1. נוסח משולב של הסכם הקיבוצי שנערך על ידי לשכת המסחר  תל אביב
2. הסכם קיבוצי כללי בענפי היבוא, היצוא, המסחר והשירותים המפורטים בתוספת מיום 21.2.77 –  מספר הסכם 7010/77 (להלן: "הסכם הבסיס").
3. ביום 5.12.82 נחתם הסכם קיבוצי בין לשכת המסחר תל אביב לבין מועצת פועלי חולון לפיו הסכם הבסיס יוחל על מעסיקים שעסקיהם מצויים בתחום שיפוטה של עירית חולון – מספר הסכן 1116/82.  
4. ביום 14.6.83 נחתם הסכם קיבוצי בין לשכת המסחר תל אביב יפו לבין מועצת הוד השרון לפיו יוחל הסכם הבסיס על עובדי מועצה מקומית הוד השרון – מספר הסכם 7095/83.
5. ביום 27.10.1983 נחתם הסכם קיבוצי בין לשכת המסחר תל אביב יפו לבין מועצת פועלי תל אביב וגבעתיים, מועצת פועלי חולון, מועצת פועלי הוד השרון בדבר תיקון  הסכם הבסיס והארכת תוקפו –  7132/83.
6. ביום 3.3.1987 נחתם הסכם קיבוצי בין לשכת המסחר תל אביב לבין הסתדרות הכללית של העובדים – הסתדרות הפקידים, וזאת מאחר שהתעוררו ספקות לגבי היותם של הסכמים קיבוציים הנ"ל או איזה מהם הסכמים קיבוציים כדין. במסגרת ההסכם נקבע כי ההסכמים יחולו על כל המעסיקים או שהיו חברים בלשכת המסחר תל אביב בכל עת אחרי יום 21.2.77 ועל עובדיהם.
7. ביום 29.2.84 נחתם בין לשכת המסחר ירושלים לבין הסתדרות הכללית הסכם, לפיו יוחל ההסכם הקיבוצי הכללי שבין לשכת המסחר תל אביב לבין ההסתדרות – הכללית על חברים בלשכת  המסחר ירושלים – הסכם מספר 7042/84.
8.  ביום 15.1.200 נרשם הסכם קיבוצי שנחתם לשכת המסחר תל אביב, לשכת המסחר והתעשייה צפון לבין ההסתדרות. במסגרת ההסכם הוסדרו יחסי העבודה לחברי לשכת ועובדיהם. כניסת הסכם הותנה במתן צו הרחבה על ההסכם. אולם, משלא ניתן  צו ההרחבה ההסכם לא נכנס לתוקף.

בין ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל הסתדרות הפקידים (להלן: ההסתדרות)

לבין לשכת המסחר תל-אביב-יפו (להלן "הנהלת לשכת המסחר").

הואיל והצדדים להסכם קיבוצי זה (להלן: "ההסכם") מעוניינים בקיום יחסי עבודה תקינים ביניהם ובעבודה תקינה ללא הפרעה, בהסדר הוגן של תנאי עבודה, בפתרון בעיות יחסי עבודה בדרך משא ומתן ובקביעת דרכי הפתרון של חילוקי הדעות ביניהם הגיעו לידי ההסכם שלהן:

א. הסכם קיבוצי כללי זה יחול על:

כל המעסיקים בענפי היבוא ו/או הסיטונות ו/או השירותים ו/או חברות היצוא הכלליות ו/או סוכני סחר חוץ ובענפים שבנספח מס' 1 של הסכם 00/0717 ושל נספח מס' 1 המצורף להסכם זה, החברים בלשכת המסחר בעת חתימת ההסכם או שייעשו לחברים תוך תקופת ההסכם ולמעט אלה שחל עליהם הסכם עבודה קיבוצי מיוחד.

ב. תנאי העבודה שנקבעו בהסכם קיבוצי כללי זה באים להגדיר את תנאי העבודה של העובדים המועסקים כעת ואשר יועסקו בעתיד אצל הפירמות החברות בלשכת המסחר תל-אביב-יפו.

ג. תנאי העבודה שנקבעו ואשר הוסכם עליהם בהסכם זה באים להוסיף ולהשלים, לייצב ולהתאים על הסכמים קיימים, את תנאי העבודה לעובדים אשר עליהם חל הסכם זה ולא לגרוע מהם.

ד. תוקף השינויים והתוספות המפורטים בהסכם זה הוא מיום 1.6.83 ועד 31.3.85 וכל הזכויות והחובות הנובעות ממנו יחולו מהיום הראשון לתוקפו. הזכות בידי כל צד לדרוש שינויים בסעיפי ההסכם המשולב, ע"י שליחת ההודעה כנ"ל בכתב על כך לצד השני לפחות חודשיים לפני תום תוקפו. אם לא באה הודעה כנ"ל יימשך תוקף ההסכם אוטומטית עוד שנה וכן הלאה מידי שנה.

ה. הסכם זה יישלח לממונה הראשי על יחסי העבודה לצורך רישומו כחוק.

ו. הצדדים יפנו לשר העבודה ויבקשו להוציא צו הרחבה על הסכם זה במטרה להרחיבו כדי שהוא יחול על כל העוסקים בענפי היבוא ו/או הסיטונות ו/או השירותים ו/או חברות היצוא הכלליות ו/או סוכני סחר חוץ המפורטים ברשימת הענפים בנספח מס' 1 של הסכם 00/0717 ונספח מס' 1 להסכם זה והמצויים באזור תל-אביב והמרכז בשטח שבין חדרה בצפון ועד קרית-גת בדרום, לטרון במזרח.

ז. המבוא והנספחים להסכם זה מהווים חלק בלתי נפרד מהסכם זה וההסכם 00/0717 יחד עם הסכם זה יהוו את ההסכם המשולב, להלן "ההסכם המשולב".

א. ההסתדרות
 פירושה ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל – הסתדרות הפקידים.

ב. ההנהלה
ועד לשכת המסחר תל-אביב.

ג. מעסיק
כל מעסיק החבר בלשכת המסחר תל-אביב והעוסק ביבוא ו/או בסיטונות ו/או בשירותים ו/או ביצוא ו/או כסוכן סחר חוץ בטובין או שירותים המפורטים רשימת הענפים בנספח מס' 1 להסכם.

ד. עובד
כל עובד ועובדת המועסק אצל מעסיק.

ה. חודש ושנה
לפי הלוח האזרחי הגרגוריאני הנהוג במדינה.

ו. בהסכם זה מלים המתייחסות למין זכר – כוונתן גם למין נקבה, ומילים המתייחסות למספר יחד – כוונתן גם למספר רבים וכן להפך.

3. כל עובד ונוער עובד נחשב כעובד בנסיון במשך ששת החדשים הראשונים לעבודתו. המעסיק רשאי להאריך את תקופת הנסיון לעוד ארבעה חדשים.

2 נוהל הפיטורים של עובד בתקופת הניסיון יהיה כדלהלן:

(א)    במשך החודש הראשון ועד תום חדשיים לעבודה – בהודעה מוקדמת של יום אחד לכל חודש עבודה.

(ב)  לאחר תום החודש השישי ועד תום החודש העשירית – בהודעה מוקדמת של שבועיים. נסתיימה תקופת הנסיון והעובד ימשיך בעבודתו, ייחשב כעובד קבוע, וכל הזכויות של עובד קבוע שמורות לו רטרואקטיבית מיום הכנסו לעבודה. עובד המתפטר מהעבודה בתקופת הנסיון חייב בהודעה מוקדמת של אותם המועדים כמו בסעיף 2 דלעיל

1. על העובד למלא את תפקידו לפי הוראות הממונים עליו בנאמנות, ככל יכולתו, במלוא כושר עבודתו ובאחריות מלאה.

2. על העובד לדייק ולבוא בשעה הקבועה, ולא להפסיקה לפני השעה המיועדת לכך. כן אסור עליו להיעדר ללא הסכמת הממונים עליו.

3. אסור לעובד לעשות מעשה בזדון שיכול לגרום נזק למעסיקו או למקום עבודתו, כגון: גילוי סודות, עיסוק אשר יכול להתחרות בעסק, מסירת אינפורמציה לגבי העסק למתחרים, הוצאת מסמכים וכו'.

4. המעסיק רשאי להעביר עובד מתפקידו לתפקיד אחר.

5. המעסיק יסייע במידת האפשר בידי עובד להתקדם בעבודתו, להרחיב את ניסיונו ולהשלים את השכלתו המקצועית.

6. המעסיק ינקוט בכל האמצעים הדרושים במסגרת אפשרויותיו לשם קיום תנאי עבודה פיזיים נוחים, ותנאי בטיחות לשמירה על בריאות העובד.

7. במקרה של העלאת עובד בתפקיד, רשאי המעסיק תוך חמישה חודשים מיום ההעלאה, להחזיר את העובד לתפקידו הקודם לרגל אי התאמתו לתפקיד החדש.

8.  במקרה של שינוי בעלות מתחייב המעסיק לגרום לכך שזכויות העובדים לפי הסכם זה תשארנה שמורות להם אצל הבעלים החדשים או לשלם לעובדים פיצויי פיטורים.

9 .מחובת ההנהלה לסייע בידי ב"כ העובדים ו/או ועד העובדים בהגנתו של העובד בפני יחס בלתי צודק או פגיעה בכבודו בעת מילוי תפקידו.

א. שעות
1. שעות העבודה לעובדים הן:  47 שעות לשבוע לפי חוק שעות עבודה ומנוחה (לא כולל הפסקות).

2 .שעות העבודה לנוער הן לפי חוק עבודת נוער (40) שעות בשבוע.

3 .בערבי חגים תהיינה שעות העבודה כמו בימי שישי.

3. חופשת שנתית לנוער עובד תהא לפי החוק, היינו 16 ימי עבודה.

י. דמי הבראה
כל עובד שישלים שנת עבודה מלאה זכאי לדמי הבראה עבור השנה שחלפה כלהלן:

בעד השנים:
ראשונה –  5 ימי הבראה לשנה
שניה ושלישית  – 6 ימי הבראה לשנה
רביעית עד עשירית   – 7 ימי הבראה לשנה
אחת עשרה עד חמש עשרה – 8 ימי הבראה לשנה
שש עשרה עד תשע עשרה  –  9 ימי הבראה לשנה
מהשנה העשרים ואילך-  10 ימי הבראה לשנה

מחיר יום הבראה נקבע על פי ההסכם הקיבוצי הכללי בדבר השתתפות בהוצאות הבראה ונופש שבין לשכת התאום של הארגונים הכלכליים וההסתדרות.

ב. הודעה מוקדמת על פיטורין
1. עובד קבוע אשר יפוטר – להוציא מקרה של פיטורין מיוחדים – יקבל מאת ההנהלה הודעה מוקדמת לפיטורין של חודש.

2. בהסכמת שני הצדדים אפשר לשנות את המועדים הנ"ל.

3. עובד המתפטר מהעבודה חייב בהודעה מוקדמת של אותם המועדים כמו בס"ק 1 לעיל.

ג. התפטרות שדינה כפיטורין

גם עובד שהתפטר מעבודתו לאחר הודעה מוקדמת, כאמור בסעיף ב' דלעיל בפרק זה, יהיה זכאי לפיצויי פיטורין אם יתפטר בגלל אחת מהסיבות שלהלן:

1 .לרגל מצב בריאותו הוא, או של בן משפחתו, ולאור הממצאים הרפואיים, תנאי העבודה ושאר נסיבות העניין היתה סיבה מספקת להתפטרותו. בני משפחה לעניין סעיף זה – בהתאם לתקנות חוק פיצויי פיטורין.

2 .התפטרות עובדת תוך תשעה חודשים מיום שילדה.

3 .התפטרות עובד עקב העתקת מקום המגורים לרגל נישואין ומעבר למקום המגורים של בן או בת הזוג במרחק העולה על 47 ק"מ ממקום המגורים הקודם.

4 .התפטרות לרגל העתקת מקום מגורים לישוב חקלאי או לישוב באזור פיתוח מישוב שאינו פיתוח, בהתאם לתנאים שנקבעו בחוק פיצויי פיטורין.

5. התפטרות לרגל גיוס לשירות בצבא הקבע או במשטרת ישראל.

6.  התפטרות עובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה

ישוב חילוקי דעות

1 .בתקופת תוקפו של הסכם קיבוצי זה לא ינקוט צד אחד או יחידיו נגד צד שני או יחידיו באמצעי שביתה או השבתה, שביתת האטה או חלקית, השבתה חלקית וכל אמצעי לחץ אחר.

2 .הצדדים להסכם קיבוצי זה יקימו ועדה פריטטית לשם יישוב חילוקי דעות שיתעוררו בין עובד או עובדים לבין מעסיקיהם לגבי פירוש סעיפי ההסכם ולגבי ענייני פיטורין והתפטרות.

3 .הועדה הפריטטית תורכב מנציגי לשכת המסחר וההסתדרות, ההחלטה של הועדה הפריטטית תחייב את הצדדים.

4 .במקרה של חילוקי דעות בועדה הפריטטית, יועבר העניין על דרישת צד אחד להסכם לבירור והכרעת בורר שימונה על ידי חברי הועדה הפריטטית, ובהעדר הסכמה תועבר המחלוקת לבורר מוסכם מתוך הרשימה המצ"ב (נספח מס' 2).