עולם העבודה | דצמבר 16, 2023

הזכות/חובה

נוסח הסכם קיבוצי

נוסח צווי ההרחבה

הערות

מקורות

1.   הסכם מיום 27.12.1998 (מספרו 7019/99)(1)

2.     הסכם מספר 7012/1999

הסכמים קודמים:

1.     הסכם מיום 15.12.1979 (מספרו 70006/80)

2.     הסכם מ – 4.1993 (מספרו 7027/93)

3.     הסכם מיום 1.4.97 (מספרו 7027/93)

4.     הסכם מיום 1.4.97 ( מספרו 7032/83)

5.     הסכם מיום 12.3.87 (מספרו 7018/88)

6.     הסכם מיום 6.2.89 (מספרו 7019/89)

7.     הסכם מיום 2.2.1993 (מספרו 7008/93) (2)

8.     הסכם מיום 7.8.95 (מספרו 7078/95)(3)

א.     צו הרחבה בענף החקלאות – גנני נוי ומשתלות 2001

פורסם י"פ תשס"א מס' 4966, 28.2.2001, עמ' 1800.(1)

צווי הרחבה קודמים:

1.     צו הרחבה בענף החקלאות – גנני נוי ומשתלות

פורסם י"פ מס' 4282, 9.2.1995, עמ 2051.

 

 

 

(1)   הסכם מספר 7010/15, קיבוצי מיום 20.10.2015 (להלן: הסכם 2015) החליף את ההסכם הקיבוצי בענף החקלאות שנחתם ביום 27.12.98, אשר פוצל למספר הסכמים, שהסכם זה הינו חלק מהם. לא פורסם צו הרחבה לאותו הסכם.

פרק ט' להסכם 2015 קובע הוראות ביחס לעובדים בדירוג חודשי-מינהלי ולפיכך מתעוררת שאלה משפטית באשר לתוקפו של ההסכם הקיבוצי בענף החקלאות – עובדים בדירוג חודשי-מינהלי ושל צו ההרחבה בענף החקלאות המרחיב אותו.

ככלל, על פי סעיף 31 לחוק הסכמים קיבוציים קובע "תם תוקפו של הסכם קיבוצי, שעל הוראותיו ניתן צו הרחבה, בטל צו ההרחבה והודעה על כך תפורסם ברשומות".

אולם, שימו לב שהוראת סעיף 1(ד) להסכם קובעת: "עם פרסומו של צו הרחבה המרחיב את הוראות הסכם זה, יבוטלו ההסכמים הקיבוציים הקודמים". מכאן, שלכאורה לא חל סעיף 31 לחוק הסכמים קיבוציים ביחס להסכמים קודמים.

כן ראו לעניין זה: סבא 13899-12-15 ארגון מעבידים לחקלאי הערבה נ' הממונה הראשי על יחסי עבודה במשרד הכלכלה, 3.5.2016 ממנו נובע כי לנוכח העובדה שהסכם 2015 לא הורחב בצו הרחבה אזי "הוא לא מבטל את ההסכמים הקיבוציים הכלליים בענף, שנחתמו ביום 27.12.98 וביום 07.11.99, שהוראותיהם הורחבו בצו הרחבה 14.01.01…"." (ראו להלן בהתייחסותנו לסעיף 4ד' להסכם).

באתר מטעם האיחוד החקלאי ציין עו"ד שמואל גנץ כי "בתחילת שנת 2015 נחתם הסכם קיבוצי חדש בין ההסתדרות להתאחדות האיכרים. על הסכם זה מסיבות כל שהן טרם הוחל צו הרחבה אשר על כן הוא מחייב אך ורק את חברי התאחדות האיכרים. מי שאינו חבר בהתאחדות האיכרים בארץ כפוף עדיין לצו ההרחבה שהוחל כאמור על ההסכם הישן."

כן ראו לעניין זה: סבא 13899-12-15 ארגון מעבידים לחקלאי הערבה נ' הממונה הראשי על יחסי עבודה במשרד הכלכלה, 3.5.2016 והתייחסותנו להלן בסעיף 4ד'.

(2)   בהסכם מיום 27.12.1998 אין הפניות והסתמכות על ההסכם מיום 2.2.93 והוא למעשה מבטל אותו מכלל. ראו לעניין זה דב"ע מו/3-17 קק"ל נ' אברהם סולטן, פד"ע כרך יז עמ' 318.

(3)   בהסכם בוטלה חלות ההסכמים הקיבוציים בענפי החקלאות, העובדים החודשיים והמנהליים והעובדים בגננות הנוי והמשתלות על מועצת הייצור ו/או על עובדים במועצות הייצור. הביטול נעשה לנוכח העובדה כי כל עובדי מועצת הייצור מדורגים בדירוגים מקצועיים, וכי אין עובדי כפיים חקלאיים במועצות הייצור.

כותרת

הסכם קיבוצי כללי בחקלאות – לעובדים בדירוג חודשי מינהלי

צו הרחבה בענף החקלאות לעובדים בדירוג חודשי מינהלי

 

צדדים

בין:

האיגוד הארצי של הפועלים החקלאים השכירים – חטיבת העובדים בדירוג חודשי מינהלי (להלן: "האיגוד")

לבין:

ארגון המעסיקים בחקלאות: התאחדות האיכרים בישראל/ ועדת העבודה

לא רלוונטי

 

 

פרק א' – מבוא

 

 

הקדמה

1.     הקדמה

הואיל והצדדים להסכם קיבוצי זה (להלן – הצדדים) מעוניינים בקיום יחסי עבודה

תקינים באגף החקלאות , בהנהגת תנאי עבודה אחידים, בהסדר הוגן של תנאי

העבודה , השכר והתמורות האחרות, ביציבות המשק ובעבודה בלתי מופרעת , בהסדר הבעיות הנוגעות ליחסי עבודה בדרך של המו"מ הקיבוצי ובקביעת דרכי פיתרון חילוקי דעות.

אי לכך הגיעו הצדדים לידי הסכם כדלקמן:

1.   בתוקף סמכותי לפי סעיף 25 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, אני מצווה כי תורחב תחולתן של הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי (7019/99) שבין התאחדות האכרים בישראל לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, האיגוד הארצי של הפועלים החקלאיים, מיום ח' בטבת התשנ"ט (27 בדצמבר 1998) כפי שעודכן בהסכם בין הצדדים האמורים (7012/2000), ביום כ"ה בחשון התש"ס (7 בנובמבר 1999), כמפורט בתוספת, וכי ההוראות האמורות יחולו על כל העובדים בדירוג חודשי-מינהלי בענפי החקלאות ומעבידיהם, למעט:

(1)        עובדים שיש להם תנאים עדיפים בהסכמים קיבוציים ומעבידיהם;

(2)        עובדים עם מגבלות פיזיות, נפשיות או שכליות המועסקים במפעלים מוגנים שאוצר המדינה משתתף באחזקתם.

בעניין סאמר חליל1 נקבע כי עיקר עבודתו של תובע 1 היה כחלק מהצוות וכאחראי אותו צוות בלבד ולא כ"מנהל" או כ"מנהל משמרת" ומשכך, אין צו הרחבה לעובד חודשי-מנהלי בענף החקלאות חל עליו. עם זאת על התובע 1 חל צו ההרחבה בענף החקלאות והוא זכאי לסעדים מכוחו.

בעניין דביר משה ביטון2 נפסק כי צו ההרחבה בענף החקלאות לעובדים בדירוג חודשי-מנהלי 2001 חל על התובע, בתקופות בהן שימש כמנהל תחנה למיון ביצים.

הגדרות

2.     הגדרות

חטיבת עובדים חודשיים מנהליים כוללת מנהלי עבודה בפרדסים ובענפי החקלאות, מפקחים ומנהלי בתי אריזה, מנהלי משמרות, מדריכים באריזת פרי- הדר, אחראיות בירור ואחראיות במבדקים, ירקות ופרחים, ובכל תוצרת חקלאית, מכוני מים ובעלי חיים, גנני נוי, העובדים )עובדי כפיים(במועצת ייצור ושיווק, מכונאים בבתי אריזה, עובדי חוות חקלאיות, עובדי מבדק בנמלים ועובדי מנהל בפרדסים ובבתי אריזה, ועובדים שהיו מדורגים בדירוג האחיד או עדיין מדורגים בדירוג האחיד בבתי אריזה בחקלאות, בחברות החקלאיות, במשרדים הראשיים של החברות שעיסוקם הוא טיפול וזיקה לחקלאות בחקלאות ועובדים וותיקים בכל ענפי החקלאות והאריזה מהשנה ה- 15 ואילך, לרבות טרקטוראים ועובדי ציוד מכני חקלאי כבד.

משק  – כל משק או מקום עבודה בענפי החקלאות לכל סוגיה, לרבות עבודת אדמה, שק בעל –חיים מכל הסוגים, גננות ושתלנות לסוגיהן, טיפול, מיון, אריזה, או אחסנה למוצרים, או תנובת משקים וכל עבודה או עיסוק הקשורים באלה.

עובד זמני – עובד שמתקבל מלכתחילה לעבודה זמנית.

עובד בניסיון – עובד בנסיון בששת חודשי העבודה הראשונים לעבודתו.

עובד קבוע – עובד שהגיע לקביעות לאחר תקופת הזמניות או תקופת הנסיון.

עובד ופקיד חודשי – מינהלי

א.     עובד במינהל, פקיד ועובד ותיק בפרדסים ובבתי אריזה ובענפי החקלאות, המקבל משכורת חודשית לפי טבלת השכר כנספח ב' דלהלן.

ב.     בעלי תפקידים אחראיים המתמנים ע"י המעסיק לתפקיד כמפורט להלן:

מנהל עבודה – עובד בעל הכשרה מקצועית, שנתינו לו תפקידים מינהליים והדרכתיים במשק, ממונה על עובדים.

תת מפקח – עוזר למפקח והפועל בשמו.

מפקח– אגרונום או בעל ידיעות וניסיון הקובע תהליכים וסידורי עבודה במשק במקצועות הניתנות לפיקוחו, ממונה על מספר תת מפקחים, ו/או מנהלי עבודה.

מפקח ראשי – עובד בעל הכשרה וסמכות כמפורט לעיל שנתמנה להיות ממונה על מספר מפקחים.

מדריך – עובד שניתנו לו תפקידי הדרכה והשגחה של העובדים בבית האריזה ועל טיב

האריזה, כולל בדיקה ומעבר ממיינים , מניינים וזנים ועבודות אחרות הקשורות באריזת פרי הדר ואריזת תוצרת חקלאות אחרת ובענפי החקלאות השונים .

מנהל משמרת – אחראי להפעלה תקינה ויעילה של העבודות והעובדים בבתי האריזה.

מנהל בית אריזה – הממונה על כל הפעילות בבתי אריזה.

מנהל חווה חקלאית – הממונה על כל הפעילות של החווה.

מכונאי – עובד בעל ידע וכישורים מקצועיים, האחראי על פעולה תקינה של מערכת המיכון, החשמל והציוד במשק.

מחסנאי – עובד מקצועי האחראי על קבלת והוצאת חומרים וצרכי עבודה.

מחסנאי בבית אריזה להדרים – עובד מקצועי האחראי על קבלת והוצאת חומרים וצרכי עבודה וממלא תפקידים אדמיניסטרטיבים אחרים.

פקיד ראשי – פקיד מקצועי בעל ידע והכשרה בניהול המשרד והאחראי על צוות הפקידים וכלל עבודות הפקידות במשק.

עובד וותיק – עובד קבוע שנתי או עונתי- קבוע מהשנה ה- 15 לעבודה ואילך.

יום עבודה – על פי הוראות הסכם זה.

עבודת לילה – עבודה בתחום השעות שבין 00:22 לבין 00:06.

שעות נוספות – שעות העבודה הנוספות על יום העבודה הרגיל או על שבוע העבודה הרגיל, עפ"י הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה תשי"א- 1951, והוראות הסכם זה.

חופשה שנתית – חופשה המגיעה לעובד על פי הוראות הסכם זה.

התאחדות – התאחדות האיכרים בישראל.

הועד החקלאי – הסניף המקומי של ההתאחדות שבתחום פעלתו נמצא המשק.

לשכת התיאום – לשכת התיאום של האירגונים הכלכליים בישראל.

ההסתדרות – הסתדרות העובדים הכללית החדשה.

האיגוד – האיגוד הארצי של הפועלים החקלאים השכירים.

מועצת הפועלים – מועצת הפועלים שבתחומה נמצא המשק.

ועד העובדים – ועד שנבחר על ידי העובדים במשק ואשר ההסתדרות אישרה בכתב את שמות חבריו.

נאמן העובדים – נציג שנתמנה ע"י ההסתדרות מבין העובדים, במשק שאין בו עוד עובדים.

הלשכה – לשכת עבודה של שירות התעסוקה בתחומה נמצא המשק.

תעריף – טבלאות השכר המוסכמות בין הצדדים בהסכם זה.

משכורת משולבת – השכר עליו משולמת מידי פעם תוספת היוקר, ו/או תוספת שכר.

שכר כולל – שכר משולב, תוספת וותק , תוספת משפחה ושעות נוספות גלובליות, תוספת יוקר וכל תמורה אחרת אשר יוסכם על הכללתה בטבלת השכר בנספח ב'

להסכם זה, ולצורך עניין זה.

תוספת יוקר – תוספת יוקר המשתנית עקב שינויים במדד יוקר המחיה, והמשתלמת בהתאם להסכם שנכרת מדי פעם בין ההסתדרות לבין לשכת התיאום.

חודש – תקופת חודש ימים לפי הלוח הגריגוריאני.

שנה – תקופה של 12 חדשים כנ"ל.

קרן בטוח – קרן ביטוח ופנסיה לפועלים חקלאים ובלתי מקצועיים בישראל, אגודה שיתופית בעירבון מוגבל.

קרן פנסיה – קרן אחדות ניהול קרנות פנסיה בע"מ או כל קרן אחרת עליה יוסכם בין ההתאחדות לבין האיגוד.

2.    הגדרות

חטיבת עובדים חודשיים-מינהליים כוללת מנהלי עבודה בפרדסים ובענפי החקלאות, מפקחים ומנהלי בתי אריזה, מנהלי משמרות, מדריכים באריזת פרי הדר, אחראיות בירור ואחריות במבדקים, ירקות ופרחים, ובכל תוצרת חקלאית, מכוני מים ובעלי חיים, גנני נוי, מכונאים בבתי אריזה, עובדי חוות חקלאיות, עובדי מיבדק בנמלים ועובדי מינהל בפרדסים ובבתי אריזה, ועובדים שהיו מדורגים בדירוג האחיד או עדיין מדורגים בדירוג האחיד בבתי אריזה בחקלאות, בחברות חקלאיות, במשרדים הראשיים של החברות שעיסוקם הוא טיפול וזיקה לחקלאות בחקלאות, ועובדים ותיקים בכל ענפי החקלאות והאריזה משנה 15 ואילך, לרבות טרקטוראים ועובדי ציוד מכני חקלאי כבד;

"משק" – כל משק או מקום עבודה, בענפי החקלאות לכל סוגיה, לרבות עבודת אדמה, משק בעל חיים מכל הסוגים, גננות ושתלנות לסוגיהן, טיפול, מיון, אריזה, או אחסנה של מוצרים, או תנובת משקים וכל עבודה או עיסוק הקשורים באלה;

"עובד זמני" – עובד שמתקבל מלכתחילה לעבודה זמנית;

"עובד בניסיון" – עובד בניסיון בששת חודשי העבודה הראשונים לעבודתו;

"עובד קבוע" – עובד שהגיע לקביעות לאחר תקופת הזמניות או תקופת הניסיון;

"עובד ופקיד חודשי-מינהלי" –

א.     עובד במינהל, פקיד ועובד ותיק בפרדסים ובבתי אריזה ובענפי החקלאות, המקבל משכורת חודשית לפי טבלת השכר נספח ב' דלהלן;

ב.     בעלי תפקידים אחראיים המתמנים על ידי המעסיק לתפקיד כמפורט להלן;

"מנהל עבודה" – עובד בעל הכשרה מקצועית, שניתנו לו תפקידים מינהליים והדרכתיים במשקף ממונה על עובדים;

"תת מפקח" – עוזר למפקח והפועל בשמו;

"מפקח" – אגרונום או בעל ידיעות וניסיון הקובע תהליכים וסידורי עבודה במשק במקצועות הנתונים לפיקוחו, ממונה על מספר תת מפקחים או מנהלי עבודה או שניהם;

"מפקח ראשי" – עובד בעל הכשרה וסמכות כמפורט לעיל שנתמנה להיות ממונה על מספר מפקחים;

"מדריך" – עובד שניתנו לו תפקידי הדרכה והשגחה על האורזים בבית האריזה ועל טיב האריזה; כולל בדיקה ומעבר ממיינים, מניינים וזנים ועבודות אחרות הקשורות באריזת פרי הדר ואריזת תוצרת חקלאית אחרת ובענפי החקלאות השונים;

"מנהל משמרת" – אחראי להפעלה תקינה ויעילה של כל העבודות והעובדים בבית האריזה;

"מנהל בית אריזה" – הממונה על כל הפעילות בבית האריזה;

"מנהל חווה חקלאית" – הממונה על כל הפעילות של החווה;

"מכונאי" – עובד בעל ידע וכישורים מקצועיים, האחראי על הפעולה התקינה של מערכת המיכון, החשמל והציוד במשק;

"מחסנאי" – עובד מקצועי האחראי על קבלת והוצאת חומרים וצורכי עבודה;

"מחסנאי בבית אריזה להדרים" – עובד מקצועי האחראי על קבלת והוצאת חומרים וצורכי עבודה וממלא תפקידים אדמיניסטרטיבים אחרים;

"פקיד ראשי" – פקיד מקצועי בעל ידע והכשרה בניהול המשרד והאחראי על צוות הפקידים וכלל עבודות הפקידות במשק;

"עובד ותיק" – עובד קבוע שנתי או עונתי-קבוע מהשנה ה-15 לעבודה ואילך;

"יום עבודה" – על פי הוראות הסכם זה;

"עבודה לילה" – עבודה בתחום השעות שבין 22.00 לבין 6.00;

"שעות נוספות" – שעות העבודה הנוספות על יום העבודה הרגיל או על שבוע העבודה הרגיל, על פי הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, והוראות הסכם זה;

"חופשה שנתית" – חופשה המגיעה לעובד על פי הוראות הסכם זה;

"תעריף" – טבלאות השכר;

"משכורת משולבת" – השכר עליו משתלמת מדי פעם תוספת היוקר ו/או תוספת שכר;

"שכר כולל" – שכר משולב, תוספת ותק, מתוספת משפחה ושעות נוספות גלובליות, תוספת יוקר וכל תמורה אחרת אשר יוסכם על הכללתה בטבלת בנספח ב' להסכם זה, ולצורך ענין זה;

"תוספת יוקר" – תוספת יוקר המשתנית עקב שינויים במדד יוקר המחיה והמשתלמת בהתאם להסכם שנכרת מידי פעם בין ההסתדרות לבין לשכת התיאום;

"חודש" – תקופת חודש ימים לפי הלוח הגריגוריאני;

"שנה" – תקופה של 12 חודשים כנ"ל;

"קרן ביטוח" – קרן ביטוח ופנסיה לפועלים חקלאיים ובלתי מקצועיים בישראל, אגודה שיתופית בערבון מוגבל.

 

היקפו של ההסכם

3.     היקפו של ההסכם

הסכם זה חל:

א.     על כל המעסיקים שהם חברי התאחדות האיכרים בישראל בשעת חתימת הסכם זה או שייעשו לחברים תוך תרופת תוקפו, בכל ענפי החקלאות והאריזה, הדרים נשירים ופרחים, גננות הנוי והמשתלות וכן על עובדי הכפיים במועצות השיווק והייצור , הנהלת המשרדים הראשיים של החברות והאגדות החקלאיות כמפורט בסעיף 2 "הגדרות" לעיל , המעסיקים העובדים בשעת חתימת הסכם זה או שיעסיקו עובדים תוך תקופת תוקפו של ההסכם.

ב.     על כל עובד כמפורט בסעיף 2 דלעיל המועסק כיום ואשר יועסק תוך תקופת תוקפו של הסכם זה.(1)

3.     לא הורחב.

(1)   לעניין היציגות ראו: סעיפים 3- 6 לחוק הסכמים קיבוציים התשי"ז – 1957.

תקופת תקפו של ההסכם

4.     תקופת תקפו של ההסכם(1)

א.     תחולתו של הסכם זה מן ה – 1.1.98 ועד 31.12.99.

ב.     תקפו של הסכם זה הוא יתחדש מעצמו מדי פעם, וישאר בתוקף בתורת הסכם קיבוצי, אלא אם כן אחד הצדדים להסכם יודיע בכתב לצד השני תוך 60 יום לפני תום תוקפו של  ההסכם על רצונו לסיים את תוקף ההסכם או להכניס בו שינויים.

ג.      נמסרה הודעה בהתאם לסעיף ב' לעיל, יפתחו הצדדים במו"מ לכריתת הסכם חדש ביניהם או להכנסת שינויים בהסכם וזאת לא יאוחר מ- 30 יום מתאריך מסירת ההודעה.

ד.      הסכם זה יישאר בתוקפו עד לסיום המו"מ הנ"ל , אולם כל שינוי שיוסכם עליו בין הצדדים יחול למפרע מתאריך סיומו של ההסכם בו הוכנסו השינויים, או מתאריך אחר עליו יוסכם בין הצדדים.

ה.     כל נספח אשר יתווסף להסכם זה וכן כל תוספת , תיקון או שינוי אשר יוסכם עליו בין הצדדים לדינם ותקפם כהסכם זה

4.     לא הורחב

(1)   להמשך תוקפו של ההסכם הקיבוצי לאחר התקופה שנקבע בו ראו: הוראת סעיף 13 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז – 1957.

אי הרעת תנאים

5.     אי הרעת תנאים

הסכם זה בא לקבוע תנאים אחידים לעבודה במשק, אולם אין האמור בו בא להרע תנאי עבודה אישיים ומיוחדים ונהוגים במשק איזשהו, הן לכלל והן לפרט.

5.     לא הורחב

 

 

 

פרק ב' – סדרי קבלת עובדים

 

 

קשר עם שירות התעסוקה

6.      קשר עם שירות התעסוקה

המעסיק יקבל את כלל העובדים הדרושים לו לעבודה באמצעות שירות התעסוקה בתחומו נמצא המשק ובהתאם להוראות החוק.(1)

6.     לא הורחב

(1)   ראו: חוק שירות התעסוקה, התשי"ט – 1959 והתקנות שהותקנו מכוחו.

 

עובד זמני או עובד בניסיון

7.      עובד זמני או עובד בניסיון

א.     תקופת הזמניות או תקופת הניסיון לכל עובד חדש, לפני העברתו לקביעות או לקביעות עונתית כמפורט להלן, תהיה ששה חודשים מיום כניסתו לעבודה, כולל ימי שירות מילואים.

ב.     תקופת הניסיון למנהל בית אריזה, מפקח ומכונאי ראשי- תהיה עד שנה.

ג.      בתקופת הנסיון אפשר לפטר עובד מסיבת אי התאמה ויקבל הודעה מוקדמת של 2 ימי עבודה לכל חודש עבודה ועד למקסימום של חודש ימים

7.     עובד זמני או עובד בניסיון

א.     תקופת הזמניות או תקופת הניסיון לכל עובד חדש, לפני העברתו לקביעות או לקביעות עונתית כמפורט להלן, תהיה שישה חודשים מיום כניסתו לעבודה, כולל ימי שירות מילואים.

ב.     תקופת הניסיון למנהל בית אריזה, מפקח ומכונאי ראשי – תהיה עד שנה.

ג.      בתקופת הניסיון אפשר לפטר עובד מסיבת אי התאמה בהודעה מוקדמת של 2 ימי עבודה לכל חודש עבודה ועד למקסימום של חודש ימים.

 

 

 

8.      

א.     עובד קבוע שיעבור לתפקיד מינהלי – חודשי, תקופת הניסיון תהיה שלושה חודשים בלבד. בגמר הניסיון שכרו יהיה בהתאם לתפקידו מהיום הראשון לעבודה בתפקיד זה. אם לא הצליח בתפקידו החדש יוחזר לעבודתו הקודמת.

ב.     עובד עונתי מינהלי חדש- שיעבוד בניסיון אצל המעסיק לפחות 5 חודשי עבודה יהיה לעובד קבוע . אם לא התאים לעבודה יסיים את עבודתו בתום העונה.(1)(2)

8.      

א.     עובד קבוע שיעבור לתפקיד מינהלי – חודשי, תקופת הניסיון תהיה שלושה חודשים בלבד. בגמר הניסיון שכרו יהיה בהתאם לתפקידו מהיום הראשון לעבודה בתפקיד זה. אם לא הצליח בתפקידו החדש יוחזר לעבודתו הקודמת.

ב.     עובד עונתי מינהלי חדש- שיעבוד בניסיון אצל המעסיק לפחות 5 חודשי עבודה יהיה לעובד קבוע . אם לא התאים לעבודה יסיים את עבודתו בתום העונה.(1)(2)

(1)   ראו: חוק הודעה מוקדמת לעובד ולמעביד, התשס"א – 2001.

(2)   בהסכם לעידוד הצמיחה והגברת התעסוקה במשק שנחתם ביום 24.5.1991, נקבע כי בתקופת תוקפו תוארך תקופת הניסיון לעובד חדש בניסיון ל – 24 חודשים לכל היותר, מבלי לפגוע בכל זכות אחרת הקבועה בהסכם הקיבוצי. בעקבות זאת נחתם הסכם קיבוצי בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים בשם הארגונים המאורגנים לבין האגף לאיגוד מקצועי, מספר 7078/91, מיום 14.11.1991, הקובע כי למרות האמור בהסכמים הקיבוציים בין הצדדים ויחידיהם, בהם נקבעה תקופת ניסיון קצרה מ – 24 חודשים, תקופת הניסיון של עובדים המתקבלים לעבודה בתקופה חל מיום 24.5.1991 ועד 31.12.1992, תהיה בת 24 חודש.

 

עובד קבוע

9.     עובד קבוע

א.     עובד שעבר תקופת הניסיון יהיה לקבוע ויהיה זכאי מיום כניסתו לעבודה לדרגה בהתאם לטבלת הדירוג בתפקידו בעבודה. כן יהיה זכאי לזכויות סוציאליות מלאות בין המוטחות ע"י קרן הטוח ו/או קרן הפנסיה ובין המוענקות ישירות על ידי המעסיק.

ב.     עובד חודשי (למעט עונתי) יועסק ב- 12 חודשי עבודה מלאים בשנה שיכללו : חופשה שנתית, ימי מחלה, ימי תאונה, ימי חגים וימי מילואים, וכן ימים בהם נעדר העובד מסיבות שלו.

9.     עובד קבוע

א.     עובד שעבר את תקופת הניסיון יהיה לקבוע ויהיה זכאי מיום כניסתו לעבודה לדרגה בהתאם לטבלת הדירוג בתפקידו בעבודה. כן יהיה זכאי לזכויות סוציאליות מלאות בין הניתנות על ידי קרן הביטוח או קרן הפנסיה או שתיהן ובין המוענקות ישירות על ידי המעסיק.

ב.     עובד חודשי (למעט עונתי) יועסק ב-12 חודשי עבודה מלאים בשנה שיכללו: חופשה שנתית, ימי מחלה, ימי תאונה, ימי חגים וימי מילואים, וכן ימים שבהם נעדר העובד מסיבות שלו.

 

חופשה שנתית

10.  חופשה שנתית

 החופשה השנתית תנתן לעובד בתקופת הקיץ ולא פחות ממחצית המיכסה הקבועה בחוק חופשה שנתית תשי"א – 1951, והיתרה תנתן בחודשי החורף בהתאם לצרכי המשק.

10.  חופשה שנתית

החופשה השנתית תינתן לעובד בתקופת הקיץ ולא פחות ממחצית המכסה הקבועה בחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951, והיתרה תינתן בחודשי החורף בהתאם לצורכי המשק.

 

קופת עבודתו של עובד עונתי-קבוע

11.  קופת עבודתו של עובד עונתי-קבוע

 תקופת העבודה של העובד תהיה ששה חודשי עבודה+ חופשה שנתית והעונה תחל בין ה- 25 באוקטובר עד 10 בנובמבר.

בתקופת העונה המובטחת יבצע העובד כל עבודה במסגרת בית האריזה) על פי הוראות ההנהלה (המתאימה לו מבחינה פיזית במהלך ששת החודשים הנ"ל רשאי המעסיק להוציא את העובד לחופשה בתשלום עד כדי מחצית החופשה המגיעה לו בהתאם לוותקו וזאת תוך הודעה מוקדמת של 48 שעות לפחות.

11.  קופת עבודתו של עובד עונתי-קבוע

תקופת העבודה של העובד תהיה שישה חודשי עבודה + חופשה שנתית והעונה תחל בין ה-25 באוקטובר עד 10 בנובמבר;

בתקופת העונה המובטחת יבצע העובד כל עבודה במסגרת בית האריזה (על פי הוראות המעסיק) המתאימה לו מבחינה פיזית;

במהלך ששת החודשים האמורים רשאי המעסיק להוציא את העובד לחופשה בתשלום עד כדי מחצית החופשה המגיעה לו בהתאם לוותקו וזאת תוך הודעה מוקדמת של 48 שעות לפחות.

 

עובד חודשי – מינהלי קבוע

12.  עובד חודשי – מינהלי קבוע

העובד בשתי רמות שכר, תאוחד משכורתו ותשולם לפי הגבוהה ביותר לאחר שתי עונות עבודה באותו מקום.

12.  עובד חודשי – מינהלי קבוע

העובד בשתי רמות שכר, תאוחד משכורתו ותשולם לפי הגבוהה ביותר לאחר שתי עונות עבודה באותו מקום.

 

 

פרק ג' – סדרי העבודה

 

 

הפחתת שעות העבודה השבועיות

13.   הפחתת שעות העבודה השבועיות(1)

א.     החל מה- 97.7.1 כל העובדים בענפי החקלאות והאריזה עובדים 43 שעות בשבוע במקום 44 שעות שהיו נהוגות עד יום 97.6.30 ללא הפחתה בשכר. החל מאותו מועד יחושב שכר השעה על בסיס 186 שעות לחודש עבודה.

ב.     בימים א'- ה' של השבוע יעבדו העובדים 38 שעות. כל מעסיק בתיאום עם נציגות העובדים במקום (וועד העובדים ו/או מועצת הפועלים) יקבעו את ארבעת הימים שבהם יקוצרו ימי העבודה בחצי שעה ליום עבודה או בשעה אחת ליום עבודה כך שבסה"כ יעבדו העובדים 38 שעות באותם 5 ימים.

ג.      בימי שישי תחשבנה 5 ש"ע כיום עבודה רגיל ללא הפחתה בשכר היומי.

ד.      במקומות עבודה שיעברו לעבוד חמישה ימים בשבוע יעבדו העובדים 43 שעות באותו שבוע.(2)

ה.     זמני הארוחות ימשיכו להיות כפי שהיה נהוג עד עת כה.

ו.       למען הסר ספק, כל האמור לעיל אינו חל על שעות העבודה בשלושת החודשים יולי, אוגוסט וספטמבר שלגביהם חלות הוראות שעות עבודה בקיץ.

ז.      העובדים בנורמות: סבלות, הרכבת ברוס וקטיף יקבלו תשלום נוסף על שכר תפוקתם בשעור שכר של ארבע שעות רגילות בסוף כל שבוע ובעבור אותו שבוע.

ח.     העובדים/ות באריזה על בסיס קבלני יקבלו תשלום נוסף על שכר תפוקתם בשעור שכר של חמש שעות רגילות בסוף כל שבוע ובעבור אותו שבוע.

ט.     אם וכאשר יחליטו הצדדים להסכם זה על מעבר לחמישה ימי עבודה בשבוע, אזי ישובו הצדדים וידונו בענייני התאמת הזכאות למיכסת ימי חופשה שנתית כמתחייב מהמעבר לשבוע עבודה מקוצר.

13.  הפחתת שעות העבודה השבועיות(1)

א.      כל העובדים בענפי החקלאות והאריזה עובדים 43 שעות בשבוע. שכר השעה יחושב על בסיס 186 שעות לחודש עבודה.

ב.     בימים א' עד ה' של השבוע יעבדו העובדים 38 שעות.

ג.      בימי שישי ייחשבו 5 שעות עבודה כיום עבודה רגיל בלא הפחתה בשכר היומי.

ד.      במקומות עבודה שיעברו לעבוד חמישה ימים בשבוע יעבדו העובדים 43 שעות באותו שבוע. (2)

ה.     זמני הארוחות ימשיכו להיות כפי שהיה נהוג עד כה.

ו.       למען הסר ספק, כל האמור לעיל אינו חל על שעות העבודה בשלושת החודשים יולי, אוגוסט וספטמבר שלגביהם חלות הוראות שעות עבודה בקיץ.

ז.      העובדים בנורמות: סבלות, הרכבת ברוס וקטיף יקבלו תשלום נוסף על שכר תפוקתם בשיעור שכר של ארבע שעות רגילות בסוף כל שבוע ובעבור אותו שבוע.

ח.     העובדות/ים באריזה על בסיס קבלני יקבלו תשלום נוסף על שכר תפוקתם בשיעור שכר של חמש שעות רגילות בסוף כל שבוע ובעבור אותו שבוע.

(1)   שימו לב שלפי הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7019/2017 אשר נחתם ביום ב' ניסן התשע"ז  (29 במרס 2017) בין נשיאות הארגונים העסקיים ואיגוד לשכות המסחר תל אביב לבין ההסתדרות הכללית החדשה היקף שבוע עבודה במשק יקוצר בשעה אחת, כך ששבוע העבודה יעמוד על 42 שעות.

הסכם זה הורחב  בצו ההרחבה החל על כלל העובדים במשק.

מכאן שהחל מחודש 4/18 שבוע העבודה עומד על מעסיקים עליהם חל ההסדר הענפי עומד על 42 שעות בשבוע.

לצו הרחבה הקודם שחל עד מרץ 2018 לחצו כאן.

(2)   כקבוע בנספח להסכם מיום 6.2.89 (מספרו 7019/89):

1.     הוראות ההסכם הקיבוצי מיום 4.8.88 בדבר הנהגת שבוע עבודה בן 5 ימים לא יחול על מקומות עבודה החברים במרכז הקבלנים והבונים בישראל, התאחדות האיכרים בישראל, התאחדות המלונות בישראל.

2.     ארגוני המעסיקים הנ"ל ינהלו מו"מ ענפי עם ארגוני העובדים בהסתדרות במגמה להגיע לפתרונות ולקבוע התנאים להצטרפות ארגונים אלה להסכם. מו"מ זה יימשך עד 31.12.88.

3.     ארגון המעסיקים מהארגונים הנ"ל אשר לא הגיע להסכם עם ארגון העובדים יובא עניינו לועדת המעקב אשר תנסה לסייע לצדדים במו"מ ביניהם ותציע להם פתרונות ספציפיים, כל זאת עד 31.389 (להלן: המועד). ועדת ההיגוי רשאית להאריך מועד זה עד 30.6.89 (להלן: המועד המוארך).

4.     במשך כל התקופה שבה מתנהל המו"מ ועד למועד או למעוד המוארך, אם הוארך המועד,יישמר השקט התעשייתי, וצד אחד לא ינקוט באמצעי לחץ כלשהם נגד הצד השני והכל עד למועדים האמורים כאמור בלבד.

 

שעות העבודה בקיץ

14.  שעות העבודה בקיץ

א.     בכל ימות השבוע (א'- ה') – 7 (שבע) שעות מלאות.

ב.     בימי שישי בשבוע – 5 (חמש) שעות מלאות.

ג.      בערבי החגים (שאינם חלים ביום שישי) (6) שש שעות מלאות.

ד.      יעבוד העובד בחודשים הנ"ל מעל 7 (שבע) שעות במסגרת יום עבודה של 8 שעות לא יקבל בגין השעה השמינית גמול עבודה כשעה נוספת אלא כשעה רגילה ובימי שישי לא יקבל בגין השעה השישית גמול עבודה כשעה נוספת , אלא כשעה רגילה.

ה.     שעות העבודה בקיץ כאמור לעיל חלות על כל העובדים בענפי החקלאות המועסקים במשמרת ראשונה.

ו.       במקומות עבודה שבהם עובדים עד 40 שעות ב- 5 ימים בשבוע, לא יחולו עליהם הוראות אלה.

ז.      במקומות עבודה שבהם נוהגים להתחיל את שעות הקיץ לפני ה- 1 ביולי, רשאים להמשיך בנוהג זה ובלבד שהתקופה תהיה שלושה חודשים מלאים.

14.  שעות העבודה בקיץ

א.     בכל ימות השבוע (א'-ה') – 7 (שבע) שעות מלאות.

ב.     בימי שישי בשבוע – 5 (חמש) שעות מלאות.

ג.      בערבי החגים (שאינם חלים ביום שישי) 6 (שש) שעות מלאות.

ד.      יעבוד העובד בחודשים הנ"ל מעל 7 (שבע) שעות במסגרת יום עבודה של 8 שעות לא יקבל בגין השעה השמינית גמול עבודה כשעה נוספת, אלא כשעה רגילה ובימי שישי לא יקבל בגין השעה השישית גמול עבודה כשעה נוספת, אלא כשעה רגילה.

ה.     שעות העבודה בקיץ כאמור לעיל חלות על כל העובדים בענפי החקלאות המועסקים במשמרת ראשונה.

ו.       במקומות עבודה שבהם עובדים עד 40 שעות ב-5 ימים בשבוע, לא יחולו הוראות אלה.

ז.      במקומות עבודה שבהם נוהגים להתחיל את שעות הקיץ לפני ה-1 ביולי, רשאים להמשיך בנוהג זה ובלבד שהתקופה תהיה שלושה חודשים מלאים.

 

גמול שעות נוספות ועבודה במנוחה השבועית וחג

15.  גמול שעות נוספות ועבודה במנוחה השבועית וחג

א.     גמול ש"נ :

בימי העבודה הרגילים ישולם לעובד בעד השעות הנוספות כדלקמן:

בעד השעתיים הראשונות תשולם תוספת %25 על שכר שעות עבודה רגילה על כל שעה ויחסית לחלקי שעה.

מהשעה השלישית ואילך תשולם תוספת של %50 על שכר שעות עבודה רגילה , על כל שעה ויחסית לשעת עבודה.

ב.     עבודה ביום המנוחה השבועי וביום חג:

ב.1 .בכל הנוגע להיתרים עבור עבודה ביום המנוחה השבועי וביום חג ינהגו

בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה תשי"א – 1951 ותיקוניו.

ב.2 .השכר בעד עבודה בימים הנ"ל יהיה בשיעור %175 של יום עבודה רגיל.

ג.      במקומות עבודה שבהם עובדים חמישה ימים בשבוע 43 שעות שבועיות, אם צרכי המשק מחייבים את העובד לעבוד ביום שיש מסוים אזי ישלם המעסיק לעובד שכר בשעור של %150 בעד כל שעת עבודה.(1)

ד.      למען הסר ספק, שכר שעת עבודה רגילה יכלול את מרכיבי השכר שעליהם משולמים תנאים סוציאליים בכפוף להסכמים הקיבוציים הכלליים בענפי החקלאות ונספחיהם.

15.  גמול שעות נוספות ועבודה במנוחה השבועית וחג

א.     גמול שעות נוספות בימי העבודה הרגילים ישולם לעובד בעד השעות הנוספות כדלקמן:

בעד השעתיים הראשונות תשולם תוספת של 25% על שכר שעת עבודה רגילה על כל שעה ויחסית לחלקי שעה;

מהשעה השלישית ואילך תשולם תוספת של 50% על שכר שעת עבודה רגילה, על כל שעה ויחסית לחלקי שעה.

ב.     עבודה ביום המנוחה השבועי וביום חג

2. השכר בעד עבודה בימים הנ"ל יהיה בשיעור 175% של יום עבודה רגיל.

ג.      במקומות עבודה שבהם עובדים חמישה ימים בשבוע 43 שעות שבועיות, אם צורכי המשק מחייבים את העובד לעבוד ביום שישי מסוים אזי ישלם המעסיק לעובד שכר בשיעור של 150% בעד כל שעת עבודה.(1)

ד.      למען הסר ספק, שכר שעת עבודה רגילה יכלול את מרכיבי השכר שעליהם משולמים תנאים סוציאלים בכפוף להסכמים הקיבוציים הכלליים בענפי החקלאות ונספחיהם.

(1)   ראה לעיל הערה בסעיף 15.

סדרי עבודה ומשמעת

16.  סדרי עבודה ומשמעת

בכל הקשור לסדרי עבודה ומשמעת ינהגו בהתאם לתקנון העבודה שיוסכם בין הצדדים בהסכם נפרד.

16.  לא הורחב

 

משכורות בכירות

17.  משכורות בכירות

התפנתה משרה בכירה בתפקיד מינהלי, שמורה זכות קדימה לעובד מקומי מתאים ובהסכמת המעסיק.

17.  משכורות בכירות

 

 

פרק ד' – שכר העבודה ותמורות אחרות

פרק ד': שכר העבודה ותמורות אחרות

 

שכר

18.  שכר

שכרם של העובדים לסוגיהם יהיה בהתאם לטבלאות השכר שהוסכם עליהן בין הצדדים המצורפים להסכם זה ומהווים חלק בלתי נפרד ממנו בצרוף התוספות המוסכמות לפי הסכם זה (נספח ב').

18.  שכר

שכרם של העובדים לסוגיהם יהיה בהתאם לטבלאות השכר המצורפים להסכם זה ומהווים חלק בלתי נפרד ממנו בצירוף התוספות המוסכמות לפי הסכם זה (נספח ב').

 

שעות נוספות גלובליות על פי התפקיד

19.  שעות נוספות גלובליות על פי התפקיד

העובדים אשר עיסוקיהם מפורטים להלן יקבלו שנ"ג על פי הרשום מטה:

א.     1. מדריכים/ות באריזה , אחראיות בירור ומבדקים ועובדי מדגרות מקצועיים.

2 עוזרים: למנהל משמרת, לפקיד ראשי, למכונאי ראשי, למחסנאי ראשי וכן מלגזן.

כל אחד מהם יקבל 8 שנ"ג + 25% כחוק לחודש.

ב.     מנהל משמרת, מכונאי ראשי, אחראי על מדבירי מזיקים וריסוסים ופקיד ראשי בעבור שנת עבודה הראשונה והשניה , יקבל כל אחד מהם 8 שעות + 25% כחוק לחודש.

החל משנת העבודה השלישית בתפקיד, יקבל כל אחד מהם 25 שעות + 25% כחוק לחודש.

ג.      מנהלי בתי אריזה ומפקחים ראשיים לבתי אריזה.

בעבור שנת העבודה הראשונה והשניה בתפקיד יקבל כל אחד מהם 25 שעות + 25% כחוק לחודש. החל משנת העבודה השניה בתפקיד יקבל 40 שעות + 25% כחוק לחודש.

ד.      מנהלי עבודה בפרדסים מ- 251 עד 750 דונם.

יקבל כל אחד מהם 8 שעות + 25% כחוק לחודש.

ה.     מנהלי עבודה בפרדסים מ- 751 עד 1000 דונם.

יקבל כל אחד מהם 15 שעות +25% כחוק לחודש.

ו.       מנהלי עבודה מ- 1000 דונם ומעלה

יקבל כל אחד מהם 25 שעות + 25% כחוק לחודש.

ז.      מפקחים ממונים על מנהלי עבודה בפרדסים

בעבור השנה הראשונה והשניה בתפקיד יקבל כל אחד מהם 25 שעות + 25%כחוק לחודש.

החל משנת העבודה השלישית בתפקיד יקבל כל אחד מהם 40 שעות + 25% כחוק לחודש.

ח.     מפקחים ראשיים הן בפרדסים והן בהדברת מזיקים וריסוסים

יקבל כל אחד מהם 40שעות + 25%כחוק לחודש.

ט.     עובד הזכאי לתמורת 25 שנ"ג או יותר , שתפקידו מחייבו לעבוד ש"נ עליו לבצען.

י.       עובד הזכאי ל- 15 שנ"ג ויעבוד עד 7 שעות נוספות בפועל , לא יהיה זכאי לתשלום

מעבר ל –15 שנ"ג.

יא.    מעסיקים שנהגו לתת שעות נוספות גלובליות לעובדים בשעור גבוה מהאמור לעיל ימשיכו לנהוג כך גם בעתיד, לגבי אותם עובדים.

יב.    השינויים האמורים לעיל נכנסו לתוקף מן ה- 1.1.92.

19.  שעות נוספות גלובליות על פי התפקיד

העובדים אשר עיסוקיהם מפורטים להלן יקבלו שעות נוספות גלובליות על פי הרשות מטה:

 

א.     1)  מדריכים/ות באריזה, אחראיות בירור ומבדקים ועובדי מדגרות מקצועיים;

2)     עוזרים למנהל משמרת, לפקיד ראשי, למכונאי ראשי, למחסנאי ראשי וכן מלגזן;

ב.     מנהל משמרת, מכונאי ראשי, אחראי על מדבירי מזיקים וריסוסים ופקיד ראשי בעבור שנת העבודה הראשונה והשניה, יקבל כל אחד מהם 8 שעות + 25% כחוק לחודש;

החל משנת העבודה השלישית בתפקיד, יקבל כל אחד מהם 25 שעות + 25% כחוק לחודש;

ג.      מנהלי בתי אריזה ומפקחים ראשיים לבתי אריזה בעבור שנת העבודה הראשונה בתפקיד יקבל כל אחד מהם 25 שעות + 25% כחוק לחודש; החל משנת העבודה השניה בתפקיד יקבל 40 שעות + 25% כחוק לחודש;

ד.      מנהלי עבודה בפרדסים מ-251 עד 750 דונם יקבל כל אחד מהם 8 שעות + 25% כחוק לחודש;

ה.     מנהלי עבודה בפרדסים מ-751 עד 1000 דונם יקבל כל אחד מהם 15 שעות + 25% כחוק לחודש;

ו.       מנהל עבודה מ-1000 דונם ומעלה יקבל כל אחד מהם 25 שעות + 25% כחוק לחודש;

ז.      מפקחים ממונים על מנהלי עבודה בפרדסים בעבור השנה הראשונה והשניה בתפקיד יקבל כל אחד מהם 25 שעות + 25% כחוק לחודש;

ח.     מפקחים ראשיים הן בפרדסים והן בהדברת מזיקים וריסוסים יקבל כל אחד מהם 40 שעות + 25% כחוק לחודש;

ט.     עובד הזכאי לתמורת 25 שעות נוספות גלובליות או יותר, שתפקידו מחייבו לעבוד שעות נוספות עליו לבצען;

י.       עובד הזכאי ל-15 שעות נוספות גלובליות ויעבוד עד 7 שעות נוספות בפועל, לא יהיה זכאי לתשלום מעבר ל-15 שעות נוספות גלובליות;

יא.    מעסיקים שנהגו לתת שעות נוספות גלובליות לעובדים בשיעור גבוה מהאמור לעיל ימשיכו לנהוג כך גם בעתיד, לגבי אותם עובדים.

 

תוספת יוקר

20.  תוספת יוקר

תוספת יוקר המחיה תשולם לכל עובד בהתאם לנקבע מדי פעם בפעם בהסכם בין

ההסתדרות ובין לשכת התיאום של האירגונים הכלכליים.

20.  תוספת יוקר

תוספת יוקר המחיה תשולם לכל עובד בהתאם לנקבע מדי פעם בפעם בהסכם בין ההסתדרות ובין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים.

 

תוספת וותק

21.  תוספת וותק

א.     כל עובד קבוע ועונתי קבוע יקבל תוספת וותק לשכרו הכולל בהתאם לטבלת השכר ולפי מספר שנות עבודתו (בהתאם לנספח ב').

ב.     עובדים אשר שירתו שירות חובה בצה"ל תוכר תקופת שירותם לתוספת שנות הוותק לצרכי משכורת בלבד.

21.  תוספת וותק

א.      כל עובד קבוע ועונתי-קבוע יקבל תוספת ותק לשכרו הכולל בהתאם לטבלת השכר ולפי מספר שנות עבודתו (בהתאם לנספח ב').

ב.     עובדים אשר שירתו שירות חובה בצה"ל תוכר תקופת שירותם לתוספת שנות הוותק לצורכי משכורת בלבד.

 

שינויים

22.  שינויים

הואיל ושכר העבודה נקבע בארץ בהסכם בין נציגות העובדים והמעסיקים, רשאים שני הצדדים לדרוש מו"מ על שינויים בשכר גם בתוך תוקפו של הסכם זה , בשעה שהוועד הפועל של ההסתדרות יחליט על שינוי במדיניות השכר הכללית.

דרישה כזאת תיעשה ע"י הודעה בכתב.

הודיע אחד הצדדים כנ"ל, יכנסו הצדדים למו"מ ובתקופת המו"מ ינהגו לפי הטבלאות המוסכמות.

בהסכם בין הצדדים ייקבעו השכר החדש ומועד תחולתו.

22.  לא הורחב

 

מועד וסדרי תשלום שכר העבודה

23.  מועד וסדרי תשלום שכר העבודה(1)

א.     לעובד חודשי תשולם המשכורת אחת לחודש בין ה- 1 ל- 5 בחודש עבור החודש שקדם.

ב.     בכל מקרה לא יחרוג מועד התשלום מכפי שנקבע בחוק הגנת שכר תשי"ט – 1959 ותיקוניו

23.  מועד וסדרי תשלום שכר העבודה(1)

א.     לעובד חודשי תשולם המשכורת אחת לחודש בין ה-1 ל-5 בחודש בעבור החודש שקדם.

(1)   לעניין החובה לתת תלוש שכר והפרטים המנויים בו ראו: הוראת סעיף 24 לחוק השכר, התשי"ח – 1958

 

פרק ה' – זכויות סוציאליות

פרק ה': זכויות סוציאליות

 

דמי מחלה

24.  דמי מחלה(1)(2)

א.     להבטחת דמי מחלה לעובד במקרה ויחלה, ישלם המעסיק לקרן הבטוח 2.5% משכרו של העובד והעובד יקבל מהקרן את המגיע לו כדמי מחלה בהתאם לתקנותיה.

ב.     השלמת דמי מחלה ע"י המעסיק:

1.     מעסיקים המבטחים את עובדיהם בקרן דמי מחלה שליד קרן בטוח ופנסיה לפח"ש, להלן הקרן, ישלימו לעובדים בדירוג חודשי- מינהלי , השלמה כדלקמן:

א.     עד תעודת מחלה עד 3 ימים תהיה ההשלמה בשיעור של 12% מגובה תשלום דמי מחלה שיקבל העובד מהקרן.

ב.     בעד תעודת מחלה מ- 4 ימים כולל , ההשלמה תהיה בשיעור של 25% מגובה תשלום דמי המחלה שיקבל העובד מהקרן.(3)

ג.      בעד תעודת מחלה מ- 21 ימים ויותר ההשלמה תהיה בשיעור של 11%

מגובה תשלום דמי המחלה שיקבל העובד מהקרן.

2.     המעסיקים פטורים מתשלום תנאים סוציאליים על השלמת דמי המחלה הנ"ל.

3.     בכל מקרה אין העובד זכאי לתשלום בעד היום הראשון של תעודת המחלה

הקרוי יום המתנה.

4.     מעסיקים שנהגו לשלם לעובד שחלה את השלמת דמי המחלה בכל צורה שהיא

עד לגובה המשכורת החודשית של העובד ימשיכו בכך גם להבא.

5.     פנסיונרים בהתאם לחוק.

6.     יום בדיקות רפואיות: המעסיק ישלם לעובד בעד השעות בהן נעדר מהעבודה

לצורך עריכת בדיקות רפואיות מעבדתיות בהתאם לאישור שימציא העובד

למעסיקו. הצדדים יקפידו כי סעיף זה לא ינוצל לרעה.

7.     על אף האמור לעיל, מעסיק שאינו מבטח את עובדיו בקרן דמי מחלה שליד קרן בטוח לפח"ש ישא באחריות ישירה לתשלום דמי מחלה בעבור תקופת המחלה למעט יום המתנה. במקרה דנן זכאי העובד למכסה של חודש ימים על כל שנת עבודה ויחסית לחלקי השנה כולל תנאים סוציאלים.

24.  דמי מחלה

א.     להבטחת דמי מחלה לעובד במקרה ויחלה, ישלם המעסיק לקרן הביטוח 2.5% משכרו של העובד והעובד יקבל מהקרן את המגיע לו כדמי מחלה בהתאם לתקנותיה.

ב.     השלמת דמי מחלה על ידי המעסיק:

1.     מעסיקים המבטחים את עובדיהם בקרן דמי מחלה שליד קרן ביטוח ופנסיה לפועלים חקלאים שכירים (להלן – הקרן), ישלימו לעובדים בדירוג חודשי-מינהלי, השלמה כדלקמן:

א.     בעד תעודת מחלה עד 3 ימים תהיה ההשלמה בשיעור של 12% מגובה תשלום דמי מחלה שיקבל העובד מהקרן;

ב.      בעד תעודת מחלה מ-4 ימים וכולל, ההשלמה תהיה בשיעור של 11% מגובה תשלום דמי המחלה שיקבל העובד מהקרן;(3)

ג.      בעד תעודת מחלה מ-21 ימים ויותר ההשלמה תהיה בשיעור של 11% מגובה תשלום דמי המחלה שיקבל העובד מהקרן;

2.     המעסיקים פטורים מתשלום תנאים סוציאליים של השלמת דמי המחלה הנ"ל;

3.     בכל מקרה אין העובד זכאי לתשלום בעד היום הראשון של תעודת המחלה הקרוי יום המתנה;

4.     מעסיקים שנהגו לשלם לעובד שחלה את השלמת דמי המחלה בכל צורה שהיא עד לגובה המשכורת החודשית של העובד ימשיכו בכך גם להבא;

5.     לא הורחב.

6.     יום בדיקות רפואיות: המעסיק ישלם לעובד בעד השעות שבהן נעדר מהעבודה לצורך עריכת בדיקות רפואיות מעבדתיות בהתאם לאישור שימציא העובד למעסיקו; הצדדים יקפידו כי סעיף זה לא ינוצל לרעה;

7.     על אף האמור לעיל, מעסיק שאינו מבטח את עובדיו בקרן דמי מחלה שליד קרן ביטוח לפועלים חקלאים שכירים יישא באחריות ישירה לתשלום דמי מחלה בעבור תקופת המחלה למעט יום ההמתנה; במקרה דנן זכאי העובד למכסה של חודש ימים על כל שנת עבודה ויחסית לחלקי שנה כולל תנאים סוציאליים.

(1)   ראו: הוראות חוק דמי מחלה, תשל"ו – 1976 ותקנותיו.

(2)   ראו דב"ע נב/3-40 רחל פדידה ואח' נ' סטיב וייז, 7.10.1992, שם נפסק, כי  הוראות חוק דמי מחלה, התשל"ו-1976, אינן חלות על עובד שהתשלום לתקופת מחלה הוסדר לגביו בהסכם קיבוצי. הסכם קיבוצי כולל, לעניין אותו חוק, אף צו הרחבה. עוד נפסק, כי אמנם תקנון דמי המחלה של מבטחים לא הוצג בבית הדין, אך יש להתייחס אליו כאל "ידיעת דיינים".

(3)   בסעיף 24(ב) בהסכם הקיבוצי מצויין שההשלמה בעד תעודת מחלה מ – 4 ימים ועד 20 ימים כולל, תהיה בשיעור של 25% בעוד בצו ההרחבה מצויין שההשלמה תהיה בשיעור של 11%.

 

ימי היעדרות

25.  ימי היעדרות

א.     עובד קבוע , חודשי-מינהלי הנעדר מעבודתו עקב: מחלה , תאונה בעבודה, ימי מילואים, ימי אבל וכן הימים שבהם נעדר העובד מרצונו הוא, ינהגו על פי הסעיפים: 9 ב' וסעיף 11.

ב.     לגבי עובד עונתי – קבוע ינהגו עפ"י נספח א' להסכם הקיבוצי הכללי בענף החקלאות-אריזת פרי הדר ונשירים סעיף 7.

25.  ימי היעדרות

א.     עובד קבוע, חודשי-מינהלי הנעדר מעבודתו עקב: מחלה, תאונה בעבודה, ימי מילואים, ימי אבל וכן הימים שבהם נעדר העובד מרצונו הוא, ינהגו על פי הסעיפים: 9ב וסעיף 11.

ב.     לגבי עובד עונתי-קבוע ינהגו על פי נספח א' להסכם הקיבוצי הכללי בענף החקלאות– אריזת פרי הדר ונשירים סעיף 7.

 

פירוט הזכויות הסוציאליות

26.  פירוט הזכויות הסוציאליות(1)

להבטחת הזכויות הסוציאליות לעובד החודשי , הזמני או עובד בנסיון הקבוע(2) והעונתי קבוע והחודשי- יפריש המעסיק ממשכורתו הכוללת או משכרו הכולל של העובד לקרן הבטוח או לקרן הפנסיה שעליה יוסכם בין הצדדים להסכם זה וכן ינכה משכרו של העובד את השעורים כדלקמן:

לעובד זמני או עובד בניסיון

לעובדים קבועים מינהליים ועובדים עונתיים קבועים ומינהליים

בעד חופשה

4.0%

ע"ח חופשה שנתית

4.0%

דמי מחלה

2.5%

דמי מחלה

2.5%

פנסיה יסוד

6.0%

פנסיה מקיפה

12%

קרן שיקום

0.5%

 

 

השלמת תאונה

0.5%

השלמת תאונה

0.5%

תמורת חגים

2.0%

 

 

תמורת דמי הבראה

3.0%

ע"ח דמי הבראה

5.5%

תמורת ביגוד

2.0%

 

 

קרן השתלמות ומילגות לפועלים חקלאים ובניהם בע"מ

1.0%

קרן השתלמות ומילגות לפועלים חקלאים ובניהם בע"מ

1.0%

סה"כ מעסיק

21.5%

סה"כ מעסיק

25.5%

חלקו של העובד

5.5%

חלקו של העובד

5.5%

סה"כ

27.0%

סה"כ

31.0%

א.     חופשה שנתית

בעד השנים 3 – 4 – 5 יפריש המעסיק לקרן 6%.

מן השנה השישית ואילך יפריש המעסיק לקרן 8.5%

ב.     המעסיק ינכה משער של העובד את חלקו להבטחת זכויות הפנסיה את האחוזים המתאימים ויעבירם לקרן הביטוח או לקרן הפנסיה ביחד עם ההפרשות שהוא חייב בהן.(3)

ג.      על המעסיק להפריש את מלוא הזכויות הסוציאליות לקרן הבטוח או לקרן הפנסיה בעבור ימי המילואים, ימי חופשה וימי תאונות עבודה.

ד.      בעד עובד שעבר את תקופת הזמניות או תקופת הניסיון והפך להיות עובד קבוע יפריש המעסיק לקרן הפנסיה את ההשלמה בעד פנסיה מקיפה מיום העבודה הראשון של העובד.

ה.     מעסיק שמשלם דמי מחלה ישירות לעובד חייב להפריש לקרן הביטוח או לקרן הפנסיה את הזכויות הסוציאליות בעד ימי המחלה וכן לנכות משכרו של העובד את האחוזים המתאימים.

26.  פירוט הזכויות הסוציאליות(1)

להבטחת הזכויות הסוציאליות לעובד החודשי, הזמני או עובד בניסיון הקבוע(2)  והעונתי-קבוע והחודשי – יפריש המעסיק ממשכורתו הכולל או משכרו הכולל של העובד לקרן הביטוח או לקרן הפנסיה שעליה יוסכם בין הצדדים להסכם זה וכן ינכה משכרו של העובד את השיעורים כדלקמן:

 

לעובד זמני או עובד בניסיון                                                  באחוזים

בעד חופשה                                              4.0

דמי מחלה                                                2.5

פנסיה יסוד                                               6.0

קרן שיקום                                                0.5

השלמת תאונה                                          0.5

תמורת חגים                                             2.0

תמורת דמי הבראה                                   3.0

תמורת ביגוד                                            2.0

קרן השתלמות ומלגות לפועלים חקלאיים ובניהם בע"מ                                                      1.0

חלקו של העובד                                        5.5

 

     לעובדים קבועים מינהליים

ועובדים עונתיים קבועים ומינהליים                                         באחוזים

על חשבון חופשה שנתית                          4.0

דמי מחלה                                              2.5

השלמת  תאונה                                      0.5

על חשבון דמי הבראה                             5.5

פיצויי פיטורים                                        4.5

קרן השתלמות ומלגות לפועלים חקלאיים ובניהם בע"מ                                                   1.0

חלקו של העובד                                     5.5

א.     חופשה שנתית בעד השנים 3, 4 ו-5 יפריש המעסיק לקרן 6%;

מן השנה השישית ואילך יפריש המעסיק לקרן 8.5%.

ב.     המעסיק ינכה משכרו של העובד את חלקו להבטחת זכויות הפנסיה את האחוזים המתאימים ויעבירם לקרן הביטוח או לקרן הפנסיה יחד עם ההפרשות שהוא חייב בהן. (3)

ג.      על המעסיק להפריש את מלוא הזכויות הסוציאליות לקרן הביטוח או לקרן הפנסיה בעבור ימי המילואים, ימי חופשה וימי תאונה בעבודה.

(1)   בהסכם מיום 6.2.89 (מספרו 7019/89) נקבע כי יוגדלו שיעורי ההפרשות לפנסיית יסוד ב – 1.5%, וכי ההפרשה החל מ – 1.1.1989 תהיה 6% – מעסיק (במקום 5% עד כה) ו – 5.5% – עובד (במקום 5% עד כה). ההוראה הורחבה בצו הרחבה בדבר הגדלת פנסיית יסוד, י"פ 3672, עמ' 3411.

 

בהתאם להוראות תקנה 20 לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד – 1964 מעסיק מחוייב לשלם לקופת גמל במזומנים בלבד ולא יאוחר מחמישה עשר יום מיום תשלום המשכורת לעובד.

ראו סעיף 19א לחוק הגנת השכר, התשכ"ח – 1958 לעניין פיצויי הלנה.

 

(2)   ביחסי הצדדים חלה הוראת הפסקה השנייה לסעיף 5(א) לצו ההרחבה לפנסיית חובה משנת 2011, הקובעת, כי ככל ששיעורי ההפרשות לתגמולים (חלק העובד וחלק המעביד) בהסדר פנסיה אחר נמוכים מהשיעורים הקבועים בטבלה (בסעיף 6ד' לצו ההרחבה לפנסיית חובה), תעשה ההגדלה של שיעורים אלה, בהתאם לשיעורים ולמועדים המפורטים בטבלה. כלומר – כל הסדר פנסיה בישראל אינו יכול להעניק שיעורי פנסיה פחות טובים מאלו הקבועים בצו ההרחבה לפנסיית חובה. נוסיף, כי סעיף 3 לצו ההרחבה  פנסיית חובה בדבר הגדלת ההפרשות לביטוח פנסיוני במשק  משנת 2016 החל על ככל העובדים במשק (ר' מבוא לצו)  קובע כדלקמן: "החל מיום התחילה, כעל עובד יבוטח בגין שכרו הקובע, בשיעורים שלא יפחתו מהשיעורים המפורטים להלן. תשלום המעסיק לרכיב תגמולים:     

החל מיום 1.7.16 – יוגדל דמי התגמולים ל- 6.25%.החל מיום 1.1.17 – יוגדלו דמי התגמולים ל- 6.5%." מהאמור לעיל עולה, כי החל מיום 1.1.17 כל העובדים במשק זכאים לפנסיה שלא תפחת מהשיעורים הקבועים בצו  כאמור (6.5%  תגמולי מעסיק).

שיעור ההפקדות לפיצויים בהתאם לצו הרחבה הכללי לפנסיה עומד על 6%.

 

(3)   לעניין תשלום דמי ביטוח עובדת עונתית קבועה במוסד לביטוח לאומי בתקופת העונה המתה וזכאותה לקצבת זקנה ראו בדיון לב/0-153 רגינה חסיד נ'- המוסד לביטוח לאומי , פד"ע ד(1) 189, שם נפסק כי עובדת עונתית קבועה הנה חלק של "הצוות הקבוע" במקום עבודתה ומעמדה אינו שונה ממעמדו של עובד חלקי; בכל המקרים ייקרא אדם כזה בפי הבריות, עובד. כן הדבר לגבי "עובדת אריזה" הן בימות העונה והן מחוצה להם. בנוסף, נקבע כי סיווגה של המערערת כ"עקרת-בית" במשך חודשי אי-עבודתה, מהווה פיתרון מלאכותי לבעיה מדומה, תוך התעלמות מהמציאות המשפטית והעובדתית כאחת. הפיתרון לתשלום דמי הביטוח בחודשי "העונה המתה" נמצא בסעיף 186לחוק הביטוח הלאומי, המאפשר לקבוע הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח. בהעדר הוראות אלה חייב בית הדין את המוסד לביטוח לאומי בתשולם קצבת זקנה למערערת. 

 

(4)   ראו עדמ 1013/04‏ מוסלמי עטאף נ' אברמוביץ צבי את יצחק, 8.8.2005: שם נפסק כי גם עובד קבוע זכאי להפרשות מעסיק.

 

פנסיה מקיפה

27.  פנסיה מקיפה(1)(2)

א.     החל מ- 1.1.78 מונהגת פנסיה מקיפה לעובדים בענף החקלאות במסגרת קרן הביטוח והפנסיה לפועלים חקלאיים ובלתי מקצועיים בישראל, אגודה שיתופית בע"מ.

ב.     התשלומים לקרן עבור פנסיה מקיפה הם כדלקמן: הפרשת המעסיק היא 12% משכרו או ממשכורתו של העובד הכוללים את הרכיבים המוסכמים בין הצדדים להסכם זה.

תשלום המעסיק כולל 6% הבאים ע"ח פיצויי פיטורים בהתאם לסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים.

המעסיק ינכה משכרו של העובד 5.5% ויעבירם לקרן הבטוח ביחד עם הפרשותיו לקרן.(1)

ג.      פנסיה מקיפה לעובד זמני או עובד בניסיון תהיה עפ"י נספח ג' להסכם הקיבוצי הכללי בענף החקלאות

27.  לא הורחב

(1)   ראו הערות בסעיף 26 לעיל.

(2)   לעניין שינוי שיטת הפנסיה ראו: דיון לד/6-2 מאיר מרגולין נ' קרן הגמלאות של חברי "דן" בע"מ, פד"ע ו(1) 099, שם נפסק כי שינוי שיטת הפנסיה, שאינו גורר כל הרעה במצבו של הפנסיונר, כפי שהיה קיים בעת פרישתו, אינו מקנה עילת תביעה בשל הפרת התחייבות חוזית.

 

פיצויי פיטורים

28.  פיצויי פיטורים(1)

א.     עובד שמבוטח בפנסיה מקיפה מן היום הראשון ויפוטר ממקום עבודתו ויהיה זכאי

לפיצויי פיטורים , יקבל פיצויים בשיעור של 12 יום, לכל שנת עבודה ויחסית לחלקי

שנה.

ב.     עובד בשכר או במשכורת הפורש לגימלאות והיה או יהיה מבוטח בפנסיה מקיפה מן היום הראשון לעבודתו זכאי ל- 12 יום פיצויי פיטורים עבור כל שנת עבודה ויחסית לחלקי השנה.

ג.      עם הפעלת הפנסיה המקיפה החל מינואר 1978 ואילך תישא קופת הפיצויים המשותפת , בעד המעסיקים החברים בקופת הפיצויים, באחריות לתשלום פיצויי

הפיטורים עד ליום צירוף העובדים לפנסיה המקיפה בלבד בהתאם למיכסות הפיצויים הר"מ.

ד.      המעסיקים שאינם חברים בקופת הפיצויים המשותפת ימשיכו לשאת באחריות לשיעור הפיצויים וישלמו את הפיצויים ישירות לעובדים עד ליום צירוף העובד לפנסיה מקיפה בהתאם למיכסות הר"מ.

ה.     בעד השנים מ- 1 ועד 5 שנים 12 יום לכל שנת עבודה.

בעד השנה השישית 14 ימי עבודה , מן השנה הראשונה.

בעד השנה השביעית 16 ימי עבודה , מן השנה הראשונה.

בעד השנה השמינית 20 ימי עבודה , מן השנה הראשונה.

בעד השנה התשיעית 21 ימי עבודה, מן השנה הראשונה.

בעד השנה העשירית 24 ימי עבודה, מן השנה הראשונה.

בעד השנה ה- 11 ועד ליום צירוף העובד לפנסיה המקיפה חודש לכל שנת עבודה

ויחסית לחלקי שנה, מן השנה הראשונה.

והחל ממועד הצטרפות העובד לפנסיה מקיפה שבועיים (12) ימים לכל שנת עבודה

ויחסית לחלקי שנה.

ו.       עובד במשכורת חודשית מהשנה הראשונה אשר המעסיק הפריש עבורו לקופת הפיצויים %3/1 8 או עובד במשכורת חודשית מן השנה הראשונה אשר המעסיק לא הפריש עבורו לקופת הפיצויים יקבל מן הקופה או ממעסיקו (הכל לפי העניין) חודש פיצויים לכל שנה ויחסית לחלקי השנה עד צירופו של העובד לפנסיה המקיפה, והחל מיום צירוף העובד לפנסיה מקיפה , שבועיים (12 ימים( לכל שנת עבודה ויחסית לחלקי שנה.

ז.      פיצויי פרישה לעובדים הפורשים לגימלאות.

עובד בשכר או במשכורת הפורש לגמלאות יקבל פיצויי פרישה כדלקמן:

בעד השנים מ-1 עד 5 12 יום לכל שנת עבודה , (מן המעסיק או מן הקופה) הכל לפי העניין.

מן השנה ה- 6 ועד מועד צירוף העובד לפנסיה מקיפה 18 ימים לכל שנת עבודה ויחסית לחלקי שנה.

והחל מיום צירוף העובד לפנסיה מקיפה 12 ימים לכל שנת עבודה ויחסית לחלקי שנה.

ח.     עובד במשכורת חודשית מין השנה הראשונה אשר המעסיק הפריש בעבורו לקופת הפיצויים %3/1 8 או עובד במשכורת חודשית מן השנה הראשונה אשר המעסיק לא הפריש בעבורו לקופת הפיצויים יקבל מן הקופה או ממעסיקו (הכל לפי העניין) חודש פיצויים לכל שנה ויחסית לחלקי שנה עד צירופו לפנסיה המקיפה והחל מצירוף העובד לפנסיה מקיפה 12 ימים לכל שנת עבודה ויחסית לחלקי שנה.

28.  לא הורחב

(1)   ראו: הוראות חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג – 1963 והתקנות מכוחו – ככל שהוראות מכח הסכם קיבוצי פחות מיטיבות מהוראות החוק, יחולו הוראות החוק.

 

פיצויי הפיטורין לעובדים המבוטחים בפנסיית יסוד

29.  פיצויי הפיטורין לעובדים המבוטחים בפנסיית יסוד(1)

א.     על פי התקנות לחוק פיצוי פיטורין, שיעור פיצויי הפיטורין בעד תקופת העבודה החל מ- 1.8.83 לעובד המבוטח בפנסית יסוד יהיה משכורת חודשית אחת לכל שנת עבודה ויחסית לחלקי שנה בהתאם לחוק.

ב.     בעד תקופת עבודה שעד 31.7.83מיכסות פיצויי הפיטורין יהיו בהתאם לאמור לעיל בסעיף 28 סעיפים קטנים ה-1.

ג.      מעסיקים שהפרישו פחות מ- 81/3% לקופת הפיצויים שליד קרן הביטוח ופנסיה

לפח"ש יפרישו לקופת הפיצויים בעד התקופה מ- 1.8.83 ואילך השלמה עד 81/3%

במקום מה שהפרישו עד כה.

ד.      מעסיקם שאינם מפרישים פיצויים לקופת הפיצויים המשותפת ישאו באחריות ישירה לפיצויי הפיטורין על פי החוק בעבור תקופת העבודה מ- 1.8.83 ואילך.

29.  לא הורחב

(1)   ראו: הוראות חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג – 1963 והתקנות מכוחו – ככל שהוראות מכח הסכם קיבוצי פחות מיטיבות מהוראות החוק, יחולו הוראות החוק.

 

שכר ותנאים סוציאלים לגימלאים

30.  שכר ותנאים סוציאלים לגימלאים

א.     עובד שפרש לפנסיה וממשיך לעבוד בהתאם לצרכי המשק , יהיו תנאי עבודתו כדלקמן: יקבל את שכרו לפי טבלאות הדירוג, בהתאם לעיסוקו ובהתאם לוותקו לרבות התנאים הנלויים.

ב.     התנאים הסוציאליים לגימלאים יהיו כדלקמן:

4% עבור חופשה שנתית, 5.5% עבור הבראה, עבור פיצויים בהתאם לחוק, ו- 1%לקרן השתלמות ומילגות לפועלים חקלאים ובניהם בע"מ , והכל מגובה שכרם, ויופרש לקרן הבטוח לפח"ש.

מהעובד אין לנכות דמי השתתפות בהפרשות לקרן.

ג.      בעבור היעדרות עקב מחלה יקבל העובד דמי מחלה ישירות מן המעסיק בהתאם לחוק דמי מחלה תשל"ו- 1976 ותיקוניו.

ד.      עבור ימי החג החילם בתקופת עבודתו של הגימלאי לרבות חגים החלים בשבת יקבל ישירות מן המעסיק , ככל העובדים

30.  לא הורחב

 

תנאים סוציאלים על השעות הנוספות הגלובאליות

31.  תנאים סוציאלים על השעות הנוספות הגלובאליות

המעסיקים יפרישו לקרן בטוח ופנסיה לפח"ש או לקרן הפנסיה אחדות תנאים וציאלים למעט פיצויי פיטורין בעד השנ"ג החל מ- 1.1.87 ואילך.

31.   לא הורחב

 

פיצויי פיטורין על השעות הנוספות הגלובליות

32.  פיצויי פיטורין על השעות הנוספות הגלובליות

א.     החל מ- 1.4.86 ובעד תקופת העבודה שמן ה- 1.4.86 ואילך ישולמו פיצויי פיטורין

גם על השעות הנוספות הגלובליות , לכל עובד הזכאי להן.

ב.     המעסיקים ישאו באחריות ישירה לתשלום הפיצויים על השנ"ג כאמור לעיל.

בכל מקרה שמעסיק כלשהו יפריש שלא במתכוון פיצויי פיטורין בעד השנ"ג לקופת הפיצויים שליד קרן הבטוח ופנסיה לפח"ש , הפרשות אלה יוחזרו למעסיק בערכן המלא , על פי משכורתו של העובד במועד תשלום הפיצויים.

ג.      עובד שמעסיקו הפריש בעבורו פיצויי פיטורין לקופת הפיצויים שליד הקרן , גם בעבור השנ"ג מיום עבודתו הראשון , תישא הקופה באחריות לתשלום פיצויי הפיטורין בעד השנ"ג.

32.  לא הורחב

 

תוספת משפחה

33.  תוספת משפחה

כל עובד קבוע ועונתי קבוע נשוי(1), יקבל תוספת משפחה כאמור בטבלאות השכר והתנאים הנלויים.

33.  תוספת משפחה

כל עובד קבוע ועונתי קבוע נשוי(1), יקבל תוספת משפחה כאמור בטבלאות השכר והתנאים הנלווים.

(1)   ראו פסיקה הקובעת כי ניתן "לחלץ" דבר נישואין של עובד מתלושי השכר ומדיווחי מעסיק לשירות התעסוקה: עע (ארצי) 1697-07-12  צאלח רגא אבו צפטט נ' ר.ל.פ.י חקלאות בע"מ, 10.11.2012.

 

שיקום

34.  שיקום

מעסיק שעובדיו מבוטחים בפנסיית יסוד, ישלם 0.5% משכרו החודשי הרגיל של העובד לקרן הבטוח או לקרן הפנסיה עבור קרן שיקום למטרת מתן עזרה לחברים פעילים בקרן הבטוח הנאלצים לפרוש מעבודתם מחמת אובדן כושרם לעבודה הנובע ממחלה.

סעיף זה חל על מבוטחי פנסיה יסוד בלבד.

34.  שיקום

מעסיק שעובדיו מבוטחים בפנסית יסוד, ישלם 0.5% משכרו החודשי הרגיל של העובד לקרן הביטוח או לקרן הפנסיה בעבור קרן שיקום למטרת מתן עזרה לחברים פעילים בקרן הביטוח הנאלצים לפרוש מעבודתם מחמת אובדן כושרם לעבודה הנובע ממחלה; סעיף זה חל על מבוטחי פנסיה יסוד בלבד.

 

חופשת חגים

35.  חופשת חגים(1)

כל עובד קבוע ועונתי קבוע יקבל שכר יום עבודה רגיל עבור חגים כדלקמן:

א.     עובד קבוע שנתי יקבל 10 ימים בשנה.

ב.     עובד עונתי קבוע יקבל שכר עבור ימי החג החלים בתקופת עבודתו העונתית, לרבות חגים החלים בשבת, ולא פחות מ – 5 ימי חג בעונה.

35.  חופשת חגים(1)

כל עובד קבוע ועונתי קבוע יקבל שכר יום עבודה רגיל בעבור חגים כדלקמן:

א.     קבוע שנתי יקבל 10 ימים בשנה.

ב.     עובד עונתי קבוע יקבל שכר בעבור ימי החג החלים בתקופת עבודתו העונתית, לרבות חגים החלים בשבת, ולא פחות מ-5 ימי חג בעונה.

(1) ראו: העסקה בחגים ודמי חגים.

 

חופשה שנתית

36.  חופשה שנתית(1)

כל עובד קבוע ועונתי קבוע יקבל שכר יום עבודה רגיל בעבור חופשה שנתית כדלקמן:

בעבור השנים 1, 2 – חופשה של שבועיים לכל שנת עבודה;

בעבור השנים 3, 4, 5 – חופשה של שלושה שבועות לכל שנת עבודה;

מן השנה ה-6 ואילך – חופשה של חודש קלנדרי לכל שנת עבודה.

36.  חופשה שנתית(1)

כל עובד קבוע ועונתי קבוע יקבל שכר יום עבודה רגיל בעבור חופשה שנתית כדלקמן:

בעבור השנים 1, 2 – חופשה של שבועיים לכל שנת עבודה;

בעבור השנים 3, 4, 5 – חופשה של שלושה שבועות לכל שנת עבודה;

מן השנה ה-6 ואילך – חופשה של חודש קלנדרי לכל שנת עבודה.

(1)   ראו הוראות חוק חופשה שנתית, התשי"א-1951

הבראה

37.  הבראה(1)

כל עובד יקבל הבראה בין 16 -11 ימים לשנה , בהתאם לוותקו.

מחיר יום הבראה יהיה בהתאם להסכם שנחתם מדי פעם בין האגף לאיגוד מקצועי ולשכת התיאום של האירגונים הכלכליים.

בעבור השנה ה-1                            11 ימים

בעבור כל שנה בשנים 2-4                13 ימים

בעבור השנה ה-5                            15 ימים

בעבור כל שנה מן השנה – 6 ואילך     16ימים.

37.  הבראה(1)

כל עובד יקבל הבראה בין 16-11 ימים לשנה, בהתאם לוותקו; מחיר יום הבראה יהיה בהתאם להסכם שנחתם מדי פעם בין האגף לאיגוד מקצועי ולשכת התיאום של הארגונים הכלכליים.

בעבור השנה ה-1 – 11 ימים.

בעבור כל שנה בשנים 4-2 – 13 ימים.

בעבור השנה החמישית – 15 ימים.

בעבור כל שנה מן השנה ה-6 ואילך – 16 ימים.

(1)   לגבי הכללים החלים לפי הסכם קיבוצי /צו הרחבה כללי בנושא דמי הבראה לחצו –  כאן.

לצו הרחבה בנושא דמי הבראה לחצו – כאן.

 

הפרשי תאונה

38.  הפרשי תאונה

במסגרת התנאים הסוציאליים יפריש המעסיק 0.5% משכרו החודשי הרגיל של העובד לקרן הבטוח והקרן תשלם לעובד הפרשי שכר בעד ימי התאונה בהתאם לתקנותיה.

38.  הפרשי תאונה

במסגרת התנאים הסוציאליים יפריש המעסיק 0.5% משכרו היומי הכולל או ממשכורתו של העובד לקרן הביטוח והקרן תשלם לעובד הפרשי השכר בימי תאונה בהתאם לתקנותיה.

 

חופשת לידה

39.  חופשה לידה(1)

א.     תוספת וותק

היעדרות עקב חופשת לידה , וחופשת לידה ללא תשלום שנמשכה שנה אחת, תזכה את העובדת הקבועה והעונתית קבועה בתשלום תוספת הוותק לשכרה בגין השנה הנ"ל.

ב.     שמירת התנאים הסוציאליים בתקופת חופשת הלידה (2)

1.     עובדת קבועה שנתית הנמצאת בחופשת לידה בתשלום ע"י המוסד לביטוח לאומי, ישלם המעסיק בעבורה את ההפרשה להבטחת זכויות הפנסיה שלה לקרן הפנסיה או לקרן הבטוח בגין התקופה שבעבורה משלם לה הבטוח הלאומי דמי חופשת לידה. עובדת קבועה עונתית רק בתקופת העונה המובטחת לה עפ"י הסכם זה. הפרשת המעסיק מותנית בתשלום חלקה של העובדת בקרן. יתר הזכויות הסוציאליות כגון קרן השתלמות אישית יהיו בהתאם לחוק.

2.     שעור ההפרשה הנ"ל וגובה שכר העבודה עליו יופרשו הזכויות הנ"ל יהיו כאילו הוסיפה העובדת לעבוד בתקופה האמורה לעיל

39.  חופשת לידה(1)

א.     תוספת ותק

היעדרות עקב חופשת לידה, וחופשת לידה בלא תשלום שנמשכה שנה אחת, תזכה את העובדת הקבועה והעונתית קבועה בתשלום תוספת הוותק לשכרה בגין השנה הנ"ל.

ב.     שמירת התנאים הסוציאלים בתקופת חופשת הלידה (2)

1.     עובדת קבועה שנתית הנמצאת בחופשת לידה בתשלום על ידי המוסד לביטוח לאומי, ישלם המעסיק בעבורה את ההפרשה להבטחת זכויות הפנסיה שלה לקרן הפנסיה או לקרן הביטוח בגין התקופה שבעבורה משלם לה הביטוח הלאומי דמי חופשת לידה; עובדת קבועה עונתית רק בתקופת העונה המובטחת לה על פי הסכם זה; הפרשת המעסיק מותנית בתשלום חלקה של העובדת בקרן; יתר הזכויות הסוציאליות כגון קרן השתלמות אישית יהיו בהתאם לחוק.

2.     שיעור ההפרשה הנ"ל וגובה שכר העבודה עליו יופרשן הזכויות הנ"ל יהיה כאילו הוסיפה העובדת לעבוד בתקופה האמורה לעיל.

(1)   ראו: הוראות חוק עבודת נשים, תשי"ד – 1954.

(2)   ראו הוראת סעיף 7א לחוק עבודת נשים, התשי"ד – 1954 ותקנות עבודת נשים (מועדים וכללים לתשלומים לקופת גמל), התשס"ח – 2008.

ימי שמחות

40.  ימי שמחות

א.     השיא בנו או בתו יהיה זכאי להעדר מהעבודה בתשלום יום אחד ולקבל שכר עבור יום זה.

ב.     עובד המכניס את בנו בבריתו של אברהם אבינו, יהיה זכאי להיעדר יום אחד מהעבודה ולקבל תמורתו ממעסיקיו.

ג.      עובד קבוע או עונתי קבוע אשר ישא אישה זכאי להיעדר לרגל נישואיו במשך יומיים ולקבל ממעסיקו שכר עבור ימים אלה.

הוא הדין לגבי עובדת שתינשא לאיש.

40.  ימי שמחות

א.     המשיא את בנו או בתו יהיה זכאי להעדר מהעבודה בתשלום יום אחד ולקבל שכר בעבור יום זה.

ב.     עובד המכניס את בנו בבריתו של אברהם אבינו, יהיה זכאי להעדר יום אחד מהעבודה ולקבל תמורתו ממעסיקו.

ג.      עובד קבוע או עונתי קבוע אשר יישא אשה זכאי להיעדר לרגל נישואיו במשך יומיים ולקבל ממעסיקו שכר בעבור ימים אלה; הוא הדין לגבי עובדת שתינשא לאיש.

 

הוצאות נסיעה

41.  הוצאות נסיעה(1)

א.     כל העובדים הקבועים, עונתיים קבועים , והזמניים יקבלו הוצאות נסיעה במלואן ממקום מגוריהם למקום עבודתם ובחזרה , לפי התעריפים הרשמיים בתחבורה הציבורית.

ב.     משקים שהסיעו פועלים ימשיכו להבא באותם הכיוונים , המעסיק רשאי (לעובדים זמניים בלבד) במקום הסעה כנ"ל לשלם הוצאות נסיעה , אם קיימת תחבורה ציבורית למקום.

ג.      במקום שאין תחבורה ציבורית סדירה יסיע המעסיק את העובדים הלוך ושוב.

41.  הוצאות נסיעה(1)

א.     כל העובדים הקבועים, עונתיים קבועים, והזמניים יקבלו הוצאות נסיעה במלואן ממקום מגוריהם למקום עבודתם ובחזרה, לפי התעריפים הרשמיים בתחבורה הציבורית.

ב.     משקים שהסיעו פועלים ימשיכו להבא באותם הכיוונים, המעסיק רשאי (לעובדים זמניים בלבד) במקום הסעה כנ"ל לשלם הוצאות נסיעה, אם קיימת תחבורה ציבורית למקום.

ג.      במקום שאין תחבורה ציבורית סדירה יסיע המעסיק את העובדים הלוך ושוב.

(1)   על העובדים חלים הסכם הקיבוצי/צו הרחבה כללי בנושא דמי נסיעות החל על כלל עובדי המשק.

ראו מאמר בנושא דמי נסיעות.

ראו צו הרחבה בנושא דמי נסיעות.

 

ימי אבל

42.  ימי אבל(1)

עובד קבוע ועונתי קבוע שמת עליו קרוב משפחה ואשר לפי דיני דתו חייב ויושב ישיבת אבל – יקבל תשלום עד 6 ימים.

42.  ימי אבל(1)

עובד קבוע ועונתי קבוע שמת עליו קרוב משפחה ואשר לפי דינו דתו חייב ויושב ישיבת אבל – יקבל תשלום עד 6 ימים.

 

פעולות תרבות

43.  פעולות תרבות

האיגוד הארצי לפח"ש והתאחדות האיכרים בישראל יפעלו לביצוע פעולות תרבות

לעובדים בבתי האריזה בתום כל עונה, כגון: טיול שנתי בתום כל עונה.

43.  לא הורחב

 

 

משקפי ראייה לצרכי עבודה למבררות בבתי אריזה

44.  משקפי ראייה לצרכי עבודה למבררות בבתי אריזה

המעסיקים ישתתפו בהוצאות להחלפה או לתיקון משקפי ראייה בשיעור 50% מהעלות אך לא יותר מ- 150 ₪ ובתוקף מ- 1.12.98. הסכום הנ"ל יעודכן בראשית כל עונה בהסכמה הדדית בין הצדדים.

44.  משקפי ראייה לצרכי עבודה למבררות בבתי אריזה

המעסיקים ישתתפו בהוצאות להחלפה או לתיקון משקפי ראיה בשיעור 50% מהעלות אך לא יותר מ-150 שקלים חדשים; הסכום הנ"ל יעודכן בראשית כל עונה בהסכמה הדדית בין הצדדים.

 

שירות מילואים

45.  שירות מילואים

המעסיק ישלם לעובדים קבועים ועונתיים קבועים המשרתים במילואים בעבור 3 (שלושה) ימי השירות אשר עבורם אין העובד מקבל מקרן ההשוואה , וזאת לשנה אחת בלבד.

בכל מקרה הוראת החוק ותקנותיו עדיפות על האמור בסעיף זה.

45.  לא הורחב

 

 

בגדי עבודה

46.  בגדי עבודה

א.     העובדים השנתיים הקבועים והחודשיים יקבלו אחת לשנה תמורת בגדי עבודה כדלקמן:

2 (שתי) חולצות, 2 (שני) זוגות מכנסיים, 2 (שני) זוגות נעלים.

ב.     עובדים עונתיים קבועים יקבלו:

חולצה אחת (1), זוג מכנסיים, זוג נעליים, כפפות לאורזות, למבררות ולעובדי השירותים, ומטפחת ראש לנשים.

ג.      לעובדים במקומות שאינם תחת קורת גג יספק המעסיק מעיל להגנה מפני הגשם.

ד.      דמי הביגוד יעודכנו מדי שנה בהתאם למחירים במשביר לצרכן או חברת עמיר וינתנו לעובדים מדי שנה בשנה בהתאם לחוזר המשותף שיוצא ע"י האיגוד הארצי של הפח"ש והתאחדות האיכרים בישראל.

ה.     לעובד זמני או עובד בניסיון יפריש המעסיק לקרן הבטוח 2% משכרו היומי של העובד תמורת הביגוד.

46.  בגדי עבודה

א.     העובדים השנתיים הקבועים והחודשיים יקבלו אחת לשנה תמורת בגדי עבודה כדלקמן:

2 (שתי) חולצות, 2 (שני) זוגות מכנסיים, 2 (שני) זוגות נעלים.

ב.     (עובדים עונתיים קבועים יקבלו:

חולצה אחת, זוג מכנסיים, זוג נעלים, כפפות לאורזות, למבררות ולעובדי השירותים, ומטפחת ראש לנשים.

ג.      לעובדים במקומות שאינם תחת קורת גג יספק המעסיק מעיל להגנה מפני הגשם.

ד.      דמי הביגוד יעודכנו מדי שנה בהתאם למחירים במשביר לצרכן או חברת עמיד וינתנו לעובדים מדי שנה בהתאם לחוזר משותף שיוצא על ידי האיגוד הארצי של הפועלים החקלאיים השכירים והתאחדות האיכרים בישראל.

ה.     לעובד זמני או עובד בניסיון יפריש המעסיק לקרן הביטוח 2% משכרו היומי של העובד תמורת הביגוד.

(1)   על פי חוזרי הצדדים, דמי הביגוד משולמים בחודש ינואר, ועל כל המעסיקים לוודא שהנשים שמקבלות מטפחת ראש וכפפות ישתמשו בשני הפריטים הנ״ל בעת העבודה.

משכורת י"ג

47.  משכורת י"ג

העובדים יקבלו משכורת י"ג שתשולם להם ב- 12 תשלומים חודשיים או פעמיים בשנה.

במקומות בהם שולם מענק, יבוא תשלום משכורת י"ג במקום מענק ובלבד שהעובדים יקבלו סכום שאינו פחות מסכום משכורת י"ג.

47.  משכורת י"ג

העובדים יקבלו משכורת י"ג שתשולם להם ב-12 תשלומים חודשיים או פעמיים בשנה; במקומות בהם שולם מענק, יבוא תשלום משכורת י"ג במקום מענק ובלבד שהעובדים יקבלו סכום שאינו פחות מסכום משכורת י"ג.

 

החזר דמי בטוח לאומי

48.  החזר דמי בטוח לאומי

הניכוי משכרו של העובד לבטוח לאומי יוחזר לעובד ע"י המעסיק.

48.  לא הורחב

 

השתלמות ומילגות

49.  השתלמות ומילגות

המעסיקים יפרישו לקרן השתלמות ומילגות לפועלים חקלאים ובניהם בע"מ שליד איגוד הפועלים החקלאיים בעבור מילגות לילדי העובדים 1% משכרם של העובדים, כאמור בסעיף 26 של ההסכם הזה.

49.  השתלמות ומילגות

המעסיקים יפרישו לקרן השתלמות ומלגות לפועלים חקלאים ובניהם בע"מ שליד איגוד הפועלים החקלאים בעבור מלגות לילדי העובדים 1% משכרם של העובדים, כאמור בסעיף 26 של ההסכם הזה.

 

קרן השתלמות אישית

50.  קרן השתלמות אישית

להבטחת השתלמות העובדים יצורפו העובדים לקרן השתלמות מוכרת כגון: רעות או קה"ל שעורי התשלומים יהיו כדלקמן:

דרגה 3 – 4

העובד 1%

המעסיק 3%

בדרגה 5 – 6

העובד 2%

המעסיק 6%

בדרגות 7 ומעלה

העובד 2.5%

המעסיק 7.5%

 

 

50.  קרן השתלמות אישית

להבטחת השתלמות העובדים יצורפו העובדים לקרן השתלמות מוכרת כגון רעות, או קה"ל. שיעורי התשלומים יהיו כדלקמן:

דרגות

העובד

המעסיק

3 – 4

1%

3%

5 – 6

2%

6%

7 ומעלה

2.5%

7.5%

 

שי לחג

51.  שי לחג

א.     כל עובד קבוע ועונתי קבוע יקבל לקראת ראש השנה וחג הפסח שי בהתאם לחוזר משותף שיחתם ויפורסם ע"י הצדדים לפני כל חג.

ב.     עובד עונתי קבוע שלא יעבוד חודש או יותר לפני ראש השנה לא יהיה זכאי לשי לחג לראש השנה.

ג.      דמי השי לחגים יעודכנו בערבי ראש השנה ופסח בשעורי עלית מדד יוקר המחיה הידוע לפני החג שלכבודו ניתן השי ויפורסמו בחוזה משותף בבוא העת.

51.  שי לחג

א.     כל עובד קבוע ועונתי קבוע יקבל לקראת ראש השנה וחג הפסח שי בהתאם לחוזר משותף שייחתם ויפורסם על ידי הצדדים לפני כל חג.

ב.     עובד עונתי קבוע שלא יעבוד חודש או יותר לפני ראש השנה לא יהיה זכאי לשי לחג ראש השנה.

ג.      דמי השי לחגים יעודכנו בערבי ראש השנה ופסח בשיעורי עליית מדד יוקר המחיה הידוע לפני החג שלכבודו ניתן השי ויפורסמו בחוזר משותף בבוא העת.

 

 

פרק ו' – פיטורין והתפטרות

פרק ו' – פיטורין והתפטרות

 

פיטורים רגילים

52.  פיטורים רגילים(1)

א.     יש להמנע מכל שרירות לב ביחס לפיטורי עובד.

ב.     הודעה מוקדמת לפיטורים לעובד חודשי תהיה חודש ימים.(2)

ג.      צמצום בעבודה: במקרה שלדעת המעסיק יש צורך בצמצום העבודה יקבע מספר העובדים המפוטרים ע"י המעסיק והודעה על כך תימסר בכתב לועד העובדים ולהסתדרות.(3)

ד.      שמות המפוטרים ומספרם הסופי יקבע בהסכמת הצדדים , אשר יקחו בחשבון את צרכי המשק, הוותק של העובד במקום העבודה ומצבו הסוציאלי.

ה.     בצרכי המשק יש לראות, בין היתר, את העבודות המצריכות לימוד והתמחות תקופה מסוימת ואפשרות התאמתו של העובד לתפקידים הדרושים במשק ולמהלך התקין של הייצור.

ו.       אשר לשמות המפוטרים ומספרם שלא תהיה הסכמה הדדית עליהם- יועבר העניין לדיון בוועדה הפריטטית. הועדה הפריטטית תסיים את הבירור תוך תקופת ההודעה המוקדמת הנ"ל.

ז.      זכות קדימה לחזור לעבודה: עובד קבוע ועונתי קבוע, שיפוטר לרגל צמצום בעבודה, שמורה לו זכות קדימה לחזור לעבודה עם הרחבתה מחדש, וזאת תוך 6 חודשים מיום פיטוריו, מבלי שההפסקה בעבודה כנ"ל תפגע ברציפות עבודתו, אולם תקופת הפסקת עבודה כזאת לא תקנה לעובד זכויות אחרות כלשהן.

52.  לא הורחב

 

(1)   לעניין פיטורי נוער עובד בכל ענפי העבודה נחתם הסכם מיום 3.9.67 (מספרו 1242/67) שם נקבע: 

1.       בכל הקשור לפיטורים עקב צמצום בעבודה יפרידו בין פיטורי נוער עובד במפעל לבין פיטורי עובדים אחרים בו וידונו בכל אחת משתי הקבוצות בנפרד.

2.       בכל מקרה של פיטורים עקב צמצום בעבודת המפעל או חלק ממנו וכשערכי המפעל יאפשרו זאת, לא יעלה אחוז המפוטרים מקרב הנוער העובד במפעל על אחוז המפוטרים מקרב העובדים האחרים בו.

(2)   ראו: הוראות חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א – 2001 – ככל שהוראות מכח הסכם קיבוצי פחות מיטיבות מהוראות החוק, יחולו הוראות החוק.

(3)   לעניין פיטורי צמצום ראו: דב"ע מז/4-25 ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י – מדינת ישראל,  פד"ע יט(1) 152; דיון תש"ן/3-4 אלישרא מערכות אלקטרוניות בע"מ‎ ‎נ' ועד עובדי חטיבת מערכות אלישרא, מערכות אלקטרוניות בע"מ, פ"ד כא(1) 162.

 

פיטורי עובד מתרשל ומפריע

53.  פיטורי עובד מתרשל ומפריע

א.     במקרה ועובד מתרשל בעבודה או מפריע למהלך התקין של הייצור יוזהר ע"י המעסיק בכתב ותינתן לו שהות לשפר דרכיו. העתק האזהרה ישלח לועד העובדים ולמועצת הפועלים. העובד ו/או הועד זכאים לערער על כך.

ב.     לא ערער ועד העובדים ו/או העובד על מתן האזהרה, בזמן המתקבל על הדעת ולא יאוחר מחודש ימים והעובד לא שיפר את דרכיו- יהיה העובד האמור צפוי לפיטורים.

ג.      צמצום בעבודה: במקרה שלדעת המעסיק יש צורך בצמצום העבודה ייקבע מספר העובדים המפוטרים ע"י המעסיק והודעה על כך תימסר בכתב לועד העובדים ולהסתדרות.

ד.      נתגלו חילוקי דעות בין הצדדים ביחס לאזהרה שניתנה לעובד בקשר לרשלנותו אם היתה מוצדקת או לא, או ביחס לעובדה האם העובד שיפר את דרכיו או לא, יועבר העניין לועדה הפריטטית.(1)

53.   

ראו: דב"ע לו/3-33 פרץ וינשטיין נ' אל-על נתיבי אויר לישראל, פ"ד ח(1) 044 – ההוראה בהסכם קיבוצי בעניין משמעת היא חלק מהחוזה האינדיבידואלי של העובד.

פיטורי עובד הנאשם בחבלה, גניבה או מעילה

54.  פיטורי עובד הנאשם בחבלה, גניבה או מעילה

א.     המעסיק רשאי להפסיק עבודת עובד הנאשם בחבלה או מעילה ללא הודעה מוקדמת. על המעסיק להודיע לועד העובדים בו ביום על הפסקת העבודה של הנ"ל, ויתקיים בירור בין הצדדים תוך שבוע ימים מיום הפסקת העבודה.

ב.     שני הצדדים מתחייבים לטפל במקרה בתקופת הבירור בסודיות מוחלטת.

ג.      יצא העובד חייב- ייחשבו הפיטורים מיום הפסקת העבודה. שיעור פיצויי פיטורים במלואם או בחלקם יידון בין הצדדים.

ד.      יצא העובד זכאי- יוחזר לעבודה עם כל הזכויות ויקבל תשלום מלא עבור כל ימי הבטלה שנגרמו לו עקב הפסקת עבודתו.

ה.     הרשות בידי העובד שזוכה כנ"ל להתפטר מהעבודה, ויהיה זכאי לפיצויי פיטורים בהתאם להוראות הסכם זה.

54.  לא הורחב

 

התפטרות

55.  התפטרות

עובד הרוצה להתפטר חייב למסור למעסיק הודעה מוקדמת במיכסת ימים מקבילה הנהוגה לגבי הפיטורים.

55.  לא הורחב

 

מתפטר בדין מפוטר

56.  מתפטר בדין מפוטר

בנוסף לנזכר בחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג – 1963, דין מתפטר כדין מפוטר , לגבי פיצויי פיטורים יהיה בקרות מקרה כדלקמן:

א.     המתפטר לרגל מחלה, חופשה או תאונה אשר רופא קופת חולים או רופא תעסוקתי אישר בכתב כי היא מונעת מהעובד להמשיך בעבודתו.

ב.     המתפטר מהעבודה לרגל התגייסותו לאחת מזרועות הביטחון.

ג.      המתפטר מהעבודה לרגל יציאה להתיישבות חקלאית, בתנאי שימציא אישור מהמוסד המיישב.

ד.      עובד המתפטר לרגל העתקת מקום מגוריו למרחק 40 ק"מ ויותר ממקום עבודתו אשר בתחום שליטתה של מדינת ישראל.

ה.     עובדת המתפטרת לרגל העתקת מקום מגוריה בקשר עם נשואיה למרחק שאינו פחות מ- 20 ק"מ ממקום מגוריה.

ו.       המתפטר מהעבודה לרגל הרעת תנאי עבודתו או עמדו בעבודה.

ז.      פרט למקרים המפורטים לעיל לא יראה המתפטר בדין מפוטר אלא בהסכמת שני הצדדים.

56.  לא  הורחב

 

 

פרק ז'- יישוב חילוקי דעות ודרכים לישוב חילוקי דעות וסכסוכי עבודה

 

 

ועדות פריטטיות

57.  ועדות פריטטיות

א.     בתקופת תקפו של הסכם זה, מקיימים הצדדים להסכם זה את הועדות המשותפות הפריטטיות שמתפקידן לטפל , לברר וליישב חילוקי דעות שיתעוררו בין הצדדים, לפני הפעלת סעיף הבוררות שבהסכם זה.

ב.      

1.     חברי הועדה הפריטטית מתמנים ע"י הצדדים להסכם זה או ע"י מי שהוסמך על ידם לכך במפורש ו/או מכללא.

2.     החלטות הועדה יכולות להתקבל רק בהסכמת נציגי שני הצדדים בועדה.

ג.      תוקם וועדה פריטטית מרכזית בראשות מזכ"ל האיגוד הארצי של הפועלים החקלאים השכירים , ויו"ר מחלקת העבודה של התאחדות האיכרים או מי שיוסמך לכך מטעמם.

ד.      לא יושב הסכסוך בוועדה הפריטטית הנ"ל במשך שבוע ימים יועבר הדיון לפי דרישת אחד הצדדים לסכסוך- לועדה פריטטית עליונה מוסכמת (להלן ועדה מוסכמת) תוך 48 שעות שלאחר השבוע הנ"ל.

העבר העניין לועדה המוסכמת, יוחלו על דיוניה הכללים החילם על פעולות הועדה הפריטטית המרכזית.

ה.     לא התכנסה הועדה הפריטטית תוך שבוע ימים מיום שנדרשה לכך ע"י צד לסכסוך, תופעל הועדה המוסכמת לפי דרישת צד אחד להסכם זה.

ו.       לא הופעלה הועדה המוסכמת, או הופעלה אך לא הגיעה לכלל החלטה, תוך שבוע ימים אך לא יותר משבועיים ימים מהתחלת דיוניה, יועבר הסכסוך על ידה – או לפי דרישת אחד הצדדים לסכסוך- תוך 48 שעות , מן הוועדה הנ"ל לבוררות.

57.  לא הורחב

 

בוררות

58.  בוררות

א.     חילוקי דעות כלשהם שיתעוררו בין הצדדים במשך תקופת הסכם זה, ואשר שימשו מושא לדיון בוועדה הפריטטית ולא יושבו, או במקרים שהוועדה הפריטטית המוסכמת לא הופעלה – יימסרו להכרעת ועדת בוררות.

ב.     ועדת הבוררים תהיה בת 3 חברים , אחד יתמנה ע"י כל צד ובורר שלישי מכריע, שיתמנה בהסכמת הצדדים. באין הסכמה לשמו של הבורר על ידי הועדה הפריטטית, ייקבע הבורר בהגרלה מתוך רשימת בוררים שתיקבע ע"י הצדדים. לפי דרישת אחד הצדדים לסכסוך לא ישמש הבורר השלישי כמכריע והחלטת הבוררים תוכל להתקבל פה אחד או ברוב דעות.

ג.      הסכימו הצדדים לסכסוך למסרו להכרעת בורר יחיד, יתמנה הבורר בהסכמת הצדדים. באין הסכמה, בהגרלה מתוך רשימת בוררים שתקבע בין הצדדים.

ד.      ד. הסכם זה מהווה גם שטר בוררין ואין חובה על הצדדים לסכוך לחתום על שטר בוררין.

ה.     הבוררים לא יהיו קשורים בתקנות הדין המהותי ובדיני ראיות ו/או בהוראות החוק המטריאלי.

ו.       הבוררים יהיו רשאים לדון שלא בנוכחות אחד הצדדים לבוררות אם נשלחה לצד הנ"ל הודעה מוקדמת של 6 ימים מראש בדואר רשום בדבר ישיבת ועדת הבוררות והצד לא הופיע לישיבה.

ז.      הבוררים יהיו רשאים להוציא נחלטת ביניים ו/או פסקי דין חלקיים.

ח.     הבוררים יהיו רשאים להמשיך בדיון ואף להוציא החלטת ביניים, פסק דין חלקי או מלא אף בהעדר אחד הבוררים, בתנאי שהבורר הוזמן במכתב רשום 6 ימים ולא הופיע לשתי ישיבות רצופות , אולם נתן סיבה מספקת לאי הופעתו הנ"ל ובתנאי שבין הבוררים שימשיכו בדיון יהיה הבורר השלישי. החלטת הביניים ופסק הדין החלקי או המלא שהוצא כנ"ל על ידי הבוררים ייחשבו כהחלטת ביניים ו/או כפסק דין חלקי או מלא של הבוררות הכל לפי המקרה.

ט.     נתמנתה ועדת בוררות בהתאם להסכם זה לא תישמע טענה נגד חוקיות מינויה. כל פגם במנויה או דיוניה של הוועדה הפריטטית שקדמו למינוי הבורות לא ישמשו עילה לפסילת החלטה ו/או פסק בוררין או ביטולם. הצדדים לסכסוך מתחייבים להוציא לפועל את פסק הדין של הבוררים ללא כל ערעור.

י.       שכר טרחתו של בורר יחיד , או יו"ר ועדת בוררים ישולם שווה בשווה על ידי שני הצדדים לסכסוך. יתר חברי ועדת הבוררים לא יקבלו שכר טרחה.

58.  לא הורחב

 

 

פרק ח' – כללי

 

 

ניכויים – ניכוי דמי חבר ודמי טיפול מקצועי ארגוני (מהעובדים)

59.  ניכויים 

א.     ניכוי דמי חבר ודמי טיפול מקצועי ארגוני (מהעובדים)(1)

המעסיקים ינכו משכרו של כל עובד דמי חבר להסתדרות העובדים הכללית החדשה ודמי טיפול מקצועי אירגוני בשיעור %9.0 ולמי שאיננו רוצה להיות חבר ההסתדרות והצהיר בכתב ינוכה דמי טיפול מקצועי %7.0 ,לרבות העובדים הזרים ובכפוף לנספח להסכם הקיבוצי שנחתם ביום 95.1.9 בין לשכת התיאום של האירגונים הכלכליים לבין ההסתדרות העובדים הכללית החדשה, האגף לאיגוד מקצועי.

ב.     דמי טיפול ארגוני מהמעסיקים

המעסיקים שאינם חברים בהתאחדות האיכרים יפרישן %5.0 דמי טיפול אירגוני לאירגון המעסיקים היציג שהוא התאחדות האיכרים בישראל , בהתאם לחוק, ישירות או באמצעות קרן בטוח או קרן אחדות.

59.  לא הורחב

ראו: חוק הגנת השכר, התשי"ח – 1958 והתקנות שהוצאו מכוחו.

ועד עובדים

60.  ועד עובדים

א.     ועד העובדים שנבחר ע"י עובדי המשק ויאושר על ידי מועצת הפועלים שבאזור פעולתה נמצא המשק , מייצג את כל העובדים כלפי ההנהלה והיא תנהל איתו ועם ב"כ מועצת הפועלים מו"מ בכל העניינים הנוגעים לתנאים היומיומים ויחסי עבודה במקום.

ב.     מזכיר ועד העובדים במשק שעובדים בו 25 עובדים ויותר רשאי להיעדר מן העבודה לצורך טיפול בענייני העובדים עד 8 שעות בחודש בלא ניכוי משכרו. שעות אלו אינן ניתנות לצבירה.

60.  לא הורחב

 

ועד עובדים

61.  דרישות חדשות וביצוע ההסכם

א.     בתקופת קיום הסכם זה ובכפוף להוראותיו, לא יבואו הצדדים זה לזה, או למעסיק שהוא חבר התאחדות האיכרים בהצעת הסכם קיבוצי שונה מהסכם זה.

ב.     הצדדים החתומים על ההסכם ישתמשו בכל השפעתם והאמצעים אשר רשותם, למען קיום הסכם זה והוצאתו לפועל בכנות.

61.  לא הורחב

 

דרישות לתשלומים רטרואקטיביים

62.  דרישות לתשלומים רטרואקטיביים

עובד שיתבע ממעסיקו תשלומים רטרואקטיביים מעבר לשנתיים מיום התביעה יובא העניין להכרעה בפני ועדה פריטטית.

62.  לא הורחב

 

 

63.  הצדדים יפעלו במשותף להרחבת ההסכם צו הרחבה כנדרש.

63.  לא הורחב

 

 

נספח א' – אריזת פרי הדר ונשירים(1)

נספח א' – כמפורט בצו ההרחבה לענפי החקלאות (7008/99)

(1)   ראו: בטבלת הסכם הקיבוצי הכללי בענף החקלאות 1998.

 

נספח ב' – טבלאות שכר ומשכורת

נספח ב' – טבלאות שכר ומשכורת

 

 

נספח ג' – הנהגת פנסיה מקיפה לעובד זמני או עובד בניסיון

לא הורחב

 

 

נספח ד' – דרגות תקן

נספח ד' – דרגות תקן לעובדים חודשיים ומינהליים באריזה ובחקלאות

 

 

  1. סע"ש (נצרת) 33820-09-18 סאמר חליל נ' דגי הדן אגש"ח בע"מ 6.3.22
  2.  סע"ש (נצרת) 36241-08-20 דביר משה ביטון נ' ביצי משק אביבים בע"מ  31.10.23