עולם העבודה | דצמבר 19, 2022

זכות/ חובה

הסכם קיבוצי נוסח משולב

צו הרחבה נוסח משולב

הערות

מקורות

ההסכם  המובא להלן נחתם ביום 16.6.76 ומספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7050/76.

ההסכם תוקן בהסכם הקיבוצי הכללי שנחתם ביום 24.10.76 (7051/76)   .

ובהסכם הקיבוצי הכללי שנחתם ביום 13.9.78 (7045/78 – להלן – הסכם 78/80) המאמץ את הסכם המסגרת מיום 23.3.78 כחלק בלתי נפרד ממנו.

כמו כן ההסכם תוקן בהסכם הקיבוצי הכללי שבין התאחדות התעשיינים בישראל לבין ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י, הסתדרות פועלי הטכסטיל וההלבשה מיום 17 ביולי 1984 (7107/84)  ובהחלטת ועדת המעקב מיום 13.10.93 (הוגש לרישום) בו נקבע כי בעקבות החלטה זו יחתמו הצדדים על הסכם קיבוצי משולב בענף הטקסטיל הכולל תעריפי השכר כמפורט בהחלטה זו.

החלטה זו מהווה מיצוי תביעה הסתדרות פועלי הטכסטיל וההלבשה לעדכון תעריפים כאמור בהסכם הקיבוצי (מסגרת) מיום 4.8.88 סעיף 10.

בהסדרים הכוללים במשק חודש ההסכם עד ליום 31.3.86; בין היתר הוסדר שם עניין התוספות שנוספו לתקופה מיום 1.9.84 ואילך.

בהסדר הכולל במשק שנחתם ביום 22.9.86; הוארך תוקף ההסכם עד 31.3.88; ובהסדר הכולל במשק שנחתם ביום 4.8.88, הוארך תוקף ההסכם עד ליום 31.3.90.

ביום 1.4.90 הפך ההסכם להסכם לתקופה בלתי מסויימת, עפ"י סעיף 13 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז- 1957.

 

 

 

 

רשימת צווי הרחבה בענף הטכסטיל וההלבשה (1) :

1.                   צו ההרחבה הראשון בענף פורסם בי"פ 1325, התשכ"ז עמ' 583, צו זה הרחיב את הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי שנחתם ביום 22.8.65 כפי שתוקן בזה"ד מיום 24.5.1966. הצו הוחל על כל העובדים והמעבידים בישראל בתעשיה ובמלאכה בענף הטכסטיל (אריג) כאמור ברישא לאותו צו.

הצו נכנס לתוקף ביום 25.12.66 והודעה על ביטולו פורסמה בי"פ מס ' 1792 התשל"ז, עמ' 777, על פיה בטל צו ההרחבה האמור ביום 19.4.69, למעט סעיף 9 להסכם והנספח לו שתמו ביום 18.11.67. 

2.                   צו ההרחבה השני בענף פורסם בי"פ מס' 1792, התשל"ב, עמ' 734, הצו האמור הרחיב את הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי שנחתם ביום 20.4.69, כפי שתוקנו בזכרון הדברים מיום 10.5.1970, הצו החיל את הוראות ההסכם האמור על כל העובדים והמעבידים בישראל בתעשיה ובמלאכה בענף הטכסטיל (אריג), כאמור ברישא לאותו צו. הצו נכנס לתוקף ביום 31.12.71.    

3.                   צו ההרחבה השלישי בענף פורסם בי"פ מס' 2117 , התשל"ה , עמ' 1838, צו זה הרחיב את הוראות הנוסח המשולב שנערך עפ"י סעיף 2 לזכרון הדברים מיום 4.7.72. צו זה הורחב כאמור בתוקף מיום 15.6.75 ותוקן בי"פ 2180, התשל"ו עמ' 854 בתוקף מיום 31.12.75.

4.                   צו ההרחבה הרביעי בענף פורסם י"פ תשל"ז מס' 2339 מיום 1.7.1977 עמ' 1780  ותוקן ב י"פ תשל"ט מס' 2543 מיום 12.6.1979 עמ' 1632 (2) י"פ תשמ"ו מס' 3314 מיום 20.3.1986 עמ' 1573 (3). צו זה הרחיב את הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי שנחתם ביום 17 ביולי 1984. (ראו לעיל בטבלת הסכמים קיבוציים).

הצו החיל את הוראות ההסכם האמור על כל העובדים והמעבידים בישראל בתעשיה ובמלאכה בענף הטכסטיל וההלבשה, כאמור ברישא לאותו צו. הצו נכנס לתוקף ביום 20 במרץ 1986.

5.                   בצו הרחבה שפורסם בי"פ תשנ"ד מס' 4232 מיום 21.7.1994 עמ'  4309 (4) הורחב התעריף שהוחלט עליו בהחלטת ועדת המעקב מיום 13.10.94, על העובדים והמעבידים בישראל למעט אלה המפורטים בה"ש (5) להלן.  

6.                     בענין הפרשות לפנסית יסוד ראו התייחסות בגוף הטבלה לצווי הרחבה החלים על כלל ענפי התעשיה והמלאכה.

הודעה על כוונה  למתן צו הרחבה של ההסכם הקיבוצי הכללי בדבר הנהגת פנסיה מקיפה בתעשיה פורסמה בי"פ 3498, התשמ"ח, עמ' 268. 

להרחבה ראו להלן בה"ש לסעיף 19 להסכם הקיבוצי.

7.                   בצווי הרחבה שהרחיבו את ההסדרים הכלליים במשק, תוקן צו ההרחבה האמור, בתיקונים עקיפים בין היתר לענין הארכת תוקף ההסכמים.

8.                   בצו ההרחבה שפורסם י"פ תשנ"ו מס' 4371 מיום 16.1.1996 עמ' 1181 (6) הורחב התעריף מיום 13.7.95 (מספרו 7061/95) על כל העובדים והמעבידים בענף הטקסטיל, ההלבשה והאופנה בתעשיה ובמלאכה בישראל, למעט אלה המפורטים בה"ש (5) להלן.

9.                   להלן מובא נוסח משולב של הצו האמור.

הערות לצו הרחבה :

(1)                   צווי ההרחבה הנזכרים בסעיפים 1-3 בעמודת  צו החרבה הורחבו על המפעלים בענף הטקסטיל (אריג) ואילו צו ההרחבה בסעיף 4 לעמודה הוחל על כל העובדים והמעבידים בענף הטכסטיל וההלבשה, משהוחל ההסכם הקיבוצי גם על מפעלי ההלבשה, בזה"ד לשנים 1972/73 .

(2)                   להלן: צו תשל"ט

(3)                   החלפת טבלאות השכר; הוראות יישום השינוי.

(4)                   החלפת טבלאות השכר; ר' שם הוראות יישום השינוי.

(5)                   ההוראות המורחבות יחולו על כל העובדים והמעבידים בענף הטקסטיל וההלבשה, בתעשיה ובמלאכה למעט:

(1)     עובדים שתנאי עבודתם הוסדרו או יוסדרו בהסכמים קיבוצים ומעבידיהם.

(2)     עובדי חברת המשק"ם, לתעסוקת קשישים ובעלי כושר גופני מוגבל בע"מ;

(3)     עובדים עם מוגבלות פיזיות נפשיות או שכליות המועסקים במפעלים מוגנים שאוצר המדינה משתתף באחזקתם.

(4)      

(6) החלפת טבלת השכר; ר' שם הוראות יישום.

 

כותרת

הסכם עבודה קיבוצי כללי

לתעשית הטכסטיל וההלבשה  

 

צו הרחבה בענף הטכסטיל וההלבשה 1977

 

 

בין :  התאחדות התעשינים בישראל – אגף הטכסטיל וההלבשה ומחלקת העבודה מצד אחד – שיקראו להלן                                      ההתאחדות

 

לבין : ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל – הסתדרות פועלי הטכסטיל ההלבשה והעור, מצד שני, שייקראו להלן              ההסתדרות

 

 

 

הואיל  : ושני הצדדים הגיעו לידי הכרה משותפת שצרכי המשק, הגברת היצור והיצוא וקליטת עולים חדשים בתעשית הטכסטיל מחייבים יצירת משטר ואוירה של עבודה מסודרת ותקינה במפעלים, תוך משמעת בעבודה ומאמץ משותף להעלאת הפריון בעבודה ובייצור.

והואיל : ושני הצדדים הכירו בחשיבות הרגשת היציבות של הפועלים במקום עבודתם הנרכשת עם קידום המפעלים ויעילותם, המושפעת משקידתם ומסירותם של העובדים לעבודתם ותפקידם, ובהנהלת מפעלים יעילה וחסכונית.

והואיל :   וברצון הצדדים לחדש את הסכם העבודה שתקפו פג ביום 31.12.75 וניהלו לשם כך משא ומתן ממצא.

 

 

 

לכן הוסכם בין הצדדים לאמור :

 

 

 

 

בתוקף סמכותי לפי סעיף 25 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, אני מצווה כי תחולתן של הוראות ההסכמים הקיבוציים הכלליים שבין התאחדות התעשיינים בישראל לבין ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י, הסתדרות פועלי הטכסטיל וההלבשה, מיום י"ז בתמוז התשמ"ד (17 ביולי 1984) ומספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים הוא 7107/84, כמפורט בתוספת, תורחב, וכי ההוראות האמורות יחולו על כל העובדים והמעבידים בענף הטכסטיל וההלבשה בתעשיה, ובמלאכה, למעט :

(1)     עובדים שתנאי עבודתם הוסדרו או יוסדרו בהסכמים קיבוציים, ומעבידיהם.

(2)     עובדי חברת המשק"ם, לתעסוקת קשישים ובעלי כושר גופני מוגבל בע"מ;

(3)     עובדים עם מגבלות פיזיות, נפשיות או שכליות המועסקים במפעלים מוגנים שאוצר המדינה משתתף באחזקתם. 

 

 

 

 

התוספת

ההוראות המורחבות

 

 

פרק א' – כללי

תקפו של הסכם קיבוצי כללי בענף הטכסטיל וההלבשה(1), יוארך בשינויים הבאים :

הערות לצו הרחבה :

(1)                   הצו מובא להלן כפי שפורסם בי"פ 2339 ,התשל"ז, עמ 1780, ותוקן בצו שפורסם בי"פ 2543 התשל"ט עמ' 1632 ובי"פ 3314 ,התשמ"ו, עמ' 1573 (ראו לעיל)  תוקף ההסכם הוארך בהסדרים הכלליים במשק כפי שהורחבו וכן ראו צו ההרחבה בדבר הפרשות פנסיוניות.

 

הגדרות 

1.       הגדרות

בהסכם זה מילים המתייחסות למין זכר, כוונתן גם למין נקבה ומלים המתייחסות למספר יחיד כוונתן גם למספר רבים וכן להיפך אלא אם משתמע אחרת בסעיף מסעיפי ההסכם.

הסכם זה – ההסכם הקיבוצי הכללי לתעשית הטכסטיל בישראל.

 

ההתאחדות – התאחדות התעשינים בישראל – מחלקת העבודה ואגף הטכסטיל.

 

ההסתדרות – ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל.

 

ההסתדרות המקצועית – ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל – הסתדרות פועלי הטכסטיל, ההלבשה והעור. (1)

הנהלת המפעל – בעל

מפעל ו/או כל בא כוח מוסמך ע"י בעל המפעל ו/או הנהלת המפעל.

מפעל – כל מפעל התעשיית הטכסטיל וההלבשה המשתייך להתאחדות והמעסיק עובדים שכירים לשם ייצור, הרכבה ו/או שירות (2)

נציגות העובדים – מועצת הפועלים שבתחום שיפוטה נמצא המפעל וועד העובדים אשר מועצת הפועלים הודיעה עליו להנהלת המפעל כמייצג את פועלי המפעל כלפי ההנהלה (3)

ועד עובדים – ועד שנבחר על ידי המפעל ואושר בכתב על ידי מועצת הפועלים שבתחום שפוטה הארגוני נמצא המפעל ואשר המועצה הודיעה להנהלת המפעל על הרכבו

עובד – כל עובד במפעל כולל נוער עובד להוציא עובדים בתפקיד מינהלי או פקידותי . (4)

נוער עובד – נער בגיל 14-18 בעבודות ייצור, עזר ושירותים.(5)

קופת חולים – קופת חולים של ההסתדרות הכללית.

רופא מוסכם – רופא או ועדת רופאים עליהם הסכימו הצדדים שימשו כרופאים מוסכמים (6)

מבטחים – "מבטחים" – מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בישראל בע"מ.

לשכת העבודה – לשכת העבודה במובן חוק שירות התעסוקה, התשי"ט – 1959, כולל כל מוסדרות שירות התעסוקה שהוגדרו בחוק(7).

תעשיית הטכסטיל : מטויות: כותנה, צמר סרוק, צמר מנופץ, פשתן, סיבים מלאכותיים וסינטטיים, מפעלים לייצור סיבים סינטטיים  ומלאכותיים ועיבודם; בתי אריגה לסוגיהם השונים, מפעלי טריקו ו/או מפעלי גרביים, מפעלי סריגה (טריקוטז'); מפעלי צביעה ו/או מפעלי אשפרה; מפעלים להדפסת בדים, מפעלים לייצור ביגוד ו/או מתפרות של מוצרים לצריכה ביתית ואחרת, כמפעלים בפני עצמם ו/או במסגרת תשלובות;

שכר משולב – כמוגדר בהסכם הקיבוצי מיום 21.8.75 , סעיף 2(ו)

שכר כולל – השכר המשולב בצירוף כל התוספות המשתלמות לעובד כגון: תוספות יוקר שתצטרפנה לשכר המשולב ו/או תוספת ותק ו/או תוספת אשה ו/או תוספת מקצועית, להוציא שעות נוספות, פרמיות, הענקות וכו'.

משמרת יום – עבודה בתחום השעות 0600-1700.

משמרת שניה – עבודה בתחום השעות 1400-2200

משמרת לילה – עבודה בתחום השעות 0600-2200

עבודה שבת וחג – עבודה בתחום השעות 1800 בערב שבת עד השעה 1800 במוצ"ש; בחודשי אוקטובר – מרץ או עבודה בתחום השעות 2200 בערבי שבת עד 2000 במוצ"ש בחודשי אפריל – ספטמבר. (8)

חודש – בהתאם ללוח האזרחי (גריגוריאני)

שנת עבודה – תקופה של 12 חודש בהתאם ללוח האזרחי (הגריגוריאני)

1.       הגדרות

מילים המתייחסות למין זכר, כוונתן גם למין נקבה ומלים המתייחסות למספר יחיד כוונתן גם למספר רבים וכן להיפך אלא אם משתמע אחרת.

"מפעל" – מטויות: כותנה, צמר סרוק, צמר מנופץ, פשתן, סיבים מלאכותיים וסינטטיים, ייצור סיבים וחוטים, אריגים וסריגים סינטטיים ומלאכותיים ועיבודם של כל אלה, בתי אריגה לסוגיהם, ייצור טריקו ו/או גרביים, סריגה, צביעה ואשפרה, הדפסת בדים, ייצור ביגוד ו/או מתפרות של מוצרים לצריכה ביתית ואחרת(9), בפני עצמם ו/או במסגרת תשלובות.

"מבטחים" – "מבטחים" – מוסד לביטוח סוציאלי של עובדים בישראל בע"מ.

"שכר כולל" – השכר המשולב בצירוף כל התוספות המשתלמות לעובד כגון: תוספות יוקר שתצטרפנה לשכר המשולב ו/או תוספת ותק ו/או תוספת אשה ו/או תוספת מקצועית, להוציא שעות נוספות, פרמיות, מענקים וכו'.

"עובד" – כל עובד במפעל, כולל נוער עובד, להוציא עובדים בתפקיד מינהלי או פקידותי. (4)

"נוער עובד" – נוער בגיל 18-14 בעבודות ייצור, עזר ושירותים.(5)

"משמרת יום" – עבודה בתחום השעות 17.00-06.00.

"משמרת שניה" – עבודה בתחום השעות 22.00-14.00.

"משמרת לילה" – עבודה בתחום השעות 06.00-22.00.

"חודש" – בהתאם ללוח האזרחי (גריגוריאני).

"שנת עבודה" – תקופה של 12 חודש בהתאם ללוח האזרחי (גריגוריאני).

 

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה :

 

(1)                   לחוקת ההסתדרות ראה כאן.

(2)                   בהתאם לגישת המחוקק והפסיקה יש לראות "מקום עבודה" או "מפעל" לא רק כנשוא של בעלות אלא גם כנשוא של זכויות שלא תפגענה עם חילופי הבעלים במקום העבודה.

 בדב"ע מו/3-8 פנחס דלויה נ' מאיר בלזכה, פד"ע כרך יח עמ' 48 נפסק כי גישת המחוקק לראות מקום עבודה בתור שכזה, מקור לזכויות מתמשכות המוקנות לעובד – איננה בלעדית לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963. בכל החוקים בהם מעוגנת גישה זו לא תמצא התייחסות לזיקותיהם העיסקיות-משפטיות של המעבידים המתחלפים, בינם לבין עצמם, אף לא למקרה בו קיים פיצול בין
בעל המפעל בו מועסק העובד לבין מעבידו. אלה אינם רלבנטיים בהקשר להוראות הנדונות, שעניינן מתמקד בשמירת רצף זכויות העובד מכוח עבודתו במקום עבודה אחד.

(3)כיום מועצת פועלים = מרחב.

אודות מעמדה של מועצת הפועלים –ראו : דב"ע לד/3-30 ערד תעשיות כימיות בע"מ נ' אלישע פלד ומשה עזריה, פד"ע כרך ה' עמ' 431 ופסקי הדין שאוזכרו שם.

(4) לענין הגדרת עובד ראו :

מאמר בנושא יחסי עובד מעביד;

ראו עוד: מדריך בנושא יחסי עובד מעסיק.

 ראו דב"ע מט/3-25 משה קרמר נ ' שמרד אלקטרוניקה (1977) בע"מ; פד"ע כא 55- פסק הדין דן במנהל חשבונות שהועסק ע"י הנתבעת, נפסק כי צו הרחבה הינו פועל יוצא מההסכם הקיבוצי שאת הוראותיו הוא בא להרחיב, כולן או מקצתן.  מי שאינו בחינת עובד לפי ההגדרה שבהסכם, לא ייכנס להגדרה בדלת האחורית בשובלו של צו ההרחבה.

(5)ראו חוק עבודת הנוער, התשי"ג- 1953. והתקנות שהותקנו מכוחו.

(6) רשימת הרופאים ניתנה בנספח 8 להסכם.

(7) ראו : חוק שירות התעסוקה, התשי"ט – 1959, והתקנות שהותקנו מכוחו.

(8) בדיון  לא/4-9 (ב"ש)   ‏                          העובדים היומיים במפעל סיבים כימיים ישראליים בע"מ‎ ‎נ' סיבים כימיים ישראליים בע"מ, פ"ד ב(2) 108 נקבע כי : עבודה ביום מנוחה, כיום עבודה שביעי בשבוע, מזכה עובד בגמול הקבוע בחוק בגין עבודה ביום מנוחה וביום מנוחה חליף, אך לא בגמול שעות נוספות.

 כן נקבע כי זכויות המוקנות לעובד מכוח הסכם קיבוצי אינן מצטברות לאלה המוקנות מכוח החוק.

 הערות לצו הרחבה :

 (9) בע"ע (ארצי) 18/99            יפה אפרימי נ' לילה עבד לעיל, 9.7.2000 אימץ בית הדין הארצי לעבודה את פסיקתו של בית הדין האזורי כאשר בין היתר קבע כי :

"התמונה המתקבלת, היא, איפוא, שפרט לתובעת ולאחותה ולתופרות בשם לריסה ונלי, עסקה רק הנתבעת במכירה, תוך שבני משפחתה משמשים כח עזר, הן לתופרות והן     למכירה…     זאת ועוד, הנתבעת לא הציגה לפנינו נתונים בדבר היחס בין הכנסותיה מתפירה ותיקונים לבין ההכנסות של העסק שלה ממכירה קמעונאית של בדים, ואפילו לא טענה, כשנשאלה, שרוב פעילות העסק היא במכירות .    בהעדר פירוט כזה – אין לנו אלא לקבל גירסת התובעת ולקבוע כי העסק של הנתבעת נכנס לגדר 'מתפרות של מוצרים לצריכה ביתית ואחרת', וכי חל עליו צו ההרחבה של ההסכם הקיבוצי הכללי בענף הטכסטיל וההלבשה."

כמו כן יצוין כי באותו פסק דין גם נקבעה ההלכה כי על העובד הנטל להוכיח מהו עיקר עיסוקו של המעביד. על פי עיקר עיסוקו של המעביד, תיקבע חלותו של צו ההרחבה.

סוג ההסכם והיקפו

2.                   סוג ההסכם והיקפו

הסכם עבודה זה הינו הסכם קיבוצי כללי ויחול :

(א)                על בעלי ההסכם.

(ב)                 על מפעלים בתעשית הטכסטיל וההלבשה שהם חברי התאחדות התעשיינים בישראל בשעת חתימת ההסכם או שייעשו לחברים תוך תקופת תוקפו של ההסכם. אולם מוצאים מכלל זה חברי התאחדות התעשיינים בישראל שבהם ההסתדרות אינה ארגון יציג לצורך הסכם קיבוצי מיוחד וכל זמן שאין ארגון יציג מסוג זה.  (1)

(ג)                  כל עובד, כולל נוער עובד, המועסק היום ואשר יועסק תוך תקופת תוקפו של הסכם זה על ידי המפעלים.

 

 

הערות להסכם הקיבוצי :

(1)                   לענין היציגות ראו סעיפים  3-6 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז- 1957

 

 

תוקף ההסכם וביצועו

2.                   תוקף ההסכם וביצועו

(א)                תקופת תוקפו של הסכם זה הוא מיום 1.1.76 ועד 31.12.77 .(1)

(ב)                 הוראות סעיף 13 להלן יחולו רק על מי שעבד במפעל מיום חתימת הסכם זה ; אלא אם הוסכם אחרת במפורש בין העובד להנהלה (לגבי מי שאינו עובד ביום חתימת ההסכם).

(ג)                  בתקופת תוקפו של הסכם זה לא ינקוט צד אחד או יחידיו נגד צד שני או יחידיו באמצעי שביתה או השבתה, שביתת האטה או חלקית, השבתה חלקית או בכל אמצעי לחץ אחר. הנהלת המפעל ונציגות העובדים ייפעלו ליישוב חילוקי דעות במפעל אך ורק בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי בנדון.

(ד)                 השתבשו היחסים בין ועד העובדים לבין הנהלת המפעל בשל חלוקי  דעות כלשהם, יודיע על כך ועד העובדים מיד למועצת הפועלים המטפלת במפעל. כל צד להסכם זה ינקוט בצעדים ארגוניים – משמעותיים בהתאם לנסיבות, נגד יחידיו וחבריו שהפרו הוראות ההסכם ויודיע על כך לצד השני, לפי דרישתו. (2) 

 

הערות להסכם הקיבוצי :

(1)       ראו עמודת מקורות. ביום 1.4.90 ההסכם הפך להסכם לתקופה בלתי מסוימת, על פי סעיף 13 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז- 1957.  הסעיף קובע כי "הסכם קיבוצי לתקופה מסוימת שתמה תקופת תוקפו ואחד מבעלי ההסכם לא הודיע לצד השני במועד הנכון ובכתב על גמר תוקפו, יוסיף להיות בר תוקף בתורת הסכם קיבוצי לתקופה בלתי מסויימת".

(2)       בדב"ע נא/4-8 ההסתדרות הכללית נ' מרכז השלטון המקומי ואח', פד"ע כב' עמ' 418  נקבע כי : מי שמוסמך לחייב את חבריו מבלי לשאול את פיהם, ולעיתים אף חרף התנגדותם, חייב לפעול כך שאותם חיובים לא יישארו אות מתה, אלא יבוצעו הלכה למעשה. כשם שארגון מעבידים או מעביד רשאים לדרוש מארגון עובדים שיורה לעובדים לשמור על סעיפי שקט תעשייתי בהסכם קיבוצי, כך רשאי ארגון עובדים לתבוע מארגון מעבידים שיפעל למימוש ההתחייבויות שזה הטיל על חבריו כלפי העובדים.

 

 

 

חידוש ההסכם

3.    חידוש ההסכם

(א)                כוונת הצדדים למנוע שיבושים במהלך התקין של העבודה במפעלים בתקופת המו"מ על חידוש ההסכם, ע"י שביתה או השבתה, מלאה או חלקית, ללא הודעה מוקדמת, ואין ליחס להוראות פרק זה כל משמעות נוספת.

(ב)                   צד שברצונו להכניס שינויים בהסכם הקיים, יודיע על כך לצד השני להסכם זה בכתב, ששה שבועות לפחות, לפני תום תוקפו של ההסכם. לא הודיעו הצדדים על רצונם להכניס שינויים- יתחדש ההסכם לתקופת נוספת לשנה אחת וחוזר חלילה. (1)

(ג)                  פירוט הצעת השינויים יש להמציא לצד השני חודש ימים לפני תום תוקף ההסכם ובנסיבות מיוחדות לא יאוחר מאשר 20 יום לפני התאריך הנ"ל.

(ד)                 הצעות לשינויים בהסכם, מוסמך להגיש רק צד להסכם קיבוצי.

(ה)                 הכרזת שביתה מלאה או חלקית במפעל לרגל חילוקי דעות על חידוש הסכם עבודה, טעונה אישור מועצת הפועלים. לאחר אישור מועצת הפועלים, תובא ההצעה להחלטתה של אסיפת עובדים כללית במפעל, שתועמד להצבעה חשאית, בהתאם לחוקת ההסתדרות, כשהוחלט על שביתה כנ"ל- חייבת מועצת הפועלים להודיע ע"כ בכתב להנהלת המפעל והעתק להסתדרות פועלי הטכסטיל,  , ההלבשה והעור. (2)

(ו)                  שביתה כללית, מלאה או חלקית, במקצוע או בענף עבודה בתחום שיפוטה של מועצת פועלים , או במספר מפעלים הנמצאים בתחום של כמה מועצות פועלים, טעונה אישור הסתדרות פועלי הטקסטיל , ההלבשה והעור או האגף לאיגוד מקצועי בועה"פ של ההסתדרות. כל עוד נמשך המו"מ הקבוצי על חידוש הסכם עבודה ואף צד להסכם, שעל חידוש מנהל מו"מ, לא הודיע על הפסקתו לא ינקטו הצדדים, או יחידיהם באמצעי שביתה או השבתה מלאה או חלקית.

משהוחלט על שביתה כנ"ל, חייבת הסתדרות     פועלי הטכסטיל, ההלבשה והעור להודיע לצד השני בכתב.

(ז)                  על הכרזת שביתה או השבתה במפעל אחד, יתן הצד המכריז לצד השני הודעה מראש בכתב, של חמישה ימי עבודה לפחות, במקרה של הכרזת שביתה או השבתה במספר מפעלים – 10 ימי עבודה ובענף – של 14  ימי עבודה לפחות , לצד השני והעתק ישלח להנהלת המפעלים, לוועדי הפועלים ולארגונים הנוגעים בדבר.

בתקופת ההודעה המוקדמת, יעשו הצדדים למען מיצוי המו"מ ביניהם למניעת הסכסוך   בכל המפעלים עליהם מתנהל המו"מ.

(ח)                 לא נתקיימה השביתה או ההשבתה ביום עליו הודע – יראו את ההודעה כאילו ניתנה מלכתחילה לתקופה של 8 ימי עבודה – כשמדובר במפעל אחד, 15 ימי עבודה כשהמדובר בכמה מפעלים, 21 ימי עבודה כשמדובר בענף.

(ט)                במפעלים בהם נהוגה, בדרך כלל, עבודה בשעות נוספות, פרמיות ו/או משמרות, או סדורי עבודה מקובלים אחרים, אין להפסיקם או לשנותם באורח פתאומי אלא לאחר הודעה מראש של פרק זמן סביר. סדר זה מחייב את שני הצדדים, הנהלות המפעלים והעובדים כאחד.     

 

 

הערות להסכם הקיבוצי :

 (1) ראו סעיפים 12-14 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז- 1957.

ראו מאמר בנושא : סעיף 13 לחוק- תקופת תקפו של הסכם קיבוצי לתקופה מסוימת.

ראו מאמר בנושא : סעיף 14 לחוק – תקופת תקפו של הסכם קיבוצי לתקופה בלתי מסויימת.

 הסוגיה של ביטול הסכם קיבוצי לתקופה בלתי מסוימת, על ידי צד להסכם קבוצי מוסדרת בסעיף 14 לחוק. ההסדר הוא שצד להסכם הקיבוצי רשאי "לבטלו במתן הודעה מוקדמת על כך לצד השני במועד הקבוע לכך בהסכם".

בדב"ע מד/4-4  הסתדרות הפקידים, עובדי המינהל והשירותים נ' "דיור לעולה" בע"מ, פ"ד טו(1) 240, נקבע כי : "הסוגיה של ביטול הסכם קיבוצי לתקופה בלתי-מסוימת, על-ידי צד להסכם קיבוצי, מוסדרת בסעיף 14לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז .1957 – ההסדר הוא, שצד להסכם קיבוצי רשאי "לבטלו במתן הודעה מוקדמת על כך לצד השני במועד הקבוע לכך בהסכם". ברור מלשון הסעיף ומהמתחייב ליחסי עבודה קיבוציים, שהאמור מתייחס לביטול ההסכם הקיבוצי כולו ואינו בא לאפשר ביטול סעיף זה או אחר.

בדב"ע מז/ 4-17 מדינת ישראל ואח'  נ' ההסתדרות הרפואית בישראל ואח', פד"ע יט 313 נקבע כי הסכם הקיבוצי מאוחר מהווה ביטול כדין בין אם ההסכם המאוחר האו לטובת העובדים ובין אם הוא לרעתם. אולם אין לבטל הוראה בהסכם הקיבוצי ב"עקיפין", בין אם בתשלום חשוב עסקינן ובין אם לאו.

עוד ראו : דב"ע מח/3-50 אבי ברכה נ' מגן דוד אדום בישראל, פד"ע כ' 253 , שם נקבע כי על האמור בסעיף 13לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, ניתן להתנות אך ורק בצורה ברורה וחד-משמעית. אין להסתפק בקביעת תקופה קצובה להסכם הקיבוצי, אלא יש להוסיף באופן ברור כי תוקף ההסכם יפקע לאחר מועד מסויים. הוראה בהסכם הקובעת מועד לסיומו מהווה דרך לתחום את תקופת ההסכם, ואין בה כדי להתנות על סעיף 13לחוק. התניה כזו חייבת להיות מפורשת.

ובדב"ע תש"ן 4-10,11 קרן היסוד המגבית המאוחדת לישראל נ' הסתדרות האקדמאים במדעי החברה והרוח ואח', פד"ע כב' עמ' 112 נקבע כי לבית-דין זה ידיעה שיפוטית על כך שלפי הנהוג במערכת יחסי העבודה הקיבוציים בישראל, הצדדים להסכמים קיבוציים אינם מבטלים בדרך כלל הסכמים קודמים בעת החתימה על הסכמים חדשים, כך שקיימת המשכיות ורציפות בין ההסכמים הקיבוציים. בדרך כלל אף נכללת בהסכמים קיבוציים חדשים הוראה שעל-פיה כל תנאי השבר והעבודה, המוסכמים בין הצדדים, שלא שונו בהסכם החדש, יישארו בתוקף גם למשך תקופת תוקפו של ההסכם החדש.

(2)                  בדבר משמעות "שביתה פראית" ראו : דב"ע לט/2-7 עובדי שירותי תחבורה ציבוריים באר שבע בע"מ נ' חברת שירותי תחבורה ציבוריים בע"מ, פד"ע יא, עמ' 57.

 

ועד העובדים

5.ועד העובדים(1)

(א) נבחר ועד עובדי המפעל בהתאם לתקנון של ההסתדרות לבחירת ועדי עובדים – תודיע מועצת הפועלים שבטיפולה נמצא המפעל בכתב להנהלת המפעל על בחירת ועד כאמור, והרכבו האישי.

(ב) קבלה הנהלת המפעל הודעה כנ"ל – תיראה היא בועד שנבחר- ועד עובדי המפעל להלן "ועד העובדים".

(ג) ועד העובדים הינו בא- כוחם של העובדים כלפי ההנהלה ויחד עם ב"כ מוסמך של מועצת הפועלים- שבטיפולה נמצא המפעל- מהווים הם נציגות מוסמכת של העובדים במפעל, אשר עליהם חל הסכם קיבוצי, כלפי ההנהלה להלן "נציגות העובדים".

(ד) במפעל בו אין ועד עובדים – תיקבע מועצת הפועלים את דרכי הטיפול והייצוג בענייני העובדים.

(ה) ועד העובדים ייפעל לביצוע ההסכם הקיבוצי על כל סעיפיו, למימוש זכויות שהושגו ולקיום החובות הנובעות מההסכם ומתקנון העבודה המוסכמים בין הצדדים.

(ו) ועד העובדים דן עם ההנהלה ומטפל בעניינים שוטפים של העובדים הנוגעים לתנאי עבודתם במפעל הנובעים מחוקי עבודה, מההסכם הקיבוצי ומתקנון העבודה.

(ז) הועד אינו רשאי להתערב בעניינים טכניים ואדמיניסטרטיביים של המפעל . חלוקה וסידור העבודה נמצאים בידי ההנהלה בלבד  (4) 

 

הערות להסכם הקיבוצי :

(1)     לחוקת ההסתדרות ראה כאן.

כיום מועצת פועלים = מרחב.

ת מעמדה של מועצת הפועלים –ראו : דב"ע לד/3-30 ערד תעשיות כימיות בע"מ נ' אלישע פלד ומשה עזריה, פד"ע כרך ה' עמ' 431 ופסקי הדין שאוזכרו שם.

לענין היציגות ראו סעיפים  3-6 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז- 1957

 

 

 

 

נוהל הדיונים

4.    נוהל הדיונים

(א)                נציגות העובדים במפעל וההנהלה, ייקבעו סדר לקיום פגישות שתערכנה לעתים מזומנות.

(ב)                 ועד העובדים יודיע להנהלת המפעל מספר ימים לפני הישיבה על הנושאים שברצונו להביא לדיון; כן תעשה ההנהלה כלפי ועד העובדים; במקרים דחופים בלתי צפויים מראש, תתקיים ישיבה שלא מן המנין. ב"כ מועצת הפועלים ישתתף בישיבות הועד עם ההנהלה, לפי הצורך.

(ג)                  בעניינים שהתבררו בין ההנהלה לבין ועד העובדים ולא הגיעו בהם לידי הסכם, יימשך הדיון בהם בהשתתפות ב"כ מועצת הפועלים המטפלת במפעל.

(ד)                 סיכומי  הדיונים בין ההנהלה לבין ועד העובדים יירשמו בפרוטוקול והעתקים ממנו יימסרו להנהלה, לועד העובדים ולמועצת הפועלים המופלת במפעל.

(ה)                   ועד העובדים ישלח העתק מכל מכתב שנשלח על ידו להנהלה, אל ב"כ מועצת הפועלים. ההנהלה תישלח לועד העובדים העתק מכל מכתב המופנה למועצת הפועלים והדן בעניינים הנוגעים לעובדי המפעל; כןתשלח ההנהלה העתק למועצת הפועלים מכל מכתב בעל משמעות עקרונית המופנה לועד העובדים.

(ו)                  במשא ומתן בין באי כוח ההסתדרות (מועצת הפועלים, האיגוד המקצועי הארצי וכו') לבין הנהלת המפעל, בעניינים הנוגעים לעובדי המפעל ישתתפו ב"כ ועד העובדים.

(ז)                  הנהלת המפעל תקיים, במידת האפשר, לעיתים מזומנות, פגישות של ועד העובדים ועובדי המפעל בהן תמסור אינפורמציה והסברה על מצבו של המפעל, תכניות הייצור ודרכי פעולתו, הרחבתו או צמצומו של המפעל, שינויים בתהליכים טכנולוגיים וכו'.

 

 

סדר קבלת העובדים

7.                   סדר קבלת העובדים

העובדים עליהם חלה זיקת חובה בהתאם לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט – 1959, יתקבלו לעבודה בהתאם לחוק. (1)

 

הערות להסכם הקיבוצי :

(1) ראו : חוק שירות התעסוקה, התשי"ט – 1959, והתקנות שהותקנו מכוחו.

 

תקופת נסיון

8.                   תקופת ניסיון וקביעות

 (א)                כל עובד המתקבל לעבודה נחשב כעובד בנסיון במשך 6 החודשים הראשונים מיום כניסתו לעבודה.(1)

בהסכמת הנהלת המפעל וועד העובדים תוך הודעה לעובד אפשר להאריך את תקופת הנסיון של עובד ב- 6 חודשים נוספים

 

(ב)                 בתקופת הנסיון רשאית הנהלת המפעל לפטר עובד בלי מתן סיבה. במשך השבועיים הראשונים יכול עובד להיות מפוטר גם בלי הודעה מוקדמת, לאחר השבועיים הראשונים ועד תום שלושה חודשי נסיון מלאים חייבת הנהלת המפעל במתן הודעה מוקדמת של 48 שעות, לאחר שלושת החודשים הראשונים חייבת הנהלת המפעל במתן הודעה מוקדמת של יום לכל חודש עבודה מלא בפועל.(2)

(ג)                  יפוטר העובד בתקופת הנסיון המוארכת יקבל הודעה מוקדמת בכתב והעתק של ההודעה ישלח למועצת הפועלים ולועד העובדים.

(ד)                  נשאר עובד לעבוד לאחר תקופת הנסיון, ייהנה מכל הזכויות הנובעות מהסכם זה מיום הכנסו לעבודה במפעל, אלא אם כן נאמר אחרת בסעיפי הסכם זה.

 

2.         תקופת נסיון

2.1 כל עובד המתקבל לעבודה נחשב כעובד בנסיון במשך 6 החודשים הראשונים לעבודתו במפעל כפועל מיום כניסתו לעבודה.(1)

2.2     בתקופת הנסיון רשאית הנהלת המפעל לפטר עובד בלי מתן סיבה. במשך השבועיים הראשונים יכול עובד להיות מפוטר גם בלי הודעה מוקדמת, לאחר השבועיים הראשונים ועד תום שלושה חודשי נסיון מלאים חייבת הנהלת המפעל במתן הודעה מוקדמת של 48 שעות; לאחר שלושת החודשים הראשונים חייבת הנהלת המפעל במתן הודעה מוקדמת של יום לכל חודש עבודה מלא בפועל.(2)

2.3     נשאר עובד לעבוד לאחר תקופת הנסיון, יהנה מכל הזכויות הנובעות מהסכם זה מיום הכנסו לעבודה במפעל, אלא אם כן נאמר אחרת בסעיף מסעיפי הסכם זה.

 

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

(1)                   בעקבות ההסכם לעידוד הצמיחה והגברת התעסוקה במשק שנחתם ביום 24.5.91, בו נקבע כי בתקופת תוקפו תוארך תקופת הניסיון לעובד חדש בניסיון ל- 24 חודשים לכל היותר, וזאת מבלי לפגוע בכל זכות אחרת עפ"י הוראות ההסכם הקיבוצי. נחתם ביום 14.11.91  הסכם קיבוצי שמספרו 7078/91, בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים בשם הארגונים המאורגנים לבין האגף לאיגוד מקצועי, על כל יחידותיו ושלוחותיו, הקובע כי למרות האמור בהסכמים הקיבוציים בין הצדדים ויחידיהם, בהם נקבעה תקופת ניסיון קצרה מ- 24 חודשים, תקופת הניסיון של העובדים המתקבלים לעבודה בתקופה החל מיום 24.5.92 ועד 31.12.92 תהיה בת 24 חודשים.

הוראות הסכם זה לא יחולו על הסכמים בהם נקבעה תקופת ניסיון ארוכה יותר.

 (2)                   ראו מאמר בנושא : פיטורים בתקופת ניסיון ופסקי הדין המפורטים שם.

בד בבד עם הזכות לפטר את העובד טרם סיומה של תקופת הניסיון, קיימת החובה לנהוג בפיטורי העובד בתום לב ומטעמים ענייניים.

השוו להוראת סעיפים 3 ו- 4  לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א – 2001

ראו מאמר בנושא סעיף 3 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות – הודעה מוקדמת לעובד במשכורת

ראו מאמר בנושא סעיף 4 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות – הודעה מוקדמת לעובד בשכר .

ברי כי ההוראות המיטיבות חלות.

 

פרק ב' – סדרי עבודה

 

 

שעות עבודה רגילות  

9.    שעות עבודה רגילות(1)  

(א)    יום עבודה רגיל הוא בן 8 שעות עבודה, אינו כולל את הפסקות הארוחה והמנוחה. בערבי שבתות וחגים יעבדו 7 שעות ביום בתשלום של 8; בערב יום הכיפורים ובערב יום ראשון של פסח יעבדו 6 שעות בתשלום של 8 שעות.

(ב)                   זמן התחלת העבודה וסיומה וזמני ההפסקות השונות קובעת ההנהלה בהתייעצות עם ועד העובדים.(2)

(ג)                  במפעלים בהם עובדים במשמרת אחת רשאים לעשות סדור שעות עבודה שונה מהמפורט בפיסקה א' דלעיל בתנאי שסדור כזה יוסכם בין ההנהלה לבין נציגות העובדים ושיהיה בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א- 1951.  

 

3. שעות עבודה רגילות(1)

3.1     יום עבודה רגיל בן 8 שעות עבודה, אינו כולל את הפסקות הארוחה והמנוחה. בערבי שבתות וחגים יעבדו 7 שעות ביום בתשלום של 8; בערב יום הכיפורים ובערב יום ראשון של פסח יעבדו 6 שעות בתשלום של 8 שעות.

3.2     זמן התחלת העבודה וסיומה וזמני ההפסקות השונות קובעת ההנהלה.(2)

3.3     מפעלים שבהם עובדים בשונה מהאמור בסעיף קטן 3.1 רשאים לעשות סידור עבודה שונה מהמפורט בסעיף קטן 3.1 בתנאי שסידור כזה יוסכם בין ההנהלה לבין נציגות העובדים, ובהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951.

3.4     יש להימנע מלעבוד שעות נוספות ככל האפשר, אולם העובדים חייבים לעבוד בהם לפי דרישת ההנהלה בשעה שצרכי המפעל מחייבים זאת לשם קידום הייצור, השלמת הזמנות דחופות, עבודות הכרחיות לקיומו של המפעל או לשם התקנת סידורים טכניים שאינם סובלים דיחוי, כגון החלפת מכונות לעבודה וכו'.

3.5     שעות עבודה נוספות בהן מועסק פועל לפי דרישת המפעל, למעלה מזמן העבודה היומי הרגיל שנקבע במפעל בהתאם להסכם זה, נחשבות לשעות עבודה נוספות והנהלת המפעל תשלם עבורן תוספת של 25% מהשכר הכולל בעד השעתיים הראשונות ו-50% מהשכר הכולל החל מהשעה הנוספת השלישית והלאה.(3)

3.6     פועל שהחסיר שעות עבודה שלא לפי דרישת הנהלת המפעל והוסכם בינו לבין ההנהלה להחזירן בשעות חלופות מעבר ליום עבודה רגיל, תחשבה שעות אלו, כשעות עבודה רגילות ולא תשולם בעבורן תוספת שעות נוספות.

3.7     במקרה יוצא מהכלל של חברה לעבודה בימי מנוחה מוכרים, תשלם הנהלת המפעל לעובדים עבור העבודה בימים אלה, תוספת בשיעור של 75% משכרם הכולל; במידה ויש צורך בהסעת העובד לעבודה וממנה ביום כזה, בהעדר תחבורה סדירה כולל "שירות", תספק ההנהלה תחבורה.

 

הערות להסכם קיבוצי ולצו הרחבה :

(1)                   הסעיף תוקן בהתאם להסכם המעבר ל 45 שעות עבודה ול- 5 ימי עבודה בשבוע. שנערך ונחתם בתל אביב ביום 4.8.88 (מספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים : 7037/88).

ראו עוד: חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א- 1951  

(2)                   באשר להפסקות ראו פרק חמישי לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א- 1951

ראו גם הגדרות "שעות עבודה" בסעיף ההגדרות לחוק.

ראו עוד מאמר בנושא סעיף 20 לחוק – הפסקות.

  הערות לצו הרחבה :

(3)                   לענין חישוב שעת העבודה ראו סעיף 15 להסכם המעבר ל- 45 שעות שהורחב בצו הרחבה-  להרחבה ראו ה"ש  (2) בהערות לסעיף 10 להסכם הקיבוצי להלן

 

שעות עבודה נוספות

10.  שעות עבודה נוספות(1)

(א)                יש להימנע מלעבוד בשעות נוספות ככל האפשר אולם העובדים חייבים לעבוד בהן לפי דרישת ההנהלה בשעה שצרכי המפעל מחייבים זאת לשם התקנת סידורים טכניים שאינם סובלים דיחוי, כגון החלפת מכונות לעבודה וכו' .

(ב)                 שעות עבודה נוספות בהן מועסק פועל לפי דרישת הנהלת המפעל, למעלה מזמן העבודה היומי הרגיל שנקבע במפעל בהתאם להסכם זה, נחשבות לשעות עבודה נוספות והנהלת המפעל תשלם בעבורן תוספת של 25% מהשכר הכולל בעד השעתיים הראשונות ו- 50%  מהשכר הכולל החל מהשעה הנוספות השלישית והלאה (2)

(ג)                  חישוב התמורה בעד שעות עבודה נוספות בקבלנות, ייעשה בהתאם לחוק.(3)

(ד)                 פועל שהחסיר  שעות עבודה שלא לפי דרישת הנהלת המפעל והוסכם בינו לבין ההנהלה להחזירן בשעות מעל ליום עבודה רגיל, שעות אלו תיחשבנה , בהסכמת הועד, כשעות עבודה רגילות וללא תוספת שעות נוספות. (4)

(ה)                 במקרה של צורך בעבודה בשעות נוספות ברציפות לתקופה ממושכת, על נותן העבודה לבוא לידי הסכם על כך עם הועד.

(ו)                  במקרה יוצא מן הכלל של הכרי לעבוד בימי מנוחה מוכרים, תשלם הנהלת המפעל לעובדים בעבור העבודה בימים אלה, תוספת בשיעור 75% משכרם הכולל במידה ויש צורך בהסעת העובד לעבודה וממנה ביום כזה, בהעדר תחבורה סדירה כולל "שרות", תספק להן ההנהלה תחבורה.

 

הערות להסכם הקיבוצי :

(1)         בתב"ע ל"א /4-2 סיבים כימיים ישראליים בע"מ נ' מועצת פועלי אשדוד ואח', פד"ע ב' עמ' פ נדון פירוש סעיף 10 (א) להסכם תוך שנקבע כי : לאור הלשון הגורפת שסעיף 10(א) להסכם הטקסטיל נוקט, עשויה להתעורר השאלה לאיזה צורך הותקנה תקנה 25 לתקנון העבודה (לענין תקנון העבודה ראו להלן בס' 39 להסכם הקיבוצי – הערה הוספה).

התשובה מבוססת על כללי הפרשנות המקובלים, והיא:ב סעיף 10 להסכם הטקסטיל מתייחס למפעלים, או לנקודות עבודה בהם אין עובדים במשמרות; תקנה 25לתקנון מתייחסת לעבודה במשמרות בלבד ולה שתי חלופות. החלופה הראשונה מצויה ברישא של התקנה ומתייחסת למקרים רגילים, בהם חייב העובד להישאר שעתיים נוספות בלבד במידה ומחליפו אינו מתייצב לעבודה, וזאת אף אם תהליכי העבודה ניתנים להספקה ללא קושי; החלופה השניה המצויה בסיפא של התקנה מתייחסת לאותם מקרים בהם תהליכי הייצור הם רצופים ואינם ניתנים להפסקה, אלא תוך גרימת נזק למפעל או לייצור, ואזי חייב העובד להישאר שעות נוספות במידה ומחליפו אינו מתייצב לעבודה, וזאת ללא כל הגבלה. יצויין, כי במקרה ונבצר מעובד עקב סיבה חשובה להישאר בעבודה, על ההנהלה ביחד עם נציגות העובדים לדאוג להחלפתו וזאת מכוח תקנה 15(ב) לתקנון העבודה.

(2)                  השוו להוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א- 1951.

לענין חישוב שעת עבודה ראו סעיף 15 להסכם המעבר ל -45 שעות עבודה ול- 5 ימי עבודה בשבוע.

במסגרת שבוע עבודה בן 6 ימים

במסגרת 5 ימי עבודה בשבוע החישוב הוא לפי סעיף 15 להסכם המעבר כלהלן :

 המשכורת החודשית חלקי

שעות רגילות לחודש (195= 4.333*9*5)

 כלומר, 5 ימי עבודה בשבוע * 9 שעות ליום* 4.333 שבועות ממוצע בחודש = לערכה של שעה רגילה. ערך השעות הנוספות כאמור יחושב על בסיס השעה הרגילה על פי הנוסחה כאמור.

ראו גם צו הרחבה שפורסם בי"פ 3682, התשמ"ט, עמ' 3714 במסגרתו הורחבו הוראות סעיפים 1 ו 15 להסכם המעבר, בדבר הפחתת שעות העבודה השבועיות וחישוב ערך שעת העבודה, שהחיל סעיפים אלה על כל העובדים והמעבידים, למעט עובדים במשרה חלקית ומעבידיהם. 

 

שימו לב כי החל מחודש 4/18 –  בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי הכללי שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 2017/7019 אשר נחתם ביום ב' ניסן התשע"ז  (29 במרס 2017) בין נשיאות הארגונים העסקיים ואיגוד לשכות המסחר תל אביב לבין ההסתדרות הכללית החדשה היקף שבוע עבודה במשק קוצר בשעה אחת, כך ששבוע העבודה עומד על 42 שעות.

ההסכם האמור הורחב בצו הרחבה החל על כלל המשק.  באופן שהחל מחודש 4/18 שבוע העבודה עומד על 42 שעות בשבוע.

לצו הרחבה הקודם שחל עד אפריל 2018  הקובע שבוע עבודה של 43 שעות לחצו כאן.

(3)                  ראו סעיף 16(א) לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א- 1951 .

(4)                  לכאורה סותר את פסיקת בית הדין הארצי לפיה "שעות נוספות" פירושן שעות עבודה מעל המכסה היומית ראו : דב"ע נב/3-242

אוריינט קולור בע"מ נ' מיכל ממן, פד"ע כה 541.

ואולם, לאחרונה נקבעה בפסק הדין ע"ע (ארצי) 52804-12-15‏ ‏ ינאי ריין נ' הומטקס ר.ע.ש.נ. בע"מ, 3.6.18  הלכה חדשה באשר לגמול שעות נוספות ולפיה :

יש להבחין בין טענה לקיזוז פנימי בחודש עבודה נתון ובין טענה לקיזוז בין חודשי העסקה שונים. אשר לקיזוז פנימי, במקרה זה בו הצדדים טעו לחשוב שמדובר ב"שכר כולל" ולא ערכו תחשיב אריתמטי, התחשיב יכלול את כל ימי ההעסקה בחודש בגינו מבוקש גמול שעות נוספות ואין להתמקד בימים נבחרים מהחודש. לפיכך, יש לגרוע את החודשים בהם הסכום שקיבל המערער בפועל באותו חודש שקול או עולה על הסכום שהיה מקום לשלמו.

ניידות פנים מפעלית

11.                 ניידות פנים מפעלית

 

(א)                ההסכם הקיבוצי הכללי מיום 13.2.76 בדבר הגברת הייצור וניידות פנים מפעלי, המצורפת לנספח (1), יחול על הצדדים להסכם זה ויהווה חלק בלתי נפרד ממנו.

(ב)                 העברה זמנית של עובד מעבודת משמרת אחת לעבודה במשמרות בהתאם להוראות סעיף 5 של ההסכם האמור משמעותה העברה של שלושה חודשי עבודה בפועל.

 

הערות להסכם הקיבוצי :

(1)       באשר להסכם מיום 13.2.1976  -מדובר בהסכם להעברת עובדי ייצור יומיים למעמד של עובדי ייצור חודשיים – הסכם קיבוצי כללי (בסיסי) שנערך ונחתם בתל אביב ביום 13 בפברואר 1976. מספרו 7003/76

משמרות

12.                משמרות

 (א)                בדרך כלל 8 שעות עבודה בפועל נחשבות ליום עבודה, ובמשמרת השניה ½7 שעות עבודה, ובמשמרת השלישית (לילה) ½6 שעות עבודה. שעות אלה אינן כוללות הפסקות ארוחה ומנוחה.

(ב)העובד במשמרות חייב לעבוד לפי סידור שעות עבודה הקיים במפעל. אם העובד לא יעבוד בהתאם לסידור שעות העבודה, לא יקבל תוספת משמרת כלשהי.

(ג)     עבד העובד במשמרת שניה לפי סידור שעות העבודה שע"י ההנהלה, יקבל שכר רגיל על שעות עבודה שעבד בפועל בצירוף תוספת של 22.5%.(1)

(ד) עובד שעבד במשמרת שלישית לפי סידור שעות העבודה שע"י ההנהלה, יקבל שכר רגיל של שעות העבודה שעבד בפועל בצירוף תוספת של 45%.(2)

(ה)  במפעלים בהם עובדים בשתיים או בשלוש משמרות, רשאית הנהלת המפעל לעשות סידור עבודה שונה מהמפורט לעיל, בתנאי שסידור זה היה בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א- 1951 (3) ובהתאם להסכם הקיבוצי הכללי מיום 13.2.76 בדבר הגברת הייצור והניידות הפנים מפעלית המצורף להסכם זה בנספח. (4)

4.  משמרות

4.1     בדרך כלל 8 שעות עבודה בפועל נחשבות ליום עבודה, ובמשמרת שניה ½7 שעות עבודה, ובמשמרת השלישית (לילה) ½6 שעות עבודה. שעות אלה אינן כוללות הפסקות ארוחה ומנוחה.

4.2     העובד במשמרות חייב לעבוד לפי סידור שעות עבודה הקיים במפעל. אם העובד לא יעבוד בהתאם לסידור שעות העבודה, לא יקבל תוספת משמרת כלשהי.

צו תשל"ט-1979

4.3     עבד העובד במשמרת שניה לפי סידור שעות העבודה שע"י ההנהלה, יקבל שכר רגיל על שעות עבודה שעבד בפועל בצירוף תוספת של 22.5%.(1)

צו תשל"ט-1979

4.4     עובד שעבד במשמרת שלישית לפי סידור שעות העבודה שע"י ההנהלה, יקבל שכר רגיל של שעות העבודה שעבד בפועל בצירוף תוספת של 45%.(2)

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

(1)הוגדל מ 15% בסעיף 8 להסכם 78/80 הקובע בסיפא , כדי למנוע אי הבנות, כי מפעל ששילם כבר בעבר מכסה זו איננו חייב להוסיף מעבר לכך.

(2)       הוגדל מ 42.5% בסעיף 8 להסכם 78/80 הקובע בסיפא, כדי למנוע אי הבנות, כי מפעל ששילם כבר בעבר מכסה זו איננו חייב להוסיף מעבר לכך.

(3)       ראו חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א- 1951 והתקנות שהותקנו מכוחו.

(4)       באשר להסכם מיום 13.2.1976  -מדובר בהסכם להעברת עובדי ייצור יומיים למעמד של עובדי ייצור חודשיים – הסכם קיבוצי כללי (בסיסי) שנערך ונחתם בתל אביב ביום 13 בפברואר 1973. מספרו 7003/76

 

פרק ג' – שכר עבודה

 

 

שכר עבודה

13.    שכר עבודה (1) (2)

 (התעריפים הושמטו)

 הסיווגים לקבוצות בהתאם לענפים השונים בענף הובאו בנספח להסכם הקיבוצי – הושמט מכאן.  

 

 

 

 

5.       שכר עבודה (2)

5.1    תעריף השכר המצורף לזכרון דברים זה כנספח א' ומהווה חלק בלתי נפרד ממנו מבטל את טבלת התעריף שבהסכם ובא במקומו.(3)

5.2    עובד אשר שכרו התעריפי הנוכחי נמצא בין שתי דרגות בהתאם לתעריף זה, יקודם לדרגת השכר הקרובה בתעריף זה לשכרו התעריפי, בהתאם לקריטריונים במקובלים במפעל, לא לפני חלוף 4 חודשים מיום תחילת תוקף זכרון דברים זה.

(הדרגות והשכר לשעה / לחודש – הושמטו)

שכר המינימום – הושמט .

הערה : טבלה זו תעודכן בתוספת יוקר ותוספות שכר ארציות החל ביום 1 באוגוסט 1995.

5.3    עובד מיומן בתפירה, בעל נסיון בעבודה זהה, ישובץ בדרגה 2 .

5.4    עובדים מקצועים בגיהוץ, אריגה , סריגה, צביעה ואשפרה ישובצו בדרגה שלא תפחת מ – 3

5.5    סורגים מיומנים, אחרי שנתיים של עבודה ישובצו בדרגה שלא תפחת מ- 4.

5.6    בדרגות 12-13 ישובצו עובדים בתפקידי ניהול בהתאם לשיקול דעת ההנהלה .

5.7     קידום עובדים בדרגות יהיה בהתאם לכללים הקובעים בהסכמי העבודה בין הצדדים וקריטריונים מקצועיים המקובלים במפעל.

5.8    עובד אשר שכרו התעריפי הנוכחי נמצא בין שתי דרגות בהתאם לתעריף זה, יקודם לדרגת השכר הקרובה בתעריף זה כאמור בסעיף 5.2 לעיל.

5.9    קידום עובדים בתעריף זה יתבצע לפי הוראות ההסכמים הקיבוציים.

 

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

(1)                   הצדדים להסכם חתמו ביום 13.7.95 על הסכם חדש בנוגע לתעריף השכר. בהסכם נקבע כי התעריף מהווה חלק בלתי נפרד מההסכם הקיבוצי הכללי בענף הטקסטיל שמספריו : 7045/78, 7002/79, 7107/84 ו- 7058/93 .

תוקפו של התעריף מיום 1.7.1995 והוא כולל את כל תוספות השכר ותוספו היוקר למועד 30.6.95, התעריף יעודכן כמקובל, בעקבות שינוי בתוספת היוקר ובתוספות השכר ברמה הארצית שייקבעו בין הצדדים להסכם המסגרת.

אותו תעריף ביטל את טבלת התעריף שצורפה ב- 13.10.93 בהסכם קיבוצי מס' 7058/93 ובא במקומו.

(2)                   נכון למועד זה לא יפחת שכר העובדים בענף מזה הקבוע בחוק שכר מינימום, תשמ"ז- 1987  – ראו סעיף 3 התוספות הנכללות בשכר מינימום.

או שכר מינימום של נוער עובד  ראו לענין זה : תקנות שכר מינימום (נוער עובד וחניכים), תשמ"ח-1987.

הערות לצו הרחבה:

(3)                   התעריף אשר היה בתוקף מיום 1.11.94 הורחב בצו הרחבה שפורסם בי"פ 4232, התשנ"ד, 21.7.94 עמ' 4309. 

תעריפי שכר קודמים פורסמו בסעיף 4 לתוספת לצו התשמ"ו.

 

פרק ד' – תוספת יוקר

 

 

תוספת יוקר

14.                תוספת יוקר

תוספת היוקר תשולם לעובדים בהתאם להסכם הקיבוצי הכללי בין לשכת התיאום לבין ההסתדרות.

 

 

9.       תוספת ותק

9.1    תשולם תוספת ותק כמפורט בטבלה להלן :

שנות ותק בפועל

זכאות לותק (שנים)

סכום בשקלים

1.2.94

סכום בשקלים 1.8.94

1

–

 

 

2

–

 

 

3

1

0.15

0.16

4

2

0.31

0.32

5

3

0.46

0.47

6

4

0.62

0.64

7

5

0.77

0.79

8

6

0.93

0.96

9

7

1.08

1.13

10

8

1.22

1.27

11

9

1.36

1.41

12

10

1.51

1.56

13

11

1.67

1.73

14

12

1.82

1.88

15

13

1.98

2.05

9.2    ערכי הותק המופיעים בטבלה הם ערכי ותק משולבים ויחולו עליהם תוספות היוקר והשינויים בשכר כפי שיקבעו בהסכם הקיבוצי מעת לעת.

9.3    שנת ותק לצורך סעיף זה פירושה 12 חודשי לוח גריגוריאני מתאריך תחילת עבודת העובד באותו מפעל.

9.4    אין בהוראות בסעיף זה והנספח לפגוע בכלל שהתשלום המכסימלי של תוספת הוותק יהיה בעד 13 שנים, החל משנת העבודה השלישית של העובד באותו מפעל.

 

 

 

פרק ה' – אופן התשלום

 

 

אופן התשלום  

10. אופן התשלום

(א)שכר העבודה לעובדים תשלם הנהלת המפעל אחת לשבוע, אחת לשבועיים או אחת לחודש בהתאם לנוהג במפעל או בהתאם להסכם בין הנהלת המפעל ובין הועד, אולם בימים קבועים מראש (במסגרת החוק) (1)

(ב)                 ההנהלה תשלם לעובדים את שכרם במזומנים, לפי הסכם עם נציגות העובדים תהיה ההנהלה רשאית לשלם בצ'קים של המפעל – או בהעברות לחשבונו האישי של העובד בבנק. ההנהלה תוכל לשלם לעובדים מקדמות מתאימות לשכרן ולערוך תשלום סופי של השכר לפי חשבון כל חודש, הכל בהתאם להסכם עם נציגות העובדים. 

 

הערות להסכם הקיבוצי :

(1)                 ראו חוק הגנת השכר, התשי"ח – 1958 והתקנות שהותקנו מכוחו .

 

פרק ו- תנאים סוציאליים נלווים

 

 

תוספת משפחה

16. תוספת משפחתית (1)

 

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה :

(1)                   תוספת המשפחה בוטלה בהסכם 78/80 – נכלל בשכר המשולב ולא מופיע עוד כרכיב נפרד.

תוספת ותק

17.    תוספת ותק

(א)                בנספח להסכם זה מצורפת טבלת ערכי הותק המהווה חלק בלתי נפרד מהסכם זה. (1)

ערכי הותק המופיעים בטבלה הם ערכי ותק משולבים ויחולו עליהם תוספות היוקר והשינויים בשכר כפי שייקבעו בהסכם קיבוצי מעת לעת.

 

(ב)                 שנת ותק לצורך סעיף זה 12 חודשים גריגוריאניים מתאריך תחילת עבודת העובד באותו מפעל.

 

9.       תוספת ותק

9.1    תשולם תוספת ותק כמפורט בטבלה להלן :

שנות ותק בפועל

זכאות לותק (שנים)

סכום בשקלים

1.2.94

סכום בשקלים 1.8.94

1

–

 

 

2

–

 

 

3

1

0.15

0.16

4

2

0.31

0.32

5

3

0.46

0.47

6

4

0.62

0.64

7

5

0.77

0.79

8

6

0.93

0.96

9

7

1.08

1.13

10

8

1.22

1.27

11

9

1.36

1.41

12

10

1.51

1.56

13

11

1.67

1.73

14

12

1.82

1.88

15

13

1.98

2.05

9.2    ערכי הותק המופיעים בטבלה הם ערכי ותק משולבים ויחולו עליהם תוספות היוקר והשינויים בשכר כפי שיקבעו בהסכם הקיבוצי מעת לעת.

9.3    שנת ותק לצורך סעיף זה פירושה 12 חודשי לוח גריגוריאני מתאריך תחילת עבודת העובד באותו מפעל.

9.4    אין בהוראות בסעיף זה והנספח לפגוע בכלל שהתשלום המכסימלי של תוספת הוותק יהיה בעד 13 שנים, החל משנת העבודה השלישית של העובד באותו מפעל.

 

הערות להסכם הקיבוצי :

(1)                 ראה הנספח בסעיף 9 לצו ההרחבה  כפי שהובא בצו .

 

 

פרק ו' – תנאים סוציאליים נלוים(1)

הערות לצו הרחבה :

(1)                   ראו בענין הפרשות לפנסית יסוד וצווי הרחבה החלים על כלל ענפי התעשיה והמלאכה. כמו כן לענין הנהגת פנסיה מקיפה בתעשיה, ולענין הסדר פנסיוני החל על כלל המשק להלן בהערות לסעיף 19 להסכם הקיבוצי.

ביטוח מחלה

18. ביטוח מחלה

כדי להבטיח את התשלום לעובדים במקרה של מחלה ולהסיר מהנהלת המפעל כל אחריות בנדון, תשלם ההנהלה ל"מבטחים" 2.5% (1) משכר העבודה הכולל של העובד, מהיום הראשון לעבודתו במפעל.

10. ביטוח מחלה

כדי להבטיח את התשלום לעובדים במקרה של מחלה ולהסיר מהנהלת המפעל כל אחריות בנדון, תשלם ההנהלה ל"מבטחים" 2.5% (1) משכר העבודה הכולל של העובד, מהיום הראשון לעבודתו במפעל.

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

(1)                  ראו הוראת סעיף 8 לחוק דמי מחלה, תשל"ו- 1976. 

ראו עוד : מדריך דמי מחלה.

בדב"ע נב/3-40 רחל פדידה ואח' נ' סטיב וייז ואח', 27.10.92, נקבע כי הוראות החוק האמור לא חלות על עובד שנושא  תשלום תקופת מחלה הוסדר לגביו בהסכם קיבוצי, שעה ש"הסכם  קיבוצי" כולל לענין אותו חוק, אף צו הרחבה.

עוד נקבע באותו מקרה כי אמנם תקנון דמי מחלה של מבטחים לא הוצג בבית הדין אך יש להתייחס אליו כאל "ידיעת דיינים", בדומה לתקנון של קרן הפנסיה.

עוד ראו בענין זה:  דב"ע לה/3-29 רוזי רחל פוטוקר שטיין – אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ, פד"ע ו' 288.   שם נקבע בין היתר כי בית-דין זה לא יוכל לפעול כראוי, אם בכל פעם ופעם עת מתייחסים לתקנות "מבטחים", תידרש הגשתן בדרך שבה מגישים ראיה במשפט אזרחי.

קרן פנסיה

19.  קרן פנסיה

(א)                על הצדדים להסכם זה יחול ההסכם הכללי שבין התאחדות התעשיינים – המחלקות לעבודה ולמשאבי אנוש לבין הועה"פ של ההסתדרות הכללית האגף לאיגוד מקצועי – ו"מבטחים" מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ, בדבר הנהגת פנסיה מקיפה לעובדי התעשיה שנחתם ביום 4.6.79 שמספרו הרשום הוא 7021/79 (1)

(ב)                 לגבי עובדים החברים בפנסיית יסוד עפ"י ההסכם הקיבוצי שנחתם בין התאחדות התעשיינים לבין הוע"פ של ההסתדרות ביום 22.6.64, והסכם הפנסיה המקיפה אינו חל עליהם ימשיכו להיות חברים בפנסית יסוד. (2)

(ג)                  הנהלת המפעלים יפרישו מדי חודש 6%  מהשכר הכולל הרגיל של 8 שעות עבודה של העובדים (להוציא תשלום בעבור שעות נוספות ופרמיות), לקרן הפנסיה של "מבטחים". כן ינכו מהעובדים מדי חודש לאותה קרן 5.5% משכרם הכולל (2)

ההפרשות הנ"ל הן מהיום הראשון לעבודתו של העובד במפעל או מיום הצטרפות המפעל להסכם הפנסיה (3) 

לא הורחב  (4)

הערות להסכם הקיבוצי :

(1) ראו ההסכם בדבר הנהגת פנסיה מקיפה בתעשיה מיום 4.6.79 שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7021/79.  הודעה על כוונה למתן צו הרחבה של ההסכם הקיבוצי הכללי בדבר הנהגת פנסיה מקיפה בתעשיה פורסמה בי"פ 3498, התשמ"ח, עמ' 268. 

הודעה נוספת על הכוונה פורסמה בי"פ 4144 התשנ"ג, עמ' 4399.

 ראו גם הסכמים מאוחרים בהקשר זה :

הסכם קיבוצי מיום 29.5.06 – שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7029/06 והסכם קיבוצי כללי בדבר מסגרת לביטוח פנסיוני מקיף בתעשיה מיום 16.8.05, שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7035/2005.

 וצווי הרחבה מתשמ"ט ומתשס"ו (פורסם י"פ תשס"ו מס' 5525 מיום 7.5.2006 עמ' 3105).

 הגדלת הפרשות המעסיק לקרן הפנסיה  המקיפה ל 12%, החל מיום  1.8.88 נקבעה בסעיף 8(א) להסדר הכולל במשק. (הסכם קיבוצי שמספרו  7036/88- הסכם מסגרת) הגדלה שהורחבה בצו ההרחבה שפורסם בי"פ 3596, התשמ"ט, עמ' 367 על כל העובדים המבוטחים בקרן פנסיה מקיפה ומעבידיהם. בהסדר האמור הוגדלו גם הניכויים משכר העובד לכדי 5.5%.

(2)                  הכוונה להסכם הקיבוצי הכללי שבין התאחדות בעלי התעשיה, מחלקות העבודה, לבין הועד הפועל של ההסתדרות הכללית, המחלקה לאיגוד  מקצועי- המדור לפועלי התעשיה ו"מבטחים" מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ שנחתם ביום י"ב בתמוז תשכ"ד (22 ביוני 1964) ונרשם בפנקס ההסכמים הקיבוציים לפי מספר 1132/64 .

ההסכם תוקן בהסכם הקיבוצי כללי שנחתם בין הצדדים האמורים ביום יח' באדר ב' תשכ"ה (22 במרס 1965) ונרשם בפנקס ההסכמים הקיבוציים לפי מספר 1168/65 אשר חלק מהוראותיהם הורחבו בצו הרחבה .

 הפרשות המעסיק לקרן הפנסיה – יסוד הוגדלה החל מיום 1.8.89 ל 6% – ראו סעיף 8(2) להסדר הכולל במשק לשנים 88/90 (הסכם קיבוצי שמספרו 7017/89  מיום 13.2.1989) שהורחב בצו הרחבה שפורסם בי"פ 3672, התשמ"ט, עמ' 3411. חלק העובד בניכויים הוגדלו לכדי 5.5%.

 (3)                  שימו לב כי מדובר בהוראה מיטיבה ביחס להוראה בצו הרחבה [נוסח משולב] לפנסיה חובה 2011.

 

הערות לצו ההרחבה :

(4)                  בצו הענפי לא הורחבה הוראת ההסכם הקיבוצי הענפי בדבר הפרשות לפנסיה מקיפה. כך נפסק בענין זה בע"ע (ארצי) 37572-03-13‏ ‏ אשר קרדי נ' רעומה זק"ש בע"מ, 28.4.14 : "

.."נקדים ונציין כי שאלת תחולת הצו הענפי על המשיבה לא לובנה כדבעי על ידי הצדדים, ומהות פעילות המשיבה לא הובררה דיה. אשר לעדותה של גב' ביידר נציין כי היא העידה במפורש כי למשיבה אין מתפרה וכי המשיבה עובדת עם מתפרות חוץ. אולם, אפילו נניח כי במפעל המשיבה מבוצעת פעילות ייצור כלשהי, כלל לא הוברר מהו עיקר פעילותה – תעשייה (ייצור) או שמא מסחר (ייבוא וייצוא). אולם גם אם נקבל את טענת המערער – בין כי הוכח שעיקר פעילותה של המשיבה בייצור ובין כי חל הצו הענפי נוכח הנטען בכתב ההגנה של המשיבה, לא יהיה בכך כדי לסייע למערער. שכן, עיון בצו הענפי מעלה, כפי שנטען על ידי המשיבה עוד בכתב הגנתה, כי לא הורחבה הוראת ההסכם הקיבוצי הענפי בדבר ביטוח העובדים בפנסיה מקיפה. משהתביעה התבססה על הצו הענפי – הרי שדי בכך כדי לדחות את תביעת המערער לפיצוי בגין אי הפרשת דמי גמולים לקרן הפנסיה".  

נראה כי כאן התביעה נדחתה משום שלא לובן עיקר עיסוקו של המעסיק ומשהתביעה  התבססה על הצו הענפי ואולם  נראה כי כאשר מדובר במפעל ב"תעשיה", אזי יחולו  הוראות ההסכמים והצווים בקשר עם  הפרשות פנסיוניות בתעשיה.

ראו למשל פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בת"א :

עב (ת"א) 4952/05  אברהם סיני נ' דיסקרט בע"מ, 18.11.07.

"לאור האמור, הוכחה תשתית ראייתית מספקת באשר להיותה של הנתבעת מפעל טקסטיל או לכל הפחות בית מלאכה המייצר ביגוד. משכך, חל עליה צו ההרחבה בעניין הנהגת פנסיית זקנה משלימה (יסוד) הקובע כי "החל מיום 1.2.89 יפריש המעסיק לקרן הפנסיה של "מבטחים" בע"מ סכום השווה ל- 6% (שישה אחוזים) מהשכר הכולל הרגיל, שמשתלם לעובדי המפעל והחל מאותו מועד תוגדל גם הפרשת העובד לקרן הפנסיה-יסוד ותהיה 5.5% שינוכו בידי המעסיק משכרו של העובד ויועברו יחד עם חלקו של המעסיק לקרן הפנסיה יסוד".

 

ראו גם :

תע"א (ת"א) 2516-08  עזריה קקררייב נ' מאוזנר עיצוב 1996 בע"מ, 16.2.11.

סע"ש (ת"א) 2643-07-17‏   ‏ מרינה דמיטריינקו  נ'  רות חן‏, 24.7.20

אולם מצאנו גם פסיקות אחרות בבתי הדין האזורים :

ראו פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בת"א: סעש (ת"א) 56890-01-14‏ ‏ נחמה רום נ' וורקר בע"מ,11.12.17.

 

הקובע לאמור : מעיון בהוראות הצו, עולה כי הוא אינו מרחיב את החובה לבצע הפרשות פנסיוניות כפי שמופיע בהסכם הקיבוצי הכללי בענף, וכי אין בו כל  הוראה בעניין זה.

משכך, ממילא זכאות התובעת להפרשות לפנסיה היא לפי שיעורי ההפרשות שנקבעו לכך בצו ההרחבה הכללי, שאין חולק כי הנתבעת הפרישה על פיו.

וכן ראו התיחסות לענין תחילת מועד ההפרשות :

סעש (נצ') 40012-12-14‏ ‏ כנרת מוסאי נ' אסתר יעקב, 13.6.17.

ראו עוד בענין זה ה"ש (1), (2) ו- (3)  לעיל

 

דמי חגים

20.דמי חגים (1)

(א) כל עובד שעבד במפעל לא פחות משלושה חדשים ולא נעדר מהעבודה סמוך ליום חג (ז.א יום לפני ויום אחרי חג) אלא בהסכמת הנהלת המפעל, יקבל תשלום מלא בעבור 9 ימי חג – (2 ימי ראש השנה, יום הכיפורים, 2 ימי סוכות, 2 ימי פסח, חג השבועות ויום העצמאות, ויום אחד נוסף לפי בחירת העובד. (בתיאום בין הנהלת המפעל ונציגות העובדים), אין לשלם בעד ימי חג החלים בשבת, פרט ליום חג הראשון בשנה (החל בשבת), שבעדו יש לשלם, כמו כן אין לשלם בעבור שעות מקוצרות ביום שלפני יום הבחירה.

הערה : במקרים בהם יטען העובד כי היתה לו סיבה מספקת להיעדרותו מהעבודה סמוך ליום החד וההנהלה לא תכיר בה, יועבר הענין לועדה פריטטית.

(ב)אם נציגות העובדים תדרוש כי יום הבחירה הוא ה- 1 במאי, מוסכמת ההנהלה לקבוע כי יום זה הוא יום הבחירה של כלל העובדים במפעל באותה שנה(2) 

(ג) יחלה העובד או ישרת במילואים ביום חג תשלם לו ההנהלה 25%  מהשכר לו היה זכאי בעבור יום החג הנדון, ובלבד שתשלום זה ביחד עם דמי המחלה או דמי התגמולים למשרתים במילואים, במידה והעובד מקבלם, אל יעלה על 100% משכרו.

(ד) לעובדים בקבלנות תשלם הנהלת המפעל דמי חג לפי החישוב של השכר הכולל הממוצע של 75 ימי העבודה האחרונים, לפני אותו חג הסמוכים זה לזה, בהם עבד העובד בקבלנות.

 

11.       דמי חגים(1)

11.1   כל עובד שעבד במפעל לא פחות משלושה חדשים יקבל תשלום עבור 8 ימי חגי ישראל (2 ימי ראש השנה, יום הכיפורים, 2 ימי סוכות, 2 ימי פסח, חג השבועות) יום העצמאות ויום אחד נוסף לפי בחירת העובד.

אין לשלם בעד ימי חג החלים בשבת, פרט ליום החג הראשון בשנה החל בשבת, שבעדו יש לשלם. כ"כ אין לשלם בעבור שעות מקוצרות ביום שלפני יום הבחירה.

התשלום עבור כל אחד מימי החג הנ"ל, יהיה מותנה בכך שהעובד לא נעדר מהעבודה ביום העבודה שלפני וביום העבודה שאחרי אותו חג אלא בהסכמתה של ההנהלה מראש.

11.2   העובד שיעדר מהעבודה ביום חג מסיבות מחלה או שירות מילואים תשלם לו ההנהלה 25% מהשכר לו היה זכאי בעבור יום החג הנדון, ובלבד שתשלום זה ביחד עם דמי המחלה או דמי התגמולים למשרתים במילואים, במידה והעובד מקבלם, לא יעלה על 100% משכרו הרגיל.

11.3   לעובדים בשכר קבלני תשלם הנהלת המפעל דמי חג לפי החישוב של השכר הכולל הממוצע של 75 ימי העבודה האחרונים, לפני אותו חג הסמוכים זה לזה, בהם עבד העובד בקבלנות.

 

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

(1)       השוו לסעיף 7 לצו הרחבה (הסכם מסגרת) 2000 .

ראו עוד מדריך בנושא דמי חגים.

בחליפת מכתבים בין האגף לאיגוד מקצועי לבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים (7016/93)  שפורסמה בחוזר האגף לאיגוד מקצועי מס' ת791/13 מיום 15.4.93, נקבע כי קרוב משפחה (הורים, בן זוג, ילדים, אחים ואחיות) של נופל במערכות ישראל, רשאי להעדר  מהעבודה ביום הזכרון הכללי של מערכות ישראל ללא ניכוי משכרו.

ראו סעיף 4א' לחוק יום הזכרון לחללי מערכות ישראל, התשכ"ג- 1963

הקובע כי "קרוב משפחה של חלל מערכות ישראל רשאי להיעדר מעבודתו ביום הזכרון; לענין זה יראו עובד שנעדר כאילו עבד".

כמו כן "קרוב משפחה" הוגדר בסעיף כ: "הורים, הורי הורים, בן זוג, ילדים אחרים ואחיות".

ראו עוד בהקשר זה הוראת סעיף 7ה

לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970

ראו עוד בהקשר זה סעיף 6 לחוק חופשה שנתית, תשי"א – 1951

והתוספת מכוח הסעיף.

ראו גם מאמר בנושא סעיף 6 לחוק חופשה שנתית.

(2)  הוסף בסעיף 10 להסכם 78/80.

נסיעות

21.הוצאות נסיעה

(א)               ההסכם הכללי שבין לשכת התיאום לבין ההסתדרות המסדיר את גובה השתתפות המעסיק בהוצאות הנסיעה לעבודה וממנה יחול על הצדדים להסכם זה, ומצורף להסכם זה כחלק בלתי נפרד ממנו. (1)

(ב)                 במקרה של העברת מפעל למרחק ניכר מן ה מקום בו היה ממוקם, הגורמת לעובד  שעבד במפעל במקום הקודם הוצאות נסיעה בשיעור משמעותי מעל לסכומים שנקבעו בס"ק (א) מחמת שאינו יכול להשיג דירה במקום החדש, תחזיר הנהלת המפעל לעובד את הסכום העודף לתקופה של עד שנה אחת.

(ג)                  יוכיח העובד שלמרות כל מאמציו תוך שנה לא השיג דירה בקרבת מקום, יועבר הענין לדיון בין הצדדים, הדבר אינו חל על פועלים חדשים שיתקבלו לעבודה לאחר העברת המפעל.

 

12. דמי נסיעה

המעביד ישלם הוצאות נסיעה לעבודה וממנה בהתאם להסכם הקיבוצי הכללי שבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל. (1)

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה :

 (1)                   ראו הוראות צו ההרחבה המעודכן  בדבר השתתפות מעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה וביטול צווי הרחבה קודמים בעניין 2016 (פורסם י"פ תשע"ו מס' 7319 מיום 11.8.2016 עמ' 8993.

ביטוח למקרה תאונה בעבודה

22. בטוח למקרי תאונה בעבודה

(א)                על נותני העבודה והעובדים לאחוז בכל האמצעים שברשותם כדי למנוע תאונות בעבודה, בהתאם לדרישות החוק. (1)

(ב)                 מבלי לשנות את אחריות המפעל לגבי תאונות בעבודה הנקובות בחוק, הוסכם שבמקרה של תאונה בעבודה הגורמת לפועל ביטול זמני מן העבודה והמוסד לביטוח לאומי יכיר בתור כזאת, יקבל הנפגע את דמי הפגיעה בשיעורים הבאים : בעד יום התאונה יש לשלם שכר מלא בהתאם לחוק.

בעבור היום השני והשלישי לתאונה הגורמת לאי כושר עבודה עד 12 יום, תשלם ההנהלה 50% משכרו של הפועל;

בעד יתר ימי אי כושר עבודה בפגיעה כזאת והן במקרה של פגיעה בגורמת לאי כושר עבודה העולה על 12 יום ועד שוב העובד לעבודה או עד קביעת דרגת נכותו על ידי ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי, תשלים הנהלת המפעל את דמי הפגיעה על ידי הוספת עד כדי 75% משכרו  הכולל של העובד, פרט למצבעות בהן תשלים ההנהלה את דמי הפגיעה, בהתאם למקבל עד כה, דהיינו עד כדי 80% משכרו הכולל.(2)

(ד)במקרה של נכות או מות כתוצאה מתאונה בעבודה, ינהגו בהתאם לחוק.

13.       ביטוח למקרה תאונה בעבודה

13.1   בעד יום התאונה בעבודה הגורמת לאי כושר עבודה יש לשלם שכר מלא.

13.2   בעד היום השני והשלישי לתאונה בעבודה הגורמת לאי כושר עבודה עד 12 יום, יש לשלם 50% משכרו של הפועל.

13.3   בעד יתר ימי אי כושר עבודה בפגיעה כזאת, והן בפגיעה הגורמת לאי כושר עבודה העולה על 12 יום ועד שוב העובד לעבודה או עד קביעת דרגת נכותו על ידי ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי, תשלם הנהלת המפעל את דמי הפגיעה המשולמות על ידי המוסד לביטול לאומי על ידי תוספת עד כדי 75% משכרו הכולל של העובד, פרט למצבעות בהן ההשלמה תהיה עד כדי 80% משכרו הכולל של העובד. (2)

  הערות להסכם הקיבוצי :

 (1) פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תש"ל- 1970 והתקנות שהותקנו מכוחה.

ראו עוד: חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד- 1954 והתקנות שהותקנו מכוחו.

(2)השוו לסימן ד' לפרק ה' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה- 1995.

בגדי עבודה

23. בגדי עבודה

 

(א)                עובד לאחר 6 חודשי עבודה במפעל יקבל שתי חליפות בגדי עבודה וזוג נעליים אחד, בשנה.

בענף המצבעות יקבל העובד לאחר תקופת נסיון שתי חליפות בגדי עבודה וזוג נעלים אחד, בשנה.

עובד ברטיבות יקבל שלוש חליפות בגדי עבודה ושני זוגות נעלי עבודה בשנה.(1)

(ב)                 בגדי ואביזרי מגן יינתנו לעובדים במידה והדבר ייקבע על ידי המוסד לבטיחות וגיהות.

(ג)                  בגדי עבודה, בגדי ואביזרי מגן הינם קנינם של המפעל.

(ד)                 הנהלת המפעל, בהתיעצות עם ועד העובדים, תקבע יום קבוע בשנה לחלוקת בגדי עבודה לכל העובדים הזכאים לכך.

למקבלי בגדי עבודה פעמיים בשנה – ייקבעו כנ"ל 2 ימים.

ההסדר הנ"ל אינו פוגע בזכותו של עובד חדש לקבל בגדי עבודה בתום ששת חדשי עבודתו במפעל.  

                צו תשל"ט-1979

14.       בגדי עבודה

לאחר 6 חדשי עבודה במפעל יקבל העובד שתי חליפות בגדי עבודה וזוג נעלי עבודה אחד לשנה.

בענף המצבעות יקבל העובד לאחר תקופת נסיון שתי חליפות בגדי עבודה וזוג נעלים אחד, בשנה.

עובד ברטיבות יקבל שלוש חליפות בגדי עבודה ושני זוגות נעלי עבודה בשנה.

הערה: כדי למנוע אי הבנות מובהר בזה כי מפעל שנתן בפועל, בעבר, את המתחייב מתיקון זה איננו חייב להוסיף מעבר לכך.

 

 

חופשת לידה

24. חופשת לידה

כל עובדת זכאית לחופשת לידה בהתאם לחוק. (1)

בזכות העובדת להאריך ללא תשלום חופשת הלידה עד לשנה מיום צאתה לחופשה מבלי להפסיד מזכויותיה הקודמות במפעל, בהתאם לחוק. (2)

 

15.       חופשת לידה

כל עובדת זכאית לחופשת לידה בהתאם לחוק. (1)

בזכות העובדת להאריך ללא תשלום חופשת לידה עד לשנה מיום צאתה לחופשה מבלי להפסיד מזכויותיה הקודמות במפעל, בהתאם לחוק. (2)

 

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה :

(1)                  ראו חוק עבודת נשים, תשי"ד- 1954

ראו מדריך בנושא : חוק עבודת נשים. 

(2)                  השוו להוראת סעיף 7(ד)(2) לחוק עבודת נשים, תשי"ד- 1954.

 ראו מדריך בנושא : חוק עבודת נשים. 

חופשה שנתית

25. חופשה שנתית

(א) בהתאם לחוק חופשה שנתית, התשי"א- 1951, (1)כל עובד זמני אשר עבד במפעל פחות מ- 75 ימים ופוטר או עזב את העבודה, תשלם בערו ההנהלה תוך 9 ימים מיום גמר עבודתו תמורת חופשה של 4% משכר עבודתו לקרן החופשה של "מבטחים". העובדים הנ"ל יקבלו את דמי חופשתם מקרן החופשה הנ"ל בלבד.

(ב) עובד הממשיך לעבוד במפעל מ- 75 יום ומעלה ועבד פחות משנה, יקבל את חופשתו בעד כל תקופת עבודתו במפעל בהתאם לחוק. הסכומים אשר הצטברו ובאם הצטברו לזכותו ב"מבטחים" יוחזרו להנהלה.

(ג) מכסת החופשה תהיה כמפורט להלן בטור א'. לגבי העובדים שעברו לשבוע עבודה בן חמישה ימים תהיה המכסה כמפורט בטור ב'. (2)

תקופת העבודה במפעל, בשנים

טור א'

טור ב'

אחרי ובעד השנים הראשונה והשניה לעבודתו במפעל

12 ימי עבודה

10 ימי עבודה

אחרי ובעד השנים השלישית והרביעית במפעל

13 ימי עבודה

11 ימי עבודה

אחרי ובעד השנה החמישית במפעל

14 ימי עבודה

12 ימי עבודה

אחרי ובעד השנים השישית עד השמינית לעבודתו במפעל

19 ימי עבודה

17 ימי עבודה

אחרי ובעד השנה התשיעית ואילך לעבודתו במפעל

26 ימי עבודה

23 ימי עבודה

(ד)חישוב מכסת החופשה דלעיל הוא לשנת עבודה, ובאופן יחסי לחלקי שנה.

(ה)                 נוער עובד עד גיל 18 יקבל חופשה שנתית בתשלום בהתאם לחוק עבודת הנוער ולחוק חופשה שנתית (18 ימים בשנה כולל שבתות)(3)

(ו)                  הנהלת המפעל קובעת את מועד חופשתו של העובד בהתחשב בצרכי המפעל וצרכיו של הפועל ובהסכמת הנציגות העובדים.(4)

(ז)                 יש לדאוג שהחופשה תהיה רצופה ולא לשעורים, פרט במקרה של הסכם מיוחד בין הצדדים, מסיבות המצדיקות סידור זה ובהתאם לחוק (7 ימים רצופים לפחות) (5)

(ח)                 הנהלת המפעל בהסכמת העובד רשאית להמיר בשכר אותו חלק של החופשה השנתית העולה על 18 ימי עבודה (או חלק מהם) מיום שחוק חופשה שנתית, התשי"א- 1951, יתיר זאת.  (6)

(ט)                עובדים בעלי זכות לחופשה, שמסיבות מחלה לא יוכלו לקבלה בתקופת החופשה במפעלים בהן החופשה היא כללית, זכאים לקבלה אחרי שובם לעבודה, כפוף לפיסקה ו'.

(י)                  חלה עובד בתקופת חופשתו השנתית יודיע על כך להנהלה בזמן מחלתו וימלא את מכסת החופשה במגיעה לו לאחר החלמתו כפוף לפיסקה ו'. (7)

(יא)              עובדים בעלי זכות לחופשה, המפוטרים לפני שקיבלו את החופשה המגיעה להם, יקבלו פדיון חופשה בעזבם את העבודה. (8)

(יב)               העובד בקבלנות יקבל את תמורת החופה לפי השכר הכולל הקבלני הממוצע של 75 ימי עבודה האחרונים הסמוכים זה לזה בהם עבד בקבלנות.

(יג)                עובדים המקבלים פרמיות נוסף לשכרם הקבוע, יהיה שכרם הרגיל לצורך חישוב דמי חופשה כולל הפרמיות המשתלמות להם בעבור יום עבודה רגיל ובלבד שפרמיה כנ"ל העולה על 30%  של השכר הקבוע לא תובא במנין. פרמיות המשתלמות ביום עבודה רגיל פירושן, הפרמיה הממוצעת שקיבל עובד ב- 90 הימים שלפני צאתו לחופשה תוך יום עבודה רגיל (ז"א ללא שעות נוספות) בתנאי שלא תובא בחשבון פרמיה העולה על 30%  ליום משכרו  הקבוע (9)

16.       חופשה שנתית

16.1   העובד יקבל את החופשה השנתית כדלקמן(2):

 

ותק/ שנה

 

1

12 ימי עבודה

2

12 מצבעות * ימי עבודה

3

13 או 15 ימי עבודה

4

13 או 16

5

14 או 17 ימי עבודה

6

19 ימי עבודה

7

19 ימי עבודה

8

19 ימי עבודה

9 ואילך

26 ימי עבודה

*הערה : שאלת מיכסת החופשה השנתית לעובדים במצבעות בעלי ותק של 3,4.5 שנים, שנויה במחלוקת, והוסכם כי השאלה תוכרע על ידי ועדת מעקב.

16.2   הנהלת המפעל קובעת את מועד חופשתו של העובד בהתחשב בצרכי המפעל וצרכיו של הפועל ובהסכמת נציגות העובדים.(4)

16.3   עובדים בעלי זכות לחופשה, שמסיבות מחלה לא יוכלו לקבלה בתקופת החופשה, במפעלים בהם החופשה היא כללית, זכאים לקבלה אחרי שובם לעבודה, כפוף לפיסקה 16.2

16.4   חלה עובד בתקופת חופשתו השנתית, יודיע על כך להנהלה בזמן מחלתו וימלא את מיכסת החופשה המגיעה לו לאחר החלמתו, כפוף לפיסקה 16.2. (7)

16.5   העובד בקבלנות יקבל את תמורת החופשה לפי השכר הכולל הקבלני הממוצע של 75 ימי עבודה האחרונים הסמוכים זה לזה בהם עבד בקבלנות.

 

 

הערות להסכם הקיבוצי:

(1)                  ראו סעיפים 4 ו- 15 לחוק חופשה שנתית , תשי"א- 1951.

ראו עוד מאמר בנושא : סעיף  4 לחוק חופשה שנתית- עובד זמני בשכר .

 

(2) אורך החופשה נקבע בסעיף 8 להסכם קיבוצי  כללי בדבר המעבר ל- 45 שעות עבודה ול- 5 ימי עבודה בשבוע. מספר ההסכם הקיבוצי : 7037/88. הקובע כי אם בהסכם אחר החל על העובד היה העוב

ההסכם הורחב בצו ההרחבה שפורסם בי"פ 3799, התש"ן, עמ' 3858 בתוקף מיום 1.1.91,

למעט סעיפים 1ו -15 שהורחבו בצו הרחבה בדבר הפחתת שעות העבודה השבועיות שפורסם בי"פ 3682, התשמ"ט, עמ' 3714, בתוקף מיום 6.8.89, על כל העובדים והמעבידים, למעט עובדים במשרה חלקית ומעבידיהם.

ראו גם: סעיף 3 לחוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951

ועוד ראו מאמר בנושא  סעיף 3 לחוק חופשה שנתית : אורך החופשה.   

(3) ראו סעיף 27 לחוק עבודת הנוער, התשי"ג- 1953. וראו גם:   חוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951.

4)  השוו להוראת סעיף 6 לחוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951.

 ראו מאמר בנושא סעיף 6 לחוק – מועד החופשה

(5) השוו לסעיף 8 לחוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951

ראו מאמר בנושא סעיף 8 לחוק חופשה שנתית – רציפות החופשה.

(5)                   ראו סעיף 2 לחוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951.

ראו מאמר בנושא : סעיף 2 לחוק חופשה שנתית – הזכות לחופשה, ופסקי הדין המוזכרים שם בהקשר להמרת חופשה בתשלום כספים.

(7) השוו להוראת סעיף 5 (4) לחוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951.

ראו מאמר בנושא : סעיף 5 לחוק חופשה שנתית- חישוב ימי החופשה

(8)השוו להוראות סעיף 13 לחוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951

 ראו מאמר בנושא סעיף 13 לחוק חופשה שנתית- פדיון חופשה.

(9) ההסכם בדבר הכללת פרמיות בדמי חופשה צורף כנספח להסכם הקיבוצי 7032/73.

ראו סעיף 10 לחוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951.

 ראו מאמר בנושא סעיף 10 לחוק חופשה שנתית – דמי חופשה, וההתייחסות שם להסכם הקיבוצי הכללי בדבר הכללת פרמיות, באופן חלקי, בשכר לחופשה.

 לכך שהבסיס לחישוב  חופשה שנתית רחב יותר מזה של פיצויי פיטורים וכולל פרמיות ועמלות ראו גם פסק הדין : ע"ע 300327/98 אטקה בע"מ – דוד רטר , 24.2.2002. 

לענין הכללת תוספת משמרות ששולמה באופן סדיר ועל פי תכנון קבוע המהווה חלק מהשכר הקובע לתשלום חופשה ראו:  דב"ע ל/1-1  בתי הזיקוק חיפה בע"מ נ' אליעזר הלל, פ"ד ב(1) 155.

 

 

קצובת הבראה

26. קצובת הבראה

 

(א)                העובדים יהיו זכאים לקבל קצובת הבראה שנתית מהנהלת המפעל כלהלן : (1)

 

בעבור עובד בניסיון ולא יותר משנה אחת לעבודה במפעל

 5 ימי הבראה ;

בעבור השנה השניה ועד השנה השלישית במפעל

6 ימי הבראה ;

בעבור השנה הרביעית ועד השנה העשירית לעבודה במפעל

7 ימי הבראה ;

בעבור השנה האחת עשרה ועד השנה החמש עשרה לעבודה במפעל

8 ימי הבראה ;

בעבור השנה השש עשרה ועד השנה התשע עשרה לעבודה במפעל

9 ימי הבראה ;

בעבור השנה העשרים לעבודה במפעל

10 ימי הבראה (1)

דמי הבראה ניתנים לצבירה של שנתיים.

מובהר בזה כי עובד יהיה זכאי לדמי הבראה ללא תשלום המע"מ מבלי שיהיה עליו להוכיח או להראות כי שהה בבית הבראה או השתתף בכל צורת נופש אחרת. למען מניעת ספק מובהר כי עובד שיציג קבלה יהיה זכאי להחזר תשלום המע"מ כאמור בהסכם. (2)

(ב)                 קצובת ההבראה דלעיל היא בעד שנת עבודה. הקצובה המגיעה לעובד תשולם לו במועד יציאתו לחופשה השנתית, ולא יאוחר מאשר תוך חודש מיום שובו מההבראה.

(ג)השתתפות המעסיק בהוצאות ההבראה או נופש של העובד מותנית ביציאתו האישית של העובד להבראה או לנופש. כמוגדר בסעיף ב' לעיל, בהצגת אישור מתאים עם שובו לעבודה לאחר החופשה, ובהודעה מוקדמת על מקום שהותו בהבראה או בנופש, אם יידרש לכך ע"י ב"כ מוסמך של ההנהלה, בין בפניה אישית או כללית, לעובדי המפעל.

(ד)בהתחשב בשינויים שחלו במרוצת הזמן בצורות ההבראה, הוסכם בין הצדדים הנ"ל להכיר נוסף לשהות בבתי הבראה בצורות הבראה- נופש נוספים כגון : ימי נופש ועיון המאורגנים ע"י מוסדות צבור מוכרים, שכירת חדר לנופש ומנוחה  במקומות קיט, השתתפות בטיול מאורגן בארץ או בחו"ל.

(ד)העובדים אשר יבלו את חופשתם במוסדות ההבראה או בנופש לצורותיו השונות כאמור בסעיף ב' לעיל, יהיו זכאים להשתתפות בהוצאותיהם לפי התעריפים בבתי ההבראה של קופת חולים (3)

ישהה העובד בבית הבראה מוכר שמחירו גבוה ממחיר הבראת קופ"ח, יקבל השתתפות בהוצאת הבראה בשעור של מחיר יום הבראה בקופ"ח בתוספת של 10%.

(ו)עובד זכאי לצבור זכויות השתתפות בהוצאות הבראה הנ"ל במשך שנתיים ימים (4)

17.       קצובת הבראה

17.1   העובדים יהיו זכאים לקבל קצובת הבראה שנתית מהנהלת המפעל כדלקמן: (1)

שנות ותק

ימים

1-3

5

4-10

7

11-15

8

16-19

9

20 ואילך

10

 

17.2   קצובת ההבראה דלעיל היא בעד שנת עבודה. הקצובה המגיעה לעובד תשולם לו במועד יציאתו לחופשה השנתית, ולא יאוחר מאשר תוך חודש מיום שובו מההבראה.

17.3   השתתפות המעסיק בהוצאות ההבראה או נופש של העובד מותנית ביציאתו האישית של העובד להבראה או לנופש, כמוגדר בסעיף קטן ד'. אם יידרש העובד ע"י בא כוח מוסמך של ההנהלה, בין בפניה אישית, או כללית לעובדי המפעל, להציג אישור מתאים עם שובו לעבודה לאחר החופשה, יציג אישור כנ"ל.

17.4   בהתחשב בשינויים שחלו במרוצת הזמן בצורות ההבראה, הוסכם בין הצדדים הנ"ל להכיר נוסף לשבות בבתי ההבראה, בצורות ההבראה – נופש נוספים כגון: ימי נופש ועיון המאורגנים על-ידי מוסדות ציבור מוכרים, שכירת חדר לנופש ומנוחה במקומות קיט, השתתפות בטיול מאורגן בארץ או בחו"ל.

17.5   העובדים אשר יבלו את חופשתם במוסדות ההבראה או בנופש לצורותיו השונות כאמור בס"ק ד' לעיל, יהיו זכאים להשתתפות בהוצאותיהם לפי התעריפים בבתי ההבראה של קופת חולים.

ישהה העובד בבית הבראה מוכר שמחירו גבוה ממחיר הבראת קו"ח, יקבל השתתפות בהוצאות הבראה בשיעור של מחיר יום הבראה בקופ"ח בתוספת של 10%.

מאחר ומתקיים דיון בין התאחדות וההסתדרות בדבר גובה קצובת ההבראה, מוסכם כי הפתרון הכללי שעליו יוסכם יחול גם על הסכם זה.(3)

17.6   עובד זכאי לצבור זכויות השתתפות בהוצאות הבראה הנ"ל במשך שנתיים ימים. (4)

 

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

(1)                  כקבוע בהסכמים הקיבוציים הכלליים וצווי הרחבה על פיהם בדבר השתתפות המעביד בדמי הבראה.

(2)                  כקבוע בסעיף 1 להחלטת ועדת המעקב בישיבתה מיום 28.2.91 (7012/91) הקובעת כי מובהר בזה כי עובד יהיה זכאי לדמי הבראה כפי שנקבע בהסכם מיום 5.6.90 ללא תשלום המע"מ מבלי שיהיה עליו להוכיח או להראות כי שהה בבית הבראה או השתתף בכל צורת נופש אחרת. למען מניעת ספק מובהר כי עובד שיציג קבלה יהיה זכאי להחזר תשלום המע"מ כאמור בהסכם.   

(3)                  הוסכם בין הצדדים כי הפתרון הכללי בדבר גובה קצובת ההבראה, יחול גם על הסכם זה.   

(4)נראה לנו כי הכוונה בסעיף זה ל"צבירת זכויות" לאחר סיומם של יחסי עבודה.

מכל מקום, נכון למועד זה, עובד שסיים את העסקתו רשאי לתבוע דמי הבראה עבור 7 השנים שקדמו למועד הגשת התביעה.

צו הרחבה לדמי הבראה מיום 8.1.2017 (י"פ 7417, י' בטבת, התשע"ז) ביטל את סעיף 7(א) לצו ההרחבה המקורי משנת 1998 אשר קבע שעובד אשר סיים את עבודתו רשאי לתבוע דמי הבראה רק עבור 2 שנות עבודתו האחרונות. עם זאת, עובד שסיים את העסקתו לפני יולי 2016 או ינואר 2017 (בהתאם למקום עבודתו), זכאי לתבוע בתוך תקופת ההתיישנות של 7 שנים, דמי הבראה עבור מקסימום 2 שנות עבודתו האחרונות

השתתפות למשרתים במילואים

27 . השתתפות למשרתים במילואים

 הנהלות המפעלים תשלמנה לעובדים הנקראים לשרת במילואים ליומיים או שלושה ימים את השכר (להוציא פרמיה). בעבור קריאת התייצבות למילואים של יום אחד לא ישולם שכר.

18.       השתתפות למשרתים במילואים

הנהלות המפעלים תשלמנה לעובדים הנקראים לשרת במילואים ליומיים או שלושה ימים את השכר (להוציא פרמיה). עבור קריאת התייצבות למילואים של יום אחד לא ישולם כל שכר.

 

 

ימי אבל

28. ימי אבל(1)

עובד המקיים חובת אבלות (במות הורים, ילדים, בן-זוג, אחים ואחיות) מטעמי דת או נוהג ("שבעה"), ואינו עובד באותם ימים יהיה זכאי לתשלום שכרו בעבור ימי העבודה שנעדר בהם, עד 6 ימי עבודה.

19.       ימי אבל(1)

עובד המקיים חובת אבלות (במות הורים, ילדים, בן-זוג, אחים ואחיות) מטעמי דת או נוהג ("שבעה"), ואינו עובד באותם ימים יהיה זכאי לתשלום שכרו עבור ימי העבודה שנעדר בהם, עד 6 ימי עבודה.

 

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה :

(1) השוו לצו הרחבה (הסכם מסגרת) 2000.

 

פרק ז' – סדרי פיטורים – פיצויים, מקרים מיוחדים והתפטרויות 

 

 

פיטורים רגילים

29. פיטורים רגילים (1)

(א) יש למנוע שרירות לב ביחס לפיטורי עובדים(2)

 (ב) פיטורים רגילים של עובדים לאחר תקופת הנסיון אפשריים מסיבה מספקת ובהודעה מוקדמת של 12 ימי עבודה לעובדים אשר עבדו למעלה מששה חודשי עבודה במפעל. עובדים אשר יעברו למעמד של עובד ייצור חודשי בכפוף להסכם קבוצי כללי (בסיסי) מיום 13.2.76 המצורף כנספח (3) יהיו זכאים להודעה מוקדמת כנקבע  בהסכם.

 (1) צמצום בעבודה במפעל כולו או בחלק ממנו לרבות צמצום עקב שינויים טכנולוגיים או כתוצאה משינויים במערך הייצור, מהווה סיבה מספקת לפיטורים. (4)

(2) קבעה ההנהלה את הצורך בצמצום העבודה והיקפו, תגיש רשימת המועמדים לפיטורים לנציגות העובדים, אשר תשמש כהודעה מוקדמת.

(3) שמות המפוטרים ייקבעו בהסכמה הדדית לפי צרכי המפעל, בהתחשב בוותקו של העובד במפעל ומצבו הסוציאלי.

כצרכי המפעל יש לראות בין היתר, את העבודות המצריכות לימוד והתמחות תקופה מסוימת ואפשרות התאמתו של העובד לתפקידים במפעל ולמהלך תקין של הייצור.

(4) עם הגשת רשימת המועמדים לפיטורים לנציגות העובדים, תמסור הנהלת המפעל בו ביום הודעה אישית לכל אחד מהעובדים הכלולים ברשימה זו (ראה טופס "א" המופיע כנספח להסכם זה)(4)   

(5)נציגות העובדים רשאית להמציא להנהלת המפעל, תוך 48 שעות לאחר קבלת רשימת המועמדים לפיטורים, את השגותיה על שמות המפוטרים הכלולים בהודעת ההנהלה או חלק מהם; במקרה כזה תציין נציגות העובדים את שמותיהם של העובדים אשר לדעתה אין לפטרם ותציע שמות של אחרים במקומם.

 

(6) עם קבלת השגת  נציגות העובדים, תמסור הנהלת המפעל הודעת פיטורים אישית לעובדים שהוצעו לפיטורים ע"י נציגות העובדים כמוגדר בסעיף דלעיל. (ראה טופס "ב" המופיע כנספח להסכם זה). (4)

(7) חלוקי הדעות שבין ההנהלה לבין נציגות העובדים בדבר שמות המפוטרים האמורים, לרבות אלה שיועלו תוך כדי הדיונים ביניהם, יובאו לדיון תוך 9 ימים מיום מתן הודעת הפיטורים ע"י ההנהלה, במידה ולא יגיעו לידי הסכם תוך פרק זמן זה, יועברו חלוקי הדעת שביניהם לפי דרישת כל צד מיד עם תום 9 הימים האמורים לדיון והחלטת הועדה הפריטטית או בוררות, הכל לפי הענין. (5)

הועלו ע"י נציגות העובדים, תוך כדי הדיונים, שמות מועמדים אחרים לפיטורים במקום אלה האמורים בסעיפים (4) (5) – תמסור להם ההנהלה ביום שהועלו כנ"ל, הודעת פיטורים אישית לפי טופס ב'. אורך הזמן של הודעה כזאת יהיה מיום מתן ההודעה ועד התאריך הנקוב בטפסים ב' שנשלחו לעובדים אחרים עפ"י סעיף (3) ויראו אותה כלא נוגדת הוראת סעיף ב' של פרק זה.

(8) לא הגיעה הועדה הפריטטית לידי החלטה בחלוקי הדעות תוך 3 ימים מיום שהועברו להחלטתה- על הועדה לתת החלטת ביניים, תוך המועד הנזכר, שתקבע מי מבין העובדים האמורים- עבודתם תופסק באורח זמני ממועד ההודעה המוקדמת ועד למתן פסק הבוררים.

(9) לא הגיע הועדה הפריטטית לידי החלטת ביניים כאמור, יועברו חילוקי הדעות מיד לבוררות. הבוררות תתבקש להחליט תוך 3 ימים או להוציא החלטת ביניים בדבר הפסקה זמנית כאמור, תוך אותו פרק זמן, כדי לאפשר צמצום העבודה במסגרת הזמן שנקבע בהודעה המוקדמת.

(10) מוסכם בין הצדדים שעליהם לשתף פעולה ולהקל על הועדה הפריטטית או הבוררות את קבלת החלטת הביניים במועד ועוד הוסכם ביניהם כי אין לראות בהחלטת הביניים תקדים ביחס לפסק הסופי.

(11) הצדדים המעורבים בחילוקי הדעות יעשו כל מאמץ כדי שגם פסק הבוררים ינתן תוך תקופת ההודעה המוקדמת.

(12) עובד שפוטר או עזב את המפעל, זכאי לקבל תעודה מתאימה בדבר תקופת עבודתו במפעל. (6)

(13) עובדים שפוטרו מחמת צמצום בעבודה, שמורה להם הזכות לחזור לעבודה במפעל, במקרה של צורך, בזכויות מלאות, תוך 6 חודשים מיום הפיטורים.

(14) נדרש העובד לחזור לעבודה במפעל בהתאם לאמור בפיסקה (13) דלעיל ולא חזר תוך שבוע מיום קבלו את ההזמנה, תפקע זכותו לחזור כמוגדר בפיסקה (13) ; הוכיח העובד סיבה מספקת שמנעה בעדו להענות להזמנה הנ"ל, תחול עליו הוראת פיסקה זאת לאחר שהסיבה חלפה או נתבטלה כפוף לתקופה (6 חודשים) הקבועה בפיסקה (13) ובתנאי שהודיע למפעל בהקדם האפשרי על קיום הסיבה, הודיעה ההנהלה לפועל מפוטר שעליו לחזור לעבודה, (ראה סעיף 2 בפרטי -כל) מותר לה להעסיק פועל אחר במקומו עד לשובו לעבודה. (7)

 

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי :

(1)                  הוראה בהסכם קיבוצי הקובעת כי עובד לא יפוטר אלא בהתקיים תנאים מסוימים, היא מה"הוראות שבהסכם הקיבוצי בדבר סיום העבודה", כלשון סעיף 19 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז – 1957

ראו מאמר בנושא סעיף 19 לחוק – זכויות וחובות של עובד ומעסיק.

לענין פיטורי נוער עובד בכל ענפי העבודה נחתם ביום 3.9.67 הסכם קיבוצי כללי להסדר פיטורי נוער (מספרו בפנקס 1242/67) הקובע בין היתר :

"2. בכל הקשור לפיטורים עקב צמצום בעבודה יפרידו בין פיטורי נוער עובד במפעל לבין פיטורי עובדים אחרים בו וישונו בכל אחת משתי הקבוצות בנפרד.

3.                   בכל מקר השל פיטורים עקב צמצום בעבודה במפעל או חלק ממנו וכשצרכי המפעל יאפשרו זאת, לא יעלה אחוז המפוטרים מקרב הנוער העובד במפעל על אחוז המפוטרים מקרב העובדים האחרים בו".

(2)                  לענין החובה לשמור על הגינות, על צדק ועל סדרי מינהל תקינים בכל הליך פיטורים ראו : דב"ע מז/3-82 עירית תל אביב – יפו- ישראל אברביה, פד"ע יט, עמ' 291. אושר בבג"ץ 6-88  ישראל אברביה נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח', פד"י כרך מב(4) עמ' 647.

 ראו עוד מאמר בנושא פיטורים שלא בתום לב.

(3)                  הסכם קיבוצי כללי (בסיסי) שנערך ונחתם בתל אביב ביום 13 בפברואר 1973. מספרו 7003/76

הקובע כי עובד ייצור חודשי זכאי להודעה מוקדמת בשיעור של חודש ימים.

השוו להוראות סעיפים 3ו – 4 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א- 2001 .

(4)                  בענין פיטורי צמצום ראו מאמר בנושא פיטורי צמצום וחובת היוועצות עם ועד העובדים.

לענין פיטורים קולקטיביים בהקשר לענף זה ראו בין היתר : דיון לח/8-4 (ארצי)     ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י נ' כיתן בע"מ דימונה, פ"ד יא(1) 029.

(5)                  ראו ה"ש (1) לעיל.

(6)                  ראו סעיף 8 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א- 2001  

ראו מאמר בנושא  סעיף 8 לחוק – אישור לעובד על תקופת עבודתו.

 (7)                  בסעיף 2 לפרטי – כל, המהווה חלק בלתי נפרד מההסכם נאמר :

בדרך כלל אין להעסיק מנהל עבודה במילוי תפקידו של עובד מפוטר בגלל צמצום בעבודה. במקרים מיוחדים יוכל מנהל העבודה למלא תפקידו של פועל מפוטר במשך מספר ימים.

 

 

 

פיטורים יוצאים מן הכלל

30. פיטורים יוצאים מן הכלל

 

(א) פיטורים בו במקום ובלי הודעה מוקדמת יכולים לצאת לפועל באותם המקרים המפורטים בתקנון העבודה המצורף להסכם זה והמהווה חלק בלתי נפרד ממנו. (1) על הפסקה כזו יש להודיע לועד העובדים.  

 

(ב) במקרה ועובד מתרשל בעבודה או מפריע למהלך התקין של הייצור, הוא יוזהר על ידי ההנהלה ותינתן לו שהות ואפשרות לתקן את עצמו; העתק אזהרה יישלח לנציגות העובדים והיא זכאית לערער על כך. לא ערערו על מתן האזהרה ובזמן המתקבל על הדעת, העובד לא תיקן עצמו, יהיה צפוי לפיטורים. 

 

(ג) במקרה ויתגלעו חילוקי דעות בין הצדדים ביחס לאזהרה שניתנה לעובד בקשר לרשלנותו, אם היתה מוצדקת או לא, או ביחס לעובדה אם העובד תיקן את עצמו או לא- יועבר הענין לועדה הפריטטית(2)

 

 

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי :

 

(1)  תקנון העבודה – הסכם קיבוצי כללי שנערך ונחתם בתל אביב ביום 19 בספטמבר 1962 ועודכן ביום 18 ביוני 1978 וביום 4 ביוני 1979.  

מספרי הרישום : 7012/79; 7050/78 ; 1108/62

 

*** ההסכם האחרון, המעודכן ביותר לא נמצא באתר משרד הכלכלה. 

 

(2) הוראות בהסכם קיבוצי שעניינן משמעת, הן חלק מחוזה העבודה האינדיבידואלי. ראו : דב"ע לו/3-33 פרץ וינשטיין נ' אל על נתיבי אויר לישראל פד"ע ח' עמ' 44. הדן גם בסדרי הדיון המשמעתי וזכות העובד לטעון בפני ועדה פריטטית.

 

מקרים מיוחדים

31. מקרים מיוחדים

 (א) עובד אשר למרות רצונו איננו יכול ואינו מסוגל להמשיך בעבודתו הרגילה, יעשה מאמץ ונסיון לסדרו בעבודה אחרת או במחלקה אחרת. במקרים שועד הפועלים מערער על העובדות הנ"ל או לא ימצא פתרון הנ"ל או פתרון אחר מוסכם על הצדדים, תועבר השאלה והתביעות ההדדיות לועדה הפריטטית לדיון וההחלטה.

(ב) עובד אשר הנהלת המפעל תטען כי הוא נחשל בעבודה וקיימים חילוקי דעות בין הנהלת המפעל לבין ועד הפועלים ביחס לעובדות הנ"ל, יועבר הענין של נחשלותו או מידת נחשלותו לועדה הפריטטית אשר תוציא מסקנותיה.

(ג)נכות או מחלה שאינה מאפשרת המשך עבודתו הרגילה של העובד או עבודה מתאימה אחרת במפעל שהוצעה לו ע"י ההנהלה, הינם סיבה להתפטרות עם זכות לפיצויי פיטורים, בתנאי שהדבר מאושר על ידי הועדה הרפואית של קופת חולים או לפי דרישת ההנהלה ע"י ועדת רופאים מוסמכת. וכמו כן התפטרות אחרת כמפורט בחוק פיצויי פיטורים (1)

 

 

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי :

(1)                  ראו סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963.

 כמו כן לענין עובד מתפטר שקמה לו זכאות לפיצויי פיטורים מלאים ראו עוד סעיפים : 7, 7א, 8, 11, 11א לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963.

ראו מאמר בנושא סעיף 6 – התפטרות לקבל מצב בריאות לקוי.

ראו מאמר בנושא סעיף 7 – התפטרות של הורה.

ראו מאמר בנושא סעיף 7א- התפטרות עקב שהייה במקלט לנשים מוכות.

ראו מאמר בנושא סעיף 8 (1) – התפטרות לרגל העתקת מגורים בגין  נישואין.

ראו מאמר בנושא סעיף 8(2) – התפטרות לרגל מעבר לישוב חקלאי או ספר

ראו מאמר בנושא  סעיף 11(א) –  הרעה מוחשית בתנאי העבודה.

ראו מאמר בנושא סעיף 11(ב) – התפטרות עובד עונתי.

ראו מאמר בנושא סעיף 11(ג) – גיוס לשירות סדיר, שירות אזרחי או לאומי.

ראו מאמר בנושא סעיף 11(ה) – התפטרות עובד לאחר שהגיע לגיל פרישה

ראו מאמר בנושא סעיף 11א – פיצויים למתגייס למשטרה או לשירות בתי הסוהר.  

כמו כן ראו תקנות פיצויי פיטורים  (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964

 

פיצויי פיטורים

32. פיצויי פיטורים(1)

 (א)                כל עובד  שעבד לא פחות משנה במפעל ופוטר,  יקבל פיצויי פיטורים בגובה שכר של שבועיים (12  ימי עבודה) בעבור כל שנה משנות עבודתו במפעל ובעבור חלקי שנה שלאחר השנה הראשונה יקבל באופן יחסי לזמן עבודתו.

 אחד עשר חודשי עבודה ייחשבו לשנת עבודה מלאה בשנה הראשונה. כלל זה אינו חל על מקרה בו פוטר העובד ללא זכות לפיצויי פיטורים כמפורט בהסכם.

 (ב) פועל יומי שמלאו לו בפועל 8 שנות עבודה רצופות ומעלה ביום 1.1.73  יקבל בעבור תקופת עבודתו שלאחר 1.1.73, פיצויי פיטורים בשיעור שכר  18 ימי עבודה, בעבור כל שנת עבודה וחלק יחסי לחלקי השנה, כל פועל יומי שימלאו לו בפועל לפחות 8 שנות עבודה רצופות במפעל לאחר התאריך הנ"ל יקבל פיצויי פיטורים בשיעור שכר 28 ימי עבודה בעבור כל שנה החל מהשנה התשיעית ואילך. (2)

פועל חודשי יקבל בעבור תקופת עבודתו כעובד חודשי, פיצויי פיטורים בשיעור שכר חודש לשנת עבודה ובאופן יחסי לחלקי השנה.

(ג) חישוב הפיצויים לעובדים ביומית או בקבלנות ייעשה בעד התקופה שלאחר 1.1964 לפי שכרו היומי או הקבלני של העובד ערב פיטוריו (שכר אחרון) ובעד התקופה שלפני 1.1.64 לפי 80% לפחות מהשכר האחרון בהתאם לחוק. 

(ד) במות העובד יקבלו יורשיו שהיו תלויים בו בפרנסתם את פיצויי הפיטורים להם היה זכאי הפועל אילו פוטר(3)

 

20.       פיצויי פיטורים(1)

20.1   כל עובד שעבד לא פחות משנה במפעל ופוטר, יקבל פיצויי פיטורים בגובה של שבועיים (12 ימי עבודה) עבור כל שנה משנת עבודתו במפעל, ועבור חלקי שנה שלאחר השנה הראשונה יקבל באופן יחסי לזמן עבודתו. אחד עשר חדשי עבודה ייחשבו לשנת עבודה מלאה בשנה הראשונה.

20.2   עובד יומי שמלאו לו 8 שנות עבודה רצופות ומעלה בפועל במפעל יקבל עבור תקופת עבודתו שלאחר 1 בינואר 1973, פיצויי פיטורים בשיעור שכר 18 ימי עבודה עבור כל שנת עבודה וחלק יחסי לחלקי שנה, החל מהשנה התשיעית לעבודתו. (2)

פועל חדשי יקבל, עבור תקופת עבודתו כעובד חדשי, פיצויי פיטורים בשיעור שכר חודש לשנת עבודתו ובאופן יחסי לחלקי השנה.

20.3   חישוב הפיצויים לעובדים ביומית או בקבלנות ייעשה בעד התקופה שלאחר 1 בינואר 1964 לפי שכרו היומי או הקבלני של העובד ערב פיטוריו (שכר אחרון) ובעד התקופה שלפני 1 בינואר 1964 לפי 80% לפחות מהשכר האחרון בהתאם לחוק.

20.4   במות העובד יקבלו יורשיו שהיו תלויים בו בפרנסתם את פיצויי הפיטורים להם היה זכאי העובד אילו פוטר. (3)

 

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה :

(1)                   ראו חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963 והתקנות שהותקנו מכוחו.

(2)                   לעניין הגדלת שיעור הפיצויים לעובד יומי ראו תקנות פיצויי פיטורים (שיעור פיצויי פיטורים לעובד בשכר), התשמ"ג- 1983.  שיעור הפיצויים הוא שכר חודש אחד לכל שנת עבודה גם לגבי עובד בשכר החל מיום 1.8.83.

ראו מאמר בנושא סעיף 12 לחוק פיצויי פיטורים – שיעור הפיצויים.

(3)                   ראו סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג – 1963

ראו מאמר בנושא סעיף 5 לחוק – עובד שנפטר.

 

 

התפטרות מהעבודה והודעה מוקדמת

33. התפטרות מהעבודה והודעה מוקדמת (1)

 עובד רשאי לעזוב את המפעל באותם תנאי הודעה מוקדמת שבהם אפשר לפטרו. ההנהלה תהיה זכאית לוותר על שירותיו של העובד בתקופת ההודעה המוקדמת, כולה או חלקה, אולם תהיה חייבת לשלם שכר בעד תקופת ההודעה בשלמותה.

 

 

 

לא הורחב

הערות להסכם  הקיבוצי :

(1) ראה לענין זה בין היתר סעיפים 38 ו- 38א' לתקנון העבודה

(מספרי הרישום : 7012/79; 7050/78 ; 1108/62) הדן בסנקציה במקרה של התפטרות ללא הודעה מוקדמת; על חובת המשמעת וחובות נוספות המוטלים על העובד.

לענין סנקציה בהתפטרות ללא הודעה מוקדמת מקום בו מדובר בסכום קצוב ומוכח או שאינו שנוי במחלוקת לענין ניכויו משכר העבודה האחרון ראו סעיף 25(ב) לחוק הגנת השכר, תשי"ח- 1958.

ראו מאמר בנושא : סעיף 25(ב) לחוק הגנת השכר – ניכויים משכר עבודה אחרון.

השוו להוראת סעיף 5 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א- 2001.

ראו מאמר בנושא : סעיף 5 לחוק הודעה מוקדמת להתפטרות.   

 

 

פרק ח' – שונות

 

 

העברה לחודשיות

34. העברה לחודשיות

 

(א)                להסכם זה מצורף ההסכם  הקיבוצי הכללי (בסיסי) מיום 13.2.1976 בדבר העברת עובדים יומיים למעמד של עובדי ייצור חודשיים, ומהווה חלק בלתי נפרד ממנו. (1)

(ב)                 בהתאם לסעיף 1 של ההסכם הבסיסי הנ"ל, יעברו כל העובדים בעלי ותק של 7 שנים ומעלה למעמד של עובדי ייצור חדשיים בשנה הראשונה להיכנסו של ההסכם הנ"ל לתוקף או בשנת 1976, המאוחר מבין השניים. בשנה השניה להכנסו של ההסכם הבסיסי הנ"ל לתוקף או בשנת 1977 (המאוחרת מבין השניים) יהיו לעובדי ייצור חדשיים כל העובדים בתום ששת חודשי עבודה רצופה בפועל באותו המפעל מיום שיהיו לעובדים קבועים באותו מפעל בתאם להוראות ההסכם הקיבוצי בכללי לענף הטקסטיל.

 (ג)                  באותם המפעלים בהם נהוג לשלם משכורת י"ג או מענקים מיוחדים לרוב העובדים החדשיים, יחולו תשלומים אלו לאחר 13 שנות עבודה רצופות בפועל באותו מפעל.

התשלומים האמורים יבוא  במקום מענקים ותשלומים אחרים המקובלים לגבי עובדים יומיים או לגבי עובדי ייצור חודשיים שטרם הגיעו לוותק של 13 שנים.

(ד)                  עד לכניסתו לתוקף של ההסכם הקיבוצי הכללי (בסיסי) מיום 13.2.1976 בדבר העברה למעמד של עובדי ייצור חודשיים (1) יהיו עובדים יומיים לעובדים חדשיים לפי ההוראות הבאות :

(1)     פועל יומי יהיה לעובד חודשי לאחר 13 שנות עבודה רצופות בפועל באותו מפעל.

(2)     העברה מפועל יומי לעובד חודשי תעשה במפעל פעם בשנה.

פועל אשר ימלאו 13 שנים לעבודתו במפעל לפני 1 ביולי, יועבר למשכורת חודשית ב- 1 בינואר של אותה שנה. פועל אשר ישלים 13 שנות עבודה במפעל לאחר 1 ביולי, יועבר למשכורת חודשית ב- 1 בינואר שלאחר מכן.

(3)     משכורתו של עובד חודשי תיקבע כדלקמן : תעריף השכר וכןן תוספת הוותק וכל התוספות המקצועיות והמחלקתיות של העובד כפועל יומי כפול 26 ימים תהיה למשכורתו כעובד חודשי; עובד חודשי יהנה כמו פועל יומי מפרמית ייצור או תשלום אחר הקשרו בתפוקה, במידה וקיימת במקום עבודתו.

(4)     משכורתו של עובד בקבלנות שעובר להיות עובד חודשי יהיה שכרו הממוצע ליום במשך 12 החודשים האחרונים כפול 26 ימים.

(5)     חישוב יום העבודה או שעת העבודה (לענין העדרות, שעות נוספות, פרמיות וכו') יהיה כדלקמן: שכר שעת עבודה יהיה התוצאה ממשכורתו של הפועל החודשי חלקי 208.

הנהלת המפעל אינה חייבת בתשלום חלק יחסי של משכורתו של עובד חודשי שאחר או שנעדר  מעבודתו.

(6)     עובד חודשי יהיה זכאי, מיום היותו לעובד חודשי ואילך לאותם התנאים הסוציאליים המוסכמים באותו מקום עבודה לגבי רוב העובדים החודשיים.

(7)     לגבי ביטוח תאונות עבודה, ביטוח מחלה, פנסיית יסוד ב"מבטחים" במסגרת ההסדר שבין התאחדות התעשיינים לבין ההסתדרות הכללית, שעות התחלת העבודה וסיומה, איחורים והעדרויות, דין עובד חודשי כדין פועל יומי בייצור. 

(8)     המענקים והתשלומים האחרים המקובלים כלפי עובדים יומיים מתבטלים לגבי אלה שעובדים לחודשיות ובמקומם יבואו מענקים, משכורת י"ג ותשלומים אחרים הקיימים במקום העבודה לגבי רוב העובדים החודשיים.

 

הערות להסכם הקיבוצי :

(1)                  ההסכם מיום 13.2.1976  -מדובר בהסכם להעברת עובדי ייצור יומיים למעמד של עובדי ייצור חודשיים – הסכם קיבוצי כללי (בסיסי) שנערך ונחתם בתל אביב ביום 13 בפברואר 1973. מספרו 7003/76

 

 

בטיחות וגיהות

35. בטיחות וגיהות

 (א)                על שני הצדדים לשתף פעולה עם המוסד לבטיחות וגיהות ולאחוז באמצעים הדרושים כדי לקיים תנאים סניטריים בהתאם לחוק(1), לחנך את העובדים ברוח של אחריות וזהירות בעבודה ולעשות את כל הדרוש על מנת להבטיח בטיחות בעבודה למנוע מקרי אסון ותאונות בעבודה.

(ב)                 הצדדים ממליצים להקים במפעלים ועדות בטיחות המורכבות מנציגי ההנהלה והעובדים, אשר תפעלנה בשיתוף פעולה עם המוסד לבטיחות וגיהות לשם מניעת תאונות עבודה. ראה תקנון העבודה בסעיפים 39-50  (2)

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי :

(1) פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תש"ל- 1970 והתקנות שהותקנו מכוחה.

ראו עוד: חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד- 1954 והתקנות שהותקנו מכוחו.

(2)תקנון העבודה – הסכם קיבוצי כללי שנערך ונחתם בתל אביב ביום 19 בספטמבר 1962 ועודכן ביום 18 ביוני 1978 וביום 4 ביוני 1979.  

מספרי הרישום : 7012/79; 7050/78 ; 1108/62

*** ההסכם האחרון, המעודכן ביותר לא נמצא באתר משרד הכלכלה. 

 

 

פריון העבודה והייצור

36. פריון העבודה והייצור

 (א)                הצדדים להסכם זה יפעלו לביצוע ההסכם שנחתם בין מחלקת העבודה של התאחדות התעשינים והועד הפועל של ההסתדרות הכללית, על הקמת מועצת ייצור מפעלים המעסיקים מ- 50 פועל ומעלה (1)

(ב)                 במפעלים בינוניים וקטנים בהן אין אפשרות להקים מועצות ייצור כנ"ל הנהלות המפעלים לפי הצעת אחד הצדדים ובהסכמת שני הצדדים – להנהיג שיטות שכר עידוד בהדרכת המדורים המתאימים של ההתאחדות וההסתדרות.

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי :

(1) ראו הסכם קיבוצי – כללים מוסכמים בדבר המועצות המשותפות לפריון העבודה והייצור בתעשיה שנערך ונחתם בתל אביב ב- 16.4.1967

הפסקות זמניות בעבודה

37. הפסקות זמניות בעבודה

 במקרה של הכרה בהפסקת עבודה זמנית מסיבות אשר אינן תלויות בהנהלה ידונו הצדדים בפתרון הבעיה, במגמה למצוא הסדר מתקבל על הדעת של הצדדים המעוניינים. 

לא הורחב

 

ניכויי מיסים

38. ניכוי מיסים(1)

(א) ההנהלה תנכה משכרם של העובדים הנמנים על האיגוד המקצועי של הסתדרות עובדים מס אחיד, ותעביר סכומי הניכויים לרשות לשכת המס ההסתדרותית.

(ב)ההנהלה תנכה משכרם של העובדים שאינם מאורגנים בארגון עובדים כלשהו דמי טיפול מקצועי ארגוני לזכות הארגון היציג כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים בשיעור שנקבע בחוק הגנת השכר והתקנות על פיו. (2) ההנהלה תעביר מדי חודש את הכספים שנוכו על ידה לתעודתם.

הערה : בהתאם לחוק יש לנכות 1% משכרם עד לשכר מקסימלי.

 

21.       ניכוי מיסים(1)

21.1   ההנהלה תנכה משכרם של העובדים הנמנים על האיגוד המקצועי של הסתדרות עובדים מס אחיד, ותעביר סכומי הניכויים לרשות לשכת המס ההסתדרותית.

21.2   ההנהלה תנכה משכרם של העובדים שאינם מאורגנים בארגון עובדים כלשהו דמי טיפול מקצועי ארגוני לזכות הארגון היציג כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים בשיעור שנקבע בחוק הגנת השכר והתקנות על פיו. (2) ההנהלה תעביר מדי חודש את הכספים שנוכו על ידה לתעודתם.

 

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

(1) ראו סעיפים 3 ו- 4  לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז- 1957

(2) ראו סעיף 25 לחוק הגנת השכר , התשי"ח- 1958 והתקנות שהותקנו מכוחו. ראו תקנות הגנת השכר (מקסימום דמי טיפול מקצועי-ארגוני), תשמ"ח-1988

ראו מאמר בנושא סעיף 25 לחוק – ניכויים משכר עבודה

תקנון העבודה

39. תקנון העבודה

תקנון העבודה שנחתם ביום 19 בספטמבר 1962 בין התאחדות לבין הסתדרות המצורף להסכם זה מהווה חלק בלתי נפרד ממנו ומחייב את בעלי ההסכם ואת כל המפעלים והעובדים עליהם חל ההסכם. (1)

 

הערות להסכם הקיבוצי :

(1)                  תקנון העבודה – הסכם קיבוצי כללי שנערך ונחתם בתל אביב ביום 19 בספטמבר 1962 ועודכן ביום 18 ביוני 1978 וביום 4 ביוני 1979. 

מספרי הרישום : 7012/79; 7050/78 ; 1108/62

*** ההסכם האחרון, המעודכן ביותר לא נמצא באתר משרד הכלכלה. 

 

אי הרעת תנאים מקובלים

40. אי הרעת תנאים מקובלים

הסכם זה בא אמנם לקבוע תנאים אחידים במפעלי הגומי בארץ ושני הצדדים להסכם יעשו כל המאמצים לבצוע הדבר, אולם אין הוא בא להרע תנאי עבודה מקובלים ונהוגים במפעלים בודדים, לפני חתימת הסכם הקיבוצי הזה (1)

 

הערות להסכם הקיבוצי :

(1)                  ראו מאמר בנושא : תנאי מכללא בחוזה עבודה

 

פרק ט' – יישוב חילוקי דעות

 

 

41. ועדות פריטטיות ליישוב חילוקי דעות

 41. ועדות פריטטיות ליישוב חילוקי דעות

(א)     בתקופת תוקפו של הסכם זה, מקיימים הצדדים להסכם את הועדות הפריטטיות, שמתפקידן לטפל, לברר ולתווך בחילוקי הדעות שיתעוררו בין הצדדים להסכם זה, בדבר מימוש הזכויות הנובעות מהסכם זה בלבד. (1)

(ב)      (1) חברי הועדה הפריטטית מתמנים על ידי הצדדים להסכם זה או על ידי מי שהוסמך על ידם כמפורט ו/או במכללה.

 (2) המנוי יכול להיות בדרך כלל או לצורך עניין מסוים.

(3) החלטות הועדה יכולות להתקבל רק בהסכמת נציגי שני הצדדים בועדה.

(ג)       הועדות הפריטטיות תוקמנה בשלות הערים הגדולות, ז.א. בתל אביב, חיפה וירושלים ובהסכמה הדדית רשאים הצדדים להקים, לפי הצורך, ועדות משותפות פריטטיות במקומות נוספים.

(ד)       הועדה הפריטטית בתל אביב תשמש גם כועדה מרכזית לגבי הועדות הפריטטיות בחיפה, בירושלים ובמקומות אחרים באם תוקמנה.

(ה)     לא ייושב סכסוך בועדה הפריטטית (מחוץ לועדה המרכזית) במשך שבוע ימים, יועבר הדיון – לפי דרישת הצדדים  לסכסוך- לועדה המרכזית תוך 48 שעות.

הועבר הענין לועדה המרכזית, יחולו על דיוניה הכללים החלים על פעולות הועדה הפריטטית. 

על אף האמור לעיל, לא יועברו לועדה המרכזית חילוקי הדעות הקשורים בקביעת שמות המפוטרים עקב צמצום בעבודה. חלוקי דעות כנ"ל, באם לא ייושבו על ידי הועדה הפריטטית המקומית, יועברו ישירות להכרעת בוררות.

(ו)       לא התכנסה הועדה הפריטטית תוך שבוע ימים מיום שנדרשה לכך על ידי צד לסכסוך, תופעל הועדה המרכזית לפי דרישת אחד הצדדים לסכסוך או לפי דרישת צד אחד להסכם הקבוצי הזה.

במקרה זה תפעל הועדה המרכזית כועדה פריטטית. 

(ז)      לא הופעלה הועדה המרכזית או הופעלה אך לא הגיעה לכלל החלטה, תוך שבוע ימים או בהסכמה – תוך שבועיים (מהתחלת דיוניה), יועבר הסכסוך על ידה – או לפי דרישת אחד הצדדים לסכסוך- תוך 48 שעות מתוך מועד הנ"ל – לבוררות.

 

הערות להסכם הקיבוצי :

(1)                   על זכות העובד לטעון בפני ועדה פריטטית מחד ואי מתן זכות להזמין עדים ולחוקרם בפני ועדה פריטטית ראו :

דב"ע נב/3-26 שרה גרנות נ' מדינת ישראל, משרד החינוך, 21.9.92.

כן ראו : דב"ע לו/3-33 פרץ וינשטיין נ' אל על נתיבי אויר לישראל פד"ע ח' עמ' 44. הדן גם בסדרי הדיון המשמעתי וזכות העובד לטעון בפני ועדה פריטטית.

עוד ראו : דב"ע נא/4-80 ההסתדרות הכללית  נ' מרכז השלטון המקומי ואח', פד"ע כב עמ' 418 שם נקבע כי אין לפרש את האמור בחוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות כמתייחס לסמכות הועדה הפריטטית לדון רק בענייניהם של עובדים הממשיכים להיות מועסקים על ידי רשות מקומית, אלא אף כמעניק  זכות לדון בעניינם של עובדים שהועסקו ע"י רשות מקומית, פרשו מעבודתם מסיבה זו או אחרת ונטען כי זכות מזכויותיהם מכוח החוקה לא קוימה.

משניתנה החלטה על ידי הועדה הפריטטית בתחום סמכותה, החלטה זו מחייבת. הרואה עצמו נפגע על ידי החלטתה, רשאי לבקש את ביטולה על ידי פניה לערכאה השיפוטית המוסכמת, אך אינו יכול לעשות דין לעצמו ולא לקיימה. 

מי שמוסמך לחייב את חבריו מבלי לשאול את פיהם ולעיתים גם חרף התנגדותם, חייב לפעול כך שאותם חיובים לא יישארו אות מתה, אלא יבוצעו הלכה למעשה. כשם שארגון מעבידים או מעביד רשאים לדרוש מארגון עובדים שיורה לעובדים לשמור על סעיפי שקט תעשייתי בהסכם קיבוצי, כך רשאי ארגון עובדים לתבוע מארגון מעבידים שיפעל למימוש ההתחייבויות שזה הטיל על חבריו כלפי העובדים.

 

 

 

בוררות

42. בוררות(1)

(א) חילוקי דעות כל שהם, בדבר מימוש הזכויות הנובעות מן ההסכם הקיבוצי הזה בלבד, ואשר נדונו בועדה המשותפת הפריטטית ולא יושבה בה או לא נדונו משום שהועדה הפריטטית המקומית או המרכזית לא הופעלה – ימסרו להכרעת ועדת הבוררות.

(ב) ועדת הבוררים תהיה בת שלושה, אחד שיתמנה על ידי כל צד ובורר שלישי מכריע, שיתמנה, באין הסכמת הצדדים לשמו של הבורר, על ידי הועדה הפריטטית מתוך הסכמה בתוכה ובאין הסכמה בתוכה, בהגרלה מתוך רשימת הבוררים המוסכמת והמצורפת להסכם זה ומהווה חלק בלתי נפרד ממנו (2)

לפי דרישת אחד הצדדים לסכסוך לא ישמש הבורר השלישי כמכריע והחלטת הבוררים תוכל להתקבל פה אחד או ברוב דעות.

(ג)הסכימו הצדדים לסכסוך למסרו להכרעת בורר יחיד, יתמנה הבורר, באין הסכמת הצדדים לשמו של הבורר, על ידי הועדה הפריטטית,  הועדה הפריטטית תמנה את הבורר במקרה זה מתוך הסכמה בתוכה או באין הסכמה, בהגרלה מתוך רשימת הבוררים המצורפת להסכם זה. (3)

(ד)לא מונו תוך 48 שעות מתום המועד המיועד לגמר הדיון בועדה הפריטטית הבורר או הבוררים על ידי הצדדים או הועדה הפריטטית, הכל לפי הענין ימונו הנ"ל על ידי ב"כ מחלקת העבודה של התאחדות התעשיינים וב"כ האגף לאיגוד מקצועי של הועד הפועל של ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י תוך 48 שעות נוספות.

(ה)הסכם זה מהווה גם הסכם בוררות כמשמעותו בחוק הבוררות, התשכ"ח- 1968 ואין חובה על הצדדים לסכסוך לחתום על שטר בוררים.

(ו)הבוררים לא יהיו קשורים בתקנות  הדיון ובדיני ראיות ו/או בהוראות החוק המטריאלי.

(ז)הבוררים יהיו רשאים לדון שלא בנוכחות אחד הצדדים לבוררות באם נשלחה לצד הנ"ל הודעה מוקדמת של 3 שלושה ימים מראש בדואר רשום בדבר ישיבת הבוררות והצד לא הופיע לישיבה.

(ח)הבוררים לא יהיו רשאים להוציא החלטות ביניים ו/או פסקי דין חלקיים.

(ט)הבוררים יהיו רשאים להמשיך בדיון ואף להוציא החלטת ביניים. פסק דין חלקי או מלא אף בהעדר אחד הבוררים, כשהבורר הוזמן במכתב רשום 3 ימים מראש ולא הופיע לשתי ישיבות רצופות או לא נתן סיבה מספקת לאי הופעתו כנ"ל ובתנאי שבין הבוררים שימשיכו בדיון יהיה הבורר השלישי. החלטת הביניים ופסק הדין החלקי או המלא שהוצא כנ"ל על ידי הבוררים ייחשבו כהחלטת ביניים ו/או כפסק דין חלקי   או מלא של הבוררים, הכל לפי המקרה.

(י)נתמנתה בוררות בהתאם להסכם זה – לא תשמע טענה נגד חוקיות מנויה כל פגם במינויה או דיוניה של הועדה הפריטטית שקדמו למנוי הבוררות, לא ישמשו עילה לפסילת החלטה ו/או פסק בוררים או ביטולם, הצדדים לסכסוך מתחייבים להוציא לפועל את פסק דין הבוררים ללא כל ערעור.

(יא)שכר טרחתו של בורר יחיד, או יו"ר ועדת הבוררים ישולם שווה בשווה על ידי שני הצדדים לסכסוך, יתר חברי ועדת הבוררים לא יקבלו שכר טרחה.

(יב) רשימה מוסכמת של יושבי ראש ועדות הבוררים מצורפת להסכם זה כנספח מס' 7 ומהווה חלק בלתי נפרד ממנו.

ולראיה באו הצדדים על החתום :

בשם ההתאחדות                     בשם ההסתדרות

 

 

הערות להסכם הקיבוצי :

 (1)  סעיף בוררות בהסכם קיבוצי תופס במישור האובליגטורי להבדיל מהנורמטיבי : דב"ע לט/3-115 חברת ששת הכוכבים בע"מ נ' שבתאי פישלר, פד"ע יא 169, פסק הדין מסכם את הפסיקה בנושא.

 (2)                  נספח 7 להסכם.

 

 

נספחים  בדבר התעריפים לענפים השונים בענף – הושמטו.

 

 

מאמרים קרובים