חוק מרשם השבים

• חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים תשמ"א-1981

• תוצאי מחיקת הרשעה
• 20 (א)  מי שנמחקה הרשעתו ייחשב לענין כל דין כאילו לא הורשע, וכל פסול שנפסל בשל ההרשעה, בין מכוח חיקוק ובין מכוח פסק דין, לרבות פסק דין בהליך משמעתי, בטל מיום המחיקה; אולם אין במחיקה כדי להשפיע על מה שנעשה עקב ההרשעה.
  (ב)  ראיה שיש בה גילוי הרשעה שנמחקה לא תהיה קבילה בהליך משפטי או לפני גוף או אדם הממלאים תפקיד ציבורי על פי דין, אלא אם מסר אותה ביודעין מי שהרשעתו נמחקה.
  (ג)   בהליך כאמור בסעיף קטן (ב) לא יישאל אדם שאלות לגילוי הרשעה שנמחקה, ואם נשאל לא יהיה חייב להשיב.
  (ד)  שאלה בדבר עברו הפלילי של אדם תיחשב כאילו אינה מתייחסת להרשעה שנמחקה; על אף חובה המוטלת על פי דין או הסכם, לא ישא אדם באחריות פלילית או אחרת בשל הימנעותו מלגלות הרשעה שנמחקה, והימנעות מלגלות הרשעה שנמחקה לא תיחשב כהעלמת עובדה.
  (ה)  מידע על הרשעה שנמחקה לא יובא בחשבון לענין כל דין, אלא בידי גוף מן המפורטים בפרטים (ב) עד (ה) שבתוספת הראשונה.

בעניין א.מ.ר¹ נפסק שלמרות שלמבקש יש הגנה לפי חוק המרשם ותקנות השבים, תשמ"א-1981 (להלן: חוק המרשם) בכל הנוגע לאי גילוי עברו הפלילי, לפחות בנוגע לעבירות שהתיישנו, לא קמה לו החירות למסור מידע לא נכון בנוגע לשירותו הצבאי, והדבר פועל לחובתו, נוכח הפגיעה ביחסי האמון שנוצרה בשל כך. המשיבה לא פנתה למרשם הפלילי וביקשה מידע בנוגע לעבר הפלילי של המבקש, ולא ביקשה מהמבקש לתת מידע זה בעצמו, אלא המידע נמסר לה על ידי צד ג' באקראי שהגיע למידע באמצעות עיון באמצעי תקשורת הפתוחים לכל דורש. משכך המשיבה לא הפרה את החוק המרשם. עם זאת, במסגרת השיקולים ששקלה המשיבה בנוגע להפסקת העסקת המבקש, העבר הפלילי היה השיקול העיקרי, שיקול הסותר את מהות חוק המרשם. במצב דברים זה על המשיבה היה לבחון אופציות חלופיות להמשך העסקת המבקש ובכך נפל פגם בהליך הפסקת העסקת העובד.

מראה מקום

1. ע"ש(ת"א)11685-10-12 א.מ.ר-נתיב 2 בע"מ / מנפאוארקר בע"מ מחלקת שיקום נכי צה"ל 18.11.12↩