25 לחוק הגנת השכר.

(2) הכוונה ככל הנראה להסכם קיבוצי (מסגרת) במשק הציבורי בדבר ניכוי "דמי חבר" ו"דמי טיפול מקצועי- ארגוני" שנחתם ביום 11.1.1995.

ה. אי הרעת תנאים

ה. אי הרעת תנאים

הסכם זה לא יגרום לפגיעה או להרעת תנאי העבודה או נוהגים(1) הקיימים בין הצדדים החתומים על הסכם זה ו/או בין הנהלת מפעל לנציגות העובדים אלא בא להוסיף עליהם.

לא הורחב

הערות  להסכם הקיבוצי:

(1) ראו מאמר בנושא תנאי מכללא  בחוזה עבודה

ו. ועד עובדים, בחירתו, תפקידיו וסמכויותיו במפעל

ו. ועד עובדים, בחירתו, תפקידיו וסמכויותיו במפעל

1. נבחר ועד עובדים במפעל בהתאם לחוקת ההסתדרות (57) (להלן: " ועד עובדים") יודיע נציג ההסתדרות להנהלת המפעל על בחירת ועד כאמור והרכבו האישי.

2. קבלה הנהלת המפעל הודעה כנ"ל, תראה היא בועד שנבחר ועד עובדי המפעל.

3. נציגות עובדים כמוגדר לעיל עפ"י פרק א' – הגדרות, מהווה נציגות מוסמכת של העובדים במפעל כלפי ההנהלה.

4. ועד העובדים דן עם ההנהלה ומטפל בעניינים שוטפים של העובדים הנוגעים לתנאי עבודתם במפעל והנובעים מחוקי העבודה מההסכם הקיבוצי ומתקנון העבודה.

5. החברה תנכה (1) משכרם של העובדים מס לועד העובדים בשיעור שיקבע ע"י נציגות העובדים ושלא יעלה על 0.4%  מהשכר כאמור בסעיף ד(2) לעיל. הסכום בצירוף רשימת העובדים יועבר ישירות לועד העובדים. הניכוי יבוצע במפעלים בהם קיים או שיוקם ועד עובדים.

לא הורחב

הערות  להסכם הקיבוצי:

 (1) ראו את הוראת סעיף 25(3) לחוק הגנת השכר, התשי"ח- 1958.

ראו מאמר בנושא ניכויים משכר  עבודה, סעיף 25 לחוק הגנת השכר.

ז. שמירת סודיות

ז. שמירת סודיות

העובד מתחייב בתקופת עבודתו ולאחריה לא להשתמש ולנצל כל מידע עסקי או מסחרי וסודות המקצוע שהגיעו אליו תוך כדי עבודתו במפעל והכל בכפוף לכל דין (1)

לא הורחב

הערות  להסכם הקיבוצי:

(1)  ראו מאמר בנושא הגבלת חופש העיסוק המתייחס לסודות מקצוע

ח. קרן הכשרה

ח. קרן הכשרה

היות והצדדים מעוניינים להקים קרן הכשרה לעובדיהם סוכם כי הצדדים יעבדו בהסכמה תקנון של הקרן ויקבעו את דרכי השימוש בכספים שיצטברו למטרות השתלמות והכשרה לעובדים.

סכומי ההפרשות יקבעו בתקנון הקרן שיהווה חלק מהסכם העבודה הקיבוצי ויוסכם תוך 6 חודשים מיום חתימת הסכם זה.

לא הורחב

ט. ועדה פריטטית

ט. ועדה פריטטית

ההסתדרות וההתאחדות ימנו ועדה פריטטית, שבה יהיו חברים שני הצדדים במספר שווה., ועדה זו תקבל דיווח על המו"מ הענפי ותכריע בחילוקי הדעות בין שני הצדדים ויחידיהם. החלטות הועדה הפריטטית תהיינה סופיות. בועדה זו גם ידונו בסכסוכים בין העובד הבודד למפעל הבודד.  

לא הורחב

י.תקנון עבודה

י. תקנון עבודה

על הצדדים יחול תקנון העבודה הכללי בתעשייה (1)– הסכם קיבוצי כללי, כפי שיתעדכן מעת לעת, כנספח להסכם זה.

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי :

ראו התקנון המצורף כנספח להסכם.  מספר ההסכם בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7032/03.

יא. צו הרחבה

יא. צו הרחבה

הצדדים להסכם קיבוצי זה, יבקשו במשותף משר העבודה והרווחה, להרחיב את הוראות הסכם זה בצו הרחבה.

                    נספח א'

            הסדר ביטוח חלופי

הסדר ביטוח חלופי על פי הוראות סעיף 8 לפרק ו' יכלול את המרכיבים האלה:

1.       שיעור ההפרשה לא יפחת מ-19.83% מהשכר המבוטח כהגדרתו בסעיף ב'1 לפרק ו', שמתוכם תשלום העובד לא יעלה על 5.5%.

2.       ההסדר מראש יבטיח אופציה לתשלום פנסיה חודשית לכל החיים למקרה זקנה ונכות.

3. לעובד תינתן אפשרות על פי בחירתו, להמיר את התשלום הפנסיה החודשית, כאמור בסעיף 2, בתשלום חד פעמי על פי הוראות כל דין.

4. כ"כ, ההסדר יבטיח תשלום חד פעמי במקרה מוות.(נושא מתן אפשרות לפנסיה חודשית לכל החיים במקרה של מוות, במקום תשלום חד פעמי, ייבחן ע"י הצדדים).

______________________                               ________________________

התאחדות המלאכה והתעשייה                              הסתדרות עובדי המתכת והחשמל                                                                       בישראל.                                                                    והאלקטרוניקה- חטיבת עובדי 

                                                                                        המלאכה והתעשיה

בישראל

השמות הושמטו וההתאחדויות לפי מחוזות – הושמטו