1. סמכותו הפורמאלית של בית הדין לעבודה ליתן צווי מניעה וצווי עשה מקורו בסעיף 29 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט- 1969 המאמץ את סמכותם של בתי המשפט הכלליים, כפי שקבוע בסעיף 75 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד- 1984.

• חוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד- 1984

• "75. כל בית משפט הדן בענין אזרחי מוסמך לתת פסק דין הצהרתי, צו עשה, צו לא-תעשה, צו ביצוע בעין וכל סעד אחר, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו"

• לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט- 1969

• סמכות למתן סעד
• "29.  (א)  בית דין אזורי, או בית הדין הארצי כשאינו דן בערעור, מוסמכים ליתן כל סעד שבית משפט מחוזי מוסמך לתתו, ובתחום סמכותם כוחם ככוחו של בית המשפט המחוזי.
• (ב)  בית הדין הארצי הדן בערעור מוסמך לתת כל סעד שבית המשפט העליון כבית משפט לערעורים מוסמך לתתו, ובתחום סמכותו כוחו ככוחו של בית המשפט העליון".

כמו כן בתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט- 2018 בפרק ה"סעדים הזמניים" קיים חידוש הנוגע לייחוד הוראה בעניין סעד זמני שהוא ״צו מניעה זמני״, נוכח שכיחות השימוש בסעד זמני מסוג זה. בתקנה 109 לאותן תקנות, נקבע מפורשות כי בית המשפט רשאי להורות למשיב להימנע מלעשות או להימנע מלהוסיף ולעשות בעצמו או באמצעות מי מטעמו, פעולה כלשהי, אם שוכנע כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד באופן ממשי על ביצועו הראוי של פסק הדין.

תקנה 109 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט -2018  חלה על הליכים לפי תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991 בשינויים המחויבים מכוח תקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין).

2. סמכותו של בית הדין לעבודה להעניק צווי מניעה וצווי עשה אינה שאובה מהוראות המשפט הכללי בלבד, אלא גם מהוראות חוק ספציפיות המדגישות את כוחו של בית הדין להתערב ביחסי העבודה באמצעות צווים מונעים או אוכפים.

כך למשל ובין היתר ; סעיף  13א. לחוק עבודת נשים, תשי"ד-   1954 קובע כי לבית הדין האזורי לעבודה סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות החוק,  ובכלל זה למשל למנוע פיטורי עובדת הרה או עובדת בחופשת לידה או בימי היעדרות שלאחר הלידה כאשר מדובר בעובדת בעלת ותק של 6 חודשים לפחות במקום העבודה, והוא רשאי – (1) לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין; או (2)   ליתן צו מניעה או צו עשה, אם ראה שהענקת פיצויים בלבד לא תהא צודקת; …

כך גם סעיף 3 לחוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), תשנ"ז-1997 קובע כי לבית הדין האזורי לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות סעיף 2  לאותו החוק  והוא רשאי (1)   לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין, ובכלל זה פיצויים שאינם תלויים בנזק; או  (2)   ליתן צו מניעה או צו עשה, לרבות צו המבטל פיטורין או צו המורה על העברת העובד למשרה מתאימה אחרת, אם ראה שהענקת פיצויים בלבד לא תהא צודקת; ..

נוסח דומה מצוי גם בסעיף 10 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח – 1988 שעניינו בסמכות בית הדין לאכוף יחסי עבודה ובתנאי האכיפה הנוגעים לעניינים המוסדרים באותו חוק .

כן ראו  הוראת סעיף 8א לחוק שכר מינימום, תשמ"ז- 1987 המגן באופן של אכיפה על עובד אשר התלונן על הפרת הוראות החוק.

מראה מקום