זכות / חובה

הסכם קיבוצי נוסח משולב

צו הרחבה נוסח משולב

הערות

מקורות

מספר ההסכם המקורי בפנקס ההסכמים 1056/60.

להלן מובא הנוסח כפי שתוקן בהסכמים קיבוציים מאוחרים יותר וכפי שחודש בהסכם הקיבוצי הכללי מיום 20.3.89- (7026/89) שחידש את ההסכם הקיבוצי הכללי בענף עד ליום 31.3.90, בהתאם להסכם המסגרת מיום 4.8.88. (1)

הסכם שני זה הורחב בצו הרחבה ראו להלן בעמודת צווי הרחבה.

צו ההרחבה פורסם בי"פ 966, התשכ"ג, עמ' 64.

בצו ההרחבה שפורסם בי"פ 1971 התשל"ד עמ' 465 נערכו תיקונים.

הערות להסכם הקיבוצי :

(1)  הסכם מסגרת מיום 4.8.88 (7036/88)

כותרת

הסכם קיבוצי כללי לתעשיית המרצפות

צו הרחבה בענף ייצור המרצפות

לפי חוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז- 1957

פורסם בי"פ 966, התשכ"ג, עמ' 64

בין : התאחדות התעשיינים בישראל סקציות המרצפות ומחלקת העבודה שלה – צד א'

לבין ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י; הסתדרות פועלי הבנין ומועצות הפועלים שבתחום שפוטם נמצאים המפעלים,          – להלן – צד ב' 

הואיל: והצדדים להסכם זה מעוניינים ביחסי עבודה תקינים ועידוד הרצון לפעולות גומלין לטובת המשק, מפעלי המרצפות והפועלים כאחד;

והואיל: והצדדים הגיעו לידי הכרה שצרכי המשק הכלליים, הצורך בהגברת הייצור והייצוא, קליטת פועלים חדשים בתעשיה, מחייבים יצירת אוירה ומשטר של עבודה מסודרת ותקינה במפעלי התעשיה תוך משמעת בעבודה ומאמץ של כל הגורמים להעלאת פריון הייצור והתפוקה והקטנת ההוצאות, למען הוזלת המוצר ושיפורו;

והואיל : והצדדים מכירים בחשיבות הרבה של הרגשת היציבות של הפועל במקום עבודתו אשר תירכש על ידי קידום המפעל וייעולו, המושפעת משקידתם ומסירותם של הפועלים לעבודתם ולתפקידם ומהנהלת המפעל בצורה יעילה וחסכונית.

לכן הוסכם בין הצדדים לחתום על הסכם זה, כמפורט להלן:

בתוקף סמכותי לפי סעיף 25 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, אני מצווה כי תחולתן של הוראות ההסכמים הקיבוציים הכלליים המפורטות בתוספות (1) תורחב, וכי ההוראות האמורות יחולו מיום ד' בחשון תשכ"ג (1 בנובמבר 1962) על כל העובדים והמעבידים בענף ייצור המרצפות בישראל, למעט העובדים והמעבידים במפעלים אשר תנאי העבודה בהם הוסדרו או יוסדרו על ידי הסכמים קיבוציים.

הערות לצו הרחבה :

(1) ההערות הן כפי שתוקנו בצו הרחבה שפורסם בי"פ 1971 התשל"ד עמ' 465

התוספת

ההוראות המורחבות

פרק א' – כללי

פרק א' – כללי

הגדרות

1.                בהסכם זה מילים המתייחסות למין זכר כוונתן גם למין נקבה ומלים המתייחסות למספר יחיד כוונתן גם למספר רבים וכן להיפך, אלא אם משתמע אחרת מהוראות הסכם זה.

ההסכם או הסכם זה – הסכם העבודה הקיבוצי הכללי לתעשיית המרצפות.

ההתאחדות – התאחדות התעשיינים ו/או מחלקת העבודה ו/או סקצית המרצפות שלה.

ההסתדרות – ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל ו/או הסתדרות פועלי הבנין ו/או מועצת הפועלים אשר בתחום פעולותיה נמצא המפעל. (1)

שירות התעסוקה או הלשכה  – לשכת העבודה של שירות התעסוקה הפועלת באזור המפעל.

לשכת העבודה לנוער – לשכת התעסוקה לנוער של שירות התעסוקה הפועלת באיזור המפעל.

קופת חולים – קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל.(2)

"מבטחים" – "מבטחים", מוסד מרכזי לביטוח סוציאלי של העובדים בישראל בע"מ

ועד הפועלים – ועד הפועלים שנבחר על ידי הפועלים במפעל ואושר בכתב על ידי ההסתדרות להנהלת המפעל. (2)

נועד עובד – נער בגיל עד 18 שנה. (3)

פועל יומי – המקבל את שכרו לפי תעריף שכר יומי.(4)

עובד חודשי – פועל המקבל את שכרו לאחר 13 שנות עבודה רצופות באותו מפעל (כפוף לתנאים המפורטים בהסכם זה) על בסיס חודשי.  (5)

פועל קבלני – כל פועל אשר שכרו משתלם לפי מחיר ליחידת תפוקה

פועל בלתי מקצועי – פועל שאיננו מוגדר באחד הסוגים המפורטים בתעריף המקצועי הרצוף להסכם זה.

פועל מקצועי- פועל המוגדר באחד הסוגים המפורטים בתעריף המקצועי הרצוף להסכם זה.

בית חרושת – מפעל תעשיה שהסכם זה חל עליו. (6)

הנהלת בית חרושת או ההנהלה – בעל בית חרושת או הנהלת בית חרושת ו/או בא כוח שהוסמך על ידי ההנהלה.

תעריף השכר או התעריף- טבלאות השכר המוסכם בין הצדדים והמצורפות להסכם זה. (7)

יום עבודה – יום עבודה על פי הוראות הסכם זה ו/או על פי חוק שעות עבודה והמנוחה, התשי"א- 1951.  (8)

עבודת לילה – עבודה בתחום השעות 06:00 – 22:00. (9)

שעות נוספות – שעות העבודה העולות על יום העבודה  הרגיל.

חודש – תקופת חודש ימים לפי הלוח האזרחי (הגריגוריאני), הנהוג במדינה.

שנת עבודה – תקופה של שנים עשר חודש לפי הלוח האזרחי (הגריגוריאני) הנהוג במדינה כולל החופשה השנתית, אלא אם אמור אחרת בהסכם זה.

חופשה שנתית – חופשה המגיעה לפועל על פי חוק חופשה שנתית, התשי"א- 1951 ו/או על פי הוראות הסכם זה.    (10)

1.הגדרות

בהסכם זה מילים המתייחסות למין זכר כוונתן גם למין נקבה ומילים המתייחסות למספר יחיד כוונתן גם למספר רבים וכן להיפך, אלא אם משתמע אחרת מהוראות הסכם זה.

ההסכם או הסכם זה – הסכם העבודה הקיבוצי הכללי לתעשיית המרצפות.

ההתאחדות – התאחדות התעשיינים ו/או מחלקת העבודה ו/או סקצית המרצפות שלה.

ההסתדרות – ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל ו/או הסתדרות פועלי הבנין ו/או מועצת הפועלים אשר בתחום פעולותיה נמצא המפעל. (1)

שירות התעסוקה או הלשכה  – לשכת העבודה של שירות התעסוקה הפועלת באזור המפעל.

לשכת העבודה לנוער – לשכת התעסוקה לנוער של שירות התעסוקה הפועלת באיזור המפעל.

קופת חולים – קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל (2)

"מבטחים" – "מבטחים", מוסד מרכזי לביטוח סוציאלי של העובדים בישראל בע"מ

ועד הפועלים – ועד הפועלים שנבחר על ידי הפועלים במפעל ואושר בכתב על ידי ההסתדרות להנהלת המפעל. (2)

נועד עובד – נער בגיל עד 18 שנה. (3)

פועל יומי – המקבל את שכרו לפי תעריף שכר יומי.(4)

עובד חודשי – פועל המקבל את שכרו לאחר 13 שנות עבודה רצופות באותו מפעל (כפוף לתנאים המפורטים בהסכם זה) על בסיס חודשי.  (5)

פועל קבלני – כל פועל אשר שכרו משתלם לפי מחיר ליחידת תפוקה

פועל בלתי מקצועי – פועל שאיננו מוגדר באחד הסוגים המפורטים בתעריף המקצועי הרצוף להסכם זה

פועל מקצועי- פועל המוגדר באחד הסוגים המפורטים בתעריף המקצועי הרצוף להסכם זה.

בית חרושת – מפעל תעשיה שהסכם זה חל עליו. (6)

הנהלת בית חרושת או ההנהלה – בעל בית חרושת או הנהלת בית חרושת ו/או  בא כוח שהוסמך על ידי ההנהלה.

תעריף השכר או התעריף- טבלאות השכר המוסכם בין הצדדים והמצורפות להסכם זה. (7)

יום עבודה – יום עבודה על פי הוראות הסכם זה ו/או על פי חוק שעות עבודה והמנוחה, התשי"א- 1951.  (8)

עבודת לילה – עבודה בתחום השעות 06:00 – 22:00. . (9)

שעות נוספות – שעות העבודה העולות על יום העבודה  הרגיל.

חודש – תקופת חודש ימים לפי הלוח האזרחי (הגריגוריאני), הנהוג במדינה.

שנת עבודה – תקופה של שנים עשר חודש לפי הלוח האזרחי (הגריגוריאני) הנהוג במדינה כולל החופשה השנתית, אלא אם אמור אחרת בהסכם זה.

חופשה שנתית – חופשה המגיעה לפועל על פי חוק חופשה שנתית, התשי"א- 1951 ו/או על פי הוראות הסכם זה. (10)

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

(1) כיום מועצת פועלים = מרחב.

לחוקת ההסתדרות ראה כאן.

אודות מעמדה של מועצת הפועלים –ראו : דב"ע לד/3-30 ערד תעשיות כימיות בע"מ נ' אלישע פלד ומשה עזריה, פד"ע כרך ה' עמ' 431 ופסקי הדין שאוזכרו שם.

בהתאם לגישת המחוקק והפסיקה יש לראות "מקום עבודה" או "מפעל" לא רק כנשוא של בעלות אלא גם כנשוא של זכויות שלא תפגענה עם חילופי הבעלים במקום העבודה.

בדב"ע מו/3-8 פנחס דלויה נ' מאיר בלזכה, פד"ע כרך יח עמ' 48 נפסק כי גישת המחוקק לראות מקום עבודה בתור שכזה, מקור לזכויות מתמשכות המוקנות לעובד – איננה בלעדית לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963. בכל החוקים בהם מעוגנת גישה זו לא תמצא התייחסות לזיקותיהם העסקיות-משפטיות של המעבידים המתחלפים, בינם לבין עצמם, אף לא למקרה בו קיים פיצול בין
בעל המפעל בו מועסק העובד לבין מעבידו. אלה אינם רלבנטיים בהקשר להוראות הנדונות, שעניינן מתמקד בשמירת רצף זכויות העובד מכוח עבודתו במקום עבודה אחד

(2)

ראו : חוק קופת חולים (איסור הגבלות ואפליה), תשנ"ג- 1993 ;

ראו גם :  חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד – 1994

(3) ראו : חוק עבודת הנוער, התשי"ג- 1953 והתקנות שהותקנו מכוחו.

ראו גם : חוק החניכות, התשי"ג- 1953.

(4) לענין הגדרת עובד ראו : מאמר בנושא יחסי עובד מעביד;

ראו עוד: מדריך בנושא יחסי עובד מעסיק.

(5) הגדרות של פועל יומי ופועל חודשי הוחלפו בזה"ד מיום 1.10.72. מספר ההסכם בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7057/72 .

(6)  לענין הגדרת מפעל  והיותו

לא רק נשוא של בעלות אלא גם נשוא של זכויות, שלא תפגענה עם חילופי הבעלים במקום העבודה ראו ה"ש (1) לעיל.

(7) התעריף לתקופה החל מיום 1.4.89 נקבע בנספח להסכם שנחתם ביום 20.3.89 (מספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7026/89)

(8) ראו הוראת סעיף 2 ל חוק שעות עבודה והמנוחה, התשי"א- 1951.

 ראו מאמר בנושא סעיף 2 לחוק – יום העבודה.

ראו גם לענין יום העבודה הוראת סעיף 2(א) בהסכם המעבר ל- 45 שעות עבודה שבוע עבודה בן 5 ימים. מספרו בפנקס 7037/88.

(9) לענין עבודת לילה ראו גם ההגדרה בסעיף ההגדרות חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א- 1951.

ראו עוד סעיף 22 לחוק שעות עבודה והמנוחה, התשי"א- 1951.

וראו עוד מאמר בנושא סעיף 22 לחוק – עבודת לילה.

ראו עוד לענין  שעות עבודה בעבודת לילה במאמר בנושא סעיף 2 לחוק יום העבודה.

(10) ראו הוראות חוק חופשה שנתית, התשי"א- 1951.

ראו גם הוראת סעיף 8 בהסכם המעבר ל- 45 שעות עבודה שבוע עבודה בן 5 ימים. מספרו בפנקס 7037/88.

2.ההסכם יחול על :

(א) המפעלים שהינם חברי סקצית המרצפות של ההתאחדות בשעת החתימה על ההסכם.

(ב) כל פועל, כולל נוער עובד המועסק כיום ואשר יועסק תוך תקופת תוקפו של הסכם זה על ידי המפעלים כנ"ל שההסתדרות היא ארגון יציג בהתאם לחוק ההסכמים הקיבוציים. (1)

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי :

(1)  לענין יציגות ראו סעיפים 3-6 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז – 1957

ההסכם המקורי היה בתוקף עד ליום 31.12.60, והוארך בהסכמים המפורטים להלן תוך תיקון ההסכם בשינויים שפורטו בהסכמים:

בזה"ד מיום 7.5.61 (1064/61) הוארך תוקף ההסכם עד ליום 31.12.62.

בזה"ד מיום 24.6.64  ( 1133/64)  הוארך תוקף ההסכם עד ליום 31.12.65.

בזה"ד מיום 9.5.66 (1190/66) הוארך תוקף ההסכם עד ליום 31.12.67.

בזה"ד מיום 9.5.66 (1232/67) נקבעו תעריפי שכר בלבד לתקופה מ 1.4.67 ועד  31.12.67, בהתאם למדיניות המקצועית לאותן שנים.

בזה"ד מיום 2.4.70 (7016/70) הוארך תוקף ההסכם עד ליום 31.12.71 .

בזה"ד מיום 18.2.71 (מספרו בפנקס 7003/74) שונה התעריף לשנת 1971, בהתאם ל"עסקת החבילה".

בזה"ד מיום 1.10.72 (7057/72) הוארך תוקף ההסכם עד ליום 31.12.72

בזה"ד מיום 23.1.74  (7003/74) הוארך תוקף ההסכם ללא שינוי עד ליום 31.3.74.

ב- 10 ליוני 1974 נחתם הסכם קיבוצי כללי בו הוארך ההסכם עד 31.12.74.

בהסכם הקיבוצי כללי שנחתם ביום 16.8.75 הוארך תוקף ההסכם עד 31.12.75.

בהסכם הקיבוצי הכללי שנחתם ביום 20.5.76 (7023/76) הוארך תוקף ההסכם ללא שינוי עד ליום 31.3.74.

ב 10 ליוני 1974, נחתם הסכם קיבוצי כללי בו הוארך ההסכם עד 31.12.74.

בהסכם הקיבוצי הכללי שנחתם ביום 16.8.75 הוארך תוקף ההסכם עד 31.12.75.

בהסכם הקיבוצי הכללי שנחתם ביום 20.5.76 ( 7023/76) הוארך תוקף ההסכם עד ליום 31.12.77. עם איחוד מועד חידוש ההסכמים, הוארך תוקף הסכם זה עד ליום 31.3.78. בהסכם זה נקבע כי הסכם המסגרת לשנים 76/77 על כל נספחיו מצורפים להסכם זה כחלק בלתי נפרד ממנו.

בהסכם הקיבוצי הכללי שנחתם בין הצדדים ביום 20.7.78 (7051/78) אומץ הסכם המסגרת לשנים 78/80, ובהתאם לכך הוארך תוקף ההסכם עד ליום 31.3.80 (הסכם 78/80).

בהסדר הכולל במשק, לשנים 80/82, חודש ההסכם עד ליום 31.3.82.

בהסכם הקיבוצי הכללי שנחתם ביום 22.12.83 (7004/84) אומץ הסכם המסגרת לשנים 82/84 ובהתאם לכך הוארך תוקף ההסכם עד ליום 31.3.84.

תוקף ההסכם

3 (א) תקופת תוקפו של הסכם זה היא מה 1 בינואר 1959 ועד 31.3.90.(1)

(ב)  לפני תום תוקפו של הסכם זה הרשות בידי כל צד להודיע למשנהו על רצונו להכניס שינויים בסעיפי ההסכם ועליו לעשות זאת חודשיים ימים לפני תום תוקף ההסכם.

(ג) פירוט הצעת השינויים יש להמציא לצד השני חודש ימים לפני תום תוקף ההסכם ובנסיבות מיוחדות, לא יאוחר מאשר 20 יום לפני התאריך הנ"ל.

(ד) לא באה הודעה כנ"ל בהתאם לסעיף משנה (ב)  לעיל או פירוט השינויים לפי סעיף משנה (ג) לעיל, יתחדש הסכם זה מאליו לשנה נוספת וחוזר חלילה. (2)

(ה) הנספחים אשר צורפו ויצורפו להסכם זה, ושהוסכם עליהם בין הצדדים המהווים חלק בלתי נפרד מההסכם.(3)

לא הורחב

הערות הסכם הקיבוצי :

(1)  כאמור למעלה (עמודת מקורות) חודש ההסכם עד ליום המצוין בסעיף 3(א), בהסכמי המסגרת הכלליים במשק. 

(2)  ראו את הוראת  סעיף  13 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז- 1957.

שכותרתו "הסכם קיבוצי לתקופת מסוימת הקובע כי: "הסכם קיבוצי לתקופה מסויימת שתמה תקופת תקפו, ואחד מבעלי ההסכם לא הודיע לצד השני במועד הנכון ובכתב על גמר תקפו, יוסיף להיות בר-תוקף בתורת הסכם קיבוצי לתקופה בלתי מסויימת;"…

 הסוגיה של ביטול הסכם קיבוצי לתקופה בלתי מסויימת, על ידי צד להסכם קיבוצי מוסדרת בסעיף 14 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז- 1957.

בהתאם להסדר בחוק, צד להסכם כזה רשאי "לבטלו במתן הודעה מוקדמת על כך לצד השני במועד הקבוע לכך בהסכם, ובאין קביעה בהסכם- שני חודשים לפחות לפני תום תקפו של ההסכם".

בדב"ע מד/4-4 ההסתדרות הכללית ואח' נ' דיור לעולה בע"מ, פד"ע כרך ט"ו עמ' 240 בו נפסק כי ברור מלשון הסעיף והמתחייב מיחסי עבודה קיבוציים, שהאמור מתייחס לביטול ההסכם הקיבוצי כולו ואינו בא לאפשר ביטול סעיף זה או אחר. 

בהתייחס להוראות אישיות בהסכם קיבוצי, "תוקפן אף לאחר פקיעת תוקפו של ההסכם הקיבוצי, כל עוד לא שונו או לא בוטלו כדין" וזאת כעולה מסעיף 19 לחוק הסכמים הקיבוציים, התשי"ז- 1957.

ראו מאמר בנושא סעיף 19 לחוק – זכויות וחובות של עובד ומעסיק.

הסכם קיבוצי מאוחר מהווה ביטול כדין, בין אם ההסכם המאוחר הוא לטובת העובדים ובין אם לרעתם  כך נקבע בדב"ע מו/4-17 מדינת ישראל ואח' נ' ההסתדרות הרפואית, פד"ע כרך י"ט עמ' 312 כי אין לבטל הוראה בהסכם קיבוצי ב"עקיפין" בין אם בתשלום חשוב עסקינן ובין אם לאו.

דב"ע מח/3-50 אבי ברכה נ' מגן דוד אדום בישראל, פד"ע כרך כ' עמ' 253 הקובע כי על האמור בסעיף 13 לחוק ההסכמים הקיבוציים, ניתן להתנות אך ורק בצורה ברורה וחד משמעית, אין להסתפק בקביעת תקופה קצובה להסכם קיבוצי ,אלא יש להוסיף באופן ברור כי תוקף ההסכם יפקע לאחר מועד מסוים. הוראה בהסכם הקובעת מועד לסיומו מהווה דרך לתחום את תקופת ההסכם, ואין בה כדי להתנות על סעיף 13 לחוק. התניה כזו חייבת להיות מפורשת.

(3)    כנספח להסכם הקיבוצי הכללי שנחתם ביום 1.11.60 (1056/60) צורף תקנון העבודה בענף המרצפות.

 (תוקן בנספח להסכם בדבר עדכון תקנון העבודה הכללי – כמפורט בסעיף 9 להסכם 78/80)
כנספח מס' 2  לאותו הסכם צורף תעריף השכר ; כנספח מס' 3 צורפה רשימה מוסכמת של יושבי ראש ועדות הבוררים. כנספח מס' 4 פורסמה רשימת רופאים מכריעים לועדות הרפואיות הפריטטיות.

פרק ב' – סדר קבלת פועלים

פרק ב' – סדר קבלת פועלים

קבלת פועלים

4. קבלת פועלים

כל הפועלים שחלה לגביהם זיקת חובה ללשכת העבודה או ללשכת העבודה לנוער יתקבלו לעבודה בהתאם לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט- 1959

 לא הורחב

תקופת ניסיון

5. תקופת ניסיון

(א) כל פועל המתקבל לעבודה נחשב כפועל בניסיון במשך חודשיים מיום כניסתו לעבודה. (1)

(ב) לפי בקשת ההנהלה תוארך תקופת הנסיון בחודש נוסף.

(ג) נשאר פועל לעבוד לאחר תקופת הנסיון, ייחשב כפועל קבוע וייהנה מכל הזכויות הנובעות מהסכם זה מיום היכנסו לעבודה. 

5.  תקופת ניסיון

(א) כל פועל המתקבל לעבודה נחשב כפועל בניסיון במשך חודשיים מיום כניסתו לעבודה. (1)

(ב) לפי בקשת ההנהלה תוארך תקופת הנסיון בחודש נוסף.

(ג) נשאר פועל לעבוד לאחר תקופת הנסיון, ייחשב כפועל קבוע וייהנה מכל הזכויות הנובעות מהסכם זה מיום היכנסו לעבודה.  

הערות להסכם קיבוצי ולצו הרחבה :

(1)   בעבר הוארכה תקופת הניסיון ל- 24 חודשים בהסכמים זמניים (הסכם מיום 24.5.91; והסכם מיום 4.11.91 (7078/91)

בסעיף 13 להסכם המסגרת לשנים 95-97, הוארכה תקופת הניסיון ל- 24 חודש, לגבי העובדים המתקבלים לעבודה החל מ 1.2.95.

הוראות אלו לא יחולו על הסכמים בהם נקבעה תקופת ניסיון ארוכה יותר.

בדב"ע מח/3-50 אבי ברכה נ' מד"א פד"ע כרך כ' עמ' 253, נקבע כי כאשר חל הסכם קיבוצי על יחסי עבודה, ואותו הסכם נדרש לשאלת "קביעות בעבודה" תקופת הניסיון בעבודה ו"זמניות"  – יקבע ההסכם הקיבוצי  אם פלוני היה לעובד קבוע.

ראו מאמר בנושא פיטורי עובד בתקופת נסיון. ופסקי הדין המאוזכרים שם.

בד בבד עם הזכות לפטר את העובד טרם סיומה של תקופת הניסיון, קיימת החובה לנהוג בפיטורי העובד בתום לב ומטעמים ענייניים.

פרק ג' – סדרי עבודה

פרק ג' – סדרי עבודה

שעות עבודה

6.    שעות עבודה (1)

(א)   שעות העבודה הן 8 ליום.

(ב)  בערב יום המנוחה השבועי וחג תיחשבנה 7 שעות עבודה כ- 8  שעות עבודה.

(ג)   בערב ראש השנה, יום הכיפורים, סוכות ופסח, (החג הראשון) (2) תחשבנה 6 שעות עבודה כ- 8 שעות עבודה.

(ד)   על ההנהלה בהתייעצות עם ועד הפועלים לקבוע את שעות התחלת העבודה.

(ה)   שעות העבודה אינן כוללות הפסקות אוכל ומנוחה (3).

6.    שעות עבודה (1)

 (א) שעות העבודה הן 9 ליום ב- 5 ימי עבודה בשבוע.

(ב)  בערב יום המנוחה השבועי וחג תיחשבנה 7 שעות עבודה כ- 9 שעות עבודה.

(ג)   בערב ראש השנה, יום הכיפורים, סוכות ופסח, (החג הראשון) (2)תחשבנה 6 שעות עבודה כ- 9 שעות עבודה.

(ד)   על ההנהלה בהתייעצות עם ועד הפועלים לקבוע את שעות התחלת העבודה.

(ה)   שעות העבודה אינן כוללות הפסקות אוכל ומנוחה(3).

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

(1)  ראו סעיף 2 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א- 1951

כמו כן ראו מאמר בנושא סעיף 2 לחוק – יום העבודה  

שעות העבודה ושבוע העבודה נקבעו גם בצווי הרחבה שפורסמו בי"פ 3682, התשמ"ט עמ' 3714, בתוקף מיום 6.8.89 על כל העובדים והמעבידים למעט עובדים במשרה חלקית ומעבידיהם.

ובי"פ 3799, התש"ן, עמ' 3858. בתוקף מיום 1.1.91.

(2)   ערב פסח (חג ראשון) כמתוקן בסעיף 10 להסכם 76/77 בתוקף מיום 1.1.76. ראו סעיף 8 לצו הרחבה שפורסם בי"פ 2339, התשל"ז, עמ' 1792 בתוקף מיום 15.7.77  .

(3)  לענין הפסקות ראו פרק חמישי לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א- 1951 ראו גם הגדרות "שעות עבודה" בסעיף ההגדרות לחוק.

ראו מאמר בנושא סעיף 20 לחוק – הפסקות

שעות עבודה נוספות ועבודה בימי מנוחה מוכרים. 

7. (א) לשעות נוספות נחשבות שעות העבודה הבאות לאחר 8 שעות ביום לעובדים בשכר יומי וקבלני (1)

(ב) במקרה של צורך בעבודת שעות נוספות, וכן בעבור עבודה בשעות המנוחה השבועית וחגים, ינהגו בהתאם להוראות חוק שעות העבודה והמנוחה, התשי"א- 1951 (2)

                          לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי :

(1)  ראו לענין זה עוד בסעיף 5 להסכם המעבר ל- 45 שעות עבודה ושבוע עבודה בן 5 ימים. (7037/88).

 שימו לב שלפי הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 2017/7019 שנחתם ביום ב' ניסן התשע"ז  (29 במרס 2017) בין נשיאות הארגונים העסקיים ואיגוד לשכות המסחר תל אביב לבין ההסתדרות הכללית החדשה היקף שבוע עבודה במשק קוצר בשעה אחת, כך ששבוע העבודה יעמוד על 42 שעות (עד לאותו מועד שבוע העבודה עמד על 43 שעות – לצו הרחבה הקודם שחל עד אפריל 2018 לחצו כאן).

ההסכם  הורחב בצו הרחבה שחל על כלל העבודים במשק. 

מכאן שהחל מחודש 4/18 שבוע העבודה על מעסיקים עליהם חל ההסדר הענפי עומד על 42 שעות בשבוע.

בדב"ע נב/3-242 אוריינט קולור בע"מ נ' ממן מיכל, פד"ע כח 542 נפסק כי את השעות הנוספות יש לחשב בחישוב יומי. באותו מקרה דובר בעובדת שהועסקה במשרה חלקית, מספר ימים בשבוע וברוב המקרים למעלה מ- 8 שעות.

ואולם, בפסק הדין בע"ע (ארצי) 52804-12-15‏ ‏ ינאי ריין נ' הומטקס ר.ע.ש.נ. בע"מ, 3.6.18 נקבעה הלכה חדשה באשר לגמול שעות נוספות לפיה,  יש להבחין בין טענה לקיזוז פנימי בחודש עבודה נתון ובין טענה לקיזוז בין חודשי העסקה שונים. אשר לקיזוז פנימי, במקרה בו הצדדים טעו לחשוב שמדובר ב"שכר כולל" ולא ערכו תחשיב אריתמטי, התחשיב יכלול את כל ימי ההעסקה בחודש בגינו מבוקש גמול שעות נוספות ואין להתמקד בימים נבחרים מהחודש. לפיכך, יש לגרוע את החודשים בהם הסכום שקיבל המערער בפועל באותו חודש שקול או עולה על הסכום שהיה מקום לשלמו. באותו מקרה הצדדים לא הסכימו מראש להסדר בדבר גמול שעות נוספות גלובלי.

מאוחר יותר ניתן פסק דין  נוסף ע"י בית הדין הארצי לעבודה, לפיו,  מקום שהצדדים הסכימו מראש על הסדר שעות נוספות גלובלי, ונקבע שזה אינו פיקטיבי, ניתן לערוך התחשבנות בין-חודשית. ראו :  

ע"ע (ארצי) 10341-12-20‏ ‏ לאוניד גל – סיסמופ טכנולוגיות בע"מ, 22.11.21 – ראו סיכום העקרונות בסעיף 36 לפסק הדין.

(2)  להרחבה בענין זה ראו ה"ש (1) לסעיף 10 להלן .

שעות עבודה במשמרות

8.  בעבודה במשמרות יעבדו :

במשמרת ראשונה – 8 שעות ליום

במשמרת שניה – 7.5 שעות ליום בתשלום של 8 שעות או תוספת של חצי שעה נוספת בעבודה של 8 שעות

במשמרת לילה או בעבודות לילה – יעבדו 6.5 שעות בתשלום של 8 שעות או שיעבדו 8 שעות בתוספת של 25% על השכר.

ההסדר הנ"ל חל על הפועלים בשכר יומי וקבלני.

8. שעות עבודה במשמרות

 בעבודה במשמרות יעבדו :

במשמרת ראשונה – 8 שעות ליום

במשמרת שניה – 7.5 שעות ליום בתשלום של 8 שעות או תוספת של חצי שעה נוספת בעבודה של 8 שעות

במשמרת לילה – יעבדו 6.5 שעות בתשלום של 8 שעות או שיעבדו 8 שעות בתוספת של 25% על השכר.

ההסדר הנ"ל חל על הפועלים בשכר יומי וקבלני.

פרק ד' – שכר עבודה

פרק ד' – שכר עבודה

תעריפי שכר בענף המרצפות

9.  להלן תעריפי שכר בענף המרצפות, בתוקף מיום 1.4.89 והסכומים בשקלים ליום עבודה רגיל בן 8 שעות (1)

 א.      ביציקה פיזור והורדה 41.50

ב.       בהכנה -38

ג.        בליטוש ומריחה -35

ד.       פועלים בלתי מקצועיים

בכניסה -24

לאחר שנה – 25.5

לאחר שנתיים -27

לאחר 3 שנים 28.50

לאחר 4 שנים -30

לאחר 5 שנים -33

 תוספת מיוחדת – התמחות

 העובדים במפעל על יד המכונות יקבלו תוספת התמחות יומית, כדלקמן, נוסף על השכר היומי או הקבלני :

 לאחר 5 שנים 0.30

לאחר 8 שנים 0.38

לאחר 10 שנים 0.42

לאחר 13 שנים 0.42

לאחר 16 שנים 0.59

לאחר 19 שנים 0.77

לאחר 20 שנים 1.15

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי:

(1)  כקבוע בנספח לזה"ד מיום 20.3.89 (מספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7026/89 – להלן : תעריף 89) והוא כולל את כל תוספות השכר ותוספות היוקר למועד 1.4.89. התעריף יעודכן כמקובל, בעקבות שינוי בתוספת היוקר ובתוספות השכר ברמה הארצית וברמה הענפית שייקבעו בין הצדדים להסכם המסגרת, והצדדים לרמה הענפית.

ראו עוד חוק שכר מינימום, התשמ"ח -1988 והתקנות שהותקנו מכוח החוק.

10.    תשלום בעבור שעות נוספות ועבודה בימי מנוחה שבועית וחג.

(א)  בעבור השעתיים הראשונות – תוספת של 25%  מהשכר .

(ב)  החל מהשעה השלישית ומעלה – תוספת של 50% מהשכר

(ג)   תשלום בעבור עבודה בימי מנוחה שבועית וחג – בהתאם לחוק(1)

10.    תשלום בעבור שעות נוספות ועבודה בימי מנוחה שבועית וחג.

(א)    בעבור השעתיים הראשונות – תוספת של 25%  מהשכר .

(ב)     החל מהשעה השלישית ומעלה – תוספת של 50% מהשכר.

(ג)       תשלום בעבור עבודה בימי מנוחה שבועית וחג – בהתאם לחוק (1)

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה :

(1)  ראו סעיפים 16 ו 17 לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א -1951

ראו גם הסכם המעבר ל – 45 שעות עבודה ולשבוע עבודה בן 5 ימים (7037/88) כפי שצוין למעלה, ההסכם הורחב  בצווי הרחבה.

לענין חישוב שעת עבודה, במסגרת 5 ימי עבודה בשבוע החישוב הוא לפי סעיף 15 להסכם המעבר (7037/88) כלהלן :  

המשכורת החודשית חלקי

שעות רגילות לחודש (195= 4.333*9*5)

כלומר, 5 ימי עבודה בשבוע * 9 שעות ליום* 4.333 שבועות ממוצע בחודש = לערכה של שעה רגילה. ערך השעות הנוספות כאמור יחושב על בסיס השעה הרגילה על פי הנוסחה כאמור.

ראו גם צו הרחבה שפורסם בי"פ 3682, התשמ"ט, עמ' 3714 במסגרתו הורחבו הוראות סעיפים 1 ו- 15 להסכם המעבר, בדבר הפחתת שעות העבודה השבועיות וחישוב ערך שעת העבודה, שהחיל סעיפים אלה על כל העובדים והמעבידים, למעט עובדים במשרה חלקית ומעבידיהם. 

שימו לב שלפי הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 2017/7019 שנחתם ביום ב' ניסן התשע"ז  (29 במרס 2017) בין נשיאות הארגונים העסקיים ואיגוד לשכות המסחר תל אביב לבין ההסתדרות הכללית החדשה היקף שבוע עבודה במשק קוצר בשעה אחת, כך ששבוע העבודה יעמוד על 42 שעות.
הסכם זה הורחב  בצו ההרחבה החל על כלל העובדים במשק.

מכאן שהחל מחודש 4/18 שבוע העבודה על מעסיקים עליהם חל ההסדר הענפי עומד על 42 שעות בשבוע.

לצו הרחבה הקודם שחל עד אפריל 2018 לחצו כאן.

תוספת יוקר

11. תוספת היוקר תשולם בהתאם להסכם מעת לעת בין ההתאחדות וההסתדרות.

11. תוספת יוקר

תוספת היוקר תשולם בהתאם להסכם מעת לעת בין ההתאחדות וההסתדרות.

תוספת ותק

12.    לאחר כל שנת עבודה רצופה בבית החרושת יקבל כל פועל תוספת ותק בשיעור של 0.0845 ₪ ליום – עד 20 שנה. (1)

12.תוספת ותק

כל פועל קבוע שעבד בבית החרושת שנה רצופה יקבל תוספת ותק לשכרו היסודי בשיעור הקבוע בתעריף ובעד כל שנת עבודה נוספת כאמור.

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה :

(1) כקבוע בסעיף (ו) לתעריף 89, בתוקף מיום 1.4.89.  

13      (א) פועלים נשואים יקבלו תוספת משפחתית חודשית ובאופן יחסי לחלקי החודש בעד אשה שאינה עובדת 0.13 ₪ ליום או 3.38 ₪ לחודש.

(ב)         לגבי ילדי פועלים יהיה התשלום בהתאם לחוק (1)

13.תוספת משפחה

(א)    פועלים נשואים יקבלו תוספת משפחתית חודשית ובאופן יחסי לחלקי החודש בעד אשה שאינה עובדת 0.13 ₪ ליום או 3.38 ₪ לחודש.

(ב)     לגבי ילדי פועלים יהיה התשלום בהתאם לחוק (1)

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה :

(1)  כקבוע בסעיף (ה) לתעריף 89 בתוקף מיום 1.4.89.

תשלום בעבור הפסקות לרגל הפרעות בעבודה

14.    במקרה של הפרעה בעבודה מכל סיבה שהיא, אחראית ההנהלה לשכר עבודתו של הפועל באותו יום בהתאם לתנאים שלהלן:

על פועל יומי להישאר במשך כל יום העבודה במפעל וההנהלה רשאית להעסיקו בכל עבודה שהיא.

לגבי פועל העובד בקבלנות תהיה ההנהלה אחראית לשכר מכסתו היומית באותו יום בתנאי שיימצא במפעל לפחות 7 שעות, להוציא זמן הפסקות אוכל ומנוחה, ובהינתן האפשרות יחדש את עבודתו בקבלנות.

בעד זמן הפסקות לרגל הפרעות בעבודה, מסיבות שאינן תלויות בשני הצדדים, ישלם צד א' 50% משכרו של אותו פועל, בתנאי שאין משלמים בעד זמן ההפסקה או ההפסקות שאינו עולה בסה"כ על חצי שעה ליום, ובתנאי שלא יועסק בזמן ההפסקה בעבודה אחרת כמפורט להלן:

הערה : לצורך חישוב התשלום של זמן ההפסקה בלבד ייחשב יום העבודה של הפועל העובד בקבלנות ל- 7 שעות (להוציא הפסקות אוכל ומנוחה) . ההנהלה רשאית להעסיק את הפועל בזמן ההפסקה והפועל חייב לעבוד בעבודה אחרת וישולם לו במקרה זה, שכרו היומי הרגיל, אם הפועל יסרב לעבודה, יפסיד את שכרו כנ"ל.

באם ההפסקה לרגל ההפרעה תחול לאחר שהפועל גמר את מכסתו היומית והפועל יידרש ע"י ההנהלה להמתין עד תום ההפרעה כדי לגמור את החומר הרטוב, ישולם לו בעד זמן ההמתנה לפי שכרו היומי.  

אם הפועל בא לעבודה ואין אפשרות להתחיל את העבודה בגלל הפסקת החשמל או בגלל סיבה אחרת שאינה באשמת הצדדים, ואין אפשרות להעסיק את הפועל בעבודה אחרת במפעל, אחראית ההנהלה לשכר חצי יום עבודה, בתנאי שהפועל יישאר שעתיים במפעל. הפועל רשאי להשלים את החסר במשך שבוע ימים. 

הערה: למטרת סעיף זה נחשבת השעה 7 בבוקר כשעת התחלת העבודה אלא אם הוסכם במפעל אחרת.

14.    תשלום בעבור הפסקות לרגל הפרעות בעבודה

במקרה של הפרעה בעבודה מכל סיבה שהיא, אחראית ההנהלה לשכר עבודתו של הפועל באותו יום בהתאם לתנאים שלהלן:

על פועל יומי להישאר במשך כל יום העבודה במפעל וההנהלה רשאית להעסיקו בכל עבודה שהיא.

לגבי פועל העובד בקבלנות תהיה ההנהלה אחראית לשכר מכסתו היומית באותו יום בתנאי שיימצא במפעל לפחות 7 שעות, להוציא זמן הפסקות אוכל ומנוחה, ובהינתן האפשרות יחדש את עבודתו בקבלנות.

בעד זמן הפסקות לרגל הפרעות בעבודה, מסיבות שאינן תלויות בשני הצדדים, ישלם צד א' 50% משכרו של אותו פועל, בתנאי שאין משלמים בעד זמן ההפסקה או ההפסקות שאינו עולה בסה"כ על חצי שעה ליום, ובתנאי שלא יועסק בזמן ההפסקה בעבודה אחרת כמפורט להלן:

הערה : לצורך חישוב התשלום של זמן ההפסקה בלבד ייחשב יום העבודה של הפועל העובד בקבלנות ל- 7 שעות (להוציא הפסקות אוכל ומנוחה).

ההנהלה רשאית להעסיק את הפועל בזמן ההפסקה והפועל חייב לעבוד בעבודה אחרת וישולם לו במקרה זה, שכרו היומי הרגיל, אם הפועל יסרב לעבודה, יפסיד את שכרו כנ"ל.

באם ההפסקה לרגל ההפרעה תחול לאחר שהפועל גמר את מכסתו היומית והפועל יידרש ע"י ההנהלה להמתין עד תום ההפרעה כדי לגמור את החומר הרטוב, ישולם לו בעד זמן ההמתנה לפי שכרו היומי.  

 אם הפועל בא לעבודה ואין אפשרות להתחיל את העבודה בגלל הפסקת החשמל או בגלל סיבה שאינה באשמת הצדדים, ואין אפשרות להעסיק את הפועל בעבודה אחרת במפעל, אחראית ההנהלה לשכר חצי יום עבודה, בתנאי שהפועל יישאר שעתיים במפעל. הפועל רשאי להשלים את החסר במשך שבוע ימים. 

הערה: למטרת סעיף זה נחשבת השעה 7 בבוקר כשעת התחלת העבודה אלא אם הוסכם במפעל אחרת.

דמי נסיעה

15.    כל העובדים יקבלו דמי נסיעה לעבודה וממנה. דמי הנסיעה יהיו צמודים להתייקרות שתחול בשירות הציבורי (1) 

דמי נסיעה

15. כל העובדים יקבלו דמי נסיעה לעבודה וממנה. דמי הנסיעה יהיו צמודים להתייקרות שתחול בשירות הציבורי (1) 

הערות להסכם קיבוצי ולצו הרחבה :

(1)  הוסף בסעיף 5 לתוספת לצו ההרחבה שפורסם בי"פ 1971, התשל"ד, עמ' 466 להלן : צו התשל"ד כפי שתוקן בסעיף 6 לצו התשל"ז,

ראו הוראות צו ההרחבה המעודכן  בדבר השתתפות מעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה וביטול צווי הרחבה קודמים בעניין 2016 (פורסם י"פ תשע"ו מס' 7319 מיום 11.8.2016 עמ' 8993.)

ראו עוד מדריך בנושא דמי נסיעה  והפסיקות המוזכרות שם.

השתתפות בכלכלה

16. פועלי ייצור המנקים את המכונות לאחר יום העבודה יקבלו השתתפות בכלכלה (1)

השתתפות בכלכלה

פועלי ייצור המנקים את המכונות לאחר יום העבודה יקבלו השתתפות בכלכלה בסך 7.00 ל"י ליום עבודה. תוספת זו תחשב כשכר כולל (2)

הערות להסכם קיבוצי :

(1)  הוסף בסעיף 7 לזה"ד מיום 1.10.72 בשיעור של 1.30 ₪ ליום. השיעור גדל בהסכם 78/80 ל7 ל"י. בתוקף מיום 1.8.78. על תעריף זה יש להוסיף תוספת שכר וכן תוספת יוקר שתחול מ 1.10.78 – בהתאם להסדרים הכוללים במשק.

 הערות לצו הרחבה :

(2)   כקבוע בתעריף התשל"ט שפורסם בי"פ 2526, התשל"ט, עמ' 1281 בתוקף מיום פרסומו 1.4.79.

פרק ה' – זכויות סוציאליות ובטחון בעבודה

פרק ה' – זכויות סוציאליות ובטחון בעבודה

חופשה שנתית

17(א) (1) בהתאם לחוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951, כל פועל זמני אשר עבד במפעל פחות מ 75 ימים או עזב את העבודה, תשלם בעדו הנהלת המפעל תוך 9 ימים מיום גמר עבודתו תמורת חופשתו 4% לקרן החופשה של "מבטחים". העובדים כנ"ל יקבלו את דמי חופשתם מקרן החופשה הנ"ל בלבד.

(ב) פועל הממשיך לעבוד במפעל למעלה מ 75 יום ועובד פחות משנה יקבל את חופשתו בהתאם לחוק ובניכוי הסכומים אשר הצטברו לזכותו ב"מבטחים".

(ג)     בעבור שנת החופשה המתחילה ב 1.1.76 יקבלו העובדים את מכסות החופשה כדלהלן: (2)

(ד)  חישוב מכסת החופשה דלעיל הוא לשנת עבודה ובאופן יחסי לחלקי שנה שעל לשנת עבודה במפעל. 

(ה)  חישוב שכר ימי החופשה ייעשה לפי שכר יומי (3)

(ו)   נוער עד גיל 18 יקבל חופשה שנתית בתשלום, בהתאם לחוק עבודת הנוער ולחוק חופשה שנתית, 18 ימים בשנה כולל שבתות. (4)

(ז)   אין להמיר חופשה בתשלום (5)

פועלים בעלי זכות החופשה המגיעה להם, יקבלו פדיון חופשה שנתית בעת הפיטורים.(6)

(ט) ימי מחלה אינם מובאים בחשבון במנין ימי החופשה (7). 

15.    חופשה שנתית (1)

(א)    בהתאם לחוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951, כל פועל זמני אשר עבד במפעל פחות מ 75 ימים או עזב את העבודה, תשלם בעדו הנהלת המפעל תוך 9 ימים מיום גמר עבודתו תמורת חופשתו 4% לקרן החופשה של "מבטחים". העובדים כנ"ל יקבלו את דמי חופשתם מקרן החופשה הנ"ל בלבד.

(ב) פועל הממשיך לעבוד במפעל למעלה מ 75 יום ועובד פחות משנה יקבל את חופשתו בהתאם לחוק ובניכוי הסכומים אשר הצטברו לזכותו ב"מבטחים".

(ג) בעבור שנת החופשה יקבלו העובדים את מכסות החופשה כדלהלן:

1.   כל עובד זכאי לחופשה שנתית בתשלום.

2.   מכסת החופשה תהיה כמפורט בטור א'. לגבי העובדים שעברו לשבוע עבודה בן חמישה ימים תהיה המכסה כמפורט בטור ב' (2) 

ימי עבודה בפועל (מעבר ליום הפנוי)

אם בהסכם אחר החל על העובד זכאי ליותר ימי חופשה מהאמור בטור ב'יותאמו ימי החופשה למתכונת החדשה.

(ד)  חישוב מכסת החופשה דלעיל הוא לשנת עבודה ובאופן יחסי לחלקי שנה שעל לשנת עבודה במפעל. 

(ה)  חישוב שכר ימי החופשה ייעשה לפי שכר יומי. (3)

(ו)  גיל 18 יקבל חופשה שנתית בתשלום, בהתאם לחוק עבודת הנוער ולחוק חופשה שנתית, 18 ימים בשנה כולל שבתות. (4)

(ז)  אין להמיר חופשה בתשלום (5)

(ח) פועלים בעלי זכות החופשה המגיעה להם, יקבלו פדיון חופשה שנתית בעת הפיטורים. (6)

(ט) ימי מחלה אינם מובאים בחשבון במנין ימי החופשה (7). 

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה :

(1)  ראו : חוק חופשה שנתית, תשי"א – 1951 והתקנות שהותקנו מכוחו.

ראו סעיף 4 לחוק חופשה שנתית, תשי"א – 1951.

ראו מאמר בנושא סעיף 4 לחוק חופשה שנתית – עובד זמני בשכר.

(2) ס"ק (ג) עודכן לפי סעיף 3 להסכם 76/77,

ראו הקטנות מכסות החופשה במעבר לשבוע עבודה של 5 ימים הסכם המעבר (מספרו בפנקס ההסכמים 7037/88).

ההסכם הורחב בצו הרחבה שפורסם

בי"פ 3799, התש"ן עמ' 3858 בתוקף מיום 1.1.91 (למעט סעיפים 1 ו- 15 שהורחבו בצו הרחבה בדבר הפחתת שעות העבודה השבועיות, שפורסם בי"פ 3682, התשמ"ט עמ' 3714, בתוקף מיום 6.8.89,  על כל העובדים והמעבידים למעט עובדים במשרה חלקית ומעבידיהם (ראו גם התייחסות למעלה)

(3)   ראו מאמר בנושא סעיף 10 לחוק חופשה שנתית – דמי חופשה , ראו במאמר התייחסות לפסיקה /הסכם קיבוצי/ צו הרחבה הדן בהכללת פרמיות בשכר היומי באופן חלקי.

(4)  ראו : חוק עבודת הנוער, התשי"ג- 1953 והתקנות שהותקנו מכוחו.

ראו גם : חוק החניכות, התשי"ג- 1953.

(5) ראו סעיף 2 לחוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951.

ראו מאמר בנושא : סעיף 2 לחוק חופשה שנתית – הזכות לחופשה, ופסקי הדין המוזכרים שם בהקשר להמרת חופשה בתשלום כספים.

(6) ראו סעיף 13 לחוק חופשה שנתית, תשי"א – 1951.

ראו מאמר בנושא סעיף 13 לחוק חופשה שנתית – פדיון חופשה .

(7) השוו להוראת סעיף 5 (4) לחוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951.

ראו מאמר בנושא : סעיף 5 לחוק חופשה שנתית- חישוב ימי החופשה

קצובת הבראה

18. כל עובד יהיה זכאי לקצובת הבראה בהתאם להוראות סעיף 6 של הסכם המסגרת מיום 13.2.76 שנחתם בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות(1) כלהלן: (2)

דמי הבראה ניתנים לצבירה של שנתיים (3)

מובהר בזה כי עובד יהיה זכאי לדמי הבראה ללא תשלום המע"מ מבלי שיהיה עליו להוכיח או להראות כי שהה בבית הבראה או השתתף בכל צורת נופש אחרת. למען מניעת ספק מובהר כי עובד שיציג קבלה יהיה זכאי להחזר תשלום המע"מ כאמור בהסכם.

16 (א) השתתפות בהוצאות הבראה

 ההנהלה תשתתף בהוצאות ההבראה של הפועל כדלקמן: (2)

דמי הבראה ניתנים לצבירה של שנתיים (3)

דמי הבראה ישולמו רק נגד תעודה המאשרת את שהותו של הפועל בבית ההבראה, לפי התעריפים הנהוגים בבתי ההבראה של קופ"ח או של משקי ההתיישבות העובדת לחברי קופ"ח. 

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה :

(1) נקבע בסעיף 6 להסכם הקיבוצי הכללי בענף מיום 20.5.76 (7023/76) כי הסכם קיבוצי כללי מיום 13.2.76 ייושם על כל מרכיביו ונספחיו ויצורף כחלק בלתי נפרד מזכרון הדברים.

(2) ראו עוד הסכמים קיבוציים כלליים וצווי הרחבה בנושא השתתפות מעסיק בדמי הבראה.

 ראו גם מדריך דמי הבראה

(3)  בענין התיישנות זכאות לדמי ההבראה לאחר סיומם של יחסי עבודה. נכון למועד זה, בהתאם לצו הרחבה כללי במשק בענין דמי הבראה, עובד שסיים העסקתו רשאי לתבוע דמי הבראה עבור 7 השנים שקדמו למועד הגשת התביעה.

צו הרחבה לדמי הבראה מיום 8.1.2017 (י"פ 7417, י' בטבת, התשע"ז) ביטל את סעיף 7(א) לצו ההרחבה המקורי משנת 1998 שקבע שעובד אשר סיים את עבודתו רשאי לתבוע דמי הבראה רק עבור 2 שנות עבודתו האחרונות. עם זאת, עובד שסיים את העסקתו לפני יולי 2016 או ינואר 2017 (בהתאם למקום עבודתו), זכאי לתבוע בתוך תקופת ההתיישנות של 7 שנים, דמי הבראה עבור מקסימום 2 שנות עבודתו האחרונות.

דמי חג

19. כל העובדים לאחר תקופת הנסיון יקבלו תשלום בעבור 10 ימי חג, באם החג חל בשבת ישולם כיום רגיל, 2 ימי ראש השנה, 1 יום כיפור, 2 ימי סוכות, 2 ימי פסח, 1 יום העצמאות, 1 יום אחד במאי, 1 יום חג השבועות.  (1)

17 דמי חג

 כל הפועלים והעובדים לאחר תקופת הנסיון יקבלו תשלום בעד 10 ימי חג, גם אם החג חל בשבת, כדלקמן: 2 ימי ראש השנה, יום כיפורים, 2 ימי סוכות, 2 ימי פסח, 1 יום העצמאות, 1 במאי, 1 חג השבועות. (1)(2)

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

(1)  השוו לצו הרחבה (הסכם מסגרת) 2000

הערות לצו הרחבה :

(2)  סעיף זה כמתוקן בסעיף 9 לתוספת לצו הרחבה שפורסם בי"פ 1971 התשל"ד עמ' 466.

ימי אבל

20.  עובד המקיים חובת אבלות מטעמי דת או נוהג (שבעה) ואינו עובד באותם ימים (במות הורים, ילדים, בן זוג, אחים ואחיות) יהיה זכאי לתשלום שכרו עבור ימי העבודה שנעדר בהם.(1)

18 ימי אבל

עובד המקיים חובת אבלות מטעמי דת או נוהג (שבעה) ואינו עובד באותם ימים (במות הורים, ילדים, בן זוג, אחים ואחיות) יהיה זכאי לתשלום שכרו עבור ימי העבודה שנעדר בהם. (1), (2)

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

(1)  השוו לצו הרחבה (הסכם מסגרת) 2000

הערות לצו הרחבה:

(2)  כפי שנקבע בסעיף 9 לצו תשל"ז שהפריד בין ימי השמחה לימי האבל.

ימי שמחה

21.   העובדים לאחר 5 שנות עבודה במפעל יהיו זכאים לקבל תשלום של יום עבודה בעד העדרות מהעבודה מסיבת נישואין, נשואי בן או בת, ברית מילה ובר מצווה.

ימי שמחה

העובדים לאחר 5 שנות עבודה במפעל יהיו זכאים לקבל תשלום של יום עבודה בעד העדרות מהעבודה מסיבת נישואין, נשואי בן או בת, ברית מילה ובר מצווה.

תשלום למשרתים במילואים

22. כל העובדים הזכאים יקבלו תשלום בעד כל ימי שרותם במילואים, בהתאם לחוק.

לא הורחב

חופשת לידה

23.  חופשת לידה לפועלת תהיה בהתאם לחוק (1)

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי :

(1)   ראו חוק עבודת נשים, תשי"ד- 1954.

ראו מאמר בנושא חוק עבודת נשים

מס מקביל ודמי ארגון

24.  כל מה שיוסכם במו"מ המרכזי בין הועד הפועל של ההסתדרות ומרכז התאחדות בעלי התעשיה בענין מס מקביל ונכוי מסים מפועלים בלתי מאורגנים יחייב את הצדדים לזכרון דברים זה. (1) (2)

19.מס מקביל

להבטחת העזרה הרפואית ע"י קופת חולים במקרה של מחלה ו/או תאונה בעבודה, תשלם ההנהלה לקופת חולים באמצעות המוסד לביטוח לאומי, אחוזים משכרם בשיעור הקבוע בחוק מס מקביל, מהיום הראשון לכניסתם לעבודה.  (1)

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה :

(1)  חובת תשלום מס מקביל, בוטלה בסוף שנת 1996. 

ראו סעיף 17א' ל חוק מס מקביל, תשל"ג- 1973.

(2)   לענין דמי טיפול ארגוני הנגבה משכרו של עובד שאיננו חבר בשום ארגון עובדים, ראו סעיף 25 לחוק הגנת השכר, התשי"ח- 1958.

ראו מאמר בנושא סעיף 25(א)  לחוק הגנת השכר

דמי מחלה

25.להבטחת דמי מחלה לפועלים במקרה שיחלו, תשלם ההנהלה לקופת חולים 2.5% משכרם של פועלים, מהיום הראשון לכניסתם לעבודה, והפועלים יקבלו מקופ"ח, בהתאם לתקנותיה, את המגיע להם כדמי מחלה. (1)

20.דמי מחלה

להבטחת דמי מחלה לפועלים במקרה שיחלו, תשלם ההנהלה לקופת חולים 2.5% משכרם של פועלים, מהיום הראשון כניסתם לעבודה, והפועלים יקבלו מקופ"ח, בהתאם לתקנותיה, את המגיע להם כדמי מחלה. (1)

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה :

(1) חוק דמי מחלה, תשל"ו- 1976 סעיפים 8-9 לחוק.

ראו גם מאמר בנושא סעיפים 8 ו- 9 לחוק דמי מחלה – ביטוח דמי מחלה, והפסיקה שם העוסקת בתקנון הקרן, תקנון מבטחים.

קופת תגמולים

26. שני הצדדים יפרישו לקופת תגמולים 3% משכר העבודה היומי הכולל של 8 שעות (בניכוי הסכומים המועברים לביטוח הלאומי בהתאם לחוק הביטוח הלאומי) מהיום הראשון לכניסתם לעבודה. הכספים יועברו לקופת התגמולים שליד "מבטחים".

על ההנהלה לנכות משכרם של הפועלים את הפרשותיהם לקופת התגמולים. (1)

21.  קופת תגמולים

 שני הצדדים יפרישו לקופת תגמולים 3% משכר העבודה היומי הכולל של 8 שעות (בניכוי הסכומים המועברים לביטוח הלאומי בהתאם לחוק הביטוח הלאומי) מהיום הראשון לכניסתם לעבודה. הכספים יועברו לקופת התגמולים שליד "מבטחים".

על ההנהלה לנכות משכרם של הפועלים את הפרשותיהם לקופת התגמולים. (1)

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה :

(1) ראו סעיף 27(ב) להסכם וסעיף 22(ב) לצו לפיהם, כספי התגמולים יועברו לקופת הפנסיה עם הצטרפות לקרן פנסיה.

קרן פנסיה

27 (א) המפעלים שהצטרפו לקרן הפנסיה שליד "מבטחים" בהתאם להסכם שנחתם יפרישו ל"מבטחים" 6% מהשכר הכולל של 8 שעות עבודה של הפועלים מהיום הראשון לכניסתם לעבודה. כן ינוכו מהפועלים מדי חודש ויופרשו ל"מבטחים" אחוזים מקבילים באותם תנאי התשלום של המפעל.

(ב)  במפעלים שהצטרפו לקרן הפנסיה כנ"ל יועברו כספי קופת התגמולים לקרן הפנסיה ומיום ההצטרפות לא יחול לגביהם סעיף 26  לעיל.

(ג)  הצדדים מצטרפים לקרן פנסיה בהתאם להסכם הקיבוצי הכללי בנידון בין התאחדות לבין ההסתדרות מיום 22.6.64 (1)

22.  קרן פנסיה

(א) המפעלים שהצטרפו לקרן הפנסיה שליד "מבטחים" בהתאם להסכם שנחתם (1) יפרישו ל"מבטחים" 6% מהשכר הכולל של 8 שעות עבודה של הפועלים מהיום הראשון לכניסתם לעבודה. כן ינוכו מהפועלים מדי חודש ויופרשו ל"מבטחים" 5.5 אחוזים באותם תנאי התשלום של המפעל.

(ב) במפעלים שהצטרפו לקרן הפנסיה כנ"ל יועברו כספי התגמולים לקרן הפנסיה ומיום ההצטרפות לא יחול לגביהם סעיף 21 לעיל.

הערות להסכם קיבוצי ולצו הרחבה:

(1)  הכוונה להסכם בקשר עם הפרשות לפנסיית יסוד. באשר להפרשות לפנסיית יסוד, קיימים צווי הרחבה החלים על כלל ענפי התעשיה והמלאכה.

ראו : ההסכם הקיבוצי הכללי שבין התאחדות בעלי התעשיה, מחלקות העבודה, לבין הועד הפועל של ההסתדרות הכללית, המחלקה לאיגוד  מקצועי- המדור לפועלי התעשיה ו"מבטחים" מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ שנחתם ביום י"ב בתמוז תשכ"ד (22 ביוני 1964) ונרשם בפנקס ההסכמים הקיבוציים לפי מספר 1132/64 .

ההסכם תוקן בהסכם קיבוצי כללי שנחתם בין הצדדים האמורים ביום יח' באדר ב' תשכ"ה (22 במרס 1965) ונרשם בפנקס ההסכמים הקיבוציים לפי מספר 1168/65 אשר חלק מהוראותיהם הורחבו בצו הרחבה .

הפרשות המעסיק לקרן הפנסיה – יסוד הוגדלה החל מיום 1.8.89 ל 6% – ראו סעיף 8(2) להסדר הכולל במשק לשנים 88/90 (הסכם קיבוצי שמספרו 7017/89  מיום 13.2.1989) שהורחב בצו הרחבה שפורסם בי"פ 3672, התשמ"ט, עמ' 3411. חלק העובד בניכויים הוגדלו לכדי 5.5%.

בענין ההסכם בדבר המעבר לפנסיה מקיפה ראו ההסכם בדבר הנהגת פנסיה מקיפה בתעשיה מיום 4.6.79 שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7021/79.

וההסכמים המאוחרים :

הסכם קיבוצי מיום 29.5.06 – שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7029/06 והסכם קיבוצי כללי בדבר מסגרת לביטוח פנסיוני מקיף בתעשיה מיום 16.8.05, שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7035/2005.  וצווי הרחבה מתשמ"ט ( ומתשס"ו (פורסם י"פ תשס"ו מס' 5525 מיום 7.5.2006 עמ' 3105).

הודעה על כוונה ליתן צו הרחבה של ההסכם הקיבוצי הכללי בדבר הנהגת פנסיה מקיפה  בתעשיה  פורסמה בי"פ 3498, התשמ"ח , עמ' 268.

הגדלת הפרשות המעסיק לקרן הפנסיה  המקיפה ל 12%, החל מיום  1.8.88 נקבעה בסעיף 8(א) להסדר הכולל במשק. (הסכם קיבוצי שמספרו  7036/88- הסכם מסגרת) הגדלה שהורחבה בצו ההרחבה שפורסם בי"פ 3596, התשמ"ט, עמ' 367 על כל העובדים המבוטחים בקרן פנסיה מקיפה ומעבידיהם. בהסדר האמור הוגדלו גם הניכויים משכר העובד לכדי 5.5%.

שימו עוד לב כי כיום קיים צו הרחבה פנסיוני החל על כלל המשק,

צו הרחבה [נוסח משולב] לפנסיה חובה 2011 ובכל מקרה חלות על העובד ההוראות המיטיבות.

לאבחנה בין פנסיית יסוד לבין פנסיה מקיפה ראו עוד : דב"ע שם/4-9 ‏ ‏ ההסתדרות הכללית ארגון עובדי צה"ל ואח' נ' מדינת ישראל "מבטחים"‏, 16.10.80

ביטוח בפני תאונות בעבודה

28. (א) על ההנהלה והפועלים לאחוז בכל האמצעים שברשותם כדי למנוע תאונות בעבודה בהתאם לדרישות החוק. (1)

 במקרה של פגיעה בעבודה בהתאם לסעיף 3 של התוספת הרביעית של חוק הביטוח הלאומי, התשי"ד – 1953, כפי שתוקן עפ"י סעיף 2 של חוק הביטוח הלאומי (תיקון), התשט"ו – 1955 (ספרה חוקים 187), ישלם נותן העבודה לעובד בעד יומיים  ראשונים של אי כושרו לעבודה שלאחר יום הפגיעה 50% משכרו הרגיל

(ד)     בעד יום התאונה תשלם ההנהלה שכר מלא בהתאם לחוק (2)

(ה)     במקרה של נכות או מוות כתוצאה מתאונה ינהגו בהתאם לחוק (2)

23.  ביטוח רפואי מפני תאונות בעבודה

 (א)  על ההנהלה והפועלים לאחוז בכל האמצעים שברשותם כדי למנוע תאונות בעבודה בהתאם לדרישות החוק. (1)

(ב)   ההנהלה תבטח את כל הפועלים נגד פגיעה בעבודה בהתאם לחוק הביטוח הלאומי

(ג)    בתאונות עבודה קצרות מועד, שאינן עולות על 12 יום, יהיה התשלום בהתאם להסכם הארצי שנעשה ונחתם בין ההסתדרות וההתאחדות האומר "במקרה של פגיעה בעבודה בהתאם לסעיף 3 של התוספת הרביעית של חוק הביטוח הלאומי, התשי"ד – 1953, כפי שתוקן עפ"י סעיף 2 של חוק הביטוח הלאומי (תיקון), התשט"ו – 1955 (ספר החוקים 187), ישלם נותן העבודה לעובד בעד יומיים  ראשונים של אי כושרו לעבודה שלאחר יום הפגיעה 50% משכרו הרגיל"

(ד)  בעד יום התאונה תשלם ההנהלה שכר מלא בהתאם לחוק (2)

(ה)  במקרה של נכות או מוות כתוצאה מתאונה ינהגו בהתאם לחוק (2)

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה :

(1)  ראו : פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תש"ל- 1970 והתקנות שהותקנו מכוחה.

ראו עוד: חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד- 1954 והתקנות שהותקנו מכוחו.

(2) חוק המוסד לביטוח לאומי [נוסח משולב] , תשנ"ה- 1995

בגדי עבודה ומגן

29.  (א) כל הפועלים יקבלו פעמיים בשנה בגדי עבודה וכ"כ יקבלו פעם אחת בשנה נעלי עבודה. כל העובדים לאחר 7 שנות עבודה יקבלו מערכות בגדי עבודה ונעלי עבודה. (1)

(ב)   ההנהלה תספק לכל הפועלים העובדים עבודה רטובה בגדי מגן כדלקמן: 2 זוגות מגפיים, 2 סינורים ואצבעונים לפי הצורך, במקרה של צורך יקבלו הפועלים זוג מגפיים וסינור נוספים. (2)

(ג)   בגדי העבודה הם רכוש המפעל. 

24.  בגדי עבודה ומגן

 (א)   כל הפועלים יקבלו פעמיים בשנה בגדי עבודה וכ"כ יקבלו פעם אחת בשנה נעלי עבודה. כל העובדים לאחר 7 שנות עבודה יקבלו מערכות בגדי עבודה ונעלי עבודה. (3)

(ב)  ההנהלה תספק לכל הפועלים העובדים עבודה רטובה בגדי מגן כדלקמן: 2 זוגות מגפיים, 2 סינורים ואצבעונים לפי הצורך, במקרה של צורך יקבלו הפועלים זוג מגפיים וסינור נוספים.(2)

(ג) בגדי העבודה הם רכוש המפעל. 

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

(1) המכסה השנתית היא כפי שתוקנה בהסכם מיום 2.4.70 והמכסה לאחר 7 שנות עבודה הוגדלה עפ"י סעיף 6 לזה"ד מיום 1.10.72. (מספרו בפנקס 7016/70).

(2) ראו גם ההוראות בדבר ציוד מגן אישי בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל- 1970. 

הערות לצו הרחבה:

(3)  פרק זה הוסף בסעיף 3 לתוספת לצו הרחבה שפורסם בי"פ 1971, עמ' 465 בתוקף מיום 23.12.73.

פרק נוסף: העברה מפועל יומי לפועל חודשי (1)

פרק נוסף: העברה מפועל יומי לפועל חודשי (1)

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

(1) פרק זה הוסף בסעיף 3 לזה"ד מיום 1.10.72 (7057/72).

העברה לחודשיות

30. פועל יומי יהיה לעובד חודשי לאחר 13 שנות עבודה רצופות בפועל באותו מפעל. כל הפועלים היומיים בעלי וותק של לפחות 13 שנות עבודה ומעלה כאמור לעיל – יהיו לעובדים חודשים מ 1.1.72 ואילך.

 1. לאחר 13 שנות עבודה רצופות בפועל באותו מפעל יהפוך כל פועל יומי לעובד חודשי.

2. המעבר ממעמד יומי למעמד חודשי ייעשה אחת לשנה. פועל אשר ימלאו 13 שנים לעבודתו במפעל לפני 1 ביולי,  יועבר למעמד חודשי ב- 1 לינואר של אותה שנה.

3. משכורתו של עובד חודשי תקבע כדלקמן: תעריף השכר, וכן תוספת הוותק וכל התוספות המקצועיות – מחלקתיות של העובד כפועל יומי כפול 26 ימים תהיה למשכורת כעובד חודשי. עובד חודשי יהנה כמו פועל יומי מפרמית ייצור או תשלום אחר הקשור בתפוקה במידה שהם קיימים במקום העבודה.

הערה : במקרים יוצאים מן הכלל רשאית הנהלת המפעל להודיע לועד העובדים על התנגדותה להעברה מפועל יומי לעובד חודשי .במידה ויהיו חילוקי דעות בין הועדה להנהלה בנדון ינהגו בדרכים המוסכמות ליישוב חילוקי הדעות.

4. חישוב שכר שעות העבודה (לענין העדרות, שעות נוספות, פרמיות וכו') יהיה כדלקמן :

שכר שעת עבודה יהיה התוצאה ממשכורתו של הפועל החודשי חלקי 208. המעביד אינו חייב בתשלום חלק יחסי של משכורתו של עובד חודשי שאיחר או נעדר מעבודתו. (1)

5. עובד חודשי יהיה זכאי, מיום היותו לעובד חודשי ואילך, לאותם התנאים הסוציאליים המוסכמים באותו מקום עבודה לגבי רוב עובדים חודשיים.

6. לגבי ביטוח תאונות עבודה, ביטוח מחלה, פנסיה יסוד במבטחים במסגרת ההסדר שבין התאחדות התעשיינים לבין ההסתדרות הכללית (2), שעות התחלת העבודה וסיומה, איחור והעדרויות, דין עובד חודשי כדין פועלי יומי בייצור.

7. עובד חודשי יקבל חופשה שנתית בשיעור של 26 ימי עבודה. (3)

הערות לצו הרחבה :

(1)  לענין חישוב שעת עבודה, במסגרת 5 ימי עבודה בשבוע החישוב הוא לפי סעיף 15 להסכם המעבר  (7037/88) כלהלן :  

המשכורת החודשית חלקי

שעות רגילות לחודש (195= 4.333*9*5)

 כלומר, 5 ימי עבודה בשבוע * 9 שעות ליום* 4.333 שבועות ממוצע בחודש = לערכה של שעה רגילה. ערך השעות הנוספות כאמור יחושב על בסיס השעה הרגילה על פי הנוסחה כאמור.

ראו גם צו הרחבה שפורסם בי"פ 3682, התשמ"ט, עמ' 3714 במסגרתו הורחבו הוראות סעיפים 1 ו- 15 להסכם המעבר, בדבר הפחתת שעות העבודה השבועיות וחישוב ערך שעת העבודה, שהחיל סעיפים אלה על כל העובדים והמעבידים, למעט עובדים במשרה חלקית ומעבידיהם. 

החל מחודש 4/18 הבסיס לחישוב ערך שעה עומד על 182 שעות לחודש. (ראו לעיל).

(2)  כפי שאוזכר בסעיף 9 להסכם 78/80. כמו כן ראו הסכם המעבד לפנסיה מקיפה בתעשיה שנחתם ביום  4.6.79.

(3)  לענין מכסות החופשה במעבר לשבוע עבודה מקוצר ראו ההסכם בדבר קיצור שבוע עבודה והמעבר לשבוע עבודה בן 5 ימים (7037/88).

מועד העברה לחודשיות

31. העברה מפועל יומי לעובד חודשי תעשה במפעל פעם בשנה. פועל אשר ימלאו 13 שנים לעבודתו במפעל לפני 1 ביולי, יועבר למשכורת חודשית ב- 1 בינואר של אותה שנה. פועל אשר ישלים 13 שנות עבודה במפעל לאחר 1 ביולי, יועבר למשכורת חודשית ב- 1 בינואר שלאחר מכן.

32.  משכורתו של עובד חודשי תקבע כדלקמן: תעריף השכר, וכן תוספת הוותק וכל התוספות המקצועיות – מחלקתיות של העובד כפועל יומי כפול 26 ימים תהיה למשכורת כעובד חודשי. עובד חודשי יהנה כמו פועל יומי מפרמית ייצור או תשלום אחר הקשור בתפוקה במידה שהם קיימים במקום העבודה.

הערה : במקרים יוצאים מן הכלל רשאית הנהלת המפעל להודיע לועד העובדים על התנגדותה להעברה מפועל יומי לעובד חודשי .במידה ויהיו חילוקי דעות בין הועדה להנהלה בנדון ינהגו בדרכים המוסכמות ליישוב חילוקי הדעות.

33. חישוב יום העבודה או שעת העבודה (לענין העדרות, שעות נוספות, פרמיות וכו') יהיה כדלקמן :

שכר שעת עבודה יהיה התוצאה ממשכורתו של הפועל החודשי חלקי 208. (1) המעביד אינו חייב בתשלום חלק יחסי של משכורתו של עובד חודשי שאיחר או נעדר מעבודתו.

הערות להסכם הקיבוצי :

(1)  לענין חישוב שעת עבודה, במסגרת 5 ימי עבודה בשבוע החישוב הוא לפי סעיף 15 להסכם המעבר (7037/88) כלהלן :  

המשכורת החודשית חלקי

שעות רגילות לחודש (195= 4.333*9*5)

כלומר, 5 ימי עבודה בשבוע * 9 שעות ליום* 4.333 שבועות ממוצע בחודש = לערכה של שעה רגילה. ערך השעות הנוספות כאמור יחושב על בסיס השעה הרגילה על פי הנוסחה כאמור.

ראו גם צו הרחבה שפורסם בי"פ 3682, התשמ"ט, עמ' 3714 במסגרתו הורחבו הוראות סעיפים 1 ו- 15 להסכם המעבר, בדבר הפחתת שעות העבודה השבועיות וחישוב ערך שעת העבודה, שהחיל סעיפים אלה על כל העובדים והמעבידים, למעט עובדים במשרה חלקית ומעבידיהם. 

החל מחודש 4/18 הבסיס לחישוב ערך שעה עומד על 182 שעות לחודש. (ראו לעיל). 

34. עובד חודשי יהיה זכאי, מיום היותו לעובד חודשי ואילך, לאותם התנאים   הסוציאליים המוסכמים באותו מקום עבודה לגבי רוב עובדים חודשיים.

35. לגבי ביטוח תאונות עבודה, ביטוח מחלה, פנסיה יסוד במבטחים במסגרת ההסדר שבין התאחדות התעשיינים לבין ההסתדרות הכללית (1) שעות התחלת העבודה וסיומה, איחור והעדרויות, דין עובד חודשי כדין פועלי יומי בייצור  .

הערות להסכם הקיבוצי :

(1) כפי שאוזכר בסעיף 9 להסכם 78/80. כמו כן ראו הסכם המעבד לפנסיה מקיפה בתעשיה שנחתם ביום  4.6.79.

36. עובד חודשי יקבל חופשה שנתית בשיעור של 26 ימי עבודה (1)

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי:

(1)  לענין מכסות החופשה במעבר לשבוע עבודה מקוצר ראו ההסכם בדבר קיצור שבוע עבודה והמעבר לשבוע עבודה בן 5 ימים.  (7037/88)

פרק ו' – נוהל פיטורים ופיצויי פיטורים (1)

פרק ו' – פיצויי פיטורים (1)

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה :

(1)  חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג – 1963 והתקנות שהותקנו מכוח החוק.

37. (א) במקרה של פיטורים בתקופת הנסיון, תינתן הודעה מוקדמת של 24 שעות, כמו כן חייבים הפועלים בהודנה מוקדמת כנ"ל. (1)

(ב) פיטורים רגילים לאחר תקופת הנסיון אפשריים מסיבה מספקת ובהודעה מספקת ובהודעה מוקדמת בכתב של שבועיים.(2)

(ג) במקרה של חילוקי דעות אם סיבת הפיטורים (חוץ מצמצום בעבודה) היא סיבה מספקת, תימסר השאלה לטיפול והכרעה בהתאם לפרק ח'.

(ד)  צמצום בעבודה מהווה סיבה מספקת לפיטורים (3)

(ה) הצדדים הסכימו שיש למנוע כל שרירות לב ביחס לפיטורי פועלים (4)

(ו)  במקרה שלדעת ההנהלה יש צורך בצמצום בעבודה, ייקבע מספר הפועלים ע"י הנהלת המפעל. הודעה ההנהלה כנ"ל משמשת כהודעה מוקדמת.

(ז)  שמות המפוטרים ייקבעו בהסכמת הצדדים אשר יקחו בחשבון את צרכי המפעל, הוותק של הפועל במקום ומצבו הסוציאלי.

(ח) כצרכי המפעל יש לראות בין היתר את העבודות המצריכות לימוד והתמחות תקופה מסוימת ואפשרות התאמתו של הפועל לתפקידים הדרושים במפעל ולמהלך התקין של הייצור.  

(ט)   אשר לשמות המפוטרים שלא תהיה הסכמה הדדית עליהם, יועבר הענין לועדה הפריטטית בזמן אשר יאפשר לה לסיים את הבירור תוך תקופת ההודעה המוקדמת הנ"ל.

(י)  פועלים שפוטרו מפאת צמצום בעבודה, שמורה להם הזכות לחזור לעבודה במפעל תוך 6 חודשים מיום הפיטורים מבלי שההפסקה בעבודה כנ"ל תפגע בזכויות שרכשו במפעל, פרט לפיצויים אם קיבלו בזמן הפיטורים.

(יא)  פועלים שהנהלת המפעל מתנגדת להחזירם לעבודה מפאת אי התאמה לעבודה בזמן שעבדו במפעל, תחול עליהם תקופת הנסיון כמוגדר בפרק ב'  בסעיף 5. לאחר תקופת הניסיון אם הפועל נשאר בעבודה יוחזרו לו כל הזכויות.

(יב) במקרה ופועל מתרשל בעבודה או מפריע למהלך התקין של הייצור, הוא יוזהר על ידי ההנהלה ותינתן לו שהות ואפשרות לתקן את עצמו. העתק האזהרה יישלח לוועד הפועלים ולמועצת הפועלים והוועד זכאי לערער על כך. לא ערער ועד הפועלים על מתן האזהרה ובזמן המתקבלת על הדעת, והפועל לא תיקן את עצמו, יהיה צפוי לפיטורים.

(יג) במקרה שיתגלעו חילוקי דעות בין הצדדים ביחס לאזהרה שניתנה לפועל בקשר לרשלנותו, אם היתה מוצדקת או לא, או ביחס לעובדה אם הפועל תיקן את עצמו או לא- יועבר הענין לועדה הפריטטית.(5)

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי :

(1)  ראו מאמר בנושא פיטורי עובד בתקופת נסיון. ופסקי הדין המאוזכרים שם.

בד בבד עם הזכות לפטר את העובד טרם סיומה של תקופת הניסיון, קיימת החובה לנהוג בפיטורי העובד בתום לב ומטעמים ענייניים.

לענין הודעה מוקדמת השוו לסעיפים 3 ו- 4 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א- 2001. 

(2)  הוראה כאמור בהסכם קיבוצי בענין "סיום עבודה" הינה הוראה אישית וככזו מהווה חלק מחוזה העבודה האינדבידואלי בהתאם להוראת סעיף 19 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז- 1957.

(3)  לענין פיטורי צמצום וחבר בועד עובדים ראו : דב"ע  מז/25-4 (ארצי)   ‏ ‎ ‎ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י‎ ‎נ' מדינת ישראל ‏, פ"ד יט(1) 152, שם נקבע בין היתר כי שעה שצורך אובייקטיבי מצריך פיטורי צמצום – לא יהיה מעמדו של חבר ועד עובדים שונה ממעמדו של עובד אחר .

(4) ראו ה"ש (1) לעיל.

(5) הוראות בהסכם עבודה שעניינן משמעת מהוות אף הן חלק מחוזה העבודה האינדבידואלי (השוו לה"ש (2) לעיל)

ראו : דב"ע לו/3-33 פרץ וינשטיין נ' אל על נתיבי אויר לישראל פד"ע ח' עמ' 44. הדן גם בסדרי הדיון המשמעתי וזכות העובד לטעון בפני ועדה פריטטית.

פיטורים יוצאים מן הכלל

38. צד א' רשאי לפטר פועל בלי הודעה מוקדמת וללא תשלום פיצויים במקרה של גניבה וחבלה במזיד שהוכחו בדין. במקרה של חילוקי דעות ולפי דרישת צד ב' – על ועדה פריטטית, בהתאם לסעיף 49, לברר את המקרה וכל הכרוך בו תוך 10 ימים תמצא הועדה את הפועל נקי מכל אשמה שבה הואשם, יקבל תשלום בעד ימי האבטלה  שנגרמו לו. בכל מקרה אחר תהיה הועדה חופשית בהחלטתה. (1)

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי :

(1)  השוו לסעיפים 16 ו- 17 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963.

כן ראו סעיף 10 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א – 2001.

כמו כן ראו המאמרים בנושאים שלהלן :

סעיפים 16 ו- 17 לחוק – שלילת פיצויים.

סעיף 10 לחוק -פיטורים והתפטרות ללא הודעה מוקדמת

מקרים מיוחדים

39 (א)  פועל אשר למרות רצונו איננו יכול ואיננו מסוגל להמשיך בעבודתו הרגילה, ייעשה מאמץ ונסיון לסדרו בעבודה אחרת או במחלקה אחרת. במקרים שועד הפועלים מערער על העובדות הנ"ל או לא ימצא פתרון כנ"ל, או פתרון אחר מוסכם על הצדדים, תועבר השאלה והתביעות ההדדיות לועעדה הפריטטית לדיון והחלטה.

(ב)  פועל אשר הנהלת המפעל תטען כי הוא נחשל בעבודה וקיימים חילוקי דעות בין הנהלת המפעל לבין ועד הפועלים ביחס לעובדות הנ"ל, יועבר הענין על נחשלותו או מידת נחשלותו לוועדה הפריטטית  אשר תוציא את מסקנותיה.

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי :

(1)  ראו בהקשר זה מאמר בנושא חובת ההשתדלות במציאת תפקיד חילופי.

זכאים לפיצויים מחלה או תאונה

40 (א)  פועל הנאלץ לעזוב מקום עבודתו עקב מחלה או תאונה והביא על כך תעודה מאת קופת חולים ולמעבידו אין הסתייגויות לגבי מצבו ואינו מתנגד שהפועל יעזוב את העבודה מסיבות אלה, יהיה דינו כדין מפוטר. (1)

(ב) אם לרגל הפרעות העבודה יצטברו 50 ימי אבטלה תוך שנה, רשאי הפועל לעזוב  את העבודה ולקבל את הפיצויים ויתר התנאים המגיעים לו. (2)

(ג) במקרה של מות הפועל זכאים יורשיו או שאריו שהיו תלויים בנפטר לקבל פיצויי הפיטורים שהיו מגיעים לפועל הנפטר אילו פוטר מעבודתו. (3)

 (ד)    בכל יתר הדברים יש לנהוג בהתאם לחוק (4)

28. זכאים לפיצויים

 (א) פועל הנאלץ לעזוב מקום עבודתו עקב מחלה או תאונה והביא על כך תעודה מאת קופת חולים ולמעבידו אין הסתייגויות לגבי מצבו ואינו מתנגד שהפועל יעזוב את העבודה מסיבות אלה, יהיה דינו כדין מפוטר. (1)  

 (ב)  אם לרגל הפרעות העבודה יצטברו 50 ימי אבטלה תוך שנה, רשאי הפועל לעזוב את העבודה ולקבל את הפיצויים ויתר התנאים המגיעים לו. (2)

(ג) במקרה של מות הפועל זכאים יורשיו או שאריו שהיו תלויים בנפטר לקבל פיצויי הפיטורים שהיו מגיעים לפועל הנפטר אילו פוטר מעבודתו. (3)

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה :

(1)     השוו להוראת סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963.

ראו מאמר בנושא סעיף 6 לחוק – התפטרות לרגל מצב בריאות לקוי. 

(2)      השוו להוראת סעיף 11 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 2011 

ראו מאמר בנושא סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים.

(3)    ראו סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג – 1963

ראו מאמר בנושא סעיף 5 לחוק – עובד שנפטר.

ראו הוראות חוק הירושה, התשכ"ה – 1965

(4)   ראו חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג – 1963 והתקנות שהותקנו מכוח החוק.

שיעור פיצויי פיטורים

41(א) כל פועל שעבד לפחות חצי שנה רצופה יקבל פיצויים במקרה של פיטורים שלא באשמתו בשיעורים הבאים:

12 ימי עבודה לכל שנת עבודה בעובד יומי ובאופן יחסי לחלקי שנה אחרי השנה הראשונה, כפוף לאמור להלן :

כל פועל יומי שמלאו לו בפועל 8 שנות עבודה רצופות ומעלה במפעל ביום 1.1.73 יקבל עבור כל שנת עבודתו שלאחר 1.1.73, 18 ימי עבודה עבור כל שנת עבודה וחלק יחסי לחלקי שנה, כל פועל יומי שימלאו לו בפועל לפחות 8 שנות עבודה רצופות במפעל לאחר התאריך הנ"ל, יקבל 18 ימי עבודה עבור כל שנה החל מהשנה התשיעית ואילך. (1)

(ב) חישוב הפיצויים יעשה לפי השכר היסודי וכל התוספות המחלקתיות מקצועיות הממוצעים לכל שנה ושנה בעבור תקופת העבודה עד 31.12.63, בצירוף תוספת היוקר הנהוגה בשנת הפיטורין; ושכר עבודה של שנת 1949 ייחשב כשכר ממוצע בעבור השנים שחלפו עד שנת 1949 ועבור תקופה שלאחר 1.1.64 לפי שכר אחרון. (2)

29. פיצויי פיטורים

 (א)    כל פועל שעבד לפחות חצי שנה רצופה ופוטר שלא באשמתו זכאי לפיצויים בשיעורים הבאים :

12 ימי עבודה לכל שנת עבודה בעובד יומי ובאופן יחסי לחלקי שנה אחרי השנה הראשונה .

ואולם כל פועל יומי שביום כ"ז בטבת התשל"ג (1 בינואר 1973) או לאחר מכן מלאו 8 שנים רצופות או יותר לעבודתו במפעל, יהיה זכאי לפיצויי פיטורים בשעור של שכר 18 ימי עבודה בעד כל שנת עבודה וחלק יחסי לחלקי שנה, החל מהשנה התשיעית לעבודתו, לאחר יום כ"ג בטבת התשל"ג (1 בינואר 1973) ואילך.

(ב)חישוב הפיצויים בעד התקופה המתחילה ביום ט"ז בטבת התשכ"ד ( 1 בינואר 1964) יעשה לפי השכר האחרון. (2)

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה :

(1)  הוחלף עפ"י סעיף 2 לזה"ד מיום 1.10.72 

לענין שיעור פיצויי הפיטורים ראו : תקנות פיצויי פיטורים (שיעור פיצויי פיטורים לעובד בשכר) התשמ"ג – 1983. התקנות משוות את שיעור הפיצויים לעובד בשכר לזה של העובד במשכורת החל מיום 1.8.83.  

(2)   השוו לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד – 1964

פרק ז' – כללי

העברה לרגל צמצום העבודה

42. במקרה של צמצום בעבודה במחלקה אחת, העברת הפועלים למחלקה שניה אפשרית רק בהסכמת הצדדים.

לא הורחב

מועצות ייצור

43. הצדדים יפעלו להקמת מועצות ייצור בהתאם להסכם הכללי שבין ההתאחדות וההסתדרות (1)

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי :

(1)  כן סוכם בסעיף 9 להסכם 78/80 לגבי בעיות בתעשיה כי כל אותם הסכמים שיחתמו עפ"י סעיף 11 להסכם המסגרת, יחייבו את הצדדים להסכם זה וייושמו על ידם, דהיינו לרבות ההסכמים בנושא פריון העבודה והייצור.

תקנון העבודה

44. תקנון העבודה המצורף להסכם זה מהווה חלק בלתי נפרד ממנו. (1)

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי:

(1)  תקנון העבודה בענף המרצפות צורף כנספח מס' 1 להסכם הקיבוצי הכללי שנחתם ביום 1.11.60 ( 1056/60).

(תוקן בנספח להסכם בדבר עדכון תקנון העבודה הכללי – כמפורט בסעיף 9 להסכם 78/80)

ניכוי מסים

45. צד א' ינכה לפועלי המפעל את המס האחיד והלשכה הכללית בהתאם לרשימות שתוגשנה ע"י ב"כ ההסתדרות ובהרשאה חד פעמית של הפועל. פועל שמנכים בעבורו מסים לפני חתימת הסכם זה אינו חייב בהרשאה. (1)

32. דמי טיפול מקצועי -ארגוני

המעסיק ינכה משכרם של העובדים שאינם מאורגנים בארגון עובדים כלשהו, דמי טפול ארגוני מקצועי לזכות ארגון העובדים היציג כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים בשעור שנקבע בחוק הגנת השכר והתקנות על פיו. .המעסיק יעביר מדי חודש את הכספים שנוכו כאמור על ידיו לתעודתם (1) (2)

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה :

(1)   ראו הוראות סעיף 25 לחוק הגנת השכר, התשי"ח – 1958 ותקנות הגנת השכר (מקסימום דמי טיפול מקצועי- ארגוני), תשמ"ח – 1988.

ראו עוד מאמר בנושא סעיף 25(א)  לחוק הגנת השכר.

הערות לצו הרחבה :

(2)  הוסף בסעיף 10 לתוספת לצו התשל"ז.

ועד הפועלים

46. ועד הפועלים שנבחר ע"י פועלי המפעל, ויאושר ע"י מועצת הפועלים שבאיזור פעולתה נמצא המפעל, מייצג את כל הפועלים כלפי הנהלת המפעל המנהלת רק אתו ועם ב"כ מועצת הפועלים מו"מ בכל העניינים הנוגעים לתנאים היום יומיים ויחסי העבודה במקום.

ועד הפועלים אינו רשאי להתערב בעניינים טכניים ואדמיניסטרטיביים גרידא של המפעל. (1)

הערות להסכם הקיבוצי :

(1)  אודות מעמד מועצת הפועלים ראו : דב"ע לד/3-30 ערד תעשיות כימיות בע"מ נ' אלישע פלד ואח', פד"ע ה', עמ' 431 .

ראו עוד בהקשר  זה  מאמר בנושא :  הזכות הניהולית ומשמעת בעבודה.

בטיחות בעבודה וגיהות מקצועית

47. הצדדים יאחזו בכל האמצעים כדי לקיים את תנאי הגיהות בחוק. יחנכו את הפועלים ברוח של אחריות וזהירות בעבודה ויעשו את כל הדרוש כדי לשמור על בטיחות בעבודה לשם מניעת מקרי אסון ותאונות בעבודה.

הצדדים ממליצים להקים במפעלים ועדות בטיחות משותפות המורכבות מנציגי ההנהלה והעובדים, אשר תפעלנה בשיתוף פעולה עם המוסד לבטיחות ולגיהות לשם מניעת תאונות בעבודה.

הצדדים יקיימו במפעלים ועדות בטיחות בכל מפעל יפורסם דף הוראות בדבר שמירת כללי תקנות הגיהות והבטיחות במקום העבודה שיצורף כנספח להסכם. צד א' אחראי לכל הסידורים הנובעים מתקנות  הגיהות המצורפות. (1)

הערות להסכם הקיבוצי :

(1)  סעיף זה הוסף בסעיף 11 לזה"ד מיום 24.6.64.

חדר אוכל

48. צד א' מתחייב להקים חדר אוכל או לייחד מקום מיוחד לאוכל ומנוחה שיהיה נקי ולדאוג למים זכים ולקומקום והפועלים יקבלו תה וסוכר (1)

הערות להסכם הקיבוצי :

(1)  סעיף זה הוסף בסעיף 10 לזה"ד מיום 24.6.64.

כן סוכם בסעיף 9 להסכם 78/80 לגבי בעיות בתעשיה כי כל אותם הסכמים שיחתמו עפ"י סעיף 11 להסכם המסגרת, יחייבו את הצדדים להסכם זה וייושמו על ידם, דהיינו לרבות ההסכמים בנושא פריון העבודה והייצור.

אי הרעת תנאים

49. אין הסכם זה בא להרע תנאי עבודה מקובלים ונהוגים במפעלים, לפני חתימת ההסכם הקיבוצי הכללי או לפני הצטרפות המפעל להסכם זה. (1)

36. אי הרעת תנאים

אין הסכם זה בא להרע תנאי עבודה מקובלים ונהוגים במפעלים, לפני חתימת ההסכם הקיבוצי הכללי או לפני הצטרפות המפעל להסכם זה. (1)

הערות להסכם הקיבוצי :

(1)  ראו בהקשר זה מאמר בנושא תנאי מכללא בחוזה עבודה, הדן בין היתר בנוהג כתנאי מכללא בהסכם עבודה.

ראו עוד : סעיף 23 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז- 1957 

פרק ח'- יישוב חילוקי דעות

ועדות פריטטיות

50 (א) בתקופת תוקפו של הסכם זה, מקיימים הצדדים להסכם את הוועדות המשותפות הפריטטיות שמתפקידן לטפל, לברר ולתווך בחילוקי הדעות שיתעוררו בין הצדדים, לפני הפעלת סעיף 51 שבהסכם זה.

(ב) (1) חברי הועדה הפריטטית מתמנים על ידי הצדדים להסכם זה או על ידי מי שהוסמך על ידם לכך במפורש ו/או מכללא.

(2) המינוי יכול להיות בדרך כלל או לצורך ענין מסוים.

(3) החלטות הועדה יכולות להתקבל רק בהסכמת נציגי שני הצדדים בוועדה.

(ג)   הועדות הפריטטיות תוקמנה בשלוש הערים הגדולות, ז"א בתל אביב, חיפה וירושלים ובהסכמת הדדית רשאים הצדדים להקים, לפי הצורך, ועדות משותפות במקומות נוספים.

(ד)  הועדה הפריטטית בתל אביב תשמש גם כועדה מרכזית לגבי הוועדות הפריטטיות בחיפה, בירושלים ובמקומות אחרים באם תוקמנה.

(ה)  לא ייושב סכסוך בוועדה הפריטטית (מחוץ לועדה המרכזית) במשך שבוע ימים, יועבר הדיון – לפי דרישת אחד הצדדים לסכסוך- לועדה המרכזית תוך 48 שעות.

הועבר הענין לועדה המרכזית, יחולו על דיוניה הכללים החלים על פעולות הועדה הפריטטית.

על אף האמור לעיל, לא יועברו לוועדה המרכזית, חילוקי הדעות הקשורים בקביעת שמות המפוטרים עקב צמצום בעבודה. חילוקי דעות כנ"ל, אם לא ייושבו על ידי הועדה הפריטטית המקומית, יועברו ישירות להכרעת בוררות.

(ו)   לא התכנסה הועדה הפריטטית תוך שבוע ימים מיום שנדרשה לכך על ידי צד לסכסוך, תופעל הועדה המרכזית לפי דרישת צד אחד להסכם הקיבוצי הזה. במקרה זה תפעל הועדה המרכזית כוועדה פריטטית.

(ז)   לא הופעלה הועדה המרכזית או הופעלה אך לא הגיעה לכלל החלטה, תוך שבוע ימים (או בהסכמה בתוכה- תוך שבועיים) מהתחלת דיוניה, יועבר הסכסוך על ידה – או לפי דרישת אחד הצדדים לסכסוך – תוך 48 שעות מתוך הועדה הנ"ל לבוררות.

בוררות

51 (א) חילוקי דעות כל שהם שיתעוררו בין הצדדים במשך תקופת הסכם זה, אם שימשו נושא לדיון בועדה המשותפת (פריטטית) ולא יושבו, או במקרים שהועדה הפריטטית המרכזית לא הופעלה – יימסרו להכרעת ועדת הבוררים.(1)

(ב) ועדת הבוררים תהיה בת שלושה, אחד שיתמנה על ידי כל צד ובורר שלישי מכריע, שיתמנה, באין הסכמת הצדדים לשמו של הבורר, על ידי הועדה הפריטטית מתוך הסכמה מתוכה ובאין הסכמה בתוכה – בהגרלה מתוך רשימת הבוררים המוסכמת והמצורפת להסכם זה, המהווה חלק בלתי נפרד ממנו.

לפי דרישת אחד הצדדים לסכסוך לא ישמש הבורר השלישי כמכריע, והחלטת הבוררים תוכל להתקבל פה אחד ברוב דעות.

(ג)  הסכימו הצדדים לסכסוך למסרו להכרעת בורר יחיד, יתמנה הבורר, באין הסכמת הצדדים לשמו של הבורר, על ידי הועדה הפריטטית. הועדה הפריטטית תמנה את הבורר במקרה זה מתוך הסכמה בתוכה או באין הסכמה. בהגרלה מתוך רשימת הבוררים המצורפת להסכם זה.

(ד) לא מונו תוך 48 שעות  מתום המועד המיועד לגמר הדיון בועדה הפריטטית הבורר או הבוררים על ידי הצדדים או הועדה הפריטטית, הכל לפי הענין, ימונו הנ"ל על  ידי ב"כ מחלקת העבודה של התאחדות התעשיינים וב"כ האגף לאיגוד מקצועי של הועדה הפועל של ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י תוך 48 שעות נוספות.

(ה) הסכם זה מהווה גם שטר בוררים ואין חובה על הצדדים לסכסוך לחתום על שטר בוררים.

(ו) הבוררים לא יהיו קשורים בתקנות הדיון ובדיני ראיות ו/או בהוראות החוק המטריאלי.

(ז)הבוררים יהיו רשאים לדון שלא בנוכחות אחד הצדדים לבוררות, אם נשלחה לצד הנ"ל הודעה מוקדמת של 3 ימים מראש בדואר רשום בדבר ישיבת הבוררות והצד לא הופיע לישיבה.

(ח) הבוררים יהיו רשאים להוציא החלטות ביניים ו/או פסק ידין חלקיים.

(ט) הבוררים יהיו רשאים להמשיך בדיון ואף להוציא החלטת ביניים, פסק דין חלקי או מלא אף בהיעדר אחד הבוררים, כשהבורר הוזמן במכתב רשום 3 ימים מראש ולא הופיע לשתי ישיבות רצופות,  או  לא נתן סיבה מספקת לאי הופעתו כנ"ל, ובתנאי שבין הבוררים שימשיכו בדיון יהיה הבורר השלישי. החלטת הביניים ופסק הדין החלקי או המלא, שהוצא כנ"ל על ידי הבוררים, ייחשבו כהחלטת ביניים ו/או כפסק דין חלקי או מלא של הבוררות, הכל פי המקרה.

(י)  נתמנתה בוררות בהתאם להסכם זה – לא תשמע טענה נגד חוקיות מינויה. כל פגם במינויה או דיוניה של הועדה הפריטטית שקדמו למינוי הבוררות, לא ישמשו עילה לפסילת החלטה ו/או פסק בוררין או ביטולם. 

הצדדים לסכסוך מתחייבים הוציא לפועל את פסק הדין של הבוררים ללא כל ערעור.

(יא)  שכר טרחתו של בורר יחיד או יו"ר ועדת הבוררים ישולם שווה בשווה על ידי שני ה צדדים לסכסוך. יתר חברי ועדת הבוררים לא יקבלו שכר טרחה.

הערות להסכם הקיבוצי:

(1)  סעיף בוררות בהסכם קיבוצי תופס במישור האובליגטורי  להבדיל מהנורמטיבי ראו:  דב"ע לט/3-115 חברת ששת הכוכבים בע"מ – שבתאי פישלר, פד"ע יא 169. 

ראו גם הוראות חוק הבוררות, תשכ"ח – 1968

                       ולראיה באו הצדדים על החתום:

התאחדות התעשיינים האגפים,                                         ההסתדרות הכללית של העובד בא"י,                

העבודה והכללי ענף תעשיית המרצפות                              הסתדרות פועלי הבנין ומזכירות ענף תעשית המרצפות

נספח

 תעריפי שכר בענף המרצפות (1)

 תעריפי השכר הושמטו מנוסח זה.

 הערה : על התעריפים הנ"ל יש להוסיף תוספת יוקר ותוספות שכר החל ביום 1 במאי 1989

 2.       תעריף השכר בענף תעשיית המרצפות מצורף לזכרון דברים זה כנספח, מהווה חלק בלתי נפרד ממנו (להלן  – התעריף)

3.       תוקפו של התעריף מיום 1 באפריל 1989 והוא כולל את כל תוספות השכר ותוספות היוקר למועד זה. התעריף יעודכן כמקובל , בעקבות שינוי בתוספת היוקר ובתוספות השכר ברמה הארצית וברמה הענפית שייקבעו בין הצדדים להסכם המסגרת, והצדדים לרמה הענפית.

5.התאמת תעריפי שכר זאת לא תגרום לעליית שכר כלשהי, ולא תהווה עילה לדרישה, מצד כלשהו או מיחידיו לתוספת שכר  גם אם ההתאמה תגרום לשינוי בהפרשיות השכר בין עובד לעובד באותו מקום עבודה.

6. הנורמה המוסכמת לגבי כל עובד או בכל תחנת עבודה תשתנה באופן יחסי לשיעור גידול התעריף. למרות האמור אין בכוונת סעיף זה כשלעצמו כדי לחייב את העובדים בהגדלת התפוקה באותה תחנת עבודה.

7. במקומות העבודה בהם הנורמה והפרמיה באו לידי ביטוי באמצעות שעות זכות תשתנה הנורמה המוסכמת באופן יחסי לשיעור גידול התעריף (שעות הזכות תקטנה בהתאם) כל זאת ללא שינוי בתפוקה כאמור בסעיף 6 לעיל.

9. עובד אשר שכרו התעריפי הנוכחי נמצא בין שתי דרגות בהתאם לתעריף זה, יוכל להתקדם לדרגת השכר הקרובה בתעריף זה לשכרו התעריפי, לא יאוחר מ- 6 חודשים מיום חתימת זכרון דברים זה.    

10. כתוצאה משינוי התעריף הכנסתו החדשה של העובד לא תגדל לעומת הכנסתו בעת תוקפו של התעריף הישן (ולא תקטן)

הערות לנספח לצו הרחבה :

כפי שהוחלף בתוספת לצו הרחבה שפורסם בי"פ 3703, התש"ן, עמ' 3 , בתוקף מיום פרסומו 1.4.89. התעריף הקודם פורסם בי"פ 3079, התשמ"ד עמ' 2980