תוכן עניינים

1. השלמתו חוזה עבודה מכוח עקרון תום הלב »
2. השלמת חוזה עבודה באמצעות נוהג »
3. השלמת חוזה עבודה באמצעות הפעלת דוקטרינת "הביצוע בקירוב" »
4. חוזה עבודה ניתן גם להשלמה באמצעות "תנאי מכללא" »
5. פרשנות הסכם על פי אומד דעתם של הצדדים »
6. פרשנות הסכם על פי התכלית »
7. פרשנות לפי ההקשר התעשייתי »
8. פרשנות הסכם קיבוצי »
9. סתירה בין הסכמים »
10. פרשנות הסכם המתחשבת בערכי יסוד ובחוקים אחרים »
11. פרשנות הסכם על פי עיקרון תום הלב »
12. פרשנות סעיף בהסכם הקובע הצמדת תנאים לתנאי הסכם אחר »
13. פרשנות פסק דין שבפשרה  »
14.  פרשנות חוק »

א. השלמת חוזה עבודה מכוח עקרון תום הלב

אשר להשלמת חוזה מכוח עקרון תום הלב, ראו למשל פסק הדין  בענין שרון לוי¹ שם נקבע שחוזה העבודה בין הצדדים שותק ביחס למצב דברים ייחודי שבו סוכל התנאי להעברת הלקוחות בשל חוסר תום לב של המעסיקה. בית הדין ביצע השלמת חוזה בראי דיני החוזים הכלליים, ובפרט בראי עיקרון תום הלב ונגזרותיו,  ופסק כי יש להטיל אחריות חוזית על המעסיקה בין אם מכוח עיקרון תום הלב הקבוע בסעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג- 1973, ובין אם מכוח תרומתה הישירה של המעסיקה ושלא בתום לב לסיכול התנאי לחיוב, כאמור בסעיף 28 לחוק החוזים.

ב. השלמת חוזה עבודה באמצעות נוהג

1. צד המבקש להשלים חוזה, רשאי להוכיח קיומו של נוהג הנוגע לחוזי עבודה דומים, גם אם אותו נוהג לא עלה על דעתם של הצדדים במועד כריתת חוזה העבודה.

ראו פסק הדין בענין אבי כהן².

בעוד שתהליך הפירוש מהווה התחקות אחר רצון הצדדים לחוזה, הרי שבתהליך ההשלמה אין בית הדין מחויב להתחשב בדעת הצדדים במועד כריתת החוזה, וצד המבקש להשלים חוזה, רשאי להוכיח קיומו של נוהג הנוגע לחוזי עבודה דומים, גם אם אותו נוהג לא עלה על דעתם של הצדדים במועד כריתת חוזה העבודה.

2. נוהג מהווה מקור משפטי לזכויות ולחובות.

בענין צים חברת הספנות הישראלית³ נפסק כי נוהג מהווה מקור משפטי מחייב לזכויות וחובות.

3. אין בעצם היות נוהג, "נוהג בלבד", כדי לאיין את תוקפו כמקור נורמטיבי מחייב לזכויות וחובות או לצמצמו.

בענין שמעון ביטון⁴ נפסק שאין בעצם היות נוהג, "נוהג בלבד", כדי לאיין את תוקפו כמקור נורמטיבי מחייב לזכויות וחובות או לצמצמו.

4. הוראת סעיף 26 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג- 1973.

כך, גם הוראת סעיף 26 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג- 1973, מאפשרת שימוש במנגנון השלמה חיצוני לחוזה, בין היתר, מכוח הסדרים הנהוגים בין הצדדים הישירים לחוזה או כאלו הנטועים בתחום המסחרי בו הם פועלים. ראו לעניין זה פסק הדין בענין שמעון ביטון⁵.

5. צד החפץ להשלים פרשנות חוזה תוך היזקקות לנוהג, מוטל עליו הנטל להוכיח קיומו של אותו נוהג, שכן ידיעת הדיינים מגעת רק לגבי הסכמים קיבוציים כלליים וצווי הרחבה.

ראו פסק דין אבי כהן⁶ ועניין אלכס דרור⁷.

ואולם, כיוון שמעצם טיבו הנוהג אינו מעוגן בדרך כלל במסמך בכתב, הרי שהוא טעון הוכחה. כמו כן יש להתייחס לתורת הנוהג במשפט העבודה בזהירות רבה, בייחוד לגבי נורמה שלגביה אין הסכמה חברתית. כך למשל, בפסק הדין אורגד גינזבורג⁸ נפסק  כי נוהג שהיה נהוג עם שלושה עובדים בלבד, אין בו כדי להעיד על קיום הנוהג בחברה.

בפסק הדין רועי פרייבך⁹ נפסק כי המערער לא הרים את הנטל להראות שנוצר נוהג במשיבה, לפיו שולמו למנהלים פורשים לפני שהבשילו המניות חלק יחסי מערכן, ומשכך, המערער לא הוכיח זכאות להקצאת המניות.

טו. מראה מקום

1. ע"ע 8228-10-19 ‏ שרון לוי  נ' סגנון סוכנות לביטוח (1992) בע"מ ואח', 11.1.21↩
2. דב"ע נד/3-3 אבי כהן נ' החברה המרכזית לתוכנה ואוטומציה בע"מ,30.12.94 ; ע"ע 629/97 משה אליאב ואח' נ' קרן מקפת מרכז פנסיה ותגמולים אגודה שיתופית בע"מ, 30.5.02 – נפסק בדעת רב כי תנאי הפנסיה מתגבשים עם הפרישה לפנסיה ולפי התנאים הנוהגים אז↩
3. ע"ע 348/99 צים חברת הספנות הישראלית נ' שמשון שרעבי, 20.11.03↩
4. ע"ע 1629-05-19‏ ‏ מועצה דתית בית שמש נ' שמעון ביטון‏, 4.5.20↩
5. ע"ע 1629-05-19‏ לעיל וההפניות שם בה"ש 14 ו- 15↩
6. דב"ע נד/3-3 לעיל↩
7. ע"ע 1332/00 ניתב בע"מ נ' אלכס דרור,  6.4.03 – וההפניות שם↩
8. ע"ע 242/03 אורגד גינזבורג נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, 7.11.04↩
9. ע"ע 12315-04-17  רועי פרייבך נ' ריטליקס בע"מ, 21.10.18↩