| הזכות/חובה | נוסח משולב של הוראות צו ההרחבה | ||||||||||||||||
| מקורות |
|
||||||||||||||||
| כותרת |
צו הרחבה בענף היבוא, היצוא והמסחר בסיטונות לפי חוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957 |
||||||||||||||||
| צדדים | לא רלבנטי | ||||||||||||||||
| תחולה/ומבוא | תיקון תשמ"ב-1982 תיקון תשמ"ג-1983 תיקון תשמ"ד-1983 תיקון (מס' 2) תשמ"ד-1984 תיקון תשמ"ח-1988 בתוקף סמכותי לפי סעיף 25 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, אני מצווה כי תחולתן של הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי שבין ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, מועצת פועלי תל-אביב-יפו והסתדרות הפקידים, עובדי המינהל והשירותים לבין לשכת המסחר תל-אביב-יפו, מיום ג' באדר תשל"ז (21 בפברואר 1977), הרשום בפנקס ההסכמים הקיבוציים לפי מס' 7010/77, הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי שבין לשכת המסחר תל-אביב-יפו לבין ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, מועצת פועלי תל-אביב-יפו, מועצת פועלי רמת-גן וגבעתיים, מועצת פועלי חולון, ומועצת פועלי הוד השרון, שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים הוא 7132/83, והוראות ההסכם הקיבוצי הכללי שנחתם ביום כ"ט באדר התשמ"ז (30 במרס 1987) בין לשכת המסחר תל-אביב-יפו לבין ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל – הסתדרות הפקידים, ושמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים הוא 7023/87, תורחב, וכי ההוראות האמורות יחולו מיום י' בטבת תשל"ח (20 בדצמבר 1977) על כל העובדים והמעבידים בענפי היבוא, היצוא והמסחר בסיטונות, בשירותים ובענפים שבנספח 1 במחוזות תל-אביב והמרכז, למעט עובדים שתנאי עבודתם הוסדרו או יוסדרו בהסכמים קיבוציים ומעבידיהם. |
||||||||||||||||
| סדר קבלת עובדים | כל העובדים והחניכים יתקבלו בהתאם להוראות חוק שירות התעסוקה, תשי"ט-1959, למעט עובדים בעלי תפקידים המחייבים נאמנות אישית ובני המשפחה של המעסיק. | ||||||||||||||||
| תקופת ניסיון |
1. כל עובד ונוער עובד נחשב כעובד בנסיון במשך ששת החדשים הראשונים לעבודתו. המעסיק רשאי להאריך את תקופת הנסיון לעוד ארבעה חדשים.2 נוהל הפיטורים של עובד בתקופת הניסיון יהיה כדלהלן: עובד המתפטר מהעבודה בתקופת הנסיון חייב בהודעה מוקדמת של אותם המועדים כמו בסעיף 2 דלעיל |
||||||||||||||||
| שעות עבודה |
1. שעות העבודה לעובדים הן: 47 שעות לשבוע לכלל העובדים (לא כולל הפסקות רצופות של חצי שעה ומעלה). 2. שעות העבודה לנוער עובד הן לפי חוק עבודות הנוער (40 שעות לשבוע). |
||||||||||||||||
| שעות נוספות | במקרה וצרכי העבודה מחייבים עבודה של שעות נוספות, חייב כל עובד לעבוד בהן. | ||||||||||||||||
| שעות מפוצלות | תיקון (מס' 2) תשמ"ד-1984 במקרה שצרכי העבודה מחייבים עבודה מפוצלת חייב כל עובד לעבוד בהם. הכוונה היא לעבודה בשעות מפוצלות עם הפסקה אחת במשך היום שאינה עולה על שלוש שעות. במקרים אחרים יבואו בדבר העובד והמעסיק להסדר הנושא. |
||||||||||||||||
| חופשה שנתית |
תיקון (מס' 2) תשמ"ד-1984 חופשה שנתית 2. אורך החופשה –
3. חופשת שנתית לנוער עובד תהא לפי החוק, היינו 16 ימי עבודה. 4. שנת העבודה לצורך חישוב החופשה תיחשב מיום תחילת העבודה של העובד אצל המעסיק. 5. בעד עבודה בחלק מהשנה זכאי העובד לימי חופשה יחסית לתקופת העבודה. 6. במקרה והעובד יחלה בזמן חופשתו, לא ייחשבו ימי המחלה בחשבון מיכסת החופשה ודינם כימי מחלה בתנאי שהעובד ימציא תעודת מחלה. |
||||||||||||||||
| חופשת חג ויום בחירה | תיקון (מס' 2) תשמ"ד-1984 חופשת חג נוסף לחופשתם הרגילה יהיו העובדים חפשיים בימי חג ומועד הבאים:
כדי להסיר כל ספק מודגש בזה שאם אחד מן החגים חל בשבת, לא תהיה בכך עילה לקבל יום חופש נוסף. בעבור העדרות בימים אלה יהיו העובדים זכאים לתשלום שכר עבודה רגיל. |
||||||||||||||||
| חופשה מיוחדת (אבל, חופשת נישואין, חופשה לרגל לידה) | תיקון (מס' 2) תשמ"ד-1984 חופשה מיוחדת חופשת נישואין בת 3 ימים בתשלום תינתן לעובד קבוע לרגל נשואיו. חופשה בת יום אחד בתשלום תינתן לעובד קבוע ביום הלידה של ילדו וכן חופשה בתשלום בת יום אחד ביום הברית. עובד קבוע השרוי באבל זכאי להיעדר מעבודתו בימי אבלו לפי דיני דתו וימי ההיעדרות כאמור לא ינוכו משכרו של העובד. |
||||||||||||||||
| החזרת חופשה | החזרה מחופשה עובד שיצא לחופשה שנתית ונקרא ע"י מעסיקו לחזור לעבודה עקב סיבות מיוחדות, ישא המעסיק בכל ההוצאות שנגרמו לעובד ושלא היו נגרמות לו אלמלא נקרא בחזרה לעבודה באמצע חופשתו. אם היה העובד בחופשה פחות משבוע ימים לא ילקחו ימים אלה בחשבון חופשתו. משבעה ימים ויותר ייחשבו ימים אלה כחופשה. |
||||||||||||||||
| חופשה מחלה | תיקון (מס' 2) תשמ"ד-1984 חופשת מחלה 1. כל עובד יהיה זכאי להיעדר מעבודתו בתשלום עבור ימי המחלה (למעט תאונות) בהתאם לחוק דמי מחלה, התשל"ז-1976.2. 2. בעד היום הראשון של המחלה לא זכאי העובד לתשלום דמי מחלה. בעד הימים השני והשלישי להעדר העובד בכלל מחלה, זכאי העובד למחצית דמי המחלה דהיינו 37.5% מהשכר. בעד היום הרביעי ואילך זכאי העובד לדמי מחלה בשיעור שבעים וחמישה אחוז משכר העבודה שהיה העובד מקבל אילו המשיך בעבודתו. 3. על אף האמור בפסקה 1 לעיל תהיה תקופת הצבירה לזכאות לדמי מחלה כדלקמן: בעבור חמש השנים הראשונות לעבודת העובד אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה תקופה מצטברת של יום וחצי לכל חודש עבודה מלא החל מיום תחילת העבודה. בעבור השנה השישית והשביעית לעבודת העובד הנ"ל תקופה מצטברת של יומיים לכל חודש עבודה מלא. תקופת הצבירה המקסימלית לדמי מחלה לא תעלה על 138 ימים. 4. כל עובד הנעדר מעבודתו עקב מחלה ימסור למעסיק הודעה על כך לא יאוחר מיומיים מתחילת המחלה. 5. על העובד להמציא תעודת רופא של קופת חולים המאשרת את מחלתו ואת אי כשירותו לעבודה מיום שחלה. 6. המעסיק יכיר בתעודת רופא של קופת חולים שהעובד חבר בה כהוכחה למחלת העובד. במקרה שימציא תעודת רופא שלא מטעם קופ"ח רשאי המעסיק לשלוח את העובד לבדיקה נוספת אל רופא מטעם משרד הבריאות לשם אישור התעודה והאישור יהיה סופי. |
||||||||||||||||
| דמי הבראה | תיקון (מס' 2) תשמ"ד-1984דמי הבראה מחיר יום הבראה נקבע על פי ההסכם הקיבוצי הכללי בדבר השתתפות בהוצאות הבראה ונופש שבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים וההסתדרות. תשלום דמי ההבראה יבוצע סמוך למועד יציאתו של העובד לחופשה שנתית. |
||||||||||||||||
| קופת תגמולים | תיקון (מס' 2) תשמ"ד-1984 קופת תגמולים המעסיק יפריש וישלם מדי חודש בחדשו לזכותו של העובד 5% מהשכר החודשי שלו לקרן מקפת או "מבטחים" או לכל קופת תגמולים מוכרת כולל בנקים (להלן – הקרן).המעסיק ינכה מדי חודש 5% מהשכר הכולל של העובד לקופת תגמולים כאמור לעיל. עם פרישתו של העובד מהעבודה, יהיה זכאי לפי בחירתו, לקבל מהמעסיק מכתב הפניה לקרן: לשחרור הסכומים שהצטברו לזכות העובד הן מניכויים משכרו והן מהפרשות המעביד, בצירוף הרווחים שהצטברו לזכותו; או להשאיר הסכומים בקרן; או להעבירם לקרן אחרת אליה ישתייך העובד בעתיד. |
||||||||||||||||
| שירות מילואים | שירות מילואים עובד היוצא למילואים יקבל את מלוא משכורתו מהמעסיק ויחזיר למעסיק את הסכום שקיבל מהביטוח הלאומי בעד זמן שירותו במילואים. |
||||||||||||||||
| הוצאות נסיעה | הוצאות נסיעה ההנהלה תישא בהוצאות הנסיעה הריאליות של העובד לעבודה ובחזרה ממנה, וזאת בהתאם לאמור בנספח להסכם שנחתם ב-13.12.76 בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות הכללית. |
||||||||||||||||
| ניכויים | ניכויים המעביד ינכה משכר העובדים חברי ההסתדרות הכללית במרוכז מס אחיד ויעביר את הסכומים ללשכת המס ליד מועצת פועלי תל-אביב-יפו. |
||||||||||||||||
| דמי טיפול ארגוני מקצועי | דמי טיפול ארגוני מקצועי המעביד ינכה ממשכורת העובדים שאינם חברים בשום ארגון עובדים אחר – דמי טיפול ארגוני מקצועי בהתאם לחוק הגנת השכר. |
||||||||||||||||
| תאונה בעבודה במקרה של תאונה בעבודה יקבל הנפגע משכורת מלאה (בניכוי הסכומים שנתקבלו מהביטוח הלאומי) אך לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים. זמן האבטלה כתוצאה מהתאונה לא ייזקף על חשבון חופשת מחלה. |
|||||||||||||||||
| פיטורין | תיקון (מס' 2) תשמ"ד-1984 עובד העוזב את העבודה (כתוצאה מפיטורים, התפטרות או פרישה) חייב למסור בצורה מסודרת לממלא מקומו ו/או לחבריו בעבודה ו/או למנהל הישיר ו/או למעסיק את כל העניינים בהם טיפל במסגרת העבודה (מסמכים, חמרים, רשימת לקוחות, רשימת חייבים וכו'). |
