הזכות/חובה

נוסח הסכם קיבוצי

נוסח צווי ההרחבה

הערות

מקורות

1. הסכם מספר 7018/99, מיום 27.12.1998 ⁽¹⁾⁽²⁾ (להלן: "הסכם 98")
2. הסכם מספר 7012/99, מיום 7.11.1999 – עדכון.
3. הסכם מספר 7012/06, מיום 15.12.2005 – עדכון.
4. הסכם 7013/06, מיום 25.1.2006 – עדכון.
5. הסכם מספר 7005/09, מיום 11.1.2009 – עדכון

הסכמים קיבוציים נוספים בענף:

1. הסכם מספר 7019/99 – עובדים בדירוג חודשי – מינהלי
2. הסכם מספר 7020/99 – גנני הנוי והמשתלות טרקטורים ונספחיו

הסכמים קודמים:

1. הסכם מספר 7006/80, נרשם 15.12.1979
2. הסכם 7032/83, מיום 1.4.82
3. הסכם 7019/88, מיום 12.3.1987⁽¹⁾
4. הסכם 7019/89, 6.2.1989⁽¹⁾
5. הסכם 7026/90, מיום 7.2.1990
6. הסכם 7004/92, מינואר 1994
7. הסכם 7007/93, 2.2.1993.        

1. צו הרחבה בענף החקלאות 2001  ⁽¹⁾⁽²⁾
2. פורסם י"פ תשס"א מס' 4965, מיום 25.2.2001, עמ' 1759.

צווי הרחבה נוספים בענף:

1. צו הרחבה בענף החקלאות – גנני נוי ומשתלות 2001
2. פורסם י"פ תשס"א מס' 4966, 28.2.2001, עמ' 1800.
3.  צו הרחבה בענף החקלאות לעובדים בדירוג חודשי-מינהלי 2001    
4. פורסם י"פ תשס"א מס' 4966 מיום 28.2.2001, עמ' 1801.

צווי הרחבה קודמים:

1.  צו הרחבה בענף החקלאות
2. פורסם י"פ 4277, 19.1.1995, עמ' 1600
3. צו הרחבה בענף החקלאות לעובדים בדירוג חודשי מינהלי
4. פורסם י"פ 2818, 10.4.1980, עמוד 1396
5. צו הרחבה בענף החקלאות ואריזת פרי הדר ונשירים,
6. פורסם י"פ 2818, 10.4.1980, עמוד 1396, 1401

(1)   בשל היעדר ההסכם הקיבוצי מאתר רשם ההסכמים הקיבוציים, הטבלה נערכה על בסיס ההסכם המפורסם בספרו של פסטרנק, הסכמים קיבוציים  מהדורת 2009, עדכון 128, פרק 22.1.

(2)   הסכם מספר 7010/15, קיבוצי מיום 20.10.2015 )להלן: הסכם 2015) החליף את ההסכם הקיבוצי, אך לא פורסם צו הרחבה לאותו הסכם.

לכן מתעוררת שאלה משפטית באשר לתוקפם של ההסכמים הקיבוציים הכלליים הקודמים וכן לעניין צו ההרחבה אשר הרחיב את ההסכם משנת 1998 (המפוצל למספר הסכמים נפרדים, כמפורט לעיל).

ככלל, הוראת סעיף 31 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז – 1957 קובעת: "תם תוקפו של הסכם קיבוצי, שעל הוראותיו ניתן צו הרחבה, בטל צו ההרחבה והודעה על כך תפורסם ברשומות".

אולם, שימו לב שהוראת סעיף 1(ד) להסכם קובעת: "עם פרסומו של צו הרחבה המרחיב את הוראות הסכם זה, יבוטלו ההסכמים הקיבוציים הקודמים". מכאן, שלכאורה לא חל סעיף 31 לחוק הסכמים קיבוציים ביחס להסכמים קודמים.

כן ראו לעניין זה: סבא 13899-12-15 ארגון מעבידים לחקלאי הערבה נ' הממונה הראשי על יחסי עבודה במשרד הכלכלה, 3.5.2016 ממנו נובע כי לנוכח העובדה שהסכם 2015 לא הורחב בצו הרחבה אזי "הוא לא מבטל את ההסכמים הקיבוציים הכלליים בענף, שנחתמו ביום 27.12.98 וביום 07.11.99, שהוראותיהם הורחבו בצו הרחבה 14.01.01…"." (ראו להלן בהתייחסותנו לסעיף 4ד' להסכם).

באתר מטעם האיחוד החקלאי ציין עו"ד שמואל גנץ כי "בתחילת שנת 2015 נחתם הסכם קיבוצי חדש בין ההסתדרות להתאחדות האיכרים. על הסכם זה מסיבות כל שהן טרם הוחל צו הרחבה אשר על כן הוא מחייב אך ורק את חברי התאחדות האיכרים. מי שאינו חבר בהתאחדות האיכרים בארץ כפוף עדיין לצו ההרחבה שהוחל כאמור על ההסכם הישן."

כן ראו לעניין זה: סבא 13899-12-15 ארגון מעבידים לחקלאי הערבה נ' הממונה הראשי על יחסי עבודה במשרד הכלכלה, 3.5.2016 והתייחסותנו להלן בסעיף 4ד'.

ראו: הוראות סעיף 58 לחוק אזורים חופשיים לייצור בישראל, תשנ"ד – 1994: "צווי הרחבה לפי סעיף 25 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, לא יחולו על עובדים ומעבידים בעסק באזור חופשי או על בעל זכיון, ובלבד שייעשה לגביהם הסדר חלופי שאישרו השר ושר העבודה והרווחה."

כן ראו לעניין העסקת עובדים מרצועת עזה ואזור יריחו: פרק ו' לחוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות)(תיקוני חקיקה), תשנ"ה – 1994.

כותרת

ההסכם הקיבוצי הכללי בענף החקלאות

צו הרחבה בענף החקלאות

צדדים

 בין:

ארגון המעסיקים בחקלאות, התאחדות האיכרים בישראל/ועדת העבודה

(להלן: "ההתאחדות")

לבין:

האיגוד הארצי של הפועלים החקלאיים השכירים

(להלן: "האיגוד")

לא רלוונטי

פרק א' – מבוא

הקדמה

1.     הקדמה

הואיל והצדדים להסכם קיבוצי כללי זה (להלן: "ההסכם") ולנספחיו המצורפים בזה והמהווים חלק בלתי נפרד ממנו, מעונינים בקיום יחסי עבודה תקינים בענפי החקלאות לסוגיהם, בהנהגת תנאי עבודה אחידים, בהסדר הבעיות הנוגעות ליחסי עבודה בדרך המו"מ הקיבוצי ובקביעת פתרון חילוקי דעות בכל סוגי העבודות בענפי החקלאות, לרבות עבודות המיון והאריזה של פרי הדר נשירים ופרחים.

אי לכך הוסכם והותנה כדלקמן:

למען מנוע ספר, מוסכים בזה כי כל האמור לעיל כוחו יפה גם לגבי האמור בנספחים אלא אם כן נאמר או יאמר אחרת במפורש ובכתב.

1.     לא רלוונטי

הגדרות

2.     הגדרות

"כללי" – בהסכם זה מילים המתייחסות למין זכר כוונתן גם  למין נקבה, ומילים המתייחסות למספר יחיד כוונתן גם למספר רבים וכן להיפך.

"משק" – כל משק או מקום עבודה בענפי החקלאות לכל סוגיה, לרבות עבודות אדמה, בעלי חיים מכל הסוגים, גננות לסוגיה, משתלות, טיפול, מיון, אריזה, או אחסנה של מוצרים, טרקטוראים וציוד מכני חקלאי כבד, תנובת משקים וכל עבודה או עיסוק הקשורים באלה.

"מעסיק" – בעל משק עליו חל ההסכם או בא כוחו.

"עובד" – כל עובד מעל גיל 17 שנה אשר הסכם זה חל עליו^(1).

"עובד זמני" – עובד שמתקבל לעבודה מלכתחילה לעבודה זמנית.

"עובד בנסיון" – עובד בניסיון בששת חודשי העבודה הראשונים⁽²⁾.

"עובד קבוע" – עובד שהגיע לקביעות לאחר תקופת הניסיון, או תקופת הזמניות.

"עובד חודשי" – עובד המקבל משכורת חודשית.

"עובד יומי" – עובד המקבל שכרו לפי תעריף יומי.

"עובד בקבלנות" – עובד אשר שכרו משתלם לפי מחיר ליחידת תפוקה.

"עובד בנורמה" – עובד אשר שכרו היומי משתלם על בסיס נורמה יומית המוסכמת על ידי הצדדים.

"נוער עובד" – נער, שעדיין לא הגיע לגיל 17 שנה ועד בכלל.

"יום עבודה" – על פי הוראות הסכם זה.

"עבודה לילה" – עבודה בתחום השעות שבין 22.00 לבין 6.00, בהתאם להוראות החוק^(3).

"שעות נוספות" – שעות העבודה הנוספות על יום העבודה הרגיל או על שבוע העבודה הרגיל.

"חופשה שנתית" – חופשה המגיעה לעובד על פי הוראות הסכם זה^(4).

^"ההתאחדות" – התאחדות האכרים בישראל.

"הועד החקלאי" – הסניף המקומי של ההתאחדות שבתחום פעולתו נמצא המשק.

"לשכת התיאום" – לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים בישראל.

"ההסתדרות" – הסתדרות העובדים הכללית החדשה.

"האיגוד" – האיגוד הארצי של הפועלים החקלאים השכירים.

"מועצת הפועלים" – מועצת הפועלים בתחום פעולותיה נמצא המשק.

"ועד העובדים" – ועד שנבחר ע"י העובדים במשק ואשר ההסתדרות אישרה בכתב שמות חבריו.

"הלשכה" – לשכת העבודה של שרות התעסוקה שבתחום פעולתה נמצא המשק⁽⁵⁾.

"תעריף שכר" – טבלאות השכר המוסכמות בין הצדדים להסכם זה.

"שכר/משכורת כוללת" – שכר משכורת משולב/ת, תוספת משפחה, תוספת ותק, שעות נוספות גלובליות, תוספת יוקר וכל תמורה אחרת אשר יוסכם על הכללתה בטבלאות השכר או המשכורות הנספחים להסכם זה.

"תוספת יוקר" – תוספת המשתנה עקב שינויים במדד יוקר המחיה והמשתלמת בהתאם להסכם שנכרת מדי פעם בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות.

"חודש" – תקופת חודש ימים לפי הלוח הגריגוריאני הנהוג במדינה.

"שנה" – תקופה של 12 חודש כנ"ל.

"קרן ביטוח" – קרן ביטוח ופנסיה לפועלים חקלאים שכירים ובלתי מקצועיים בישראל, אגודה שיתופית בע"מ.

"קרן פנסיה" – אחדות – ניהול קרנות פנסיה בע"מ או כל קרן אחרת עליה יוסכם בין התאחדות האכרים בישראל לבין האיגוד.

2.     הגדרות

"כללי" – בהסכם זה מילים המתייחסות למין זכר כוונתן גם  למין נקבה, ומילים המתייחסות למספר יחיד כוונתן גם למספר רבים וכן להיפך.

"משק" – כל משק או מקום עבודה בענפי החקלאות לכל סוגיה, לרבות עבודות אדמה, בעלי חיים מכל הסוגים, גננות לסוגיה, משתלות, טיפול, מיון, אריזה, או אחסנה של מוצרים, טרקטוראים וציוד מכני חקלאי כבד, תנובת משקים וכל עבודה או עיסוק הקשורים באלה;

"מעסיק" – בעל משק עליו חל ההסכם או בא כוחו;

"עובד" – כל עובד מעל גיל 17 שנה אשר הסכם זה חל עליו^(1);

"עובד זמני" – עובד שמתקבל לעבודה מלכתחילה לעבודה זמנית;

"עובד בנסיון" – עובד בניסיון בששת חודשי העבודה הראשונים⁽²⁾;

"עובד קבוע" – עובד שהגיע לקביעות לאחר תקופת הניסיון, או תקופת הזמניות;

"עובד חודשי" – עובד המקבל משכורת חודשית;

"עובד יומי" – עובד המקבל שכרו לפי תעריף יומי;

"עובד בקבלנות" – עובד אשר שכרו משתלם לפי מחיר ליחידת תפוקה;

"עובד בנורמה" – עובד אשר שכרו היומי משתלם על בסיס נורמה יומית המוסכמת על ידי הצדדים;

"נוער עובד" – נער, שעדיין לא הגיע לגיל 17 שנה ועד בכלל;

"יום עבודה" – על פי הוראות הסכם זה;

"עבודה לילה" – עבודה בתחום השעות שבין 22.00 לבין 6.00, בהתאם להוראות החוק;⁽³⁾

"שעות נוספות" – שעות העבודה הנוספות על יום העבודה הרגיל או על שבוע העבודה הרגיל;

"חופשה שנתית" – חופשה המגיעה לעובד על פי הוראות הסכם זה⁽⁴⁾;

"תעריף שכר" – טבלאות השכר המוסכמות בין הצדדים להסכם זה;

"שכר או משכורת כוללת" – שכר או משכורת משולב/ת תוספת משפחה, תוספת ותק, שעות גלובליות, תוספת יוקר וכל תמורה אחרת אשר יוסכם על הכללתה בטבלאות השכר או המשכורות הנספחים להסכם זה;

"תוספת יוקר" – תוספת המשתנה עקב שינויים במדד יוקר המחיה והמשתלמת בהתאם להסכם שנכרת מדי פעם בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות;

"חודש" – תקופת חודש ימים לפי הלוח הגריגוריאני הנהוג במדינה;

"שנה" – תקופה של 12 חודש כנ"ל;

"קרן ביטוח" – קרן ביטוח ופנסיה לפועלים חקלאים שכירים ובלתי מקצועיים בישראל, אגודה שיתופית בע"מ.

(1)   לעניין אי כשירות ההסתדרות להיות ארגון יציג של עובדים בעלי חוזים אישיים, ראו: דיון מט/4-41 ההסתדרות הכללית נ'רשות הדואר, פד"ע כא(1) 350; דיון נב/4-34 ההסתדרות הכללית נ'  רשות הדואר,  פד"ע כה(1) 263

(2)   להארכת תקופת הניסיון ראו בסעיף 9 להלן.

(3)   ראו: הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א – 1951 והוראות חוק עבודת נשים, תשי"ד – 1954.

(4)   ראו: הוראות חוק חופשה שנתית, תשי"א 1951.

(5)   ראו: חוק שירות התעסוקה, התשי"ט – 1959 והתקנות לפיו.

חלות ההסכם

3.     חלות ההסכם ⁽¹⁾

חלות הסכם זה על העובדים המפורטים להלן:

פועלים זמניים, פועלים קבועים המדורגים בדרוג חודשי לפועלים ועובדים ותיקים המדורגים בדרוג חודשי-מינהלי.

3.     חלות ההסכם⁽¹⁾

חלות הסכם זה על העובדים המפורטים להלן:

פועלים זמניים, פועלים קבועים המדורגים בדרוג חודשי לפועלים ועובדים ותיקים המדורגים בדרוג חודשי-מינהלי.

(1)   ראו לעניין חלות ההסכם: הוראת סעיף 16 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז – 1957

היקפו של ההסכם

4.     היקפו של ההסכם

א.     הסכם זה חל  על כל המעסיקים שהם חברי התאחדות האכרים בישראל בשעת חתימת הסכם זה או שייעשו לחברים תוך תקופת תוקפו, בכל ענפי החקלאות והאריזה, הדרים נשירים ופרחים, גננות נוי, משתלות וכן על עובדי הכפים במועצות השיווק והייצור כמפורט לעיל, המעסיקים עובדים בשעת חתימת הסכם זהו או שיעסיקו עובדים תוך תקופת תוקפו של ההסכם;

ב.     על כל עובד לרבות נוער עובד, המועסק כיום ואשר יועסק בתוך תקופת תקפו של הסכם זה ע"י המעסיקים;

ג.      על עובדים שפרשו לגמלאות (פנסיונרים); תנאי עבודתם של הגמלאים יהיו בהתאם למפורט בסעיפים החלים על הגמלאים.

4.     היקפו של ההסכם

הסכם זה חל:

א.     על המעסיקים בכל ענפי החקלאות והאריזה, הדרים נשירים ופרחים, גננות נוי, משתלות;

ב.     על כל עובד לרבות נוער עובד, המועסק כיום ואשר יועסק בתוך תקופת תקפו של הסכם זה;

ג.      על עובדים שפרשו לגמלאות (פנסיונרים); תנאי עבודתם של הגמלאים יהיו בהתאם למפורט בסעיפים החלים על הגמלאים.

תקופת תוקפו של ההסכם

5.     תקופת תוקפו של ההסכם⁽¹⁾

א.     תחולתו של הסכם זה תהיה מיום 1 בינואר 1998 ועד 31.12.1999⁽²⁾ פרט להסכם השכר שהינו בתוקף כפי שיאמר בנספח ב' שיחתם בין הצדדים להסכם זה מעת לעת.

ב.     תוקפו של הסכם זה יתחדש מדי פעם בפעם ויישאר בתוקף בתורת הסכם קיבוצי, אלא אם כן אחד הצדדים להסכם יודיע בכתב למשנהו 60 יום לפני תום תוקפת תוקפו של ההסכם, על רצונו לבטל את ההסכם או להכניס בו שינויים.

ג.      נמסרה הודעה בהתאם לסעיף ב' – יפתחו הצדדים במשא ומתן לכריתת הסכם חדש או להכנסת השינויים בהסכם וזאת לא יאוחר מ – 30 יום מתאריך מסירת ההודעה.

ד.      הסכם זה יישאר בתוקפו עד לכריתת הסכם חדש או הכנסת שינויים מסוכמים בהסכם זה, אולם כל שינוי שיוסכם עליו בין הצדדים, יוחל למפרע מתאריך סיומו של ההסכם בו הוכנסו השינויים, או מתאריך אחר עליו יוסכם בין הצדדים להסכם.

ה.     כל נספח אשר יווסף להסכם זה וכן כל תוספת, תיקון או שינוי אשר יוסכם עליו בין הצדדים דינם ותקפם כהסכם זה.

5.     לא רלוונטי

(1)   ראו לעניין המשך תוקפו של הסכם קיבוצי לאחר חלוף התקופה הקבועה בו: הוראת סעיף 13 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז – 1957

אי הרעת תנאים

6.     אי הרעת תנאים

הסכם זה בא לקבוע תנאים אחידים לעבודה במשק אולם אין האמור בו בא להרע תנאי עבודה מוסכמים ונהוגים במשק כלשהו הן לפרט הן לכלל.

6.     לא רלוונטי

פרק ב' – סדרי קבלת עובדים

פרק ב' – סדרי קבלת עובדים

קשר עם שרות התעסוקה

7.     קשר עם שרות התעסוקה

א.     המעסיק יקבל את כל העובדים הדרושים לו לעבודה באמצעות שרות התעסוקה בתחומו נמצא המשק, בהתאם לחוק⁽¹⁾.

ב.     המעסיק יקבל את כל הנערים העובדים באמצעות שרות התעסוקה/לשכת העבודה לנוער, בתחומו נמצא המשק, בהתאם לחוק⁽¹⁾.

7.     לא הורחב

(1)   ראו: חוק שירות התעסוקה, התשי"ט – 1959 והתקנות לפיו.

 עובד זמני

8.     עובד זמני

א.     מעמדו של כל עובד במשך 6 חודשי העבודה הראשונים במשק יהיה כשל עובד זמני. הפסקת עבודתו של עובד זמני תהיה לאחר מתן הודעה מוקדמת של יום אחד על כל חודש עבודה בפועל⁽¹⁾⁽²⁾.

ב.     שכרו של העובד הזמני יהיה כמפורט בתעריפי השכר המצורפים להסכם זה כנספח ב'.     

ג.      הזכויות הסוציאליות של העובד הזמני יבוטחו באמצעות קרן הביטוח כמפורט בסעיף 43 להלן.

ד.      עובד זמני שהוזמן לעבודה, התייצב במקום העבודה ולא הועסק מסיבות שאינן תלויות בו תשולם לו מחצית יום העבודה; אם החל בעבודה ישולם לו שכר יום עבודה מלא.

8.     עובד זמני

א.     מעמדו של כל עובד במשך 6 חודשי העבודה הראשונים במשק יהיה כשל עובד זמני. הפסקת עבודתו של עובד זמני תהיה לאחר מתן הודעה מקודמת של יום אחד על כל חודש עבודה בפועל⁽¹⁾⁽²⁾.

ב.     שכרו של העובד הזמני יהיה כמפורט בתעריפי השכר המצורפים להסכם זה כנספח ב'.     

ג.      הזכויות הסוציאליות של העובד הזמני יבוטחו באמצעות קרן הביטוח כמפורט בסעיף 43 להלן.

ד.      עובד זמני שהוזמן לעבודה, התייצב במקום העבודה ולא הועסק מסיבות שאינן תלויות בו תשולם לו מחצית יום העבודה; אם החל בעבודה ישולם לו שכר יום עבודה מלא.

(1)   ראו: חוק הודעה מוקדמת לעובד ולמעביד, התשס"א – 2001.

(2)   בהסכם לעידוד הצמיחה והגברת התעסוקה במשק שנחתם ביום 24.5.1991, נקבע כי בתקופת תוקפו תוארך תקופת הניסיון לעובד חדש בניסיון ל – 24 חודשים לכל היותר, מבלי לפגוע בכל זכות אחרת הקבועה בהסכם הקיבוצי. בעקבות זאת נחתם הסכם קיבוצי בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים בשם הארגונים המאורגנים לבין האגף לאיגוד מקצועי, מספר 7078/91, מיום 14.11.1991, הקובע כי למרות האמור בהסכמים הקיבוציים בין הצדדים ויחידיהם, בהם נקבעה תקופת ניסיון קצרה מ – 24 חודשים, תקופת הניסיון של עובדים המתקבלים לעבודה בתקופה חל מיום 24.5.1991 ועד 31.12.1992, תהיה בת 24 חודש.

עובד בניסיון ותקופת הניסיון

9.     עובד בניסיון ותקופת הניסיון

להלן נוסחו של סעיף 3 להסכם מיום 11.1.1990 (מספרו 7005/09):

"3.

א.     תקופת הניסיון לעובדים שהתחילו לעבוד מיום 1.9.08 תהיה בת 24 חודשים.

ב.     בהסכמת הצדדים להסכם זה ניתן להאריך את תקופת הניסיון ב – 12 חודשים נוספים".

להלן נוסחו של סעיף 9 להסכם מיום 27.12.1998 (שכותרתו "9. עובד בניסיון ותקופת הניסיון":

א.     תקופת הניסיון לכל עובד חדש, לפני העברתו לקביעות או לקביעות עונתית כמפורט להלן, תהיה של 6 חודשים מיום כניסתו לעבודה.

ב.     בתקופת הניסיון אפשר לפטר עובד, שיקבל הודעה מוקדמת של יום אחד על כל חודש עבודה בפועל.

ג.      השכר והתנאים הנלווים יהיו בהתאם לתפקיד. התנאים הסוציאליים כמו לעובד זמני (סעיף 43).

9.     עובד בניסיון ותקופת הניסיון

א.     תקופת הניסיון לכל עובד חדש, לפני העברתו לקביעות או לקביעות עונתית כמפורט להלן, תהיה של 6 חודשים מיום כניסתו לעבודה.

ב.     בתקופת הניסיון אפשר לפטר עובד, שיקבל הודעה מוקדמת של יום אחד על כל חודש עבודה בפועל.

ג.      השכר והתנאים הנלווים יהיו בהתאם לתפקיד. התנאים הסוציאליים כמו לעובד זמני (סעיף 43).

עובד קבוע

10.  עובד עונתי קבוע

עבר העובד את תקופת הניסיון הנ"ל יהיה לקבוע – במסגרת מכסת העובדים הקבועים שיש להעסיקם במשק הנדון, לפי המפתח המפורט בסעיף 12 להלן, ויהיה זכאי מיום כניסתו לעבודה ואילך:

א.     לשכר עובד קבוע (לפי הטבלאות הנ"ל – נספח ב');

ב.     לזכויות סוציאליות, בין המבוטחות על ידי הקרן ובין המוענקות לעובד ישירות, כולל פיצויי פיטורין, בהתאם לתנאי הסכם זה.

ג.      למינימום מובטח של ימי עבודה כדלקמן:

ימי עבודה המובטחים לעובד קבוע בתום שנת עבודה אחת יהיו כדלקמן:

1.         300 ימי עבודה הכוללים את החופשה השנתית, ימי מחלה, ימי תאונה, ימי מילואים וימי אבל, וכן הימים בהם נעדר העובד מרצונו מסיבות שלו;

2.         המעסיק רשאי לתת לעובד חופשה שנתית בשיעורין בתנאי שבתקופת הקיץ יקבל 50% מן החופשה ולא פחות מ-9 ימים ברציפות, ואת היתרה המגיעה ייתן המעסיק במשך השנה בהתאם לצורכי המשק;

היציאה לחופשה תיעשה תוך הודעה מוקדמת של שבוע לפחות;

3.          עובד חודשי (למעט עונתי) יועסק ב-12 חודשי עבודה מלאים בשנה שיכללו:

חופשה שנתית, ימי מחלה, ימי תאונה, חגים וימי מילואים, וכן ימים בהם נעדר העובד מסיבות שלו.

10.  עובד קבוע

עבר העובד את תקופת הניסיון הנ"ל יהיה לקבוע – במסגרת מכסת העובדים הקבועים שיש להעסיקם במשק הנדון, לפי המפתח המפורט בסעיף 12 להלן, ויהיה זכאי מיום כניסתו לעבודה ואילך:

א.     שכר עובד קבוע (לפי הטבלאות הנ"ל – נספח ב');

ב.     לזכויות סוציאליות בין המבוטחות על ידי הקרן ובין המוענקות לעובד ישירות, כולל פיצויי פיטורין בהתאם לתנאי הסכם זה;

ג.      למינימום מובטח של ימי עבודה כדלקמן:

ימי עבודה המובטחים לעובד קבוע בתום שנת עבודה אחת יהיו כדלקמן:

1.         300 ימי עבודה הכוללים את החופשה השנתית, ימי מחלה, ימי תאונה, ימי מילואים וימי אבל, וכן הימים בהם נעדר העובד מרצונו מסיבות שלו;

2.         המעסיק רשאי לתת לעובד חופשה שנתית בשיעורין בתנאי שבתקופת הקיץ יקבל 50% מן החופשה ולא פחות מ-9 ימים ברציפות, ואת היתרה המגיעה ייתן המעסיק במשך השנה בהתאם לצורכי המשק;

היציאה לחופשה תיעשה תוך הודעה מוקדמת של שבוע לפחות;

3.          עובד חודשי (למעט עונתי) יועסק ב-12 חודשי עבודה מלאים בשנה שיכללו:

חופשה שנתית, ימי מחלה, ימי תאונה, חגים וימי מילואים, וכן ימים בהם נעדר העובד מסיבות שלו.

עובד עונתי קבוע

11.  עובד עונתי קבוע

א.     עובד אשר יעבוד אצל מעסיק לפחות 6 חודשים (למעט העובדים בבתי האריזה) ושלא יכלל במכסת העובדים הקבועים השנתיים כמפורט בסעיף 12ג להלן, יהיה לעובד עונתי קבוע ויהיה בעל זכות חזרה לעבודה אצל אותו מעסיק בעונות העבודה הבאות, במסגרת העבודות העונתיות במשק.

ב.     עובד עונתי קבוע כנ"ל לאחר 6 חודשי עבודה, יקבל שכר ותנאים נלווים בהתאם לטבלאות השכר נספח ב' ויהנה מזכויות סוציאליות, בין המבוטחות על ידי קרן הביטוח ובין המוענקות לעובד ישירות, כולל פיצויי פיטורים בהתאם לתנאי הסכם זה.

ג.      עובד עונתי קבוע יהא בעל זכות קדימה לקביעות שנתית בהיווצר האפשרות לכך.

11.  עובד עונתי קבוע

א.     עובד אשר יעבוד אצל מעסיק לפחות 6 חודשים (למעט העובדים בבתי האריזה) ושלא יכלל במכסת העובדים הקבועים השנתיים כמפורט בסעיף 12 להלן, יהיה לעובד עונתי קבוע ויהיה בעל זכות חזרה לעבודה אצל אותו מעסיק בעונות העבודה הבאות, במסגרת העבודות העונתיות במשק.

ב.     עובד עונתי קבוע כנ"ל לאחר 6 חודשי עבודה, יקבל שכר ותנאים נלווים בהתאם לטבלאות השכר נספח ב' ויהנה מזכויות סוציאליות, בין המבוטחות על ידי קרן הביטוח ובין המוענקות לעובד ישירות, כולל פיצויי פיטורים בהתאם לתנאי הסכם זה.

ג.      עובד עונתי קבוע יהא בעל זכות קדימה לקביעות שנתית בהיווצר האפשרות לכך.

מכסת עובדים קבועים למשק

12.  מכסת עובדים קבועים למשק

א.     בפרדס נושא פרי, שאינו מעסיק מנהל עבודה.

1.         בשטח 80 דונם יועסק עובד אחד קבוע;

2.         לכל 120 דונם נוספים יועסק עובד קבוע נוסף.

ב.     נושא פרי, המעסיק מנהל עבודה.

1.         בשטח 120 דונם, יועסק עובד אחד;

2.         בשטח 250 דונם, יועסקו שני עובדים;

3.         לכל 150 דונם נוספים עובד אחד נוסף.

ג.      ביחס למכסות בענפי החקלאות האחרים ינהלו הצדדים מו"מ והמוסכם ביניהם יהיה חלק מהסכם זה.

12.  מכסת עובדים קבועים למשק

א.     בפרדס נושא פרי, שאינו מעסיק מנהל עבודה.

1.         בשטח 80 דונם יועסק עובד אחד קבוע;

2.         לכל 120 דונם נוספים יועסק עובד קבוע נוסף.

ב.     נושא פרי, המעסיק מנהל עבודה.

1.         בשטח 120 דונם, יועסק עובד אחד;

2.         בשטח 250 דונם, יועסקו שני עובדים;

3.         לכל 150 דונם נוספים עובד אחד נוסף.

13.  האמור בסעיף 12ג לעיל אינו בא לשנות את מעמד קביעותם בעבודה של העובדים במשק החקלאי בישראל ביום חתימת הסכם זה.

13.  לא הורחב

14.  עובד קבוע או עונתי קבוע מהשנה השניה לעבודתו במשק יקבל משכורת של עובד חודשי; תנאי עבודתו ומשכורתו יהיו על פי הסכם זה וטבלאות השכר המצורפים אליו ומהווים חלק בלתי נפרד ממנו (נספח ב').

14.  עובד קבוע או עונתי קבוע מהשנה השניה לעבודתו במשק יקבל משכורת של עובד חודשי; תנאי עבודתו ומשכורתו יהיו על פי הסכם זה וטבלאות השכר המצורפים אליו ומהווים חלק בלתי נפרד ממנו (נספח ב').

פרק ג' – סדרי העבודה

פרק ג' – סדרי העבודה

הפחתת שעות עבודה

15.  הפחתת שעות עבודה⁽¹⁾

א.     חלה מן ה- 1.7.97 כל העובדים בענפי החקלאות והאריזה עובדים 43 שעות בשבוע במקום 44 שעות שהיו נהוגות עד יום 30.6.97 ללא הפחתה בשכר.  

שכר השעה יחושב על בסיס 186 שעות לחודש עבודה.

ב.     בימים א' עד ה' של השבוע יעבדו העובדים 38 שעות. כל מעסיק בתיאום עם נציגות העובדים במקום (ועד העובדים ו/או מועצת הפועלים) יקבעו את הימים שבהם יקוצרו ימי העבודה בחצי שעה ליום עבודה או בשעה אחת ליום עבודה, כך שבסה"כ יעבדו העובדים 38 שעות באותם חמישה ימים.

ג.      בימי שישי ייחשבו 5 שעות עבודה כיום עבודה רגיל ללא הפחתה בשכר היומי.

ד.      במקומות עבודה שיעברו לעבוד חמישה ימים בשבוע, יעבדו העובדים 43 שעות באותו שבוע.

ה.     זמני הארוחות ימשיכו להיות כפי שהיה נהוג עד כה.

ו.       למען הסר ספק, כל האמור לעיל אינו חל על שעות העבודה בשלושת החודשים יולי, אוגוסט וספטמבר שלגביהם חלות הוראות שעות עבודה בקיץ.

ז.      העובדים בנורמות: סבלות, הרכבת ברוס וקטיף יקבלו תשלום נוסף על שכר תפוקתם בשיעור שכר של ארבע שעות רגילות בסוף כל שבוע ובעבור אותו שבוע.

ח.     העובדות/ים באריזה על בסיס קבלני יקבלו תשלום נוסף על שכר תפוקתם בשיעור שכר של חמש שעות רגילות בסוף כל שבוע ובעבור אותו שבוע.

ט.     אם וכאשר יחליטו הצדדים להסכם זה על מעבר לחמישה ימי עבודה בשבוע, אזי ישובו הצדדים וידונו בעניין התאמת הזכאות למכסת ימי חופשה שנתית כמתחייב מהמעבר לשבוע עבודה מקוצר.

15.  הפחתת שעות עבודה שבועיות⁽¹⁾

א.     כל העובדים בענפי החקלאות והאריזה עובדים 43 שעות בשבוע.

שכר השעה יחושב על בסיס 186 שעות לחודש עבודה.

ב.     בימים א' עד ה' של השבוע יעבדו העובדים 38 שעות.

ג.      בימי שישי ייחשבו 5 שעות עבודה כיום עבודה רגיל ללא הפחתה בשכר היומי.

ד.      במקומות עבודה שיעברו לעבוד חמישה ימים בשבוע, יעבדו העובדים 43 שעות באותו שבוע.

ה.     זמני הארוחות ימשיכו להיות כפי שהיה נהוג עד כה.

ו.       למען הסר ספק, כל האמור לעיל אינו חל על שעות העבודה בשלושת החודשים יולי, אוגוסט וספטמבר שלגביהם חלות הוראות שעות עבודה בקיץ.

ז.      העובדים בנורמות: סבלות, הרכבת ברוס וקטיף יקבלו תשלום נוסף על שכר תפוקתם בשיעור שכר של ארבע שעות רגילות בסוף כל שבוע ובעבור אותו שבוע.

ח.     העובדות/ים באריזה על בסיס קבלני יקבלו תשלום נוסף על שכר תפוקתם בשיעור שכר של חמש שעות רגילות בסוף כל שבוע ובעבור אותו שבוע.

(1)   שימו לב שלפי הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7019/2017 אשר נחתם ביום ב' ניסן התשע"ז  (29 במרס 2017) בין נשיאות הארגונים העסקיים ואיגוד לשכות המסחר תל אביב לבין ההסתדרות הכללית החדשה היקף שבוע עבודה במשק יקוצר בשעה אחת, כך ששבוע העבודה יעמוד על 42 שעות.

הסכם זה הורחב  בצו ההרחבה החל על כלל העובדים במשק.

מכאן שהחל מחודש 4/18 שבוע העבודה עומד על מעסיקים עליהם חל ההסדר הענפי עומד על 42 שעות בשבוע.

לצו הרחבה הקודם שחל עד אפריל 2018 לחצו כאן.

 שעות עבודה בקיץ

16.  שעות עבודה בקיץ:

א.     בכל ימות השבוע (א׳־ה׳) – 7 (שבע) שעות.

ב.     בימי שישי בשבוע – 5 (חמש) שעות מלאות.

ג.      בערבי החגים (שאינם חלים ביום שישי) 6 (שש) מלאות.

ד.      יעבוד העובד בחודשים הנ"ל מעל 7 (שבע) שעות במסגרת יום עבודה של 8 שעות לא יקבל בגין השעה השמינית גמול עבודה כשעה נוספת, אלא כשעה רגילה ובימי שישי לא יקבל בגין השעה השישית גמול עבורה כשעה נוספת, אלא כשעה רגילה.

ה.     שעות העבודה בקיץ כאמור לעיל חלות על כל העובדים בענפי החקלאות המועסקים במשמרת ראשונה.

ו.       במקומות עבודה בהם עובדים עד 40 שעות ב- 5 ימים בשבוע לא יחולו עליהם הוראות אלה (סעיף 16).

ז.      במקומות עבודה שבהם נוהגים להתחיל את שעות הקיץ לפני ה-1 ביולי, רשאים להמשיך בנוהג זה ובלבד שהתקופה תהיה שלושה חודשים מלאים.

16.  שעות עבודה בקיץ

א.     ימות השבוע (א' עד ה') – 7 (שבע) שעות מלאות.

ב.     בימי שישי בשבוע – 5 (חמש) שעות מלאות.

ג.      בערבי החגים (שאינם חלים ביום שישי) 6 (שש) שעות מלאות.

ד.      יעבוד העובד בחודשים הנ"ל מעל 7 (שבע) שעות במסגרת יום עבודה של 8 שעות לא יקבל בגין השעה השמינית גמול עבודה כשעה נוספת, אלא כשעה רגילה ובימי שישי לא יקבל בגין השעה השישית גמול עבודה כשעה נוספת, אלא כשעה רגילה.

ה.     שעות העבודה בקיץ כאמור לעיל חלות על כל העובדים בענפי החקלאות המועסקים במשמרת ראשונה.

ו.       במקומות עבודה שבהם עובדים עד 40 שעות ב-5 ימים בשבוע, לא יחולו עליהם הוראות אלה (סעיף 16).

ז.      במקומות עבודה שבהם נוהגים להתחיל את שעות הקיץ לפני ה-1 ביולי, רשאים להמשיך בנוהג זה גם השנה ובלבד שהתקופה תהיה שלושה חודשים מלאים.

 גמול שעות נוספות ועבודה במנוחה השבועית וחג

17.  גמול שעות נוספות ועבודה במנוחה השבועית וחג:

א.     גמול שעות נוספות

בימי העבודה הרגילים ישולם לעובד בעד השעות הנוספות כדלקמן:

בעד השעתיים הראשונות תשולם תוספת של 25% על שכר שעת עבודה רגילה על כל שעה ויחסית לחלקי שעה.

מהשעה השלישית ואילך, תשולם תוספת של 50% על שכר שעת עבודה רגילה על כל שעה ויחסית לחלקי שעה.

ב.     עבודה ביום המנוחה השבועי וביום חג

1.         בכל הנוגע להיתרים עבור עבודה ביום המנוחה השבועי וביום חג ינהגו בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה תשי"א – 1951 ותיקוניו.

2.         השכר בעד עבודה ביום המנוחה השבועי וביום חג יהיה בשיעור 175% של יום עבודה רגיל.

ג.      במקומות עבודה שבהם עובדים 43 שעות שבועיות בחמישה ימים בשבוע, אם צרכי המשק מחייבים את העובד לעבוד ביום שישי מסוים אזי ישלם המעסיק לעובד שכר בשיעור 150% בעד כל שעת עבודה באותו יום⁽¹⁾.

למען הסר ספק, שכר שעת עבודה רגילה יכלול את מרכיבי השכר שעליהם משולמים תנאים סוציאליים בכפוף לאמור בהסכם זה על נספחיו.

17.  גמול שעות נוספות ועבודה ביום המנוחה השבועית וביום חג

א.     גמול שעות נוספות

בימי העבודה הרגילים ישולם לעובד בעד השעות הנוספות כדלקמן:

בעד השעתיים הראשונות תשולם תוספת של 25% על שכר שעת עבודה רגילה על כל שעה ויחסית לחלקי שעה;

מהשעה השלישית ואילך תשולם תוספת של 50% על שכר שעת עבודה רגילה, על כל שעה ויחסית לחלקי שעה.

ב.     עבודה ביום המנוחה השבועי וביום חג

השכר בעד עבודה בימים הנ"ל יהיה בשיעור 175% של יום עבודה רגיל.

ג.      במקומות עבודה שבהם עובדים 43 שעות שבועיות בחמישה ימים בשבוע, אם צורכי המשק מחייבים את העובד לעבוד ביום שישי מסוים, אזי ישלם המעסיק לעובד שכר בשיעור של 150% בעד כל שעת עבודה באותו יום שישי⁽¹⁾.

למען הסר ספק, שכר שעת עבודה רגילה יכלול את מרכיבי השכר שעליהם משולמים תנאים סוציאליים בכפוף להסכמים הקיבוציים הכלליים בענפי החקלאות ונספחיהם.

(1)   ראה לעיל הערה בסעיף 15.

 סדרי עבודה ומשמעת

18.  סדרי עבודה ומשמעת

בכל הקשור בסדרי עבודה ומשמעת ינהגו העובדים בהתאם לתקנון העבודה שיוסכם בין הצדדים.

18.  לא הורחב

פרק ד' – שכר עבודה ותמורות אחרות

פרק ג' – שכר העבודה ותמורות אחרות

 שכר ותנאים נלווים

19.  שכר ותנאים נלווים

שכרם של העובדים לסוגיהם יהיה בהתאם לתעריפי השכר שהוסכם עליהם בין הצדדים המצורפים להסכם זה ומהווים חלק בלתי נפרד ממנו (נספח ב') בצירוף התוספות המוסכמות בהסכם זה.

להלן נוסחם של סעיפים 8 ו – 9 להסכם מיום 11.1.09 (מספרו 7005/09):

"8. שכר עובדי אריזת פרי הדר יועלה בשיעורים המפורטים להלן:

א.     מ – 1.1.09 בשיעור של 1.5%.

ב.     מ – 1.1.10 בשיעור של 1.5%.

ג.      1.1.11 בשיעור של 2%.

9.

א.     שכר העובדים שאינם עובדים באריזה יועלה בשיעור המפורט לעיל לגבי העובדים באריזת פרי הדר.

ב.     השכר לצורך סעיף זה הוא שכר העובד, עד לגובה השכר הממוצע במשק לפי חוק הביטוח הלאומי.

ג.      התוספת הנ"ל תשולם בקיזוז כל תוספת שכר ששולמה לעובדים בשנים 2006, 2007 ו – 2008."

19.  שכר ותנאים נלווים

שכרם של העובדים לסוגיהם יהיה בהתאם לתעריפי השכר המצורפים להסכם זה ומהווים חלק בלתי נפרד ממנו (נספח ב') בצירוף התוספות המוסכמות בהסכם זה.

תוספת יוקר

20.  תוספת יוקר

תוספת יוקר המחיה תשולם לכל עובד בהתאם לנקבע מדי פעם בפעם בין ההסתדרות ובין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים.

20.  תוספת יוקר

תוספת יוקר תשולם לכל עובד בהתאם לנקבע מדי פעם בפעם בין ההסתדרות ובין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים.

 תוספת וותק

21.  תוספת וותק

בסעיף 21 להסכם מיום 27.12.98, נקבע כלהלן:

"א. כל עובד קבוע ועונתי קבוע, יקבל תוספת ותק לשכרו הכולל בהתאם לנספח ב'.   ב. עובדים אשר שירתו שירות חובה בצה"ל, תוכר תקופת שירותם לתוספת שנות ותק לצורכי משכורת בלבד."

בהסכם מיום 15.12.05 (מספרו 7012/06), תחת הכותרת "שכר", נקבע כלהלן:

"תוספת וותק חישוב תוספת הוותק לעובדים קבועים ועונתים קבועים החל משנה ראשונה ועד השנה ה – 14 ישונה מסכום לאחוזים ויהיה בשיעור של 0.54% לכל שנת וותק".

להלן נוסחם של סעיפים של 4 ו – 5 להסכם מיום 11.1.09 (מספרו 7005/09):

"4. תוספת הוותק לכל שנת עבודה לעובד קבוע ועובד עונתי קבוע, כהגדרתם בהסכם הקיבוצי וכמפורט בסעיפים 10 ו – 11 להסכם הקיבוצי תהיה, כדלקמן:

א.     מ – 1.1.08 תועלה תוספת הוותק מ – 0.54% לשנה ל – 0.60% לשנה.

ב.     מ – 1.1.09 תועלה תוספת הוותק מ – 0.60^ לשנה ל – 0.70% לשנה.

ג.      מ – 1.1.10 תועלה תוספת הוותק מ – 0.70% לשנה ל – 0.80% לשנה.

ד.      מ – 1.1.11 תועלה תוספת הוותק מ – 80% לשנה ל – 0.90% לשנה.

ה.     מ – 1.1.12 תועלה תוספת הוותק מ – 90% לשנה ל – 1% לשנה.

5.       מוסכם בזאת כי בגין שנת 2008 לא תובא בחשבון תוספת הוותק המוגדלת לתנאים סוציאליים ו/או להפרשות לשופות השונות".

21.  תוספת ותק

א.     כל עובד קבוע ועונתי קבוע, יקבל תוספת ותק לשכרו הכולל בהתאם לנספח ב'.

ב.     עובדים אשר שירתו שירות חובה בצה"ל, תוכר תקופת שירותם לתוספת שנות ותק לצורכי משכורת בלבד.

 שינויים

22.  שינויים

הואיל ושכר העבודה נקבע בארץ בהסכם בין נציגות העובדים והמעסיקים, רשאים שני הצדדים לדרוש מו"מ על שינוי השכר גם תוך תקופת תקפו של הסכם זה, בשעה שההסתדרות הכללית החדשה תחליט על שינוי מדיניות השכר הכללית. דרישה כזאת תיעשה על ידי הודעה בכתב. הודיע אחד הצדדים כנ"ל, יכנסו הצדדים למו"מ ובתקופת המו"מ ינהגו לפי טבלאות שכר המוסכמות.

22.  לא הורחב

 מועדי וסדרי תשלום שכר עבודה

23.  מועדי וסדרי תשלום שכר עבודה

א.     לכל עובד תשולם משכורת אחת לחודש בין ה – 1 ל-  9 בחודש, בעבור החודש הקודם ^(1).

ב.     לעובד יומי ישולם השכר פעמיים בחודש, בעבור המחצית הראשונה של החודש ב-16 ולא יאוחר מן ה-20 בו, ובעבור המחצית השניה של החודש ישולם השכר מן ה-1 ולא יאוחר מן ה-9 בחודש שלאחריו.

23.  מועד וסדר תשלום שכר העבודה

א.     לעובד חודשי תשולם המשכורת אחת לחודש בין ה-1 ל-9 בחודש, בעבור החודש הקודם⁽¹⁾.

ב.     לעובד יומי ישולם השכר פעמיים בחודש, בעבור המחצית הראשונה של החודש ב-16 ולא יאוחר מן ה-20 בו, ובעבור המחצית השניה של החודש ישולם השכר מן ה-1 ולא יאוחר מן ה-9 בחודש שלאחריו.

(1)   לעניין החובה לתת תלוש שכר והפרטים המנויים בו ראו: הוראת סעיף 24 לחוק השכר, התשי"ח – 1958.

פרק ה' – זכויות סוציאליות

פרק ה': זכויות סוציאליות

מכסות חופשה שנתית

24.  מכסות חופשה שנתית⁽¹⁾

א.     מכסת חופשה שנתית לעובד עונתי קבוע כדלקמן:

ב.     נוער עובד יקבל חופשה שנתית על פי חוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953.

להלן נוסחו של סעיף 10 להסכם מיום 11.1.09 (מספרו 7005/09):

"10. מכסת החופשה השנתית תהיה לפי הקבוע בחוק חופשה שנתית. לעובדים שהחלו עבודתם מ – 1.9.08".

24.  מכסות חופשה שנתית⁽¹⁾

א.     מכסת חופשה שנתית לעובד עונתי קבוע כדלקמן:

ב.     נוער עובד יקבל חופשה שנתית על פי חוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953.

(1)   ראו: הוראות חוק חופשה שנתית, תשי"א-1951.

25.  מכסת חופשה שנתית לעובד קבוע שנתי תהיה כדלקמן:⁽¹⁾⁽²⁾

25.  מכסת חופשה שנתית לעובד קבוע שנתי תהיה כדלקמן: ⁽¹⁾⁽²⁾

(1)   ראו: הוראות חוק חופשה שנתית, תשי"א-1951.

(2)   ראו: לענין שינוי המכסות לעובדים חדשים, בסעיף הקודם.

דמי מחלה

26.  דמי מחלה⁽¹⁾⁽²⁾

להלן הוראת סעיף 13 להסכם מיום 11.1.09 (7005/09):

"13.

א.     ההוראות בעניין דמי מחלה בהסכם הקיבוצי מבוטלות לעובדים שהחלו עבודתם ביום 1.9.08.

ב.     בתקופת הניסיון לעבודה, יהיו העובדים זכאים לדמי מחלה על פי הוראות חוק דמי מחלה.

ג.        לאחר תקופת הניסיון לעבודה, יהיו העובדים זכאים לדמי מחלה על פי הקבוע בתקנון דמי מחלה של קרן הביטוח לפועלים חקלאיים או כל ביטוח אחר.

להלן נוסחו של סעיף 26 להסכם מיום 27.12.98 אשר נושא את הכותרת "26. דמי מחלה":

א.     להבטחת דמי מחלה לעובד במקרה ויחלה, ישלם המעסיק לקרן הביטוח 2.5% משכרו של העובד והעובד יקבל מהקרן את המגיע לו כדמי מחלה, בהתאם לתקנותיה.⁽²⁾

על אף האמור לעיל, מעסיק שאינו מבטח או יפסיק לבטח את עובדיו בקרן דמי מחלה שליד קרן בטוח לפח"ש יישא באחריות ישירה לתשלום דמי מחלה בעבור תקופת המחלה למעט יום ההמתנה. במקרה דנן זכאי העובד למכסה של חודש ימים על כל שנת עבודה ויחסית לחלקי שנה כולל תנאים סוציאליים.

ב.     השלמת דמי מחלה על ידי המעסיק

1.         מעסיקים המבטחים את עובדיהם בקרן דמי מחלה שליד קרן ביטוח ופנסיה לפועלים חקלאים שכירים, להלן הקרן, ישלימו ישירות לפועלים חודשיים מהשנה השישית ואילך וכן לעובדים בדירוג חודשי מינהלי, השלמה כדלקמן:

א.     בעד תעודת מחלה עד 3 ימים תהיה ההשלמה בשיעור של 12% מגובה תשלום דמי המחלה שיקבל העובד מהקרן.

ב.     בעד תעודת מחלה מ-4 ימים ועד 20 ימים וכולל, ההשלמה תהיה בשיעור של 25% מגובה תשלום דמי המחלה שיקבל העובד מהקרן.

ג.      בעד תעודת מחלה מ-21 ימים ויותר ההשלמה תהיה בשיעור של 11% מגובה תשלום דמי המחלה שיקבל העובד מהקרן.

2.         המעסיקים פטורים מתשלום תנאים סוציאליים של השלמת דמי המחלה הנ"ל.

3.         בכל מקרה אין העובד זכאי לתשלום בעד היום הראשון של תעודת המחלה הקרוי יום המתנה.

4.         מעסיקים שנהגו לשלם לעובד שחלה את מלוא השלמת דמי המחלה בכל צורה שהיא עד לגובה המשכורת החודשית של העובד ימשיכו בכך גם להבא.

5.         פנסיונרים בהתאם לחוק.

6.         האיגוד יפעל לשינוי תקנון דמי מחלה של הקרן כך שהעובדים העונתיים/יות יקבלו דמי מחלה מהקרן באותם השיעורים שמקבלים העובדים השנתיים.

7.         יום בדיקות רפואיות: המעסיק ישלם לעובד בעד השעות שבהן נעדר מהעבודה לצורך עריכת בדיקות רפואיות מעבדתיות בהתאם לאישור רפואי שימציא העובד למעסיקו; הצדדים יקפידו כי סעיף זה לא ינוצל לרעה.

26.  דמי מחלה⁽¹⁾⁽²⁾

א.     להבטחת דמי מחלה לעובד במקרה ויחלה, ישלם המעסיק לקרן הביטוח 2.5% משכרו של העובד והעובד יקבל מהקרן את המגיע לו כדמי מחלה, בהתאם לתקנותיה⁽²⁾; על אף האמור לעיל, מעסיק שאינו מבטח או יפסיק לבטח את עובדיו בקרן דמי מחלה שליד קרן בטוח לפועלים חקלאיים שכירים יישא באחריות ישירה לתשלום דמי מחלה בעבור תקופת המחלה למעט יום ההמתנה; במקרה דנן זכאי העובד למכסה של חודש ימים על כל שנת עבודה ויחסית לחלקי שנה כולל תנאים סוציאליים.

ב.     השלמת דמי מחלה על ידי המעסיק

1.         מעסיקים המבטחים את עובדיהם בקרן דמי מחלה שליד קרן ביטוח ופנסיה לפועלים חקלאים שכירים (להלן הקרן), ישלימו ישירות לפועלים חודשיים מהשנה השישית ואילך וכן לעובדים בדירוג חודשי מינהלי, השלמה כדלקמן:

א.     בעד תעודת מחלה עד 3 ימים תהיה ההשלמה בשיעור של 12% מגובה תשלום דמי המחלה שיקבל העובד מהקרן;

ב.     בעד תעודת מחלה מ-4 ימים ועד 20 ימים וכולל, ההשלמה תהיה בשיעור של 25% מגובה תשלום דמי המחלה שיקבל העובד מהקרן;

ג.      בעד תעודת מחלה מ-21 ימים ויותר ההשלמה תהיה בשיעור של 11% מגובה תשלום דמי המחלה שיקבל העובד מהקרן.

2.         המעסיקים פטורים מתשלום תנאים סוציאליים של השלמת דמי המחלה הנ"ל;

3.         בכל מקרה אין העובד זכאי לתשלום בעד היום הראשון של תעודת המחלה הקרוי יום המתנה;

4.         מעסיקים שנהגו לשלם לעובד שחלה את מלוא השלמת דמי המחלה בכל צורה שהיא עד לגובה המשכורת החודשית של העובד ימשיכו בכך גם להבא;

5.         לא הורחב

6.         לא הורחב    

7.         יום בדיקות רפואיות: המעסיק ישלם לעובד בעד השעות שבהן נעדר מהעבודה לצורך עריכת בדיקות רפואיות מעבדתיות בהתאם לאישור רפואי שימציא העובד למעסיקו; הצדדים יקפידו כי סעיף זה לא ינוצל לרעה.

(1)    ראו: הוראות חוק דמי מחלה, תשל"ו – 1976 ותקנותיו.

(2)   ראו דב"ע נב/3-40 רחל פדידה ואח' נ' סטיב וייז, 7.10.1992, שם נפסק, כי  הוראות חוק דמי מחלה, התשל"ו-1976, אינן חלות על עובד שהתשלום לתקופת מחלה הוסדר לגביו בהסכם קיבוצי. הסכם קיבוצי כולל, לעניין אותו חוק, אף צו הרחבה. עוד נפסק, כי אמנם תקנון דמי המחלה של מבטחים לא הוצג בבית הדין, אך יש להתייחס אליו כאל "ידיעת דיינים".

 ימי היעדרות

27.  ימי היעדרות

א.     עובד קבוע שנתי הנעדר מעבודתו עקב: מחלה, תאונה בעבודה, ימי מילואים, ימי אבל וכן הימים שבהם נעדר העובד מרצונו הוא, ינהגו על פי סעיף 10ג של הסכם זה.

ב.     לגבי עובד עונתי קבוע ינהגו על פי נספח א' להסכם זה – אריזת פרי הדר ונשירים, סעיף 7.

27.  ימי היעדרות

א.     עובד קבוע שנתי הנעדר מעבודתו עקב: מחלה, תאונה בעבודה, ימי מילואים, ימי אבל וכן הימים שבהם נעדר העובד מרצונו הוא, ינהגו על פי סעיף 10ג של הסכם זה.

ב.     לגבי עובד עונתי קבוע ינהגו על פי נספח א' להסכם זה – אריזת פרי הדר ונשירים, סעיף 7.

חופשת חגים

28.  חופשת חגים⁽¹⁾

כל עובד קבוע ועונתי קבוע יומי יקבל שכר יום עבודה רגיל בעבור חופשת חגים כדלקמן:

א.     עובד שנתי קבוע יקבל שכר 10ימי חג בשנה.

ב.     עובד עונתי קבוע יקבל שכר ימי החג החלים בתקופת עבודתו העונתית לרבות חגים החלים בשבת ולא פחות מ-5 ימי חג בעונה.

ג.      לעובד זמני יפריש המעסיק לקרן הביטוח לפח"ש 2% משכרו הרגיל תמורת ימי החג.

28.  חופשת חגים⁽¹⁾

כל עובד קבוע ועונתי קבוע יומי יקבל שכר יום עבודה רגיל בעבור חופשת חגים כדלקמן:

א.     עובד שנתי קבוע יקבל שכר 10ימי חג בשנה;

ב.     עובד עונתי קבוע יקבל שכר ימי החג החלים בתקופת עבודתו העונתית לרבות חגים החלים בשבת ולא פחות מ-5 ימי חג בעונה;

ג.      לעובד זמני יפריש המעסיק לקרן הביטוח לפועלים חקלאים שכירים 2% משכרו הרגיל תמורת ימי החג.

(1) ראו: העסקה בחגים ודמי חגים.

תוספת משפחה

29.  תוספת משפחה

כל עובד קבוע, יקבל תוספת משפחה לשכרו, בהתאם לתנאים ולסכומים המפורטים בנספח ב׳ להסכם זה.

א.     עובד קבוע ועונתי קבוע נשוי⁽¹⁾, יקבל תוספת משפחה לשכרו, בהתאם לטבלת השכר המצורפת כנספח ב' להסכם זה.

ב.     עובדת קבועה ועונתית קבועה שבעלה אינו עובד, תקבל תוספת משפחה כנ"ל; על העובדת להמציא אישור מתאים.

ג.      עבור ילדים בגיל 18 ועד סיום שירות החובה בצה"ל או ילד שאינו עובד עד גיל עשרים ואחד, יקבל העובד/ת תוספת משפחה בהתאם למפורט בטבלת השכר המצורפת כנספח ב' להסכם זה, ואשר תתעדכן מעת לעת בהסכמה בין הצדדים להסכם זה.

29.  תוספת משפחה

א.     עובד קבוע ועונתי קבוע נשוי⁽¹⁾, יקבל תוספת משפחה לשכרו, בהתאם לטבלת השכר המצורפת כנספח ב' להסכם זה.

ב.     עובדת קבועה ועונתית קבועה שבעלה אינו עובד, תקבל תוספת משפחה כנ"ל; על העובדת להמציא אישור מתאים.

ג.      בעבור ילדים בגיל 18 ועד סיום שירות החובה בצה"ל או ילד שאינו עובד עד גיל עשרים ואחד, יקבל העובד/ת תוספת משפחה בהתאם למפורט בטבלת השכר המצורפת כנספח ב' להסכם זה, ואשר תתעדכן מעת לעת בהסכמה בין הצדדים להסכם זה.

(1)   ראו פסיקה הקובעת כי ניתן "לחלץ" דבר נישואין של עובד מתלושי השכר ומדיווחי מעסיק לשירות התעסוקה: עע (ארצי) 1697-07-12  צאלח רגא אבו צפטט נ' ר.ל.פ.י חקלאות בע"מ, 10.11.2012.

הפרשי תאונה

30.  הפרשי תאונה – בוטל

להלן נוסחו של סעיף 14 להסכם מיום 11.1.09 (מספרו 7005/09):

"14. ההפרשות לקרן שיקום ולהפרשי תאונה מבוטלות."

להלן נוסחו של סעיף 30 להסכם משנת 1998, אשר נשא את הכותרת "הפרשי תאונה.

"במסגרת התנאים הסוציאליים יפריש המעסיק 0.5% משכרו היומי הכולל או ממשכורתו של העובד לקרן הבטוח והקרן תשלם לעובד הרפשי שכר בימי תאונה בהתאם לתקנותיה.⁽¹⁾

30.  הפרשי תאונה

במסגרת התנאים הסוציאליים יפריש המעסיק 0.5% משכרו היומי הכולל או ממשכורתו של העובד לקרן הביטוח והקרן תשלם לעובד הפרשי השכר בימי תאונה בהתאם לתקנותיה.

(1)   בהתאם לכך קבעה הנהלת הקרן תשלום של 20% מגובה התשלום שמשלם הביטוח הלאומי כדמי פגיעה (ראו בפסטרנק, הסכמים קיבוציים, מהדורת 2009, עדכון מס' 128, עמ' 17).

שיקום

31.  שיקום – בוטל

המעסיק אשר עובדיו מבוטחים בפנסיית יסוד יפריש 0.5% משכרו היומי הרגיל של העובד לקרן הביטוח – לקרן שיקום –  למטרת מתן עזרה לחברים פעילים בקרן הביטוח הנאלצים לפרוש מעבודתם מחמת אובדן כושרם לעבודה הנובע ממחלה; סעיף זה חל על מבוטחי פנסיה יסוד בלבד.

31.  שיקום

המעסיק אשר עובדיו מבוטחים בפנסיית יסוד יפריש 0.5% משכרו היומי הרגיל של העובד לקרן הביטוח לקרן שיקום למטרת מתן עזרה לחברים פעילים בקרן הביטוח הנאלצים לפרוש מעבודתם מחמת אובדן כושרם לעבודה הנובע ממחלה; סעיף זה חל על מבוטחי פנסיה יסוד בלבד.

הבראה

32.  הבראה⁽¹⁾

להלן הוראת סעיף 11 להסכם מיום 11.1.09 (מספרו 7005/09):

"11. מכסת ימי ההבראה לשנה לעובדים קבועים, עובדים עונתיים קבועים ועובדים בדירוג חודשי-מינהלי שהחלו לעבוד מ – 1.9.2008 תהיה כדלקמן:

להלן הוראת סעיף 32 להסכם מיום 27.12.98 (ראה במיוחד סעיף קטן (ב):

א.     מכסת ימי ההבראה לעובד קבוע תהיה כדלקמן:

בשנים 1 עד 7 יקבל העובד תשלום בעבור 7 ימים לשנה.

בשנה 8 יקבל העובד תשלום בעבור 8 ימים לשנה.

בשנה 9 יקבל העובד תשלום בעבור 9 ימים לשנה.

מהשנה ה-10 עד 14 וכולל יקבל העובד תשלום בעבור 10 ימים לשנה.

מהשנה ה-15 ואילך בהתאם להסכם הקיבוצי הכללי לעובדים בדירוג חודשי מינהלי.

ב.     הפרשת המעסיק לקרן ביטוח ע"ח תמורת ימי ההבראה לעובד קבוע ועונתי קבוע ולעובד חודשי הינה בשיעור של 5.5%.

ג.      עובד עונתי קבוע יקבל תשלום בעד ימי הבראה בהתאם לטבלה הנ"ל יחסית לתקופת עבודתו בשנה.

ד.      המעסיק יפריש לקרן הביטוח בעבור כל עובד זמני 3% משכרו הרגיל תמורת דמי ימי הבראה.⁽²⁾

32.  הבראה⁽¹⁾

א.     מכסת ימי ההבראה לעובד קבוע תהיה כדלקמן:

בשנים 1 עד 7 יקבל העובד תשלום בעבור 7 ימים לשנה;

בשנה 8 יקבל העובד תשלום בעבור 8 ימים לשנה;

בשנה 9 יקבל העובד תשלום בעבור 9 ימים לשנה;

מהשנה ה-10 עד 14 וכולל יקבל העובד תשלום בעבור 10 ימים לשנה;

מהשנה ה-15 ואילך בהתאם להסכם הקיבוצי הכללי לעובדים בדירוג חודשי מינהלי.

ב.     הפרשת המעסיק לקרן ביטוח על חשבון תמורת ימי ההבראה לעובד קבוע ועונתי קבוע ולעובד חודשי הינה בשיעור של 5.5%.

ג.      עובד עונתי קבוע יקבל תשלום בעד ימי הבראה בהתאם לטבלה הנ"ל יחסית לתקופת עבודתו בשנה.

ד.      המעסיק יפריש לקרן הביטוח בעבור כל עובד זמני 3% משכרו הרגיל תמורת דמי ימי הבראה.⁽²⁾

(1)   לגבי הכללים החלים לפי הסכם קיבוצי /צו הרחבה כללי בנושא דמי הבראה לחצו –  כאן.

לצו הרחבה בנושא דמי הבראה לחצו – כאן.

(2)   ראו פסיקה הקובעת כי הנטל להוכיח את פרעון דמי ההבראה ואת שיעורם מוטל על המעסיק: עע (ארצי) 1697-07-12  צאלח רגא אבו צפטט נ' ר.ל.פ.י חקלאות בע"מ, 10.11.2012.

כן ראו: בר"ע (ארצי) 4131-11-17 lagese negesi נ' ליאור גודעי, 27.11.2017 – שם צויין בהערת אגב כי לא קיימת אפשרות, במישור המעשי, מזה עשרות שנים לערוך "תכנית חיסכון" של דמי הבראה בקרן פנסיה כמתחייב מהוראות הצו.

חופשת לידה

33.  חופשת לידה⁽¹⁾

א.     היעדרות עקב חופשת לידה, וחופשת לידה ללא תשלום שנמשכה שנה אחת, תזכה את העובדת הקבועה והעונתית קבועה בתשלום תוספת ותק לשכרה בגין השנה הנ"ל.

ב.     שמירת התנאים הסוציאליים בתקופת חופשת לידה:

1.         עובדת קבועה שנתית הנמצאת בחופשת לידה בתשלום על ידי המוסד לביטוח לאומי, ישלם המעסיק בעבורה את ההפרשה להבטחת זכויות הפנסיה שלה לקרן ביטוח ופנסיה לפח"ש בגין התקופה שבעבורה משלם לה הביטוח הלאומי דמי חופשת לידה. לעובדת קבועה עונתית רק בתקופת העונה המובטחת לה על פי הסכם זה. הפרשת המעסיק מותנית בתשלום חלקה של העובדת לקרן; יתר הזכויות הסוציאליות יהיו בהתאם לחוק.⁽²⁾

2.         שיעור ההפרשות הנ"ל וגובה שכר העבודה עליו יופרש יהיו כאילו הוסיפה העובדת לעבוד בתקופה האמורה לעיל.

33.  חופשת לידה⁽¹⁾

א.     היעדרות עקב חופשת לידה, וחופשת לידה ללא תשלום שנמשכה שנה אחת, תזכה את העובדת הקבועה והעונתית קבועה בתשלום תוספת ותק לשכרה בגין השנה הנ"ל.

ב.     שמירת התנאים הסוציאליים בתקופת חופשת לידה:

1.         עובדת קבועה שנתית הנמצאת בחופשת לידה בתשלום על ידי המוסד לביטוח לאומי, ישלם המעסיק בעבורה את ההפרשה להבטחת זכויות הפנסיה שלה לקרן ביטוח ופנסיה לפועלים חקלאיים שכירים בגין התקופה שבעבורה משלם לה הביטוח הלאומי דמי חופשת לידה. לעובדת קבועה עונתית רק בתקופת העונה המובטחת לה על פי הסכם זה;

הפרשת המעסיק מותנית בתשלום חלקה של העובדת לקרן; יתר הזכויות הסוציאליות יהיו בהתאם לחוק;⁽²⁾

2.         שיעור ההפרשה הנ"ל וגובה שכר העבודה עליו יופרש יהיו כאילו הוסיפה העובדת לעבוד בתקופה האמורה לעיל.

(1)   ראו: הוראות חוק עבודת נשים, תשי"ד – 1954.

(2)   ראו הוראת סעיף 7א לחוק עבודת נשים, התשי"ד – 1954 ותקנות עבודת נשים (מועדים וכללים לתשלומים לקופת גמל), התשס"ח – 2008.

שי לחגים

34.  שי לחגים

א.     כל עובד קבוע ועונתי קבוע יקבל שי לקראת ראש השנה וחג הפסח, בהתאם לחוזר משותף שייחתם ע"י הצדדים לפני כל חג.

ב.     עובד עונתי קבוע שלא יעבוד חודש או יותר לפני ראש השנה לא יהיה זכאי לשי לחג ראש השנה.

ג.      דמי השי לחגים יעודכנו בערבי ראש השנה ופסח בשיעורי עליית מדד יוקר המחיה הידוע לפני החג שלכבודו ניתן השי ויפרסמו בחוזר משותף.

34.  שי לחגים

א.     כל עובד קבוע ועונתי קבוע יקבל שי לקראת ראש השנה וחג הפסח, בהתאם לחוזר משותף שייחתם על ידי הצדדים לפני כל חג.

ב.     עובד עונתי קבוע שלא יעבוד חודש או יותר לפני ראש השנה לא יהיה זכאי לשי לחג ראש השנה.

ג.      דמי השי לחגים יעודכנו בערבי ראש השנה ופסח בשיעורי עליית מדד יוקר המחיה הידוע לפני החג שלכבודו ניתן השי ויפרסמו בחוזר משותף.

ימי שמחות

35.  ימי שמחות

א.     המשיא את ילדו/תו יהיה זכאי להעדר יום אחד מהעבודה ולקבל שכר תמורתו ממעסיקו.

ב.     עובד המכניס את בנו בבריתו של אברהם אבינו, יהיה זכאי להעדר יום אחד מהעבודה ולקבל תמורתו ממעסיקו.

ג.      כל עובד קבוע או עונתי אשר יישא אישה זכאי להעדר לרגל נישואיו במשך יומיים ולקבל ממעסיקו שכר עבור ימים אלה. הוא הדין לגבי עובדת שתינשא לאיש.

35.  ימי שמחות

א.     המשיא בנו או בתו יהיה זכאי להיעדר יום אחד מהעבודה ולקבל תמורתו ממעסיקו.

ב.     עובד המכניס את בנו בבריתו של אברהם אבינו, יהיה זכאי להיעדר יום אחד מהעבודה ולקבל תמורתו ממעסיקו.

ג.      עובד קבוע או עונתי קבוע אשר יישא אישה זכאי להיעדר לרגל נישואיו במשך יומיים ולקבל ממעסיקו שכר בעבור ימים אלה. הוא הדין לגבי עובדת שתינשא לאיש.

מענק שנתי

36.   מענק שנתי

עובד קבוע חודשי – יקבל מענק שנתי כאמור בנספח ב'.

עובד עונתי חודשי – יקבל מענק כאמור בנספח ב' בסיום העונה.

עובד קבוע יומי – יקבל מענק לכל יום עבודה בפועל כאמור בנספח ב'.      

להלן נוסחו של סעיף 16 להסכם מיום 11.1.09 (מספרו 7005/09):

"16. מענק שנתי ודמי כלכלה ישולמו אך ורק בגין התקופה שלאחר תום תקופת הנסיון".

36.  מענק שנתי

עובד קבוע חודשי – יקבל מענק שנתי כאמור בנספח ב';

עובד עונתי חודשי – יקבל מענק כאמור בנספח ב' בסיום העונה;

עובד קבוע יומי – יקבל מענק לכל יום עבודה בפועל כאמור בנספח ב'.

דמי כלכלה,

37.  דמי כלכלה

עובד בשכר יומי ועובד קבוע במשכורת חודשית יקבל דמי כלכלה כאמור בנספח ב'.

להלן נוסחו של סעיף 7 להסכם מיום 11.1.09 (מספרו 7005/09):

"7. דמי הכלכלה, החזר הוצאות טלפון והשתתפות במעונות וגנונים יועלו בשיעורים המפורטים להלן:

א.     מ – 1.1.09 בשיעור של 1.5%.

ב.     מ – 1.1.10 בשיעור של 1.5%.

ג.      מ – 1.1.11 בשיעור של 2%.

37.  דמי כלכלה

עובד בשכר יומי ועובד קבוע במשכורת חודשית יקבל דמי כלכלה כאמור בנספח ב'.

קרן השתלמות ומלגות

38.  קרן השתלמות ומלגות

המעסיק יפריש לקרן הביטוח 1% משכרו היומי הכולל או ממשכורתו הכוללת של העובד לטובת קרן השתלמות ומילגות לפועלים חקלאיים ובניהם בע"מ.

38.  קרן השתלמות ומלגות

המעסיק יפריש לקרן הביטוח 1% משכרו היומי הכולל או ממשכורתו הכוללת של העובד לטובת קרן השתלמות ומלגות לפועלים חקלאיים ובניהם בע"מ.

הוצאות נסיעה

39.  הוצאות נסיעה⁽¹⁾

א.     כל הפועלים הקבועים, עונתיים קבועים, והזמניים יקבלו הוצאות נסיעה במלואן ממקום מגוריהם למקום עבודתם ובחזרה, לפי התעריפים הרשמיים בתחבורה הציבורית.

ב.     במשקים שהסיעו פועלים ימשיכו להבא באותם הכיוונים. המעסיק רשאי (לעובדים זמניים בלבד) במקום הסעה כנ"ל לשלם הוצאות נסיעה, אם קיימת תחבורה ציבורית סדירה למקום ובחזרה ממנו.

ג.      במקום שאין תחבורה ציבורית סדירה יסיע המעסיק את העובדים הלוך ושוב.

39.  הוצאות נסיעה⁽¹⁾

א.     כל הפועלים הקבועים, עונתיים קבועים, והזמניים יקבלו הוצאות נסיעה במלואן ממקום מגוריהם למקום עבודתם ובחזרה, לפי התעריפים הרשמיים בתחבורה הציבורית.

ב.     במשקים שהסיעו פועלים ימשיכו להבא באותם הכיוונים. המעסיק רשאי (לעובדים זמניים בלבד) במקום הסעה כנ"ל לשלם הוצאות נסיעה, אם קיימת תחבורה ציבורית סדירה למקום ובחזרה ממנו.

ג.      במקום שאין תחבורה ציבורית סדירה יסיע המעסיק את העובדים הלוך ושוב.

(1)   על העובדים חלים הסכם הקיבוצי/צו הרחבה כללי בנושא דמי נסיעות החל על כלל עובדי המשק.

ראו מאמר בנושא דמי נסיעות.

ראו צו הרחבה בנושא דמי נסיעות.

ימי אבל

40.  ימי אבל⁽¹⁾

עובד שמת עליו קרוב משפחה ואשר לפי דין דתו חייב ויושב ישיבת אבל –

יקבל ממעסיקו תשלום שכר עד 7 ימים.

40.  ימי אבל⁽¹⁾

עובד קבוע ועונתי קבוע שמת עליו קרוב משפחה ואשר לפי דיני דתו חייב ויושב ישיבת אבל – יקבל תשלום עד 6 ימים.

(1)   ראו: מאמר בעניין תשלום בעד ימי אבל.  

שירות מילואים

41.  שירות מילואים

המעסיק ישלם לעובדים קבועים ועונתיים קבועים המשרתים במילואים בעבור ימי השירות אשר בעבורם אין העובד מקבל מקרן ההשוואה, בהתאם לחוק ותקנותיו כפי שיהיו מעת לעת.

41.  שירות מילואים

המעסיק ישלם לעובדים קבועים ועונתיים קבועים המשרתים במילואים בעבור ימי השירות אשר בעבורם אין העובד מקבל מקרן ההשוואה, בהתאם לחוק ותקנותיו כפי שיהיו מעת לעת.

בגדי עבודה

42.  בגדי עבודה

להלן נוסחו של הסכם מיום 25.1.06 (7013/06):

על-פי ההסכמים הקיבוציים הכללים בענפי החקלאות והאריזה לרבות עובדים בשירוג חודשי-מנהלי, גננות הנוי וטרקטוראים, זכאים העובדים הקבועים והעונתיים לתמורת בגדי עבודה כדלקמן:

לעובדים שנתיים:

2 חולצות, 2 זוגות מכנסים ו-2 זוגות נעליים

לעובדים עונתיים:

חולצה 1, זוג מכנסיים וזוג נעליים.

לעובדי השירותים גם כפפות.

לנשים: כפפות ומטפחת ראש.

מחיר הפריטים הנ"ל כולל מע"מ יהא עפ"י מחירון של חברת "עמיר" או "המשביר לצרכן" הם כדלקמן:

חולצות עבודה – 44 ₪

זוג מכנסי עבודה – 56 ₪

זוג נעליים – 182 ₪

זוג כפפות – 26  ₪

מטפלת ראש – 26 ₪

דמי הביגוד יינתנו במהלך חודש ינואר 2006.

על כל המעסיקים וועדי העובדים לוודא שאכן הנשים שמקבלות מטפחת ראש וכפפות ישתמשו בשני הפריטים הנ"ל בעת העבודה.

להלן נוסחו של סעיף 42 שנקבע בהסכם מיום 27.12.89 (מספרו 7018/99):

א.     העובדים השנתיים הקבועים והחודשיים יקבלו אחת לשנה תמורת בגדי עבודה כדלקמן⁽¹⁾:

2 (שתי) חולצות, 2 (שני) זוגות מכנסיים, 2 (שני) זוגות נעליים.

ב.     עובדים עונתיים קבועים יקבלו:

חולצה אחת (1), זוג מכנסיים, זוג נעליים, כפפות לאורזות, למבררות ולעובדי השירותים, ומטפחת ראש לנשים.

ג.      לעובדים במקומות שאינם תחת קורת גג יספק המעסיק מעיל להגנה מפני הגשם.

ד.      דמי הביגוד יעודכנו מדי שנה בהתאם למחירים במשביר לצרכן או חברת עמיר ויינתנו לעובדים מדי שנה בשנה בהתאם לחוזר המשותף שיפורסם שיוצא על ידי האיגוד הארצי של הפועלים החקלאיים השכירים והתאחדות האיכרים בישראל.

ה.     לעובד זמני יפריש המעסיק לקרן הביטוח 2% משכרו היומי של העובד תמורת הביגוד.

42.  בגדי עבודה

א.     העובדים השנתיים הקבועים והחודשיים יקבלו אחת לשנה תמורת בגדי עבודה כדלקמן⁽¹⁾:

2 (שתי) חולצות, 2 (שני) זוגות מכנסיים, 2 (שני) זוגות נעליים.

ב.     עובדים עונתיים קבועים יקבלו:

חולצה אחת, זוג מכנסיים, זוג נעליים, כפפות לאורזות, למבררות ולעובדי השירותים, ומטפחת ראש לנשים.

ג.      לעובדים במקומות שאינם תחת קורת גג יספק המעסיק מעיל להגנה מפני הגשם.

ד.      דמי הביגוד יעודכנו מדי שנה בהתאם למחירים במשביר לצרכן או חברת עמיר ויינתנו לעובדים מדי שנה בשנה בהתאם לחוזר המשותף שיפורסם שיוצא על ידי האיגוד הארצי של הפועלים החקלאיים השכירים והתאחדות האיכרים בישראל.

ה.     לעובד זמני או עובד בניסיון יפריש המעסיק לקרן הביטוח 2% משכרו היומי של העובד תמורת הביגוד.

(1)   על פי חוזרי הצדדים, דמי הביגוד משולמים בחודש ינואר, ועל כל המעסיקים לוודא שהנשים שמקבלות מטפחת ראש וכפפות ישתמשו בשני הפריטים הנ״ל בעת העבודה.

פירוט הזכויות הסוציאליות (הפרשות לקרנות)

43.  פירוט הזכויות הסוציאליות (הפרשות לקרנות)⁽¹⁾

להלן נוסחו של סעיף 15 11.1.09 (מספרו 7005/09):

"15.

א.     המעבידים, לפי בחירתם, יהיו זכאים שלא להפריש עבור העובדים בעד חופשה, הבראה, חגים וביגוד.

ב.     בחר מעביד שלא להפריש עבור המפורט בסעיף קטן (א) לעיל, כולו או חלקו, ישלם המעביד במישרין לעובד את המגיע בגין אותם רכיבים עבור לא הפריש."

להלן נוסחו של סעיף 43 להסכם מיום 27.12.98, הנושא את הכותרת "פירוט הזכויות הסוציאליות":

להבטחת הזכויות הסוציאליות לעובד הזמני, או עובד בניסיון, הקבוע, העונתי קבוע⁽²⁾ והחודשי – יפריש המעסיק משכרו הכולל של העובד או ממשכורתו הכוללת לקרן הביטוח או לקרן הפנסיה שעליה יוסכם וכן ינכה משכרו של העובד את השיעורים כדלקמן:

א.     לעובד מהשנה ה-11 ואילך ההפרשה בעד חופשה שנתית היא 8.5%.

ב.     המעסיק ינכה משכרו של העובד את חלקו (5.5%) להבטחת זכויות הפנסיה את האחוזים המתאימים ויעבירם לקרן הביטוח או לקרן הפנסיה יחד עם ההפרשות שהוא חייב בהן.⁽³⁾⁽⁴⁾

ג.      על המעסיק להפריש את מלוא הזכויות הסוציאליות, לקרן הביטוח או לקרן הפנסיה בעד ימי מילואים, ימי חופשה וימי תאונה.

ד.      בעד עובד שעבר את תקופת הזמניות או תקופת הנסיון והועבר למעמד עובד קבוע יפריש המעסיק לקרן הפנסיה את ההשלמה בעד פנסיה מקיפה מיום העבודה הראשון של העובד.

ה.     מעסיק שמשלם דמי מחלה ישירות לעובד, חייב להפריש לקרן הביטוח או לקרן הפנסיה "אחדות" את הזכויות הסוציאליות בעד ימי המחלה וכן לנכות משכרו של העובד את האחוזים המתאימים.

43.  פירוט הזכויות הסוציאליות⁽¹⁾

להבטחת הזכויות הסוציאליות לעובד הזמני, או עובד בניסיון, הקבוע, העונתי קבוע⁽²⁾ והחודשי – יפריש המעסיק משכרו הכולל של העובד או ממשכורתו הכוללת לקרן הביטוח או לקרן הפנסיה שעליה יוסכם וכן ינכה משכרו של העובד את השיעורים כדלקמן:

לעובד זמני או בניסיון –

בעד חופשה – 4.0%;

דמי מחלה – 2.5%;

פנסיה יסוד – 6.0%;

השלמת תאונה – 0.5%;

קרן שיקום – 0.5%;

דמי הבראה – 3.0%;

תמורת חגים – 2.0%;

תמורת ביגוד – 2.0%;

קרן השתלמות ומלגות לפועלים חקלאיים ובניהם בע"מ – 1.0%;

חלקו של העובד – 5.5%.

לעובדים קבועים חודשיים שנתיים ועונתיים –

על חשבון חופשה – 4.0%;

דמי מחלה – 2.5%;

השלמת תאונה – 0.5%;

הבראה על חשבון – 5.5%;

פיצויי פיטורים – 4.5%;

קרן השתלמות ומלגות לפועלים חקלאיים ובניהם בע"מ – 1.0%;

חלקו של העובד – 5.5%.

א.     לעובד מהשנה ה-11 ואילך ההפרשה בעד חופשה שנתית היא 8.5%.

ב.     המעסיק ינכה משכרו של העובד את חלקו (5.5%) להבטחת זכויות הפנסיה את האחוזים המתאימים ויעבירם לקרן הביטוח או לקרן הפנסיה יחד עם ההפרשות שהוא חייב בהן.^{(3) (4)}

ג.      על המעסיק להפריש את מלוא הזכויות הסוציאליות, לקרן הביטוח או לקרן הפנסיה בעד ימי מילואים, ימי חופשה וימי תאונה.

ד.      לא הורחב

ה.     לא הורחב

(1)   בהסכם מיום 6.2.89 (מספרו 7019/89) נקבע כי יוגדלו שיעורי ההפרשות לפנסיית יסוד ב – 1.5%, וכי ההפרשה החל מ – 1.1.1989 תהיה 6% – מעסיק (במקום 5% עד כה) ו – 5.5% – עובד (במקום 5% עד כה). ההוראה הורחבה בצו הרחבה בדבר הגדלת פנסיית יסוד, י"פ 3672, עמ' 3411.

בהתאם להוראות תקנה 20 לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד – 1964 מעסיק מחוייב לשלם לקופת גמל במזומנים בלבד ולא יאוחר מחמישה עשר יום מיום תשלום המשכורת לעובד.

ראו סעיף 19א לחוק הגנת השכר, התשכ"ח – 1958 לעניין פיצויי הלנה.

(2)   ביחסי הצדדים חלה הוראת הפסקה השנייה לסעיף 5(א) לצו ההרחבה לפנסיית חובה משנת 2011, הקובעת, כי ככל ששיעורי ההפרשות לתגמולים (חלק העובד וחלק המעביד) בהסדר פנסיה אחר נמוכים מהשיעורים הקבועים בטבלה (בסעיף 6ד' לצו ההרחבה לפנסיית חובה), תעשה ההגדלה של שיעורים אלה, בהתאם לשיעורים ולמועדים המפורטים בטבלה. כלומר – כל הסדר פנסיה בישראל אינו יכול להעניק שיעורי פנסיה פחות טובים מאלו הקבועים בצו ההרחבה לפנסיית חובה. נוסיף, כי סעיף 3 לצו ההרחבה  פנסיית חובה בדבר הגדלת ההפרשות לביטוח פנסיוני במשק  משנת 2016 החל על ככל העובדים במשק (ר' מבוא לצו)  קובע כדלקמן: "החל מיום התחילה, כעל עובד יבוטח בגין שכרו הקובע, בשיעורים שלא יפחתו מהשיעורים המפורטים להלן. תשלום המעסיק לרכיב תגמולים:      

החל מיום 1.7.16 – יוגדל דמי התגמולים ל- 6.25%.החל מיום 1.1.17 – יוגדלו דמי התגמולים ל- 6.5%." מהאמור לעיל עולה, כי החל מיום 1.1.17 כל העובדים במשק זכאים לפנסיה שלא תפחת מהשיעורים הקבועים בצו  כאמור (6.5%  תגמולי מעסיק).

שיעור ההפקדות לפיצויים בהתאם לצו הרחבה הכללי לפנסיה עומד על 6%.

(3)   לעניין תשלום דמי ביטוח עובדת עונתית קבועה במוסד לביטוח לאומי בתקופת העונה המתה וזכאותה לקצבת זקנה ראו בדיון לב/0-153 רגינה חסיד נ'- המוסד לביטוח לאומי , פד"ע ד(1) 189, שם נפסק כי עובדת עונתית קבועה הנה חלק של "הצוות הקבוע" במקום עבודתה ומעמדה אינו שונה ממעמדו של עובד חלקי; בכל המקרים ייקרא אדם כזה בפי הבריות, עובד. כן הדבר לגבי "עובדת אריזה" הן בימות העונה והן מחוצה להם. בנוסף, נקבע כי סיווגה של המערערת כ"עקרת-בית" במשך חודשי אי-עבודתה, מהווה פיתרון מלאכותי לבעיה מדומה, תוך התעלמות מהמציאות המשפטית והעובדתית כאחת. הפיתרון לתשלום דמי הביטוח בחודשי "העונה המתה" נמצא בסעיף 186לחוק הביטוח הלאומי, המאפשר לקבוע הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח. בהעדר הוראות אלה חייב בית הדין את המוסד לביטוח לאומי בתשולם קצבת זקנה למערערת. 

(4)   ראו עדמ 1013/04‏ מוסלמי עטאף נ' אברמוביץ צבי את יצחק, 8.8.2005: שם נפסק כי גם עובד קבוע זכאי להפרשות מעסיק.

פרק ו' – פנסיה מקיפה, פנסיה יסוד, פיטורים, פיצויי פיטורים והתפטרות

פנסיה מקיפה

44.  פנסיה מקיפה⁽¹⁾⁽²⁾

א.     החל מ – 1.1.78 מונהגת פנסיה מקיפה לעובדים בענף החקלאות במסגרת קרן הביטוח והפנסיה לפועלים חקלאים ובלתי מקצועיים בישראל, אגודה שיתופית בע"מ.

התשלומים לקרן הפנסיה עבור פנסיה מקיפה הם כדלקמן: הפרשת המעסיק היא 12% משכרו או ממשכורתו של ה עובד הכוללים את הרכיבים המוסכמים בין הצדדים להסכם זה.

תשלום המעסיק כולל 6% הבאים ע"ח פיצויי פיטורים בהתאם לסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים.

ב.     המעסיק ינכה משכרו של העובד 5.5% ויעבירם לקרן הביטוח ביחד עם הפרשותיו לקרן.

ג.      פנסיה מקיפה לעובד זמני או עובד בנסיון תהיה ע"פי נספח ג' להסכם זה.

להלן נוסחו של סעיף 12 להסכם מיום 11.1.09 (מספרו 7005/09):

"12. התשלומים לפנסיה יחלו החל מהחודש השביעי לעבודה."

44.  לא הורחב

(1)   ראו הערות בסעיף 43 לעיל.

(2)   לעניין שינוי שיטת הפנסיה ראו: דיון לד/6-2 מאיר מרגולין נ' קרן הגמלאות של חברי "דן" בע"מ, פד"ע ו(1) 099, שם נפסק כי שינוי שיטת הפנסיה, שאינו גורר כל הרעה במצבו של הפנסיונר, כפי שהיה קיים בעת פרישתו, אינו מקנה עילת תביעה בשל הפרת התחייבות חוזית.

 פיצויי פיטורים

45.  פיצויי פיטורים⁽¹⁾

להלן נוסחם של סעיפים 17 ו – 18 להסכם מיום 11.1.09 (מספרו 7005/09):

"17. פיצויי פיטורים לעובדים שיהיו זכאים לכך, אשר לא הופרש עבורם ב – 6 החודשים הראשונים לעבודתם, ישולמו על-ידי המעביד.

18. החל ממשכורת 9/08 יהיו המעבידים פטורים מלהפריש ולשלם לעובדים פיצויי פיטורים בשיעור של 4.5% ושיעור השלמת פיצויי הפיטורים לזכאים יעמוד על 2.1/3%האמור לעיל יחול על עובדים שהחלו לעבוד מ – 1.9.2008."

להלן נוסחו של סעיף 45 להסכם מיום 27.12.98. אשר נשא את הכותרת פיצויי פיטורים":

א.     עובד שמבוטח בפנסיה מקיפה ויפוטר ממקום עבודתו ויהיה זכאי לפיצויי פיטורים, יקבל פיצויים בשיעור של 12 יום, לכל שנת עבודה, ויחסית לחלקי שנה.

ב.     עובד בשכר או במשכורת הפורש לגימלאות והיה או יהיה מבוטח בפנסיה מקיפה מן היום הראשון לעבודתו זכאי ל – 12 יום פיצויי פיטורים בעבור כל שנת עבודה ויחסית לחלקי שנה".

ג.      עם הפעלת הפנסיה המקיפה החל מינואר 1978, תישא קופת הפיצויים המשותפת, בעד המעסיקים החברים בקופת הפיצויים, באחריות לתשלום פיצויי הפיטורים עד ליום צירוף העובדים לפנסיה המקיפה בלבד בהתאם למכסות הפיצויים הרשומים מטה.

ד.      המעסיקים שאינם חברים בקופת הפיצויים המשותפת ימשיכו לשאת באחריות לשיעור הפיצויים וישלמו את הפיצויים ישירות לעובדים בעד תקופת העבודה שעד ליום צרוף העובד לפנסיה מקיפה בהתאם למכסות הר"מ:

ה.     בעד השנים מ – 1 ועד 5 שנים   12 יום לכל שנת עבודה

בעד השנה השישית                 14 ימי עבודה, מן השנה הראשונה

בעד השנה השביעית               16 ימי עבודה, מן השנה הראשונה

בעד השנה השמינית               20 ימי עבודה, מן השנה הראשונה

בעד השנה התשיעית              21 ימי עבודה, מן השנה הראשונה

בעד השנה העשירית              24 ימי עבודה, מן השנה הראשונה

בעד השנה ה- 11 ועד ליום צירוף העובד לפנסיה המקיפה חודש לכל שנת עבודה ויחסית לחלקי שנה, מן השנה הראשונה, והחל ממועד צרוף העובד לפנסיה מקיפה, שבועיים (12) ימים לכל שנת עבודה ויחסית לחלקי שנה.

ו.       עובד במשכורת חודשית מן השנה הראשונה אשר המעסיק הפריש עבורו לקופת הפיצויים 8^1/3 או עובד במשכורת חודשית מן השנה הראשונה אשר המעסיק לא הפריש עבורו לקופת פיצויים יקבל מן הקופה או ממעסיקו (הכל לפי העניין) חודש פיצויים לכל שנה ויחסית לחלקי שנה עד צירופו של העובד לפנסיה המקיפה.

ז.      פיצויי פרישה לעובדים הפורשים לגימלאות

עובד בשכר או במשכורת הפורש לגימלאות יקבל פיצויי פרישה כדלקמן:

בעד השנים מ – 1 עד 5, 12 יום לכל שנת עבודה (מן המעסיק או מן הקופה, הכל לפי הענין).

מן השנה ה – 6 ועד צרוף העובד לפנסיה המקיפה 18 יום לכל שנת עבודה ויחסית לחלק שנה והחל מיום צירוף העובד לפנסיה מקיפה 12 ימים לכל שנת עבודה ויחסית לחלקי שנה.

ח.     עובד במשכורת חודשית מן השנה הראשונה אשר המעסיק הפריש עבורו לקופת הפיצויים 8^1/3 או עובד במשכורת חודשית מן השנה הראשונה אשר המעסיק לא הפריש בעבורו לקופת הפיצויים יקבל מן הקופה או ממעסיקו (הכל לפי הענין) חודש פיצויים לכל שנה ויחסית לחלקי שנה עד צירופו לפנסיה המקיפה והחל מצרוף העובד לפנסיה מקיפה – 12 ימים לכל שנת עבודה ויחסית לחלקי שנה.

45.  לא הורחב

(1)   ראו: הוראות חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג – 1963 והתקנות מכוחו – ככל שהוראות מכח הסכם קיבוצי פחות מיטיבות מהוראות החוק, יחולו הוראות החוק.

 פיצויי הפיטורין לעובדים המבוטחים בפנסיה יסוד

46.   פיצויי הפיטורין לעובדים המבוטחים בפנסיה יסוד

א.     על פי התקנות לחוק פיצויי פיטורין, שיעור פיצויי הפיטורין בעד תקופת עבודה החל מ – 1.8.83 לעובד המבוטח בפנסית יסוד יהיה שיעור של משכורת חודשית אחת לכל שנת עבודה ויחסית לחלקי שנה בהתאם לחוק.

ב.     בעד תקופת עבודה שעד 31.7.83, מיכסות פיצויי הפיטורין יהיו בהתאם לאמור לעיל בסעיף 45 סעיפים קטנים ה – ו.

ג.      מעסיקים שהפרישו פחות מ – 8^1/3 לקופת הפיצויים שליד קרן הבטוח ופנסיה לפח"ש יפרישו לקופת הפיצויים בעד התקופה מ – 1.8.83 ואילך השלמה עד 8^1/3 למה שהפרישו עד 1.8.83.

ד.      מעסיקים שאינם מפרישים פיצויים לקופת הפיצויים המשותפת ישאו באחריות ישירה לתשלום פצויי הפיטורין על פי החוק בעבור תקופת העבודה מ – 1.8.83 ואילך.

46.  לא הורחב

(1)   ראו: הוראות חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג – 1963 והתקנות מכוחו – ככל שהוראות מכח הסכם קיבוצי פחות מיטיבות מהוראות החוק, יחולו הוראות החוק.

 שכר ותנאים סוציאליים לגמלאים

47.   שכר ותנאים סוציאליים לגמלאים

עובד שפרש לפנסיה וממשיך לעבוד בהתאם לצורכי המשק, יהיו תנאי עבודתו כדלקמן:

א.     יקבל את שכרו לפי טבלאות הדירוג, בהתאם לעיסוקו ובהתאם לוותקו לרבות התנאים הנלווים;

ב.     התנאים הסוציאליים לגמלאי יהיו כדלקמן:

4% בעבור חופשה שנתית, 5.5% בעבור הבראה, בעבור פיצויים בהתאם לחוק, ו-1% לקרן השתלמות ומלגות לפועלים חקלאיים ובניהם בע"מ, והכל מגובה שכרו, ויופרשו לקרן הביטוח לפח"ש;

מהעובד אין לנכות דמי השתתפות בהפרשות לקרן;

ג.      בעבור היעדרות עקב מחלה יקבל העובד דמי מחלה ישירות מן המעסיק בהתאם לחוק דמי מחלה, התשל"ו-1976;

ד.      בעבור ימי החג החלים בתקופת עבודתו של הגמלאי לרבות חגים החלים בשבת יקבל ישירות מן המעסיק ככל העובדים.

47.  שכר ותנאים סוציאליים לגמלאים

עובד שפרש לפנסיה וממשיך לעבוד בהתאם לצורכי המשק, יהיו תנאי עבודתו כדלקמן:

א.     יקבל את שכרו לפי טבלאות הדירוג, בהתאם לעיסוקו ובהתאם לוותקו לרבות התנאים הנלווים;

ב.     התנאים הסוציאליים לגמלאי יהיו כדלקמן:

4% בעבור חופשה שנתית, 5.5% בעבור הבראה, בעבור פיצויים בהתאם לחוק, ו-1% לקרן השתלמות ומלגות לפועלים חקלאיים ובניהם בע"מ, והכל מגובה שכרו, ויופרשו לקרן הביטוח לפועלים חקלאיים שכירים;

מהעובד אין לנכות דמי השתתפות בהפרשות לקרן;

ג.      בעבור היעדרות עקב מחלה יקבל העובד דמי מחלה ישירות מן המעסיק בהתאם לחוק דמי מחלה, התשל"ו-1976;

ד.      בעבור ימי החג החלים בתקופת עבודתו של הגמלאי לרבות חגים החלים בשבת יקבל ישירות מן המעסיק ככל העובדים.

פיטורים רגילים

48.  פיטורים רגילים.⁽¹⁾

א.     יש להימנע מכל שרירות לב ביחס לפיטורי עובד.

ב.     הודעה מוקדמת חודש לעובד חודשי, לעובד יומי – שבועיים⁽²⁾.

ג.      צמצום בעבודה: במקרה שלדעת המעסיק יש צורך בצמצום העבודה, יקבע מספר העובדים המפוטרים ע"י המעסיק, והודעה על כך תימסר בכתב לוועד העובדים ולהסתדרות.⁽³⁾

ד.      שמות המפוטרים ומספרם הסופי יקבע בהסכמת הצדדים, אשר ייקחו בחשבון שיקולים את צרכי המשק, הוותק של העובד במקום העבודה ומצבו הסוציאלי.

ה.     בצרכי המשק יש לראות בין היתר, עבודות המצריכות לימוד והתמחות תקופה מסויימת ואפשרות התאמתו של העובד לתפקידים הדרושים במשק ולמהלך התקין של הייצור.

ו.       אשר לשמות המפוטרים ומספרם שלא תהיה עליהם הסכמה – יועבר העניין לדיון בוועדה פריטטית. הועדה הפריטטית תסיים את הבירור בתוך תקופת ההודעה המוקדמת הנ"ל.

ז.      זכות קדימה לחזור לעבודה

עובד קבוע ועונתי קבוע שיפוטר לרגל צמצום בעבודה, שמורה לו זכות קדימה לחזור לעבודה עם החרבתה מחדש, וזאת תוך שישה חודשים מיום פיטוריו, מבלי שההפסקה כנ"ל תפגע ברציפות עבודתו. אולם תקופת הפסקת עבודה כזאת לא תקנה לעובד זכויות אחרות כלשהן.

48.  לא הורחב

(1)   לעניין פיטורי נוער עובד בכל ענפי העבודה נחתם הסכם מיום 3.9.67 (מספרו 1242/67) שם נקבע: 

1.       בכל הקשור לפיטורים עקב צמצום בעבודה יפרידו בין פיטורי נוער עובד במפעל לבין פיטורי עובדים אחרים בו וידונו בכל אחת משתי הקבוצות בנפרד.

2.       בכל מקרה של פיטורים עקב צמצום בעבודת המפעל או חלק ממנו וכשערכי המפעל יאפשרו זאת, לא יעלה אחוז המפוטרים מקרב הנוער העובד במפעל על אחוז המפוטרים מקרב העובדים האחרים בו.

(2)   ראו: הוראות חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א – 2001 – ככל שהוראות מכח הסכם קיבוצי פחות מיטיבות מהוראות החוק, יחולו הוראות החוק.

(3)   לעניין פיטורי צמצום ראו: דב"ע מז/4-25 ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י – מדינת ישראל,  פד"ע יט(1) 152; דיון תש"ן/3-4 אלישרא מערכות אלקטרוניות בע"מ‎ ‎נ' ועד עובדי חטיבת מערכות אלישרא, מערכות אלקטרוניות בע"מ, פ"ד כא(1) 162.

פיטורי עובד מתרשל ומפריע

49.  פיטורי עובד מתרשל ומפריע

א.     במקרה ועובד מתרשל בעבודה או מפריע למהלך התקין של הייצור, יוזהר ע"י המעסיק בכתב ותינתן לו שהות לשפר דרכיו. העתק האזהרה ישלח לועד העובדים ולמועצת הפועלים, העובד ו/או הועד זכאים לערער על כך.

ב.     לא ערער ועד העובדים ו/או העובד על מתן האזהרה, בזמן המתקבל על הדעת ולא יאוחר מחודש ימים והעבוד לא שיפר את דרכיו – יהיה העובד האמור צפוי לפיטורים.

ג.      ערער ועד העובדים על כך או העובד, יתקיים הבירור בין ההסתדרות ובין המעסיק תוך 6 ימים מיום ההודעה על הערעור.

ד.      נתגלו חילוקי דעות בין הצדדים ביחס לאזהרה שניתנה לפועל בקשר לרשלנותו אם היתה מוצדקת או לא, או ביחס לעובדה, אם הפועל שיפר את דרכיו או לא, יועבר הענין לועדה הפריטטית.⁽¹⁾

49.  לא הורחב

(1)   ראו: דב"ע לו/3-33 פרץ וינשטיין נ' אל-על נתיבי אויר לישראל, פ"ד ח(1) 044 – ההוראה בהסכם קיבוצי בעניין משמעת היא חלק מהחוזה האינדיבידואלי של העובד.

פיטורי עובד הנאשר בחבלה, גניבה או מעילה

50.  פיטורי עובד הנאשם בחבלה, גניבה או מעילה

א.     המעסיק רשאי להשעות עובד הנאשם בחבלה או מעילה ללא הודעה מוקדמת. על המעסיק להודיע לועד העובדים בו ביום על הפסקת העבודה של העובד הנ"ל ויתקיים בירור בין הצדדים תוך שבוע ימים מיום הפסקת העבודה.

ב.     בעת ההשעיה מהעבודה ישלם המעביד לעובד 50% משכרו.

ג.      שני הצדדים מתחייבים לטפל במקרה, בתקופת הבירור בסודיות מוחלטת.

ד.      יצא העובד חייב – יחשבו הפיטורים מיום הפסקת העבודה. שיעור פיצויי הפיטורים במלואם או בחלקם יידון בין הצדדים.

ה.     יצא העובד זכאי- יוחזר לעבודה עם כל הזכויות ויקבל תשלום מלא בעבור כל ימי הבטלה שנגרמו לו עקב הפסקת עבודתו.

ו.       הרשות בידי העובד שזוכה כנ"ל להתפטר מעבודתו והוא יהיה זכאי לפיצויי פיטורים בהתאם להוראות הסכם זה.

50.  לא הורחב

התפטרות

51.  התפטרות

עובד הרוצה להתפטר חייב למסור למעסיק הודעה מוקדמת בשיעור ההודעה הנהוגה לגבי פיטורים

51.  לא הורחב

מתפטר בדין מפוטר

52.  מתפטר בדין מפוטר

בנוסף לנזכר בחוק פיצויי פיטורים, דין מתפטר כדין מפוטר, לגבי פיצויי פיטורים תחול ההוראה במקרה כדלקמן:

א.     המתפטר לרגל מחלה, חולשה או תאונה, אשר רופא קופת חולים או רופא תעסוקתי אישר בכתב כי היא מונעת מהעובד להמשיך בעבודתו.

ב.     המתפטר מהעבודה לרגל התגייסותו לאחת מזרועות הביטחון.

ג.      המתפטר מהעבודה לרגל יציאה להתיישבות חקלאית, בתנאי שימציא אישור מהמוסד המיישב.

ד.      עובד המתפטר לרגל העתקת מקום מגוריו למרחק 40 ק"מ ויותר ממקום עבודתו, אשר בתחום שליטתה של מדינת  ישראל.

ה.     עובדת המתפטרת לרגל העתקת מקום מגוריה בקשר עם נישואיה למרחק שאינו פחות מ- 20 ק"מ ממקום מגוריה.

ו.       המתפטר מהעבודה לרגל הרעת תנאי עבודתו או מעמדו בעבודה.

ז.      פרט למקרים המפורטים לעיל, המתפטר לא יראה כדין מפוטר, אלא בהסכמת שני הצדדים.

52.  לא הורחב

פרק ז' – כללי                                                                                    

ניכויים

53.  ניכויים

א.     ניכוי דמי חבר ודמי טיפול מקצועי ארגוני (מהעובדים)⁽¹⁾

המעסיקים ינכו משכרו של כל עובד דמי חבר להסתדרות העובדים הכללית החדשה ודמי טיפול מקצועי ארגוני בשיעור 0.9% ולמי שאיננו רוצה להיות חבר ההסתדרות והצהיר בכתב ינוכה דמי טיפול מקצועי בשיעור 0.7%, לרבות העובדים הזרים ובכפוף לנספח להסכם הקיבוצי הכללי שנחתם ביום 9.1.95 בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, האגף לאיגוד מקצועי.

ב.     דמי טיפול ארגוני מהמעסיק

המעסיקים שאינם חברים בהתאחדות האיכרים יפרישו 0.5% דמי טיפול ארגוני לארגון המעסיקים היציג שהוא התאחדות האיכרים בישראל, בהתאם לחוק, ישירות או באמצעות קרן הבטוח לפועלים חקלאים שכירים או קרן "אחדות".

53.  לא הורחב

(1)   ראו: חוק הגנת השכר, התשי"ח – 1958 והתקנות שהוצאו מכוחו.

ועד עובדים

54.  ועד עובדים

א.     ועד העובדים שנבחר על ידי עובדי המשק ויאושר על ידי מועצת הפועלים שבאזור פעולתה נמצא המשק, מייצג את כל העובדים כלפי ההנהלה והיא תנהל איתו ועם ב"כ מועצת הפועלים מו"מ בכל הענינים הנוגעים לתנאים היומיומיים ויחסי העבודה במקום.

ב.     מזכיר ועד העובדים במשק שעובדים בו 25 עובדים ויותר רשאי להעדר מן העבודה לצורך טיפול בעניני העובדים עד 8 שעות בחודש בלא ניכוי משכרו. שעות אלו אינן ניתנות לצבירה.

54.  לא הורחב

העברה לדירוג חודשי ומינהלי

55.  העברה לדירוג חודשי ומינהלי

עובדים קבועים ותיקים מהשנה ה-15 לעבודה ואילך יועברו לדירוג ולהסכם החודשי-מינהלי וידורגו בדרגה "3", כפוף לסעיף 58 דלהלן.

השכר המשולב בדרגה 3 בדירוג העובדים החודשיים והמינהליים יהיה בהתאם לטבלאות השכר כאמור בנספח ב'.⁽¹⁾

להלן נוסחו של סעיף 6 להסכם מיום 11.1.1990 (מספרו 7005/09):

"6. עובד קבוע כהגדרתו בהסכם הקיבוצי וכמפורט בסעיף 10 להסכם הקיבוצי (להלן: "עובד קבוע") יועבר לדירוג מינהלי אם עבד כדלקמן:

א.     עובד קבוע שבחודש ינואר 2009 ימלא 14 שנים לעבודתו באותו מקום עבודה, יועבר לדירוג מינהלי מ – 1.1.09.

ב.     עובד קבוע שבחודש ינואר 2010 ימלאו 13 שנים לעבודתו באותו מקום עבודה, יועבר לדירוג מינהלי מ – 1.1.10.

ג.      עובד קבוע שבחודש ינואר 2011 ימלאו 12 שנים לעבודתו באותו מקום עבודה, יועבר לדירוג מינהלי מ – 1.1.11.

ד.      עובד קבוע שבחודש ינואר 2012 ימלאו 11 שנים לעבודתו באותו מקום עבודה, יועבר לדירוג מינהלי מ – 1.1.12.

55.  העברה לדירוג חודשי – מינהלי

עובדים קבועים ותיקים מהשנה ה-15 לעבודה ואילך יועברו לדירוג ולהסכם החודשי-מינהלי וידורגו בדרגה 3.

השכר המשולב בדרגה 3 בדירוג העובדים החודשיים והמינהליים יהיה בהתאם לטבלאות השכר כאמור בנספח ב'.

(1)   סעיף זה נקבע בסעיף ד להסכם 86/87.

דעות וסכסוכי עבודה

56.  ועדות פריטטיות

א.     בתקופת תקפו של הסכם זה מקיימים הצדדים להסכם זה את הועדות המשותפות הפריטטיות שמתפקידן לטפל, לברר וליישב חילוקי דעות שיתעוררו בין הצדדים. לפי הפעלת סעיף 56 שבהסכם זה.

ב.      

(1)   חברי הועדה הפריטטית מתמנים על ידי הצדדים להסכם זה או על ידי מי שהוסמך על ידם לכך במפורש ו/או מכללא.

(2)   החלטות הועדה יכולות להתקבל רק בהסכמת נציגי שני הצדדים בועדה.

ג.      תוקם ועדה פריטטית מרכזית בראשות מזכ"ל אגוד הארצי של הפועלים החקלאים השכירים, ויו"ר מחלקת העבודה של התאחדות האכרים או מי שיוסמך לכך מטעמם.

ד.      לא יושב סכסוך בועדה פריטטית במשך שבוע ימים יועבר הדיון לפי דרישת אחד הצדדים לסכסוך – לועדה עליונה מוסכמת על הצדדים להסכם תוך 48 שעות שלאחר השבוע הנ"ל. הועבר הענין לועדה המוסכמת יחולו על דיוניה הכללים החלים על פעולות הועדה הפריטטית.

ה.     לא התכנסה הועדה הפריטטית תוך שבוע ימים מיום שנדרשה לכך על ידי צד לסכסוך, תופעל הועדה המוסכמת לפי דרישת צד אחד להסכם קיבוצי זה.

ו.       לא הופעלה הועדה המוסכמת, או הועפלה אך לא הגיעה לכלל החלטה, תוך שבוע ימים אך לא יותר משבועיים ימים מהתחלת דיוניה, יועבר הסכסוך על ידה – או לפי דרישת אחד הצדדים לסכסוך – מן הועדה הנ"ל לבוררות תוך 48 שעות.

בוררות

57.  בוררות

א.     חילוקי דעות כלשהם שיתעוררו בין הצדדים במשך תקופת הסכם זה, ואשר שימשו נושא לדיון בועדה הפריטטית ולא יושבו, או במקרים שהוועדה הפריטטית המוסכמת לא הופעלה – יימסרו להכרעת ועדת הבוררות.

ב.     ועדת הבוררים תהיה בת 3 חברים, אחד יתמנה על ידי כל צד ובורר שלישי מכריע, שיתמנה בהסכמת הצדדים. באין הסכמה לשמו של הבורר, על ידי הועדה הפריטטית, יקבע הבורר בהגרלה מתוך רשימת הבוררים המוסכמת שתקבע בין הצדדים.

ג.      הסכימו הצדדים לסכסוך למסרו להכרעת בורר יחיד, יתמנה הבורר בהסכמת הצדדים. באין הסכמה, בהגרלה מתוך רשימת בוררים שתקבע בין הצדדים.

ד.      הסכם זה מהווה גם שטר בוררין ואין חובה על הצדדים לסכסוך לחתום על שטר בוררין.

ה.     הבוררים לא יהיו קשורים בתקנות הדיון ובדיני ראיות ו/או בהוראות החוק המטריאלי.

ו.       הבוררים יהיו רשאים לדון שלא בנוכחות אחד הצדדים לבוררות אם נשלחה לצד הנ"ל הודעה מוקדמת של 6 ימים מראש בדואר רשום, בדבר ישיבת ועדת הבוררות והצד לא הופיע לישיבה.

ז.      הבוררים יהיו רשאים להוציא החלטות ביניים ו/או פסקי דין חלקיים.

ח.     הבוררים יהיו רשאים להמשיך בדיון ואף להוציא החלטת ביניים, פסק דין חלקי או מלא אף בהיעדר אחד הבוררים, כשהבורר הוזמן במכתב רשום 6 ימים ולא הופיע לשתי ישיבות רצופות, אולם נתן סיבה מספקת לאי הופעתו הנ"ל ובתנאי שבין הבוררים שימשיכו בדיון יהיה הבורר השלישי, החלטת הביניים ופסק הדין החלקי או המלא שהוצא כנ"ל על ידי הבוררים ייחשבו כהחלטת ביניים ו/או כפסק דין חלקי או מלא של הבוררות הכל לפי המקרה.

ט.     נתמנתה ועדת בוררות בהתאם להסכם זה לא תישמע טענה נגד חוקיות מינויה. כל פגם במינויה או דיוניה של הועדה הפריטטית שקדמו למינו י הבוררות, לא ישמשו עילה לפסילת החלטה ו/או פסק בוררין או ביטולם. הצדדים לסכסוך מתחייבים להוציא לפועל את פסק הדין של הבוררים ללא כל ערעור.

י.       שכר טרחתו של בורר יחיד או יו"ר ועדת בוררים ישולם שווה בשווה על ידי שני הצדדים לסכסוך. יתר חברי ועדת הבוררים לא יקבלו שכר טרחה.

דרישות חדשות וביצוע ההסכם

58.   דרישות חדשות וביצוע ההסכם

א.     בתקופת קיום הסכם זה ובכפוף להוראותיו, לא יבואו הצדדים זה לזה, או למעסיק שהוא חבר התאחדות האכרים בהצעת הסכם קיבוצי שונה מהסכם זה.

ב.     הצדדים החתומים על הסכם זה ישתמשו בכל השפעתם והאמצעים אשר ברשותם, למען קיום הסכם זה והוצאתו לפועל בכנות.

(1)   ראו בדב"ע נא/4-8 ההסתדרות הכללית נ' המועצה המקומית באר יעקב , פד"ע כב(1) 418 שם נפסק כי מי שמוסמך לחייב את חבריו מבלי לשאול את פיהם, ולעיתים אף חרף התנגדותם, חייב לפעול כך שאותם חיובים לא יישארו אות מתה, אלא יבוצעו הלכה למעשה. כשם שארגון מעבידים או מעביד רשאים לדרוש מארגון עובדים שיורה לעובדים לשמור על סעיפי שקט תעשייתי בהסכם קיבוצי, כך רשאי ארגון עובדים לתבוע מארגון מעבידים שיפעל למימוש ההתחייבויות שזה הטיל על חבריו כלפי העובדים.

דרישות לתשלום רטרואקטיביים

59.  דרישות לתשלומים רטרואקטיביים

עובד שיתבע ממעסיקו תשלומים רטרואקטיביים מעבר לשנתיים מיום התביעה יובא הענין להכרעה בפני ועדה פריטטית.

צו הרחבה

60.  צו הרחבה

הצדדים יפעלו במשותף להרחבת ההסכם בצו הרחבה כנדרש.

 נספח א' – אריזת פרי הדר ונשירים⁽¹⁾

נספח א' – אריזת פרי הדר ונשירים⁽¹⁾

(1)   בספרו של פסטרנק מפורסם הסכם 98 ללא נספח א'. הנספח מופיע בהסכם הקיבוצי  בענף החקלאות – עובדים בדירוג חודשי מינהלי, מספרו 1999/7019, ומצויין בו שהוא נספח א' להסכם הקיבוצי הכללי בענף החקלאות, להסכם הקיבוצי הכללי לעובדים בדירוש חודשי-מינהלי ולהסכם הקיבוצי הכללי לגנני הנוי והמשתלות. 

פרק א' – מבוא

פרק א': מבוא

הקדמה

1.     הנספח

נספח זה הינו חלק בלתי נפרד מההסכמים הקיבוציים הכלליים בענפי החקלאות לרבות תקופת תוקפו ותחולתו

1.     לא הורחב

אי הרעת תנאים

2.     אי-הרעת תנאים

נספח זה בא לקבוע תנאים אחידים לעבודה באריזת פרי- הדר ונשירים בארץ, אולם אין האמור בו בא להרע תנאי עבודה מוסכמים ונהוגים בבית אריזה כל שהוא

2.     אי הרעת תנאים

נספח זה הינו חלק בלתי נפרד מההסכמים הקיבוציים הכלליים בענפי החקלאות לרבות תקופת תוקפו ותחולתו. נספח זה בא לקבוע תנאים אחידים לעבודה באריזת פרי הדר ונשירים בארץ, אולם אין האמור בו בא להרע תנאי עבודה מוסכמים ונהוגים בבית אריזה כל שהוא.

 פרק ב' – סדרי קבלת עובדים

פרק ב': סדרי קבלת עובדים

קשר עם הלישכה

1.     קשר עם הלישכה

א.     את כל העובדים המקצועיים, פרט למנהל בית האריזה, מנהל אדמינסטרטיבי, מכונאים וכימאים, הדרושים לו לעבודה זמנית וקבועה, יזמין המעסיק באמצעות שירות התעסוקה , בכפיפות לחוק שירות התעסוקה.

ב.     נותן עבודה הזקוק לעובד כנ"ל – יפנה בהזמנה לשירות התעסוקה , וזו צריכה לשלוח עובד תוך 24 שעות מקבלת ההזמנה.

ג.      לא נשלח העובד המוזמן כנ"ל יהיה נותן העבודה רשאי להזמינו כראות עיניו, מכל מקום שהוא ודין עובד כזה כדין יתר העובדים בבית אריזה לכל דבר.

ד.      חברות כ"א המספקות עובדים לבתי אריזה חייבות לנהוג עפ"י ההסכם הקיבוצי הכללי בחקלאות לרבות נספח זה.

1.     לא הורחב.

 עובד בניסיון ותקופת הניסיון

2.     עובד בניסיון ותקופת ניסיון

א.     תקופת הניסיון לעובד חדש תהיה כל העונה הראשונה בה הועסק 3 חודשי לוח או לפחות 60 יום, השכר והתנאים הנלווים יהיו בהתאם לתפקיד. התנאים הסוציאליים כמו לעובד זמני.

ב.     היה העובד הנ"ל מהעובדים העונתיים הקבועים, והועבר למקצוע או לתפקיד חדש ולא הצליח, תינתן לו הודעה מוקדמת של 6 ימים, ויחזור לתפקידו ודרגתו הקודמים.⁽¹⁾

ג.      עבר העובד את תקופת הניסיון המתאימה הנ"ל, יהיה לעובד עונתי קבוע.

2.     עובד בניסיון ותקופת הניסיון

א.     תקופת הניסיון לעובד חדש תהיה כל העונה הראשונה בה הועסק 3 חודשי לוח או לפחות 60 יום, השכר והתנאים הנלווים יהיו בהתאם לתפקיד; התנאים הסוציאליים כמו לעובד זמני.

ב.     היה העובד הנ"ל מהעובדים העונתיים הקבועים, והועבר למקצוע או לתפקיד חדש ולא הצליח, תינתן לו הודעה מוקדמת של 5 ימים, ויחזור לתפקידו ודרגתו הקודמים.⁽¹⁾

ג.      עבר העובד את תקופת הניסיון המתאימה הנ"ל, יהיה לעובד עונתי קבוע.

(1)   ראו ההבדל במספר הימים בין ההסכם הקיבוצי לבין צו ההרחבה באשר למספר ימי ההודעה מוקדמת לעובד בטרם החזרתו לתפקיד הקודם.

עובד זמני

3.     עובד זמני

א.     כל עובד שהוזמן למילוי מקום זמני או לעבודה זמנית, או עונה מקוצרת ייחשב לעובד זמני.

ב.     עובד זמני מקצועי או בלתי מקצועי יקבל שכר כמפורט בטבלאות השכר, המתאימות לכל עיסוק (כמפורט בנספח ב').

ג.      התנאים הסוציאליים יהיו על פי האמור בסעיפים 43 ו – 4 להסכם הקיבוצי הכללי.

3.     עובד זמני

א.     כל עובד שהוזמן למילוי מקום זמני או לעבודה זמנית, או עונה מקוצרת ייחשב לעובד זמני.

ב.     עובד זמני מקצועי או בלתי מקצועי יקבל שכר כמפורט בטבלאות השכר, המתאימות לכל עיסוק (כמפורט בנספח ב').

ג.      התנאים הסוציאליים יהיו על פי האמור בסעיף 43 להסכם זה.

העברה למעמד חודשי

4.      העברה למעמד חודשי

א.     מבררת ועובד שירותים העובדים עונה אחת יקבלו משכורת חודשית, מן השנה השניה.

החל מן השנה ה-15 לעבודה יועברו להסכם ולדירוג חודשי-מינהלי.

ב.     הזכויות הסוציאליות של העובדים יבוטחו על ידי תשלום לקרן ביטוח ופנסיה לפח"ש בהתאם לאמור בסעיף 43 להסכם הקיבוצי הכללי בענף החקלאות ובסעיף 26 בהסכם הקיבוצי הכללי לעובדים בדירוג חודשי-מינהלי.

4.     העברה למעמד חודשי

א.     מבררת ועובד שירותים העובדים עונה אחת יקבלו משכורת חודשית, מן השנה השניה; החל מן השנה ה-15 לעבודה יועברו להסכם ולדירוג חודשי-מינהלי.

ב.     הזכויות הסוציאליות של העובדים יבוטחו על ידי תשלום לקרן ביטוח ופנסיה לפועלים חקלאיים שכירים בהתאם לאמור בסעיף 43 להסכם זה.

עובד עונתי קבוע

5.     עובד עונתי קבוע⁽¹⁾

א.     כל עובד אשר עבר את תקופת הניסיון והמשיך בעבודה במשק בעונה הבאה ייחשב כעונתי קבוע.

ב.     העובדים העונתיים הקבועים הינם הצוות הקבוע בעלי זכות לעבודה בבית אריזה בכל עונה חוזרת.

ג.      מספר העובדים הנוספים לצוות הקבוע הנ"ל, ייקבע מדי פעם על ידי המעסיק תוך תיאום עם נציגות העובדים.

ד.      קידום עובד מתפקיד לתפקיד ייעשה בתיאום בין הצדדים.

ה.     הזכויות הסוציאליות יבוטחו בהתאם לאמור בסעיף 43 להסכם הקיבוצי הכללי בענף החקלאות וסעיף 26 להסכם הקיבוצי הכללי לעובדים בדירוג חודשי-מינהלי.

5.     עובד עונתי קבוע⁽¹⁾

א.     כל עובד אשר עבר את תקופת הניסיון והמשיך בעבודה במשק בעונה הבאה ייחשב כעונתי קבוע.

ב.     העובדים העונתיים הקבועים הינם הצוות הקבוע בעלי זכות לעבודה בבית אריזה בכל עונה חוזרת.

ג.      מספר העובדים הנוספים לצוות הקבוע הנ"ל, ייקבע מדי פעם על ידי המעסיק תוך תיאום עם העובדים.

ד.      קידום עובד מתפקיד לתפקיד ייעשה בתיאום בין הצדדים.

ה.     הזכויות הסוציאליות יבוטחו בהתאם לאמור בסעיף 43 להסכם זה.

(1)   ראו לעניין זה: דיון (ארצי) לב/0-53 רגינה חסיד נ' המוסד לביטוח לאומי , פד"ע ד(1) 189.

התחלת עונת העבודה

6.     התחלת עונת עבודה

א.     לעובדים המבוטחים במכסה של 100 ימי עבודה או חמישה חודשי עבודה רצופים, העונה תתחיל בימים שבין ה-1 עד ה-15 בדצמבר של כל שנה.

ב.     לעובדים בבתי אריזה בצפון והם: בקרית שמונה, ראש פינה, עמק הירדן, בית שאן, גלבוע תענכים, התחלת העונה תהיה בין ה-1 עד 31 בדצמבר של כל שנה.

ג.      לעובדים המבוטחים בשישה חודשי עבודה רצופים, התחלת העונה תהיה בין ה-25 לאוקטובר ועד ה-10 בנובמבר של כל שנה.

6.     התחלת עונת העבודה

ד.      לעובדים המבוטחים במכסה של 100 ימי עבודה או חמישה חודשי עבודה רצופים, העונה תתחיל בימים שבין ה-1 עד ה-15 בדצמבר של כל שנה.

ה.     לעובדים בבתי אריזה בצפון והם: בקרית שמונה, ראש פינה, עמק הירדן, בית שאן, גלבוע תענכים, התחלת העונה תהיה בין ה-1 עד 31 בדצמבר של כל שנה.

ו.       לעובדים המבוטחים בשישה חודשי עבודה רצופים, התחלת העונה תהיה בין ה-25 לאוקטובר ועד ה-10 בנובמבר של כל שנה.

הבטחת ימי עבודה

7.     הבטחת ימי עבודה

עובד עונתי קבוע (מהעונה השניה ואילך) יהיה מובטח בעבור עונת עבודה מלאה בכפוף להתחלת עונת העבודה (סעיף 6 דלעיל) כדלקמן:

א.     מבררות/ים ועובדי שירותים שוותקם פחות מחמש עונות וכן כל האורזים/ים יהיו מובטחים ב-100 ימי עבודה בתשלום בתקופה של חמישה חודשי לוח.

ימים אלה אינם כוללים את ימי החופשה השנתית וימי החגים להם זכאי כל עובד בהתאם לוותקו.

ב.     מבררות/ים ועובדי שירותים, החל מעונת עבודתם השישית מובטחים בחמישה חודשי עבודה רצופים, הכוללים את ימי החגים שחלים בעונה.

במהלך חמשת חודשי העבודה הנ"ל, רשאי המעסיק להוציא את העובדים האלה לחופשה בתשלום עד למלוא מכסת ימי החופשה השנתית המגיעה לכל עובד, בהתאם לוותקו בהודעה מוקדמת תוך 48 שעות.

ג.      העובדים העונתיים קבועים בדירוג חודשי-מינהלי כגון: מדריכים, אחראים בבירור ואחראים במבדקים וכו', שהיו מובטחים בשישה חודשי לוח ימשיכו להיות מובטחים בשישה חודשי עבודה רצופים, הכוללים את ימי החגים שחלים בעונה;

במהלך ששת החודשים הנ"ל רשאי המעסיק להוציא את העובדים לחופשה שנתית בתשלום, אך לא יותר ממחצית ימי החופשה המגיעים לעובד בהתאם לוותקו, בהודעה מוקדמת של 48 שעות.

ד.      עובד שיקבל חופשה שנתית במהלך העונה בכפוף לסעיפים 2  ב' ג' דלעיל ייזקפו ימי חופשה אלה על חשבון ימי העבודה המובטחים.

ה.     לא סיפק נותן העבודה לכל אחד מהעובדים הנ"ל את ימי העבודה המובטחים לו על פי ובכפוף לאמור לעיל יהיה חייב להשלים לכל אחד מהם את תמורת הימים או החודשים החסרים לכל עובד, בהתאם לשכרו במועד התשלום, לרבות התנאים הסוציאליים והתנאים הנלווים.

ו.       בגבולות ימי או חודשי העבודה המובטחים, חייב כל עובד כנ"ל למלא במקרה הצורך כל עבודה בבית האריזה, המתאימה לו מבחינה פיזית;

ז.      לגבי העובדים המובטחים במכסת 5 חודשי עבודה תחול התקופה מיום שנקבע על ידי המעסיק לכניסתו של העובד לעבודה, היינו בין ה-1 ל-15 בדצמבר ותסתיים בתום מספר חודשי הלוח שנקבעו כחודשי העונה;

ח.     יעבוד העובד שעות נוספות לפי דרישת המעסיק – אין לכלול שעות אלה בחישוב ההשלמה לחודשי העבודה המובטחים.

ט.     תקופת הניסיון לאורזות המועברות לבירור:

אורזת עוטפת מעל 5 עונות שתועבר לעבודה בבירור, תשובץ בדרגת שכר של מבררת חודשית מתחילה, בתוספת סכום תוספת הוותק שצברה בעבודתה כאורזת, לתקופת ניסיון של עונה אחת. בתום עונת הניסיון תועבר המבררת לדרגת שכר בהתאם לוותקה, אולם אם ותקה מזכה אותה בהעברה לדירוג חודשי-מינהלי היא תתחיל בדרגה ראשונה של המבררות הוותיקות ותתקדם בדירוג כל שנה עד הגיעה לדרגת התקן המתאימה לוותקה כמבררת ותיקה, ותקבל ותק באחוזים לפי טבלת הדירוג החודשי-מינהלי במקום סכום תוספת הוותק שצברה כאורזת.

י.       אין להעסיק בעבודות האריזה עובדים אחרים במקום האורזות/ים. לבעלי ותק של 5 שנים ומעלה תהיה זכות קדימה בעבודה הנ"ל במשך עונת האריזה. בכל מקרה שלא יסופק פרי לאריזה להעסקת האורזות בעלות הוותק מסיבה כלשהיא יובא הענין לועדה הפריטטית ומסקנותיה יחייבו את הצדדים.

7.     הבטחת ימי עבודה

עובד עונתי קבוע (מהעונה השניה ואילך) יהיה מובטח בעבור עונת עבודה מלאה בכפוף להתחלת עונת העבודה (סעיף 6 דלעיל) כדלקמן:

יא.    מבררות/ים ועובדי שירותים שוותקם פחות מחמש עונות וכן כל האורזים/ים יהיו מובטחים ב-100 ימי עבודה בתשלום בתקופה של חמישה חודשי לוח;

ימים אלה אינם כוללים את ימי החופשה השנתית וימי החגים להם זכאי כל עובד בהתאם לוותקו;

יב.    מבררות/ים ועובדי שירותים, החל מעונת עבודתם השישית מובטחים בחמישה חודשי עבודה רצופים, הכוללים את ימי החגים שחלים בעונה;

במהלך חמשת חודשי העבודה הנ"ל, רשאי המעסיק להוציא את העובדים האלה לחופשה בתשלום עד למלוא מכסת ימי החופשה השנתית המגיעה לכל עובד, בהתאם לוותקו בהודעה מוקדמת תוך 48 שעות;

יג.     העובדים העונתיים קבועים בדירוג חודשי-מינהלי כגון: מדריכים, אחראים בבירור ואחראים במבדקים וכו', שהיו מובטחים בשישה חודשי לוח ימשיכו להיות מובטחים בשישה חודשי עבודה רצופים, הכוללים את ימי החגים שחלים בעונה;

במהלך ששת החודשים הנ"ל רשאי המעסיק להוציא את העובדים לחופשה שנתית בתשלום, אך לא יותר ממחצית ימי החופשה המגיעים לעובד בהתאם לוותקו, בהודעה מוקדמת של 48 שעות;

יד.    עובד שיקבל חופשה שנתית במהלך העונה בכפוף לסעיפים ב' ג' דלעיל ייזקפו ימי חופשה אלה על חשבון ימי העבודה המובטחים;

טו.    לא סיפק נותן העבודה לכל אחד מהעובדים הנ"ל את ימי העבודה המובטחים לו על פי ובכפוף לאמור לעיל יהיה חייב להשלים לכל אחד מהם את תמורת הימים או החודשים החסרים לכל עובד, בהתאם לשכרו במועד התשלום, לרבות התנאים הסוציאליים והתנאים הנלווים;

טז.   בגבולות ימי או חודשי העבודה המובטחים, חייב כל עובד כנ"ל למלא במקרה הצורך כל עבודה בבית האריזה, המתאימה לו מבחינה פיזית;

יז.     לגבי העובדים המובטחים במכסת 5 חודשי עבודה תחול התקופה מיום שנקבע על ידי המעסיק לכניסתו של העובד לעבודה, היינו בין ה-1 ל-15 בדצמבר ותסתיים בתום מספר חודשי הלוח שנקבעו כחודשי העונה;

יח.   יעבוד העובד שעות נוספות לפי דרישת המעסיק – אין לכלול שעות אלה בחישוב ההשלמה לחודשי העבודה המובטחים;

יט.    תקופת הניסיון לאורזות המועברות לבירור:

אורזת עוטפת מעל 5 עונות שתועבר לעבודה בבירור, תשובץ בדרגת שכר של מבררת חודשית מתחילה, בתוספת סכום תוספת הוותק שצברה בעבודתה כאורזת, לתקופת ניסיון של עונה אחת. בתום עונת הניסיון תועבר המבררת לדרגת שכר בהתאם לוותקה, אולם אם ותקה מזכה אותה בהעברה לדירוג חודשי-מינהלי היא תתחיל בדרגה ראשונה של המבררות הוותיקות ותתקדם בדירוג כל שנה עד הגיעה לדרגת התקן המתאימה לוותקה כמבררת ותיקה, ותקבל ותק באחוזים לפי טבלת הדירוג החודשי-מינהלי במקום סכום תוספת הוותק שצברה כאורזת;

כ.      אין להעסיק בעבודות האריזה עובדים אחרים במקום האורזות/ים. לבעלי ותק של 5 שנים ומעלה תהיה זכות קדימה בעבודה הנ"ל במשך עונת האריזה;

כא.  בכל מקרה שלא יסופק פרי לאריזה להעסקת האורזות בעלות הוותק מסיבה כלשהיא יובא הענין לועדה הפריטטית ומסקנותיה יחייבו את הצדדים.

פרק ג' – שכר ותנאים נלווים

פרק ג': שכר ותנאים נלווים

1.      

א.     שכרם והתנאים הנלווים של העובדים לסוגיהם יהיו בהתאם לאמור בנספח ב' הכל לפי הענין.

ב.     שכרם של עובדי השירותים שלא פורטו בנספח ב', יהיה בעונת עבודתם הראשונה כשכר יומי של עובד בכניסה.

1.      

ג.      שכרם והתנאים הנלווים של העובדים לסוגיהם יהיו בהתאם לאמור בנספח ב' הכל לפי הענין.

ד.      שכרם של עובדי השירותים שלא פורטו בנספח ב', יהיה בעונת עבודתם הראשונה כשכר יומי של עובד בכניסה.

תוספת ותק

2.     תוספת וותק

א.     העובדים יקבלו תוספת ותק החל מעונת עבודתם השניה – בהתאם לאמור בנספח ב' לגבי עובד שנתי.

ב.     שכרו/ה של אורז/ת עוטף/ת יכלול תוספת ותק ומשפחה, אולם בכל מקרה לא יותר מיחידת תוספת ותק ומשפחה אחת ליום עבודה אחד.

ג.      ותקו של עובד ייחשב לפי שנות הוותק שצבר בעבודה בבתי האריזה השונים.

ד.      תוספת הוותק שהעובד מקבל לא תתבטל בזמן העברה לדרגה, והעברה ממעמד למעמד.

ה.     כשנת ותק יחשבו 75 ימי עבודה רצופים לפחות בעונה, או 3 חודשי עבודה אחרונים רצופים בעונה אחת, בתנאי שאי מילוי מכסת הימים או תקופת החודשים לא נגרמו על ידי המעסיק.

ו.       עובדים אשר שירתו שרות חובה בצה"ל תוכר תקופת שירותם לתוספת שנות ותק לצורכי משכורת בלבד.

2.     תוספת ותק

ז.      העובדים יקבלו תוספת ותק החל מעונת עבודתם השניה – בהתאם לאמור בנספח ב' לגבי עובד שנתי.

ח.     שכרו/ה של אורז/ת עוטף/ת יכלול תוספת ותק ומשפחה, אולם בכל מקרה לא יותר מיחידת תוספת ותק ומשפחה אחת ליום עבודה אחד.

ט.     ותקו של עובד ייחשב לפי שנות הוותק שצבר בעבודה בבתי האריזה השונים.

י.       תוספת הוותק שהעובד מקבל לא תתבטל בזמן העברה לדרגה, והעברה ממעמד למעמד.

יא.    כשנת ותק יחשבו 75 ימי עבודה רצופים לפחות בעונה, או 3 חודשי עבודה אחרונים רצופים בעונה אחת, בתנאי שאי מילוי מכסת הימים או תקופת החודשים לא נגרמו על ידי המעסיק.

יב.    עובדים אשר שירתו שרות חובה בצה"ל תוכר תקופת שירותם לתוספת שנות ותק לצורכי משכורת בלבד.

3.     סבלים, אורזים ומרכיבי ברוס וקרטונים יעבדו לפי שכר ליחידה בהתאם לאמור בנספח ב', הכל לפי הענין.

3.     סבלים, אורזים ומרכיבי ברוס וקרטונים יעבדו לפי שכר ליחידה בהתאם לאמור בנספח ב', הכל לפי הענין.

משקפי ראיה לצורכי עבודה למבררות

4.     משקפי ראיה לצורכי עבודה למבררות

המעסיקים ישתתפו בהוצאות להחלפה או לתיקון משקפי ראיה בשיעור של 50% ולא יותר מ-150 שקלים חדשים; הסכום הנ"ל יעודכן בראשית כל עונה בהסכמה הדדית בין הצדדים.

4.     משקפי ראיה לצורכי עבודה למבררות

המעסיקים ישתתפו בהוצאות להחלפה או לתיקון משקפי ראיה בשיעור של 50% ולא יותר מ-150 שקלים חדשים; הסכום הנ"ל יעודכן בראשית כל עונה בהסכמה הדדית בין הצדדים.

פעולות תרבות

5.     פעולות תרבות

האיגוד הארצי של הפועלים החקלאים השכירים והתאחדות האיכרים בישראל יפעלו לביצוע פעולות תרבות לעובדים בתום כל עונה, כגון: טיול שנתי בתום העונה.

5.     לא הורחב

מיתקני הגנה מפני שינויים במזג אוויר

6.     מיתקני הגנה מפני שינויים במזג אוויר

המעסיק חייב להתקין מיתקני הגנה על העובדים בהתאם לחוקי הבטיחות.המעסיק חייב להתקין מיתקני הגנה על העובדים בהתאם לחוקי הבטיחות.

7.     מיתקני הגנה מפני שינויים במזג אוויר

המעסיק חייב להתקין מיתקני הגנה על העובדים בהתאם לחוקי הבטיחות.

כיסאות ישיבה

8.     כסאות ישיבה

המעסיק חייב להתקין מתקני הגנה על העובדים בהתאם לחוקי הבטיחות.

9.     כיסאות ישיבה

המעסיק חייב לספק כיסאות ישיבה נוחים לעובדים בישיבה.

נספח ב' – טבלאות שכר⁽¹⁾

נספח ב' – טבלאות שכר משכורת ותנאים נלווים

(1)   הנספח מופיע בהסכם הקיבוצי  בענף החקלאות – עובדים בדירוג חודשי מינהלי, מספרו 1999/7019, ומצויין בו שהוא נספח ב' להסכם הקיבוצי הכללי בענף החקלאות, להסכם הקיבוצי הכללי לעובדים בדירוש חודשי-מינהלי ולהסכם הקיבוצי הכללי לגנני הנוי והמשתלות. 

נספח ג' – הנהגת פנסיה מקיפה לעובד זמני או עובד בניסיון⁽¹⁾

(2)   הנספח מופיע בהסכם הקיבוצי  בענף החקלאות – עובדים בדירוג חודשי מינהלי, מספרו 1999/7019, ומצויין בו שהוא נספח ג' להסכם הקיבוצי הכללי בענף החקלאות, להסכם הקיבוצי הכללי לעובדים בדירוש חודשי-מינהלי ולהסכם הקיבוצי הכללי לגנני הנוי והמשתלות.