עולם העבודה | ספטמבר 5, 2021
תביעה, דיני עבודה

מאמרים חדשים שהועלו לאתר

  1. עיון בתיקים בבתי משפט ובבתי הדין לעבודה
  2. שאלונים
  3. פרטים נוספים
  4. גילוי מסמכים
  5. פלוגתאות
  6. הודעה לצד שלישי

פסיקה של בית הדין הארצי לעבודה

  • השעייה מהעבודה

  • בעניין ירון זנבל1 בית הארצי מצא לנכון שלא להתערב בהחלטת בית הדין האזורי אשר דחה בקשת מנהל בית ספר אנתרופוסופי לבטל את השעייתו על ידי נציב שירות המדינה, נוכח הגשת תובענה משמעתית נגדו בגין שתי עבירות של מעשה מגונה כלפי מורה בבית הספר, התנהגות שאינה הולמת עובד מדינה ופגיעה במשמעת שירות המדינה.
  • נפסק כי לעניין החלטת ההשעייה אין רלוונטיות לכך שהמתלוננת כבר אינה עובדת בבית הספר, או לפער הזמנים בין מועד החקירה לבין מועד ההשעיה. בעת בחינת השיקול של פגיעה באמון הציבור בשירות הציבורי יש לבחון שאלה זו בהיבט הרחב, של אמון הציבור בכללותו. פעמים רבות, עובד החשוד בהטרדה מינית נמנה עם השכבה הבכירה, החזקה והמקושרת יותר במקום העבודה, ואף נהנה מאהדה גדולה יותר מאשר קורבן ההטרדה המינית במקום העבודה. אולם, בחינת השאלה אם ההשעיה דרושה למניעת פגיעה באמון הציבור בשירות הציבורי צריכה להיבחן גם על רקע הנורמות הראויות במקום העבודה, ובכלל זאת סביבת עבודה מוגנת מהטרדה מינית.
  • כן נקבע, כי בהתאם לפסיקה, ביה"ד אינו שם את שיקול דעתו במקום שיקול דעתו של הנציב, שלו הסמכות להחליט על השעייה, אלא רק מעביר ביקורת שיפוטית על החלטתו, דהיינו בחינה אם היא עומדת באמות המידה שבהן נבחנת החלטה מנהלית – קבלתה החלטה משיקולים ענייניים, סבירות, מדינתיות, הגינות ותום לב ותוך שמירה על כללי הצדק הטבעי. לא נמצא, כי במקרה הנדון מתקיימות נסיבות המצדיקות התערבות בשיקול דעתו של הנציב ובהחלטתו להשעות את המבקש מעבודתו בשלב זה.
  • זכאות לפנסיה לפי חוק שירות המדינה לידועה בציבור

  • בעניין כוכב דה לוי2 נפסק כי יש להכיר במערערת כידועה בציבור של המנוח וכזכאית לגמלת שאירים מכוח חוק שירות המדינה גמלאות. נקבע כי אמות המידה לבחינת מערכת יחסים של "ידועים בציבור" מושתתים על שלושה תנאים והם: קיום חיי משפחה כבני זוג, מגורים משותפים וניהול משק בית משותף. בין התנאים מתקיימת "מקבילית כוחות", והדברים נבחנים לפי התמונה בכללותה ובראי תכליתה של הקצבה.
  • נפסק גם כי אם המגורים המשותפים היו חלקיים, והיו זמנים בהם שהה המנוח בדירתו, אין בכך כדי לפגוע במסקנה כי המערערת והמנוח היו בני זוג וניהלו משק בית משותף. במקרה זה התקיימו נסיבות "המצדיקות" את העדר מגורים משותפים – החיכוכים עם ילדי המנוח, ורצונו להימנע מעימותים עמם.

פסיקה של בית הדין האזורי לעבודה

  • זכות השביתה

  • בעניין שירותי בריאות כללית3 ביה"ד דחה בעיקרה בקשת צד בסכסוך קיבוצי של המבקשת, קופת החולים הגדולה במדינה, למתן סעדים שונים למניעת שביתה של עובדי המנהל והמשק.
  • נפסק כי כמו לכל זכות, גם לזכות השביתה יש גבולות וצורך לאזנה מול זכויות אחרות. המבקשת כקופת חולים, מספקת שירותי בריאות ללקוחותיה, וכקופת החולים הגדולה בישראל מדובר בלקוחות רבים. השירות אותו מספקת המבקשת הוא בבחינת זכות יסוד מצד עצמו לכל אזרח. אך, בהינתן גבולות השביתה ששורטטו בהחלטה קודמת, באיזון בין זכות עובדי המנהל והמשק לשבות לבין זכותה של הכללית להגן על עסקיה וענייניה ואף זכותו של הציבור להיזקק לשירותיה, זכותם של עובדי המבקשת על העליונה. זאת, אף כי אין חולק שמדובר בשביתה במקום עבודה המספק "שירות חיוני".
  • אשר לטענה שמדובר בשביתה כנגד החלטת הריבון, לפי הפסיקה, בכל שביתה נגד החלטת המדינה יש פן פוליטי אך כל עוד נושא השביתה הוא תנאי העבודה, מדובר בשביתה לגיטימית.
  • יצויין כי השביתה הוכפפה למגבלות מטעמי מידתיות ומאזן זכויות, כך שלמעשה מדובר בעיצומים/צעדים ארגוניים.
  • הפרת חוק עבודת נשים וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה

  • בעניין דבורה מסורי4 ביה"ד פסק לזכות התובעת פיצוי בגין הפרת חוק עבודת נשים בגין פיטורים בתקופת ההיריון  (12,000 ₪) ובגין פיטורים לאחר חופשת לידה (26,000 ש"ח). עוד נפסקו לזכות התובעת פיצוי בגין הפרת חובת השימוע (6,000 ש"ח).
  • הפרת חוק הזכות לעבודה בישיבה

  • בעניין דבורה מסורי4 נפסק שהנתבעת הפרה את חוק הזכות לעבודה בישיבה, נוכח אי העמדת מושבי עבודה במספר מספיק לעובדות במהלך העבודה ובמהלך ההפסקה ובאי התאמת סביבת העבודה להמלצה הרפואית לתובעת לעבוד בישיבה. נקבע שנתבעת תפצה את התובעת בסך של 15,000 ₪.
  • חובת גילוי מידע לארגון העובדים

  • בעניין איגוד עובדי הסלולר5  – בקשת ארגון העובדים לקבל לעיונו – פנייה למשרד התקשורת ומצגת המתמקדת בחטיבה עסקית של המשיבה שאין כוונה למזגה אלא לפצלה כפעילות נפרדת, לצורך קיום חובת ההיוועצות וניהול משא ומתן בעקבות שינוי מבני ארגוני מתוכנן בשלוש חברות בת של המשיבה, נדחתה.
  • נקבע גם כי על נציגות העובדים חלה "חובת תום הלב" בעת שהיא פונה בבקשה לקבל מידע לצורך היוועצות וניהול משא ומתן, כך שעליה לבקש רק מידע שנחוץ לה לגיבוש עמדה בנוגע לשינוי המבני ולהימנע מלבקש מידע שיכול ויסייע לה בעניינים זרים, מידע שיש חשש שיפגע בצדדים שלישיים ובמעסיק, וזאת כאשר אין הכרח בו לשם גיבוש עמדתו לצרכי היוועצות. ככל שנציגות העובדים מעוניינת לקבל לידיה נתונים כלכליים היא רשאית לבקש אותם, אך עליה למקד את דרישותיה.
  • בנסיבות העניין דנן נקבע כי אין מקום לגלות את המסמכים המבוקשים לשיקולים עסקיים שעל פניו אינם רלבנטיים ל"תכלית מסירת המידע" כפי שהציגה נציגות העובדים (קבלת מידע לגבי תכנית השינוי המבני-ארגוני המתוכנן והחלופות שנשקלו קודם לכן) וכאשר יש חשש לפגיעה בסודות מסחריים.
  • לימודים מרחוק לאור נגיף הקורונה

  • בעניין אור שמש6 נפסק כי החלטת מנהלת בית הספר בו לימדה התובעת ומשרד החינוך, לפיה התובעת – מורה בבית ספר יסודי – תלמד בלמידה מרחוק, מבלי שתהיה פגיעה במסגרת העסקתה ובזכויותיה הכספיות, היא החלטה נכונה, ראויה וניתנה בסמכות, וכי התובעת לא הופלתה לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. יובהר כי התובעת טוענת כי בשל מגבלה בריאותית קשה לה לעטות מסכה, ולכן היא פטורה מכך.

מראה מקום

  1. בר"ע (ארצי) 13473-08-21 ירון זנבל נ' מדינת ישראל 9.8.21
  2. (ארצי) 47066-02-21 כוכב דה לוי נ' מדינת ישראל  23.8.21
  3. ס"ק (תל אביב-יפו) 2750-07-21 שירותי בריאות כללית נ' ההסתדרות הכללית החדשה 6.8.21
  4. סע"ש (תל אביב-יפו) 62360-02-18 דבורה מסורי נ' פייר גליו בע"מ 27.8.21
  5. ס"ק (תל אביב-יפו) 25447-06-21 הסתדרות העובדים הכללית החדשה – איגוד עובדי הסלולר האינטרנט וההייטק נ' בזק בינלאומי בע"מ  9.8.21
  6. סע"ש (באר שבע) 58948-02-21 אור שמש נ' מדינת ישראל – משרד החינוך 26.8.21

מאמרים קרובים