עולם העבודה | מאי 24, 2021

מבוא

  1. הגיע בית הדין האזורי למסקנה, כי בנסיבות המקרה הנדון הופרו הוראות סעיפים 2 או 3 לחוק הזכות לעבודה בישיבה, ביחד או לחוד, קמה זכות התביעה לסעדים המנויים בסעיף 4 לחוק ובהם: צו מניעה או צו עשה לתיקון ההפרה; פיצוי כללי לרבות פיצוי ממוני ופיצוי שאינו ממוני בשיעורים לפי שיקול דעתו; פיצויים לדוגמה; ולהורות על יישומן של הוראות החוק במהלך העבודה או ההפסקה, לפי העניין.
  2. עובד שבוצעה כלפיו הפרה של הוראות החוק רשאי להחליט אילו מבין הסעדים הקבועים בחוק ברצונו לתבוע, או האם יתבע סעדים אלה, כולם או מקצתם, בנפרד או במצטבר.
  3. בפסיקה נקבע שזכאותו קביעת הזכאות לפיצוי לדוגמה ושיעורו, תיעשה לאור מהותן של הזכות לעבודה בישיבה והזכות לישיבה בהפסקה, כזכויות חוקיות מוגנות הנגזרות מערכים חוקתיים כפי שפורט לעיל, ובשים לב לנסיבות המקרה הנדון, תוך שיובאו בחשבון, בין היתר, מידת ההפרה וחומרתה, משך ההפרה, כוונה וידיעה מצד המעסיקה, מהות הפגיעה בעובד כתוצאה מן ההפרה ונסיבותיו האישיות של העובד כלפיו בוצעה ההפרה, השיקול הציבורי ההרתעתי.

פירוט הכללים

  • חוק הזכות לעבודה בישיבה ובתנאים הולמים, תשס"ז-2007

  • סמכות שיפוט ותרופות
  • 4. בית הדין לעבודה הוא בעל הסמכות  ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות סעיפים 2 עד 3ב, והוא רשאי: לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק ממוני , ליתן צו מניעה, לפסוק פיצויים שאינם   תלויים בנזק (בסעיף זה – פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 20,000 שקלים חדשים; ואולם רשאי בית הדין לעבודה לפסוק פיצויים לדוגמה בסכום שלא יעלה על 200,000 שקלים חדשים, בהתחשב בחומרת ההפרה או בנסיבותיה..
  • 4 (א)  לבית הדין לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות סעיפים 2 עד 3ב, והוא רשאי:
  • (1)   לפסוק פיצויים, אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין;
  • (2)   ליתן צו מניעה או צו עשה לתיקון ההפרה.
  •           (ב)  (1)   מצא בית הדין לעבודה כי נתבע הפר את הוראות סעיפים 2, 3, 3א או 3ב, רשאי הוא לחייב את המפר בתשלום פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה – פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 20,000 שקלים חדשים; ואולם רשאי בית הדין לעבודה לפסוק פיצויים לדוגמה בסכום שלא יעלה על 200,000 שקלים חדשים, בהתחשב בחומרת ההפרה או בנסיבותיה.
  • (2)   אין בהוראות פסקה (1) כדי לגרוע מזכותו של עובד לפיצויים או לכל סעד אחר לפי כל דין, בשל אותה הפרה; ואולם בית הדין לעבודה לא יפסוק פיצויים לפי אותה פסקה, בתובענה ייצוגית כמשמעותה בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006.
  •           (ג)   הסכומים הנקובים בסעיף זה יעודכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי; לענין זה –
  • "המדד החדש" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
  • "המדד הבסיסי" – המדד שפורסם בחודש שלפני תחילתו של חוק זה;
  • "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

א. קיום תנאים מקדמיים טרם קביעת פיצוי כספי.

בעניין יעקב זואילי1 נקבע שזכאותו של העובד לסעדים הקבועים בסעיף 4 לחוק, תיבחן בשים לב לנסיבות המקרה הנדון, ותקום בהתמלא התנאים שלהלן:

  1. העובד הרים את נטל השכנוע לקיום יחסי עובד ומעביד בינו לבין הנתבע, ולכך שהופרה זכותו לאפשרות ישיבה במהלך ביצוע העבודה, כנדרש בסעיף 2 לחוק.
  2. המעביד לא הוכיח מילוי חובתו לעניין אפשרות לעבודה בישיבה במהלך העבודה, כנדרש בסעיף 2 לחוק, או לא כפר בתחולת החזקה שבדין בנוגע לאפשרות לעבודה בישיבה במהלך ביצוע העבודה כפי הוראת סעיף 2 לחוק.
  3.  המעביד לא עמד בנטל השכנוע להפריך את החזקה שבדין, לא הוכיח כי "ביצועה הרגיל של העבודה אינו מאפשר ישיבה", ונדחו טענות ההגנה שלו בנוגע להעדר אפשרות לביצוע העבודה בישיבה.
  4. העובד הרים את נטל השכנוע להפרת החובה החלוטה בסעיף 3 לחוק, בכך שלא התאפשרה לו ישיבה בהפסקה.

הגיע בית הדין האזורי למסקנה, כי בנסיבות המקרה הנדון הופרו הוראות סעיפים 2 או 3 לחוק הזכות לעבודה בישיבה, ביחד או לחוד, קמה זכות התביעה לסעדים המנויים בסעיף 4 לחוק ובהם: צו מניעה או צו עשה לתיקון ההפרה; פיצוי כללי לרבות פיצוי ממוני ופיצוי שאינו ממוני בשיעורים לפי שיקול דעתו; פיצויים לדוגמה; ולהורות על יישומן של הוראות החוק במהלך העבודה או ההפסקה, לפי העניין. עובד שבוצעה כלפיו הפרה של הוראות החוק רשאי להחליט אילו מבין הסעדים הקבועים בחוק ברצונו לתבוע, או האם יתבע סעדים אלה, כולם או מקצתם, בנפרד או במצטבר.

כדי לראות תוכן רשימה זו עליכם לרכוש מנוי שנתי
רכשתם כבר מנוי?

מראה מקום

  1. ע"ע 33680-08-10 דיזינגוף קלאב בע"מ נ' יעקב זואילי 16.11.11

מאמרים קרובים