א. מניעת חילופי מעסיקים והתקשרות עם נותני שירותים חיצוניים, מניעת הפרטה ושינוי מבני במפעל

1. הכלל הוא שבית הדין לעבודה לא ימנע בצו חילופי מעסיקים, מקום שהמעסיק לא הגביל עצמו בענין זה בהסכם.

ראו לענין זה פסק הדין בנק דיסקונט בע"מ¹. נקבע עוד שזכות העובדים מצטמצמת לקבלת מידע על העברת הבעלות המתוכננת, והמעסיק מחויב להיוועץ עמם במשא ומתן הנוגע להשלכות חילופי המעסיקים על זכויות העובדים. עוד נפסק בדעת רב כי חירות השביתה אינה מיועדת למנוע מכירת מניות או שינויי בעלות בחברה ציבורית, והיא בבחינת אמצעי לחץ על המעסיק לשם השגת תנאי עבודה טובים לעובדים לאחר שינויי הבעלות.  

2. חילופי בעלים במהלך מכירת מפעל לא מקנים לעובד זכות להמשיך את עבודתו במפעל.

ראו פסק הדין בענין מנשה מועדים ואח'². בית הדין קבע כי באיזון בין זכות הקניין של המעסיק לבין זכויות העובדים במקום עבודתם, יש לשקול מחד גיסא את חובת המדינה לדאוג לקידום הכלכלה ולהעלות את רמת החיים וכן להתאים את המשק לשינויים הגלובליים, ומאידך גיסא את זכויות העובדים בעת הפרטת גוף ממשלתי. המדיניות המנחה בקביעת איזון זה הוא הרצון לאפשר להנהלת ה"מפעל" לקדם ולפתח את עיסוקיו תוך הגנה על זכויות מוקנות הניתנות לעובדים ועל זיקתם ל"מפעל" וכן למנוע פגיעה במטה לחמם של העובדים. באותו מקרה, זכות עובדי שקם לפיצוי בעת "הפרטת" החברה נובעת מניתוק הקשר ביניהם לבין משרד הביטחון והשינוי בבעלות שקם, העשוי לפגוע בזכויותיהם.

3. בית הדין רואה בשינויים ארגוניים הנעשים במפעל חלק מהפררוגטיבה הניהולית והם יבחנו את פעולת המעסיק על פי מידת סבירותה.  

ראו החלטה בענין רשות השידור³.

מעסיק רשאי להתקשר עם נותני שירות חיצוניים, כל עוד לא הגביל עצמו בענין זה בהסכם. משכך, על עובדיו מוטלת חובה שלא להפריע לעבודת הקבלנים ואף לסייע למעסיק על פי הוראותיו.

ראו לענין זה פסק הדין בענין ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל⁴. 

מראה מקום

1. עס"ק 1013/04‏ ‏בנק דיסקונט בע"מ נ' ההסתדרות הכללית החדשה – הסתדרות המעו"ף, 26.9.04↩
2. דב"ע 3-7/98‏ מנשה מועדים ואח' נ' משרד הביטחון – מדינת ישראל ואח'‏, פ"ד לג (1999) 441↩
3. בר"ע 99 / 74  רשות השידור נ' משה נגבי, 11.3.99↩
4. דב"ע נא/4-5 ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל נ' בנק ישראל, פד"ע כב 345↩