מהי פשרה ופסיקה לפשרה?
-
חוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984
- פשרה
- 79א. (א) בית משפט הדן בענין אזרחי רשאי, בהסכמת בעלי הדין, לפסוק בענין שלפניו, כולו או מקצתו, בדרך של פשרה.
- (ב) אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכותו של בית המשפט להציע לבעלי הדין הסדר פשרה או לתת, לבקשת בעלי הדין, תוקף של פסק דין להסדר פשרה שעשו ביניהם.
על פי החוק, בהסכמת הצדדים, לבית משפט הדן בעניין אזרחי המסכות לפסוק בענין שבפניו כולו או מקצתו בדרך של פשרה. בכך, אין כדי לגרוע מסמכות בית המשפט להציע לצדדים הסדר פשרה או לתת, תוקף של פסק דין להסדר פשרה שעשו, לבקשתם.
-
תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991
- פסק דין מוסכם
- 58. הסכימו בעלי הדין למתן פסק דין בנוסח מוסכם, רשאי בית הדין או הרשם ליתן פסק דין כאמור, אף אם הסכימו בעלי הדין לגופו של ענין בלבד ולא על סכום הוצאות המשפט, ובלבד שהוסכם מי ישא בהן, ובית הדין או הרשם ישום ויקבע בפסק הדין את ההוצאות האמורות.
על פי התקנות, מקום בו הצדדים הסכימו למתן פסק דין בנוסח מוסכם, בית הדין או הרשם רשאי ליתן פסק דין כאמור, וזאת גם אם הסכימו הצדדים לגופו של עניין בלבד ולא על סכום הוצאות המשפט, ובלבד שהוסכם מי ישא בהוצאות, ובית הדין או הרשם יקבע בפסק הדין את ההוצאות.
פסיקה
1. בית המשפט מוסמך לפסוק לפשרה בהסכמת הצדדים, כאשר סמכות זו נוספת לסמכותו לתת תוקף של פסק דין להסכם פשרה שאליו הגיעו הצדדים.
בעניין ישראל פיקהולץ1.
2. בהסכמת צד לפשרה הוא מביע את נכונותו לוותר על חלק מדרישותיו.
האמור נפסק בעניין יוסי גוהראן2.
3. הסכמה לפשרה חייבת להיות מרצון, תוך הסבר והבנה מלאה של משמעות ההסכמה לפשרה וללא מורא בית הדין.
האמור נפסק בעניין עוני אבו טיר3.
4. אסור שסירוב צד להסכים לפשרה יפגע בכל זכות העומדת לו על פי דין.
האמור נפסק בעניין רובין אסתר4.
5. בית הדין לא יכפה הסכם פשרה על אפו ועל חמתו של צד המודיע כי אינו מסכים להסכם, וזאת גם אם בית הדין סבור כי נכרת הסכם פשרה מחייב בין הצדדים.
האמור נפסק סלימן אברהים5.
6. אין מניעה כי בית הדין יאשר פשרה גם אם היא מכילה תניות שיש בהן משום ויתור על הוראות שבהסכם קיבוצי.
7. אין לראות בהסכמת צד לפשרה כוויתור על עמדותיו העקרוניות במקרה שבו בסופו של דבר פסק בית הדין שלא במסגרת פשרה.
8. בתי הדין לעבודה מעודדים הסדרים מוסכמים שיביאו קץ להתדיינות ולסכסוך בין הצדדים וביתר שאת ככל שהדבר נוגע למו"מ בסכסוך קיבוצי.
ראו בספרו של י' לובוצקי8.
9. ככלל, משהסכימו הצדדים לפשרה – על בית הדין לאמצה.
האמור נפסק בעניין נסים אבורוס9.
10. פסק דין שנתן תוקף לפשרה הינו למעשה יצור כלאיים: ראשו של היצור פסק דין וגופו הסכם.
11. עם זאת, בית המשפט אינו חייב לאשר פשרה או לתת פסק דין בהסכמה אלא עליו לנהוג לפי שיקול דעתו, ושומה עליו לבדוק את הנתונים המרכזיים של הפשרה, אם סבירה היא.
ראו בעניין העולים פיננשקל קורפוריישין[1. ע"א 179/85 העולים פיננשל קורפוריישין, ניו-יורק נ' מפרק בנק א"י-בריטניה בע"מ, מ(4) 165].
12. מקום בו הפשרה נוגעת לשירות הציבורי ולמשפט הציבורי על בית הדין לבחון את תוכנה, האם היא עולה בקנה אחד עם עקרונות יסוד כמו עקרון שוויון במכרז בשירות הציבורי.
13. בית הדין יאשר את הסכם הפשרה גם אם אינו מצומצם לגדר העתירה שבכתב התביעה, אלא אם חרג מגבולות סמכותו המהותיים של בית הדין.
האמור נפסק בעניין שמואל כהן12. נפסק, כי בפסיקה לפשרה מוסמך בית הדין לכלול ואך ורק נושאים שהם במסגרת סמכותו העניינית.
14. מקום בו הסכם הפשרה אינו כולל רכיב מסויים, אין באפשרות בית הדין המאשר את הפשרה להוסיף סעד כלשהו להסכם.
ראו בעניין אורית סטלקול13.
15. בית הדין ימנע מלתת תוקף של פסק דין להסכם פשרה הנוגד את הוראות החוק או שנועד לעקוף את הוראות הדין.
האמור נפסק בעניין ראדי כאמל קבלאן14.
16. בית הדין לא יאשר הסכם פשרה שהועלה על הכתב אך לא נחתם על-ידי הצדדים.
האמור נפסק בעניין יאיר לוי15. נפסק כי ההסכם לא הבשיל לכדי הסכם מחייב.
17. ויתור על זכויות קוגנטיות שנעשה בהסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין יהיה תקף, אולם אם בטרם הוענק התוקף על ידי בית הדין חזר בו צד מהסכמתו – חזרתו שוקלת כל עוד לא הוענק התוקף.
האמור נפסק בעניין סלימאן אברהים16.
18. ההלכה לפיה אין בית הדין רשאי לפרש או לתקן פסק דין לאחר חתימתו חלה גם באשר לפסק דין שניתן בפשרה.
האמור נפסק בעניין דניאל אור חדש כהן17.
19. מעת חתימת הסכם הפשרה, לא בנקל ייאות בית הדין להכריז על בטלותו של ההסכם.
20. תכונה מרכזית של הסכמי הפשרה היא הסופיות שלהם, ולפיכך נדרשים טעמים כבדי משקל אשר יצדיקו את המסקנה כי דין ההסכם להתבטל.
האמור נפסק בעניין הדס בן לולו19.
21. מקום שהועלה הסכם הפשרה בין הצדדים לדרגת פסק דין פרושה עליו חסותו של בית משפט גם אחר נתינתו",שהרי "הוא מהווה אקט שיפוטי ואפיו זה מטביע עליו את חתמו.
האמור נפסק בעניין שלמה חיים20.
22. צו מניעה מוסכם כמוהו כהסכם פשרה בין הצדדים, אשר דיני החוזים וכללי פרשנות החוזים חלים עליו.
האמור נפסק בעניין נגר יחיאל21.
ב. פסק דין של פשרה כ"מעשה בית דין" ודרך אכיפתו.
1. פסק-דין המעניק תוקף לפשרה שהושגה בין מתדיינים מאופיין בשלושה: ראשית, יסודו בחוזה. שנית, החוזה הוא פרי פשרה בין מתדיינים בהליך שיפוטי. שלישית, החוזה הופך לבקשת המתדיינים לפסק-דין אם בית-המשפט מוצא אותו ראוי ומאשרו. מאפיינים אלו אינם עומדים בגפם, אלא משליכים זה על זה.
2. פסק דין של פשרה יכול שייחשב מעשה בית דין מבחינת תוכנו החוזי ומבחינת ההיבט המשפטי.
ראו בספרו של י' לובוצקי23.
3. פסק דין של פשרה אף יכול להוות מעשה בית דין מן ההיבט המשפטי, מבלי שיהיה בו תוקף חוזי המחייב את הצדדים.
ראו בעניין שמעון שלי24. כך, מקום בו הצדדים התפשרו בהליך מתוך הנחה שהתקיימו יחסי עבודה, אך פשרה זו אף שהוענק לה תוקף של פסק דין אינה תקפה מבחינה חוזית בתובענה העוסקת בדברים אחרים.
4. משניתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה – שני פנים לפסק הדין: האחד פסק דין לכל דבר ועניין, השני ההסכם שהוגש בין הצדדים.
האמור נפסק בעניין עזרא נגבקר25.
5. הסכם פשרה המקבל תוקף של פסק דין הינו בראש ובראשונה הסכם, אשר חייב לעמוד בדרישות הדין החלות עליו. לפיכך ככל שהיה מסתבר כי ההסכם נגוע בפגם הנוגע לאי קבלת האישורים הדרושים לפי דין לכריתתו, אין בפסק הדין שנתן לו תוקף כדי לרפא את הפגם.
האמור נקבע בעניין אמריק פרידמן26, בהתייחס לסעיף 29 לחוק יסודות השכר.
6. עם זאת, גם אם הסכם הפשרה לא קיבל בזמנו את כל האישורים הדרושים לפי דין יש לבית הדין סמכות, מכוח דוקטרינת הבטלות היחסית, שלא לבטלו.
האמור נפסק בעניין הרב מאיר פרנקל[1. עע 174/09 המועצה הדתית יבנאל נ' הרב מאיר פרנקל, 25.5.2012].
7. לעיתים ישמש הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין כהשתק עילה לעניין סכסוכים אחרים. במקרים שבהם כתבי הטענות לא מגלים את הפלוגתות האמיתיות, יש לעמוד על נסיבות כריתת הסכם הפשרה.
ראו בעניין ורדה שרייבר27.
8. פסק דין של פשרה משמש מעשה בית דין כלפי הצדדים להסכם שהוביל לפסק ולא כלפי צד שלא היה שותף לפשרה.
ראו בעניין עזבון המנוח פלוני28.
9. שעה שצד אינו מקיים את המוסכם בפסק דין לפשרה, בידי הזוכה לפנות להוצאה לפועל או להגיש תביעה חדשה לביטול פסק הדין, אך אינו רשאי להגיש תביעה חדשה למימוש תביעותיו ואין די בהודעה לצד המפר על ביטול ההסכם.
האמור נפסק בעניין עזרא נגבקר29.
כך, נפסק בעניין יגאל בוזגלו30, כי נוכח הסכם פשרה שאכן נחתם בין הצדדים ואשר קיבל תוקף של פסק דין, המערער לא היה רשאי להגיש תביעה נוספת נגד החברה, כך שדין התביעה דחייה מכוח מעשה בית דין שנתן תוקף להסכם הפשרה.
10. מקום בו הוראתו של פסק הדין שאישר פשרה הינה ברורה וחד משמעית ניתן גם לאכוף אותו באמצעות הליך של בזיון בית הדין.
ראו בעניין ארנון עזרא31. נפסק כי את ההיבט ה"שיפוטי" של פסק הדין ניתן לאכוף בשני אופנים – האחד, אכיפת פסק הדין במסגרת ההוצאה לפועל או במסגרת בקשה לכוף את הצד השני במאסר או בקנס על פי פקודת בזיון בית המשפט.
11. משנחתם הסכם שאושר בפסק-דין, ומבקשים לאכוף את הוראותיו או לבקש הבהרתו, יכול בעל הדין הנוגע בדבר לפנות במקרה המתאים ללשכת ההוצאה לפועל כדי להניעה לבקש מבית-המשפט הנוגע בדבר כי יבהיר את פסק-דינו או חלק ממנו על-פי סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל.
האמור נפסק בעניין יעקב כהן[1. דיון מד/3-144 יעקב כהן נ' עירית כפר סבא , פד"ע כד(1) 429; כן ראו: דיון נג/3-96 ראיק יוסף ח'מיס נ'בית הספר התיכון "טרה סנטה" , פד"ע כו(1) 255; ע"א 149/88 יעקב פרי נ' אהובה פרי, מב(3) 289].
12. יש לעודד השגת פשרות בבית-המשפט ובבית-הדין, תוך הבטחת ביצוען במועד וזאת, לא רק מהטעם שהסכמים יש לכבד, אלא אף כדי לעודד נושים לקבל סכום נמוך מזה שהם סבורים שמגיע להם, בתנאי שיזכו לראות את הסכום מבלי שיזדקקו להתדיינות ממושכת בבית-המשפט ולמסלול הייסורים של ההוצאה לפועל.
האמור נפסק בעניין עלי אחמד סעד32.
ג. הארכת מועד לחיוב שנקבע בפסק דין של פשרה
1. הארכת מועד לביצוע חיוב שנקבע בהסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין, היא בסמכותם הטבועה של בתי המשפט.
האמור נפסק בעניין קנדיל רפיק33.
בעניין עמרם אפרים34 נפסק, כי מקום בו הוגשה בקשה להארכת מועד לביצוע חיוב אשר נקבע בהסכם פשרה וההסכם קיבל תוקף של פסק דין, חייב בית הדין שנתן את הפסק לדון בה.
2. לאור החשיבות המיוחסת לחופש ההתקשרות של בעלי הדין ישתמש בית המשפט בסמכותו להארכת מועד שנקבע לביצוע חיוב בפסק דין בהסכמה, במקרים חריגים, בהם הוא הוא סבור כי פסק הדין עלול להביא לתוצאות שלא ניתן להשלים עימן.
האמור נפסק בעניין שלמה חיים20.
3. השימוש בסמכותו הטבועה של בית הדין להאריך מועד שנקבע בפסק דין לביצוע פשרה מותנה בשניים: בכך שאי העשיה נובעת מסיבות שלא היתה למבקש שליטה עליהן ובכך שהארכת המועד נחוצה למנוע אי צדק.
האמור נפסק בעניין עלי אחמד סעד35.
4. מקום בו לא נתבקשה הארכת מועד, יש לראות את המועד הנקוב בפסק הדין כשריר וקיים, ובית הדין לא יאריך מיוזמתו מועד שנקבע בפסק הדין.
האמור נפסק בעניין אליזבט שטמבור36.
5. מקום בו נקבע מועד לתשלום בהסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין, ברי שאם לא ישולם התשלום במועדו על החייב יהא לשאת בו בערכו הריאלי.
האמור נפסק בעניין עזרא נגבקר37. נפסק כי תשלום שלא שולם במועדו ישא הפרשי הצמדה וריבית.
6. רק במקרים נדירים וכדי להציל אדם מעוול ייאות בית הדין לשנות תנאי בהסכם פשרה או לתקנו בדרך של הארכת מועד.
ראו בספרו של י' לובוצקי38.
ג. עיכוב ביצועו של פסק דין שבפשרה
1. לבית הדין סמכות טבועה ליתן סעד זמני, ובכלל זה עיכוב ביצוע, בפסק דין שבפשרה.
ראו פסיקת בית הדין האזורי בעניין סופר כדורי39.
ד. ביטול פסק דין שניתן בפשרה
1. בעל דין המעוניין לבטל או לתקן פסק דין שניתן בפשרה יכול לפעול באחת משתי דרכים: ערעור או תביעה לביטול פסק הדין.
ראו פסיקת בית הדין האזורי בעניין יפה הלימי[1. סע 48995-02-12 מטלפרס ייצוא (1982) בע"מ נ' יפה הלימי, 25.5.2014; כן ראו: י' לובוצקי, סדר הדין במשפט העבודה, ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, מהדורת 2016, פרק 16, עמ' 13].
יצויין בהערת אגב, כי כפי שנפסק בעניין ניסים פז40 ככל שמדובר בתיקון טעות לשון, פליטת קולמוס וכיו"ב, רשאי בית משפט לתקן טעות בהסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין בתוך 21 ימים מיום נתינתם ככל פסק דין אחר.
2. הדרך הראויה לביטול פסק דין בפשרה, שעה שאין פגם בהליך השיפוטי, הוא הגשת תביעה לביטול ההסכם אשר תתבסס על העילות הקבועות בדין לביטול חוזה. לעומת זאת, ערעור יוגש לצורך בירור טענות שעניינן בפן המשפטי של פסק הדין.
האמור נפסק בעניין רפאל בראון41.
כך נפסק בעניין עזרא נגבקר37, כי על מבקש ביטולו של הסכם פשרה שאושר בפסק דין להגיש תביעה נפרדת המבקשת מבית הדין להצהיר על הבטלות.
3. בתקיפת תקפו של הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק-דין, יש להבחין בין מצב בו נפל פגם בהליך לפני בית הדין לבין מצב בו נפל פגם בהסכם הפשרה גופו. במקרה הראשון מוגש ערעור על פסק הדין, ובמקרה השני יש להגיש תובענה חדשה, בה מובאות ראיות בקשר לפגמים שבהסכם.
כך, נפסק בעניין יגאל בוזגלו30, כי מקום בו ניתן להסכם פשרה תוקף של פסק דין לפיה ניתן להגיש תביעה לביטול הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין, על בסיס טענה לפגם בכריתת ההסכם, ככל שהפגם הנטען נוגע להסכמה שבין בעלי הדין ולא לאישור השיפוטי לה.
4. תביעה לביטול הסכם פשרה, הכוללת גם ענייני עבודה – יש להגישה לבית המשפט אשר נתן את בית הדין.
האמור נפסק בעניין מאירה בראל43. נפסק, כי יש להבחין בין תביעה לאכיפת הסכם פשרה היוצר יחסי עובד-מעביד והמחזקת את הפן הסכמי ואת הזיקה לבית הדין לעבודה לבין תביעה לביטול הסכם פשרה הכוללת גם ענייני עבודה, שככזו יש להגישה לבית המשפט אשר נתן את פסק הדין.
5. עילה המצדיקה ביטול הסכם תאפשר גם את ביטולו של פסק הדין המאשר את ההסכם, אך בית הדין לא ימהר לעשות כן, אלא במקרים נדירים.
ראו בספרו של י' לובוצקי44.
6. מקום בו הבקשה לביטול הפשרה מבוססת על "אילוץ" שנבע מאי הופעת עד לדיון, ולא התקיימו נסיבות מיוחדות, הבקשה תדחה.
האמור נפסק בעניין נוהארד עאיק45. נפסק, כי בהעדר נסיבות מיוחדות, הסכמתו בבית הדין של עורך דין לפשרה, כאשר היא נובעת מחולשה דיונית טקטית, כגון: אי-הופעת מרשו להעיד או דחיית בקשה לדחות את הדיון, איננה מקרה של "אילוץ".
7. אם תינתן רשות לבעל דין לחזור בו מהסכם הפשרה, כל אימת שפסק הדין לפשרה אינו מספק את ציפיותיו, יהיה בכךמשום ריקון מתוכן של כל מוסד הפשרה, התורם לישוב סכסוכים בדרכי שלום, בזמן קצר ולתועלת בעלי הדין.
האמור נפסק בעניין יששכר כהן46.
8. טעות הנוגעת רק לאחת מעילות התביעה לא תועיל כדי לאשר לצד לחזור בו מפשרה.
האמור נפסק בעניין ד"ר דוד מוצפי47.
9. פסק דין של פשרה לא יבוטל בנקל שכן יש לייחס משקל ניכר לערך סופיות הסכמי הפשרות, ובעיקר כשחלף זמן ממועד ביצוע הפשרה.
האמור נפסק בעניין עארף סואעד48.
כך נפסק בעניין בן לולו49, כי ההגנה על הערך בדבר סופיותן של פשרות חיונית כדי להגשים את הציפיות הסבירות של הצדדים להסכמי פשרה.
10. טעות של בעל הדין בחישובי כדאיות העסקה אין בה כדי להקים עילה לביטול פשרה, אלא אם כן נקט הצד שכנגד בהטעיה מכוונת.
האמור נפסק בעניין פנחס יאיר50.
11. החלפת בא-כח או קבלת ייעוץ משפטי נוסף אינה עילה לביטול הסכם פשרה.
האמור נפסק בעניין אלי רוזנצוויג51.
12. מצב נפשי של צד בעת כריתת הסכם פשרה אינה עילה לביטול הסכם הפשרה, כל עוד לא הוכח כי לא היה מסוגל נפשית להבין ולהסכים לתנאי הפשרה.
האמור נפסק בעניין אלי רוזנצוויג51.
13. בקשה לביטול פסק דין לפשרה צריכה להיעשות בתוך זמן סביר.
כך בעניין פנחס יאיר52 נדחתה בקשה לבטל או לשנות הסכם פשרה שאושר כפסק דין ובוצע בפועל במשך שנים.
14. לעיתים טענה בדבר חובות של הצד שכנגד אשר לא באו לידי ביטוי בדרך של קיזוז בהסכם הפשרה תהווה עילה מוצדקת לתביעת ביטול ההסכם או לשינויו.
האמור נפסק בעניין אבו פאדה סולימאן[1. דב"ע נא/3-26 מועצה מקומית עומר נ' אבו פאדה סולימאן חוסין, 7.3.1991].
15. קיימת הצדקה לביטולו של הסכם פשרה מקום בו הוכח כי אחד הצדדים כשל באי גילוי נאות כלפי הצד שכנגד קודם לכריתת הסכם פשרה.
האמור נפסק בעניין משה קוטאי53.
16. אין בהצעת פשרה מטעם בית הדין כדי להחשב כאמצעי לחץ המקים עילה לביטול פסק הדין שניתן בעקבות הפשרה.
האמור נפסק בעניין ניסים מזרחי54.
17. הנטל הינו על מבקש הביטול, להוכיח כי נפל פגם בכריתת ההסכם העומד בבסיסו של פסק הדין, וכי קיימים טעמים כבדי משקל המצדיקים את הביטול בשל החשיבות הרבה שיש לייחס לערך של סופיות הסכם הפשרה כהסדר המסיים את הסכסוך בין הצדדים.
האמור נפסק בעניין יגאל בוזגלו30.
18. חרף השוני בין פסק דין בהסכמה לבין פסק-דין "רגיל", ניתן לכללי ההשתק, על ענפיהם השונים, תוקף גם בנסיבות שבהן יושב סכסוך על ידי פסק-דין בהסכמה.
האמור נפסק בעניין ודה שרייבר55.
19. אישור הסכם הפשרה בתובענה ייצוגית מבלי שהתקיים ההליך הקבוע בסעיף 18 לחוק תובענות ייצוגיות, המחייב את פרסום הבקשה וההסכם המוצע ומסירת הודעה על קיומה של הבקשה בצירוף ההסכם המוצע ליועץ המשפטי לממשלה, איננו פגם טכני אלא פגם היורד לשורש ההליך בשל היותו פגם המתבטא בשלילת זכות טיעון לבעל האינטרס הישיר המחויב מכוחו של פסק הדין הנותן תוקף להסכם פשרה שכזה. לפיכך, יש לבטלו.
האמור נפסק בעניין ספרנסקי רומן56. נפסק כי ביטול פסק דין שנתן תוקף להסכם פשרה בתובענה ייצוגית בניגוד למתווה שנקבע בחוק מחויב "מחובת הצדק". לכן, ביה"ד היה רשאי לבטל את פסק דינו הקודם ולדון באישור הסכם הפשרה מחדש.
ה. הצעת פשרה שהעלה בית הדין.
1. בתי המשפט מעודדים את המתדיינים ללכת בדרך של פשרה ומן הראוי כי במקרים המתאימים יציע שופט או בית דין הסדר של פשרה.
האמור נפסק בעניין ניסים מזרחי57. נפסק, כי יש לעודד פשרה גם על מנת לייתר את הדיון ולחסוך מזמנם של הצדדים ומזמנו של בית הדין.
כך נפסק בעניין ישראל פיקהולץ58 כי יכול המותב למלא תפקידים מועילים בנסיון להשיג פשרה, להביא הצדדים להידברות, לחדד את הבעיות, להנחותם במו"מ ענייני ולהציע דרכים ליישוב הסכסוך.
2. עצם העלאתה של הצעת פשרה, ואפילו ניסיון לשכנוע הצדדים במשפט להסכים להצעת הפשרה, אינם מבססים עילה לפסילתו של השופט היושב בדין.
3. שאיפתו של בית הדין להשיג פשרה מתבטאת ביתר שאת וזוכה למשנה תוקף בסכסוכים קיבוציים.
4. כאמור, כאשר עומד מתדיין על דעתו, לא תעמוד לו לרועץ העובדה שסירב להצעת הפשרה, ולא יחוייב בהוצאות רק משום כך
האמור נפסק בעניין ניסים מזרחי61.
ו. פסיקה לפשרה והשלמת פשרה
1. המגמה של החקיקה היא להציע לבעלי הדין דרכים שונות ומגוונות ליישוב הסכסוך ביניהם.
האמור נפסק בעניין ד"ר יצחק הלווינג62.
2. משהסכימו הצדדים כי בית הדין יפסוק בדרך של פשרה, תעמוד הסכמתם בתוקף גם אם לאחר מכן נשמעו עדויות ונתקיימו הליכי ביניים באותה תובענה.
האמור נפסק בעניין דב לנצנר63. כך, נפסק כי שעה שבית הדין הוסמך לפסוק לפשרה, ולאחר מכן נמחק ההליך, והמחיקה בוטלה, אין בכך כדי לבטל את הסכם הפשרה.
3. מקום בו בית הדין פסק לפשרה, ייטה בית הדין לכבד את הפשרה ולא לאכוף יחסי עבודה, גם אם קבע כי מדובר בפיטורים שרירותיים.
4. משהסכימו בעלי הדין שבית-הדין יפסוק לפשרה, ולא בהכרח יפסוק לדין, צריך להיות ברור למבקשים כי יתכן שהמשיב לא יזכה בתביעתו, כשם שייתכן שיזכה בחלק ממנה, כך שיהיה על המבקשים לשלם סכומים אשר אינם חבים בהם מכוח הדין.
האמור נפסק בעניין יוסי גוהראן65.
כך, בעניין יששכר כהן[1. דב"ע נז/3-193 יששכר כהן נ' אלי לוגסי, 13.1.1998] נפסק, כי הפשרה מעצם מהותה אינה דין, אלא לפנים משורת הדין, ומשום כך יש בה ויתור על זכויות שצד סובר שהוא זכאי להן. הסכם פשרה יש בו משום "קנית סיכון" או "קנית דין" תוך ויתורים הדדיים, שגם אם בדיעבד הסתבר שניתן היה להגיע לתוצאה טובה יותר או לאותה תוצאה גם ללא הסכם פשרה, אין בנתון זה עילה מוצדקת לביטול ההסכם.
5. פסיקה לפשרה חייבת להיות סבירה, הוגנת, בלתי שרירותית ומתקבלת על הדעת, תוך שלוקחת בחשבון את יסודות הסכסוך והאיזון בין ציפיותיהם.
האמור נפסק בעניין עוני אבו טיר66.
6. בגדר סמכותו של בית הדין לקבל תביעה במלואה או לדחותה מלואה, אם כי יש להניח שנסיבות אלה תהיינה מטבע הענין נדירות.
האמור נפסק בעניין אדמונד שמעון67.
7. בגדרה של פסיקה לפשרה אין לחייב דחייה מוחלטת של התובענה.
האמור נפסק בעניין עוני אבו טיר68.
8. אין מניעה כי בית הדין יפסוק לפשרה על פי הדין המהותי בלבד מבלי שיביא שיקולים אחרים שאינם מן הדין.
האמור נפסק בעניין אגיאפוליס בע"מ[1. ע"א 1639/97 אגיאפוליס בע"מ נ' הקסטודיה אינטרנציונלה דה טרה סנטה, פ"ד נג(1) 337]. עם זאת, הצדדים מוסמכים לציין בהסכם שבית הדין לא יפסוק לדין.
ראו בעניין רות מולנר69 שם נפסק כי הלכה היא כי גם בגדרה של הכרעה על דרך פשרה הערכאה המשפטית רשאית להתייחס לדין המהותי.
9. ייתכנו מצבים שבהם יפסוק בית הדין לפשרה מעבר לסכומים להם זכאי התובע מכח הדין.
10. הסכמה לפסיקה לפשרה צריכה להיעשות באופן מפורש ובמודע.
האמור נפסק בעניין פאטמה מרעי71.
11. הסכמה לפסיקה לפשרה אפשרית גם בשלב הערעור, על פי טענות הצדדים ללא הכרעה בשאלות העובדתיות.
ראו בעניין דוד בן-גרשון72.
12. פסיקה לפשרה אפשרית בהסכמת בעלי הדין גם על פי החומר שבכתובים בלבד.
13. רצוי כי הפסיקה לפשרה של חברי המותב תהא פה אחד, אך גם אם קיימים חילוקי דעות, אין בהם כדי לפסול את הפסיקה.
ראו בעניין חדי חשמונאי74.
14. גם מקום בו פטרו הצדדים את בית הדין הפוסק לפשרה מלנמק את פסיקתו, טוב יעשה אם ינמק אותה ולו בקצרה.
האמור נפסק בעניין נסים ישי75. נפסק כי מן הראוי שבית הדין יקדיש מלים ספורות להסבר החלטתו על מנת ששני הצדדים, שנתנו גורלם בידיו, ידעו מה הניע את בית הדין לפסוק כאשר פסק.
15. מכל מקום, מקום בו הצדדים מסכימים לכך מפורשות, מוסמך בית הדין לפסוק לפשרה גם ללא הנמקה.
האמור נפסק בעניין יהודה צדוק76.
כך נפסק גם בעניין מוחמד ניג'ם77 כי הצדדים הסמיכו מפורשות את בית הדין לפסוק על דרך הפשרה, בהיותם מיוצגים וכאשר הודעתם בדבר ההסכמה ניתנה בתום שמיעת דיון ההוכחות ולאחר שיצאו להפסקה לצורך הידברות.
16. גם מקום בו מדובר בפסק דין בו התבקש בית הדין להשלים פשרה, על מנת שבית הדין יהיה פטור מחובת הנמקה על הצדדים להסכים על כך מפורשות.
האמור נפסק בעניין הרברט ליזרשטיין78.
17. מקום בו בעל דין מעוניין לבטל את הסכמתו לפסיקה לפשרה, הוא יעשה כן ברשות בית הדין, אשר יפסוק לאחר שישמע את עמדת הצד שכנגד.
האמור נפסק בעניין דבורה בן-חנוך79.
18. בהתחשב במהותה של הפסיקה לפשרה – שהיא מטיבה אינה מדע מדויק אלא שיקלול של סיכונים וסיכויים – הרי בהעדר עוגן לשוני ברור, נקודת המוצא הפרשנית היא כי הצדדים בקשו לקבל מכוחה סכום אחד כולל המשקלל את כלל הרכיבים העומדים לדיון.
האמור נפסק בעניין מוחמד סיידה80.
19. במסגרת ציון מפורש לפיו מדובר בסכום "נטו", הסכום שנפסק במסגרת הסכם פשרה הינו סכום "ברוטו".
האמור נפסק בעניין אמנון מלמלה81.
ז. דרכי הערעור.
1. ערכאת הערעור תתערב בפסק דין של פשרה או בפסיקה לפשרה, רק במקרים בהם התגלתה חריגה קיצונית מגבולות הסביר במסקנות או בקביעת הסכומים.
האמור נפסק בעניין מוחמד ניג'ם82.
כך נפסק בעניין מוחמד סיידה83, כי עילות ההתערבות בפסק דין שניתן על דרך הפשרה מצומצמות יותר מאשר במקרה של ערעור רגיל, ובית המשפט ייטה להתערב בפסק דין של פשרה אך ורק במקרים של חריגה קיצונית ביותר מגבולות הסבירות.
כך גם נפסק בעניין נוהארד עאיק84, כי המדיניות של בית הדין היא לעודד השגת פשרות ולא להתערב בסכום שנפסק, כל זמן שהסכום לא חורג במידה קיצונית מגבולות הסבירות.
בעניין עוני אבו טיר85 נפסק כי בית הדין אף יתערב במקום שבו היתה חריגה קיצונית בקביעת הסכומים שנפסקו. כך אף נפסק בעניין זאב כץ86, כי ערכאת ערעור תתערב בפסק דין בפשרה רק במקרים חריגים בהם סכום הפשרה על פניו אינו סביר.
2. הרף הניצב בפני בעל דין הטוען כי פסק דין שניתן בעניינו על דרך הפשרה הוא מוטעה או לא סביר הינו רף גבוה במיוחד.
האמור נפסק בעניין עתניאל מדאר87.
3. שאלת הסבירות לא צריכה להבחן לפי היחס בין הסכום שנפסק לבין הסכום שנתבע, במנותק ממערך הסיכויים והסיכונים של הצדדים.
כך, נפסק בעניין יעקב גסר89, כי בית הדין לא יתערב בהסכם פשרה שיש בו כדי ליתן ביטוי לסיכויים ולסיכונים שעמדו בפני הצדדים.
4. בית הדין לא עורך בירור מחדש של השאלות המשפטיות שעל ההכרעה "הדווקנית" בהן הצדדים מוותרים.
5. כך, כל זמן שהפסיקה היתה במתחם הסבירות לא תתערב ערכאת הערעור גם לו היתה פוסקת אחרת באותו הנסיבות.
6. בית הדין יכול להתערב כאשר נמצאת טעות על פני הפסק, כגון: התערבות מפרט חשוב, ייחוס משקל בלתי רלבנטי לפרט מסוים או פירוש מוטעה של ראיה.
7. מקום בו נפסק על דרך פשרה סכום מועט ללא הנמקה ראויה – יש סיכוי לערעור.
האמור נפסק בעניין שושנה תורג'מן92.
8. עם זאת, רק מהסיבה שנפסק סכום נמוך משמעותית מזה שהמערער ציפה לו – אין בכך כדי להצדיק את התערבות ערכאת הערעור.
האמור נפסק בעניין אהרון הנדלמן93.
9 מקום בו פסיקת הערכאה הראשונה לא מתיישבת עם טיעוני הצדדים לפניה – יש סיכוי בערעור.
האמור נפסק אבו שראר חאלד94 כי בערכאת הערעור בוחנים רק אם הסדר הפשרה סוטה משמעותית מהאמור בכתבי הטענות ומטעוני הצדדים.
10. מקום בו פסק הדין בפשרה מנומק והקביעות והנימוקים אינם מתיישבים עם התוצאה, רשאית ערכאת הערעור להתערב בתוצאה.
האמור נפסק בעניין אברהם ברעם95.
ח. גישור
- חוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984
- גישור
- 79ג. (א) בסעיף זה, "גישור" – הליך שבו נועד מגשר עם בעלי הדין, כדי להביאם לידי הסכמה ליישוב הסכסוך, מבלי שיש בידו סמכות להכריע בו.
- "הסדר גישור" – הסכם בין בעלי הדין על יישוב סכסוך שביניהם שהושג בסיומו של הליך גישור;
- "מגשר" – מי שתפקידו לסייע בידי בעלי הדין להגיע להסכמה על יישוב סכסוך שביניהם בהליך גישור בדרך של ניהול משא ומתן חופשי.
- (ב) בית המשפט רשאי, בהסכמת בעלי הדין, להעביר תובענה לגישור.
- (ג) בהליך הגישור רשאי מגשר להיוועד עם בעלי הדין, יחד או לחוד, ועם כל מי שקשור לסכסוך; ורשאי הוא להיפגש עם בעל דין, בהסכמתו, בלי עורך דינו.
- (ד) דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור, לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי.
- (ה) העביר בית המשפט ענין לגישור, יעכב את ההליכים שלפניו לתקופה שיקבע, ורשאי הוא להאריך את התקופה בהסכמת בעלי הדין.
- (ו) לא הגיעו בעלי הדין להסדר גישור עד תום התקופה האמורה בסעיף קטן (ה), יחודשו ההליכים בבית המשפט; אולם רשאי בית המשפט, על-פי בקשה של המגשר או של בעל דין, לחדשם בכל עת לפני תום התקופה האמורה.
- (ז) הגיעו בעלי הדין להסדר גישור, יודיע על כך המגשר לבית המשפט, ובית המשפט יהיה רשאי ליתן להסדר תוקף של פסק דין.
- (ח) הגיעו צדדים לסכסוך להסכמה על יישוב הסכסוך שביניהם בגישור שנערך לפי חוק זה, רשאי בית המשפט המוסמך לדון בתובענה נושא הסכסוך לתת להסדר הגישור שהושג ביניהם תוקף של פסק דין, אף אם לא הוגשה תובענה באותו סכסוך.
תקנות
תקנות בית הדין לעבודה (פישור), תשנ"ג-1993
פסיקה
1. בתי המשפט, כולל בתי הדין לעבודה, מסייעים להשגת פשרה בין בעלי הדין הן על מנת ליישב סכסוכים בדרכי שלום ובהסכמה, תוך מציאת האינטרסים המשותפים של הצדדים ומתוך שאיפה להקל על העומס בבתי הדין.
האמור נפסק בעניין יצחק הלוויג62.
2. הצדדים אינם חייבים לקבל את המלצות המפשר ויכולים לסיים את ההליך בכל עת.
האמור נפסק בעניין יצחק הלוויג62.
3. עקרון הסודיות הוא אבן יסוד לתהליך הגישור, ואין מקום לעדותו של המגשר בעניין הנוגע למהות הגישור.
האמור נפסק בעניין יצחק הלוויג62.
כך, נפסק בעניין יהודית יעקובוביץ96, כי אחד מיסודותיו של הליך הפישור/גישור הוא היותו נפרד מההליך השיפוטי וחסוי.
4. יש להקפיד על כך שבתיק בית-הדין לא יימצאו מסמכים שמקורם בהליך הגישור ואם השתרבבו לתיק בית-הדין בטעות, אין השופט היושב בדין רשאי לעיין בהם.
האמור נפסק בעניין יהודית יעקובוביץ96. נפסק, כי נקודת המוצא היא כי על שופט לנהל את ההליך השיפוטי ללא משוא פנים וללא דעה קדומה
5. לאחר כריתתו של ההסכם והגשתו לאישור כפסק דין אין הצדדים רשאים לדרוש כי תוכנו ישמר בסוד וזאת לאור עקרון פומביות הדיון וזכות הציבור לדעת.
האמור נפסק בעניין הוצאת עיתון הארץ97.
6. במקרה בו מדובר בהסכם אליו הגיעו הצדדים תוך כדי הליכים שיפוטיים נדרשת חתימת הקיום של המגשר על מנת שבית הדין יהא רשאי ליתן להסכם תוקף של פסק דין.
האמור נפסק בעניין טרוטינו גיל98.
7. בקשה למתן תוקף של פס"ד להסכם גישור צריכה להיות על דעת שני הצדדים להסכם, וההסכם צריך להיות מוגש ע"י המגשר. לפיכך אין להיעתר לבקשה ליתן תוקף של פס"ד להסכם גישור, שהוגשה ללא הסכמת הצד שכנגד.
כן ראו בעניין טרוטינו גיל98, שם נפסק כי יש צורך ששני הצדדים יבקשו מבית הדין ליתן להסכם תוקף של פסק דין. מקום בו אחד הצדדים נמלך בדעתו בין לבין, הרי שבפנינו חוזה.
8. כאשר מוגש לבית הדין הסכם גישור או הסכם פשרה לאישור ומתן תוקף של פסק דין, מתן האישור אינו אוטומטי אלא נתון לשיקול דעת בית הדין, ובמסגרתו עליו לבחון האם בנסיבות העניין יש לערוך דיון לשם קבלת הסברים ובירור נסיבות חתימת ההסכם ותוקפו.
האמור נפסק בעניין THEERAPHAT MAOLEE100.
9. המבקש להפסיק את הגישור חייב למסור על כך הודעה לבית הדין.
האמור נפסק בעניין יצחק הלוויג62.
10. מתן תוקף של פסק לדין בהליך שכבר ניתן בו פסק דין
בעניין שניר מייזליק101 נקבע כי סעיף 79ג(ז) לחוק בתי המשפט עוסק בהסדר גישור המובא לאישור בגדרו של הליך תלוי ועומד, ודי בכך שההליך דנן בבית הדין הארצי הסתיים בפסק דין כדי שהסעיף לא יחול על העניין, ולמעשה אין הוראה המאפשרת להתחיל בהליך מושא הבקשה ישירות בביה"ד הארצי.
מראה מקום
- דיון מו/3-3 אנוה תעשיות בע"מ נ' ישראל פיקהולץ, פד"ע יח(1) 233; דיון נו/3-309 ד״ר יצחק הלווינג נ' מדינת ישראל, 13.1.1997↩
- דיון נב/9-66 ניר את שפר "חשמל ואנרגיה ג'והראן יוסי , פד"ע כג(1) 474↩
- דבע נו/3-43 עוני אבו-טיר נ' כללית בע"מ, 21.3.1996; כן ראו: דיון נו/3-238 חיה לוי נ' מדינת ישראל, 24.9.1998↩
- דיון נב/3-14 רובין אסתר נ' פנינה לנדאו, 21.9.1992↩
- דיון נו/3-195 קל בניין בע"מ נ' סלימאן אברהים, פד"ע כט(1) 597; כן ראו: ע"א 425/88 פטר חיים נ' פקיד שומה עכו-נהריה, פד"א כ 35, 6.11.1991↩
- ע"ע 300189/97 פנחס יאיר נ' סולל בונה בע"מ , פד"ע לה(2000) 657↩
- עע 182/05 חברת חשמל לישראל בע"מ נ' אמיל קוגן, 24.8.2006↩
- י' לובוצקי, סדר הדין במשפט העבודה, ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, מהדורת 2016, פרק 16, עמ' 4; כן ראו: עסק 25/07 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' ההסתדרות הכללית החדשה של העובדים בארץ ישראל, 27.1.2008↩
- דב"ע נא/3-91 הרב ניסים אבורוס נ' המועצה הדתית חולון, 29.3.1992↩
- בג"צ 6103/93 סימה לוי נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים ואח', פ"ד מח(4), 591↩
- דיון נד/29-2 הרצל כהן נ' המועצה הדתית אור יהודה, פ"ד כט(1) 011↩
- דיון נא/3-170 שמואל כהן נ' דוד כהן, פד"ע כג(1) 434↩
- ע"ע 576/07 מדינת ישראל נ' הנהלת בתי המשפט נ' אורית סטלקול ואח', 22.5.2008↩
- ע"ע 1212/01 ראדי כאמל קבלאן נ' ראדי אסעד חבר המועצה, ויו"ר ועדת הביקורת, 8.2.2004; כן ראו: ספרו של י' לובוצקי, סדר הדין במשפט העבודה, ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, מהדורת 2016, פרק 16, עמ' 5↩
- ע"ע 580/05 רשף נכסים מרכז רשת מומחים לנדל"ן עסקי 1998 בע"מ נ' יאיר לוי, 11.4.2006↩
- דיון נו/3-195 קל בניין בע"מ נ' סלימאן אברהים, פד"ע כט(1) 597↩
- בר"ע 32518-01-15 דניאל אור חדש כהן נ' פ.מ. אל אנרגיה בע"מ, 14.4.2015↩
- ע"א 2495/95 בן לולו נ' אטראש ואח', פ"ד נא(1) 577↩
- ע"א 2495/95 הדס בן לולו נ' אליאס אטראש, פ"ד נא(1) 577; כן ראו: רע"א 4976/00 בית הפסנתר נ' דליה מור, פ"ד נו(1) 577↩
- עע 63446-05-19 שלמה חיים נ' אריאלה יהודה, 22.11.2020↩↩
- דב"ע נה/3-40 ישראליפט (שרותים) תשל"ג בע"מ נ' נגר יחיאל, 19.10.1995↩
- רע"א 4976/00 בית הפסנתר נ' דליה מור, פ"ד נו(1) 577↩
- י' לובוצקי, סדר הדין במשפט העבודה, ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, מהדורת 2016, פרק 16, עמ' 7↩
- דיון נא/0-214 שמעון שלי נ' סולל בונה בע"מ, פד"ע כד(1) 351↩
- ע"ע 300058/98 עזרא נגבקר נ' שמואל כהן, 29.3.2000; כן ראו: ע"ע 364/03 אור צורים מי צורים שותפות מוגבלת נ' משה קוטאי, 21.8.2005; דיון מד/3-144 יעקב כהן נ' עירית כפר סבא , פד"ע כד(1) 429↩
- עע 1445/02 אמריק יהודה פרידמן נ' עיריית מגדל העמק, 19.12.2004↩
- ע"א 601/88 עיזבון המנוח מיכאל רודה ז"ל נ' ורדה שרייבר , מז(2) 441↩
- עב"ל 547/05 המוסד לביטוח לאומי נ' עזבון המנוח פלוני, 28.3.2007 – אוזכר בספרו של י' לובוצקי, סדר הדין במשפט העבודה, ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, מהדורת 2016, פרק 16, עמ' 9↩
- ע"ע 300058/98 עזרא נגבקר נ' שמואל כהן, 29.3.2000↩
- עע 54327-12-18 יגאל בוזגלו – חברת נמל אשדוד בע"מ, 18.4.2021↩↩↩
- רע"פ 7148-98 ארנון עזרא נ' יעל זלזניאק , פ"ד נג(3) 337; כן ראו: בר"ע (ארצי) 1429-01 אטיאס מימון נ' בתי ספר למלאכה – כפ"ר חב"ד ע"י ישיבות חב"ד ליובאויטש, 30.9.2001↩
- דב"ע שן/3-157 עלי אחמד סעד נ' בווא בע"מ, פד"ע כג(1) 330↩
- דב"ע נג/3-59 ענת מכבסת קיטור בע"מ נ' קנדיל רפיק ואח', 17.11.1992↩
- דיון נג/3-229 דפוס כרמל בעמ נ' עמרם אפרים, 25.8.1993↩
- דב"ע שן/3-157 עלי אחמד סעד נ' בווא בע"מ, פד"ע כג(1) 330; כן ראו: עע 63446-05-19 שלמה חיים נ' אריאלה יהודה, 22.11.2020↩
- דיון נד/3-45 מדינת ישראל (משרד החינוך) נ' אליזבט שטמבור, 20.6.1994↩
- 300058/98 עזרא נגבקר נ' שמואל כהן, 29.3.2000↩↩
- י' לובוצקי, סדר הדין במשפט העבודה, ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, מהדורת 2016, פרק 16, עמ' 11↩
- תב"ע מח/12-12 מוסך ש.ר.ד. בע"מ נ' סופר כדורי , פד"ע יט לד↩
- ברע 40164-03-18 ניסים פז נ' אחים פולק סוכנויות יבוא בעמ, 17.7.2018↩
- עע 54742-02-17 רפאל בראון נ' לביא בטחון בע"מ, 27.7.2017; כן ראו: דיון נב/3-119 כיפה בע"מ נ' יעקב בן עמי, פ"ד כה(1) 097; דבע נז /3-154 ישי חיים נ' יה"ב תכנון ופיקוח הנדסי בע"מ, 3.4.1997; ע"ע 52116-05-10 חוסאם מויס נ' המועצה האזורית עמק הירדן, 4.10.2011↩
- בעניין דבע נה/3-110 יצחק חיקי נ' חברת השמירה בע"מ, 5.5.1996; כן ראו: דיון מח/3-144 אשבול – מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' יונה נורי , פד"ע כ(1) 470; דב"ע נז/3-154 ישי חיים נ' יה"ב תכנון ופיקוח הנדסי בע"מ, 3.4.1997↩
- עע 645/06 מאירה בראל נ' לה פסטה דלה קזה בע"מ, 25.4.2007; כן ראו: עע 386/06 המועצה הדתית ראש העין נ' עודד שמריה, 3.7.2006↩
- י' לובוצקי, סדר הדין במשפט העבודה, ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, מהדורת 2016, פרק 16, עמ' 14↩
- דבע נד/3-139 נוהאד עאיק נ' ראיפה חלבי, 11.7.1994↩
- דב"ע נז/3-193 יששכר כהן נ' אלי לוגסי, 13.1.1998; כן ראו: עא"ח (ארצי) 1008-02 חנוך ויקטוריה נ' גד טל בע"מ, 4.8.2002↩
- בש"א 2165/04 ד"ר דוד מוצפי נ' עיריית אור יהודה, 8.5.2005↩
- ע"ע 40752-06-13 עארף סואעד נ' חברת דואר ישראל בע"מ, 16.7.2014↩
- ע"א 2495/95 בן לולו נ' אטראש ואח', פ"ד נא(1) 577; כן ראו: ע"ע 300189/97 פנחס יאיר נ' סולל בונה בע"מ, פד"ע לה(2000) 657↩
- ע"ע 300189/97 פנחס יאיר נ' סולל בונה בע"מ, פד"ע לה(2000) 657; כן ראו: ע"ע 300144/98 בצון יוסף נ' סיט תכנון ובצוע בע"מ, 25.2.2002; ע"ע 364/03 אור צורים מי צורים שותפות מוגבלת נ' משה קוטאי, 21.8.2005↩
- עע 309/99 אלי רוזנצוויג נ' אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ, 22.3.2000↩↩
- ע"ע 300189/97 פנחס יאיר נ' סולל בונה בע"מ, פד"ע לה(2000) 657↩
- ע"ע 364/03 אור צורים מי צורים שותפות מוגבלת נ' משה קוטאי, 21.8.2005↩
- דיון נא/3-133 צדוק אלון בע"מ נ' ניסים מזרחי, פד"ע כג(1) 416; כן ראו: דבע נד/3-139 נוהאד עאיק נ' ראיפה חלבי, 11.7.1994↩
- עא 601/88 עיזבון המנוח מיכאל רודה ז"ל נ' ורדה שרייבר, פ"ד מז(2) 441↩
- עע (ארצי) 12485-06-14 ספרנסקי רומן נ' מרחב אבטחה שמירה נקיון ושרותים בע"מ (בפירוק), 5.6.2018↩
- דיון נא/3-133 צדוק אלון בע"מ נ' ניסים מזרחי, פד"ע כג(1) 416;כן ראו: בש"א 2165/04 ד"ר דוד מוצפי נ' עיריית אור יהודה, 8.5.2005; דיון נב/3-14 רובין אסתר נ' פנינה לנדאו, 21.9.1992; דיון נו/3-309 ד״ר יצחק הלווינג נ' מדינת ישראל, 13.1.1997↩
- דיון מו/3-3 אנוה תעשיות בע"מ נ' ישראל פיקהולץ, פד"ע יח(1) 233; כן ראו: דב"ע (ארצי) נז/96-11 יעקב נפוסי ואח' נ' סולומון את ססבון תעשיות זיווד בע"מ, 17.8.1997↩
- ע"א 3867/98 ד' אשד ואח' נ' רקורד תעשיות תוכנה בע"מ ואח', פ"ד נב(4) 650↩
- דב"ע 96-41-97 תדיראן קשר בע"מ נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה, הסתדרות המתכת, החשמל והאלקטרוניקה , פד"ע לב(1999) 306↩
- דיון נא/3-133 צדוק אלון בע"מ נ' ניסים מזרחי, פד"ע כג(1) 416↩
- דיון נו/3-309 ד״ר יצחק הלווינג נ' מדינת ישראל, 13.1.1997↩↩↩↩↩
- עד"מ 300386-97 דב לנצנר נ' מיכל מלאכי, 19.6.2000↩
- ע"ע 144/99 נעמת – תנועת נשים עובדות ומתנדבות נ' אהרון כהן, פ"ד לו(2001) 157↩
- תב"ע (ארצי) 9-66-נב ניר את שפר "חשמל ואנרגיה" נ' גוהראן יוסי , פד"ע כג(1) 474; כן ראו: דיון נג/3-227 אקסיל בע״מ נ' בני צינרר, 26.12.1993; דיון נג/3-21 הרברט לזרשטיין נ' פוליגן מצבעת טכסטיל בעמ, 16.5.1993; דיון מו/3-3 אנוה תעשיות בע"מ נ' ישראל פיקהולץ , פד"ע יח(1) 233; דיון נה/6-17 עמירה עראף נ' מבטחים, 11.2.1996; ע"א 61-84 יוסף ביאזי נ' אברהם לוי , מב(1) 446↩
- דבע נו/3-43 עוני אבו-טיר נ' כללית בע"מ, 21.3.1996; דב"ע נה/2-15 מחג'נה פאיז פארס נ' עיריית אום אל פחם , פד"ע כט(1) 322↩
- ע"א 3958/95 אדמונד שמעון נ' עזבון המנוח אלפרד שמעון ז"ל, 14.2.1996; רע"א 4044-04 יצחק ועמוס בוקרה קבלנים בע"מ נ' אסתר סגל , פ"ד נח(6) 894↩
- דבע נו/3-43 עוני אבו-טיר נ' כללית בע"מ, 21.3.1996↩
- ע"ע 1071/01 רות מולנר נ' בית הורים בע"מ, 11.1.2007↩
- דיון 300396/97 פרובינציה בע״מ נ' אברהם ראש, 17.2.1999↩
- דב"ע נז/2-13 המועצה המקומית כפר יסיף נ' פאטמה מרעי, 9.3.1998↩
- דב"ע נז/3-50 האגודה לכפרי ילדים S.O.S. נ' דוד בן-גרשון, 23.12.1997↩
- דב"ע נז/3-299 חברת אור ניהול נכסים בע"מ נ' פנחס דר, 8.9.1998↩
- 300340/98 חדי חשמונאי נ' טל שגיא חברה לבניין בע"מ, מיום 2.3.2000 – אוזכר בספרו של י' לובוצקי, סדר הדין במשפט העבודה, ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, מהדורת 2016, פרק 16 עמ' 23↩
- דיון נד/2-12 נסים ישי נ' גד שרליו, 5.10.1994↩
- דיון נד/3-115 מרכז קהילתי ע״ש פומרנץ נ' יהודה צדוק, 27.4.1994↩
- עע (ארצי) 26608-10-20 משאבות טאהא בע"מ נ' מוחמד ניג'ם, 2.9.2021↩
- דיון נב/3-46 הרברט ליזרשטיין נ' פוליגון מצבעת טכסטיל בע"מ , פד"ע כד(1) 414; כן ראו: דיון מו/3-3 אנוה תעשיות בע"מ נ' ישראל פיקהולץ, פד"ע יח(1) 233↩
- דב"ע נז/3-260 דבורה בן-חנוך נ' יורשי המנוחה שרלוטה מרגליות, 1997↩
- עע 44052-04-19 מוחמד סיידה נ' טארק בסול, 15.1.2020↩
- דיון מח/3-162 "דן" אגודה שיתופית לתחבורה ציבורית בע"מ נ' אמנון מלמלה ואח' , פד"ע כ(1) 460; כו ראו: ע"ע 52116-05-10 חוסאם מויס נ' המועצה האזורית עמק הירדן, 4.10.2011↩
- עע (ארצי) 26608-10-20 משאבות טאהא בע"מ נ' מוחמד ניג'ם, 2.9.2021; כן ראו: עע 36944-10-19 ידי אומן עפולה ש.א.ן בע"מ נ' גמיל אבו תאיה, 9.12.2019; ע"ע 274/07 א.ד.א שמירה אבטחה ניקיון וכ"א בע"מ נ' אנה וישובסקי, 25.12.07; ע"ע 330/05 יובל סולנקו נ' זריר רפאל, 29.9.2005; ע"ע 1377/04 גבריאל רביס נ' עמרם אזולאי – חב' לפיתוח יזום והשקעות בע"מ, 9.5.2005; ע"ע 104/09 יעקב פגורי נ' אל.סי.אס. מערכות לחיתוך בלייזר בע"מ, 12.9.2010; דב"ע 3-20/98 זאב כץ נ' דניאל נזרי, 7.5.1998; ע"ע 18710-08-10 א.י.ל.סלע 1991 בע"מ נ' מוחמד שחאד רג'בי, 2.2.2011; דב"ע נה/95-111 שושנה אדרי נ' דוד זיכרמן, 6.7.1995; דב"ע (ארצי) נה/3-138 יואב דוגה נ' דני דוד, 18.9.1995; דב"ע נו/3-264 יוסף שמש נ' רחמים כהן ותלמיד תורה "יעבץ", 8.12.1996; דיון 300396/97 פרובינציה בע״מ נ' אברהם ראש, 17.2.1999; ע"ע 188/99 באסם עזקי נ' נ.ס.נ.ר ייצור ושיווק בע"מ, 14.1.2002; ע"ע 548/05 מדינת ישראל נ' מנחם יהב, 21.3.2006↩
- עע 44052-04-19 מוחמד סיידה נ' טארק בסול, 15.1.2020; כן ראו: ע"א 1639/97 אגיאפוליס בע"מ נ' הקסטודיה אינטרנציונלה דה טרה סנטה, פ"ד נג(1) 337↩
- דבע נד/3-139 נוהאד עאיק נ' ראיפה חלבי, 11.7.1994; דיון מו/3-3 אנוה תעשיות בע"מ נ' ישראל פיקהולץ, פד"ע יח(1) 233; דיון נה/3-287 אהרון כהן נ' קעדאן רסמי יוסף, 28.1.1996; דיון נד/3-159 שושנה מגפו נ' גיגי אורן, 21.12.1994↩
- דבע נו/3-43 עוני אבו-טיר נ' כללית בע"מ, 21.3.1996; דיון נג/3-227 אקסיל בע״מ נ' בני צינרר, 26.12.1993; דב"ע נג/3-164 בועז גלעדי נ' דוד כשר, 16.5.1993; ע"ע 300054/98 ליאורה אסולין ("מעון ליאורה") נ' ליאורה בלילתי, 20.2.2000; דיון נה/3-97 מוסך המחדש בע״מ נ' פארס גברין גטאל, 26.4.1994; עד"מ 300386/97 דב לנצנר נ' מיכל מלאכי, 19.6.2000↩
- דבע 3-20/98 זאב כץ נ' דניאל נזרי, 7.5.1998↩
- רע"א 2101/14 עתניאל מדאר נ' רות משעול, 7.8.2014↩
- עב"ל 57561-01-12 דגן יעקב נ' המוסד לביטוח לאומי, 14.11.2013↩↩
- ע"ע 1122/01 סאמי אבו עייש נ' יעקב גסר, 9.12.2002↩
- דיון נה/3-34 סער בן ציון ואח נ' מגה תעשיות נעלים בע״מ, 27.1.1995↩
- ע"ע 1071/01 רות מולנר נ' בית הורים בע"מ, 11.1.2007; כן ראו: פסק הדין המאוזכרים שם; דיון נב/3-46 הרברט ליזרשטיין נ' פוליגון מצבעת טכסטיל בע"מ , פד"ע כד(1) 414; דב"ע נז/3-299 חברת אור ניהול נכסים בע"מ נ' פנחס דר, 8.9.1998; ע"ע 300086/98 אברהם סיטון נ' גלובס פבלישר עיתונות (1983) בע"מ, 15.10.2002↩
- בש"א 1404/00 שושנה תורג'מן נ' אוטוויק מרכזי בע"מ, 21.1.2001 – אוזכר בספרו של י' לובוצקי, סדר הדין במשפט העבודה, ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, מהדורת 2016↩
- בג"ץ 4627/06 אהרון הנדלמן נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים, 25.6.2006↩
- ע"ע 487/05 אבו שראר חאלד נ' שרון אשקלון 1998 בע"מ, 13.3.2006;
כך, נפסק בעניין חיים אלרן[1. דב"ע נז/3-152 חיים אלרן נ' בנק הפועלים בע"מ, 25.12.1997↩
- ע"ע 300411/97 אברהם ברעם נ' שירותי השומרים (1989) אבטחה שמירה וניקיון בע"מ , פד"ע לה(2000) 433↩
- עא"ח 1018/02 מפעלי אלקטרודות זיקה בע"מ נ' יהודית יעקובוביץ', פד"ע לז(2002) 796↩↩
- בש"א 320-99 הוצאת עיתון הארץ בע"מ נ' פלונית, 16.11.1999↩
- עב 6063/04 שונרא תוכנה בע"מ נ' טרוטינו גיל, 18.5.2006↩↩
- בע"מ 8769/08 פלוני נ' פלונית, 3.12.2008↩
- ע"ע 15721-07-19 THEERAPHAT MAOLEE נ' שלמה דוד בע"מ, 26.7.2020↩
- ע"ע (ארצי) 7611-09-21 שניר מייזליק נ' עידו סרוסי 18.12.22↩
