ענף השמירה והאבטחה - עולם העבודה

עולם העבודה | יולי 6, 2023

הזכות/חובה

נוסח משולב של הוראות ההסכם קיבוצי

נוסח משולב של הוראות צו ההרחבה

הערות

כותרת

הסכם עבודה קיבוצי כללי בענף השמירה והאבטחה שנערך ונחתם בתל אביב ביום 22/7/14 (7029/2014)

צו הרחבה להסכם קיבוצי בענף השמירה והאבטחה לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז – 1957

צו הרחבה להסכם קיבוצי בשירותי אבטחה לטיולים 2015

צדדים

בין הארגון הארצי של מפעלי השמירה והאבטחה בישראל

(להלן: "הארגון") מצד אחד

לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה – האגף לאיגוד מקצועי- האיגוד הארצי של עובדי השמירה

(להלן " ההסתדרות") מצד שני

רישא

הואיל: והארגון הארצי של מפעלי השמירה והאבטחה בישראל הינו ארגון המעסיקים בענף השמירה והאבטחה המאגד בתוכו ומייצג מעסיקים בענף השמירה והאבטחה (להלן: "ענף השמירה" ו/או "הענף") וההסתדרות הינה ארגון עובדים הגדול במשק והינה ארגון העובדים היציג בענף;

והואיל : והצדדים מכירים במשותף בצורך בקיומו של הסכם חדש בענף השמירה, אשר יבטא את התמורות החקיקתיות והפסיקתיות במשפט העבודה, לרבות החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב- 2011 והפער המשמעותי אשר נוצר בין תנאי עבודתם של עובדי שמירה ואבטחה המועסקים אצל מזמיני שירות במגזר הציבורי לבין עובדי שמירה ואבטחה המוצבים אצל מזמיני שירות במגזר הפרטי;

והואיל: והצדדים מעוניינים בהשתת מערכת יחסי עבודה תקינה ומשפורת שתבוא לידי ביטוי בהסכם קיבוצי חדש אשר יבטיח לעובדים כהגדרתם בהסכם זה שכר ותנאי עבודה ראויים לעבודתם, אשר יגדיר את זכויותיהם וחובותיהם של העובדים המעסיקים ואשר יסדיר את הדרכים לפתרון הבעיות הנוגעות ליחסי עבודה בדרך של משא ומתן קיבוצי;

והואיל: והצדדים להסכם זה מעוניינים להמשיך ולפעול לאכיפה יעילה ופעילה של זכויות וחובות העובדים המעסיקים בענף השמירה, לרבות של הוראות הסכם זה, כך שהתחרות בענף השמירה אל מול מזמיני השירותים תהא הוגנת וראויה, תתבסס על איכות השירות ואיכות העסקת עובדים בענף השמירה ותאפשר קיום בכבוד;

והואיל : וברצון הצדדים להבטיח כי העסקת עובדים בענף השמירה תהא ראויה והוגנת, וזאת תוך מניעת עריכת "מכרזי/הצעות הפסד" ו/או מניעת חוזי הפסד לשם שמירת זכויות העובדים בענף;

בהסכם העבודה הקיבוצי הכללי בענף השמירה והאבטחה מיום 15.6.21 (7015/2021) הוסף עוד:

והואיל: ובין הצדדיםנכרתו מספר הסכמי עבודה קיבוציים כלליים בענף, לרבות הסכם עבודה קיבוצי מיום 22.7.2014 אשר מספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים הינו 7029/2014 וכפי שעודכן מעת לעת (להלן "ההסכם הענפי");

והואיל: והצדדים הגיעו להסכמות קיבוציות בעניין עדכון שכרם של העובדים בענף, בין היתר בהתאם לתפקידם והכשרתם המקצועית, וזאת בשים לב לצורך בגיוס עובדים עקב השלכות משבר הקורונה, ולרצון הצדדים למנוע מכרזי הפסד;

י"פ 6899, התשע"ה 26.10.2014 עמ' 250, כפי שתוקן בצו שפורסם בי"פ 7134, התשע"ו, 28.10.2015 עמ' 745.

בתוקף סמכותי לפי סעיף 25 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז- 1957 (להלן החוק) אני מצווה כי תורחב תחולתן של הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי שמספרו 7029/2014, מיום כד בתמוז התשע"ד (22 ביולי 2014) שבין הארגון הארצי של מפעלי השמירה והאבטחה בישראל לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, האגף לאיגוד מקצועי, וכי ההוראות המורחבות שבתוספת יחולו על כל העובדים והמעסיקים בענף השמירה והאבטחה בישראל.

צו זה יחול מיום ח' בחשון התשע"ה (1 בנובמבר 2014) או מיום פרסומו לפי המאוחר מביניהם.

על אף האמור לגבי חברות הנותנות שירותי אבטחה לטיולים, יחול הצו מיום י' באדר התשע"ה (1 במרס 2015) עד ליום כניסתו לתוקף של צו ההרחבה המרחיב ההסכם הקיבוצי שמספרו 7008/2015 שנחתם ביום ז' באדר (26 בפברואר 2015).

כמו כן אני מודיע בהתאם לסעיף 31 לחוק כי צו ההרחבה בענף השמירה והאבטחה שפורסם ביום כ"ב בתמוז התשס"ט (14 ביולי 2009) המרחיב את תחולתם של הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי שמספרו 7041/2008 בטל.

הערה : הסיפא של הפסקה השלישית הוחלפה בי"פ 7134 התשע"ו , 28.10.2015 עמ' 745 קודם לכן בצו מתשע"ה (י"פ 6899 התשע"ה, 26.10.2014 עמ' 250) נכתב כך: "ואולם אם קודם לכן הוסדרו תנאי העבודה של עובדיהם בהסכם קיבוצי כללי וניתן לגביו צו הרחבה, לא יחול עליהן צו הרחבה זה".

לפיכך, הוסכם בין הצדדים כדלקמן:

1. מבוא/פרשנות וכותרות

(א) בהסכם זה מלים המתייחסות למין זכר כוונתן גם למין נקבה ולהיפך ומילים המתייחסות למספר יחיד כוונתן גם למספר רבים וכן להיפך, אלא אם צויין במפורש אחרת.

(ב) המבוא להסכם זה והנספחים לו מהווים חלק בלתי נפרד ממנו.

(ג) כותרות הסעיפים מובאות לנוחיות הקריאה וההתמצאות בלבד ואין ללמוד מתן לעניין פרשנות ההסכם, הרחבתו או צמצומו.

(ד) טיוטות ההסכם לא ישמשו לפרשנות ולכל דבר ועניין.

הגדרות

2. הגדרות

"מעסיק" מעסיק העובד בתחום השמירה ו/או האבטחה כקבוע בתוספת השנייה לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, תשנ"ו- 1996

"מזמין שירות" מי שאצלו ו/או בחצריו מועסק עובד כהגדרתו בהסכם זה.

"עובד" כל עובד מעל גיל 18, המועסק ע"י מעסיק והמבצע עבודות שמירה ו/או אבטחה אצל מזמין שירות מכוח חוזה למתן שירותים, ובכלל זה עובד חודשי ועובד בשכר, בין אם מועסק במשרה מלאה ובין אם מועסק במשרה חלקית, לרבות אם אינה מבוצעת בחצרי מזמין השירות, למען הסר ספק מובהר כי הסכם זה לא יחול על עובדי המטה של המעסיק ובכלל זה : עובדי מנהלה, אדמיניסטרציה, חשבונות, לוגיסטיקה, כספים, שכר, משאבי אנוש, לשכה משפטית ומנהלים מקצועיים של המעסיק.

"עובד חודשי" עובד המקבל משכורת חודשית.

"עובד בשכר" עובד המועסק בשכר שעתי.

"אחראי שמירה" עובד כהגדרתו לעיל אשר הוגדר על ידי המעסיק כמי שאחראי על עובדי שמירה אחרים מתוקף מינוי בכתב אשר ניתן לו ולרבות מנהלי בטחון (מנב"ט) ו/או קציני בטחון (קב"ט) המוצבים בחצרי מזמין השירות.

"עבודת לילה" עבודה ששתי שעות ממנה, לפחות , הן בתחום השעות שבין השעה 22.00 בלילה לשעה 06.00 בבוקר בהתאם להוראות חוק שעות עבודה ומנוחה.

"יום עבודה" כהגדרות בדין.

"משרה מלאה" 43 שעות עבודה בשבוע, בכפוף לחוק שעות עבודה ומנוחה וצווי ההרחבה בנושא שבוע העבודה כפי שיהיו מעת לעת.(1)

"עובד קבוע" עובד אשר השלים את תקופת הניסיון כהגדרתה בהסכם.

"עובד בניסיון" עובד אשר טרם השלים את תקופת הניסיון.

"עובד במשרה חלקית" עובד המועסק בהיקף משרה הקטן ממשרה מלאה.

"קצובת נסיעה" השתתפות המעסיק בהוצאות הנסיעה של העובד לעבודה וממנה.

בסעיף 1 להסכם העבודה הקיבוצי הכללי מיום 15.6.21 (7015/2021) נכתב :

ההגדרות והמונחים בהסכם זה הינם בהתאם להגדרות והמונחים בהסכם הענפי.

הערה : הסכם ענפי כהגדרתו לעיל- ההסכם שמספרו 7029/2014.

2. הגדרות

בסעיף 2 לצו שפורסם בי"פ 6899, התשע"ה26.10.2014 עמ' 250 נקבע תחת הכותרת הגדרות כדלקמן:

"מעסיק" – מעסיק העסק בתחום השמירה ו/או האבטחה כקבוע בתוספת השניה לחוק העסקת עובדים על ידי קלבני כוח אדם, התשנ"ו – 1996

"מזמין שירות" – מי שאצלו ו/או בחצריו מועסק עובד כהגדרתו בהסכם זה;

"עובד" – כל עובד מעל גיל 18, המועסק ע"י מעסיק והמבצע עבודות שמירה ו/או אבטחה אצל מזמין שירות מכוח חוזה למתן שירותים, ובכלל זה עובד חודשי ועובד בשכר, בין אם מועסק במשרה מלאה ובין אם מועסק במשרה חלקית, לרבות אם אינה מבוצעת בחצרי מזמין השירות. למען הסר ספק מובהר כי הסכם זה לא יחול על עובדי המטה של המעסיק ובכלל זה : עובדי מנהלה, אדמיניסטרציה, חשבונות, לוגיסטיקה, כספים, שכר, משאבי אנוש, לשכה משפטית ומנהלים מקצועיים של המעסיק;

"עובד חודשי" – עובד המקבל משכורת חודשית.

"עובד בשכר" – עובד המועסק בשכר שעתי.

"אחראי שמירה"- עובד כהגדרתו לעיל אשר הוגדר על ידי המעסיק כמי שאחראי על עובדי שמירה אחרים מתוקף מינוי בכתב אשר ניתן לו ולרבות מנהלי בטחון (מנב"ט) ו/או קציני בטחון (קב"ט) המוצבים בחצרי מזמין השירות;

"עבודת לילה" – עבודה ששתי שעות ממנה, לפחות , הן בתחום השעות שבין השעה 22.00 בלילה לשעה 06.00 בבוקר בהתאם להוראות חוק שעות עבודה ומנוחה.

"יום עבודה" – כהגדרות בדין;

"משרה מלאה" – 43 שעות עבודה בשבוע, בכפוף לחוק שעות עבודה ומנוחה וצווי ההרחבה בנושא שבוע העבודה כפי שיהיו מעת לעת.

"עובד במשרה חלקית" – עובד המועסק בהיקף משרה הקטן ממשרה מלאה.

"קצובת נסיעה" – השתתפות המעסיק בהוצאות הנסיעה של העובד לעבודה וממנה.

בסעיף 1 לצו הרחבה מיום 27.3.22 (י"פ תשפ"ב מס' 10412 מיום 7.4.2022 עמ' 7104) תחילתו מיום 1.9.22 נכתב כדלקמן :

ההגדרות והמונחים בהסכם זה הינם בהתאם להגדרות והמונחים בהסכם הענפי.

הערות להסכם הקיבוצי :

1. לענין "משרה מלאה" :

שימו לב שלפי הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 2017/7019 אשר נחתם

ביום ב' ניסן התשע"ז (29 במרס 2017) בין נשיאות הארגונים העסקיים ואיגוד לשכות המסחר תל אביב לבין ההסתדרות הכללית החדשה היקף שבוע עבודה במשק יקוצר בשעה אחת, כך ששבוע העבודה יעמוד על 42 שעות.

ההסכם שלעיל הורחב בצו הרחבה על החל כלל העובדים במשק ראו כאן

באופן שהחל מחודש 4/18 שבוע העבודה במשק עומד על 42 שעות בשבוע.

לצו הרחבה הקודם שחל עד אפריל 2018 לחצו כאן.

לצו הרחבה קודם שחל עד ליום 30.6.20 ראו כאן

סוג ההסכם והיקפו

3. סוג ההסכם והיקפו

הסכם עבודה זה הינו הסכם קיבוצי כללי(1) ויחול על:

(א) כל המעסיקים בענף השמירה והאבטחה החברים בארגון חברות השמירה בישראל בעת חתימת הסכם זה או שיצטרפו כחברים לארגון במהלך תקופת תוקפו של הסכם זה.

(ב) על עובד כהגדרתו לעיל, אלא אם נאמר אחרת בהסכם זה.

בסעיפים 2 ו 3 להסכם העבודה הקיבוצי הכללי מיום 15.6.21 (7015/2021) נכתב כדלקמן :

סוג ההסכם היקפו ותוקפו

2. הסכם עבודה זה הינו הסכם קיבוצי כללי ויחול על :

2.1 כל המעסיקים בענף השמירה והאבטחה החברים בארגון בעת חתימת הסכם זה או שיצטרפו כחברים לארגון במהלך תקופת תוקפו של הסכם זה.

2.2 כל עובד כהגדרתו בהסכם הענפי, ולמעט עובד המועסק בליווי טיולים ו/או משלחות כהגדרתו בהסכם הקיבוצי הכללי מיום 26.2.2015 אשר מספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7008/2015.

3. יובהר כי סעיף 6 להסכם זה, בדבר קביעת שכר מינימאלי בענף, לא יחול על השתתפות העובד במטווח ו/או השתלמות ו/או רענון ירי כמפורט בסעיף 29 להסכם הענפי, ככל שאלו מבוצעים טרם תחילת העסקתו בפועל של העובד. מובהר כי אין באמור כדי לגרוע מסעיף 29 להסכם הענפי.

3. סוג ההסכם והיקפו

בסעיפים 2-3 לצו הרחבה מיום 27.3.22 (י"פ תשפ"ב מס' 10412 מיום 7.4.2022 עמ' 7104) תחילתו מיום 1.9.22 נכתב כדלקמן :

סוג ההסכם היקפו ותוקפו

2. צו הרחבה יחול על:

2.1 לא הורחב.

הערות להסכם הקיבוצי :

1. הסכם קיבוצי כללי כהגדרתו בסעיף 2(2) לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז – 1957 הקובע לאמור:

"(2) הסכם קיבוצי כללי – לכל שטח המדינה או לחלק ממנה, לענפי עבודה מסויימים או לכל ענפי העבודה כשההסכם הוא בין ארגון העובדים היציג שבענף העבודה או בשטח הנדון לבין ארגון מעבידים שבהם, הכל לפי הענין".

לענין היקפו של הסכם קיבוצי כללי ראו סעיף 16 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז- 1957.

הוראה המחריגה "עובד" לפי הסכם קיבוצי כללי זה, מצוינת בסעיף 2 להסכם – ראו לעיל.

תוקף ותחולת ההסכם

4. תוקף ותחולת ההסכם (1)

(א) תוקפו של הסכם זה, מותנה במתן צו הרחבה להסכם (2). כניסתו לתוקף של הסכם זה הינה מהמועד בו יפורסם צו ההרחבה ברשומות וייכנס לתוקפו. ולפיכך בכל מקום בו נקבעו מועדים לביצוע יידחו מועדים אלו עד לכניסתו לתוקף של צו ההרחבה ופירסמו ברשומות ובהתאם למועדים שנקבעו בו. מובהר בזאת כי במידה ובצו ההרחבה ייקבע מועד נדחה לביצוע של מי מבין ההוראות והתנאים הקבועים בצו, יידחה מועד תחולת הסעיף בהסכם הקיבוצי בהתאמה כך שמועד כניסתו לתוקף יהא המועד הקבוע בצו ההרחבה.

עד למועד כניסתו לתוקף של הסכם זה, ימשיכו לחול על כלל העובדים והמעבידים בענף הוראות ההסכם הקיבוצי הנוכחי בענף האבטחה (הסכם מיום 2.11.2008) אשר מספרו 20087041) וצו ההרחבה אשר פורסם מכוחו.

(ב) מוסכם על הצדדים, כי ממועד כניסתו לתוקף של הסכם זה, הוראותיו באות במקום ומחליפות את הוראות הסכם העבודה הקיבוצי הכללי בענף השמירה מיום 2.11.2008.(7041/2008).

בסעיף 4 להסכם העבודה הקיבוצי הכללי מיום 15.6.21 (7015/2021) נכתב כדלקמן :

אין בהסכם זה כדי לגרוע מהוראות ההסכם הענפי ומהוראות הסכם עבודה קיבוצי למאבטחים מיום 2.11.2008 לעניין הכשרתם של מסיימי קורס מעברים ומסיימי קורס ממלכתי אחיד בלבד.

בסעיף 5 להסכם העבודה הקיבוצי הכללי מיום 15.6.21 (7015/2021) נקבע כי :

תוקפו של הסכם זה, מותנה במתן צו הרחבה להסכם. כניסתו לתוקף של הסכם זה הינה מהמועד בו יפורסם צו ההרחבה ברשומות וייכנס לתוקפו ולפיכך בכל מקום בו נקבעו מועדים לביצוע יידחו מועדים אלו עד לכניסתו לתוקף של צו ההרחבה ופרסומו ברשומות בהתאם למועדים שיקבעו בו.

4. תוקף ותחולת ההסכם

בסעיף 4 לצו הרחבה מיום 27.3.22 (י"פ תשפ"ב מס' 10412 מיום 7.4.2022 עמ' 7104) תחילתו מיום 1.9.22 נכתב כדלקמן :

הערות להסכם הקיבוצי :

1. לתקופת תוקפו של הסכם קיבוצי, ראו בהוראת סעיף זה וכן בהוראת סעיפים 13 ו- 14 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז- 1957.

2. האפשרות להתנות את כניסתו לתוקף של הסכם קיבוצי במתן צו הרחבה, מצוינת בסעיף 25 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז- 1957.

תקופת ניסיון

5. תקופת ניסיון

תקופת הניסיון של עובד שמתקבל לעבודה הינה כדלקמן:

(א) תקופת הניסיון לכל עובד חדש עליו חל הסכם זה היא 24 חודשים.

(ב) עובד אשר היה מועסק אצל המעסיק ערב חתימת הסכם זה, יראו בכל תקופת עבודתו עובר לחתימת ההסכם, כתקופה הבאה במניין 24 החודשים הקבועים בסעיף 5.1 לעיל.(1)

(ג) למען הסר ספק מובהר, כי תקופת הניסיון תחול לענין סעיף 25 (פיטורים) להסכם זה בלבד. כל יתר הוראות ההסכם יחולו על כל עובד החל מיום תחילת עבודתו אצל המעסיק, למעט אם נכתב מפורשות מועד תחולה אחר בהוראה מהוראות הסכם זה.

(ד) לאחר תום תקופת הניסיון ייחשב העובד לעובד קבוע.

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי :

1. במקור נכתב 5.1 נראה כי צ"ל 5(א).

שעות העבודה

6. שעות העבודה

בסעיף 6 להסכם מיום 22.7.2014 (7029/2014) נקבע תחת הכותרת "שעות העבודה כלדהלן":

"(א) שבוע העבודה הוא בן 5 ימים – 43 שעות שבועיות (1) ובכפוף לכל דין.

(ב) במידה שיחול שינוי בשעות העבודה השבועיות ו/או במספר ימי העבודה השבועיים בהתאם להסכם קיבוצי כללי בין לשכת התיאום לבין ההסתדרות ו/או עפ"י חוק – יחול השינוי גם על העובדים עליהם חל הסכם זה, ללא צורך בהודעה נוספת".

6. שעות העבודה

בסעיף 6 לצו שפורסם בי"פ 6899, התשע"ה, 26.10.2014, עמ' 250, נקבע תחת הכותרת "שעות העבודה" כדלקמן:

"(א) שבוע העבודה הוא בן 5 ימים – 43 שעות שבועיות (1) ובכפוף לכל דין.

(ב) אם יחול שינוי בשעות העבודה השבועיות ו/או במספר ימי העבודה השבועיים בהתאם להסכם קיבוצי כללי בין לשכת התיאום לבין ההסתדרות ו/או עפ"י חוק – יחול השינוי גם על העובדים עליהם חל הסכם זה, ללא צורך בהודעה נוספת".

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה :

1. לענין "שעות שבועיות" שימו לב שלפי הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 2017/7019 אשר נחתם ביום ב' ניסן התשע"ז (29 במרס 2017) בין נשיאות הארגונים העסקיים ואיגוד לשכות המסחר תל אביב לבין ההסתדרות הכללית החדשה היקף שבוע עבודה במשק יקוצר בשעה אחת, כך ששבוע העבודה יעמוד על 42 שעות.

הסכם זה הורחב בצו ההרחבה החל על כלל העובדים במשק.

מכאן שהחל מחודש 3/18 שבוע העבודה עומד על מעסיקים עליהם חל ההסדר הענפי על 42 שעות בשבוע.

לצו הרחבה הקודם שחל עד מרץ 2018 לחצו כאן.

תעריף שעתי/שכר חודשי

7. תעריף/שעתי/ שכר חודשי

להלן הוראות ההסכם מיום 27.9.2016, תיקון להסכם קיבוצי 7029/2014 , (הסכם שמספרו 7040/2016) :

1". במקום סעיפים 7(א) עד 7(ד) להסכם 7029/2014 יבוא האמור להלן: (1)

(א) החל מיום 1.1.2017 עובד בשכר, יהיה זכאי לתעריף שעתי אשר לא יפחת מסך 28.5 שקלים חדשים (עשרים ושמונה שקלים חדשים וחמישים אג') .

מאותו מועד עובד המקבל משכורת חודשית יהיה זכאי לשכר חודשי שלא יפחת מסך של 5,300 ₪ (חמשת אלפי ושלוש מאות שקלים חדשים) למשרה מלאה. עובד המועסק במשרה חלקית, יחושב השכר החודשי יחסית לחלקיות משרתו.(2)

(ב) החל מיום 1.12.2017 עובד בשכר יהיה זכאי לתעריף שעתי אשר לא יפחת מסך 30 ש"ח (שלושים שקלים חדשים).

מאותו מועד עובד המקבל משכורת חודשית יהיה זכאי לשכר חודשי שלא יפחת מסך 5,580 ₪ (חמשת אלפים חמש מאות ושמונים שקלים חדשים) למשרה מלאה. עובד המועסק במשרה חלקית, יחושב השכר החודשי יחסית לחלקיות משרתו.

2. תוקפו של הסכם זה, מותנה במתן צו הרחבה להסכם והוא יחול מיום 1.1.2017 או ממועד פרסום צו ההרחבה , לפי המאוחר.(3)

3. הוראות הסכם זה, לא יחולו על עובד המועסק אצל מעסיק שעיסוקו בליווי טיולים ומשלחות, כהגדרתם בהסכם קיבוצי מספר 7008/2015.

בסעיפים קטנים 7(ה) ו- 7(ו) להסכם מיום 22.7.2014 (שמספרו 7029/2015), נקבע תחת הכותרת "תעריף שעתי/שכר חודשי" כדלקמן:

"(ה) המועד לתשלום שכר העבודה יהא לכל המאוחר עד ה- 9 בחודש.(4)

(ו) התעריף השעתי והשכר החודשי, כאמור בסעיף זה, יעודכן בהתאם לעדכוני שכר בהסכמים שבין המדינה לבין ההסתדרות ואשר מוחלים על עובדי שמירה במדינה כמזמינת שירות".

בסעיפים 6 ו- 7 להסכם העבודה הקיבוצי הכללי מיום 15.6.21 (7015/2021) נקבע :

שכר מינימאלי בענף

6. העובדים כהגדרתם בהסכם הענפי, יהיו זכאים לשכר מינימאלי כדלקמן:

(א) עובד יהא זכאי לשכר מינימאלי של 10% מעל שכר המינימום לפי כל דין וכפי שיתעדכן מעת לעת, לכל שעת עבודה; קרי, נכון למועד חתימת הסכם זה עובד בשכר יהיה זכאי לתעריף שעתי מינימאלי בסך 32.03 שקלים חדשים, ועובד חודשי המועסק במשרה מלאה יהיה זכאי לשכר חודשי מינימאלי בסך 5,830 שקלים חדשים.

(ב) עובד אשר סיים קורס הכשרה או השלים הכשרה בענף, והינו מועסק בפועל בתפקיד בו סוג הכשרה זו נדרשת בהתאם לתנאי ההתקשרות לבין המעסיק למזמין השירות (כהגדרתם בהסכם הענפי) יהא זכאי לשכר מינימאלי כקבוע בטבלה להלן :

סוג ההכשרה	אורך קורס ההכשרה נכון למועד חתימת הסכם זה (בימים)	השכר המינימאלי
בודק בטחוני	4	10% מעל שכר המינימום
מאבטח בסיסי	6	15% מעל שכר המינימום
בודק ביטחוני / סדרן באירוע תרבות וספורט	6	15% מעל שכר המינימום
מאבטח מתקדם ב'	8	30% מעל שכר המינימום
מאבטח מתקדם א'	15	40% מעל שכר המינימום
מאבטח עוטף ירושלים	20	60% מעל שכר המינימום
מאבטח בכיר ב'	24	60% מעל שכר המינימום
מאבטח בכיר א'	31	80% מעל שכר המינימום.

* שכר המינימום בטבלה זו הינו שכר המינימום לפי כל דין וכפי שיתעדכן מעת לעת.

לדוגמה: עובד אשר סיים השתתפותו בקורס הכשרה מאבטח מתקדם א', אשר מועסק בתפקיד שנדרש בו בהתאם לתנאי ההתקשרות שבין המעסיק למזמין השירות קורס הכשרה מאבטח מתקדם ב', יהא זכאי לשכר מינימאלי המשולם לפי קורס הכשרה מאבטח מתקדם ב'.

(ג) הטבלה כאמור בסעיף זה כוללת את רשימת קורסי ההכשרה הקיימים נכון למועד חתימת הסכם זה. ככל שקיימים קורסי הכשרה שאינם מופיעים בטבלה או ככל שיהיו קורסי הכשרה חדשים, השכר המינימאלי הצמוד להם יידון בועדת המעקב שבסעיף 11 להסכם זה.

(ד) מובהר בזאת כי הכשרת העובד תשמש אותו גם במעבר בין מעסיקים.

7. מובהר בזאת כי ההפרשות בגין קרן השתלמות, כקבוע בסעיף 10 להסכם הענפי, יבוצעו על בסיס שכר מינימום לפי כל דין וכפי שיתעדכן מעת לעת (29.12 ₪ נכון למועד חתימת הסכם זה) וכן מדמי ההבראה ועד ל-182 שעות בחודש. כל יתר הוראות סעיף 10 להסכם הענפי יוותרו ללא שינוי.

7. תעריף/שעתי/ שכר חודשי

להלן סעיפים 1-3 לצו שפורסם בי"פ 7048, התשע"ז, 22.12.2016, עמ' 1832:

1". במקום סעיפים 7(א) עד 7(ד) לצו משנת 2014 יבוא האמור להלן: (1)

(א) החל מיום 1.1.2017 או מיום פרסום הצו בילקוט הפרסומים, לפי המועד המאוחר מבין השניים, עובד בשכר, יהיה זכאי לתעריף שעתי אשר לא יפחת מסך 28.5 שקלים חדשים (עשרים ושמונה שקלים חדשים וחמישים אגורות). מאותו מועד עובד המקבל משכורת חודשית יהיה זכאי לשכר חודשי שלא יפחת מסך של 5,300 ₪ (חמשת אלפי ושלוש מאות שקלים חדשים) למשרה מלאה. עובד המועסק במשרה חלקית, יחושב השכר החודשי יחסית לחלקיות משרתו.(2)

(ב) לא הורחב.

2. לא הורחב.

3. הוראות צו זה לא יחולו על עובד המועסק אצל מעסיק שעיסוקו בליווי טיולים ומשלחות, כהגדרתם בצו ההרחבה המרחיב את ההסכם הקיבוצי מספר 7008/2015".

בסעיפים קטנים 7(ה) ו- 7(ו) לצו שפורסם בי"פ 6899, התשע"ה, 26.10.2014, עמ' 250, נקבע תחת הכותרת "תעריף שעתי/שכר חודשי", כדלקמן :

"(ה) המועד לתשלום שכר העבודה יהא לכל המאוחר עד ה- 9 בחודש.(4)

בסעיפים 6-7 לצו הרחבה מיום 27.3.22 (י"פ תשפ"ב מס' 10412 מיום 7.4.2022 עמ' 7104) תחילתו מיום 1.9.22 נכתב כדלקמן :

שכר מינימאלי בענף

6. העובדים כהגדרתם בהסכם הענפי, יהיו זכאים לשכר מינימאלי כדלקמן:

סוג ההכשרה	אורך קורס ההכשרה נכון למועד חתימת הסכם זה (בימים)	השכר המינימאלי
בודק בטחוני	4	10% מעל שכר המינימום
מאבטח בסיסי	6	15% מעל שכר המינימום
בודק ביטחוני / סדרן באירוע תרבות וספורט	6	15% מעל שכר המינימום
מאבטח מתקדם ב'	8	30% מעל שכר המינימום
מאבטח מתקדם א'	15	40% מעל שכר המינימום
מאבטח עוטף ירושלים	20	60% מעל שכר המינימום
מאבטח בכיר ב'	24	60% מעל שכר המינימום
לא הורחב

* שכר המינימום בטבלה זו הינו שכר המינימום לפי כל דין וכפי שיתעדכן מעת לעת.

(ד) מובהר בזאת כי הכשרת העובד תשמש אותו גם במעבר בין מעסיקים.

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

1. לפני כן נקבע בס"ק 7(א)- 7(ד) להסכם מיום 22.7.2014 (שמספרו 7029/2014) וכן בצו הקודם שפורסם בי"פ 6899, התשע"ה, 26.10.204 עמ' 250 תחת הכותרת "תעריף שעתי/שכר חודשי" כדלקמן :

"(א) עובד בשכר, יהיה זכאי לתעריף שעתי בגובה 25.5 שקלים (עשרים וחמישה שקלים חדשים וחמישים אג')

(ב) עובד המועסק במשרה מלאה יהיה זכאי לשכר חודשי בגובה 4,743 ₪ (ארבעת אלפים שבע מאות וארבעים ושלושה שקלים חדשים) עובד המועסק במשרה חלקית, יחושב השכר החודשי יחסית לחלקיות משרתו.

(ג) אחראי שמירה בשכר, יהיה זכאי לתעריף שעתי בגובה 26.6 שקלים חדשים (עשרים ושישה שקלים חדשים ושישים אג').

(ד) אחראי שמירה המועסק במשרה מלאה יהיה זכאי לשכר חודשי בגובה 4,947.6 ₪ (ארבעת אלפים תשע מאות ארבעים ושבעה שקלים חדשים ושישים אג') אחראי שמירה המועסק במשרה חלקית יחושב השכר החודשי יחסית לחלקיות משרתו".

2. ראו הוראה כללית לעניין חלקיות משרה בסעיף 32 להסכם/ לצו להלן.

3. צו הרחבה בהתאם לסעיף 7(2) להסכם פורסם בי"פ 7408 התשע"ז 2.12.2016 תחולה החל מ 1.1.2017.

4. בניגוד לאמור כאן, סעיף 9 לחוק הגנת השכר, התשי"ח- 1958, קובע כי שכר עבודה המשתלם על בסיס של חודש ישולם עם תום החודש בעדו הוא משתלם. ההתייחסות בחוק הגנת השכר ל- 9 ימים מתייחסת למועד ממנו קמה חובה לשלם פיצויי הלנת שכר. ראו הגדרות : "שכר מולן" ו- "היום הקובע" בחוק.

8. עבודה בשעות נוספות

בסעיף 8 להסכם מיום 22.7.2014 (7029/2014) נקבע תחת הכותרת "עבודה בשעות נוספות" כדלקמן:

(א) עובדים יועסקו אך ורק בהתאם להוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א – 1951 וההיתרים אשר פורסמו מכוחו (להלן: חוק שעות עבודה ומנוחה") ובמסגרת שעות העבודה המותרות על פיהם.(1)(2)

(ב) תשלום תוספת בגין שעות נוספות גלובליות יעשה אך ורק בהתאם להוראות המפורטות להלן:(3)(4)(5)

(1) בעד כל שעת עבודה נוספת ישלם המעסיק גמול עבודה בשעות נוספות בהתאם להוראות הכלולות בחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א- 1951.

(2) על אף האמור בסעיף קטן (1) המעסיק רשאי בהסכמת העובד בכתב להוסיף על שכרו של העובד בעד יום עבודה פלוני תוספת כוללת בשיעור 9% לפחות משכר העבודה המשתלם בעד כל שעות העבודה, באותו היום. במקרה כזה יהיה המעסיק פטור מלשלם לאותו העובד גמול עבודה בשעות נוספות בעד עבודה שבוצעה באותו יום עבודה. הסדר זה אינו חל בגין עבודה בימי מנוחה שבועית ו/או חג (כמפורט בסעיף (6) להלן).(6)

(3) המעסיק וכן כל עובד שהסכים לקבלת שכר כולל כאמור לעיל, במקום גמול עבודה בשעות נוספות, יהיה רשאי לבטל הסכם כזה בכל עת ע"י מתן הודעה מוקדמת של 30 יום בכתב לצד השני ובתום המועד הקבוע באותה הודעה מוקדמת לא יהיה רשאי המעסיק לשלם יותר שכר כולל לאותו עובד במקום גמול עבודה בשעות נוספות, וזאת כל עוד לא הסכימו לכך שוב בכתב, אותו העובד והמעסיק.

(4) הושג הסכם שכר כולל כאמור בס"ק (2) לעיל; וכל עוד עומד ההסכם בתוקפו לאור הוראות ס"ק (3) לעיל, תשולם לעובד התוספת הכוללת הנזכרת בס"ק (2) לעיל, גם אם לא עבד העובד באותו יום שעות נוספות.

(5) ההסכם הנזכר בס"ק (2) לעיל ייערך בכתב, לפי הנוסח המצורף להסכם זה, והעתק ממנו ישלח לאחר חתימתו לועדת האכיפה.(7)

(6) בימי המנוחה שבועית ו/או חג, לא יחול האמור בסעיף (2) לעיל. עובד שיועסק בימי מנוחה שבועית ו/או חג ו/או שבתון יהיה זכאי לתשלום בגין עבודה במנוחה שבועית ו/או חג בהתאם להוראות חוק שעות עבודה ומנוחה כלומר 50% תוספת בעד כל שעת עבודה בתחומם של השבת והחג ויום מנוחה חלופי.

בסעיפים 9 ו – 10 להסכם העבודה הקיבוצי הכללי מיום 15.6.21 (7015/2021) נכתב כדלקמן :

המנוחה השבועית בענף האבטחה :

9. לאור מאפייניו היחודיים של ענף האבטחה, ממועד כניסתו לתוקף של הסכם זה המנוחה השבועית לעובד תהא בתחום של 36 שעות שבין השעה 16:00 ביום שישי ועד לשעה 04:00 בבוקר יום ראשון. כל שעת עבודה בתחום שעות המנוחה השבועית כאמור בסעיף זה, תזכה את העובד בגמול עבודה במנוחה שבועית כחוק ולהפרשות לקופת גמל לקצבה כקבוע בסעיף 9(ב)(2) להסכם הענפי.

לדוגמה: עובד אשר עבד ביום שישי החל מהשעה 12:00 ועד לשעה 20:00, יהא זכאי לגמול עבודה במנוחה שבועית בגין שעות העבודה מהשעה 16:00 ואילך; עובד אשר עבד במוצאי שבת משמרת אשר הסתיימה ביום ראשון לאחר השעה 04:00 בבוקר, יהא זכאי לגמול עבודה במנוחה שבועית עד השעה 04:00 בלבד.

10. אין באמור בהוראת סעיף 9 לעיל, כדי לגרוע מזכאות העובד ליום מנוחה חלופי ומתשלום גמול בעד שעות נוספות כדין.

8. עבודה בשעות נוספות

בסעיף 8 לצו שפורסם בי"פ 6899, התשע"ה, 26.10.2014 עמ' 250, נקבע תחת הכותרת "עבודה בשעות נוספות" כדלקמן:

א) עובדים יועסקו אך ורק בהתאם להוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א – 1951 וההיתרים אשר פורסמו מכוחו (להלן: חוק שעות עבודה ומנוחה") ובמסגרת שעות העבודה המותרות על פיהם.(1)(2)

(ב) תשלום תוספת בגין שעות נוספות גלובליות יעשה אך ורק בהתאם להוראות המפורטות להלן:(3)(4)(5)

(3) המעסיק וכן כל עובד שהסכים לקבלת שכר כולל כאמור לעיל, במקום גמול עבודה בשעות נוספות, יהיה רשאי לבטל הסכם כזה בכל עת ע"י מתן הודעה מוקדמת של 30 יום בכתב לצד השני ובתום המועד הקבוע באותה הודעה מוקדמת לא יהיה עוד המעסיק רשאי לשלם שכר כולל לאותו עובד במקום גמול עבודה בשעות נוספות, וזאת כל עוד לא הסכימו לכך שוב בכתב, אותו עובד ואותו מעסיק;

(4) הושג הסכם שכר כולל כאמור בסעיף קטן (2) לעיל; וכל עוד עומד ההסכם בתוקפו לאור הוראות סעיף קטן (3) לעיל, תשולם לעובד התוספת הכוללת הנזכרת בסעיף קטן (2) לעיל, גם אם לא עבד העובד באותו יום שעות נוספות.

(5) ההסדר הנזכר בסעיף קטן (2) לעיל ייערך בכתב, לפי הנוסח שלהלן :(8)(9)

בסעיפים 9 ו- 10 לצו הרחבה מיום 27.3.22 (י"פ תשפ"ב מס' 10412 מיום 7.4.2022 עמ' 7104) תחילתו מיום 1.9.22 נכתב כדלקמן:

המנוחה השבועית בענף האבטחה

10. אין באמור בהוראת סעיף 9 לעיל, כדי לגרוע מזכאות העובד ליום מנוחה חלופי ומתשלום גמול בעד שעות נוספות כדין.

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

1. לעניין היתרים על פי חוק שעות עבודה ומנוחה ראו סעיפים 11 ו- 12 לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א- 1951.

2. תקנות שעות עבודה בשמירה, התשי"א- 1951 בוטלו. כל עוד התקנות היו בתוקף, הן האריכו את יום העבודה בשמירה.

3. יש להבחין ואף הדין מבצע הבחנה בין "גמול שעות נוספות גלובליות" לבין "שכר כולל". נקבעו כללים שונים בקשר לכל אחד מהם.

4. האיסור על תשלום שכר כולל, הכולל תשלום עבור עבודה בשעות נוספות נקבע בסעיף 5 לחוק הגנת השכר, התשי"ח- .1958.

5. בע"ע 23402-09-15 אוריאל ברד נ' קנסטו בע"מ, 28.2.2017 (ראו סעיף 6 לפסק הדין וההפניות שם), נמנו התנאים שבהם גמול שעות נוספות גלובלי הוכר בפסיקה כלגיטימי.

6. הוראה דומה לזו הקבועה בסעיף 8(2) לעיל היתה מצויה גם בהסכם הקיבוצי מיום 12.7.1972 על תיקוניו. ההוראה הקודמת נדונה בבית הדין בע"ע 184/09 פיודור קרבצ'נקו נ' חברת השמירה בע"מ, 18.12.11. נפסק כי ההסכם הקיבוצי קבע הוראה חוקית בדבר גמול "שעות נוספות גלובלי", ולא "שכר כולל". כלומר מדובר רק בדרך התחשבנות ועדיין המעסיק צריך לשלם לפחות את מה שקבוע בחוק. עוד נפסק כי אי קיום תנאי הקבוע בהסכם הקיבוצי או העסקה מעבר למספר השעות המרבי המותר, יגררו חוסר תחולה של ההוראה. בית הדין נקט בפרשנות קפדנית שנועדה להגן על עובדים מוחלשים ולמנוע שלילת זכויות הקבועות בחוק. לגופו של ענין נקבע כי המעסיקה לא הוכיחה שהיא אכן שילמה 9% תוספת על השכר (בתלושי השכר הופיעו רכיבי שכר שונים עם שמות שונים) ולא הוכיחה ששלחה העתק מהסכמת העובד למועצת הפועלים למרות שנכתב על כתב ההסכמה "עותק מועצת פועלים". (תנאי זה הוחלף בינתיים). נפסק כי אין תוקף להסכמת העובד והמעסיקה חויבה בתשלום גמול עבודה בשעות נוספות לפי החוק. עוד נפסק כי העובדות לפיהן העובד לא ביטל את הסכמתו ולא דרש גמול עבודה בשעות נוספות במהלך עבודתו, אינן רלוונטיות.

ראו נוסח הסדר כאמור בס"ק 8 (ב) בסוף הפרק.

7. ועדת אכיפה המוזכרת בהסכם, ככל הנראה הכוונה לועדת אכיפה שהוקמה מכוח ההסכם לאכיפת זכויות בענף, מיום 27.6.11 (7038/2011).(ראו הסכם האכיפה להלן, ראו סעיף 4 להסכם האכיפה)

הערות לצו הרחבה :

8. נוסח ההסדר הזהה לנוסח ההסדר עפ"י ההסכם, מצ"ב, בסוף הטבלה.

9. הוראה מקבילה מצו קודם יושמה בע"ע 249/09 מיכאל פינסקו נ' סער אבטחה שמירה ושרותים ירושלים בע"מ ואח', 14.11.11 (סעיף 18 לפסק הדין) המעסיקה טענה שהעובד חתם על מסמך הסכמה בתחילת העסקתו. בית הדין ראה בכך הודאה, וחייב את המעסיקה בתשלום התוספת של ה – 9% באותם חודשים בהם לא הופיעה התוספת בתלושי השכר. בית הדין הארצי החזיר את הדיון לבית הדין קמא לחישוב הגמול הגלובלי בגין חודשים אלה.

9. הפרשות לקופת גמל לקצבה

(א) עובד יבוטח בקרן פנסיה מקיפה המאושרת על ידי משרד האוצר או קופת תגמולים לקצבה, לאחר השלמת חודש עבודה (קלאנדרי) אצל המעסיק או בתום שנת המס לפי המועד המוקדם מביניהם, וזאת רטרואקטיבית בתוקף ממועד תחילת עבודתו או ממועד כניסתו לתוקף של צו ההרחבה (לפי המאוחר), אלא אם העובד הודיע למעסיק אחרת בכתב אודות בקשתו על פי דין להיות מבוטח בקופת גמל אחרת. כל עוד לא הודיע העובד למעסיק באיזו קופת גמל הוא מבקש להיות מבוטח, יבוטח בקרן פנסיה מקיפה שתיבחר על ידי ההסתדרות והארגון במשותף, מעת לעת, ותהווה קרן ברירת מחדל (להלן – "קרן פנסיה"). כל עוד לא נבחרה קרן פנסיה כאמור, יבוטח העובד בקרן פנסיה מקיפה חדשה.

על אף האמור, מובהר כי במקרה של קבלת עובד לעבודה אצל מעסיק במקום העבודה בו בוצעו חילופי מעסיקים עקב מכרז, תקופת עבודה קודמת של העובד במקום העבודה נספרת למניין חודש העבודה כאמור.

בהתאם לכך, עובד אשר נקלט לעבודה אצל המעסיק אשר זכה במכרז, לאחר שעבד באותו מקום עבודה תחת המעסיק הקודם, יהיה זכאי לביצוע הפרשות החל מיום עבודתו הראשון אצל המעסיק החדש או ממועד כניסתו לתוקף של צו ההרחבה (לפי המאוחר), ללא תקופת המתנה וללא דחייה.

על אף האמור לעיל, אם יידרש מהמעסיק תשלום הגבוה מ 0.5% כאמור, יותאם שיעור השכר המבוטח של העובד בגינו הוא זכאי לפיצוי בגין אובדן כושר עבודה באופן יחסי, וזאת, אלא אם יבקש לשאת בעלות הנוספת של הביטוח.

(ב) בענין הפרשות לקופת גמל לקצבה יהיה על המעסיק לנהוג בהתאם לאמור להלן:

(1) שיעור ההפרשות בעד רכיבי השכר המובאים בחשבון לחישוב פיצויי פיטורים, לפי חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג- 1963 (להלן – חוק פיצויי פיטורים) (1)ובעד רכיבי דמי הבראה יהיה כדלקמן:

שיעור הפרשות המעסיק יעמוד על 7% לתגמולים ו – 8.333% לפיצויים (סה"כ 15.33%). מוסכם כי ההפרשות לפיצויים (8.33% כאמור) יבואו במקום מלוא החבות בפיצויי פיטורים. (2)

לענין זה יחולו כללי האישור הכללי שניתן מכוח סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, למעט הצורך בחתימה על הסכם בכתב.

שיעור הפרשות העובד יעמוד על 6.5% לתגמולים אשר ינוכו ממשכורתו.

(2) שיעור ההפרשות בעד הגמול בעד עבודה בשעות נוספות או ביום המנוחה (ככל שהעובד זכאי להם), יהיה כדלקמן:

שיעור הפרשות המעסיק יעמוד על 7% לתגמולים ו- 6% לפיצויים.

שיעור הפרשות העובד יעמוד על 6.5% לתגמולים, אשר ינוכו ממשכורתו.

(3) שיעור ההפרשות בעד קצובת נסיעה, יהיה כדלקמן:

שיעור הפרשות המעסיק יעמוד על 5% לתגמולים.

שיעור הפרשות העובד יעמוד על 5% לתגמולים אשר ינוכו ממשכורתו.

(4) אם יחול בשירות המדינה שינוי בשיעור ההפרשות לרכיב תגמולים, בעד הרכיבים המפורטים בפסקאות (1) עד (3) לעיל, יחול שינוי זה גם לגבי עובד בתחילה לאותו מועד בו יחול השינוי בשירות המדינה.

לענין זה "שינוי" משמעו שינוי רוחבי אשר יחול לגבי העובדים בשירות המדינה שמשכורתם מחושבת לפי הסכמים קיבוציים בדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות.

9. הפרשות לקופת גמל לקצבה

(א) עובד יבוטח בקרן פנסיה מקיפה המאושרת על ידי משרד האוצר או קופת תגמולים לקצבה, לאחר השלמת חודש עבודה (קלנדרי) אצל המעסיק או בתום שנת המס לפי המועד המוקדם מביניהם, וזאת רטרואקטיבית בתוקף ממועד תחילת עבודתו או ממועד כניסתו לתוקף של צו ההרחבה (לפי המאוחר), אלא אם כן העובד הודיע למעסיק אחרת בכתב על אודות בקשתו על פי דין להיות מבוטח בקופת גמל אחרת. כל עוד לא נבחרה קרן פנסיה כאמור, יבוטח העובד בקרן פנסיה מקיפה חדשה.

בהתאם לכך, עובד אשר נקלט לעבודה אצל המעסיק אשר זכה במכרז, לאחר שעבד באותו מקום עבודה תחת המעסיק קודם, יהיה זכאי לביצוע הפרשות החל מיום עבודתו הראשון אצל המעסיק החדש או ממועד כניסתו לתוקף של צו ההרחבה (לפי המאוחר), ללא תקופת המתנה בלא דחייה.

בתקופה שעד לביטוחו של העובד בהסדר פנסיוני יבוטח העובד על ידי המעסיק בביטוח מסוג ריסק קולקטיבי המקנה לעובד או לשאריו, לפי העניין, פיצוי קבוע וחד פעמי בגין נכות עקב תאונה, שאינה תאונת עבודה, או מוות בסכומי ביטוח כמפורט להלן : למקרה מוות בסך 150,000 שקלים חדשים ולמקרה של אובדן כושר עבודה ולהבטחת פיצוי קבוע בשיעור של 75% משכרו של העובד, ובלבד שתשלום החברה לא יעלה על 0.5% משכר העובד. על אף האמור לעיל, אם יידרש מהמעסיק תשלום הגבוה מ 0.5% כאמור, יותאם שיעור השכר המבוטח של העובד שבגינו הוא זכאי לפיצוי בגין אובדן כושר עבודה באופן יחסי, וזאת, אלא אם כן יבקש לשאת בעלות הנוספת של הביטוח.

(ב) בענין הפרשות לקופת גמל לקצבה יהיה על המעסיק לנהוג בהתאם לאמור להלן:

(1) שיעור ההפרשות בעד רכיבי השכר המובאים בחשבון לחישוב פיצויי פיטורים, לפי חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג- 1963 (להלן – חוק פיצויי פיטורים) (1) ובעד רכיבי דמי הבראה יהיה כדלקמן:

לענין זה יחולו כללי האישור הכללי שניתן מכוח סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, למעט הצורך בחתימה על הסכם בכתב.

שיעור הפרשות העובד יעמוד על 6.5% לתגמולים אשר ינוכו ממשכורתו.

(2) שיעור ההפרשות בעד הגמול בעד עבודה בשעות נוספות או ביום המנוחה (ככל שהעובד זכאי להם), יהיה כדלקמן:

שיעור הפרשות המעסיק יעמוד על 7% לתגמולים ו- 6% לפיצויים.

שיעור הפרשות העובד יעמוד על 6.5% לתגמולים, אשר ינוכו ממשכורתו;

(3) שיעור ההפרשות בעד קצובת נסיעה, יהיה כדלקמן:

שיעור הפרשות המעסיק יעמוד על 5% לתגמולים.

שיעור הפרשות העובד יעמוד על 5% לתגמולים אשר ינוכו ממשכורתו.

4) אם יחול בשירות המדינה שינוי בשיעור ההפרשות לרכיב תגמולים, בעד הרכיבים המפורטים בפסקאות (1) עד (3) לעיל, יחול שינוי זה גם לגבי עובד בתחילה לאותו מועד בו יחול השינוי בשירות המדינה.

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

1. בהתייחס לסעיף 9(ב)(1) להסכם ולצו – לענין רכיבי השכר המובאים בחשבון ראו תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד- 1964.

ראו גם : מאמר בנושא סעיף 12 לחוק פיצויי פיטורים- שיעור הפיצוייים

2. הסכם קודם (הסכם משנת 1972) קבע זכאות לפיצויי פיטורים במקרה בו מעסיק מפסיד מכרז. בתי הדין לעבודה דנו מספר פעמים בהוראה קודמת זו. ראו למשל : דב"ע נז/3-135 אגודת השומרים בע"מ נ' אברהם פיסקון ואח', פד"ע לב, 78; דב"ע נה/3-105 צוות ביטחון שירותי אבטחה בינלאומי נ' אלי הורתי, פד"ע כט, 115].

10. קרן השתלמות

מעסיק יהיה מחויב להפריש עבור עובד תשלומים חודשיים לקרן השתלמות, לאחר השלמת 2 חודשי עבודה (קלאנדריים) אצל המעסיק רטרואקטיבית בתוקף ממועד תחילת עבודתו. סעיף זה ייכנס לתוקף ביום 1.10.2014 או במועד כניסתו לתוקף של צו ההרחבה או תחילת עבודתו של העובד (לפי המאוחר). על אף האמור, מובהר כי מקום בו בוצעו חילופי מעסיקים במקום העבודה עקב מכרז, עובד אשר היה זכאי לקרן השתלמות ערב חילופי המעסיקים, יהיה זכאי לביצוע הפרשות לקרן השתלמות מיום עבודתו הראשון אצל המעסיק החדש או ממועד כניסתו לתוקף של צו ההרחבה (לפי המאוחר), ללא תקופת המתנה וללא דחיה.

כן מובהר כי יועברו בגין כל עובד תשלומים לקרן השתלמות שבה יבחר וככל שלא הודיע למעסיק על זהות קרן השתלמות, יופקדו עבורו התשלומים לקרן ההשתלמות שתיבחר מעת לעת על ידי ההסתדרות והארגון במשותף, והיא תהווה קרן ברירת מחדל.

שיעור ההפרשות לקרן ההשתלמות יהיו כדלקמן:

הפרשות המעסיק – 7.5% מהשכר המחושב לפי סעיף 7 לעיל וכן מדמי הבראה בלבד, עד ל 186 שעות בחודש.

הפרשות העובד – 2.5% מהשכר המחשב לפי סעיף 7 לעיל וכן מדמי הבראה בלבד, עד ל- 186 שעות בחודש, אשר ינוכו ממשכורתו.

למען הסר ספק, הזכאות להפרשות לקרן השתלמות הינה לעובד שהשלים 2 חודשי עבודה (קלאנדריים) אצל המעסיק, ולמעט מקום בו בוצעו חילופי מעסיקים במקום העבודה שאז הזכאות תהא כאמור לעיל מתחילת העבודה.

10. קרן השתלמות

מעסיק יהיה מחויב להפריש בעבור עובד תשלומים חודשיים לקרן השתלמות, לאחר השלמת 2 חודשי עבודה (קלנדריים) אצל המעסיק רטרואקטיבית בתוקף ממועד תחילת עבודתו. סעיף זה ייכנס לתוקף ביום 1.10.2014 או במועד כניסתו לתוקף של צו ההרחבה או תחילת עבודתו של העובד (לפי המאוחר). על אף האמור, מובהר כי מקום בו בוצעו חילופי מעסיקים במקום העבודה עקב מכרז, עובד אשר היה זכאי לקרן השתלמות ערב חילופי המעסיקים, יהיה זכאי לביצוע הפרשות לקרן השתלמות מיום עבודתו הראשון אצל המעסיק החדש או ממועד כניסתו לתוקף של צו ההרחבה (לפי המאוחר), בלא תקופת המתנה ובלא דחייה. כמו כן מובהר כי יועברו בגין כל עובד תשלומים לקרן השתלמות.

שיעורי ההפרשות לקרן ההשתלמות יהיו כדלקמן:

הפרשות המעסיק – 7.5% מהשכר המחושב לפי סעיף 7 לעיל וכן מדמי הבראה בלבד, עד ל 186 שעות בחודש.

הפרשות העובד – 2.5% מהשכר המחשב לפי סעיף 7 לעיל וכן מדמי הבראה בלבד, עד ל- 186 שעות בחודש, אשר ינוכו ממשכורתו.

למען הסר ספק, הזכאות להפרשות לקרן השתלמות הינה לעובד שהשלים 2 חודשי עבודה (קלנדריים) אצל המעסיק, ולמעט מקום בו בוצעו חילופי מעסיקים במקום העבודה שאז הזכאות תהא כאמור לעיל מתחילת העבודה.

11. דמי הבראה

11. דמי הבראה(1)(2)

(א) מעסיק יהיה מחויב לשלם לעובד דמי הבראה בהתאם לטבלה שלהלן:

מספר שנות ותק אצל המעסיק או אצל מזמין השירות

מספר ימי הבראה

3 השנים הראשונות

מהשנה ה- 4 עד ה- 10

מהשנה ה- 11 עד ה- 15

מהשנה ה- 16 עד ה- 19

מהשנה ה- 20 עד ה- 24

מהשנה ה- 25

(ב) החל מיום 1.10.2014 או ממועד פרסום צו ההרחבה (לפי המאוחר) ומדי שנה בכל הראשון לחודש השביעי, המחיר ליום הבראה יעמוד על 427 ₪ (ארבע מאות ועשרים ושבעה שקלים חדשים) והוא יעודכן במועדים ובשיעורים שבהם מעודכן המחיר ליום הבראה בשירות המדינה, כמפורט בחוזרי הממונה על השכר והסכמי העבודה במשרד האוצר בענין זה.(3)

(ג) עובד שעבד פחות מ- 12 חודשים בשנה, יהיה זכאי, בעד אותה שנה, לדמי הבראה חלקיים בגין החלק היחסי של השנה אשר בו עבד.

(ד) עובד המועסק במשרה חלקית, יהיה זכאי לדמי הבראה שיחושבו יחסית לחלקיות משרתו.

(ה) דמי ההבראה ישולמו במסגרת חודשי הקיץ, במועד תשלום משכורת החודשים יוני עד ספטמבר.

(ו) לגבי עובד המועסק לפי שכר שעה, ישולמו דמי הבראה כרכיב נפרד שישולם לצד שכר השעה, ואשר יובא בחשבון בחישוב דמי החופשה ודמי המחלה וההפרשה לגמל ולקרן השתלמות. רכיב נפרד זה יחושב בהתאם לנוסחה שלהלן (ולא יחול לגביו האמור בפסקאות (א) עד (ד) לעיל) מכפלה של A ב- B, המחולקת ב-C.

לענין זה :

A – המחיר ליום הבראה, כפי שהוא מעת לעת לפי פסקה (א).

B- מספר ימי ההבראה להם זכאי העובד בהתאם לשנות הוותק שלו כאמור בטלה שבפסקה (א) מועד עדכון הותק יהיה לפי הכללים החלים, מזמן לזמן, בשירות המדינה לגבי עובדים המועסקים לפי שעה;

C- 2,232 (12 כפול 186)(4)(5)

11. דמי הבראה (1)(2)

(א) מעסיק יהיה מחויב לשלם לעובד דמי הבראה בהתאם לטבלה שלהלן :

מספר שנות ותק אצל המעסיק או אצל מזמין השירות

מספר ימי הבראה

3 השנים הראשונות

מהשנה ה- 4 עד ה- 10

מהשנה ה- 11 עד ה- 15

מהשנה ה- 16 עד ה- 19

מהשנה ה- 20 עד ה- 24

מהשנה ה- 25

(ב) מיום 1.10.2014 או ממועד פרסום צו ההרחבה (לפי המאוחר) ומדי שנה בכל 1 ביולי, המחיר ליום הבראה יעמוד על 427 שקלים חדשים (ארבע מאות ועשרים ושבעה שקלים חדשים) והוא יעודכן במועדים ובשיעורים שבהם מעודכן המחיר ליום הבראה בשירות המדינה, כמפורט בחוזרי הממונה על השכר והסכמי העבודה במשרד האוצר בעניין זה.(3)

(ג) עובד שעבד פחות מ- 12 חודשים בשנה, יהיה זכאי, בעד אותה שנה, לדמי הבראה חלקיים בגין החלק היחסי של השנה אשר בו עבד.

(ד) עובד המועסק במשרה חלקית, יהיה זכאי לדמי הבראה שיחושבו יחסית לחלקיות משרתו.

(ה) דמי ההבראה ישולמו במסגרת חודשי הקיץ, במועד תשלום משכורת החודשים יוני עד ספטמבר.

לענין זה :

A– המחיר ליום הבראה, כפי שהוא מעת לעת לפי פסקה (א).

B- מספר ימי ההבראה להם זכאי העובד בהתאם לשנות הוותק שלו כאמור בטבלה שבפסקה (א) מועד עדכון הותק יהיה לפי הכללים החלים, מזמן לזמן, בשירות המדינה לגבי עובדים המועסקים לפי שעה;

C- 2,232 (12 כפול 186)(4)(5)

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

1. הזכאות לדמי הבראה עפ"י ההסכם הקיבוצי והצו גבוהה מזו הנקובה בהסכם/ צו הרחבה החלים על כלל המשק. הן לענין תעריף יום הבראה והן לענין מספר הימים עפ"י ותק.

2. לגבי הכללים החלים לפי הסכם קיבוצי /צו הרחבה כללי ראו מאמר בנושא דמי הבראה . לצו הרחבה בנושא דמי הבראה לחצו כאן.

3. חוזרי הממונה על השכר מתפרסמים באתר האינטרנט של משרד האוצר : https://www.gov.il/he/search?OfficeId=f41159c1-7867-41c3-bc0a-cbfe0da1bb1a&query=%D7%93%D7%9E%D7%99%20%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%94%20

4. 2,232 = מספר שעות עבודה בשנה, לאחר יום 1.4.2018 צ"ל להבנתנו 182* 12 = 2,184 , ראו בצו ההרחבה החל על כלל העובדים במשק.

5. לענין חלקיות משרה, ראו הוראות כלליות בסעיף 32 להסכם / לצו.

12. סבסוד ארוחות במזנון במקום העבודה

במקומות עבודה אשר בין כתליהם קיים מזנון המסובסד על ידי מזמין השירות, יהיה עובד, המבצע עבודתו בפועל באותו מקום עבודה, רשאי לרכוש ארוחה באותו מזנון תמורת הסכום שאותו משלמים, בעד אותה ארוחה, עובדי מזמין השירות המועסקים באותו מקום עבודה.

12. סבסוד ארוחות במזנון במקום העבודה

במקומות עבודה אשר בין כותליהם קיים מזנון המסובסד על ידי מזמין השירות, יהיה עובד, המבצע עבודתו בפועל באותו מקום עבודה, רשאי לרכוש ארוחה באותו מזנון תמורת הסכום שאותו משלמים, בעד אותה ארוחה, עובדי מזמין השירות המועסקים באותו מקום עבודה.

13. שי לחגים ומתנה בטובין

(א) המעסיק יהיה מחויב להעניק לעובד, שי לרגל ראש השנה ולרגל חג הפסח (להלן- "שי לחג") ובלבד שהוא מועסק בתחילת החודש שבו חל ערב ראש השנה או ערב פסח, לפי הענין. גובה השי לחג לרגל כל אחד מהחגים (ראש השנה וחג הפסח) יעמוד על 212.5 ₪ (מאתיים ושניים עשר שקלים חדשים וחמישים אגורות) ברוטו.

(ב) החל משנת 2014 ואילך, גובה השי לחג יעודכן על פי העדכונים שיחולו לגבי השתתפות המדינה בשי לחג המוענק לעובדים המועסקים בשירות המדינה ובאותם מועדים, כמפורט בחוזרי נציבות שירות המדינה בענין זה, כפי שיהיו מזמן לזמן.

יודגש כי השי לא יוענק בטובין או בשווה כסף (כגון, תלושי קניה) אלא אם הוסכם אחרת בין הצדדים להסכם זה. מוסכם כי המעביד יהא רשאי להעניק השי באמצעות מתן כרטיס אשראי הנושא את סכום השי לחג.

(ג) האמור בפסקה (א) לעיל יחול לגבי עובד המועסק בהיקף משרה של 100% משרה או שעבד לפחות 186 שעות בחודש בממוצע בשלושת החודשים אשר קדמו לחג . עובד אשר מועסק בהיקף משרה הקטן מההיקף האמור לעיל, יהיה זכאי לשי לחג בהתאם לחלקיות משרתו (לגבי עובד שעתי שהועסק היקף קטן של שעות מהאמור לעיל, יבוצע חישוב של מספר השעות החודשיות שבהם הוא הועסק בממוצע בשלושת החודשים אשר קדמו לחג, והכל לחלק ב- 186).(1)

(ד) בנוסף לאמור לעיל, כאשר מוענקת מתנה בטובין לעובדי מזמין השירות המועסקים באותו מקום עבודה (כגון : סלסלת שי לרגל טוב בשבט, אם ניתנת) מזמין השירות יהיה מחויב להעניק לעובד, מתנה בטובין בשווי השתתפות מזמין השירות לגבי עובדיו, כפי יהיה מעת לעת, בהתאם לאותם כללים ומועדים בהם היא ניתנת לעובדי מזמין השירות.

בסעיף 8 להסכם העבודה הקיבוצי הכללי מיום 15.6.21 (מספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7015/2021) נקבע כי :

8. מוסכם בזאת כי גובה השי לרגל כל אחד מהחגים, כקבוע בסעיף 13(א) להסכם הענפי, יעודכן החל ממועד כניסת הסכם זה לתוקפו ויעמוד על סך 250 שקלים חדשים (מאתיים וחמישים שקלים חדשים) ברוטו. כל יתר הוראות סעיף 13 להסכם הענפי, לרבות סעיף 13(ב), יוותרו ללא שינוי.

13. שי לחגים ומתנה בטובין

(א) המעסיק יהיה מחויב להעניק לעובד, שי לרגל ראש השנה ולרגל חג הפסח (להלן- שי לחג) ובלבד שהוא מועסק בתחילת החודש שבו חל ערב ראש השנה או ערב פסח, לפי הענין. גובה השי לחג לרגל כל אחד מהחגים (ראש השנה וחג הפסח) יעמוד על 212.5 ₪ (מאתיים ושניים עשר שקלים חדשים וחמישים אגורות) ברוטו.

(ד) נוסף על האמור לעיל, כאשר מוענקת מתנה בטובין לעובדי מזמין השירות המועסקים באותו מקום עבודה (כגון : סלסלת שי לרגל טוב בשבט, אם ניתנת) מזמין השירות יהיה מחויב להעניק לעובד, מתנה בטובין בשווי השתתפות מזמין השירות לגבי עובדיו, כפי יהיה מזמן לזמן, בהתאם לאותם כללים ומועדים בהם היא ניתנת לעובדי מזמין השירות.

בסעיף 8 לצו הרחבה מיום 27.3.22 (י"פ תשפ"ב מס' 10412 מיום 7.4.2022 עמ' 7104) תחילתו מיום 1.9.22 נכתב כדלקמן :

עדכון גובה השי לחג

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

1. מספר שעות עבודה בחודש החל מחודש 4/18 עומד על 182. ראו התייחסות לעיל בהגדרת "משרה מלאה".

14. דמי מחלה

14. דמי מחלה (1) (2)

עובד יהיה זכאי לימי מחלה בתשלום בהתאם להוראות חוק דמי מחלה, התשל"ו -1976 (להלן: "חוק דמי מחלה"), לפי השכר המובא בחשבון לחישוב פיצויי פיטורים, לפי חוק פיצויי פיטורים(3) ורכיב דמי הבראה ובהתאם לשינויים שלהלן:

במקום האמור בסעיף 4(א) לחוק דמי מחלה(4) מוסכם, כי תקופת הזכאות לדמי מחלה תהייה יומיים לכל חודש עבודה מלא שהעובד עבד אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, ובסך הכל 24 ימי מחלה בשנה, אך לא יותר מ- 130 יום, בניכוי התקופה שבעדה קיבל העובד דמי מחלה על פי חוק דמי מחלה.

14. ימי מחלה (1) (2)

עובד יהיה זכאי לימי מחלה בתשלום בהתאם להוראות חוק דמי מחלה, התשל"ו -1976 (להלן: חוק דמי מחלה), לפי השכר המובא בחשבון לחישוב פיצויי פיטורים, לפי חוק פיצויי פיטורים (3) ורכיב דמי הבראה ובהתאם לשינויים שלהלן:

במקום האמור בסעיף 4(א) לחוק דמי מחלה (4) מוסכם, כי תקופת הזכאות לדמי מחלה תהייה יומיים לכל חודש עבודה מלא שהעובד עבד אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, ובסך הכל 24 ימי מחלה בשנה, אך לא יותר מ- 130 יום, בניכוי התקופה שבעדה קיבל העובד דמי מחלה על פי חוק דמי מחלה.

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

1. השוו להוראות חוק דמי מחלה, התשל"ו -1976 .

2. ראו מדריך בנושא דמי מחלה.

3. לענין השכר המובא בחשבון לחישוב פיצויי פיטורים ראו תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד- 1964.

ראו מאמר בנושא סעיף 12 לחוק פיצויי פיטורים- שיעור הפיצוייים.

4. שימו לב כי הצבירה החודשית בהסכם ובצו עומדת על יומיים לחודש (24 ימים בשנה) בעוד הצבירה בהתאם לחוק דמי מחלה עומדת על 1.5 ימים לחודש (18 ימים בשנה).

כמו כן שימו לב לצבירה מקסימלית בהסכם ובצו בשיעור של 130 ימים, בניכוי התקופה שבעדה קיבל העובד דמי מחלה על פי חוק דמי מחלה, בשונה מחוק דמי מחלה הקובע צבירה מקסימלית של 90 ימים.

15. חופשה שנתית

15. חופשה שנתית(1)(2)

(א) כל עובד זכאי לחופשה שנתית בתשלום, כהגדרתה בחוק חופשה שנתית התשי"א- 1951 על פי ותקו בעבודה אצל המעסיק או במקום העבודה כדלקמן: (3)

מספר שנות ותק אצל המעסיק או במקום העבודה

מספר ימי החופשה השנתיים

1-2

3-4

7-8

9 ואילך

(ב) מובהר כי ימי החופשה המפורטים בטבלה נקובים בימי עבודה.

15. חופשה שנתית (1)(2)

מספר שנות ותק אצל המעסיק או במקום העבודה

מספר ימי החופשה השנתיים

1-2

3-4

7-8

9 ואילך

(ב) מובהר כי ימי החופשה המפורטים בטבלה נקובים בימי עבודה.

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

1. ראו חוק חופשה שנתית התשי"א- 1951 הקובע זכאות גבוהה יותר החל משנת 2016, עבור חלק מהשנים.

2. ראו מאמר בנושא חוק חופשה שנתית.

3. שימו לב כי ימי החופשה המפורטים בטבלה בהסכם הקיבוצי הם לפי ימי עבודה ולא ימים קלאנדריים ("נטו" ולא "ברוטו")

16. חופשה מסיבות משפחתיות

(א) כל עובד המועסק 6 חודשי עבודה ומעלה יהיה זכאי לחופשה בתשלום כדלקמן :

לרגל נישואין – 3 ימי חופשה

לרגל נישואי בנו/בתו – 1 יום חופשה

לרגל לידת בן/בת – 1 יום חופשה

(ב) ימי החופשה כאמור בסעיף קטן (א) הינם בנוסף לימי חופשה בתשלום להם זכאי העובד לפי סעיף 15 שלעיל.

16. חופשה מסיבות משפחתיות

(א) כל עובד המועסק 6 חודשי עבודה ומעלה יהיה זכאי לחופשה בתשלום כדלקמן :

לרגל נישואין – 3 ימי חופשה

לרגל נישואי בנו/בתו – 1 יום חופשה

לרגל לידת בן/בת – 1 יום חופשה

(ב) ימי החופשה כאמור בסעיף קטן (א) יהיו נוסף על ימי החופשה בתשלום שלהם זכאי העובד לפי סעיף 15 שלעיל.

17. בגדי עבודה וציוד

(א) המעסיק יספק לכל עובדיו על חשבונו בגדי עבודה הכוללים חולצה, מכנסיים וכיוצב' לפי צרכי העבודה מידי שנתיים או אם התבלו המדים כתוצאה משימוש סביר, לפי המוקדם.

(ב) מובהר כי המעסיק לא יגבה מעובדיו שום תשלום בגין בגדי העבודה והציוד שיספק, לרבות תשלום בעד כיבוס הבגדים.

(ג) המעסיק לא ידרוש מעובדיו תשלום פיקדון בגין בגדי העבודה ו/או הציוד ולא ינכה סכומים כלשהם ממשכורתו של העובד, אלא בהתאם לסעיף 17(ה).

(ד) בתום תקופת העבודה על העובד להחזיר למעסיק סט אחד של ביגוד והציוד שקיבל, ככל שקיבל. במעמד ההחזרה המעסיק ימסור לעובד טופס המאשר החזרת הביגוד והציוד כאמור.

ביגוד – לרבות הנעלה ומעיל.

ציוד אבטחה – כלי נשק, מכשיר מירס/פלאפון, פנס מגה – לייט, פונדה, נרתיק לאקדח, מחסניות ותחמושת, חגור כספת אישית וציוד בטחוני נוסף שיוסכם על הצדדים להסכם זה.

(ה) במידה שהעובד לא יחזיר הביגוד כאמור- המעסיק יהיה רשאי לנכות מגמר החשבון לרבות ממשכורתו האחרונה של העובד בגין כל פרטי הביגוד שלא הוחזר, בהתאם למחירו, ולכל היותר עד לתקרה של 150 ₪ בלבד. (1)(2)

במידה שהעובד לא יחזיר ציוד האבטחה כאמור- המעסיק יהיה רשאי לנכות מגמר החשבון לרבות ממשכורתו האחרונה של העובד בגין כל הציוד שלא הוחזר, בהתאם למחירו, ולכל היותר עד לתקרה של 300 ₪ בלבד בגין כל הציוד.(1)(2)

הודעה בענין אי החזרת הציוד וכוונת הניכוי תועבר לעובד בתום העסקתו, תוך שיובהר בפני כי אי החזרת הציוד תגרור ניכוי הסכום האמור מגמר החשבון.

לעובד שמורה הזכות לפנות אל המעסיק וההסתדרות בנוגע לניכוי ובמקרה של חילוקי דעות יפעלו הצדדים על פי מנגנון יישוב חילוקי דעות וסכסוכים הקבוע בהסכם זה. ככל שיקבע על ידי הועדה כי מדובר בניכוי שאינו מוצדק, יוחזר הסכום שנוכה לעובד בתוקפת 50% מהניכוי (סה"כ 150%) . אישור העובד בכתב בדבר קבלת הציוד על ידו יהווה אסמכתא מספקת לענין מסירת הציוד מהמעסיק לעובד. אישור המעסיק בכתב בדבר החזרת הציוד על ידי העובד יהווה אסמכתא מספקת לענין החזרת הציוד מהעובד למעסיק.

(ו) למען הסר ספק, הצדדים יבקשו שלא להרחיב את סעיף ה' בצו ההרחבה ככל שלא יהיה מנגנון חילופי למנגנון ישוב חילוקי דעות וסכסוכים.

17. בגדי עבודה וציוד

(א) המעסיק יספק לכל עובדיו על חשבונו בגדי עבודה הכוללים חולצה, מכנסיים וכיוצא בזה לפי צרכי העבודה מידי שנתיים או אם התבלו המדים כתוצאה משימוש סביר, לפי המוקדם.

(ב) מובהר כי המעסיק לא יגבה מעובדיו שום תשלום בגין בגדי העבודה והציוד שיספק, לרבות תשלום בעד כיבוס הבגדים.

(ג) המעסיק לא ידרוש מעובדיו תשלום פיקדון בגין בגדי העבודה ו/או הציוד ולא ינכה סכומים כלשהם ממשכורתו של העובד.

לענין זה-

ביגוד – לרבות הנעלה ומעיל.

סעיף (ה) להסכם לא הורחב, בהתאם לאמור בסעיף (ו) להסכם.

הערות להסכם הקיבוצי :

1. לענין ניכוי משכר אחרון ראו הוראת סעיף 25(ב) לחוק הגנת השכר, התשי"ח- 1958.

2. ראו מאמר בנושא ניכוי משכר אחרון סעיף 25(ב) לחוק הגנת השכר.

18. החזר הוצאות נסיעה

18. החזר הוצאות נסיעה(1)(2)(3)

(א) המעסיק ישתתף, בהוצאות הנסיעה של העובד לעבודה ובחזרה, בהתאם להוראות ההסכמים הקיבוציים בענין זה בין לשכת התיאום לבין ההסתדרות, כפי שיתעדכנו מעת לעת.

(ב) עובד המוסע על ידי המעסיק ועל חשבונו מביתו לעבודה וחזרה לביתו לא ישולם לו החזר ההוצאות כאמור לעיל. עם זאת מובהר, כי במידה שהעובד יוסע על ידי המעסיק למקום פיזור המרוחק מביתו- העובד יהיה זכאי להשתתפות בהוצאות נסיעה מהמקום שבו הורד מההסעה ודע לבית בהתאם להוראות סעיף 18(א) לעיל.

(ג) נסיעות העובד מאתר עבודה לאתר אחר, לבקשת המעסיק, במהלך יום העבודה ושלא בהתאם למתוכנן, ישולמו ע"י המעסיק. אם וככל שתשלום זה אינו מכוסה במסגרת סעיף 18(א) לעיל ובמקרה כזה ייחשבו לשעות עבודה לכל דבר ועניין.

18. החזר הוצאות נסיעה (1)(2)(3)

(א) המעסיק ישתתף, בהוצאות הנסיעה של העובד לעבודה ובחזרה, בהתאם להוראות ההסכמים הקיבוציים בענין זה בין לשכת התיאום לבין ההסתדרות, כפי שיתעדכנו מזמן לזמן.

(ב) עובד המוסע על ידי המעסיק ועל חשבונו מביתו לעבודה וחזרה לביתו לא ישולם לו החזר ההוצאות כאמור לעיל. עם זאת מובהר, כי במידה שהעובד יוסע על ידי המעסיק למקום פיזור המרוחק מביתו- יהיה העובד זכאי להשתתפות בהוצאות נסיעה מהמקום שבו הורד מההסעה ודע לבית בהתאם להוראות סעיף 18(א) לעיל.

ג) נסיעות העובד מאתר עבודה לאתר אחר, לבקשת המעסיק, במהלך יום העבודה ושלא בהתאם למתוכנן, ישולמו ע"י המעסיק, אם וככל שתשלום זה אינו מכוסה במסגרת סעיף 18(א) לעיל ובמקרה כזה ייחשבו לשעות עבודה לכל דבר וענין.

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

1. על העובדים חלים הסכם הקיבוצי/צו הרחבה כללי בנושא דמי נסיעות החל על כלל עובדי המשק.

2. ראו מאמר בנושא דמי נסיעות.

3. ראו צו הרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה.

19. תשלום בגין חגים

19. תשלום בגין חגים(1)

(א)(1) עובד בשכר לאחר 3 חודשי עבודה במקום העבודה או אצל המעסיק, שלא נעדר מהעבודה סמוך ליום החג (כלומר יום לפני ויום אחרי החג) מכל סיבה שהיא, או עובד אשר משובץ בימים קבועים ויום החג חל ביום שיבוצו הקבוע והעובד לא עבד מבחירתו ביום החג בהסכמת המעסיק או נעדר מעבודתו ביום החג בהוראת המעסיק יהיה זכאי לתשלום מלא בעבור 9 ימי חג כדלקמן :

2 ימי ראש השנה; 1 יום כיפור; 2 ימי סוכות ; 2 ימי חג הפסח; 1 יום העצמאות ; 1 חג השבועות; ובכל חגי המדינה או שבתון שיוכרז עליו כחוק (כגון יום בחירות) ויחול עליו תשלום שכר עבודה.

עובד בשכר לא יהיה זכאי לתשלום בגין יום חג החל בשבת, והכל בכפוף להוראות ההסכם הקיבוצי עם לשכת התיאום בענין זה. (2)

(2) עובדים בשכר בני דת אחרת יהיו זכאים לתשלום גם בגין ימי חגם ולא יותר מ- 9 ימים בשנה בסך הכל.(3)

(3) למען הסר ספק, עובד חודשי זכאי למשכורתו הרגילה גם בחופשת החג ולפיכך הוא איננו זכאי לכל תשלום עבור חופשה בימי החג.

(ב) עובד שיועסק בחג כאמור בסעיף קטן 20(א) (4) יהיה זכאי לגמול בגין עבודתו בשיעור של 50% תוספת לשכרו הרגיל (להלן: "תוספת חג") וליום מנוחה חילופי ללא תשלום, וכן לתשלום מלוא הגמול בגין עבודה בשעות נוספות, בנוסף לתוספת החג כאמור, אם וככל שהעובד הועסק מעבר ליום עבודה רגיל, והכל בהתאם להוראות חוק שעות עבודה ומנוחה. (5) למען הסר ספק, עובד שיועסק בחג לא יהא זכאי לדמי חגים כאמור בס"ק (א) לעיל (אשר חל על עובד שלא יועסק בחג) אלא לזכויות על פי סעיף קטן זה בלבד.

(ג) עובד בשכר יהיה זכאי לתשלום עבור חג כאמור לפי ממוצע ההשתכרות היומי הרגיל שלו בשלושת החודשים הקודמים לחודש שבו חל יום החג.

19. תשלום בגין חגים (1)

(2) עובדים בשכר בני דת אחרת יהיו זכאים לתשלום גם בגין ימי חגם ולא יותר מ- 9 ימים בשנה בסך הכל. (3)

(ב) עובד שיועסק בחג כאמור בסעיף קטן 20(א) (4) יהיה זכאי לגמול בגין עבודתו בשיעור של 50% תוספת לשכרו הרגיל (להלן: תוספת חג) וליום מנוחה חילופי בלא תשלום, וכן לתשלום מלוא הגמול בגין עבודה בשעות נוספות, נוסף לתוספת החג כאמור, אם וככל שהעובד הועסק מעבר ליום עבודה רגיל, והכול בהתאם להוראות חוק שעות עבודה ומנוחה.(5) למען הסר ספק, עובד שיועסק בחג לא יהא זכאי לדמי חגים כאמור בס"ק (א) לעיל (אשר חל על עובד שלא יועסק בחג) אלא לזכויות על פי סעיף קטן זה בלבד.

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה :

1. ראו מאמר בנושא העסקה בחגים ודמי חגים.

2."ההסכם הקיבוצי עם לשכת התיאום", אנו מבינים שזהו ההסכם שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים הוא 7010/95 שחלק מהוראותיו הורחבו על "כל העובדים והמעבידים בישראל למעט עובדים שלגביהם נקבעו הוראות עם תנאים עדיפים בהסכמים קיבוציים ומעבידיהם, וכן למעט עובדים עם מגבלות פיזיות, נפשיות או שכליות המועסקים במפעלים מוגנים שאוצר המדינה משתתף באחזקתם ומעבידיהם" – צו הרחבה – הסכם מסגרת (שבוע העבודה, חגים, אבל)

3. ראו סעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח – 1948 לענין ימי החג של בני הדתות השונות.

4. בסעיף 19 (ב) להסכם ולצו רשום "בסעיף קטן 20 (א)" לדעתנו צ"ל 19 (א).

5. ראו סעיפים 16 ו- 17 לחוק שעות עבודה ומנוחה , תשי"א- 1951

ראו מאמר בנושא : סעיף 17 לחוק – גמול עבודה בימי המנוחה השבועית

20. היעדרות ביום הזכרון

20. היעדרות ביום הזכרון (1)

בנוסף לימי החופשה להם זכאים העובדים, עובד שבן משפחתו נהרג במהלך שירותי הצבאי ו/או בעקבות פעולת איבה יהיה זכאי להיעדר מעבודתו ביום הזיכרון ולקבל תשלום בגין יום עבודה מלא. לענין זה "בן משפחתו"- בנו /בתו/אביו/אמו/בן או בת זוגו/אחיו/אחותו/סבו/סבתו.

20. היעדרות ביום הזכרון (1)

נוסף על ימי החופשה שלהם זכאים העובדים, עובד שבן משפחתו נהרג במהלך שירותי הצבאי ו/או בעקבות פעולת איבה יהיה זכאי להיעדר מעבודתו ביום הזיכרון ולקבל תשלום בגין יום עבודה מלא. לענין זה "בן משפחתו"- בנו /בתו/אביו/אמו/בן או בת זוגו/אחיו/אחותו/סבו/סבתו.

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

1. ראו גם :

סעיף 4א' לחוק יום הזכרון לחללי מערכות ישראל, תשכ"ג- 1963

סעיף 7ה' לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל – 1970.

ס"ק 8 לתוספת ל חוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951

21. ימי אבל

21. ימי אבל (1)

העובד רשאי להיעדר מעבודתו בזמן אבלו מטעמי דת או נוהג, לתקופה שלא תעלה על 7 ימים, ויהיה זכאי לשכר מלא בגין ימי היעדרותו מעבודה, ואין מנכים משכרו או מחופשתו השנתית את ימי האבל.

21. ימי אבל (1)

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

1. לענין חופשה בגין ימי אבל השוו ל צו הרחבה – הסכם מסגרת (שבוע העבודה, חגים, אבל).

ההסכם והצו בענף השמירה והאבטחה לא מתנים את הזכות לשכר מלא בגין היעדרות מעבודה בגין ימי אבל בהשלמת שלושה חודשי עבודה.

כן ראו הוראת סעיף 5(5) לחוק חופשה שנתית התשי"א- 1951.

22. הפסקות

22. הפסקות (1)

המעסיק יתן לעובד הפסקות מהעבודה במהלך יום העבודה בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה.

22. הפסקות (1)

המעסיק ייתן לעובד הפסקות מהעבודה במהלך יום העבודה בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה.

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

1. לענין הפסקות ראו סעיפים 20,20א, 21 והגדרת המונח "שעות עבודה" בסעיף 1 לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א- 1951

23. איסור על הטלת קנסות ועונשים

המעסיק אינו רשאי לקנוס את העובד ו/או לנכות סכומי כסף משכרו של העובד ו/או לגבות מהעובד סכומי כסף בשום תנאי, אלא בהתאם להוראות תקנון המשמעת והסכם זה.(1) (2)(3)

23. איסור על הטלת קנסות ועונשים

המעסיק אינו רשאי לקנוס את העובד ו/או לנכות סכומי כסף משכרו של העובד ו/או לגבות מהעובד סכומי כסף בשום תנאי. (2)(3) (4)

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

1. תקנון המשמעת = תקנון העבודה, כך עולה מהוראת סעיף 27 להסכם (ראו להלן)

לתקנון העבודה ראו כאן

2. ראו סעיף 25 לחוק הגנת השכר, התשי"ח – 1958

3. ראו מאמר בנושא ניכויים משכר עבודה.

4. שימו לב כי בהתאם להוראת סעיף 27 להסכם, מוסכם על הצדדים כי תקנון העבודה לא יורחבו בצו ההרחבה ככל שלא יהיה מנגנון חלופי למנגנון יישוב חילוקי דעות וסכסוכים.

24. פיטורים והתפטרות

(א) המעסיק רשאי לפטר עובד שטרם השלים 24 חודשי עבודה, בכפוף לחובת מתן הודעה מוקדמת. חובה דומה חלה גם על העובד המתפטר. (1) (2) (3) (4)

(ב) פיטורי עובד, שהשלים 24 חודשי עבודה לפחות, אפשריים מסיבה מספקת ויקדים אותם מו"מ בין הצדדים.

(ג) צמצום בעבודה הינו סיבה מספקת לפיטורים.(5) פיטורים בשל צמצום בעבודה ייעשו לפי ויתקו של העובד בעבודה, וכן בהתאם לצרכי העבודה, ובכלל זה תפקודו המקצועי. (6)

(ד) החליט המעסיק על כוונתו לפטר עובד שהשלים 24 חודשי עבודה לפחות, יודיע על כוונתו לעובד ולנציגות העובדים ויקיים שימוע לעובד.(3)

(ה) העובד רשאי להזמין לשימוע את נציגות העובדים. השימוע יתקיים תוך 9 ימי עבודה מיום ההודעה על הכוונה.

(ו) החליט המעסיק, לאחר השימוע, על פיטורי העובד, יודיע על החלטתו לעובד ויפנה לנציגות העובדים.

(ז) הודיעה נציגות העובדים על הסכמתה- יסיים העובד את עבודתו כאשר מניין ימי ההודעה המוקדמת יחל מיום ההודעה לעובד על פי ס"ק זה. (7)

(ח) הגיעה הועדה הפריטטית להחלטה מוסכמת יפעלו הצדדים לפי ההחלטה. לא הגיעה הועדה הפריטטית להחלטה מוסכמת יפעל המעסיק על פי שיקול דעתו ולהסתדרות תהא הזכות לפנות לבית הדין לעבודה על פי שיקול דעתה. הועדה הפריטטית תודיע עמדתה בתוך 5 ימי עבודה מהיום שהודיעה נציגות העובדים על התנגדותה לפיטורי העובד.

(ט) כל התהליך יסתיים תוך 21 יום, אשר יכללו במניין ההודעה המוקדמת, שתימנה מתחילת התהליך על פי סעיף 24(ד).

24. פיטורים והתפטרות

(ב) פיטורי עובד, שהשלים 24 חודשי עבודה לפחות, אפשריים מסיבה מספקת.

(ג) צמצום בעבודה הוא סיבה מספקת לפיטורים.(5) פיטורים בשל צמצום בעבודה ייעשו לפי ויתקו של העובד בעבודה, וכן בהתאם לצרכי העבודה, ובכלל זה תפקודו המקצועי. (6)

(ה) העובד רשאי להזמין לשימוע את נציגות העובדים. השימוע יתקיים תוך 9 ימי עבודה מיום ההודעה על הכוונה.

(ו) החליט המעסיק, לאחר השימוע, על פיטורי העובד, יודיע על החלטתו לעובד ויפנה לנציגות העובדים.

(ז) [ לא מורחב]

(ח) [ לא מורחב]

(ט) [ לא מורחב]

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

1. ראו מאמר בנושא פיטורי עובד בניסיון.

2. מסעיפים 24(א) ו- 24(ד)להסכם ולצו ניתן כביכול ללמוד שלא קיימת חובה לערוך שימוע בפיטורים לפי סעיף 24(א). מסקנה זו סותרת פסיקה מפורשת של בית הדין לעבודה.

3. ראו מאמר בנושא חובת השימוע וזכות הטיעון.

4. השוו לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א – 2001

כמו כן ראו מאמר בנושא סעיף 3 לחוק הודעה מוקדמת לעובד במשכורת וכן מאמר בנושא : סעיף 4 לחוק הודעה מוקדמת לעובד בשכר ועוד ראו מאמר בנושא : סעיף 5 לחוק – הודעה מוקדמת להתפטרות

5. ראו מאמר בענין פיטורים שלא בתום לב

6. ראו מאמר בענין פיטורי צמצום וחובת היוועצות עם ועד עובדים.

7. בסעיף 24(ז) להסכם מצוין כי "מניין ימי ההודעה המוקדמת יחל מיום ההודעה לעובד על פי ס"ק זה". ואולם "ס"ק זה" לא מדבר על הודעה לעובד אלא ס"ק 24(ד) מדבר על הודעה כאמור. יתכן שהכוונה אכן היתה לסעיף 24(ד), תימוכין לסברה ניתן למצוא בסעיף 24(ט) להסכם.

25. הסדרת התעסוקה והתחרות ההוגנת בענף השמירה והאבטחה

(א) ועדת פיקוח

הצדדים יפנו לשר הכלכלה בבקשה שימנה ועדת פיקוח כהגדרתה בסעיף 33א לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז- 1957 (להלן- "חוק הסכמים קיבוציים"), אשר תפעל בהתאם לסמכויותיה בחוק הסכמים קיבוציים.

(ב) עלות ערך שעת עבודה מינימלית

לשם תיחום ברור ומוסכם של זכויות העובדים על פי כל דין והסכם, הגיעו הצדדים ביניהם, לאחר בחינה משפטית וכלכלית משותפת, להסכמה על עלות השכר המינימלית בהתאם לערך שעת עבודה בענף השמירה, כמפורט בטבלה המצורפת כנספח ב' להסכם זה ובתנאים המפורטים בה, הכוללת בתוכה את כל רכיבי השכר ותנאי העבודה אשר על המעסיק לשלם לעובדים על פי הדין והסכם זה. הטבלה תעודכן מעת לעת בהתאם לעדכונים לפי הוראות הסכם זה, עדכוני שכר מינימום, תוספת יוקר, צווי הרחבה וכדומה.

(ג) מניעת מכרזי/ הצעת הפסד

בהתאם להוראות חוק הגברת האכיפה בדיני העבודה, תשע"ב- 2011 ולאור התכלית שבחוק האמור למנוע מכרזי /הצעות הפסד.

מוסכם על הצדדים כי עלות השכר המינימלית, בתוספת עלויות נוספות כולל רווח, תהווה בסיס להתקשרויות למתן שירותים בענף, תוך מניעת עריכת "מכרזי/הצעות הפסד" ו/או חוזי הפסד ושמירת זכויות העובדים בענף.

מוסכם על הצדדים כי העלויות הנוספות כוללות את אלה : הכשרות ריענונים ואימונים, פיקוח כלי ירי וציוד, הסעות חיצוניות, ביגוד והנעלה, סבסוד ארוחות במזנון במקום העבודה, שי לחגים ומתנה בטובין, בטיחות וגהות בעבודה, ערבות בנקאית למשרד הכלכלה, עריכה וקיום ביטוחים, וכל עלות אחרת בהתאם למפרט דרישות המזמין. מזמין השירות נדרש לוודא כי התמורה המשולמת כוללת את עלות המעביד וכן את העלויות הנוספות לאספקת השירות, הוצאות ניהול ישירות ועקיפות וכן רווח קבלני.

על מנת להימנע ממצב בו חוזה התקשרות יהפוך להפסדי במהלך ההתקשרות על הצדדים להסכם ההתקשרות לעדכנו מפעם לפעם, ככל שיחולו שינויים בעלויות השכר המינימליות או בעלויות הנוספות.

[ לא מורחב]

26. תלוש השכר/משכורת

26. תלוש השכר / משכורת

(א) המעסיק יעביר לידי העובד, מידי חודש בחודשו, לכל המאוחר במועד החוקי לתשלום השכר, תלוש שכר ובו פירוט מלא של כל התשלומים והניכויים מהשכר שינוסחו בצורה ברורה ומובנת לעובד, והכל בהתאם לדין.(1)

(ב) מבלי לגרוע מהאמור בסעיף 26(א) ומכל דין-

בעת קבלת עובד חדש לעבודה יתן לו המעסיק טופס המפרט את תנאי עבודה(2), וכן את קיומו של מנגנון יישוב חילוקי דעות וקיומה של ועדת האכיפה.(3)

26. תלוש השכר/ משכורת

(ב) מבלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א) ומכל דין-

בעת קבלת עובד חדש לעבודה ייתן לו המעסיק טופס המפרט את תנאי עבודה(2), וכן את קיומו של מנגנון יישוב חילוקי דעות וקיומה של ועדת האכיפה.(4)

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

1. ראו הגדרת המונח "היום הקובע" והוראת סעיף 24(ג) בחוק הגנת השכר, התשי"ח- 1958

2. ראו חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה) תשס"ב- 2002.

ראו עוד מאמר בנושא : חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה

3. ועדת אכיפה שבסעיף 26(ב), ככל הנראה הכוונה לועדת אכיפה שהוקמה מכוח ההסכם לאכיפת זכויות בענף, מיום 27.6.11 (7038/2011). (ראו סעיף 4 להסכם).

4. כך נרשם בסעיף קטן (ב) במקור. להבנתנו, אין הסכם מנגנון חילופי ליישוב חילוקי דעות בהתאם לצו.

27. תקנון העבודה

(א) תקנון המשמעת המצורף מהווה חלק בלתי נפרד מהסכם זה.

(ב) מוסכם על הצדדים לבקש כי הוראות סעיף זה ובכללן תקנון העבודה לא יורחבו בצו ההרחבה ככל שלא יהיה מנגנון חלופי למנגנון יישוב חילוקי דעות וסכסוכים.

[לא מורחב]

הערות להסכם הקיבוצי:

1. ראו תקנון העבודה = תקנון המשמעת- כאן

28. תשלום בגין ביטול משמרת

עובד שהוזמן לעבודה, אך לא שובץ בה מסיבות שאינן תלויות בעובד ולא קיבל על כך הודעה מראש של יום מראש לפחות- ישולם לו מלוא השכר שהיה משתלם לו בגין יום עבודה אליו הוזמן. כמו כן, ישולמו לעובד ההוצאות בגין נסיעתו לעבודה וחזרה ממנה בהתאם להוראות הסכם זה ככל שיצא לעבודתו.

28. תשלום בגין ביטול משמרת

עובד שהוזמן לעבודה, אך לא שובץ בה מסיבות שאינן תלויות בעובד ולא קיבל על כך הודעה מראש של יום מראש לפחות- ישולם לו מלוא השכר שהיה משתלם לו בגין יום עבודה שאליו הוזמן. כמו כן, ישולמו לעובד ההוצאות בגין נסיעתו לעבודה וחזרה ממנה בהתאם להוראות הסכם זה ככל שיצא לעבודתו.

29. מטווחים, השתלמויות, רענון ירי

(א) השתתפות העובד במהלך תקופת העבודה במטווח ו/או בהשתלמות מקצועית ו/או ברענון ירי תהיה על חשבון המעסיק בלבד. לענין סעיף 29 זה, ולמען הסר ספק, האמור יחול גם על מטווח, השתלמות או ריענון כאמור אשר בוצעו על פי הנחיית המעסיק טרם תחילת העבודה בפועל.

(ב) המעסיק יישא בעלות המלאה של המטווח, הציוד עבור המטווח וכל הכרוך בו ו/או ההשתלמות ו/או רענון הירי ולא תנוכה השתתפות כלשהי של העובד.

(ג) השתתפות העובד במטווח ו/או השתלמות ו/או רענון המבוצעת במהלך תקופת העבודה כהגדרתה לעיל, תחשב כתקופת עבודה לכל דבר ובגין שעות השהות במתקן האימונים העובד יהא זכאי לשכר עבודה כקבוע בחוק שעות עבודה ומנוחה, וכן החזר הוצאות נסיעה בהתאם להסכם זה.

(ד) ככל שהשתתפות העובד במטווח אורכת זמן קצר, מוסכם כי בגין השתתפות העובד במטווח ישלם לו המעסיק שכר עבודה בגין שעה אחת לפחות, בתוספת הוצאות נסיעה.

29. מטווחים, השתלמויות, רענון ירי

(ג) השתתפות העובד במטווח ו/או השתלמות ו/או רענון המבוצעת במהלך תקופת העבודה כהגדרתה לעיל, תיחשב כתקופת עבודה לכל דבר ובגין שעות השהות במתקן האימונים העובד יהא זכאי לשכר עבודה כקבוע בחוק שעות עבודה ומנוחה, וכן החזר הוצאות נסיעה בהתאם להוראות הסכם זה.

30. נשק

(א) המעסיק לא יגבה משכר העובד ולא ינכה משכרו שום תשלום בגין הנשק ו/או הביטוח ו/או רשיון ו/או אגרה למעט המוסכם בסעיף קטן (ב) (1)(2)

(ב) המעסיק יהיה רשאי לגבות מהעובד תשלום בשיעור שאינו עולה על 50% מאגרת רשיון הנשק, ככל שקיים לעובד רשיון נשק אישי על שמו. עם זאת, מוסכם ומובהר, כי במקרה שהעובד יסיים את עבודתו אצל המעסיק, מכל סיבה שהיא, ובמידה והעובד לא השלים שנת עבודה מלאה, יחזיר לו המעסיק את החלק היחסי של התשלום שנגבה מהעובד כאמור בסעיף זה, לתקופה בה לא עבד ואשר בגינה שולמה אגרת רשיון הנשק.

30. נשק

(א) המעסיק לא יגבה משכר העובד ולא ינכה משכרו שום תשלום בגין הנשק ו/או הביטוח ו/או רשיון ו/או אגרה למעט המוסכם בסעיף קטן (ב).(1)(2)

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

1. ראו סעיף 25 לחוק הגנת השכר, התשי"ח – 1958.

ראו עוד מאמר בנושא סעיף 25 לחוק – ניכויים משכר עבודה.

31. רישום נוכחות

על העובד לבצע החתמה אישית בשעון הנוכחות או באמצעות אמצעי טכנולוגי מתאים אחר בכפוף לדין ועליו לדווח דיווחי שעות עבודה אמיתיים המשקפים נכונה את שעות עבודתו בפועל.(1)

31. רישום נוכחות

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

1. לענין החתמת שעות נוכחות בשעון ביומטרי באמצעות טביעת אצבע, והאם הסכמה במסגרת הסכם קיבוצי מספקת (סוגיה

שנותרה בצריך עיון) ראו : עס"ק (ארצי) 7541-04-14‏ ‏ הסתדרות העובדים הכללית החדשה מרחב המשולש הדרומי נ' עיריית קלנסווה, 15.3.17.

32. העסקה במשרה חלקית

מובהר כי עובד במשרה חלקית ייהנה מכל הזכויות שבהסכם, אשר יחושבו באופן יחסי לחלקיות משרתו ועפ"י הוראות החוק, ככל שקיימות.

32. העסקה במשרה חלקית

33. צו הרחבה

(א) הסכם קיבוצי זה יוגש לרישום במשרד הכלכלה בהתאם להוראות חוק הסכמים קיבוציים. מוסכם על הצדדים כי הפנייה להוצאות צו הרחבה להסכם זה, על עובדים והמעסיקים, תישעה במשותף על ידי הצדדים לו.

(ב) הצדדים יפנו בבקשה להוציא צו הרחבה על הוראות הסכם קיבוצי זה.

(ג) מוסכם על הצדדים, שההסכם עונה על כל הנדרש על מנת שיוצא צו הרחבה ולפיכך, במקרה שלא יוצא צו הרחבה כאמור, יפעלו הצדדים בכל הדרכים העומדות לרשותם לשם הוצאת צו הרחבה.

34. יישוב חילוקי דעות וסכסוכים

(א) בתקופת תוקפו של הסכם זה מקיימים הצדדים ועדה פריטטית ראשונה, שמתפקידיה לטפל, לברר ולתווך בחילוקי דיעות בין הצדדים להסכם ויחידיהם בכל הנוגע לפרשנות הסכם זה, יישומו ו/או ביצועו.

(ב) הועדה הפריטטית תמנה 2 חברים, נציג אחד של המעסיק ונציג אחד של ההסתדרות ברמה המקומית.

(ג) החלטות הוועדה יכולות להתקבל רק בהסכמת 2 הנציגים בועדה הפריטטית הראשונה.

(ד) החלטת הועדה הפריטטית הראשונה שנתקבלה ע"י שני הנציגים דינה לכל דבר כפסק בוררים.

(ה) לא הגיעה הועדה הפריטטית הראשונה לידי הסכמה, תועבר המחלוקת לדיון והכרעה בפני ועדה פריטטית עליונה, שתמנה 2 חברים, נציג אחד מכל צד.

(ו) לא הגיעו הצדדים להסכמה בועדה הפריטטית העליונה, יפעלו הצדדים כדלקמן:

(1) ככל שמדובר בחילוקי דעות בין הצדדים להסכם זה ברמה הקיבוצית, והועדה הפריטטית העליונה לא הגיעה לידי הסכמה- הענין יועבר על ידה לבורר. הבורר ייקבע על ידי הועדה.(1)

(2) ככל שמדובר בחילוקי דעות בין עובד למעסיקו- יהיו העובד והמעסיק רשאים להחליט על העברת המחלוקת לבורר כאמור בסעיף 1 לעיל.

(ז) הועדה הפריטטית הראשונה תתכנס תוך שבוע ימים מיום שתוגש אליה דרישה ליישוב הסכסוך. הועדה הפריטטית העליונה תתכנס תוך שבוע ימים מיום שהועברה אליה המחלוקת.

(ח) על הועדה הפריטטית הראשונה להגיש את מסקנותיה לצדדים, תוך 7 ימים מהיום שהחלה את הבירור.

(ט) על הועדה הפריטטית העליונה, להגיש מסקנותיה לצדדים, או למנות בורר תוך 7 ימים מהיום שבו הועברה אליה מחלוקת כאמור בסעיף 34 (ו)(1) לעיל.

(י) הועדה הפריטטית הראשונה והעליונה ישתפו פעולה עם נציגות העובדים המקומית שתיבחר או שתמנה ההסתדרות, לפי הענין. בהיעדר ועד עובדים מקומי, נציג ההסתדרות או מי מטעמה ישמש כגורם המקומי לטיפול בענייני עובדים באותו מקום עבודה.

הערות להסכם הקיבוצי:

1. ראו: חוק הבוררות, תשכ"ח – 1968 לענין הוראות העשויות להיות סותרות נוכח הוראת סעיף 34 (ו)(2) להסכם, ראו סעיף 3 לחוק הבוררות.

35. דמי חבר/דמי טיפול מקצועי ארגוני

35. דמי חבר/דמי טיפול מקצועי ארגוני (1)

הצדדים ינהגו על פי ההסכמים הקיבוציים שבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות מיום 9.1.1995 ומיום 22.2.2005 (והתיקון מיום 17.5.2005) בענין גביית דמי חבר ודמי טיפול ארגוני, וכפי שהסכמים אלה יתעדכנו מעת לעת.

הערות להסכם הקיבוצי:

1.ראו סעיף 25 לחוק הגנת השכר , התשי"ח- 1958 והתקנות שהותקנו מכוחו. ראו תקנות הגנת השכר (מקסימום דמי טיפול מקצועי-ארגוני), תשמ"ח-1988

ראו עוד מאמר בנושא סעיף 25 לחוק – ניכויים משכר עבודה

36. ועדת מעקב

ועדת המעקב, בהשתתפות מנכ"ל הארגון הארצי של מפעלי השמירה והאבטחה בישראל ויו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, תעקוב אחר ביצועו של הסכם זה ותכריע בחילוקי הדעות הנוגעים להסכם זה. החלטותיה של ועדת המעקב תהיינה סופיות ותחייבנה את הצדדים.

סעיף 11 להסכם העבודה הקיבוצי הכללי מיום 15.6.21 (מספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7015/2021) קובע כי :

ועדת המעקב, בהשתתפות מנכ"ל הארגון הארצי של מפעלי השמירה והאבטחה בישראל ויו"ר איגוד עובדי השמירה בהסתדרות תכריע בחילוקי הדעות הנוגעים להסכם זה, לרבות בנוגע לקורסי ההכשרה כאמור בסעיף 6 לעיל. מעסיק אשר ידרש לכך, יציג בפני ועדת המעקב לצורך הכרעתה כאמור, את תנאי התקשרותו מול מזמין השירות. החלטותיה של ועדת המעקב תהיינה סופיות ותחייבנה את הצדדים.

לא הורחב

מקורות

נוסח משולב של הסכם קיבוצי שנערך ע"י הארגון הארצי של מפעלי השמירה והאבטחה בישראל.(1)
הסכם קיבוצי כללי מיום 15.9.72 מספר הסכם – 7019/72 (להלן: הסכם הבסיס)
הסכם קיבוצי כללי מיום 8.6.76 מספר הסכם 7033/76 (להלן הסכם 76/77)
הסכם 76/77 חודש בהסכם עבודה קיבוצי כללי שנחתם ביום 29.6.78 7029/78 עד ליום 31.3.80.
ב"הסדר הכולל במשק" לשנים 80/82 חודש ההסכם עד ליום 31.3.82, בשינוי התעריף בלבד, בהתאם למדיניות המקצועית לשנים אלה לענין "השלמת הכנסה" כאמור בהסכם בדבר הכללים לקביעת "הכנסת מינימום" כפי שנקבע בהסדר הכולל במשק לענין התוספות שנוספו לתקופה מיום 1.4.82 ועד 31.3.84.
ביום 24.7.83 נחתם הסכם קיבוצי כללי מס' הסכם 7096/83 בענין תוספת שכר.
הסכם קיבוצי כללי מיום 1.4.97 בענין שכר מינימום לשעה מס' הסכם 7022/97.
הסכם בנוסח זהה דאז, נחתם בין ההסתדרות לבין אגוד חברות לאבטחה שנרשם בפנקס ההסכמים הקיבוציים לפי מס' 7032/78.
הסכם העבודה הקיבוצי הכללי בענף השמירה מיום 2.11.2008 מס' הסכם 7041/08.
הסכם קיבוצי כללי בענף השמירה והאבטחה מיום 22.7.14 7029/2014. תוקפו ומועד תחילתו הותנו במתן צו הרחבה.
הסכם עבודה קיבוצי מיוחד בענין ליווי טיולים ומשלחות, מיום 26.2.15 7008/2015.
הסכם עבודה קיבוצי כללי (תיקון להסכם קיבוצי כללי 7029/2014) מיום 27.9.16 בענין תעריפי שכר, מס' הסכם 7040/2016. הודעה על כוונה למתן צו הרחבה פורסמה בי"פ 7656 התשע"ח, 27.12.17 עמ' 3720.
הסכם עבודה קיבוצי כללי בענף השמירה והאבטחה מיום 21.3.2021 מספר הסכם 7015/2021.בענין עדכון שכר בהתאם לתפקיד ומשרה.
תוקפו של ההסכם הותנה במתן צו הרחבה.
הודעה על כוונה למתן צו הרחבה פורסמה בי"פ 9866, התשפ"ב, 9.9.21 עמ' 6.
ביום 27.3.22 פורסם צו הרחבה,בי"פ תשפ"ב מס' 10412 מיום 7.4.2022 עמ' 7104, תחילתו של הצו ביום 1.9.22.

נוסח משולב של צווי הרחבה.
צו ההרחבה נכנס לתוקף ביום 1.11.2014 אולם לגבי עובדי חברות המעניקות שירותי שמירה לטיולים, הצו חל רק מיום 1.3.2015 (אא"כ תנאי העובדים של חברות אלו הוסדרו בנפרד בהסכם קיבוצי שניתן לגביו צו הרחבה ואז צו ההרחבה לא חל עליהם).
הצו פורסם בי"פ 6899, התשע"ה, 26.10.2014 עמ' 250. (הודעה על כוונה למתן הצו פורסמה בי"פ 6861, התשע"ד, עמ' 7663).
הצו תוקן בצו שפורסם בי"פ 7134, התשע"ו 28.10.2015 עמ' 745. בי"פ 7134 פורסם גם צו ההרחבה להסכם קיבוצי בשירותי אבטחה לטיולים, בעמ' 743.
הצו תוקן גם בי"פ 7408, התשע"ז, 22.12.2016 עמ' 1832. תחילתו ביום 1.1.2017. ראו שם סעיף 3 לענין התחולה.
הצו של שנת 2014 מחליף ומבטל את הצו הקודם משנת 2009. הצו הקודם פורסם בי"פ 5977, תשס"ט, 14.7.09 עמ' 4936.
ביום 27.3.22 פורסם צו הרחבה (בי"פ תשפ"ב מס' 10412 מיום 7.4.2022 עמ' 7104) בו הורחבו תחולתן של הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7015/2021 שנחתם ביום ח' בניסן התשפ"א (21 במרס 2021) , כפי שצוין לעיל, תוקפו של ההסכם הותנה במתן צו הרחבה.
תחילתו של צו ההרחבה ביום 1.9.22
כמו כן היה צו מוקדם יותר, שניתן בשנת 1973 ותוקן ע"י צווים נוספים במהלך השנים, עד שהוחלף ע"י הצו משנת 2009.

1. שמו של ארגון המעסיקים שהיה חתום על הסכם הבסיס משנת 1972 (ועל תיקוניו במהלך השנים) היה "הארגון הארצי של מפעלי השמירה בישראל(אגודה עותומנית רשומה)"

2. הסכם 7032/78 המוזכר לעיל, הינו הסכם בנוסח זהה להסכם 7022/97 שלעיל, שנחתם בין ההסתדרות לבין אגוד חברות לאבטחה.

בבש"א 10440/06 (ע"ב) 9528/07 סיגל בן שלמה נ' מוקד אבטחה בע"מ, 11.9.08, המעסיקה (המשיבה) טענה כי היא היתה תחילה חברה ב"איגוד חברות לאבטחה" שלא היה צד להסכם הקודם, ובהמשך ב"ארגון הארצי של מפעלי השמירה והאבטחה בישראל" (הארגון החתום על ההסכם החדש) אשר לטענתה, האיגוד נטמע בו, ולכן הוא חל עליה.

בית הדין דחה את הטענה וקבע כי לא הוכח שהאיגוד הנ"ל הוא "ארגון מעבידים", לא הוכח שהמעסיקה חברה בו, ולא הוכחה תחולתו של הסכם קיבוצי.

סעיף 8(ב)(5)

טופס הסדר תשלום תוספת כוללת לעובד

שם העובד :

ת.ז :

כתובת :

תאריך:

לכבוד :

___ __________

_____________

(שם המעסיק, כתובתו ומקום העבודה)

הנדון : אישור בדבר הסדר על תוספת כוללת בעד עבודה בשעות נוספות בימי חול

הריני לאשר בזה את הסכמתי לקבלת תוספת כוללת בסך של 9% במקום גמול עבודה בשעות נוספות בימי חול וזאת בהתאם לאמור בסעיף 8(ב)(5)

של הסכם העבודה הקיבוצי הכללי בין הארגון הארצי של מפעלי השמירה והאבטחה בישראל לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה- האגף לאיגוד מקצועי – האיגוד הארצי של עובדי השמירה, אליו מצורף נספח זה.

כדי להימנע מכל ספק הריני לאשר בזה כי תוכן ההוראות הנ"ל של ההסכם הקיבוצי הוסבר לי והובן על ידי, לאמור:

א. ההסדר הנעשה ביני לביניכם לפי כתב אישור זה יעמוד בתקפו כל עוד לא יבוטל על ידי (ב) הודעה מוקדמת של 30 יום בכתב שתישלח בדואר רשום על ידי אליכם או על ידכם אלי, הכל לפי הענין.

ב. כל עוד עומד הסדר זה בתקפו, אהיה זכאי לקבל מכם תוספת בשיעור 9% לפחות משכר העבודה הרגיל המשתלם בעד כל שעת עבודה באותו היום.

ג. במקרה כזה יהיה המעסיק פטור מלשלם ליגמול עבודה בשעות נוספות בהתאם להוראות הכלולות בחוק שעות עבודה ומנוהח, וזאת כל עוד עומד הסדר זה בתוקף.

ד. הסדר זה יחול על העסקתי בימי חול ואילו בעד עבודה בתחום השבת או המועד תשולם לי תוספת של 50% על שכרי הרגיל בעד כל שעה בתחום השבת והמועד וכאמור בחוק שעות עבודה ומנוחה.

בכבוד רב

_____________

(חתימת העובד)

אנו מסכימים לכל האמור לעיל ומאשרים את בקשת העובד

____________

(חתימת המעסיק או ב"כ)

העתק: הועדה לאכיפת זכויות העובדים בענף השמירה.

נספח ב' – להסכם

נספח תמחירי – עלות ערך שעת עבודה מינימלית לעובד. – לא שובץ כאן

[/wcm_restrict]

הסכם קיבוצי וצו ההרחבה בענין ליווי טיולים ומשלחות

הזכות/חובה

נוסח משולב של הסכם קיבוצי

נוסח משולב של הוראות צו ההרחבה

הערות

מקורות

הסכם מיום 26.2.2015 (7008/2015)

פורסם י"פ תשע"ו מס' 7134 מיום 28.10.2015 עמ' 743.

כותרת

הסכם בענין ליווי טיולים ומשלחות הסכם קיבוצי מיוחד שנערך ונחתם בתל אביב ביום 26.2.2015

צו הרחבה להסכם קיבוצי בשירותי אבטחה לטיולים לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז- 1957

צדדים

בין: הארגון הארצי של מפעלי השמירה והאבטחה בישראל

לבין : הסתדרות העובדים הכללית החדשה – האגף לאיגוד מקצועי- האיגוד הארצי של עובדי השמירה.(1)

לא רלבנטי

הערות להסכם הקיבוצי :

1. על גבי נוסח ההסכם הקיבוצי שבאתר משרד הכלכלה מופיעות שתי חותמות בתחתית ההסכם. על גבי אחת מהן נכתב : "האיגוד הישראלי לבטחון ורפואה בטיולים ע.ר 58-044-8879" על גבי השניה נכתב : "הארגון הארצי של מפעלי השמירה והאבטחה בישראל מס' ישות (ח.פ) 589936251"

רישא /תחולה

הואיל : והארגון הארצי של מפעל השמירה והאבטחה בישראל הינו ארגון המעסיקים בענף השמירה והאבטחה המאגד בתוכו ומייצג מעסיקים בענף השמירה והאבטחה וההסתדרות הינה ארגון עובדים הגדול במשק והינה ארגון העובדים היציג בענף;

והואיל: והצדדים חתמו ביום 22 יולי 2014 על הסכם קיבוצי ענפי כללי (להלן: "ההסכם הענפי") אשר הורחב בצו הרחבה וצו ההרחבה קובע כי הוא יחול על חברות הנותנות שירותי אבטחה לטיולים מיום 1.3.2015 אלא אם קודם לכן הוסדרו תנאי העבודה של עובדיהן בהסכם קיבוצי כללי וניתן לגביו צו הרחבה, שאז לא יחול צו ההרחבה.

והואיל : והצדדים מכירים במשותף במאפיינים היחודיים של ליווי הטיולים והמשלחות ומעוניינים להגדיר את זכויותיהם וחובותיהם של העובדים והמעסיקים בליווי הטיולים במסגרת הסכם זה אשר הוראותיו מחליפות ומשלימות את הוראות ההסכם הקיבוצי הענפי;

לפיכך, הוסכם בין הצדדים כדלקמן:

1. מבוא/פרשנות וכותרת

(א) בהסכם זה מילים המתייחסות למין זכר כוונתן גם למין נקבה ולהיפך ומילים המתייחסות למספר יחיד כוונתן גם למספר רבים, וכן להיפך, אלא אם צוין במפורש אחרת.

(ב) המבוא להסכם זה והנספח לו מהווים חלק בלתי נפרד ממנו.(1)

(ג) כותרות הסעיפים מובאות לנוחויות (2) הקריאה ןההתמצאות בלבד ואין ללמוד מההן לעניין פרשנות ההסכם, הרחבתו או צמצומו.

(ד) טיוטות ההסכם לא ישמשו לפרשנות ולכל דבר ועניין.

[לא הורחב]

הערות להסכם הקיבוצי :

1. להסכם שפורסם באתר משרד הכלכלה לא מצורף נספח. ראו כאן

2. כך במקור.

2. הגדרות

"מעסיק" – מעסיק העוסק בתחום השמירה ו/או האבטחה כקבוע בתוספת השניה לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, תשנ"ו- 1996, (1)העוסק בליווי טיולים ומשלחות.

"עובד" – כל עובד מעל גיל 18, המועסק ע"י המעסיק והמלווה מטעמו טיול ו/או משלחת, בין אם כמלווה חמוש ובין אם כחובש (כולל מע"ר), בין אם מועסק במשרה מלאה ובין אם מועסק במשרה חלקית.

2. הגדרות

"מעסיק" – מעסיק העוסק בתחום השמירה ו/או האבטחה כקבוע בתוספת השניה לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, תשנ"ו- 1996, (1) העוסק בליווי טיולים ומשלחות.

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

1. ראו : חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, תשנ"ו- 1996.

3. תעריף יומי

(א) על אף האמור בסעיפים 7(א) –(ד) כולל, 7(ו) ו- 8 להסכם הענפי, עובד יהיה זכאי לשכר יומי, שהינו צירוף הרכיבים כדלקמן:

1. מאה ועשרה אחוזים (110%) ממכפלה של : שכר מינימום לשעה ע"פ הוראות חוק שכר מינימום (1), כפי שיתעדכן מעת לעת, ב- 8.6 שעות; (2)

2. סך 12 ₪ בגין דמי הבראה;

(א) המעסיק יחויב לשלם את השכר האמור בסעיף 3(א)(1)- (2) לעיל על כל רכיביו, בגין כל יום עבודה, גם במידה ועבודתו של העובד בפועל תהא פחות מ- 8.6 שעות עבודה ביום.(3)

(ב) בטיול הכולל לינה עובד יהא זכאי לסך נוסף של 60 ₪, לכל לילה, בגין כוננות ולינה.(4)

(ג) למען הסר ספק, רכיב דמי הבראה בשכר היומי יתעדכן בהתאם למנגנון העדכון הקבוע בסעיף 11(ב) להסכם הענפי.

(ד) כמו כן, רכיב כוננות ולינה יתעדכם בהתאם למדד אחת לשנה במשכורת ספטמבר, עדכון ראשון יבוצע בחודש ספטמבר 2015. מדד הבסיס לצורך העדכון יהיה המדד הידוע ערב חתימת הסכם זה (מדד ינואר 2015).

(ה) בעד כל שעת עבודה נוספת בפועל, מעבר ל 8.6 שעות כאמור, ישלם המעסיק גמול עבודה בשעות נוספות, בהתאם להוראות הכלולות בחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א – 1951. ואולם שיעור התוספת יעמוד על 50% מהשכר השעתי הרגיל (110% ממכפלה של שכר המינימום לשעה) החל משעת העבודה הנוספת הראשונה.(5)(6)

(ו) עובד שיועסק בימי מנוחה שבועית ו/או חג, יהיה זכאי לתשלום בגין עבודה במנוחה שבועית ו/או חג בהתאם להוראות חוק שעות עבודה ומנוחה כלומר תוספת של 50% מהשכר השעתי הרגיל (110% ממכפלה של שכר המינימום לשעה) בעד כל שעה ביום העבודה בתחומם של השבת והחג ויום מנוחה חלופי.(5)(7)

3. תעריף יומי

(א) על אף האמור בסעיפים 7(א) –(ד) כולל, 7(ו) ו- 8 לצו הרחבה להסכם הקיבוצי בענף השמירה והאבטחה 2014, עובד יהיה זכאי לשכר יומי, שהוא צירוף הרכיבים כדלקמן:

1. מאה ועשרה אחוזים (110%) ממכפלה של : שכר מינימום לשעה על פי הוראות חוק שכר מינימום(1), כפי שיתעדכן מעת לעת, ב- 8.6 שעות; (2)

2. סך 12 ₪ בגין דמי הבראה;

(ב) המעסיק יחויב לשלם את השכר האמור בסעיף 3(א)(1)- (2) לעיל על כל רכיביו, בגין כל יום עבודה, גם במידה ועבודתו של העובד בפועל תהא פחות מ- 8.6 שעות עבודה ביום.

(ג) בטיול הכולל לינה עובד יהא זכאי לסך נוסף של 60 ₪, לכל לילה, בגין כוננות ולינה.(4)

(ד) למען הסר ספק, רכיב דמי הבראה בשכר היומי יתעדכן בהתאם למנגנון העדכון הקבוע בסעיף 11(ב) לצו הרחבה להסכם הקיבוצי בענף השמירה והאבטחה 2014.

(ה) כמו כן, רכיב כוננות ולינה יתעדכן בהתאם למדד אחת לשנה במשכורת ספטמבר, עדכון ראשון יבוצע בחודש ספטמבר 2015. מדד הבסיס לצורך העדכון יהיה המדד הידוע ערב חתימת צו זה (מדד ינואר 2015).

(ו) בעד כל שעת עבודה נוספת בפועל, מעבר ל 8.6 שעות כאמור, ישלם המעסיק גמול עבודה בשעות נוספות, בהתאם להוראות הכלולות בחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א – 1951. ואולם שיעור התוספת יעמוד על 50% מהשכר השעתי הרגיל (110% ממכפלה של שכר המינימום לשעה) החל משעת העבודה הנוספת הראשונה. (5)(6)

(ז) עובד שיועסק בימי מנוחה שבועית ו/או חג, יהיה זכאי לתשלום בגין עבודה במנוחה שבועית ו/או חג בהתאם להוראות חוק שעות עבודה ומנוחה כלומר תוספת של 50% מהשכר השעתי הרגיל (110% ממכפלה של שכר המינימום לשעה) בעד כל שעה ביום העבודה בתחומם של השבת והחג ויום מנוחה חלופי.(5)(7)

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

1. ראו חוק שכר מינימום, התשמ"ז- 1987

2. ראו מאמר בנושא חוק שכר מינימום

3. במקור, בהסכם הסימון (א) מופיע בשני הסעיפים הקטנים שבסעיף 3.

4. לענין הנשיאה בעלות הלינה, ראו סעיף 6 להסכם, להלן.

5. השוו להוראות חוק שעות עבודה ומנוחה , תשי"א- 1951 – סעיפים 16 ו- 17 לחוק.

6. ראו מאמר בנושא סעיף 16 לחוק – גמול שעות נוספות.

7. ראו מאמר בנושא סעיף 17 לחוק – גמול עבודה במנוחה השבועית.

4. הפרשות לקופת גמל לקצבה

(א) על אף האמור בסעיף 9 להסכם הקיבוצי, מועד הביטוח בהסדרים הפנסיונים הקבועים בהסכם הקיבוצי יהא לאחר השלמת שישה חודשי עבודה (קלאנדריים) אצל המעסיק. וזאת רטרואקטיבית בתוקף ממועד תחילת עבודתו. על אף האמור, עובד שיתקבל לעבודה כשהוא מבוטח פעיל בביטוח פנסיוני כלשהו, יהיה זכאי לביצוע ההפרשות החל מהיום הראשון לעבודתו ולא תחול עליו תקופת ההמתנה לעיל.

(ב) בתקופה שעד לביטוחו של העובד בהסדר פנסיוני יבוטח העובד על ידי המעסיק בביטוח מסוג ריסק קולקטיבי המקנה לעובד או לשאריו, לפי העניין, פיצוי קבוע וחד פעמי בגין נכות עקב תאונה, שאינה תאונת עבודה, או מוות חו"ח בסכומי ביטוח כמפורט להלן: למקרה מוות בסך 150,000 ₪ ולמקרה של אובדן כושר עבודה להבטחת פיצוי קבוע בשיעור של 75% משכרו של העובד, ובלבד שתשלום החברה לא יעלה על 0.5% משכר העובד. על אף האמור לעיל, אם יידרש מהמעסיק תשלום הגבוה מ 0.5% כאמור, יותאם שיעור השכר המבוטח של העובד בגינו הוא זכאי לפיצוי בגין אובדן כושר עבודה באופן יחסי, וזאת, אלא אם יבקש לשאת בעלות הנוספת של הביטוח.

(ג) למען הסר ספק, מובהר כי שיעורי ההפרשות, הרכיבים בגינן מבוצעות ההפרשות, שינוי בשיעור התגמולים וזהות הקרן, כולם יהיו כאמור בהסכם הענפי.

4. הפרשות לקופת גמל לקצבה

(א) על אף האמור בסעיף 9 לצו הרחבה להסכם הקיבוצי בענף השמירה והאבטחה 2014, מועד הביטוח בהסדרים הפנסיונים הקבועים בצו זה יהיה לאחר השלמת שישה חודשי עבודה (קלנדריים) אצל המעסיק, וזאת רטרואקטיבית בתוקף ממועד תחילת עבודתו. על אף האמור, עובד שיתקבל לעבודה כשהוא מבוטח פעיל בביטוח פנסיוני כלשהו, יהיה זכאי לביצוע ההפרשות מהיום הראשון לעבודתו ולא תחול עליו תקופת ההמתנה לעיל.

(ב) בתקופה שעד לביטוחו של העובד בהסדר פנסיוני יבוטח העובד על ידי המעסיק בביטוח מסוג ריסק קולקטיבי המקנה לעובד או לשאריו, לפי העניין, פיצוי קבוע וחד פעמי בגין נכות עקב תאונה, שאינה תאונת עבודה, או מוות חו"ח בסכומי ביטוח כמפורט להלן: למקרה מוות בסך 150,000 שקלים חדשים ולמקרה של אובדן כושר עבודה להבטחת פיצוי קבוע בשיעור של 75% משכרו של העובד, ובלבד שתשלום החברה לא יעלה על 0.5% משכר העובד. על אף האמור לעיל, אם יידרש מהמעסיק תשלום הגבוה מ 0.5% כאמור, יותאם שיעור השכר המבוטח של העובד שבגינו הוא זכאי לפיצוי בגין אובדן כושר עבודה באופן יחסי, וזאת, אלא אם יבקש לשאת בעלות הנוספת של הביטוח.

(ג) למען הסר ספק, מובהר כי שיעורי ההפרשות, הרכיבים בגינן מבוצעות ההפרשות, שינוי בשיעור התגמולים וזהות הקרן, כולם יהיו כאמור בצו הרחבה להסכם הקיבוצי בענף השמירה והאבטחה 2014.

5. קרן השתלמות

(א) על אף האמור בסעיף 10 להסכם הקיבוצי(1), מעסיק יהיה מחויב להפריש עבור עובד תשלומים חודשיים לקרן השתלמות, לאחר השלמת 6 חודשי עבודה (קלאנדריים) אצל המעסיק רטרואקטיבית בתוקף ממועד תחילת עבודתו. סעיף זה ייכנס לתוקף (2)חתימת הסכם זה או תחילת עבודתו של העובד לפי המאוחר. על אף האמור, עובד שיתקבל לעבודה עם קרן השתלמות קיימת, יהיה זכאי לביצוע ההפרשות לקרן השתלמות החל מהיום הראשון לעבודתו.

(ב) ההפרשה תבוצע מהשכר היומי בלבד. למען הסר ספק, שיעורי ההפרשות וזהות הקרן, תהיינה כאמור בהסכם הענפי.

5. קרן השתלמות

(א) על אף האמור בסעיף 10 לצו הרחבה להסכם הקיבוצי בענף השמירה והאבטחה 2014, מעסיק יהיה מחויב להפרשי בעבור עובד תשלומים חודשיים לקרן השתלמות, לאחר השלמת 6 חודשי עבודה (קלנדריים) אצל המעסיק רטרואקטיבית בתוקף ממועד תחילת עבודתו. סעיף זה ייכנס לתוקף מיום חתימת צו זה או בתחילת עבודתו של העובד לפי המאוחר. על אף האמור, עובד שיתקבל לעבודה עם קרן השתלמות קיימת, יהיה זכאי לביצוע ההפרשות לקרן השתלמות מהיום הראשון לעבודתו.

(ב) ההפרשה תבוצע מהשכר היומי בלבד. למען הסר ספק שיעורי ההפרשות וזהות הקרן, תהיינה כאמור בצו הרחבה להסכם הקיבוצי בענף השמירה והאבטחה 2014.

הערות להסכם הקיבוצי:

1. הכוונה ככל הנראה ל"הסכם הקיבוצי הענפי".

2. ייכנס לתוקף – כך במקור. ככל הנראה הושמטה המילה "עם".

עובד יהיה זכאי לקבל את מלוא שירותי הטיול כפי שזכאים להם משתתפי הטיול (לינה, אוכל וכיו"ב) ללא כל עלות כספית מצידו.

על אף האמור בסעיף 18 להסכם הקיבוצי(1), עובד אשר נדרש להגיע עצמאית למקום איסוף מרוחק לצורך ליווי טיול, יהיה זכאי לתשלום בגובה מלוא עלות הנסיעה בתחבורה ציבורית מביתו למקום האיסוף, ע"פ העלות הזולה ביותר, ללא תקרה כקבוע בצו ההרחבה.

על אף האמור בסעיף 18 לצו הרחבה להסכם הקיבוצי בענף השמירה והאבטחה 2014, עובד אשר נדרש להגיע עצמאית למקום איסוף מרוחק לצורך ליווי טיול, יהיה זכאי לתשלום בגובה מלוא עלות הנסיעה בתחבורה ציבורית מביתו למקום האיסוף, על פי העלות הזולה ביותר, ללא תקרה כקבוע בצו ההרחבה.

הערות להסכם הקיבוצי:

1. הכוונה ככל הנראה, ל"הסכם הקיבוצי הענפי". ראו סעיף 18 להסכם הענפי למעלה.

יתר הוראות ההסכם הענפי (למעט סעיפים 4, 7(א) עד 7(ד) כולל 7( ו) 8 ו- 31) וכפי שיתעדכן מעת לעת, יעמדו בתוקף ויחולו על העובדים והמעסיקים כאמור בהסכם זה בשינויים המתחייבים מהוראות הסכם זה.

שאר הוראות צו ההרחבה להסכם הקיבוצי בענף השמירה והאבטחה 2014 (למעט סעיפים 4, 7(א) עד 7(ד) כולל 7( ו) 8 ו- 31), וכפי שיתעדכן מעת לעת, יעמדו בתוקף ויחולו על העובדים והמעסיקים כאמור בצו זה בשינויים המתחייבים מהוראות צו זה.

עם חתימת הסכם זה יפנו הצדדים אל שר הכלכלה בבקשה להוציא צו הרחבה להסכם זה.

10.

בכפוף לאמור בסעיף 9 לעיל, הסכם זה וההסכם הענפי יחולו על העובדים והמעסיקים כהגדרתם לעיל החל מיום 1.3.2015.

הסכם לאכיפת זכויות בענף השמירה והאבטחה

הזכות/חובה	נוסח משולב של הסכם קיבוצי	נוסח משולב של הוראות צו ההרחבה	הערות
מקורות	הסכם קיבוצי כללי 7038/2011 (1) (2)	אין	1. בע"ע 53348-01-12 גרמן ישייב נ' ח.א.ש מערכות ושירותים בע"מ ואח', 29.8.2013, דן בית הדין הארצי לעבודה בבקשה לאישור תובענה ייצוגית, שהוגשה בשנת 2011, כחודשיים לאחר החתימה על הסכם האכיפה, והתייחסה להפרות של זכויות עובדים בתקופה של שבע השנים שקדמו להגשתה. באותו עניין נקבע, כי לנוכח הסכם האכיפה הכללי ותחhלת ביצועו אין מקום לאישורה של הבקשה לתובענה ייצוגית. 2. בע"ע 57454-11-14 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' מרדכי שמלה ואח', 13.1.2016 נפסק כי לעובד כפרט, יש זכות לתבוע את ארגון העובדים לפי הסכם האכיפה.
כותרת	הסכם עבודה קיבוצי כללי בענף השמירה והאבטחה שנערך ונחתם בתל אביב ביום 27.6.2011
צדדים	בין: הארגון הארצי של מפעלי השמירה והאבטחה בישראל לבין : הסתדרות העובדים הכללית החדשה – האגף לאיגוד מקצועי- האיגוד הארצי של עובדי השמירה.
רישא	הואיל : והצדדים רואים חשיבות רבה בשמירת זכויות עובדים על פי דיני העבודה, צווי הרחבה וההסכמים הקיבוציים החלים על העובדים. והואיל : והצדדים מעוניינים לקבוע מנגנון מוסכם לאכיפת זכויות עובדים בענף השמירה והאבטחה.
	לפיכך, הוסכם בין הצדדים כדלקמן:
1. תחולת ההסכם	1. תחולת ההסכם הסכם עבודה זה הינו הסכם קיבוצי כללי ויחול על: 1.1 כל המעסיקים החברים בענף השמירה בארגון הארצי של מפעלי השמירה והאבטחה בישראל בעת חתימת הסכם זה או שיצטרפו אליו כחברים לארגון לאחר חתימת הסכם זה.(1) 1.2 כל עובד כהגדרתו בהסכם זה.		1. מעסיק מחויב לדווח על חברותו בארגון מעבידים. ראו לענין זה סעיף 2(א)(9) לחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס"ב-2002. 2. ראו מאמר בנושא :חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה, ובפרט התייחסות לסעיף 2 לחוק.
2. הגדרות	2. הגדרות חברה ו/או המעסיק – חברה העוסקת בתחום השמירה ו/או האבטחה ו/או המעסיקה עובדים בתחום השמירה ו/או האבטחה. עובד- כל עובד המועסק על ידי חברה בעבודות שמירה ו/או אבטחה, ובכלל זה עובד חודשי ועובד בשכר , בין אם מועסק במשרה מלאה ובין אם מועסק במשרה חלקית.
3. הצהרה שנתית	3. הצהרה שנתית 3.1 כל מעסיק ימציא לצדדים להסכם זה ב- 31 בינואר כל שנה אישור על עמידתו בכל החובות והתשלומים החלים עליו על פי דיני העבודה, צווי ההרחבה וההסכמים הקיבוציים. האישור יתייחס לעמידה בחובות והתשלומים כאמור בשנה הקלנדרית אשר קדמה למועד הוצאת האישור. 3.2 בנוסף לאמור בסעיף 3.1 לעיל, בגין שנת 2010, כל מעסיק ימציא לצדדים אישור כאמור בסעיף 3.1 תוך 60 ימים ממועד חתימת הסכם זה. 3.3 על האישור כאמור בסעיפים 3.1 ו- 3.2 להיות חתום בידי מורשה חתימה מטעם המעסיק ועל ידי רואה חשבון חיצוני למעסיק.
4. ועדה האכיפה	4. ועדת האכיפה 4.1 הצדדים מקימים בזאת ועדת אכיפה אשר תהא מורכבת מאלה: 4.1.1 נציג ארגון המעסיקים. 4.1.2 נציג ההסתדרות. 4.1.3 גורם מקצועי חיצוני מוסכם שהינו בעל רישיון לראיית חשבון (להלן – "גורם מקצועי חיצוני") אשר יחולו עליו ועל מינויו הכללים הקבועים בסעיף 5 שלהלן. 4.2 החלטות ועדת האכיפה יתקבלו בהסכמת כל חבריה. יתעוררו מחלוקות בועדת האכיפה, תכריע בהן ועדת המעקב הנזכרת בסעיף 9 להלן. 4.3 כל מעסיק אשר ייבדק על ידי ועדת האכיפה ישתף פעולה באופן מלא עם הביקורות ו/או הבדיקות שיבוצעו על ידה, לרבות המצאת המסמכים הנדרשים על ידי הועדה לצורך ביצוע עבודתה.
5. הגורם המקצועי החיצוני	5. הגורם המקצועי החיצוני 5.1 הצדדים להסכם זה ימנו בהסכמה תוך 30 יום ממועד חתימת הסכם זה גורם מקצועי חיצוני כאמור בסעיף 4.1.3. 5.2 הגורם המקצועי החיצוני ימונה כאמור בסעיף 5.1 בכפוף ולאחר שיעביר לצדדים להסכם זה תצהיר חתום על ידו, שלפיו אין לו ניגוד עניינים או חשש לניגוד עניינים לגבי ביצוע תפקידיו לפי הסכם זה וכן הוא יימנע מכל פעולה אשר יש בה ניגוד עניינים או חשש לניגוד עניינים כאמור.
6. ביקורות על ידי ועדת האכיפה	6. ביקורת על ידי ועדת האכיפה 6.1 ועדת האכיפה תבצע מידי שנה, ביקורת מדגמית אצל מספר מעסיקים, באשר לעמידת המעסיק, לרבות בגין תקופות עבר, בחובות ובתשלומים החלים עליו על פי דיני העבודה, צווי ההרחבה וההסכמים הקיבוציים (להלן- "הביקורת המדגמית השנתית"). 6.2 ועדת האכיפה תקבע במועד כינוסה הראשון שיהיה לא יאוחר מ- 45 ימים ממועד חתימת הסכם זה, את הכללים באשר לדרכי פעולתה לרבות את אופן ביצוע הביקורת המדגמית השנתית האמורה בסעיף 6.1 שלעיל. 6.3 ועדת האכיפה תחל בעבודתה לצורך ביצוע הביקורת המדגמית השנתית הראשונה לא יאוחר מ- 60 ימים לאחר חתימתו של הסכם זה. 6.4 בסיום הביקורת המדגמית השנתית, תמסור ועדת האכיפה לצדדים להסכם זה ולמעסיק הרלוונטי דו"ח המפרט את ממצאי הביקורת. 6.5 המעסיק מתחייב להמציא לצדדים להסכם זה בתוך 30 ימים מיום קבלת הדו"ח כאמור בסעיף 6.4 לעיל, תצהיר חתום בידי מורשה חתימה מטעם המעסיק ועל ידי רואה חשבון חיצוני למעסיק, המפרט תיקון מלא של הליקויים, כולל ביצוע תשלום רטרואקטיבי לכל עובדי המעסיק (למען הסר ספק לרבות עובדים לשעבר), שזכויותיהם הופרו בשל ליקויים כאמור. 6.6 נמצא ליקוי בדו"ח האמור בסעיף 6.5 לעיל לגבי קבוצת עובדים או לגבי תקופה מסוימת תהיה ועדת האכיפה מוסמכת להורות למעסיק לתקן הליקויים אף אם מדובר בתקופה החורגת מתקופת ההתיישנות. 6.7 נמצא ליקוי בדו"ח האמור בסעיף 6.5 שלעיל. ועדת האכיפה תהא מוסמכת להחליט ככל שתמצא לנכון על הרחבת הביקורת באשר לעמידתו של המעסיק בכל החובות והתשלומים החלים עליו על פי דיני העבודה, צווי ההרחבה, וההסכמים הקיבוציים. במקרה בו החליטה ועדת האכיפה כאמור בסעיף זה, יישא המעסיק במימון שכר טרחתו של הגורם המקצועי החיצוני בגין הבדיקות הנוספות שיידרשו. 6.8 בסיום הביקורת הכוללת, כאמור בסעיף 6.7 לעיל, תמסור ועדת האכיפה לצדדים להסכם זה ולמעסיק הרלוונטי דו"ח המפרט את ממצאי הביקורת, ויחול גם לעניין זה האמור בסעיפים 6.5-6.6 בהתאמה.
7. פניית עובד	7. פניית עובד במקרה בו לעובד של מעסיק טענה בדבר פגיעה בזכויותיו על פי דיני העבודה, צווי ההרחבה וההסכמים הקיבוציים- כי אז הוא יהיה רשאי לפנות באמצעות נציג האיגוד הארצי של עובדי השמירה והאבטחה, למנגנון יישוב חילוקי דעות הקבוע בהסכם מיום 2.11.2008. הצדדים רשאים להחליט להפנות את פניית העובד לבדיקתה של ועדת האכיפה. למען הסר ספק, האמור בסעיף 7 זה הינו בנוסף לכל האמור בהסכם זה.
8. מערכת חוזרים	8. מערכת חוזרים 8.1 בנוסף לאמור בסעיף 8.3 בהסכם הקיבוצי מיום 2.11.2008 שבין הארגון הארצי של מפעלי השמירה והאבטחה בישראל לבין ההסתדרות ומבלי לגרוע באמור בו, כל מעסיק יצרף פעמיים בשנה, מידי שנה, על חשבונו, חוזר מידע אודות זכויות העובדים לתלוש השכר של כל עובד. (1)(2) 8.2 בנוסף לאמור בסעיף 8.1 כל מעסיק יצרף בחודש העוקב למועד חתימת הסכם זה, על חשבונו, חוזר מידע המפרט תנאי הסכם זה, לרבות לענין הוראת לפי סעיף 7 . החוזר האמור יצורף לתלוש השכר של כל עובד. 8.3 נוסח חוזרי המידע האמורים בסעיפים 8.1 ו- 8.2, יוסכם בין הצדדים להסכם זה.		1. ראו לענין זה גם בחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס"ב-2002 – סעיף 6. 2. לענין החובה למסור לעובד תלוש שכר ראו סעיף 24 לחוק הגנת השכר, התשי"ח – 1958.
9. ועדת מעקב	9. ועדת מעקב ועדת מעקב בהרכב של מנכ"ל הארגון ויו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות תעקוב אחר ביצועו של הסכם זה ותכריע בחילוקי הדעות הנוגעים לו ככל שיהיו, לרבות חילוקי דיעות שיתעוררו בועדת האכיפה. החלטותיה של ועדת המעקב תהיינה סופיות ותחייבנה את הצדדים.