פטור בתשלום מענק פרישה

סעיף 9 לפקודה, המצוי בחלק ג' לפקודת מס הכנסה עוסק ב"הכנסות פטורות" מהמס, וסעיף 9 (7א) לפקודה עוסק באופן נקודתי במענקי פרישה.

סעיף 9(7א) לפקודה מעניק פטור לפיצויי פרישה בגובה של משכורת חודש לכל שנת עבודה, בהתאם למשכורת האחרונה.

סעיף 9(7א)(ב) לפקודה קובע פטור ממס למענק פטירה המשתלם לשאיריו של עובד בגובה של משכורת של שני חודשי עבודה לכל שנת עבודה.

הסעיף מגביל את הפטור האמור בשני סייגים

הסייג הראשון: בשום מקרה לא יעלה סכום הפיצויים הפטורים ממס על  12,420 ₪ (נכון לשנת 2020) לכל שנת עבודה או חלק יחסי משנה, כאשר הסכום מותאם למדד על פי סעיף 120ב לפקודה.

היום הקובע לעניין תקרת הפטור הוא יום הקבלה של פיצויי הפיטורים ולא יום הפרישה.

הסייג השני: אם סכום הפיצויים עלה על מכפלת המשכורת האחרונה במספר שנות העבודה אך עדיין היה נמוך מהסכום המירבי האמור בסייג הראשון, כי אזי רשאי המנהל לפטור את העודף כולו או מקצתו עד לגובה של  12,420 ₪ לכל שנת עבודה.

שיקול הדעת של המנהל יתבסס על תקופת השירות, תנאי העבודה, גובה המשכורת ובנסיבות הפרישה. למעשה, פקיד השומה רשאי להגדיל את הפטור ממס על מענקי פרישה וכספי פיצויים באופן אוטומטי וזאת עד לשיעור של כ-150% מהמשכורת הנקובה בטופס 161 (ברוטו) או עד לתקרה – 12,420 ₪ לכל שנת עבודה נכון לשנת 2020, הנמוך מביניהם.

כל סכום שנתקבל על-ידי עובד שכיר כמענק פרישה בנוסף על הסכום הפטור חייב לשאת במס הכנסה (פירותי) רגיל.

הפטור ניתן לא רק לפיצויי פיטורים אלא לכל תשלום ששולם בזיקה לפרישה

כדי להיכנס להוראת הסעיף המקנה הטבה של פטור ממס למענקי פרישה, התשלום צריך להיות קשור בפרישה,  לא מספיק שהוא שולם במועד הפרישה. כל תשלום הניתן בגין הפרישה עצמה (כגון: פדיון ימי מחלה, פיצויים מוגדלים,  מענקי פרישה), וגם אם ניתן לו כינוי שונה ע"י הצדדים ייכלל בגדר פיצויי פרישה.

בהתאם לפסיקה, אין יסוד הגיוני להוציא מתחולת הסעיף פיצויים ששולמו עקב הפרת חוזה העבודה מצד המעסיק.

מהותו האמיתית של תשלום לצרכי מס הכנסה הינה שאלה משפטית אשר קביעת הצדדים לגביה בהסכם פשרה אינה קובעת.

חובת העברת טופס 161

המעסיק חייב למסור טופס 161 מכוח החובה שבסעיף  39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג – 1973  הקובע כי: "בקיום של חיוב הנובע מחוזה יש לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב".