עולם העבודה | אוקטובר 28, 2023

נושאים מרכזיים לדיון

  1. תחולת החוק – כללי
  2. עובדי מדינה
  3. יורד ים
  4. משרת אמון
  5. תפקיד הנהלה
  6. משרה שלא ניתן לפקח על שעות עבודתה

הוראת חוק

  • חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951 

  • תחולת החוק
  • 30 (א)  חוק זה אינו חל על העסקתם של: –
    (1)   שוטרים במשטרת ישראל, וכן כל מי שנמנה עם שירות בתי הסוהר;
    (2)   עובדי המדינה שתפקידם מחייב לעמוד לרשות העבודה גם מחוץ לשעות העבודה הרגילות;
    (3)   יורדי ים ועובדי דיג;
    (4)   אנשי צוות אויר;
    (5)   עובדים בתפקידי הנהלה או בתפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי;
    (6)   עובדים שתנאי עבודתם ונסיבותיה אינם מאפשרים למעסיק כל פיקוח על שעות העבודה והמנוחה שלהם.
    (ב)  נתעוררו חלוקי דעות אם עובד שייך לאחד מסוגי העובדים שחוק זה אינו חל על העסקתם, רשאים העובד, המעסיק, ועד העובדים במקום, אם ישנו, או מפקח עבודה, לבקש את הכרעת בית הדין לעבודה, כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969; בית הדין יתן לועד העובדים הזדמנות להשמיע את דברו בדרך שיורה אף אם לא הועד הוא שביקש את ההכרעה.

פירוט הכללים

א. תחולת החוק – כללי

החוק אינו חל על העסקתם של שוטרים במשטרת ישראל, וכן כל מי שנמנה עם שירות בתי הסוהר; עובדי המדינה שתפקידם מחייב לעמוד לרשות העבודה גם מחוץ לשעות העבודה הרגילות; יורדי ים ועובדי דיג;  אנשי צוות אויר; עובדים בתפקידי הנהלה או בתפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי; עובדים שתנאי עבודתם ונסיבותיה אינם מאפשרים למעסיק כל פיקוח על שעות העבודה והמנוחה שלהם.

בנוסף לקבוצות העובדים המפורטות בסעיף 30(א) לחוק, החוק אינו חל גם על קבוצות העובדים המפורטות להלן:

ב. חובת הראייה להוכיח את אחד החריגים שבסעיף 30(א) מוטלת על שכמו של הטוען לתחולתו של החריג.

האמור נפסק בעניין מכמורת1.

ג. יש לפרש את הסעיפים הקבועים בסעיף 30(א) לחוק בצמצום, כך שפחות עובדים יוצאו מתחולת החוק ויותר עובדים ייהנו מההגנות שהחוק מעניק.

המדיניות המנחה בפסיקה פירשה את הסעיפים החריגים לחוק בצמצום2.

ד. יש לפרש את החוק בהתייחס לכך שהוא מטיל עונש פלילי.

החוק מטיל אחריות מוחלטת על הפרתו. חומרה זאת שבהטלת "אחריות מוחלטת" על מעסיק בשל העבדה בניגוד לחוק, השלכה לה על-פירושו של החוק. משמפרשים את החוק כך שאין עובד פלוני מוצא מגדר תחולתו, התוצאה היא שהעבדתו של העובד בשעות נוספות או במנוחה השבועית, אם לא הותרה, מהווה עבירה פלילית3.

ה. בידי המעסיק לא קיימת הסמכות לקבוע על מי יחול החוק ועל מי לא, לא בקביעה בדרך של הסכם קיבוצי ולא בדרך של הסכם אישי.

החוק יוצר נורמה שמעבר לחוזים בין הצדדים, ושאין לצדדים שליטה עליה4.

כדי לראות תוכן רשימה זו עליכם לרכוש מנוי שנתי
רכשתם כבר מנוי?

מראה מקום

  1. עא  268/68  מכמורת חברת פיתוח בתי-מלון בע"מ נ' יהודה שורץ, פ"ד כב(2) 703
  2. ע"ע 300271/98‏ טפקו – ייצור מערכות בקרת אנרגיה ומתקנים  נ' מנחם טל‏, פ"ד לה(2000) 703
  3. דיון (ארצי) לב/10-2 אלישע הכהן נ' חב' יוסף כהן בע"מ, פ"ד ג(1) 478; דיון (ארצי) מט/7-2 ‎מישל רבות‎ ‎נ' הורמון שירותי אחזקה (אילת) ‏, פ"ד כא(1) 117; דיון (ארצי)   נג/188-3 ‎ ‎אי.בי.סי. ניוז אינטרקונטיננטל אינק.‏‎ ‎נ' בנימין מור‏, פ"ד כח(1) 284; עתירה לבג"ץ נדחתה בבג"ץ 5993/95 בנימין מור ואח' נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח' (לא פורסם)
  4. דיון לז/2-4 (ארצי) הארגון הארצי של עובדי התעשיה האוירית לישראל נ' התעשיה האוירית לישראל בע"מ, פ"ד ח(1) 459; דיון (ארצי) מז/6-4 רשות השידור נ' כלל עובדי הטלוויזיה ברשות השידור, 25.1.1986

מאמרים קרובים