מאמרים שהועלו לאתר

טבלת ההסדר הענפי בתחום ההסעים

חקיקה

1. חוק עובדים זרים (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון מס' 21), התש״ף-2020
2. הודעה על עדכון סכומי אגרות ודמי היתר לפי חוק עובדים זרים – 3146

פסיקת בית הדין הארצי לעבודה

• פיצול שכר נטו שסוכם עם העובד לרכיבי שכר פיקטיביים

• בעניין דוד אדומים¹ מצא בית הדין האזורי שעם העובד סוכם שכר נטו ופיצולו בתלוש השכר לרכיבים שונים (תוספת ארוחות, תוספת מקצועית, אשל פטור, שווי ארוחות וכן החזר הנסיעות) נעשה בצורה מלאכותית, משכך אותם רכיבים הינם שכר לכל דבר ועניין לצורך חישוב זכויות. בית הדין הארצי אישר פסיקה זו.

• תשלום בעד ש"נ גלובאליות בשיעור גבוה שאינו משקף תשלום בעד ש"נ בפועל

• בעניין דוד אדומים¹ נקבע – משעה שקיימים פערים גדולים בין השעות הנוספות שביצע העבד לבין תשלום  שעות נוספות גלובאלי, אזי מדובר בפיצול פיקטיבי. נוכח זאת, בית הדין הארצי לא התערב בהחלטת בית הדין האזורי לזקוף חלק מתשלום שעות נוספות גלובאליות על חשבון השכר הרגיל לתשלום זכויות.

פרמיית הובלה כתחליף לתשלום בעד שעות נוספות

1. בעניין דוד אדומים¹ נקבע שייתכן כי אין פסול בעצם תשלום הפרמיה, הכולל תשלום בעד שעות נוספות,  גם אם מדובר באחוז גבוה מהשכר, וגם אם שכר היסוד יורד מעט בשלב שבו מתחיל תשלום הפרמיה, כל עוד ניתנה לכך הסכמה מפורשת וברורה של העובד ואין פגיעה בזכויותיו (האמור רלבנטי למעסיק שחל עליו צו ההרחבה בענף ההובלה). הסדר זה נדון ואושר בעניין פרידנזון בהתקיים תנאים מסוימים, כאשר אחד התנאים שנמנו הוא שההסדר אינו נוגד את תקנת הציבור.
2. נקבע כי העובדה שמשולמת פרמיה גבוהה יחסית אינה מעוררת קושי ביחס לטענת המעסיק כי מדובר בתוספת אמתית, שכן פרמיה זו עשויה לגלם בתוכה מלבד תגמול על שעות נוספות גם תגמול על המאמץ הכרוך בביצוע נסיעות. כן נקבע כי אין מניעה שרכיב שכר מסוים יכלול תגמול עבור מספר אלמנטים ובכלל זה עבודה בשעות נוספות. בפרט כאשר המרכיב של ביצוע נסיעות מרובות כרוך בביצוע שעות נוספות ולכן ההצדקה העומדת בבסיס תשלום הרכיבים הללו דומה. עוד נקבע  כי יש ממש בטענת החברה כי משעה שהיא מפקידה לעובד לפנסיה על 150% משכר היסוד עשוי להתאיין החשש שהכוונה בתשלום הפרמיה היא לחמוק מתשלום זכויות סוציאליות.
3. עם זאת נקבע, כי ההסדר שהוסכם באותו עניין, הכולל בפרמיות תשלום בעד ש"נ, מקפח את העובד ונוגד את תקנת הציבור, משעה שהפרמיה הינה למעשה חלק מהשכר הרגיל, לאחר שנמצא ששכר היסוד ששולם היה נמוך משכר המינימום והפרמיה היא זו שכיסתה את ההפרש, בלא שמשולמות עליה זכויות סוציאליות כנדרש. הסדר שכר כזה לא ניתן לקבל, והסכמת העובד כמו גם ההטבות האחרות שמשולמות לו אינן מרפאות את הפגם.
4. כן נקבע כי אין לקבל גם את טענת החברה כי לכל היותר יש לקבוע כי ערך השעה שולם וכל שעליה לשלם הוא תוספת של 25% או 50% (לפי נסיבות העניין), משעה שנמצא שבנסיבות העניין הפרמיה לא יכולה לבוא חלף שעות נוספות, ולא ניתן לקבוע מה שולם ועל כמה, למעשה שולם לעובד שכר כולל ויש להחיל את הוראות סעיף 5 לחוק הגנת השכר כאמור.
5. עם זאת אושרה קביעת בית הדין האזורי שזקף 10% מהפרמיה על חשבון השעות הנוספות בשים לב להיקף השעות הנוספות המצומצם בהן עבד העובד.

• השכר הקובע לחישוב פיצויים

• בעניין דוד אדומים¹ נקבע שרק במקרה בו במהלך תקופת העסקת העובד חל שינוי מהותי במתכונת העסקתו של העובד או שינוי בלתי רגיל בשכר, מחושבים פיצויי הפיטורים שלא על בסיס השכר האחרון בלבד, אלא על בסיס השכר ערב השינוי בגין התקופה שעד תום תקופת השינוי. 

• אישור מחלה פיקטיבי

• בעניין דוד אדומים¹ נקבע כי תקנה 2(ג) לתקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה), תשל"ז- 1976, קובעת כי  רק אם התעורר אצל מעסיק ספק ביחס לתעודת מחלה שהמציא עובד שלא ניתנה על ידי קופת חולים מוכרת או אושרה על ידה, רשאי להעמיד את העובד לבדיקה רפואית.  בפסיקה נדונה וטרם הוכרעה השאלה האם יש מקום להרחיב את התקנה גם למקרים בהם הומצאה תעודת מחלה על ידי קופת חולים מוכרת, במובן זה שגם במקרים כאלו רשאי המעסיק לדרוש שהעובד ייבדק על ידי רופא מטעמו. אולם כך או אחרת ברור כי המעסיק אינו רשאי לעשות דין לעצמו ולקבוע במקרה הרגיל כי אישור המחלה אינו תקף, בלא בדיקת רופא.

• המצאת כתבי טענות בהליך הערעור לעו"ד שייצג בערכאה הדיונית

• בעניין דוד אדומים¹ נקבע שכל עוד לא הפסיק עורך הדין את הייצוג באופן שמסדירה תקנה 473 לתקנות סדר דין האזרחי  (הודעה על הפסקת ייצוג לתיק) הוא נחשב מייצג בכל הערכאות המצוינות בייפוי הכוח, ובהתאמה הוא מורשה לקבלת כתבי טענות בתיק בשם הצד שייצג.

• הוצאות משפט

• בעניין דוד אדומים¹ נקבע – משעה שהתביעה נגד המערער 3 (בעלים של הנתבעת) נדחתה לא היה מקום לחייבו בהוצאות ויש לבטל את החיוב כנגדו. אשר לטענה כי יש לפסוק לטובת מערער 3 הוצאות, אכן הצד "המפסיד" חב בהוצאות הצד שכנגד, ובענייננו תביעת העובד כנגד מערער 3 נדחתה ולפיכך הוא בבחינת הצד "המפסיד". יחד עם זאת, ניהול ההליך בביה"ד קמא לא הצריך את מערער 3 להוצאות מיוחדות ולכן אין מקום לחייב את העובד בהוצאותיו.

פסיקת בית הדין האזורי לעבודה

• הפרת סוד מסחרי

• בעניין קבוצת סעד² ביה"ד פסק כי התובעות הוכיחו קיומו של סוד מסחרי ולכל הפחות אינטרס הראוי להגנה וכן הוכיחו, כי הנתבע הפרת את הסכם העבודה, חובת האמון וחובת תום הלב. לפיכך הנתבע חויב בפיצוי בגין נזק ממוני ונזק לא ממוני בסך של 60,000 ₪.

• שלילת תשלום פיצויים ופיטורין ללא שימוע

• בעניין קבוצת סעד², למרות שנקבע כי מעשי הנתבע חמורים עת חתר נגד מעסיקתו בזמן קיומם של של יחסי העבודה ועשה שימוש במידע סודי השייך למעסיקה למטרות אישיות  – נפסק כי אין מקום לשלילה מוחלטת של פיצויי הפיטורים ויש להותיר בידי העובד את הסכומים שבקופת הפנסיה (72% מהפיצויים), אך ללא השלמת פיצויים וללא דמי הודעה מוקדמת. בגין פיטורין בהעדר שימוע התובעות ישלמו לתובע פיצוי ברף הנמוך של 10,000 ₪.

• הוצאת נשים לחל"ת בתקופת הקורונה

• בעניין אורטל לוי³ נקבע שהנתבעת הפרה את חוק עבודת נשים בהוצאת התובעת לחופשה ללא תשלום בסגר הראשון בשל התפשטות נגיף הקורונה ואף בהארכתה, שכן הדבר נעשה מבלי שניתנה הסכמת התובעת לכך בכתב ומבלי שהתקבל היתר לכך כנדרש בחוק.

מראה מקום

1. ע"ע (ארצי) 30014-01-21 דוד אדומים שירותי הובלה ומנוף בע"מ נ' טאהר חלואני 25.1.22↩↩↩↩↩↩↩
2.   סע"ש (באר שבע) 64584-12-18 קבוצת סעד אגו"ש נ' ג'ג'או בימרו 14.1.2↩↩
3. סע"ש (באר שבע) 23344-12-20 אורטל לוי נ' רב בריח (08) תעשיות בע"מ 29.12.21↩