תוכן עניינים

1. סעיף 1 לחוק – ממונים על יחסי עבודה »
2. סעיף 2 לחוק – סכסוך עבודה  »
3. סעיף 3 לחוק – הצדדים בסכסוך עבודה בין מעסיק לעובדיו »
4. סעיף 4 לחוק – ייצוג מעסיק »
5. סעיף 5 לחוק – מסירת הודעות על סכסוך עבודה »
6. סעיף 5א לחוק – מסירת הודעות על שביתה והשבתה »
7.  סעיף 5ב לחוק – עדיפות הסכם קיבוצי »
8. סעיף 5ג לחוק – סייג לתחולה »

סעיף 1 לחוק – ממונים על יחסי עבודה

• חוק יישוב סכסוכי עבודה, תשי"ז-1957

• ממונים על יחסי עבודה
• 1.  שר העבודה ימנה ממונה ראשי על יחסי עבודה (להלן – הממונה הראשי) וממונים על יחסי עבודה (להלן – ממונים); הודעה על מנוי תפורסם ברשומות.

על פי החוק, שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים אחראי על מינוי ממונה ראשי על יחסי עבודה ועל מינוי ממונים על יחסי העבודה. הודעה על מינויים כאמור תפורסם ברשומות.

סעיף 2 לחוק – סכסוך עבודה

• חוק יישוב סכסוכי עבודה, תשי"ז-1957

• סכסוך עבודה
  2.  לענין חוק זה סכסוך עבודה הוא סכסוך באחד הנושאים המנויים להלן שנתגלע בין מעסיק לעובדיו או לחלק מהם, או בין מעסיק לארגון עובדים או בין ארגון מעבידים לארגון עובדים, להוציא סכסוך היחיד; ואלה הנושאים:
  (1)  כריתתו, חידושו, שינויו או ביטולו של הסכם קיבוצי;
  (2)   קביעת תנאי עבודה;
  (3)   קבלת אדם לעבודה או אי-קבלתו או סיום עבודתו;
  (4) קביעת זכויות וחובות הנובעות מיחסי עבודה.

על פי החוק, סכסוך עבודה הוא סכסוך בין מעסיק לעובדיו או לחלק מהם, בין מעסיק לארגון עובדים או בין ארגון עובדים לארגון מעסיקים, להוציא סכסוך היחיד, באחד מהנושאים הבאים:

1. כריתתו של הסכם קיבוצי, חידושו, שינויו או ביטולו;
2. קביעת תנאי עבודה;
3. קבלת אדם לעבודה, אי קבלת אדם לעבודה או סיום עבודתו של אדם;
4. קביעת זכויות וחובות הנובעות מיחסי עבודה.

פסיקה

א. סכסוך עבודה הוא מעשה של ציבור העובדים המאורגן ולא החלטת יחיד או תגובת יחיד.

עצם היווצרותו של הסכסוך היא תולדה של פעולה, הצומחת מן המסגרת המאורגנת.  אף אם מוכרז סכסוך עבודה על-פי החלטתה של המסגרת הארגונית המתאימה שנקבעה לכך, אין הדבר מתיר כל מעשה וכל מחדל. המסגרת הארגונית מחליטה, מה הביטוי שניתן לסכסוך העבודה. אין להעלות על הדעת, שכל פרט, אף אם מדובר ביו"ר, יחליט מעת לעת מה הביטוי שייתן לסכסוך העבודה ובאילו סנקציות יש לנקוט¹.

ב. המכנה המשותף להגדרות הרבות של הסכסוך הקיבוצי – מול סכסוך היחיד  – הוא שבסכסוך הקיבוצי מעורבת קבוצה וקיים אינטרס קיבוצי בנושא הסכסוך.

כך גם יכול ואימוץ על-ידי הקבוצה יביא סכסוך למסגרת הסכסוך הקיבוצי, אלא אם הנושא מוגבל ליחיד².

הסייג של ״להוציא סכסוך יחיד״ שבסעיף 2 מתייחס אך ורק לסכסוכים אשר מתחילתם ועד סופם הם בין מעביד לעובד אחד³.

ג. המבחנים ל"סכסוך עבודה" לעניין חוק יישוב סכסוכי עבודה הם שניים, ובמצטבר: עליו להיות גם סכסוך כלכלי וגם סכסוך קיבוצי.

אין די בכך שהסכסוך הוא "כלכלי", היינו שעניינו קביעת תנאים לעתיד, צריך שגם יהיה "קיבוצי", ואין די בכך שהוא "קיבוצי", צריך שיהא גם "כלכלי" ולא "משפטי" (דהיינו, שאין עניינו במימוש זכויות)⁴. כך נפסק, כי  סכסוך היחיד שאומץ על ידי ארגון עובדים לא חדל להיות סכסוך בדבר מימוש זכויות, ולפיכך אינו "סכסוך עבודה" כמשמעותו בחוק יישוב סכסוכי עבודה[1 דיון (ארצי) לג/9-6 ועד עובדי רשות לפיתוח החולה – חברה בע"מ נ' רשות לפיתוח החולה – חברה בע"מ , ד(1) 330].

מראה מקום

1. עש"מ 1/86 יחזקאל קוקה נ' יו"ר רשות השידור , מ(2) 406↩
2. דיון (ארצי) שם/4-2 הסתדרות עובדי המדינה, מועצת פועלי נצרת-עלית – מדינת ישראל , יב(1) 182↩
3. בגצ 140/58 "אגד" (א.ש.ד.) אגודה שתופית לתחבורה בישראל בע"מ נ המתווך לפי חוק יישוב סכסוכי העבודה ואח', יג 48↩
4. דיון (ארצי) לא/4-5 הסתדרות הפועלים החקלאיים נ' התאחדות האיכרים, ג(1) 253↩