מאמרים חדשים שהועלו לאתר

1. פסק דין
2. ערעור

פסיקות בג"צ

• התערבות בג"צ בפסיקת בית הדין הארצי

• בעניין אביב חזיזה¹ נדחה ערעור העותרים, נגד החלטת בית דין אזורי לעבודה בו נקבע, כי העותרים, שהם עובדים בחברה, ימחקו מן ההליך המתנהל בבית הדין האזורי לעבודה – במסגרת סכסוך קיבוצי הנוגע למעמדה של ההסתדרות כארגון יציג בקרב עובדי החברה – כיוון שהם לא צד להליך וגם לא צד נדרש. נפסק – כידוע, בימ"ש זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות בתי הדין לעבודה. התערבות בג"ץ בהחלטות כגון דא, שמורה אך למקרים חריגים, שנמצא כי מתקיימים בהם שני תנאים מצטברים: כי נפלה טעות משפטית-מהותית בהחלטה, וכי שיקולי צדק מחייבים את התערבות בג"ץ. בתוך כך, על ביהמ"ש לתת דעתו על השאלה האם עסקינן בהחלטה המצויה בתחומי המומחיות של בתי הדין לעבודה, שאז מידת ההתערבות תהא מצומצמת אף יותר. מעבר לכך, כאשר ההחלטה היא בעלת אופי דיוני, וגבולותיה תחומים לגדרי ההליך הספציפי, היקף ההתערבות יהא מצומצם שבעתיים. העתירה דנן אינה עומדת באמות המידה המצומצמות לעיל.

פסיקות בית הדין הארצי לעבודה

• תיקון כתב תביעה

• בעניין רפאל בוזגלו² נקבע שמדיניות ביה"ד לעבודה בכל הנוגע לתיקון כתבי טענות היא ליברלית וגמישה, לפיה ככלל ולמעט במקרים חריגים ינקוט ביה"ד לעבודה גישה ליברלית, וככלל, ייעתר לבקשות לתיקון כתב התביעה מקום בו הבקשה אינה לוקה בשיהוי, הוגשה בתום לב, הנזק לצד האחר ניתן לפיצוי בכסף ומקום בו יהיה תועלת בתיקון לבירור הפלוגתאות. 

• התערבות ערכאת הערעור בהחלטה דיונית

• בעניין רפאל בוזגלו² נקבע שכלל הוא שביה"ד הארצי, כערכאת ערעור ימעט להתערב בהחלטות דיוניות של הערכאה הדיונית הדנה בסכסוך, אלא מקום בו ההחלטה מופרכת על פניה. החלטת ביה"ד האזורי מושא בקשה זו אינה באה בגדרי אלו משעה שהבקשה לתיקון כתב תביעה לקתה בשיהוי ניכר.

• צירוף ידיד בית משפט להליך

• בעניין עמתות קו לעובד³ נפסק שמוסד "ידיד בית המשפט" הוכר בשיטת המשפט הישראלית בעניין קוזלי. מוסד זה נועד לאפשר למי שאינו צד ישיר לסכסוך להציג בפני בימ"ש אינטרס או מומחיות מיוחדים שהוא מייצג מתוקף תפקידו או עיסוקו, כאשר הדבר רלוונטי ועשוי לתרום תרומה ממשית להכרעה בסכסוך הספציפי שבפני בית המשפט. לצורך הכרעה בבקשה להצטרף להליך כ"ידיד בית המשפט", יתחשב בימ"ש אליו הוגשה הבקשה במכלול השיקולים הנוגעים לעניין, בין היתר, מידת התרומה הפוטנציאלית הגלומה בצירוף המבוקש אל מול החשש כי צירוף כאמור יפגע ביעילות הדיון, בצדדים ובזכויותיהם. לשם כך, יבחן בימ"ש את מהות הגוף, מומחיותו, ניסיונו והייצוג שהוא מעניק לאינטרס בשמו הוא מבקש להצטרף להליך; סוג ההליך והצדדים לו; מהות הסוגיה העומדת להכרעה, ועוד. בנסיבות העניין, לאור תחום עיסוקה של המבקשת, מומחיותה וניסיונה, הרי שבהצטרפותה להליך יהיה כדי לתרום תרומה בעלת משמעות לסוגיה המתבררת במקרה זה.

• תנאים למתן סעד זמני

• בעניין יהודה ביטון⁴ נקבע שהמבחן להושטת סעד זמני הוא מבחן משולב של סיכוי התובענה ומאזן הנוחות, כשבין שני שיקולים אלו מתקיים יחס של "מקבילית כוחות". היינו, ככל שבימ"ש יתרשם כי סיכוייו של מבקש הסעד לזכות בתביעתו גבוהים, יקל עימו בדרישת מאזן הנוחות, ולהיפך. במקרה הנדון, בין היתר, מאחר שנמצא שלא יגרמו למבקש נזקים בלתי הפיכים מאי ההיעתרות לסעד הזמני, נדחתה הבקשה למתן סעדים זמניים.

פסיקת בית הדין האזורי לעבודה

• התפטרות לצורך טיפול בילד

• בעניין חיים איסייב⁵ נקבע שאין צורך להראות כי ההתפטרות הורה הייתה רק למטרת הטיפול בילדים ודי להוכיח שהאישה חזרה לעבודתה ובן זוגה התפטר כדי לטפל בילדים, כאשר ההחלטה יכולה להיות מבוססת על שיקולים נוספים, ולכן אין להורות על השבת פיצויי פיטורים ששולמו לעובד.

• חובת גילוי של של קרן פנסיה אינה חייבת להיות בע"פ ויכולה להיות בכתב

• בעניין יוגב שפירא⁶ נקבע שבפרשת חד'ר נפסק כי אין במסגרת חובת הגילוי היזום חובה על קרן הפנסיה ליצור קשר עם העמית ולוודא באופן פוזיטיבי כי הוא הבין כיצד עליו לפעול ודי במשלוח הודעה בכתב. בעניין בן אמיתי נפסק בדעת רוב כי קרן הפנסיה יוצאת ידי חובת הגילוי במשלוח הודעה בכתב המגלה לעמית בשפה ברורה את האפשרויות העומדות בפניו ואת המשמעויות שלהן. במקרה זה המשיבות הבהירו לעמיתיהם בצורה ברורה במספר דרכים על האופציה לפיה ניתן לוותר על ביטוח השאירים. ודוק, חובת הגילוי אינה פוטרת את העמית מחובתו לקרוא את המסמכים הרלוונטיים לעניינו וכי בהינתן גילוי מלא של מסמכי ההתקשרות, חברת הביטוח מילאה את חלקה.

• אין חובה על קרן הפנסיה לבדוק האם הגילוי הינו אפקטיבי

• בעניין יוגב שפירא⁶ נדחתה טענת מבקשים לפיה על המשיבות היה לבדוק האם הגילוי המתבצע על ידיהן "אפקטיבי" וכי בהעדר אותה "אפקטיביות" המשיבות מפרות את חובת האמון והזהירות בן הם חבות מכוח סעיף 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסים (קופת גמל), התשס"ה-2005 לא הוכחה. נפסק גם אם טענה זו הייתה מוכחת והיה מסתבר שרק מספר נמוך של עמיתים מימשו את זכותם לבטל את הכיסוי הביטוחי, אין באמור דבר, הואיל ויש לבחון מה הסיבה שעשו כן או לא עשו כן. הדין אינו מכיר בגילוי "אפקטיבי", ולא נקבעה בפסיקה חובה שכזו. יתר על כן, טענת האפקטיביות מצריכה בירור פרטני לגבי כל עמית, האם הגילוי שנעשה על ידי המשיבים היה אפקטיבי עבורו וכן בירור לגבי הסיבה שהחליט כל עמית, שלא לוותר על הכסוי הביטוחי למרות שאין לו שאירים, כאשר לא מן הנמנע כי מדובר בבחירה מושכלת.

מראה מקום

1.   בג"בג"ץ 6915-21 אביב חזיזה נ' בית הדין הארצי לעבודה 25.10.21↩
2. בר"ע (ארצי) 31360-09-21 רפאל בוזגלו נ' בי-בי כבישים עפר ופיתוח בע"מ 7.10.21↩↩
3. ע"ע (ארצי) 39015-04-21 עמותת קו לעובד נ' קרן קיימת לישראל 17.1021↩
4. ע"ע (ארצי) 40654-09-21 יהודה ביטון נ' מועצה אזורית הגלבוע 7.1021↩
5. סע"ש (תל אביב-יפו) 62675-06-18 חיים איסייב נ' בית הכלב בע"מ 10.10.21↩
6.  ת"צ (תל אביב-יפו) 42476-03-18 יוגב שפירא נ' הראל פנסיה וגמל בע"מ 24.9.21↩↩