הזכות/ החובה

נוסח משולב של הסכם קיבוצי

נוסח משולב של הוראות צו ההרחבה

הערות

מקורות

א.      הסכם  קיבוצי שנחתם ביום 25.12.1973 ומספרו 7002/1973 (להלן: "ההסכם הבסיסי")

ב.      זכרון דברים מיום 2.6.1974 ומספרו 7021/74 (להלן: "זכרון דברים 74")

ג.       הסכם קיבוצי שנחתם במאי 1976 ומספרו 7025/76 (להלן: "הסכם 76").

ד.      הסכם קיבוצי מיום 21.9.77 ומספרו 7047/78 (להלן: "הסכם 78").

א.      פורסם בי"פ מס' 1975 מיום 30.12.1973 עמ' 513 – מרחיב את ההסכם הבסיסי.

א.      פורסם י"פ תשל"ז מס' 2339 מיום 1.7.1977 עמ' 1805 (להלן: "צו תשל"ז-1977") – מרחיב את הסכם 76.

ב.      פורסם י"פ תשל"ט מס' 2527 מיום 5.4.1979 עמ' 1290 (להלן: "צו תשל"ט-1979") – מרחיב את הסכם 78.

תיקונים:

ב.      ת"ט י"פ תשל"ד מס' 2029 מיום 18.7.1974 עמ' 1937.

ג.       תוקן י"פ תשל"ה מס' 2075 מיום 16.12.1974 עמ' 680 (להלן: "צו תשל"ה-1974") (ת"ט י"פ תשל"ה מס' 2085 מיום 23.1.1975 עמ' 976).

כותרת

ענף תעשיות המיצים, הריבות והשימורים – הסכם קיבוצי כללי

צו הרחבה בענף מיצים, ריבות ושימורים

צדדים

בין  

התאחדות התעשיינים בישראל – סקציית מיצים, ריבות ושימורים ומחלקת העבודה

מצד א'

לבין

ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י, הסתדרות פועלי המזון ומועצות הפועלים שבתחום פעולותיהן נמצאים המפעלים

מצד ב'

בתוקף סמכותי לפי סעיף 25 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, אני מצווה בזה כי תחולתן של הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי שבין ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, הסתדרות פועלי המזון, לבין התאחדות התעשיינים בישראל, סקצית מיצים, ריבות ושימורים ומחלקת העבודה, שנחתם ביום כ' בטבת תשל"ג (25 בדצמבר 1972) ונרשם בפנקס ההסכמים הקיבוציים לפי מספר 7002/73, כמפורט בתוספת, תורחב, וכי ההוראות האמורות יחולו מיום ו' בטבת תשל"ד (31 בדצמבר 1973) על כל המעבידים והעובדים בישראל בתעשיה ובמלאכה בענף מיצים ריבות ושימורים, למעט עובדים שתנאי עבודתם הוסדרו או יוסדרו בהסכמים קיבוציים ומעבידיהם.

פרק 1 – מבוא

פרק 1 – מבוא

הואיל והצדדים להסכם קיבוצי כללי זה מעונינים בקיום יחסי עבודה תקינים ביניהם בהדר הוגן של תנאי העבודה, השכר והתמורות האחרות ובפתרון חילוקי דעות.

אי לזאת באו הצדדים לידי הסכם כדלקמן:

הגדרות

1.1  הגדרות

בהסכם זה מילים המתייחסות למין זכר כוונתן גם למין נקבה ומילים המתייחסות למספר רבים כוונתן גם ליחיד וכן להיפך, אלא אם כן משתמע אחרת בסעיף מסעיפי ההסכם.

הסכם זה ­ ההסכם הקיבוצי הכללי לתעשיית מיצים, ריבות ושימורים.

ההתאחדות ­ התאחדות התעשיינים בישראל, מח' העבודה וסקצית מיצים, ריבות ושימורים.

ההסתדרות הכללית ­ ההסתדרות הכללית של העובדים בא"'י.

ההסתדרות ­ הסתדרות פועלי המזון.

מפעל ­ כל מפעל בתעשיית מיצים, ריבות ושימורים החבר, או שיצטרף כחבר להתאחדות והמעסיק פועלים שכירים.

הנהלת המפעל ­ בעל מפעל ו/או הנהלת מפעל ו/או כל בא­כח מוסמך ע"י בעל המפעל ו/או הנהלת המפעל.

נציגות הפועלים ­ מועצת פועלים שבתחום שיפוטה הארגוני נמצא המפעל ו/או ועד הפועלים אשר מועצת הפועלים הודיעה עליו להנהלת המפעל כמייצג את פועלי המפעל כלפי ההנהלה.

וועד פועלים – וועד שנבחר ע"י פועלי פועלי המפעל בהתאם לתקנות ההסתדרות הכללית לבחירת ועדי פועלים ושעל בחירתו והרכבו נמסרת למפעל הודעה בכתב מאת מועצת הפועלים שבתחום שיפוטה הארגוני נמצא המפעל.

פועל יומי – פועל המקבל את שכרו לפי תעריף שכר יומי.

עובד חודשי – פועל המקבל את שכרו לאחר 13 שנות עבודה רצופות באותו מפעל וכפוף לתנאים המפורטים בהסכם זה על בסיס חודשי.

שכר כולל – שכר יסוד הכלל ותק בצירוף כל התוספות המשתלמות לפועל, כגון: תוספת מקצועית, מחלקתית, אישית, משפחתית עבור אישה, תוספת יוקר וכיו"ב, להוציא שעות נוספות, פרמיות, הענקות וכו'.

לשכת עבודה או הלשכה – לשכת העבודה במובן חוק שרות התעסוקה, התשי"ט – 1959, כולל מוסדרות שרות התעסוקה שהוגדרו בחוק.

שנת עבודה – תקופת עבודה של 12 חדשים לפי הלוח האזרחי (הגריגוריאני) כולל חופשה שנתית.

חודש – למנין הלוח האזרחי (הגריגוריאני).

קופת חולים – קופת חולים של ההסתדרות הכללית.

רופא מוסכם/ועדת רופאים מוסכמת – רופא או ועדת רופאים עליהם הסכימו הצדדים להסכם זה שישמשו כרופאים מוסכמים.

מבטחים – "מבטחים" מוסד מרכזי לביטוח סוציאלי של העובדים בישראל בע"מ.

1.1  הגדרות

מלים המתייחסות למין זכר כוונתן גם למין נקבה ומלים המתייחסות למספר רבים כוונתן גם ליחיד וכן להיפך, אלא אם כן משתמע אחרת:

"פועל יומי" – פועל המקבל את שכרו לפי תעריף שכר יומי.⁽¹⁾

"עובד חדשי" – פועל המקבל את שכרו לאחר 13 שנות עבודה רצופות באותו מפעל (כפוף לתנאים המפורטים בהסכם זה) על בסיס חדשי.

"שכר כולל" – שכר יסוד הכולל ותק בצירוף כל התוספות שמשתלמות לפועל, כגון: תוספת מקצועית, מחלקתית, אישית, משפחתית בעד אשה, תוספת יוקר וכיו"ב, להוציא שעות נוספות, פרמיות, הענקות וכו'.

"שנת עבודה" – תקופת עבודה של 12 חדשים לפי הלוח האזרחי (הגריגוריאני) כולל חופשה שנתית.

"חודש" – למנין הלוח האזרחי (הגריגוריאני).

הערות צו הרחבה

(1)   ראו: דב"ע מט/3-25 ‎ ‎משה קרמר‎ ‎נ' שמרד אלקטרוניקה (1977) בע"מ, פ"ד כא(1) 055 – מי שאינו בבחינת עובד לפי ההגדרה בהסכם לא ייכנס להגדרה בדלת האחורית בשובלו של צו ההרחבה.

חלות ההסכם והיקפו

1.2  חלות ההסכם והיקפו

ההסכם יחול על:

א.      הצדדים להסכם.

ב.      המפעלים שהינם חברי סקצית מיצים, ריבות ושימורים של התאחדות התעשיינים בשעת חתימת ההסכם, או שיצטרפו כחברים תוך תקופת הסכם זה.

ג.       כל הפועלים והעובדים המועסקים כיום ואשר יועסקו תוך תקופת תוקפו של הסכם זה על ידי המפעלים הנ"ל.

ד.      על נוער עובד יחולו הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי לנערים עובדים בענפי המזון.

1.2  על נוער עובד יחולו הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי לנערים עובדים בענפי המזון.

תוקף ההסכם  

1.3  תוקפו וסיומו של ההסכם

1.      הסכם זה תוקפו מיום 1.1.76 ועד ליום 31.12.77 כפוף לאמור בס"ק (2).⁽¹⁾

2.      אם יומלץ ע"י ועדה המורכבת מנציגי ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י והתאחדות התעשיינים להמליץ על אחוד מועד חדוש ההסכמים במשק יוארך תוקף הסכם זה, אוטומטית, עד 31.3.78.⁽²⁾

ב.      לפני תום תוקפו של הסכם זה, הרשות בידי כל צד להסכם זה להודיע בכתב למשנהו על רצונו להכניס שינויים או תיקונים בסעיפי ההסכם ועליו לעשות זאת לכל המאוחר עד חודש ימים לפי תום תוקף הסכם זה, ומסיבות מיוחדות לא יאוחר מאשר עד 20 יום לפני תום תוקפו.

ג.       לא נמסרה הודעה כאמור בס"ק (ב) לעיל, ייחשב הדבר כהסכמה להאריך את תוקפו של הסכם העבודה הנוכחי לשנה נוספת וכן הלאה.⁽³⁾

1.3  תוקפו וסיומו של ההסכם – לא הורחב

הערות הסכם קיבוצי

(1)   כמוחלף בסעיף 1 להסכם 76 כאמור בהסכם 78 הוארך תוקף ההסכם עד 31.3.80.

(2)   ראו לעיל ה"ש (1).

(3)   ראו: סעיף 13 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז – 1957 וכן ראו:

דב"ע מח/3-50 אבי ברכה נ' מגן דוד אדום בישראל, פד"ע כ(1) 253 – שם נפסק כי ניתן להתנות על סעיף 13 רק בהוראה חד משמעית.

לעניין ביטול הסכם קיבוצי על פי הוראת סעיף 14 לחוק הסכמים קיבוציים, ראו גם: דיון מד/4-4 הסתדרות הפקידים, עובדי המינהל והשירותים נ' "דיור לעולה" בע"מ , פד"ע טו(1) 240; דיון לב/9-17 מפעלי ים המלח בע"מ נ' חברי מועצת העובדים של פועלי ים המלח בע"מ , פד"ע ג(2) 094; דב"ע מז/4-17  ההסתדרות המדיצינית הדסה נ' ד"ר אברהם שוטן, פ"ד יט(1) 312 – הסכם קיבוצי מאוחר מהווה ביטול כדין

ועד הפועלים

1.4  ועד הפועלים

א.      בכל מפעל ייבחר ועד פועלים ע"י הפועלים במקום ויאושר בכתב ע"י מועצת הפועלים המקומית.

ב.      ועד הפועלים יחד עם בא כח מועצת הפועלים מיצגים כלפי ההנהלה את עניני הפועלים במקום העבודה.⁽¹⁾

ג.       סדור וחלוקת העבודה והנהלתה בידי הנהלת המפעל בלבד. ועד הפועלים אינו רשאי להתערב בענינים הטכניים והאדמניסטרטיביים של המפעל.

1.4  ועד הפועלים – לא הורחב

הערות הסכם קיבוצי

(1)   לעניין מעמד מועצת הפועלים ראו: דב"ע לד/3-30 ערד תעשיות כימיות בע"מ – משה עזריה , פד"ע ה(1) 431.

פרק 2 – קבלה פועלים לעבודה

פרק 2 – קבלת פועלים לעבודה

קבלת פועלים

2.1  קבלת פועלים

א.      כל הפועלים עליהם חלה זיקת חובה ללשכת העבודה בהתאם לחוק שרות התעסוקה התשי"ט – 1959 יתקבלו בהתאם לחוק.

ב.      פועל כנ"ל לפני התקבלו לעבודה, חייב להמציא מכתב מהלשכה שהעתקו יימסר לוועד הפועלים.

2.1  קבלת פועלים – לא הורחב

תקופת נסיון

2.2  תקופת נסיון

א.      כל פועל נחשב כפועל בנסיון למשך 6 חודשי עבודה בפועל.⁽¹⁾⁽²⁾

ב.      בתקופת הנסיון רשאית הנהלת המפעל לפטר פועל או להחליפו בלי סיבה, בהודעה מוקדמת של 24 שעות לפועל בלתי מקצועי, ושל 48 שעות לפועל מקצועי.⁽³⁾⁽⁴⁾

ג.       המעביד רשאי תוך הסכמה עם הפועל להאריך את תקופת הנסיון של הפועל ב – 6 חודשים נוספים תוך הודעה בכתב לועד העובדים.⁽⁵⁾

ד.      יפוטר פועל בתקופת הנסיון המוארכת, יקבל הודעה מוקדמת של יום אחד לכל חודש עבודה.⁽⁶⁾

ה.      עם תום תקופת הנסיון ייחשב הפועל כקבוע ויחולו עליו הזכויות והחובות הנובעים מהסכם זה, מיום כניסתו לעבודה.

2.2  תקופת נסיון⁽¹⁾

א.      כל פועל נחשב כפועל בנסיון למשך 6 חדשי עבודה בפועל.

ב.      לא הורחב

ג.       המעביד רשאי תוך הסכמה עם הפועל להאריך את תקופת הנסיון של הפועל ב-6 חדשי עבודה נוספים, תוך הודעה בכתב לועד העובדים.

ד.      לא הורחב

ה.      עם תום תקופת הנסיון ייחשב הפועל כקבוע ויחולו עליו הזכויות והחובות הנובעות מהסכם זה, מיום כניסתו לעבודה.

הערות הסכם קיבוצי

(1)   בסעיף 2 להסכם 76 הוארכה  תקופת הנסיון מחודש לשישה חודשים.

(2)   ביום 14.11.91 נחתם הסכם קיבוצי, שמספרו 7078/91 בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין האגף לאיגוד מקצועי, הקובע כי למרות האמור בהסכמים הקיבוציים, תקופת הניסיון של העובדים המתקבלים לעבודה החל מיום 24.5.91 ועד 31.12.92 תהיה בת 24 חודשים.

(3)   לעניין פיטורים בתקופת ניסיון ראו: דב"ע מט 3-123 ‎בנימין פנקס‎ ‎נ' ישקר בע"מ נהריה, פ"ד כא(1) 343 – פיטורים בתקופת ניסיון חייבים להיות בתום לב, אולם אמות המידה לאי-

התאמה שונות בתקופת הניסיון

(4)   ראו לעניין זה: חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א – 2001.

(5)   בסעיף 2 להסכם 76  הוארכה התקופה מחודשיים לשישה חודשים. כן ראו: דב"ע מח/3-50 אבי ברכה נ' מגן דוד אדום בישראל, פד"ע כ(1) 253 – רשאים עובד ומעסיק להאריך תקופת הניסיון גם אם נקבע שתוענק לו קביעות בתוך תקופה מסויימת שכן לעיתים זה נעשה לטובתו במקום פיטורים. כן ראו: דב"ע מט/3-123 בנימין פנקס נ' ישקר בע"מ נהריה, פד"ע כא(1) 343; מז/3-13 דיון מז/13-3 סמנכ"ל אמרכלות, משרד התחבורה נ' יורם פז, פ"ד יט(1) 003.

(6)   ראו לעניין זה: חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א – 2001.

הערות צו הרחבה

(1)   הוראות צו תשל"ז – 1977.

כן ראו: ה"ש 2 – 5 להערות ההסכם הקיבוצי.

פרק 3 – סדרי עבודה

פרק 3 – סדרי עבודה

 שעות עבודה

3.1   שעות עבודה⁽¹⁾

א.      העובדים במשך ששה ימים או במשך חמשה ימים בשבוע יותר מ – 45 שעות בשבוע, יעברו לשבוע עבודה בן 45 שעות באותו מספר ימים בשבוע, כפי שעבדו עד כה, ללא ירידה בשכר.

ב.      העובדים יעברו ליום עבודה רגיל בן 9 שעות ב – 5 ימי עבודה בשבוע.

ג.       "ועדת ההיגוי" תסייע לצדדים במקומות העבודה ליישם את האמור בהסכם זה, תהא מוסכמת להציע להם פתרונות ולהכריע בחילוקי דעות ביניהם.

ד.       

1.      אין במעבר העובדים ל – 5 ימים עבודה בשבוע כדי להביא לקיצור ימי עבודתו של המפעל במשך השבוע והמפעל יוכל על פי שיקול דעתו של המעביד לעבוד אותם ימי עבודה כפי שעבדו ערב המעבר לשבוע עבודה בן 5 ימים.

2.      5 הימים בהם יעבוד כל עובד במשך השבוע ייקבעו על-פי סידור העבודה ועל פי המקובל במפעל. לעובד או לקבוצת עובדים במפעל לא תהיה זכות ליום מסוים כיום פנוי במשך השבוע.

3.      כאשר צרכי העבודה מחייבים זאת רשאי המעביד לשנות את סידור העבודה את המועד שנקבע כיום פנוי לעובד ועל העובד להיענות לדרישת המעביד ולעבוד ביום שנקבע לו כיום פנוי ובלבד שלאותו עובד יינתן יום פנוי אחד במידת האפשר באותו שבוע או בשבוע שלאחר מכן.

ה.      בערבי חגי ישראל החלים ביום שהעובד חייב לעבוד בו יהיה יום העבודה בן 8 שעות בתשלום של 9 שעות או יום עבודה בן 7 שעות בתשלום של 8 שעות. ההנהלה ונציגות העובדים יקבעו באיזו חלופה לבחור. בערב יום כיפור יעבדו העובדים 6 שעות בתשלום של 9 שעות. במקומות עבודה שבהם עבדו בערבי חג 6 שעות בתשלום של 8 שעות ימשיכו העובדים לעבוד 6 שעות בתשלום של 8 שעות.

3.1  שעות עבודה⁽¹⁾

א.      העובדים במשך ששה ימים או במשך חמשה ימים בשבוע יותר מ – 45 שעות בשבוע, יעברו לשבוע עבודה בן 45 שעות באותו מספר ימים בשבוע, כפי שעבדו עד כה, ללא ירידה בשכר.

ב.      העובדים יעברו ליום עבודה רגיל בן 9 שעות ב – 5 ימי עבודה בשבוע.

ג.       "ועדת הפיקוח" תסייע לצדדים במקומות העבודה ליישם את האמור בהסכם זה, תהא מוסכמת להציע להם פתרונות ולהכריע בחילוקי דעות ביניהם.⁽²⁾

ד.       

1.      אין במעבר העובדים ל – 5 ימים עבודה בשבוע כדי להביא לקיצור ימי עבודתו של המפעל במשך השבוע והמפעל יוכל על פי שיקול דעתו של המעביד לעבוד אותם ימי עבודה כפי שעבדו ערב המעבר לשבוע עבודה בן 5 ימים.

2.      5 הימים בהם יעבוד כל עובד במשך השבוע ייקבעו על-פי סידור העבודה ועל פי המקובל במפעל. לעובד או לקבוצת עובדים במפעל לא תהיה זכות ליום מסוים כיום פנוי במשך השבוע.

3.      כאשר צרכי העבודה מחייבים זאת רשאי המעביד לשנות את סידור העבודה את המועד שנקבע כיום פנוי לעובד ועל העובד להיענות לדרישת המעביד ולעבוד ביום שנקבע לו כיום פנוי ובלבד שלאותו עובד יינתן יום פנוי אחד במידת האפשר באותו שבוע או בשבוע שלאחר מכן.

ה.      בערבי חגי ישראל החלים ביום שהעובד חייב לעבוד בו יהיה יום העבודה בן 8 שעות בתשלום של 9 שעות או יום עבודה בן 7 שעות בתשלום של 8 שעות. ההנהלה ונציגות העובדים יקבעו באיזו חלופה לבחור. בערב יום כיפור יעבדו העובדים 6 שעות בתשלום של 9 שעות. במקומות עבודה שבהם עבדו בערבי חג 6 שעות בתשלום של 8 שעות ימשיכו העובדים לעבוד 6 שעות בתשלום של 8 שעות.

הערות הסכם קיבוצי

(1)   בהתאם להוראות הסכם המעבר לקיצור שעות העבודה ל – 45 שעות והמעבר לשבוע עבודה בן 5 ימים, שמספרו 7037/88 (להלן: "הסכם המעבר") אשר הורחב בצו הרחבה שפורסם בי"פ 3682, התשמ"ט, עמ' 3714.

שימו לב שלפי הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7019/2017 אשר נחתם ביום ב' ניסן התשע"ז  (29 במרס 2017) בין נשיאות הארגונים העסקיים ואיגוד לשכות המסחר תל אביב לבין ההסתדרות הכללית החדשה היקף שבוע עבודה במשק יקוצר בשעה אחת, כך ששבוע העבודה יעמוד על 42 שעות.
הסכם זה הורחב  בצו ההרחבה החל על כלל העובדים במשק.

מכאן שהחל מחודש 4/18 שבוע העבודה עומד על מעסיקים עליהם חל ההסדר הענפי עומד על 42 שעות בשבוע.

לצו הרחבה הקודם שחל עד אפריל 2018 לחצו כאן.

הערות צו הרחבה

(1)   ראו לעיל: ה"ש 1 בהערות הסכם קיבוצי.

(2)   נקבע בצו הרחבה לקיצור שבוע העבודה במגזר העסקי, י"פ 3799, התש"ן, עמ' 3858.

 עבודה בשעות נוספות

3.2  עבודה בשעות נוספות⁽¹⁾

היה והעובד יידרש לעבוד שעות נוספות וזאת עקב צרכי העבודה הן בהמשך ליום העבודה הרגיל המוארך כאמור והן ביום הפנוי שנקבע לו, יעבוד העובד בהתאם לנדרש והתמורה בעבור שעות העבודה הנוספות תהייה כדלקמן:

א.      שעות עבודה מעבר ליום העבודה הרגיל של 9 שעות נחשבות לשעות נוספות בעבורן תשולם תוספת של 25% בעבור השעתיים הראשונות ו – 50% מהשעה השלישית והלאה.

ב.      בעבור עבודה ביום הפנוי ישולם לעובד שכר של שעות נוספות בהתאם לאמור בסעיף קטן (א) ואולם עבודה בשעות נוספות ביום הפנוי תחשב כך רק אם עבד העובד במשך אותו שבוע 45 שעות עבודה רגילות (לצורך סעיף קטן זה הכוונה היא ל 0 45 שעות עבודה בשבוע אשר בהן עבד העובד בפועל או נעדר אך היה זכאי לתשלום בעבור העדרותו.

3.2  עבודה בשעות נוספות⁽¹⁾

היה והעובד יידרש לעבוד שעות נוספות וזאת עקב צרכי העבודה הן בהמשך ליום העבודה הרגיל המוארך כאמור והן ביום הפנוי שנקבע לו, יעבוד העובד בהתאם לנדרש והתמורה בעבור שעות העבודה הנוספות תהייה כדלקמן:

א.      שעות עבודה מעבר ליום העבודה הרגיל של 9 שעות נחשבות לשעות נוספות בעבורן תשולם תוספת של 25% בעבור השעתיים הראשונות ו – 50% מהשעה השלישית והלאה.

ב.      בעבור עבודה ביום הפנוי ישולם לעובד שכר של שעות נוספות בהתאם לאמור בסעיף קטן (א) ואולם עבודה בשעות נוספות ביום הפנוי תחשב כך רק אם עבד העובד במשך אותו שבוע 45 שעות עבודה רגילות (לצורך סעיף קטן זה הכוונה היא ל 0 45 שעות עבודה בשבוע אשר בהן עבד העובד בפועל או נעדר אך היה זכאי לתשלום בעבור היעדרותו.

הערות הסכם קיבוצי

(1)   כקבוע בסעיף 5 להסכם המעבר לקיצור שבוע העבודה.

ראו לעיל בה"ש (1) לסעיף 3.1.

הערות צו הרחבה

(1)   פורסם בי"פ 3799, התש"ן, עמ' 3858.

 עבודה במשמרות

3.3  עבודה במשמרות⁽¹⁾

א.      בעד עבודה  של 8 שעות במשמרת השניה תשולם לפועלים תוספת של 12.5% על השכר הכולל. במקום זאת הרשות ידי ההנהלה לסדר את העבודה במשמרת השניה של 7.5 שעות שתשתלם ב – 8 שעות עבודה.

ב.      בעד עבודת לילה תשולם לפועלים תוספת של 35% על השכר הכולל; לפועלות תשולם תוספת של 50% על השכר הכולל.

ג.       במפעלים בהם עובדים בעבודת משמרות יקבע המעביד את שעות העבודה של כל משמרת וסדרי העבודה בהתאם לצרכי העבודה, כתוצאה מהשינוי ע"פי הסכם זה.

3.3  עבודה במשמרות⁽¹⁾

א.      בעד עבודה של 8 שעות במשמרת שניה תשולם לפועלים תוספת של 12.5% על השכר הכולל. במקום זאת הרשות בידי ההנהלה לסדר את העבודה במשמרת שניה של ½7 שעות שתשולם כ-8 שעות עבודה.

ב.      בשל עבודת לילה תשולם לפועלים תוספת של 35% על השכר הכולל; לפועלות תשולם תוספת של 50% על השכר הכולל.

ג.       במפעלים בהם עובדים בעבודת משמרות יקבע המעביד את שעות העבודה של כל משמרת וסדרי העבודה בהתאם לצרכי העבודה כתוצאה מהשינוי ע"פי הסכם זה.⁽²⁾

הערות הסכם קיבוצי

(1)   כקבוע בסעיף 11 להסכם המעבר לקיצור שבוע העבודה.

ראו לעיל בה"ש (1) לסעיף 3.1.

הערות צו הרחבה

(1)   כמתוקן בסעיף 1 לצו התשל"ט – 1979.

(2)   נקבע בסעיף 11 לצו ההרחבה בדבר הנהגת שבוע העבודה מקוצר במגזר העסקי, פורסם בי"פ 3799, התש"ן, עמ' 3858.

ניידות פנים מפעלית

3.4  ניידות פנים מפעלית⁽¹⁾

ההסכם הקיבוצי הכללי מיום 13.2.76 בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים והסתדרות הכללית של העובדים בא"י בדבר המלצות הועדה המשותפת לניידות פנים מפעלית והמצורף להסכם קיבוצי כללי זה – יחול על הצדדים ויהווה חלק בלתי נפרד ממנו.

"העברה זמנית" של עובד לעבודה השונה מעבודתו הקבועה בהתאם להוראות סעיף 3 של ההסכם הנ"ל או מעבודת משמרת אחת לעבודה במשמרות בהתאם לסעיף 4 של ההסכם האמור, משמעותה העברה עד שישה חודשי עבודה בפועל.

3.4  ניידות פנים מפעלית – לא הורחב

הערות הסכם קיבוצי

(1)   הוסף בסעיף 3 להסכם 76.

פרק 4 – שכר

פרק 4 – שכר

תעריף שכר יסוד כולל ליום בלירות

4.1  תעריף שכר יסוד כולל ליום בלירות⁽¹⁾

4.1  תעריף שכר ליום בלירות⁽¹⁾

(הושמט)

הערות הסכם קיבוצי

(1)   השיעורים קבועים בסעיף 3 להסכם 78 בלירות. בהתאם להסכם יש להוסיף תוספת יוקר. ככל שלא נקבעות תוספת שכר מעבר לכך, יחולו הוראות חוק שכר מינימום, התשמ"ז – 1987.

הערות צו הרחבה

(1)   צו תשל"ט– 1979. כן ראו: ה"ש 1 להערות הסכם קיבוצי.

תוספת מחלקתית

4.2  תוספת מחלקתית מקצועית

א.      התוספת המחלקתית המקצועית תהיה ⁽¹⁾

ב.      השיבוץ האישי של מקבלי התוספת הנ"ל ייעשה בידי הנהלת המפעל, ועד הפועלים ומועצת הפועלים. הרשימה האישית תצורף להסכם והתווה חלק בלתי נפרד ממנו.

4.2  תוספת מחלקתית מקצועית⁽¹⁾

(הושמט)

הערות הסכם קיבוצי

(1)   השיעורים קבועים בסעיף 4 להסכם 78 נקובים בלירות.

הערות צו הרחבה

(1)   צו תשל"ט– 1979. כן ראו: ה"ש 1 להערות הסכם קיבוצי.

תוספת משפחה

4.3  תוספת משפחה

א.      המפעל ישלם לעובדיו בעד אישה שאינה עובדת ולנשי נכים גם בעבור בעליהן.⁽¹⁾

ב.      בעבור ילדי עובדים ינהגו בהתאם לחוק הביטוח הלאומי.

4.3  תוספת משפחה

(הושמטה)

הערות הסכם קיבוצי

(1)   תוספת המשפחה הקבועה בהסכם היא בלירות.

הערות צו הרחבה

(1)   צו תשל"ט – 1979. כן ראו: ה"ש 1 להערות הסכם קיבוצי.

תוספת יוקר

4.4  תוספת יוקר

הנהלת המפעל תשלם לפועלים תוספת יוקר בהתאם להסכם הקיבוצי הכללי שנחתם בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות הכללית.

4.4  תוספת יוקר

הנהלת המפעל תשלם לפועלים תוספת יוקר בהתאם להסכם הקיבוצי הכללי שנחתם בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות הכללית.

פרק 5 – תנאים סוציאליים

פרק 5 – תנאים סוציאליים

חופשה שנתית

5.1  חופשה שנתית

א.      כל עובד זכאי לחופשה שנתית ע"פ חוק חופשה שנתית, התשי"א – 1951. חישוב החופשה ייעשה על בסיס שנת עבודה שתחילתה באחד באפריל של כל שנה וסיומה בשלושים ואחד במרץ של השנה שלאחריה (להלן: "שנת עבודה") בעד חלק של שנת עבודה לפני אחד באפריל או לאחר השלושים ואחד במרץ כאמור תחושב החופשה בהתאם⁽¹⁾.

ב.      מכסת החופשה תהיה כמפורט להלן בטור א' לגבי העובדים שעברו לשבוע עבודה בן חמישה ימים תהיה המכסה כמפורט בטור ב':⁽²⁾

ג.       בימי החופשה לא יכלל אלא יום מנוחה שבועי אחד לכל שבעה ימי עבודה.

ד.      מועד תחילת החופשה ייקבע ע"פ חוק חופשה שנתית בהסכמה בין הנהלת המפעל ובין נציגות הפועלים בהתאם לצרכי העבודה במפעל.

ה.      בעד פועל שטרם השלים 75 ימי עבודה, תשלם הנהלת המפעל בתחילת כל חודש שלאחר חודש העבודה, לקרן חופשה כללית של מבטחים תמורת חופשה בשיעור של 4% משכר העבודה.

ו.        פועל הממשיך לעבוד במפעל מעל 75 יום אך פחות משנה, יקבל את חופשתו בהתאם לחוק, בניכוי הסכומים אשר הצטברו לזכותו ב"מבטחים".

ז.       החופשה תהיה רצופה ולא לשיעורים, כפוף להוראות חוק חופשה שנתית, התשי"א – 1951.

ח.      אין להמיר חופשה בתשלום

ט.      נוער עד גיל 18 יקבל חופשה שנתית בהתאם לחוק.

5.1  חופשה שנתית⁽¹⁾

א.      כל עובד זכאי לחופשה שנתית בתשלום.

ב.      מכסת החופשה תהיה כמפורט להלן בטור א' לגבי העובדים שעברו לשבוע עבודה בן חמישה ימים תהיה המכסה כמפורט בטור ב':

אם בהסכם אחר החל על העובד היה העובד זכאי ליותר ימי חופשה מהאמור בטור ב' יותאמו ימי החופשה למתכונת החדשה.

הערות הסכם קיבוצי

(1)   ראו לעניין זה הוראות חוק חופשה שנתית בנוסחן הנוכחי, הקובעות כי תחילתה של שנת עבודה באחד בינואר של כל שנה.

(2)   כקבוע בסעיף 8 להסכם המעבר. ראו: הוראות חוק חופשה שנתית בנוסחן הנוכחי.

הערות צו הרחבה

(1)   ראו לעיל ה"ש 8. ההסכם הורחב בצו הרחבה שפורסם בי"פ 3799, התש"ן, עמ' 3858.

 דמי הבראה

5.2  דמי הבראה⁽¹⁾

הנהלת המפעל תשתתף בהוצאות הבראה של הפועלים הזכאים לכך וזאת כנגד תעודה המאשרת את שהותם בבית הבראה⁽²⁾, לפי השיעורים דלהלן

א.       

ב.      דמי הבראה ניתנים לצבירה של שנתיים

עובד יהיה זכאי לדמי הבראה אף לאחר סיומם של יחסי עובד מעביד, וזאת לגבי תקופה של שנתיים לפני תום תקופת עבודתו אם לא קיבל את דמי ההבראה בעבור אותה תקופה.

אין באמור לעיל כדי לפגוע בזכותו של עובד לדמי הבראה בגין יציאה בפועל להבראה.⁽³⁾

ג.       דמי הבראה ישולמו לפי התעריפים הנהוגים בבתי ההבראה של משקי ההתיישבות העובדים לחברי ההסתדרות הכללי, או של קופת חולים, הכל לפי העניין.⁽⁴⁾

5.2  דמי הבראה⁽¹⁾

הנהלת המפעל תשתתף בהוצאות הבראה של הפועלים הזכאים לכך וזאת כנגד תעודה המאשרת את שהותם בבית הבראה,⁽²⁾  לפי השיעורים דלהלן:

א.       

ב.      דמי הבראה ניתנים לצבירה של שנתיים

עובד יהיה זכאי לדמי הבראה אף לאחר סיומם של יחסי עובד מעביד, וזאת לגבי תקופה של שנתיים לפני תום תקופת עבודתו אם לא קיבל את דמי ההבראה בעבור אותה תקופה.

אין באמור בסעיף קטן זה כדי לפגוע בזכותו של עובד לדמי הבראה בגין יציאה בפועל להבראה^(3).

ג.       דמי הבראה ישולמו לפי התערפים הנהוגים בבתי ההבראה של משקי ההתיישבות העובדים לחברי ההסתדרות הכללי, או של קופת חולים, הכל לפי העניין.⁽⁴⁾

הערות הסכם קיבוצי

(1)   מכסת וההוראות החלות לעניין דמי ההבראה היא כמוחלף בהסכמים הקיבוציים וצווי הרחבה בנושא.

(2)   בהחלטת ועדת המעקב מיום 28.2.1991  נקבע כדלקמן:

עובד יהיה זכאי לדמי הבראה כפי שנקבע בהסכם מיום 5.6.890 ללא תשלום מע"מ מבלי שיהיה עליו להוכיח או להראות כי שהה בבית הבראה או השתתף בכל צורת נופש אחרת. למען מניעת ספק מובהר כי עובד שיציג קבלה יהיה זכאי להחזר תשלום המע"מ כאמור בהסכם

(3)   נקבע בהחלטת ועדת המעקב מיום 28.2.1991 .

(4)   ראו: ההסדר הכללי בדבר גובה קצובה ההבראה וצווי ההרחבה בעניין.

הערות צו הרחבה

(1)   מכסת דמי ההבראה היא כקבוע בסעיף 7 לצו התשל"ז – 1977.

(2)   ראו לעיל ה"ש 2 להערות הסכם קיבוצי.

(3)   כקבוע בצו ההרחבה בדבר השתתפות מעביד בהצאות הבראה ונופש שיפורסם בי"פ 3928, התשנ"ב, עמ' 140.

(4)   ראו לעיל ה"ש 4 להערות הסכם קיבוצי.

דמי חגים

5.3  דמי חגים

הנהלת המפעל תשלם לפועלים את שכרם המלא בעד 9 ימי חג בשנה (כולל יום העצמאות). הפועלים שטרם גמרו את תקופת הנסיון לא יקבלו תשלום עבור ימי חג. בגמר תקופת הנסיון ועד 6 חודשי עבודה, יקבלו הפועלים תשלום בעד מחצית ימי החג. משישה חודשי עבודה ומעלה יקבלו הפועלים תשלום מלא עבור ימי החג.

נוסף לנ"ל יקבלו העובדים יום בחירה נוסף לפי בחירת העובדים (בתיאום עם ההנהלה וועד העובדים).⁽¹⁾

5.3  דמי חגים

הנהלת המפעל תשלם לפועלים את שכרם המלא בעד 9 ימי חג בשנה (כולל יום העצמאות). הפועלים שטרם גמרו את תקופת הנסיון לא יקבלו תשלום עבור ימי חג. בגמר תקופת הנסיון ועד 6 חודשי עבודה, יקבלו הפועלים תשלום בעד מחצית ימי החג. משישה חודשי עבודה ומעלה יקבלו הפועלים תשלום מלא עבור ימי החג.

נוסף לנ"ל יקבלו העובדים יום בחירה נוסף לפי בחירת העובדים (בתיאום עם ההנהלה וועד העובדים).⁽¹⁾

הערות הסכם קיבוצי

(1)   הוסף בסעיף 8 להסכם 76.

הערות צו הרחבה

(1)   הוסף בצו תשל"ז – 1977

בגדי עבודה

5.4  בגדי עבודה

הנהלת המפעל תספק לפועלים בתום כל שנת עבודה שתי מערכות בגדי עבודה. כל הפועלים יקבלו בתום כל שנת עבודה במפעל 2 זוגות נעליים.

5.4  בגדי עבודה

הנהלת המפעל תספק לפועלים בתום כל שנת עבודה שתי מערכות בגדי עבודה. כל הפועלים יקבלו בתום כל שנת עבודה במפעל 2 זוגות נעליים.

קרן פנסיה

5.5  קרן פנסיה⁽¹⁾

הצדדים ינהגו בהתאם להסכמים קיבוציים כלליים:

א.      לפנסיית זיקנה משלימה (יסוד) פועלים – מתאריך 22.6.64

ב.      לפנסיית זיקנה משלימה (יסוד) פועלות – מתאריך 22.3.54

שנחתמו בין "ההתאחדות" לבין ההסתדרות הכללית ומבטחים והמצורפים כנספחים מס' 2 – 3 להסכם ומהווים חלק בלתי נפרד ממנו.

5.5  קרן פנסיה⁽¹⁾

הערות הסכם קיבוצי

(1)   בהסכם המסגרת מיום 4.8.89 שמספרו 7036/88, שהורחב בצו הרחבה שפורסם בי"פ 3396, התשמ"ט, עמ' 367, הוגדלה הפרשת המעסיק לקרן הפנסיה המקיפה ל – 12%, וניכויי העובד הוגדלו ל – 5.5%

בהסכם מיום 6.2.89 (מספרו 7019/89) נקבע כי יוגדלו שיעורי ההפרשות לפנסיית יסוד ב – 1.5%, וכי ההפרשה החל מ – 1.1.1989 תהיה 6% – מעסיק (במקום 5% עד כה) ו – 5.5% – עובד (במקום 5% עד כה). ההוראה הורחבה בצו הרחבה בדבר הגדלת פנסיית יסוד, י"פ 3672, התשמ"ט, עמ' 3411.

ביחסי הצדדים חלה הוראת הפסקה השנייה לסעיף 5(א) לצו ההרחבה לפנסיית חובה משנת 2011, הקובעת, כי ככל ששיעורי ההפרשות לתגמולים (חלק העובד וחלק המעביד) בהסדר פנסיה אחר נמוכים מהשיעורים הקבועים בטבלה (בסעיף 6ד' לצו ההרחבה לפנסיית חובה), תעשה ההגדלה של שיעורים אלה, בהתאם לשיעורים ולמועדים המפורטים בטבלה. כלומר – כל הסדר פנסיה בישראל אינו יכול להעניק שיעורי פנסיה פחות טובים מאלו הקבועים בצו ההרחבה לפנסיית חובה. נוסיף, כי סעיף 3 לצו ההרחבה  פנסיית חובה בדבר הגדלת ההפרשות לביטוח פנסיוני במשק  משנת 2016 החל על ככל העובדים במשק (ר' מבוא לצו)  קובע כדלקמן: "החל מיום התחילה, כעל עובד יבוטח בגין שכרו הקובע, בשיעורים שלא יפחתו מהשיעורים המפורטים להלן. תשלום המעסיק לרכיב תגמולים:     

החל מיום 1.7.16 – יוגדל דמי התגמולים ל- 6.25%.החל מיום 1.1.17 – יוגדלו דמי התגמולים ל- 6.5%." מהאמור לעיל עולה, כי החל מיום 1.1.17 כל העובדים במשק זכאים לפנסיה שלא תפחת מהשיעורים הקבועים בצו  כאמור (6.5%  תגמולי מעסיק).

שיעור ההפקדות לפיצויים בהתאם לצו הרחבה הכללי לפנסיה עומד על 6%.

בהתאם להוראות תקנה 20 לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד – 1964 מעסיק מחוייב לשלם לקופת גמל במזומנים בלבד ולא יאוחר מחמישה עשר יום מיום תשלום המשכורת לעובד.

ראו סעיף 19א לחוק הגנת השכר, התשכ"ח – 1958 לעניין פיצויי הלנה.

הערות צו הרחבה

(1)   ראו לעיל ה"ש 1 להסכם הקיבוצי.

מס מקביל

5.6  מס מקביל⁽¹⁾

הנהלת המפעל תשלם לקופת חולים של ההסתדרות הכללית 2.7% משכר העבדוה הכולל של הפועלים לרבות הפועלים הזמניים. במידה ויושג הסכם בין ההסתדרות להתאחדות לגבי סעיף זה שיחול על פועלי התעשייה בכלל – יחייב ההסכם גם את הצדדים להסכם זה ויבוא במקום האמור לעיל.

5.6  מס מקביל – לא הורחב

הערות הסכם קיבוצי

(1)   ההוראה שונתה בחוק מס מקביל, תשל"ג – 1973 לפיו משתלם המס למוסד לביטוח לאומי בוסעיף 10 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 1997), התשנ"ז – 1996 בוטלה חובת תשלום המס המקביל החל מיום 1.1.96 עקב חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד – 1994.

חופשת לידה 

5.7  חופשת לידה⁽¹⁾⁽²⁾

א.      כל פועלת זכאית לחופשת לידה בתשלום בהתאם לחוק. הזכות בידי הפועלת להפסיק את עבודתה לפי תעודת רופא על חשבונה לתקופה של 12 חודשים אחרי הלידה בלי שזכותה להחזרתה לעבודה תיפגע.

ב.      עובדת הנמצאת בחופשת לידה בתשלום ע"י המוסד לביטוח לאומי ישלם המעסיק בעבורה את ההפרשות להבטחת זכויות הפנסיה שלה לקרן הפנסיה, בגין התקופה שבעבורה משלם לה הביטוח הלאומי דמי חופשת לידה.

הפרשת המעסיק מותנית בתשלום חלקה של העובדת לקרן, יחד הזכויות הסוציאליות יהיו בהתאם לחוק.

5.7   חופשת לידה – לא הורחב

הערות הסכם קיבוצי

(1)   ראו: חוק עבודת נשים, תשי"ד – 1954 והתקנות מכוחו.

(2)   סעיפים (ב) ו-(ג) הוספו בעקבות תיקונים מס' 11 ו – 12 לחוק עבודת נשים.

דמי מחלה

5.8  דמי מחלה

בכדי להבטיח תשלום לפועלים במקרה מחלה ישלם המפעל לקופת חולים של ההסתדרות הכללית 2.5% משכר העבודה הכולל של הפועלים לרבות הפועלים הזמניים. הפועלים יקבלו את התשלומים לפי תקנות קופת חולים: לפועלים החברים בקופת חולים אחרת, ישולמו התשלומים לאותה קופה לפי דרישת הפועלים.⁽¹⁾

5.8  דמי מחלה

כדי להבטיח תשלום לפועלים במקרה מחלה, ישלם המפעל לקופת חולים של ההסתדרות הכללית 2.5% משכר העבודה הכולל של הפועלים לרבות הפועלים הזמניים. הפועלים יקבלו את התשלומים לפי תקנות קופת-חולים; לפועלים החברים בקופת-חולים אחרת, ישולמו התשלומים לאותה קופה לפי דרישת הפועלים.

הערות הסכם קיבוצי

(1)   ראו: דב"ע נב/3-40 רחל פדידה נ' סטיב וייז, כה(1) 087 – שם נפסק כי גם כאשר תקנון דמי המחלה לא הוצג בבית הדין, יש להתייחס אליו כאל "ידיעת דיינים".

הערות צו הרחבה

(1)   ראו לעיל ה"ש 1 להסכם הקיבוצי.

ביטוח תאונות עבודה

5.9  ביטוח תאונות עבודה

א.      על נותני העבודה והעובדים לאחוז בכל האמצעים שברשותם כדי למנוע תאונות בעבודה בהתאם לדרישות החוק.

ב.      הנהלת המפעל תבטח את העובדים למקרה של תאונה בעבודה בהתאם לחוק הביטוח הלאומי.

ג.       בעד יום התאונה יש לשלם שכר מלא בהתאם לחוק.

ד.      במקרה של תאונה בעבודה יקבל הנפגע כדלקמן:

בעד היום השני והשלישי לתאונה הגורמת לאי-כושר עבודה עד 12 יום ו ישלם המעביד 50% משכרו של הפועל: בעד יתר ימי אי-כושר עבודה מפגיעה כזאת וכן במקרה של פגיעה הגורמת לאי-כושר עבודה העולה על 12 יום ועד שוב העובד לעבודה או עד קביעת דרגת נכותו ע"י הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, ישלים נותן העבודה את דמי הפגיעה על ידי תוספת עד כדי 80% משכרו הכולל של הפועל וזאת כל זמן שהמוסד לביטוח לאומי משלם דמי פגיעה בעבודה.

ה.      במקרה של נכות או מוות כתוצאה מתאונה בעבודה, ינהגו בהתאם לחוק.

5.9  ביטוח תאונות עבודה

א.      לא הורחב

ב.      לא הורחב

ג.       לא הורחב

ד.      במקרה של תאונה בעבודה יקבל הנפגע כדלקמן:

בעד היום השני והשלישי לתאונה הגורמת לאי-כושר עבודה עד 12 יום ישלם המעביד 50% משכרו של הפועל. בעד יתר ימי אי-כושר עבודה מפגיעה כזאת וכן במקרה של פגיעה הגורמת לאי-כושר עבודה העולה על 12 יום ועד שוב העובד לעבודה או עד קביעת דרגת נכותו ע"י הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, ישלים נותן העבודה את דמי הפגיעה על ידי תוספת עד כדי 80% משכרו הכולל של הפועל וזאת כל זמן שהמוסד לביטוח לאומי משלם דמי פגיעה בעבודה.

ה.      לא הורחב.

הערות הסכם קיבוצי

(1)   ראו: פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תש"ל – 1970 והתקנות שהותקנו מכוחו; חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד – 1954 והתקנות שהותקנו מכוחו; והוראות חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995, לעניין דמי פגיעה, והתקנות שהותקנו מכוחו.

הערות צו הרחבה

(1)   ראו לעיל ה"ש 1 להערות הסכם קיבוצי.

השתתפות בהוצאות נסיעה

5.10          השתתפות בהוצאות נסיעה⁽¹⁾⁽²⁾

לפועלים המועסקים במפעל 6 חדשים רצופים ומעלה יוחזרו הוצאות נסיעה בתחבורה ציבורית (אוטובוסים) כמפורט להלן:

א.      הפועלים המועסקים בין ששה חדשים לשנתיים רצופים יקבלו 50% מהוצאות הנסיעה עד מקסימום 15 לירות לחודש.

ב.      הפועלים העובדים לפחות שנתיים רצופות ומעלה יקבלו 80% מהוצאות הנסיעה בשני הכיוונים ולא יותר מ-30 לירות לחודש.

ג.       דמי הנסיעה ישולמו יחסית לימי העבודה, במידה שפועל לא עבד חודש עבודה מלא.

ד.      סעיף 4 מפרק ח' (שונות) אינו חל על סעיף זה.

ה.      הוצאות הנסיעה המשתלמות על ידי המעסיק בצורות שונות (רכישת כרטיסי נסיעה מאורגנת, החזר הוצאות נסיעה וכד') העולות על הנ"ל יחשבו כמפרעה על חשבון שכר העבודה.⁽³⁾

5.10          השתתפות בהוצאות נסיעה⁽¹⁾⁽²⁾

לפועלים המועסקים במפעל 6 חדשים רצופים ומעלה יוחזרו הוצאות נסיעה בתחבורה ציבורית (אוטובוסים) כמפורט להלן:

א.      הפועלים המועסקים בין ששה חדשים לשנתיים רצופים יקבלו 50% מהוצאות הנסיעה עד מקסימום 15 לירות לחודש.

ב.      הפועלים העובדים לפחות שנתיים רצופות ומעלה יקבלו 80% מהוצאות הנסיעה בשני הכיוונים ולא יותר מ-30 לירות לחודש.

ג.       דמי הנסיעה ישולמו יחסית לימי העבודה, במידה שפועל לא עבד חודש עבודה מלא.

ד.      לא הורחב

ה.      לא הורחב

הערות הסכם קיבוצי

(1)   ראו: צווי ההרחבה בנושא.

(2)   ראו: תשן/7-1 אליקים הדי – אורינט קולור תעשיות צילום (1984) בע"מ , פד"ע כג(1) 045 – אין בהכללת "דמי הנסיעה" בשכר הכולל כדי לפגוע בזכויות העובד מכוח צו הרחבה על ההסכם הקיבוצי הכללי שבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים להסתדרות הכללית. סכום דמי הנסיעה שלו זכאי כל עובד בהסכם קיבוצי ובצו הרחבה, הוא מסוג הזכויות שאינן ניתנות לויתור, לכן, כאשר יש העלאה בסכום שהעובד זכאי לו, על המעביד להעלות את "שכרו הכולל" של העובד בשיעור גובה ההעלאה בדמי הנסיעה.

עוד ראו: דב"ע נא/3-34 יעקב סלוצקי – י.מ. טוקטלי ובניו בע"מ, פד"ע כג(1) 293 תשלום דמי נסיעה נמנה עם הזכויות הנלוות שיש לשלמן מדי חודש, כהחזר תשלומים, אשר הוצאו על-ידי העובד בפועל בתקופת עבודתו. שעה שמדובר בזכות נלווית שיש לשלמה מדי חודש בחודשו, והיא מהווה החזר הוצאות, קיימת זכות לפדיונה גם לאחר ניתוק יחסי העבודה

(3)   הוסף בסעיף 2 לזכרון דברים 74.

הערות צו הרחבה

(1)   ראו לעיל ה"ש 1 להערות הסכם קיבוצי.

(2)   ראו לעיל ה"ש 2 להערות הסכם קיבוצי

תשלום בעד שירות מילואים

5.11          תשלום בעד שירות מילואים⁽¹⁾

כל זמן שקרן ההשוואה אינה משלמת ליוצאי מילואים את שכרם בעבור 3 ימי מילואים רצופים, יקבלו הפועלים מאת הנהלת המפעל את שכרם בעבור אותם ימים רק במידה ושרתו 3 ימים רצפים, וזאת עם הצגת אישום מתאים משלטונות צה"ל על שהותם במילואים.

5.11          תשלום בעד שירות מילואים – לא הורחב

הערות הסכם קיבוצי

(1)   לעניין תגמולים מילואים: ראו פרק י"ב לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995.

ימי אבל

5.12          ימי אבל⁽¹⁾

המפעל ישלם לעובד היושב "שבעה" לפי דיני ישראל (במות הורים, ילדים, בן זוג, אחים ואחיות) את שכרו הכולל בעבור מקסימום 6 ימי העבודה שהחסיר בפועל עקב ישיבת "שבעה".

5.12          ימי אבל⁽¹⁾

מפעל ישלם לעובד היושב "שבעה" לפי דיני ישראל (במות הורים, ילדים, בן-זוג, אחים ואחיות) את שכרו הכולל עבור מקסימום 6 ימי העבודה שהחסיר בפועל עקב ישיבת "שבעה".

הערות הסכם קיבוצי

(1)   הוסף בסעיף 9 להסכם 76.

הערות צו הרחבה

(1)   הוסף בסעיף 8 לצו תשל"ז – 1977.

פרק 6 – העברה מפועל יומי לפועל חודשי

פרק 6 – העברה מפועל יומי לפועל חודשי

ביצוע ההעברה  ממעמד של יומי לחדשי

6.1  ביצוע ההעברה ממעמד של יומי לחדשי

א.      פועל יומי יהיה לעובד חודשי לאחר 13 שנות עבודה רצופות בפועל באותו מפעל.

ב.      העברה מפועל יומי לעובד חדשי תיעשה במפעל פעם בשנה. פועל אשר ימלאו 13 שנים לעבודתו במפעל לפני 1 ביולי, יועבר למשכורת חדשה מ-1 בינואר של אותה שנה. פועל אשר ישלים 13 שנות עבודה במפעל לאחר 1 ביולי, יועבר למשכורת חדשית ב-1 בינואר שלאחר מכן.

הערה: במקרים יוצאים מן הכלל רשאית הנהלת המפעל להודיע לועד הפועלים על התנגדותה להעברת פועל יומי לעובד חדשי. במידה ויהיו חילוקי דעות בין הועד להנהלה בנדון ינהגו בדרכים המוסכמות ליישוב חילוקי דעות.⁽¹⁾

6.1  ביצוע ההעברה ממעמד של יומי לחודשי

א.      פועל יומי יהיה לעובד חדשי לאחר 13 שנות עבודה רצופות בפועל באותו מפעל.

ב.      העברה מפועל יומי לעובד חדשי תיעשה במפעל פעם בשנה. פועל אשר ימלאו 13 שנים לעבודתו במפעל לפני 1 ביולי, יועבר למשכורת חדשה מ-1 בינואר של אותה שנה. פועל אשר ישלים 13 שנות עבודה במפעל לאחר 1 ביולי, יועבר למשכורת חדשית ב-1 בינואר שלאחר מכן.

הערה: במקרים יוצאים מן הכלל רשאית הנהלת המפעל להודיע לועד הפועלים על התנגדותה להעברת פועל יומי לעובד חדשי.

הערות הסכם קיבוצי

(1)   ראו פרק 9 להלן.

שיטת חישוב המשכורת

6.2  שיטת חישוב המשכורת

א.      משכורתו של עובד חדשי תיקבע כדלקמן: תעריף השכר הכולל את תוספת הוותק וכל התוספות המקצועיות מחלקתיות של העובד כפועל יומי כפול 26.

עובד חדשי ייהנה כמו פועל יומי מפרמיית ייצור או תשלום אחר הקשור בתפוקה, במידה שקיימים במקום עבודה.

ב.      חישוב שכר שעת העבודה (לענין היעדרות, שעות נוספות, פרמיות וכו') יהיה כדלקמן:

שכר שעת עבודה יהיה התוצאה מחילוק ממשכורתו של העובד החודשי ב-208⁽¹⁾. המעסיק אינו חייב בתשלום חלק יחסי של משכורתו של עובד חדשי שאיחר או נעדר מעבודתו.

6.2  שיטת חישוב המשכורת

א.      משכורתו של עובד חדשי תיקבע כדלקמן: תעריף השכר הכולל את תוספת הוותק וכל התוספות המקצועיות מחלקתיות של העובד כפועל יומי כפול 26. עובד חדשי ייהנה כמו פועל יומי מפרמיית ייצור או תשלום אחר הקשור בתפוקה, במידה שקיימים במקום עבודה.

ב.      חישוב שכר שעת העבודה (לענין היעדרות, שעות נוספות, פרמיות וכו') יהיה כדלקמן:

שכר שעת עבודה יהיה התוצאה מחילוק ממשכורתו של העובד החדשי ב-208. המעסיק אינו חייב בתשלום חלק יחסי של משכורתו של עובד חדשי שאיחר או נעדר מעבודתו.⁽¹⁾

הערות הסכם קיבוצי

(1)   לעניין זה ראו לעיל ה"ש 1 לסעיף 3.1 באשר לקיצור שבוע העבודה.

הערות צו הרחבה

(1)   לעניין זה ראו לעיל ה"ש 1 לסעיף 3.1 באשר לקיצור שבוע העבודה.

זכויות וחובות הפועל החודשי

6.3  זכויות וחובות הפועל החודשי

א.      עובד חדשי יהיה זכאי, מיום היותו לעובד חדשי ואילך, לאותם התנאים הסוציאליים המוסכמים באותו מקום עבודה לגבי רוב העובדים החדשיים.

ב.      לגבי ביטוח תאונות עבודה, ביטוח מחלה, פנסיית יסוד במבטחים במסגרת ההסדר שבין התאחדות התעשיינים לבין ההסתדרות הכללית, שעות עבודה וסיומה, איחורים והיעדרויות – דין עובד חדשי כדין פועל יומי בייצור.

ג.       המענקים והתשלומים האחרים המקובלים לגבי פועלים יומיים מתבטלים ובמקומם יבואו המענקים, המשכורת י"ג והתשלומים האחרים הקיימים במקום העבודה לגבי רוב העובדים החדשיים.

6.3  זכויות וחובות הפועל החודשי

א.      עובד חדשי יהיה זכאי, מיום היותו לעובד חדשי ואילך, לאותם התנאים הסוציאליים המוסכמים באותו מקום עבודה לגבי רוב העובדים החדשיים.

ב.      לגבי ביטוח תאונות עבודה, ביטוח מחלה, פנסיית יסוד במבטחים במסגרת ההסדר שבין התאחדות התעשיינים לבין ההסתדרות הכללית, שעות עבודה וסיומה, איחורים והיעדרויות – דין עובד חדשי כדין פועל יומי בייצור.

ג.       המענקים והתשלומים האחרים המקובלים לגבי פועלים יומיים מתבטלים ובמקומם יבואו המענקים, המשכורת י"ג והתשלומים האחרים הקיימים במקום העבודה לגבי רוב העובדים החדשיים.

העברת עובדים יומיים למעמד של עובדי ייצור חודשיים

6.4  העברת עובדים יומיים למעמד של עובדי ייצור חודשיים⁽¹⁾

א.      להסכם זה מצורף ההסכם הקיבצי הכללי (בסיסי) מיום 13.2.76 בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסדתרות הכללית של העובדים בא"ע בדבר העברת עובדים יומיים למעמד של עובדי ייצור חדשים, ומהווה חלק בלתי נפרד ממנו.

ב.      בהתאם לסעיף 1 להסכם הקיבוצי הכללי יעברו כל העובדים בעלי וותק של 6 שנים ומעלה למעמד של עובדי ייצור חדשיים בשנה הראשונה להכנסו של ההסכם הנ"ל לתוקף או בשנת 1976, המאוחר מבין השניים יהיו לעובדי ייצור חדשיים, כל הועבדים כתום שישה חודשי עבודה רצופה בפועל באותו מפעל מיום שיהיו לעובדים קבועים באותו מפעל.

6.4  העברת עובדים יומיים למעמד של עובדי ייצור חודשיים – לא הורחב

הערות הסכם קיבוצי

(1)   הוסף בסעיף 10 להסכם 76.

פרק 7 – פיטורים ופיצויים

פרק – פיטורים ופיצויים

 סדרי פיטורים

7.1  סדרי פיטורים

7.1.1        פיטורים רגילים⁽¹¹⁾

א.      פיטורי פועלים אפשריים מסיבה מספקת ובהודעה מוקדמת של שבוע ימים לפועלים העובדים עד 6 חודשים, שבועיים לפועלים העובדים מ – 6 חודשים ומעלה חודש ימים לפועל חודשי^.(1)

ב.      לפועלים עונתיים, לאחר תוקפת הנסיון תנתן במקרה של פיטורים הודעה מוקדמת של יום אחד לכל חודש עבודתם במפעל באותה שנה.

ג.        

1.      צמצום בעבודה במפעל כולו או בחלק ממנו, לרבות צמצום עקב שינויים טכנולוגיים כתוצאה משינויים במערך הייצור, מהווה סיבה מספקת לפיטורים.⁽²⁾

2.      קבעה ההנהלה את הצורך בצמצום העבודה והיקפו, תגיש רשימת המועמדים לפיטורים לנציגות הפועלים, אשר תשמש כהודעה מוקמת.

3.      שמות המפוטרים ייקבעו בהסכמה הדדית לפי צרכי המפעל, בהתחשב בוותקו של הפועל במפעל ובמצבו הסוציאלי.

כצרכי המפעל יש לראות, בין היתר את העבודות המצריכות לימוד והתמחות תקופה מסוימת ואפשרות התאמתו של העובד לתפקידים במפעל ולמהלך תקין של הייצור.

ד.       

1.      עם הגשת רשימת המועמדים לפיטורים לנציגות הפועלים, תמסור הנהלת המפעל בו ביום הודעה אישית לכל אחד מהפועלים הכלולים ברשימה זו.

2.      נציגות הפועלים רשאית להמציא להנהלת המפעל, תוך 48 שעות לאחר קבלת רשימת המועמדים לפיטורים, את השגותיה על שמות המפוטרים הכלולים בהודעת ההנהלה או חלק מהם:  במקרה כזה תציין נציגות הפעולים את שמותיהם של הפועלים אשר לדעתה אין לפטרם ותציע שמות של אחרים במקומם.

3.      עם קבלת השגת נציגות הפועלים, תמסור הנהלת המפעל הודעת פיטורים אישית לפועלים שהוצעו לפיטורים ע"י נציגות הפועלים כמוגדר בסעיף דלעיל.

ה.       

1.      חילוקי הדעות שבין ההנהלה לבין נציגות הפועלים בדבר שמות המפוטרים האמורים, לרבות אלה שיועלו תוך כדי הדיונים ביניהם, יובאו לדיון תוך 9 ימים מיום מתן הודעת הפיטורים ע"י ההנהלה, במידה ולא יגיעו לידי הסכם תוך פרק זמן זה, יועברו חילוקי הדעות שביניהם לפי דרישת כל צד, מיד, עם תום 9 הימים האמורים לדיון והחלטת הועדה הפריטטית או בוררות הכל לפי הענין.

הועלו ע"י נציגות הפועלים, תוך כדי הדיונים שמות מועמדים אחרים לפיטורים במקום אלה האמורים בסעיפים ד(1) ו ד(2) – תמסור להם ההנהלה ביום שהועלו כנ"ל, הודעת פיטורים אישית. אורך הזמן של הודעה כזאת יהיה מיום מתן ההודעה ועד התאריך הנקוב בטפסים שנשלחו לפועלים אחרים ע"פי סעיף ד(3) ויראו אותה כלא נוגדת הוראת ס"ק (א) של פרק זה.⁽³⁾

2.      לא הגיעה הועדה הפריטטית לידי החלטה בחילוקי הדעות תוך 3 ימים מיום שהועברו להחלטתה – על הועדה לתת החלטת ביניים, תוך המועד הנזכר, שתקבע, מי מבין הפועלים האמורים עבודתם תופסק באורח זמני – מתום ההודעה המוקדמת ועד למתן פסק בוררים.

3.      לא הגיעה הועדה הפריטטית לידי החלטת ביניים כאמור – יועברו חילוקי הדעות מיד לבוררות, הבוררות תתבקש להחליט תוך 3 ימים או להוציא החלטת ביניים בדבר הפסקה זמנית כאמור, תוך אותו פרק זמן, כדי לאפשר צמצום העבודה במסגרת הזמן שנקבע בהודעה המוקדמת.

4.      מוסכם בין הצדדים שעליהם לשתף פעולה ולהקל על הועדה הפריטטית או הבוררות את קבלת החלטת הביניים במועד ועוד הוסכם ביניהם כי אין לראות בהחלטת הביניים תקדים ביחס לפסק הסופי.

5.      הצדדים המעורבים בחילוקי הדעות יעשו כל מאמץ כדי שגם פסק הבוררים ינתן תוך תקופת ההודעה המוקדמת.

ו.        פועל שפוטר או עזב את המפעל, זכאי לקבל תעודה מתאימה בדבר תקופת עבודתו במפעל.

ז.       פועלים שפוטרו מפאת צמצום בעבודה, שמורה להם הזכות לחזור לעבודה תוך 6 חודשים מיום הפיטורים (במקרה ולמפעל יהיה צורך בפועלים) בזכויות מלאות, להוציא הזכות לפיצויי פיטורים בעד העבר, באם שולמו להם.

ח.      לפועלים שהמפעל מתנגד להחזרתם בגלל אי התאמה לעבודה בזמן שעבדו במפעל, תחול עליהם תקופת הנסיון כמוגדר בסעיף 2.2 לאחר תקופת הנסיון, באם הפועל ישאר בעבודה, תוחזרנה לו כל הזכויות.

7.1.2        פיטורים במקרים מיוחדים

א.      פועל אשר למרות רצונו אינו יכול ואינו מסוגל להמשיך בעבודתו הרגילה ואין על כך חילוקי דעות, ייעשה מאמץ ונסיון לסדרו בעבודה אחרת או במחלקה אחרת לתועלת המפעל ולתועלת הפועל: היה ולא ימצא פתרון כנ"ל או פתרון חיובי אחר מוסכם על הצדדים, תועבר השאלה והתביעות ההדדיות לועדה הפריטטית לדיון והחלטה.

פועל אשר הנהלת המפעל תטען כי הוא נחשל בעבודה וקיימים חילוקי דעות בין הנהלת המפעל לבין ועד הפועלים ביחס לעובדות הנ"ל, יועבר הענין של נחשלותו או מידת נחשלותו לועדה הפריטטית אשר תוציא מסקנותיה.

ב.      פועל המתרשל בעבודה או מפריע למהלך התקין של הייצור יוזהר ע"י ההנהלה ותנתן לו שהות ואפשרות לתקן את עצמו. העתק מהאזהרה יישלח לועד הפועלים ולמועצת הפועלים והועד זכאי לערער על כך. לא ערער ועד הפועלים על מתן האזהרה ובזמן מתקבל על הדעת לא תקן הפועל את עצמו, תהיה הנהלה המפעל רשאית לפטרו. הפועל יהיה רשאי לערער על הפיטורים בפני הועדה הפריטטית.

ג.       במקרה של חלוקי דעות בין הצדדים ביחס לאזהרה שניתנה לפועל בקשר לרשלנותו, אם היתה מוצדקת או לאו, או ביחס לעובדה אם הפועל תקן את עצמו אם לאו – יועבר הענין לועדה הפריטטית.

7.1.3        השעייה מעבודה

המפעל רשאי להפסיק לפועל את העבודה בו ביום עד לבירור במקרים: של גניבה, קלקול חמרים או מכונות בזדון, חבלה במזיד, הפרה חמורה של המשמעת בעבודה ומסירת סודות טכניים של המפעל למתחרים. לפי דרישת ב"כ הפועלים, על הועדה פריטטית לברר ולפסוק בענין תוך 10 ימים; הועדה הפריטטית תהיה חפשית בהחלטתה, לרבות ענין תשלום בעד ימי אבטלה שנגרמו, לפועל.

7.1.4        התפטרות מהעבודה

עובד שתקופת הנסיון שלו טרם הסתיימה רשאי לעזוב את המפעל באותם תנאי הודעה מוקדמת שבהם אפשר לפטרו. אחרי תקופת הנסיון עליו להעביר להנהלת המפעל הודעה מוקדמת כבמקרה פיטורים.⁽⁴⁾

7.1  סדרי פיטורים – לא הורחב

הערות הסכם קיבוצי

(1)   ראו: חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א – 2001.

(2)   לעניין פיטורי צמצום ראו: דב"ע מז/4-25 ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י – מדינת ישראל , פד"ע יט(1) ; תשן/4-3 152; תשן/4-3 אלישרא מערכות אלקטרוניות בע"מ – ועד עובדי חטיבת מערכות אלישרא, מערכות אלקטרוניות בע"מ , פד"ע כא(1) 162.

(3)   ראו דב"ע נב/3-26 שרה גרנות – מדינת ישראל – משרד החינוך, 21.9.92 – נפסק, כי  עובד שפיטוריו נדונו בועדה פריטטית, רשאי להשמיע את עמדתו אך לא זכאי להזמין עדים ולחקרם.

(4)   ראו: חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א – 2001.

 פיצויי פיטורים

7.2  פיצויי פיטורים⁽¹⁾

7.2.1        שיעורי פיצויי פיטורים⁽¹⁾

פועל שעבד במפעל לפחות חצי שנה רצופה יקבל פיצויים במקרה של פיטורים שלא באשמתו בשיעורים הבאים:

א.      12 ימי עבודה לכל שנת עבודה כפועל יומי ובאופן יחסי לחלקי שנה, כפוף לאמור להלן.

ב.      כל פועל יומי שמלאו לו בפועל 8 שנות עבודה רצופות ומעלה במפעל ביום 1 בינואר 1973 יקבל, בעד כל שנת עבודתו שלאחר 1.1.73 18 ימי עבודה בעד כל שנת עבודה וחלק יחסי לחלקי שנה. כל פועל יומי שמלאו לו בפועל לפחות 8 שנות עבודה רצופות במפעל לאחר התאריך הנ"ל, יקבל 18 ימי עבודה בעד כל שנה החל מהשנה התשיעית ואילך.

ג.       כל עובד חודשי יקבל בעד תקופת עבודתו כעובד חודשי חודש לשנת עבודה ובאופן יחסי לחלקי שנה.

7.2.2        השכר שישמש בסיס לחישוב פיצויי פיטורים יהיה: ⁽²⁾

א.      בעד תקופת העבודה שלאחר 1.1.64 – שכר אחרון של הפועל בעת שנפסקה עבודתו.

ב.      בעד תקופת עבודה עד 31 בדצמבר 1963 – 80% משכרו האחרון של העובד.

7.2   

7.2.1        שיעורי פיצויי פיטורים⁽¹⁾

פועל שעבד במפעל לפחות חצי שנה רצופה יקבל פיצויים במקרה של פיטורין שלא באשמתו בשיעורים הבאים:

א.      12 ימי עבודה לכל שנת עבודה כפועל יומי ובאופן יחסי לחלקי שנה, כפוף לאמור להלן.

ב.      כל פועל יומי שמלאו לו בפועל 8 שנות עבודה רצופות ומעלה במפעל ביום 1 בינואר 1973 יקבל, בעד כל שנת עבודתו שלאחר 1 בינואר 1973, 18 ימי עבודה בעד כל שנת עבודה וחלק יחסי לחלקי שנה. כל פועל יומי שמלאו לו בפועל לפחות 8 שנות עבודה רצופות במפעל לאחר התאריך הנ"ל, יקבל 18 ימי עבודה בעד כל שנה החל מהשנה התשיעית ואילך.⁽²⁾

ג.       כל עובד חדשי יקבל בעד תקופת עבודתו כעובד חדשי חודש לשנת עבודה ובאופן יחסי לחלקי שנה.

7.2.2        השכר שישמש בסיס לחישוב פיצויי פיטורים יהיה:⁽³⁾

א.      בעד תקופת עבודה שלאחר 1 בינואר 1964 – השכר האחרון של העובד.

ב.      בעד תקופת עבודה עד 31 בדצמבר 1963 – 80% משכרו האחרון של העובד.

הערות הסכם קיבוצי

(1)   ראו: חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג – 1963 והתקנות שהותקנו מכוחו.

(2)   כמתוקן בסעיף 11 להסכם 76 והוראות חוק פיצויי פיטורים והתקנות שהותקנו מכוחו.

הערות צו הרחבה

(1)   ראו: חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג – 1963 והתקנות שהותקנו מכוחו.

(2)   ת"ט י"פ תשל"ד מס' 2029 מיום 18.7.1974 עמ' 1937.

(3)   הוסף בצו תשל"ז – 1977 והוראות חוק פיצויי פיטורים והתקנות שהותקנו מכוחו.

פרק 8 – שונות

פרק 8 – שונות

תקנון העבודה

8.1  תקנון העבודה

תקנון העבודה שנחתם ב – 19.9.62 בין ההתאחדות להסתדרות ומופיע כנספח מס' 4 מהווה חלק בלתי נפרד מהסכם זה.

8.1  תקנון העבודה – לא הורחב

בטיחות וגיהות

8.2  בטיחות וגיהות

א.      על הנהלת המפעל ונציגות הפועלים לשתף פעולה עם המוסד לבטיחות וגיהות ולאחוז באמצעים הדרושים כדי לקיים תנאים סניטריים בהתאם לחוק, לחנך את העובדים ברוח של אחריות וזהירות בעבודה ולעשות את כל הדרוש על מנת להבטיח בטיחות בעבודה למנוע מקרי אסון ותאונות בעבודה.

ב.      הצדדים ממליצים להקים במפעלים ועדות בטיחות המורכבות מנציגי ההנהלה והעובדים, אשר תפעלנה בשיתוף פעולה עם המוסד לבטיחות וגיהות לשם מניעת תאונוות בעבודה. רק תקנון העבודה נספח מס' 4 סעיפים 39 – 50.

8.2  בטיחות וגיהות – לא הורחב

פדיון העבודה והייצור

8.3  פריון העבודה והייצור

הצדדים להסכם זה ונציגויות הפועלים יפעלו לביצוע ההסכם הקיבוצי בדבר המועצות המשותפות לפריון העבודה והייצור שנחתם בין ההסתדרות הכללית וההתאחדות, המופיע כנספח מס' 7.

8.3  פריון העבודה והייצור – לא הורחב

דמי חבר (מס אחיד)

8.4  דמי חבר (מס אחיד)

הנהלת המפעל תנכה משכר העובדים את דמי החבר (מס אחיד) ע"פי רשימות שתוגשנה ע"י נציג לשכת המס של ההסתדרות הכללית.⁽¹⁾

8.4  דמי חבר (מס אחיד) – לא הורחב

הערות הסכם קיבוצי

(1)   ראו: חוק הגנת השכר, התשי"ח – 1958 והתקנות שהותקנו מכוחו.

דמי טיפול ארגוני מקצועי

8.5  דמי טיפול ארגוני מקצועי

א.      הנהלת המפעל תנכה משכרם של העובדים הבלתי מאורגנים דמי טיפול מקצועי ארגוני – לזכות הארגון היציג כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים בשעור שנקבע בחוק הגנת השכר ותקנותיו.

8.5  דמי טיפול ארגוני מקצועי – לא הורחב

פועלים עונתיים

8.6  פועלים עונתיים

זמן עבודתו של פועל העובד עונות רצופות, יצורף לחשבון אחד לגבי כל הזכויות המפורטות בהסכם זה. על הפועלים העונתיים חל גם סעיף פיטורים רגילים (7.1.1).

8.6  פועלים עונתיים

זמן עבודתו של פועל העובד עונות רצופות, יצורף לחשבון אחד לגבי כל הזכויות המפורטות בהסכם זה.

אי הרעת תנאים

8.7  אי הרעת תנאים

אין הסכם זה או אחד מסעיפיו יכול להרע את תנאי העבודה המקובלים באחד ממפעלי צד א'. אולם הוראות הסכם זה עדיפות על כל הסכם, הוראה או נוהל שאינם מתיישבות עימן.

8.7  אי הרעת תנאים – לא הורחב

הערות הסכם קיבוצי

(1)   המשפט האחרון הוסף בסעיף 12 להסכם 76.

אי הגשת תביעות

8.8  אי הגשת תביעות

הצדדים ויחידיהם יפעלו לקיום ולביצוע הסכם זה על כל סעיפיו ולא יבואו בתקופת תוקפו של הסכם זה בדרישות חדשות זה לזה.

8.8  אי הגשת תביעות – לא הורחב

פרק 9 – יישוב חילוקי דעות

פרק 9 – לא הורחב

ההסדר ליישוב חילוקי דעות

9.1  ההסדר ליישוב חילוקי דעות

יישוב חילוקי הדעות בין הצדדים בתקופת הסכם זה והנוגעים לסעיפי הסכם זה יוסדרו בהתאם להסדר בסיסי (כללים מוסכמים) ליישוב חילוקי דעות שבין ההסתדרות הכללית להתאחדות, שנחתם בתאריך 26.6.57, המופיע כנספח מס' 6 ומהווה חלק בלתי נפרד מהסכם זה.

ועדות פריטטיות

9.2  ועדות פריטיטטיות

א.      הצדדים מקימים ועדות פריטטיות ליישוב חלוקי דעות שיתעוררו בין הצדדים ביחס לסעיפים הנובעים מהסכם העבודה. ⁽¹⁾

ב.      ועדה פריטטית תתכנס תוך ימים ספורים ע"פי בקשת אחד הצדדים, הנהלת המפעל ומועצת פועלים ואף אחד מה לא פנה לועדה הפריטטית תהיה זו חייבת לדון בסכסוך לפי בקשת בא-כוח הסתדרות פועלי המזון בועה"פ של ההסתדרות הכללית או ב"כ מחלקת העבודה של ההתאחדות.

ג.       מסקנות מוסכמות של הועדה הפריטטית תחייבנה את ה הצדדים.

הערות הסכם קיבוצי

(1)   על זכות העובד לטעון בפני ועדה פריטטית ראו: דב"ע לו/ 3-33 פרץ וינשטיין – אל-על נתיבי אויר לישראל, פד"ע ח(1) 044.

כן ראו לעניין סמכות העודה הפריטטית וקיום החלטותיה:  דב"ע נא/4-8 הסתדרות הכללית – המועצה המקומית באר יעקב , פד"ע כב(1) 418 – הרואה עצמו נפגע על-ידי החלטתה רשאי לבקש את ביטולה על-ידי פניה לערכאה השיפוטית המוסמכת, אך אינו יכול לעשות דין לעצמו ולא לקיימה.

 בוררות

9.3  בוררות

א.      לא הגיעה הועדה הפריטטית להחלטה מוסמכת, תוך שבוע או בהסכמה תוך שבועיים – ייקבע, בתום המועד הנ"ל, על ידי בורר יחיד מכריע מתוך הרשימה המוסכמת בין ההסתדרות הכללית והתאחדות תוך הסכמה או על פי הגרלה.

ב.      לפי דרישת הצדדים יועבר הענין לבוררות זבל"א וזבל"א בצירוף מידי של בורר שלישי, לפי אותו הסדר לפיו ייקבע בורר יחיד מכריע.

הערות הסכם קיבוצי

(1)   ראו: דב"ע לט/3-115 חב' ששת הכוכבים בע"מ – שבתאי פישלר , פד"ע יא(1) 169 – לעניין סעיף בוררות בהסכם קיבוצי התופס במישור האובליגטורי להבדיל מן הנורמטיבי.