מאמרים שהועלו לאתר

1. שינוי החלטת ביניים
2. ראיות, עדויות הזמה, ידיעה  שיפוטית
3. הסכמות דיוניות
4. ניהול פרוטוקול ותיקונו
5. עיון בתיקי בתי המשפט או בתי הדין לעבודה
6. פומביות הדיון

פסיקות בית הדין הארצי לעבודה

• רכיב שעות נוספות גלובאליות אוטנטי אינו רכיב לפיצויים

• בעניין ליאוניד גל¹ נפסק שהעובדה שמופקדים דמי גמולים בגין רכיב שעות נוספות גלובאליות לא מלמדת בהכרח כי רכיב שכר זה הוא חלק מהשכר הקובע לפיצויי פיטורים.

• פגם בתלושים

• בעניין ליאוניד גל¹ נקבע כי סעיף 26א(ב) לחוק הגנת מקנה פיצוי לדוגמא משהפגם בתלוש מתרחש כאשר לעובד משולם שכר שאינו משתקף בתלוש השכר ולא במקרה שבו השכר ששולם סוטה מהדין.

• העדר זכאות לתשלום בגין עבודה ביום מנוחה

• בעניין ליאוניד גל¹ נקבע שמכוח ההסכם הקיבוצי הכללי בדבר קיצור שבוע העבודה לחמישה ימים הפך היום השישי ליום פנוי שעבודה בו תיחשב בנסיבות מסוימות לעבודה בשעות נוספות ולא לעבודה ביום המנוחה השבועית.

• תשלום ש"נ גלובאליות בא על חשבון תשלום שעות נוספות במקרה של אי עמידה בהלכת ברד

• בעניין ליאוניד גל² נקבע כי שעה שגמול שעות נוספות גלובלי אינו עומד בתנאים שנקבעו בעניין אוריאל ברד על מנת שהוא ייחשב למיצוי הזכות, אותו גמול יבוא על חשבון הזכות הזכאות לפי החישוב הקבוע בחוק.
• החישוב  מחדש יעשה באופן הבא –
• א. זיהוי הנתונים המספריים אודות היקפי העבודה בכל חודש, תוך חלוקה לשעות תקן ושעות נוספות. השכר שיילקח בחשבון הוא שכר הבסיס ללא גמול השעות הנוספות הגלובלי, ככל שהינו אותנטי.
• ב. תחשיב הזכאות בחודש נתון – בכל חודש נתון ייערך תחשיב אריתמטי של הזכאות תוך עריכת התחשבנות חודשית בשים לב לערכן של השעות הנוספות, ולא רק למספרן, והכל בהתאם לנפסק בעניין ריין.
• ג. תחשיב בין-חודשי של הזכאות – ככל שהצדדים הסכימו מראש על הסדר שעות נוספות גלובלי, ונקבע שזה אינו פיקטיבי, הרי שיש מקום לעריכת התחשבנות בין-חודשית.
• ד. התחשבנות בין-חודשית יכולה להיעשות על בסיס השיטה המשותפת או השיטה הנפרדת, כשברירת המחדל במצב בו כפות המאזנים מעויינות היא השיטה הנפרדת.
• ה. לפי השיטה המשותפת – העודף שבידי העובד בחודש נתון עקב אי השלמת שעות התקן ניתן להתחשבנות (לקיזוז) מחוסר בגמול שעות נוספות בחודש אחר. לפי שיטת החישוב הנפרדת העודף לא ניתן לקיזוז.
• ו. הברירה בין השיטות תלויה בהסכמת הצדדים מראש ובהתנהגותם כמבטאת את ציפיותיהם הסבירות.

פסיקת בית האזורי לעבודה

• התעמרות בעבודה

• בעניין יוסף גולן³ נקבע שממכלול הראיות עולה כי היחס של הממונה כלפי התובע בתקופה שמחודש 10/18 עד חודש 1/19 לא היה נאות, וכי מוטב היה להציב את התובע במקום אחר עד למציאת תפקיד אחר/פיטורים (או לחילופין ללוות את ההשתלבות שלו במחלקה). עם זאת, אין לקבל את טענות התובע בדבר הנזקים הנפשיים שנגרמו לו כתוצאה מההתעמרות בעבודה בתקופה זו. לנוכח האמור נקבע שעל הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בגין התעמרות בעבודה בסך 50,000 ₪.

• חוק שוויון הזדמנויות בעבודה

• בעניין יוסף גולן³ נקבע שהנתבעת לא עמדה באופן מספק בחובות ההתאמה הקבועות בחוק שוויון ההזדמנויות לאנשים עם מוגבלות, בחובה לפעול באופן סביר על מנת לקדם ייצוג הולם של אנשים עם מוגבלויות במקום העבודה ולאפשר קליטה מיטבית של התובע בשורותיה, ובפרט מקום שמדובר במעסיק מסוגה ובגודלה של הנתבעת. לנוכח כל האמור נפסק לתובע פיצוי בגובה 20,000 ₪ בגין הפרת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

• יציגות ההסתדרות הלאומית בחברת גיל קאר

• בעניין גיל קאר⁴ נפסק כי יש להכריז על יציגות ההסתדרות הלאומית במשיבה, על יסוד הבדיקה שערך בודק חיצוני לפיה קיימת יציגות של המבקשת, וכי אין ליתן תוקף לטפסי ביטול חברות שהושגו על ידי ארגון 'תחרות'.

• ביטול פיטורי עובד
• בעיין עזריאל רוזנברג⁵ ניתן צו  להשבה לעבודה של עובד בן 66, המועסק אצל המשיבה במשך כ-32 שנים. 

מראה מקום

1. ע"ע (ארצי) 10341-12-20 לאוניד גל נ' סיסמופ טכנולוגיות בע"מ 22.11.21↩↩↩
2. ע"ע (ארצי) 10341-12-20 לאוניד גל נ' סיסמופ טכנולוגיות בע"מ 22.11.21↩
3. סע"ש (תל אביב-יפו) 14761-06-19 יוסף גולן נ' חברת החשמל לישראל בע"מ 16.11.21↩↩
4. ס"ק (תל אביב-יפו) 50149-06-21 הסתדרות העובדים הלאומית נ' חברת גיל קאר מערכות (98) בע"מ 15.11.21↩
5. סע"ש (תל אביב-יפו) 2503-11-21 עזריאל רוזנברג נ' החברה לפיתוח פתח-תקוה בע"מ  11.1121↩