מאמרים חדשים שהועלו לאתר

הוצאות משפט

פסיקת בית המשפט העליון

• זכות עיון בתיק בית המשפט

• בעניין יצחק מצליח¹ נקבע שלנוכח מעמדה הרם של זכות העיון הנגזרת מעקרון פומביות הדיון, הלכה היא שעל המתנגד לעיון רובץ הנטל לשכנע בקיומו של טעם ממשי, קונקרטי וכבד משקל המצדיק את שלילת העיון או הגבלתו. לעומת זאת, מבקש העיון רשאי להסתפק בהנמקה קצרה שכל תכליתה לבאר לבימ"ש מהו האינטרס שלו בעיון, וזאת לצורך איזון אינטרס זה מול אינטרסים אחרים.

פסיקת בית הדין הארצי לעבודה

• כימות תביעה

• בעניין חנה דניאל² נקבע כי במקרה זה, יש לחרוג מהכלל לעניין כימות התביעה, ולדון במסגרת תביעה למתן פסק דין הצהרתי בזכאות המערערים כי הוותק בעבודה אותו צברו בעבודתם בחברת שלג לבן יוכר כוותק לעניין תשלום זכויות תלויות ותק המגיעות להם כעובדי מדינה. כן נקבע שעל המערערים לכמת את רכיב "עגמת נפש והוצאות", שכן המידע הדרוש מצוי כולו אצלם.

• מחיקת תביעה בהרכב יחיד

• בעניין רבקה בנחיל³ נקבע ששופט של ביה"ד אזורי, בהרכב יחיד, אינו מוסמך למחוק לבדו תובענה לבקשת נתבע, אלא בעקבות אי התייצבות התובע או בהסכמת התובע, ואף אין הוא מוסמך לדחות על הסף לבדו תביעות. פסק דין אשר ניתן במותב חסר, בלא שניתנה החלטה על כך כאמור בחוק – דינו להתבטל.

• השתק פלוגתא

• בענייין משה אלגרישי⁴ נפסק כי ההליך הראשון שנוהל בין הצדדים יצר השתק פלוגתא בהליך אחר שמתנהל בין אותם צדדים, על אף שהתשתית העובדתית שנקבעה במסגרת ההליך הראשון מבוססת על הסכמת הצדדים, ולא על קביעה של ביה"ד לאחר שמיעת עדויות הצדדים, וזאת בכפוף לכך שתתאפשר השלמה או חידוד של התשתית העובדתית הנדרשת לקבלת ההכרה בהליך האחר, ככל שהדבר נדרש.

• פיטורים שלא בתום לב

  בעניין יצחק קופפרמן⁵ נפסק כי פיטורים שלא תום לב יכולים ללבוש מספר צורות, כגון הסוואת עילת הפיטורים האמיתית. הוכחת טענה כזו אפשרית, בין היתר, בדרך של הפרכת עילת הפיטורים הנטענת או על דרך הוכחה כי הנטען כלפי העובד נעשה על דרך של העצמה או החמרה. יחד עם זאת, בעת בחינת שאלה זו, על ביה"ד להזהיר עצמו ולוודא שאינו מחליף את שיקול דעתו של המעסיק בשיקול דעתו. כן נקבע שמדובר בנטל לא פשוט להרמה על ידי העובד, שכן הוא נוגע בליבת הפררוגטיבה הניהולית הכוללת את זכות המעסיק להעריך את תפקוד עובדיו, ומשכך נדרשת תשתית ראייתית מניחה את הדעת כי הערכת התפקוד שגויה באופן משמעותי כך שההסבר היחיד שנותר לשגגה הוא חוסר תום לב.

• פיטורין לאחר תקופת ההעסקה קצרה

• בעניין יצחק קופפרמן⁶ נקבע כי מעסיק זכאי שלא להמשיך העסקת עובד שאינו שבע רצון ממנו, גם לא בצורה קיצונית. לא כל שכן, כאשר עסקינן בפיטורים לאחר תקופה קצרה במהלכה נבדקת התאמת העובד לעבודתו.

פסיקה של בתי הדין האזוריים לעבודה

• פגיעה בזכות ההתארגנות

• בעניין שלומי יוסף⁷ נפסק לזכות העובד פיצוי כספי  בסך של 25,000 ₪, משנמצא  כי העובד  לא הגיש מועמדות לוועד העובדים, לאחר שנמסר לו על הממונים עליו כי הגשת מועמדות היא בגדר "קו אדום" וכי לא יוכל להיות עובד מרכזי במחלקה בשל כך.

• התעמרות בעבודה

• בעניין שלומי יוסף⁷ נפסק לזכות העובד פיצוי כספי בסך של  50,000  ₪, משנקבע, בין היתר, שהעובד  הוכיח כי התקיימה התנהלות נמשכת כלפיו שבא לידי ביטוי בפגיעה בו באמצעים מילוליים (צעקות, ביקורת לא מוצדקת וכד'), פגיעה במעמדו, ניטור יתר, בקרת יתר, דקדקנות יתר, הפגנות שליטה, התנהגות אימפולסיבית והרסנית, הלבנת פנים בפומבי, פגיעה בשם הטוב, הסתה של עובדים אחרים נגדו, ושימוש לרעה בזכות משפטית בחוסר תום לב כלפי העובד.

• פיצויים בגין פיטורין שלא כדין

• בעניין שלומי יוסף⁷ נפסק לעובד פיצוי כספי בסך של 80,000 ₪, לאחר שנמצא כי לא הייתה סיבה מוצדקת לפיטורין ושנפלו פגמים בהליך השימוע ומהלכו.

• השבת לעבודה

• בעניין שלומי יוסף⁷ נדחתה תביעת העובד  להשבה לעבודה למרות פגמים רבים שנפלו בפיטורים, משדרך המלך במקרה של הפרת חוזה עבודה הייתה ועודנה במתן סעד של פיצוי כספי ולא במתן סעד של אכיפת יחסי העבודה, משחלפו למעלה מחמש שנים ממועד הפיטורים והתובע לא הגיש צו למניעת פיטורים, וכן בשים לב יחסי העבודה העכורים שנוצרו.

• שלילת תשלום פיצויים באופן חלקי

• בעניין דני זולגלבק⁸ נקבע כי הנתבעים הוכיחו כי מעשי התובע נכנסים בגדרי עבירת משמעת חמורה המצדיקה שלילה חלקית של פיצויי הפיטורים (25%), משהתובע אישר למתאמנים להיכנס ללא תשלום ללא אישור הנתבע, ידע על הגדלת שעות פיקטיביות של עובדים, לא עדכן את הנתבע כי הוא עושה שימוש בציוד שנזרק מהסניפים לצורך רווח אישי וכן והיה מודע לתופעה של שימוש בסמים (סטרואידים) על ידי מתאמנים ובחר להעלים עין. כל אלה מלמדים על הפרה חמורה של חובת האמון המוגברת שחב התובע, במיוחד נוכח תקופת עבודתו הלא מבוטלת ותפקידו המרכזי בניהול סניפים.

• שלילת זכות השימוע שעה שמיוחסים לעובד מעשים חמורים

• בעניין דני זולגלבק⁸ נדחתה טענת הנתבעים כי היו רשאים  לוותר על עריכת שימוע בשל חומרת הטענות והממצאים כלפי התובע, תוך שנקבע כי  שימוע בנסיבות כאלה נדרש ביתר שאת, שהרי ככל שההתנהלות המיוחסת לעובד חמורה יותר – כך ראוי לאפשר לו להגן על שמו הטוב ולהתגונן מפני השלכות המיוחס לו. במכלול נסיבות העניין נפסק לזכות התובע הפיצוי כספי בסך 62,500 ₪.

מראה מקום

1. רע"א 7906-21 יצחק מצליח נ' אריה מיטרני 13.1.22↩
2. בר"ע (ארצי) 2015-03-21 חנה דניאל נ מדינת ישראל 17.1.22↩
3. עק"ג (ארצי) 52573-08-21 רבקה בנחיל נ' מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ 13.1.22↩
4. בר"ע (ארצי) 29723-11-20 משה אלגרישי נ' המוסד לביטוח לאומי  18.1.22↩
5. ע"ע (ארצי) 3799-07-21 יצחק קופפרמן נ' אוויה תקשורת ישראל בע"מ  16.1.22↩
6. ע"ע (ארצי) 3799-07-21 יצחק קופפרמן נ' אוויה תקשורת ישראל בע"מ (עבודה, 16.1.22↩
7. סע"ש (ירושלים) 28130-08-17 שלומי יוסף נ' רשות מקרקעי ישראל  9.1.22↩↩↩↩
8.   סע"ש (נצרת) 27053-06-17 אשד גטוע נ' דני זוגלובק  10.1.22↩↩