הוראת דין

• תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991

•  תביעת מלוא הסעד ופיצול סעדים
• 26 (א)  תובענה תכיל את מלוא הסעד שהתובע זכאי לו בשל עילת התובענה, אך רשאי תובע לוותר על חלק מהסעד.
•            (ב)  מי שזכאי לסעדים אחדים בשל עילה אחת, רשאי לתבוע את כולם או מקצתם.
•            (ג)   תובע שלא כלל בתובענה את כל הסעדים להם הוא זכאי בשל אותה עילה, לא ייחשב כמי שוויתר עליהם והוא יהיה זכאי לתובעם ובלבד שקיבל על כך רשות מבית הדין לא יאוחר ממועד הגשת התובענה הנוספת; בדונו בבקשה למתן רשות כאמור, יתחשב בית הדין באלה:
• (1)   התביעה קנטרנית או טורדנית;
• (2)   התביעה הוגשה שלא בתום לב;
• (3)   נימוק אחר שעל פיו סבור הוא שיש לסרב מתן הרשות.
•            (ד)  רשות כאמור בתקנת משנה (ג) אפשר ליתן ללא תנאי, ואפשר להתנותה בתנאים ככל אשר ייראה לבית הדין.

כאשר קיימת עילת תביעה אחת בעלת כמה סעדים שהבשילו, לא ייזקק בית הדין ליותר מתובענה אחת, אלא אם כן ניתנה לתובע רשות לפצל את סעדיו.

פסיקה

1. בתקנות בית הדין לעבודה (סדר הדין בסכסוך קיבוצי), התשכ"ט- 1969, לא מצויה תקנה דומה לתקנה 26 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב – 1991 ועל כן דין טענה למחיקת הליך בסכסוך קיבוצי על הסף בשל אי הגשת בקשת לפיצול סעדים – להדחות.

האמור נקבע בהחלטת בית הדין הארצי לעבודה בענין ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים ובמכללות¹. 

2. בהתאם להלכה הפסוקה, כלל הסעדים הנובעים מאותה עילה יתבעו באותה התביעה זאת בין היתר מטעמי יעילות על מנת שניתן יהיה לסיים במסגרת אחת את כלל ההתדיינויות בין הצדדים.

ראו פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה בענין נוהאד סלאמה².

3. יש להבחין בין מצב שבו קיימת עילת תביעה אחת ומספר סעדים, לבין מצב שבו קיימות שתי עילות תביעה וסעדים נפרדים. תקנה 26(ב) לתקנות מתייחסת רק למקרה הראשון.

ראו פסק הדין בענין צבי לוסטמן³. 

4. עילה שקמה מקיומם של יחסי עבודה הינה עילה שונה מזו שקמה עם סיומם של אותם היחסים. אין מדובר בעילת תביעה אחת ומספר סעדים, אלא בשתי עילות תביעה נפרדות – הפיטורים והזכויות הנובעות מכך, לעומת העבודה בפועל והזכויות הנובעות מכך.

ראו פסק הדין בענין מרדכי ברקן⁴.

5. "אותה עילה" הנקובה בסעיף 26(ג) או "עילה זהה" תיחשב אם הסכסוך בשאלה המהותית הוא זהה, אין צורך שתהיה חפיפה מוחלטת בכל העניינים הנדונים בשתי התביעות, כל עוד השאלה המהותית בשתיהן זהה.

ראו פסקין הדין בענין כריכית מאירי בע"מ⁵.

מראה מקום

1. סבא (ארצי) 5271-08-17‏ ‏ ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים ובמכללות נ' הסתדרות המורים בישראל‏, 7.6.20↩
2. סעש (חי') 47327-01-20‏ ‏ נוהאד סלאמה – מועצה מקומית חורפיש‏, 19.8.20 ופסק הדין בערעור :  ע"ע 14740-10-20‏ ‏ נוהאד סלאמה נ' מועצה מקומית חורפיש, 18.4.21 ; ע"ע 300145/98 א. סוזי ו- 76 אח' נ' א. בטחון אזרחי בע"מ,  23.10.00; ע"ע 722/06 יגאל צברי נ' הופ הנדסה בע"מ, 11.6.07↩
3. דב"ע נה/3-57 צבי לוסטמן נ' מפעלי גומי חיפה בע"מ, פד"ע כח 297 – סעיף 11 לפסק הדין ; דב"ע נו/3-247 כריכית מאירי בע"מ נ' אברהם בר -אדון, 6.3.97 ; ראו עוד : סבא (ארצי) 5271-08-17‏ ‏ לעיל- סעיף 42 להחלטה↩
4. ע"ע 300416/97 מרדכי ברקן נ' טלדיין אינטרקונטיננטל בע"מ,  19.7.01 ראו גם : דב"ע נה/3-57 שלעיל↩
5. דב"ע נו/3-247 כריכית מאירי בע"מ נ' אברהם בר -אדון, 6.3.97  – סעיף 22 לפסק הדין וההפניות שם↩