תוכן עניינים

1. צירוף צדדים ישירים להליך »
2. צירוף צדדים ביוזמת בית הדין »
3.  צירוף צד העלול להיפגע »
4.  צירוף מי שרשאי להתייצב בהליך, או צד נדרש »
5.  פסק דין ונפקות של אי צירוף צד »

א. צירוף צדדים ישירים להליך

1. מותר לצרף בחזקת תובעים בתובענה אחת את כל הטוענים לזכות סעד מאותו נתבע – בין ביחד, בין לחוד ובין לחלופין – ושאילו הגישו תובענות נפרדות היתה מתעוררת בהן שאלה משותפת, משפטית או עובדתית.

ראו תקנה 15(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב- 1991.

2. מותר לצרף בחזקת נתבעים בתובענה אחת את כל הנתבעים למתן סעד לאותו תובע – בין ביחד, בין לחוד ובין לחלופין – ושאילו הוגשו נגדם תובענות נפרדות היתה מתעוררת בהן שאלה משותפת, משפטית או עובדתית; אין הכרח שכל נתבע יהא לו ענין לגבי כל הסעד שתובעים בתובענה.

ראו תקנה 15(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב- 1991.

3. ניתן גם לבקש למחוק נתבע. במקרה כזה התובענה נותרת על כנה כנגד נתבעים אחרים, יחולו בה שינויים כפועל יוצר מהמחיקה, כמתחייב מאליו וללא צורך בהנמקת הבקשה לתיקון.

ראו פסק הדין בענין יוסף עובד¹.

4. החלטה על צירוף בעלי דין היא החלטה דיונית הנתונה לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית. סמכות זו מופעלת בריסון, במיוחד מקום בו מדובר בצירוף נתבע בניגוד לרצונו של תובע. כן נקבע שאין בצורך במידע מצד שלישי כדי להצדיק צירופו לתובענה כבעל דין דרוש.

ראו עניין קו שירות².

בעניין חברת ישראל קנדה³ נפסק כי מקרה זה אינו מצדיק סטייה מהכלל לפיו התובע בוחר בנתבע ואין לכפות עליו לתבוע אדם שממנו אינו חפץ לדרוש סעד.

מראה מקום

1. דב"ע נד/3-164 יוסף עובד נ' החברה העירונית לפיתוח התיירות בהרצליה בע"מ, 6.1.95↩
2. בר"ע (ארצי) 69120-01-23 קו שירות טק בע"מ נ' ערן אזולאי ואח' 7.2.23↩
3. בר"ע (ארצי) 38723-04-23 חב' ישראל קנדה מלונאות בע"מ נ' עבדלה חוסין 7.5.23↩