א. פנסיה חובה לפי צו ההרחבה הכללי במשק

צו ההרחבה הכללי במשק משנת 2011 חל על כל המעבידים במשק ללא יוצא מן הכלל, קטנים כגדולים – זכויות פנסיה לכולם.

הפרת החובה שבצו ההרחבה, חושפת את המעביד כמובן לתביעה מצד העובד/ארגון עובדים, בדרישה לביצוע התשלומים בהתאם לצו.

אלא שיותר מכך, קיימת חשיפה ממשית למעביד אשר יפר את חובת הביטוח הפנסיוני, כי במקרה של אירוע ביטוחי כגון נכות או מוות, תוגש כנגדו תביעה בה יידרש הוא לשלם את סכומי הביטוח במקום הגורם המבטח.

ב. מה הם עיקרי צו ההרחבה בנושא פנסיה חובה?

הצו הוחל על כל עובד במשק אשר אין לו זכויות פנסיה אחרות אשר הינן משופרות מעבר לקבוע בצו ההרחבה, ובלשון הצו – הסדר פנסיוני מיטיב.

הצו מאפשר לעובד לבחור את סוג הביטוח הפנסיוני בו הוא מעוניין.

עובד אשר אינו בוחר, חייב מעבידו לבטח אותו בפנסיה מקיפה (לרבות קופת גמל לקצבה, ובלבד שיכלול גם כיסויים למקרה מוות או נכות).

ג. פנסיה חובה – היקף?

על זכויות פנסיה מכוח צו ההרחבה חולשות ההוראות שבו בעניין השכר המבוטח ושיעורי ההפרשות.

שכר מבוטח – יש לבטח את כל אותם רכיבי תשלום הנחשבים שכר לצורך חישוב פיצויי פיטורים, בכפוף לתקרה שנקבעה (השכר הממוצע במשק).

שיעורי הפרשות – עומדים משנת 2014

 ד. צו הרחבה לפנסיית חובה משנת 2016

חל על כל העובדים במשק.

ההפקדות יהיו בשיעור של 6% בגין תגמולי עובד ו- 6.5% בגין תגמולי מעסיק.

תשלום המעסיק לתגמולים בקופת ביטוח/קופת גמל שאינה קרן פנסיה יכלול את תשלום המעסיק בעבור רכישת כיסוי למקרה של אבדן כושר עבודה בשיעור הדרוש להבטחת 75% מהשכר הקובע שלך כאשר בכל מקרה, שיעור הפרשות המעסיק לחלק התגמולים לבדו לא יפחת מ-5% מהשכר הקובע. עוד מובהר, כי ככל שיהיה צורך בהגדלת העלויות בשל הכיסוי בגין אבדן כושר עבודה (מעבר ל- 6.5%). העלויות למעסיק בגין רכישת אבדן כושר עבודה כאמור, יחד עם הפרשות המעסיק לדמי גמולים, לא יעלו בכל מקרה על 7.5% מהשכר הקובע.

שיעור הפרשת המעסיק לרכיב פיצויים לקרן פנסיה ו/או לקופת ביטוח ו/או לקופת גמל, לא יפחת מ-6% מהשכר הקובע. על אף האמור, במידה והגעת לעבודה עם פוליסה ביטוח מנהלים קיימת תהא זכאי לשיעורי ההפקדה הנקובים בפוליסה ובלבד שלא יפחתו משיעור 6% מהשכר הקובע.

ככל שחל אצל המעסיק המעניק זכויות פנסיה נמוכות יותר עליו לבצע השלמות בהתאם לצו ההרחבה משנת 2016.

ה. פנסיה חובה – מועדים?

צו ההרחבה קובע שני מועדים רלבנטיים – האחד, המועד אשר החל ממנו זכאי העובד לביטוח ("מועד הזכאות"); והשני, המועד בו רשאי העובד להודיע למעביד על סוג ההסדר הפנסיוני בו הוא בחר ("מועד הבחירה").

בטבלה שלהלן, ריכזנו באופן קל ונוח לשימוש, את הוראות צו ההרחבה בעניין המועדים:- 

שימו לב – לעובד אשר נקלט לעבודה כאשר קיים לו ביטוח קודם, הזכאות הינה מהיום הראשון כאשר את ההפרשות יש לבצע לכל המאוחר בתוך 3 חודשים מתחילת העבודה.

בעניין עע (ארצי) 7243-10-15 ליליאן לנדסברג נ' גל-רוב יועצים בע"מ ניתן על ידי ורדה וירט ליבנה, אילן איטח, אילן סופר, נ.צ.: נ' מאיר, ד' קמפלר; ביום 20.8.18  נקבע כי עקרון יסוד בעולם החיסכון הפנסיוני והוא חופש הבחירה המלא שניתן לעובד לקביעת סוג המוצר הפנסיוני המועדף עליו, החברה שתנהל עבורו את הכספים, מסלול ההשקעה שבו ינוהלו הכספים, וזאת ללא יכולת התערבות של המעסיק בבחירות אלו. לאור עקרון זה ניתן תוקף משפטי לבחירת העובד לבצע את הביטוח הפנסיוני ברכיב התגמולים במסגרת של ביטוח מנהלים שאינו כולל ביטוח אובדן כושר עבודה, להבדיל מקרן פנסיה מקיפה הכולל ביטוח מפני אובדן כושר עבודה, וזאת בשיעור ההפקדות שאינו נופל מזה הקבוע בהסכם הקיבוצי.