תוכן עניינים

1. כללי »
2.  הזכות לחופשה »
3.  אורך החופשה השנתית »
4. עובד זמני בשכר »
5. הפסקות שלא באות במניין חופשה שנתית »
6. מועד יציאה לחופשה »
7. צבירת חופשה שנתית »
8. רציפות החופשה »
9. תחילת החופשה השנתית – מתן הודעה »
10.  דמי החופשה וחישובם »
11. המועד לתשלום חופשה »
12. איבוד הזכות לחופשה במקרה שהעובד בשכר במקום אחר בזמן החופשה »
13. פדיון חופשה שנתית »
14. דין תשלומי חופשה ופדיון ימי חופשה, בין היתר, לעניין תשלום פיצויי פיטורים ופיצויי הלנה »
15.  פנקס חופשה שנתית »
16. התיישנות חופשה שנתית »

פירוט הכללים

א. כללי

כל עובד זכאי לחופשה. גם עובד העובד על בסיס שכר שעתי, או יומי, או במשרה חלקית זכאי לקבלת חופשה שנתית בתשלום. כך למשל, אף עוזרות בית, מטפלות ומלצרים, זכאים לחופשה שנתית.

בסיס הזכאות לחופשה שנתית הינו חוק חופשה שנתית, התשי"א-1951.

אולם, במקומות עבודה רבים מוסדר נושא החופשה השנתית במסגרת הסכמים או הסדרים קיבוציים או הסכמי העסקה אישיים, במסגרתם ניתן לקבוע כי עובד יהיה זכאי לימי חופשה נוספים מדי שנה, מעבר לקבוע בחוק.

לא ניתן להתנות בהסכם עבודה בין הצדדים על הזכות לדמי ופדיון חופשה שנתית שמקורה בחוק. ניתן זכויות שמעבר לחוק אך לא לגרוע מהן.

מטרת רשימה זו לשפוך אור על הכללים החלים בנושא הזכאות לחופשה שנתית וחשוב הזכות.

ב. הזכות לחופשה »

מהי מטרת חופשה שנתית?

לפי הפסיקה מטרת החופשה השנתית היא מתן אפשרות לעובד לצאת לחופשה על מנת לאגור כוח מבלי שיפסיד את שכרו, ואין מטרת המחוקק להוסיף על שכרו של העובד מבלי שניצל חופשתו למעשה.

מי זכאי לחופשה שנתית?

כל עובד זכאי לחופשה. גם עובד העובד על בסיס שכר שעתי, או יומי, או במשרה חלקית זכאי לקבלת חופשה שנתית בתשלום. כך למשל, אף עוזרות בית, מטפלות ומלצרים, זכאים לחופשה שנתית.

האם הוראות החוק חלות על חופשה שמעבר לחוק – היינו חופשה הסכמית?

התשובה שלילית –  הוראות החוק אינה חלה על חופשה הסכמית, הסכמות הצדדים הם אלו קובעות כל ההיבטים הקשורים לזכות לחופשה הסכמית.

ג. אורך החופשה השנתית »

על איזה בסיס איזה תקופה מחושבת החופשה השנתית?

מחודש ינואר ועד תום כל שנה.

מהו אורך החופשה לפי החוק?

סעיף 3 מעגן בימים קלנדריים את מכסה מכסת לה זכאי העובד בכל שנה קלנדרית (מינואר עד דצמבר בכל שנה).

החופשה בהם נוקב סעיף 3 לחוק חופשה שנתית הם ימים בלוח השנה, ולא "יום עבודה" כמשמעו בחוק שעות עבודה. בשל כך, שכר העבודה היומי הממוצע משמש סכום "רעיוני" של שכר עבודה במונחים של "ימי לוח", וזו הסיבה שהשכר הרבעוני מחולק במספר 90. חלוקת שכר העבודה הרבעוני במספר שונה מ-90 יגרום לכך ששכר העבודה היומי הממוצע ואורך החופשה המחושבת לפי "ימי לוח" לא יעמדו על בסיס שווה, ולכן לא ניתן יהיה להכפילם זה בזה.

האם בחישוב ימי החופשה יש לקחת בחשבון ימי שישי ושבת בהם העובד לא עובד?

התשובה חיובית  – בחישוב ימי החופשה יש להביא להביא גם את ימי שישי שבת בהם העובד אינו עובד ובלבד שתיכלל מנוחה שבועית אחת לכל שבעה ימי חופשה, ככל שהחופשה אינה רציפה.

כך למשל, אם  לזכות עובד עומדת  מכסה בלתי מנוצלת של 14 ימי חופשה . ככל שהעובד ינצל 7 ימים חופשה ברציפות, ינוכו מחשבון החופשה 7 ימים, בין אם העובד עובד חמישה או שישה ימים שבוע. לאחר הניכוי יעמדו  לזכות העובד 7 ימים חופשה בלתי מנוצלים. ככל שהעובד  יצא לחופשה מיום א' ועד ד' בשבוע  ולאחר מכן מיום ב' ועד ד' שבוע ינוכו ממכסת החופשה של העובד 7 ימים חופשה נוספים. בחופשות האחרונות לא הוחשבו ימי ניצול חופשה בימי שישי שבת, משום שהחופשה לא חלה בימים אלו. מכאן,  נובע שמכסת החופשה בימי העבודה בפועל תלוי באלו ימים חלה החופשה והאם וככל שחלה החופשה על יום המנוחה.

ככל שבדוגמה האחרונה ניצל את  יתרת החופשה בת  7 ימים באופן הבא – מימים ה' ועד א' כולל (4 ימי חופשה) ולאחר מכן ניצל העובד חופשה מיום ו' עד א' (כולל). ניתן לנכות מכל 7 ימי חופשה פעם את יום המנוחה. מכאן שמניצול החופשה החופשה האחרונה לא ינוכו ימי המנוחה (שישי ושבת, ככל שהעובד עובד 5 ימים בשבוע; שבת בלבד, ככל שהעובד עובד 5 ימים בשבוע).

האם הוותק של העובד לעניין זכאות חופשה נשמר עם חילופי מעסיקים?

התשובה חיובית –  מכסת החופשה נגזרת לפי הוותק של העובד במקום העבודה, בלי שום קשר לחילופי מעסיקים. האמור נובע מהקבוע בסעיף 3  "אצל מעסיק אחד או במקום עבודה אחד".

מהו שיעור החופשה החל במגזר העסקי?

בהסכם הקיבוצי הכללי בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים ובין ההסתדרות הכללית בדבר הנהגת שבוע עבודה מקוצר במגזר העסקי נקבעו ימי החופשה השנתית להם זכאים עובדים שעברו לעבודה של חמישה ימים בשבוע. על ההסכם הקיבוצי האמור ניתן צו הרחבה ולהלן מובאת מכסת הימים המגיעה לעובדים המועסקים בענפים עליהם חל הצו וזאת בשים לב גם לתיקון חוק חופשה שנתית מיום 16.2.16, ולפיו החל מיום 1.7.16 אורך החופשה השנתית לעובדים בותק של 1-4 שנים גדל ל- 11 ימים נטו (15 ימים ברוטו) והחל מיום 1.1.17 אורך החופשה לעובדים בותק של 1-4 שנים גדל ל- 12 ימים נטו (16 ברוטו).  תשומת הלב לכך כי הימים שבטבלה מציינים מספר ימי עבודה נטו ללא שבתות וחגים.

יוער כי בצווים ענפיים ו/או בהסכמים קיבוציים ו/או בהסכמים אישים נקבעים לעתים זכאות מוגדלת לימי חופשה ומכל מקום העובד יהא זכאי להסכם המיטיב עמו.  כאשר יוזכר כי הוראות חוק חופשה שנתית חלות רק על ימי החופשה הניתנים מכוח החוק.

מה שיעור דמי מחלה לו זכאי העובד שטרם מלאו  לו 18?

עובד אשר טרם מלאו לו 18 שנים זכאי ל-  18 ימי חופשה בשנה.

האם יכול עובד  לקבל דמי מחלה בשיעור גובה יותר הקובע בחוק?

מכוח סעיף 3(א) לחוק חופשה שנתית הותקנו תקנות חופשה שנתית (חופשה מוארכת), תשכ"ד-1963 הקובעות זכאות  לחופשה בשיעור ארוך יותר בשל עבודה למשל, בה נחשף העובד לקרינה ו לחומרים מסוכנים.

איך מחשבים שיעור חופשה לעובד שעבד חלק מהשנה או באופן חלקי?

סעיף 3(א) קובע שיעור הזכאות לעובד העובד שנה שלמה ובשיעור מלא.

בסעיף 3(ב) וסעיף 3(ג) החוק קובע כללים לגבי שיעור הזכאות לחופשה לעובד שהתחיל לעבוד באמצע השנה (שמתחילה כאמור בינואר ומסתיימת בחודש דצמבר) ולגבי עובד העובד באופן חלקי. להלן יפורטו הכללים בנושא:

במידה ויחסי העבודה התקיימו במהלך כל השנה (מחודש ינואר  ועד דצמבר) והעובד עבד באותה שנה לפחות 200 ימים בפועל, אזי מספר ימי החופשה להם יהא זכאי העובד יהיו כמפורט בסעיף 3(א) דלעיל, לפי וותק העובד.

במידה ויחסי העבודה התקיימו במהלך כל השנה והעובד עבד באותה שנה פחות מ- 200 ימים בפועל, אזי מספר ימי החופשה להם יהא זכאי העובד יחושב לפי הנוסחה הבאה:

 מס׳ ימי הזכאות עפ״י הטבלה כאמור לפי הוותק X  מס׳ ימי עבודה בפועל במהלך השנה
                                                                                             200

יושם אל לב שחלק של יום חופשה לא יובא במניין.

במידה ויחסי העבודה התקיימו בחלק משנת העבודה (העובד התחיל  לעבוד באמצע השנה או הפסיק לעבודה באמצע השנה) והעובד עבד באותו חלק של שנה לפחות 240 ימים, אזי מספר ימי החופשה יהיו כמפורט בטבלה דלעיל לפי וותק העובד.

במידה ויחסי העבודה התקיימו בחלק משנת עבודה והעובד עבד בחלק משנת העבודה פחות מ־240 ימים, אזי מספר ימי החופשה יהא לפי החשוב הבא:

      מס׳ ימי הזכאות עפ״י הטבלה  X  מס׳ ימי עבודה בפועל בחלק משנת העבודה
                                                                              240   

חלק של יום חופשה לא יובא במניין הימים.

יש לספור בנוסחאות כאמור ימי עבודה בפועל.

בהתאם לכך,  לא יספרו למשל ימי היעדרות עקב חופשת לידה.

עם זאת יש לספור ימי מחלה בגינם מקבל העובד שכר (דמי מחלה) וכל עוד הוא מקבל בגינם שכר, צוברים זכויות חופשה, כאילו היו ימי עבודה בפועל.

יושם לב כי יישום המכסה הקבועה  בנוסחאות האמורות כפשוטם יוצר קושי במקרה של עובדים המועסקים במשרה חלקית.