עולם העבודה | מרץ 14, 2022

 

הזכות/ החובה

נוסח של הסכם קיבוצי

נוסח של הוראות צו ההרחבה

הערות

מקורות

הסכם שנערך ונחתם ביום 19.2.2006 (מספר 7014/2006)(1)(2)

פורסם י"פ תשס"ח מס' 5793 מיום 9.4.2008 עמ' 2724.

(1)   הודעה על כוונה למתן צו הרחבה פורסמה בי"פ 5680, התשס"ז, 14.6.2007,  עמ' 3129.

(2)   ההסכם הוגש לרישום פעמיים, כשנושא אותו תאריך ואותו מספר.

כותרת

הסכם עבודה קיבוצי כללי בענף אולמות וגני אירועים בישראל

 

 

צדדים

בין: התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים בישראל

להלן: "ההתאחדות"

לבין: הסתדרות הכללית החדשה מיוצגת ע"י הסתדרות עובדי האירוח והמלונאות

להלן: "ההסתדרות"

 

 

מבוא

הואיל ­ וההתאחדות מייצגת את המעסיקים בענף אולמות השמחה וגני אירועים בישראל;

והואיל וההסתדרות מייצגת את העובדים בענף זה;

והואיל והצדדים להסכם זה מעוניינים בהמשך קיום יחסי עבודה תקינים בהסכם קיבוצי שיבטיח שכר ותנאי עבודה הוגנים, יעלה את רמתם המקצועית, יגדיר את זכויותיהם וחובותיהם של העובדים והמעסיקים ויסדיר את הדרכים לפתרון הבעיות הנוגעות ליחסי עבודה בדרך של מו"מ.

אי לכך הוסכם בין הצדדים כדלקמן:

בהסכם זה מילים המתייחסות למין זכר כוונתן גם למין נקבה ולהפך ומילים המתייחסות למספר יחיד כוונתן גם למספר רבים, וכן להיפך, אלא אם צויין במפורש אחרת.

המבוא להסכם זה ונספחיו מהווים חלק בלתי נפרד ממנו.

בתוקף סמכותי לפי סעיף 25 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, אני מצווה כי תורחב תחולתן של הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי (7014/2006) בין התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים בישראל לבין ההסתדרות הכללית החדשה המיוצגת על ידי הסתדרות עובדי האירוח והמלונאות שנחתם ביום כ"א בשבט התשס"ו (19 בפברואר 2006) וכי ההוראות המורחבות שבתוספת יחולו על כל העובדים והמעבידים באולמות שמחה וגני אירועים.(1)

בצו זה מילים המתייחסות למין זכר כוונתן גם למין נקבה ולהפך ומילים המתייחסות למספר יחיד כוונתן גם למספר רבים, וכן להפך, אלא אם צוין במפורש אחרת.

 

הערות צו הרחבה

(1)   בעע (ארצי) 673-01-19‏ המטבח של רמה בע"מ נ' מירב בן דוד, 5.7.2020, ‏נפסק כי מקום בו המעסיקה היא בראש ובראשונה מסעדה המפעילה בנסוף גם תחום אירועים, הרי שאין מדובר באולם אירועים, שכן לא יתכן כי תפעל כאולם אירועים בלבד ללא פעילות המסעדה ולפיכך – לא יחול עליה צו ההרחבה בענף האולמות וגני האירועים.

 

פרק ראשון – הגדרות

פרק ראשון – הגדרות

 

הגדרות

הסכם זה ­ הסכם קיבוצי זה, להלן "ההסכם".

אולם שמחות ­ אולם לשמחות ואירועים לסוגיהם השונים, לרבות גן אירועים, בריכת אירועים וכל מקום שבו מקיימים שמחות ואירועים, ולרבות מטבח המשמש להכנת מזון לארועי שמחות באולמות ו/או גני ארועים.

עובד ­ כל עובד המועסק באולמות השמחות כהגדרתם לעיל.

עובד חודשי ­ עובד המקבל משכורת חודשית.

עובד עונתי ­ עובד חודשי המועסק לפחות ששה חודשים בשנה.

עובד במשרה חלקית ­ עובד חודשי העובד בהיקף משרה הקטן ממשרה מלאה.

עובד בשכר ­ עובד שהוזמן לבצע עבודה יומית בשכר יומי, הוא מעוסק בפועל באופן זה ושכרו משולם על בסיס יומי או שעתי.

עובד קבוע ­ עובד אשר השלים את תקופת הנסיון.

עובד בנסיון ­ עובד אשר טרם השלים את תקופת הניסיון שלו כהגדרתה להלן.

משרת מלאה ­ 43 שעות עבודה בשבוע, ובכפוף לחוק שעות עבודה ומנוחה וצווי ההרחבה בנושא שבוע העבודה ובכפוף לאמור בהסכם זה.(1)

מעסיק ­ בעל ו/או המנהל ו/או מפעיל של אולם שמחות לרבות בעלים ו/או מפעיל של מטבח ו/או חברה להכנת מזון לאירועים.

נציגות העובדים ­ ההסתדרות ו/או נציגי מרחבי ההסתדרות שבתחום שפוטה נמצא אולם השמחות.

ועד עובדים ­ ועד עובדים שנבחר ע"י העובדים במקום העבודה ואשר אושר ע"י ההסתדרות.

לשכת התאום ­ לשכת התאום של הארגונים הכלכליים.

שנה ­ תקופה של שניים עשר חודשים לפי הלוח הגרגוריאני כולל מחלה, חופשות, תאונת עבודה, שרות מילואים וכל היעדרות אחרת המוכרת על פי דין ו\או הסכם זה.

משמרת לילה ­ עבודה ששתי שעות ממנה, לפחות, חן בתחום השעות שבין השעה 00.22 בלילה לשעה 06.00 בבוקר.

שעות נוספות ­ שעות העבודה נוספות על יום עבודה כהגדרתו בהסכם זה.(2)

חופשה שנתית ­ חופשה בתשלום שהעובד זכאי לה על פי הוראות הסכם זה ועפ"י כל דין.(3)

שכר משולב ­ שכר היסוד בצירוף תוספת משפחה, תוספת ותק ותוספות אחרות שיסוכמו בכתב בין הצדדים, ככל שיסוכמו.

שכר פנסיוני ­ כהגדרת שכר המשמש בסיס לחישוב פצויי פיטורים בתקנה 2 לתקנות פצויי פטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותם כפיטורים), התשכ"ד­ 1964 ותוספות אחרות שיסוכמו בין הצדדים, ככל שיסוכמו.

קופת ביטוח ­ כמובנו של מושג זה בפקודת מס הכנסה (נוסח חדש) ביום חתימת הסכם זה, בתכנית לביטוח מנהלים, כמפורט בהסכם זה.

 אולם שמחות – אולם לשמחות ולאירועים לסוגיהם השונים, לרבות גן אירועים, בריכת אירועים וכל מקום שבו מקיימים שמחות ואירועים, ולרבות מטבח המשמש להכנת מזון לאירועי שמחות באולמות ו/או גני אירועים;

עובד – כל עובד המועסק באולמות השמחות כהגדרתם לעיל;

עובד חודשי – עובד המקבל משכורת חודשית;

עובד עונתי – עובד חודשי המועסק לפחות שישה חודשים בשנה;

עובד במשרה חלקית – עובד חודשי העובד בהיקף משרה הקטן ממשרה מלאה;

עובד בשכר – עובד שהוזמן לבצע עבודה יומית בשכר יומי, הוא מועסק בפועל באופן זה ושכרו משולם על בסיס יומי או שעתי;

עובד קבוע – עובד אשר השלים את תקופת הניסיון;

עובד בניסיון – עובד אשר טרם השלים את תקופת הניסיון שלו כהגדרתה להלן;

משרה מלאה – 43 שעות עבודה בשבוע, ובכפוף לחוק שעות עבודה ומנוחה וצווי ההרחבה בנושא שבוע העבודה ובכפוף לאמור בצו זה;(4)

מעסיק – בעל ו/או המנהל ו/או מפעיל של אולם שמחות לרבות בעלים ו/או מפעיל של מטבח ו/או חברה להכנת מזון לאירועים;

שנה – תקופה של שנים עשר חודשים לפי הלוח הגרגוריאני כולל מחלה, חופשות, תאונת עבודה, שירות מילואים וכל היעדרות אחרת המוכרת על פי דין ו/או צו זה;

משמרת לילה – עבודה ששתי שעות ממנה, לפחות, הן בתחום השעות שבין השעה 22.00 בלילה לשעה 06:00 בבוקר;

שעות נוספות – שעות העבודה נוספות על יום עבודה כהגדרתו בצו זה;(5)

חופשה שנתית – חופשה בתשלום שהעובד זכאי לה על פי הוראות צו זה ועל פי כל דין;

שכר משולב – שכר היסוד בצירוף תוספת משפחה, תוספת ותק;

שכר פנסיוני – כהגדרת שכר המשמש בסיס לחישוב פיצויי פיטורים בתקנה 2 לתקנות פיצויי פטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותם כפיטורים), התשכ"ד-1964;

קופת ביטוח – כמובנו של מושג זה בפקודת מס הכנסה ביום חתימת צו זה, בתכנית לביטוח מנהלים, כמפורט בצו זה;

הערות הסכם קיבוצי

(1)   שימו לב שלפי הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7019/2017 אשר נחתם ביום ב' ניסן התשע"ז  (29 במרס 2017) בין נשיאות הארגונים העסקיים ואיגוד לשכות המסחר תל אביב לבין ההסתדרות הכללית החדשה היקף שבוע עבודה במשק יקוצר בשעה אחת, כך ששבוע העבודה יעמוד על 42 שעות.

הסכם זה הורחב בצו ההרחבה החל על כלל העובדים במשק.

מכאן שהחל מחודש 4/18 שבוע העבודה עומד על מעסיקים עליהם חל ההסדר הענפי עומד על 42 שעות בשבוע.

לצו הרחבה הקודם שחל עד מרץ 2018 לחצו כאן.

(2)   ראו גם : חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א – 1951 והתקנות שהותקנו מכוחו.

(3)   ראו: חוק חופשה שנתית, התשי"א – 1951 והתקנות שהותקנו מכוחו.

 

הערות צו הרחבה

(4)   ראו לעיל ה"ש (1) להסכם הקיבוצי.

(5)   ראו לעיל ה"ש (2) להסכם הקיבוצי.

(6)   ראו לעיל ה"ש (3) להסכם הקיבוצי.

 

 

פרק שני – סוג ההסכם והיקפו

לא רלוונטי

 

סוג ההסכם והיקפו  

1.      הסכם עבודה זה הינו הסכם קיבוצי כללי ויחול על ­:

1.1  כל המעסיקים החברים בהתאחדות בעלי האולמות וגני האירועים בישראל בעת חתימת הסכם זח או שיצטרפו­ כחברים להתאחדות תוך תקופת תוקפו של הסכם זה.

1.2  כל עובד המועסק בעת חתימת הסכם זה באולמות שמחות כהגדרתם לעיל ו/או אשר יועסק בעתיד על ידי מעסיק כאמור בהסכם זה.

 

 

 

פרק שלישי – תוקף ההסכם(1)

לא רלוונטי

(1)   לתקופת תוקפם של הסכמים קיבוציים ראו: סעיפים 13 ו -14 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז– 1957.

 

 

 

 

 

תוקף ההסכם

 

 

 

 

 

2.      תוקפו של הסכם זח הינו מיום 1.3.2006 – 29.2.2008.(2)

3.      שינויים בהסכם במשך תקופת תוקפו של ההסכם אפשריים אך ורק בהסכמת שני הצדדים ובכתב.

4.      לפני תום תקופת תוקפו של הסכם זח הרשות בידי כל צד להודיע למשנהו בכתב על רצונו להכניס בו שינויים או באחד מסעיפיו, לפחות חודשיים ימים לפני תום תוקפו של ההסכם.

5.      אם תבוא מאחד הצדדים הודעה כנ"ל ינהלו הצדדים מו"מ לעריכת הסכם חדש. תוקפו של ההסכם הקיים יימשך עד לחתימה על ההסכם החדש.

6.      השנויים עליהם יוסכם בין הצדדים יחולו מיום תום תוקפו של הסכם זה, אלא אם הוסכם בין הצדדים על מועד אחר.

7.      הצדדים מסכימים כי המו"מ יסתיים תוך 60 יום מיום הודעת אחד הצדדים.

8.      לא הגיש אחד הצדדים בקשה לשינויים ו/או בתום תקופת תוקפו, יתחדש הסכם זה מאליו לתקופה נוספת של שנתיים וחוזר חלילה.

 

(2)   ראו חריגים להוראה זו – דחיית תחילת תוקף של מספר סעיפים בסעיף 83 להסכם להלן.

 

פרק רביעי – קבלת עובדים

פרק רביעי – קבלת עובדים

 

 

 

 

 

 

 

קבלת עובדים

 

9.      תקופת הניסיון של עובד שמתקבל לעבודה הנה כדלקמן ­

9.1  תקופת נסיון לעובד חודשי, לרבות לעובד במשרה חלקית ­ 12 חודשים.

9.2  תקופת נסיון לעובד בשכר ולעובד עונתי ­ 18 חודשים.

10.  לאחר תום תקופת הנסיון ייחשב העובד לעובד קבוע.

11.  עובד במשרה חלקית ייהנה מכל הזכויות שבהסכם אשר יחושבו באופן יחסי לחלקיות משרתו ועפ"י חוק.

12.  עובד עונתי אשר יעבוד אצל המעסיק לפחות 6 חודשים בשנה ושלא נכלל במכסת העובדים הקבועים יהיה בעל זכות חזרה לעבודה אצל אותו מעסיק בעונות עבודה הבאות במסגרת העבודות העונתיות באולם השמחות.

13.  מוסכם על הצדדים כי כל מעסיק יפרסם את הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי בענף ואת תנאי העסקתו של העובד בהתאם לחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה) התשס"ב – ­2002.(1)

9.      תקופת הניסיון של עובד שמתקבל לעבודה הנה כדלקמן ­

9.1  תקופת נסיון לעובד חודשי, לרבות לעובד במשרה חלקית ­ 12 חודשים.

9.2  תקופת נסיון לעובד בשכר ולעובד עונתי ­ 18 חודשים.

10.   לאחר תום תקופת הניסיון ייחשב העובד לעובד קבוע.

11.  עובד במשרה חלקית ייהנה מכל הזכויות שבצו אשר ייחושבו באופן יחסי לחלקיות משרתו ועל פי חוק.

12.  עובד עונתי אשר יעבוד אצל המעסיק לפחות 6 חודשים בשנה ושלא נכלל במכסת העובדים הקבועים יהיה בעל זכות חזרה לעבודה אצל אותו מעסיק בעונות עבודה הבאות במסגרת העבודות העונתיות באולם השמחות.

13.  כל מעסיק יפרסם את הוראות צו זה בענף ואת תנאי העסקתו של העובד בהתאם לחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב-2002.(2)

הערות הסכם קיבוצי

(1)   ראו: חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס"ב-2002.

 

הערות צו הרחבה:

(2)   ראו לעיל ה"ש (1) להסכם הקיבוצי.

 

פרק חמישי – שעות העבודה(1)

פרק חמישי – שעות העבודה(4)

 

 

 

 

 

 

 

שעות העבודה

14.  שבוע העבודה הוא בן 5 ימים , 43 שעות שבועיות.(2)

15.  חודש עבודה הוא בן 186 שעות עבודה. (3)

16.  תחום שעות עבודה במשמרת לילה כהגדרתו בהסכם זה יהיה 6 שעות, והשעות הנ"ל ייחשבו ליום עבודה מלא.

במידה שיחול שינוי בהסכם בין לשכת התיאום לבין ההסתדרות בנוגע לקיצור שבוע העבודה ­ ישונה שבוע העבודה כאמור בפרק זה שבהסכם בהתאם לשינוי הנ"ל.

14.  שבוע העבודה הוא בן 5 ימים, 43 שעות שבועיות.(5)

15.  חודש עבודה הוא בן 186 שעות עבודה.(6)

16.  תחום שעות עבודה במשמרת לילה כהגדרתה בצו זה יהיה 6 שעות, והשעות הנ"ל ייחשבו ליום עבודה מלא.

הערות הסכם קיבוצי

(1)   ראו: חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א – 1951 והתקנות שהותקנו מכוחו.

(2)   ראו לעיל בהערה 2 לסעיף ההגדרות: לפי הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי בין נשיאות הארגונים העסקיים ואיגוד לשכות המסחר תל אביב לבין ההסתדרות הכללית החדשה, מיום 29.3.2017, שמספרו 7019/2017 , אשר הורחב בצו הרחבה, החל על כלל העובדים במשק, היקף שבוע עבודה במשק יקוצר בשעה אחת, כך ששבוע העבודה יעמוד על 42 שעות.

לפיכך, החל מחודש 4/18 שבוע העבודה עומד על מעסיקים עליהם חל ההסדר הענפי עומד על 42 שעות בשבוע.

(3)   בהמשך למפורט בהערה 2 לעיל: סעיף 2.8 להסכם הקיבוצי, שהורחב בצו ההרחבה כאמור, קובע כי בהתאמה לקיצור שבוע העבודה, שכר השעה יחושב על בסיס של 182 שעות לחודש עבודה.

 

הערות צו הרחבה

(4)   ראו לעיל ה"ש (1) להסכם הקיבוצי.

(5)   ראו לעיל ה"ש (2) להסכם הקיבוצי.

(6)   ראו לעיל ה"ש (3) להסכם הקיבוצי.

 

פרק שישי – שכר עבודה

פרק שישי – שכר עבודה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

שכר עבודה

 

17.  שכרם של העובדים המועסקים אצל המעסיק לא יפחת, בכל מקרה, משכר מינימום הקבוע בחוק.(1)

18.  למען הסר ספק מובהר ומוסכם כי טיפים ו/או דמי שרות ו/או תשרים וכל תקבול אחר שיינתן לעובדים בגין השירות מהאורחים אינם בגדר שכר עבודה כמשמעותו עפ"י חוק.

19.  עובד בשכר שהוזמן לעבודה, התייצב במקום העבודה ולא הועסק מסיבות שאינן תלויות בעובד ישולם לו השכר המגיע לו בגין מחצית יום עבודה. במידה והעובד החל את יום העבודה, ישולם לו השכר המגיע לו בגין יום עבודה מלא בהתאם לשכרו הרגיל. כמו כן, ישולמו לעובד ההוצאות בגין נסיעתו לעבודה וחזרה ממנה.

20.  עובד, לאחר שנת עבודה יהיה זכאי לקבל תוספת וותק בשעור 1% לכל שנה עד לוותק מקסימלי של 30 שנה וזאת כל עוד שכרו אינו עולה על 5,000 ₪ טרם מתן תוספת הותק. עובד ששכרו עולה 5,000 ₪ והיה זכאי לתוספות שכר, ובכלל זה לתוספת ותק, ככל שיסוכם על כך בינו לבין מעסיקו ו/או בין הצדדים להסכם זה.

21.  במקרה של צורך בהעסקה בשעות נוספות ייעשה הדבר על פי דרישת המעסיק והתשלום בגין שעות נוספות ייעשה על פי חוק שעות עבודה ומנוחה התשי"א­ – 1951( דהיינו: יינתן פיצוי בשעור 25 % מן השכר המשולב לשעה רגילה בגין שעתיים נוספות ראשונות מעל השעות הרגילות בעבור כל שעה נוספת יינתן פצויי בשעור של 50%).

22.  לגבי עובדים המועסקים במשמרת לילה תשולמנה התוספות הנזכרות בסעיף 21 לפרק זה לאחר 6 שעות עבודה.

23.  בוטל.(4)

24.  בוטל.(5)

25.  אין באמור בהסכם זה בכדי לחייב את המעסיק להעסקה בהיקף מינימלי של שעות את העובדים בשכר.

26.  תוספת יוקר ­ המעסיק ישלם תוספת יוקר על שכר העובדים בהתאם למוסכם מעת לעת בין לשכת התאום לבין ההסתדרות במועדים כפי שיוסכמו בהסכם בין לשכת התאום לבין ההסתדרות.

27.  מועד תשלום שכר העבודה/משכורת יהיה בהתאם לקבוע בחוק הגנת השכר.

28.  תלוש השכר/משכורת ­ עם תשלום השכר חייב המעסיק לתת לכל עובד תלוש שכר ובו פירוט מלא של כל התשלומים והניכויים שינוסחו בצורה ברורה ומובנת לעובד, בהתאם לחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב – ­2002 (2).למען הסר ספק, לעובד בשכר, יכלול תלוש השכר בין היתר פרוט ­.' שכר לשעה, מספר שעות העבודה במהלך החודש וכיוצ"ב.(3)

29.  תוספת משפחה ­ העובדים יהיו זכאים לתוספת משפחה בגין אשה או בעל שאינם עובדים לפי העניין בשעור של 30 ש"ח לחודש.

17.  שכרם של העובדים המועסקים אצל המעסיק לא יפחת, בכל מקרה, משכר מינימום הקבוע בחוק.(4)

18.  טיפים ו/או דמי שירות ו/או תשרים וכל תקבול אחר שיינתן לעובדים בגין השירות מהאורחים אינם בגדר שכר עבודה כמשמעותו על פי חוק.

19.  עובד בשכר שהוזמן לעבודה, התייצב במקום העבודה ולא הועסק מסיבות שאינן תלויות בעובד ישולם לו השכר המגיע לו בגין מחצית יום עבודה. אם העובד החל את יום העבודה, ישולם לו השכר המגיע לו בגין יום עבודה מלא בהתאם לשכרו הרגיל. כמו כן, ישולמו לעובד ההוצאות בגין נסיעתו לעבודה וחזרה ממנה.

20.  עובד, לאחר שנת עבודה יהיה זכאי לקבל תוספת ותק בשיעור 1% לכל שנה עד לוותק מרבי של 30 שנה וזאת כל עוד שכרו אינו עולה על 5,000 שקלים חדשים טרם מתן תוספת הוותק.

21.  במקרה של צורך בהעסקה בשעות נוספות ייעשה הדבר על פי דרישת המעסיק והתשלום בגין שעות נוספות ייעשה על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 (דהיינו: יינתן פיצוי בשיעור של 25% מן השכר המשולב לשעה רגילה בגין שעתיים נוספות ראשונות מעל השעות הרגילות, בעבור כל שעה נוספת יינתן פיצוי בשיעור של 50%).

22.  לגבי עובדים המועסקים במשמרת לילה ישולמו התוספות הנזכרות בסעיף 21 לפרק זה לאחר 6 שעות עבודה.

23.  לא הורחב

24.  לא הורחב

25.  אין באמור בצו זה כדי לחייב את המעסיק להעסקה בהיקף מינימלי של שעות את העובדים בשכר.

26.  לא הורחב

27.  מועד תשלום שכר העבודה/משכורת יהיה בהתאם לקבוע בחוק הגנת השכר.

28.  תלוש השכר/משכורת – עם תשלום השכר חייב המעסיק לתת לכל עובד תלוש שכר ובו פירוט מלא של כל התשלומים והניכויים שינוסחו בצורה ברורה ומובנת לעובד, בהתאם לחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב-2002.(5) למען הסר ספק, לעובד בשכר, יכלול תלוש השכר בין השאר פירוט שכר לשעה, מספר שעות העבודה במהלך החודש וכיוצא באלה.(6)

29.  תוספת משפחה – העובדים יהיו זכאים לתוספת משפחה בגין אישה או בעל שאינם עובדים לפי העניין בשיעור של 30 שקלים חדשים לחודש.

הערות הסכם קיבוצי

(1)   ראו: חוק שכר מינימום, השתמ"ז – 1987 והתקנות שהותקנו מכוחו.

(2)   ראו: חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס"ב-2002.

(3)   לעניין תלוש השכר: ראו סעיף 24 לחוק הגנת השכר, התשי"ח – 1958.

(4)   בוטל בנוסח המתוקן של ההסכם הנושא אותו תאריך ואותו מספר. נוסחו הקודם של סעיף 23:

"בעד עבודה בשעות המנוחה השבועית וחג יקבל העובד תוספת תשלום בשיעור 50% על השכר המשולב ובסה"כ 150% ויום חופש חלופי בשכר."

(5)   בוטל בנוסח המתוקן של ההסכם הנושא אותו תאריך ואותו מספר.  נוסחו הקודם של סעיף 24:

"למען הסר ספק תחום המנוחה השבועית יכלול אף את יום השבת (ובסך הכל 36 שעות), לגבי עובדים בני דתות אחרות תשולם תוספת התשלום בגין המנוחה השבועית הכוללת את יום השבתון שלהם."

 

הערות צו הרחבה

(6)   ראו לעיל ה"ש (1)  להסכם הקיבוצי.

(7)   ראו לעיל ה"ש (3) להסכם הקיבוצי.

(8)   ראו לעיל ה"ש (3) להסכם הקיבוצי

 

 

פרק שביעי – תשלום בגין חגים לעובדים בשכר

פרק שביעי: תשלום בגין חגים לעובדים בשכר

 

 

 

 

 

תשלום בגין חגים לעובדים בשכר

30.  כל העובדים לאחר שלושה חודשים, בתנאי שלא נעדרו ממקום העבודה בסמוך ליום החג (יום לפני ויום אחרי החג) אלא בהסכמת ההנהלה יקבלו תשלום מלא בעבור 9 ימי חג: 2 ימי ראש השנה, 1 יום כיפור, 2 ימי חג סוכות, 2 ימי חג הפסח, 1 יום העצמאות, 1 חג השבועות. (1)

31.  עובדים בני דת אחרת יהיו זכאים לתשלום גם בגין ימי חגם ולא יותר מ ­ 9 ימים.

32.  עובד בשכר שיועסק בחג כאמור לעיל יהיה זכאי לגמול בגין עבודתו בשיעור של 50% תוספת לשכרו הרגיל וליום חופש חלופי בשכר.

33.  עובד בשכר יהיה זכאי לתשלום עבור חג כאמור לפי ממוצע ההשתכרות היומי של אותו עובד בשלושה החודשים הקודמים לחודש בו חל יום החג. למען הסר ספק עובד בשכר לא יהיה זכאי לתשלום עבור יום חג החל בשבת (בה לא עבד).

34.  תחום החג יחשב משעת כניסת החג ועד צאתו ביום למחרת.

30.  כל העובדים לאחר שלושה חודשים, בתנאי שלא נעדרו ממקום העבודה בסמוך ליום החג (יום לפני ויום אחרי החג) אלא בהסכמת ההנהלה יקבלו תשלום מלא בעבור 9 ימי חג: 2 ימי ראש השנה, 1 יום כיפור, 2 ימי חג סוכות, 2 ימי חג הפסח, 1 יום העצמאות, 1 חג השבועות.

31.  עובדים בני דת אחרת יהיו זכאים לתשלום גם בגין ימי חגם ולא יותר מ-9 ימים.

32.  עובד בשכר שיועסק בחג כאמור לעיל יהיה זכאי לגמול בגין עבודתו בשיעור של 50% תוספת לשכרו הרגיל וליום חופש חלופי בשכר.

33.  עובד בשכר יהיה זכאי לתשלום בעבור חג כאמור לפי ממוצע ההשתכרות היומי של אותו עובד בשלושה החודשים הקודמים לחודש שבו חל יום החג. למען הסר ספק עובד בשכר לא יהיה זכאי לתשלום בעבור יום חג החל בשבת (שבה לא עבד).

34.  תחום החג ייחשב משעת כניסת החג ועד צאתו ביום למחרת.

(1)   ראו פרשנות בית הדין של הסעיף בהסכם הקיבוצי לעניין תשלום דמי חג חלקיים בהתאם להיקף משרה חלקית של העובד: בעע (ארצי) 3565-11-19‏ ‏ קייטרינג השרון מס. 1 (1993) בע"מ נ' שני קליין‏, 6.1.2021.

 

פרק שמיני: ימי אבל

פרק שמיני: ימי אבל

 

ימי אבל

35.  כל עובד, שעבד במקום העבודה לפחות שלושה חודשים, והמקיים חובת אבלות (במות הורים, ילדים, בן זוג, אחים ואחיות) מטעמי דת או נוהג (שבעה) ואינו עובד באותם ימים , יחיה זכאי לתשלום שכרו עבור ימי העבודה שנעדר בהם ולא יותר משבעה ימים (קלנדריים).

35.  כל עובד, שעבד במקום העבודה לפחות שלושה חודשים, והמקיים חובת אבלות (במות הורים, ילדים, בן זוג, אחים ואחריות) מטעמי דת או נוהג (שבעה) ואינו עובד באותם ימים, יהיה זכאי לתשלום שכרו בעבור ימי העבודה שנעדר בהם ולא יותר משבעה ימים (קלנדריים).

 

 

פרק תשיעי: חופשה שנתית(1)

פרק תשיעי – חופשה שנתית(2)

הערות הסכם קיבוצי

(1)   ראו: חוק חופשה שנתית, התשי"א – 1951 והתקנות שהותקנות מכוחו.

 

הערות צו הרחבה

(2)   ראו לעיל ה"ש (1) להסכם הקיבוצי.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

חופשה שנתית

36.  כל עובד יקבל חופשה שנתית כדלקמן:

ותק

שבוע עבודה בן חמישה ימים

שבוע עבודה בן ששה

 ימי עבודה

1 – 2

10 ימי עבודה

12 ימי עבודה

3 – 4

11 ימי עבודה

13 ימי עבודה

5

12 ימי עבודה

14 ימי עבודה

6 – 8

17 ימי עבודה

19 ימי עבודה

9 ואילך

23 ימי עבודה

26 ימי עבודה

 

37.  היה הקשר המשפטי שבין העובד והמעסיק קיים כל שנת העבודה והעובד עבד בתוך אותו חלק שנה לפחות 200 ימים בשנה ­ ימי חופשתו יהיו בהתאם לאמור לעיל. עובדים שיעבדו פחות מכך ­ יחיו מס' ימי חופשתם חלק יחסי ממספר הימים שבסעיף 36 לעיל, כיחס מספר ימי העבודה בפועל למספר 200

38.  היה הקשר המשפטי שבין העובד והמעסיק קיים בחלק משנת העבודה והעובד עבד בתוך אותו חלק שנה לפחות 240 ימים בשנה ­ ימי חופשתו יהיו בהתאם לאמור לעיל. עובדים שיעבדו פחות מכך ­ יהיו מס' ימי חופשתם חלק יחסי ממספר הימים שבסעיף 36 לעיל, כיחס מספר ימי העבודה בפועל למספר 240.

39.  עובד שפוטר או התפטר זכאי לחופשה שנתית באופן יחסי לחודשי עבודתו לפי הדרוג הנ"ל.

40.  עובד שחלה בזמן החופשה (למשך יותר מ -­ 3 ימים רצופים), נזקפים לו ימי מחלתו החל מן היום הראשון למחלה, ע"ח המחלה בהתאם לחוק דמי מחלה, ובתנאי שימציא תעודת רופא מוסמך.

41.  מועדי החופשה ייקבעו בתיאום בין העובד לבין ההנהלה.

36.  כל עובד יקבל חופשה שנתית כדלקמן:

ותק

שבוע עבודה בן חמישה ימים

שבוע עבודה בן ששה ימי עבודה

1 – 2

10 ימי עבודה

12 ימי עבודה

3 – 4

11 ימי עבודה

13 ימי עבודה

5

12 ימי עבודה

14 ימי עבודה

6 – 8

17 ימי עבודה

19 ימי עבודה

9 ואילך

23 ימי עבודה

26 ימי עבודה

 

37.  היה הקשר המשפטי שבין העובד והמעסיק קיים כל שנת העבודה והעובד עבד בתוך אותו חלק שנה לפחות 200 ימים בשנה – ימי חופשתו יהיו בהתאם לאמור לעיל. עובדים שיעבדו פחות מכך – יהיה מספר ימי חופשתם חלק יחסי ממספר הימים שבסעיף 36 לעיל, כיחס מספר ימי העבודה בפועל למס' 200.

38.  היה הקשר המשפטי שבין העובד והמעסיק קיים בחלק משנת העבודה והעובד עבד בתוך אותו חלק שנה לפחות 240 ימים בשנה – ימי חופשתו יהיו בהתאם לאמור לעיל. עובדים שיעבדו פחות מכך – יהיו מספר ימי חופשתם חלק יחסי ממספר הימים שבסעיף 36 לעיל, כיחס מספר ימי העבודה בפועל למס' 240.

39.  עובד שפוטר או התפטר זכאי לחופשה שנתית באופן יחסי לחודשי עבודתו לפי הדירוג הנ"ל.

40.  עובד שחלה בזמן החופשה (למשך יותר מ-3 ימים רצופים), נזקפים לו ימי מחלתו החל מן היום הראשון למחלה, על חשבון המחלה בהתאם לחוק דמי מחלה, ובתנאי שימציא תעודת רופא מוסמך.

41.  מועדי החופשה ייקבעו בתיאום בין העובד לבין ההנהלה.

 

 

 

 

פרק עשירי: דמי הבראה

פרק עשירי: דמי הבראה

 

 

 

 

 

דמי הבראה

42.  כל עובד יקבל תשלום בעד ימי הבראה כדלקמן(1):

לאחר השנה הראשונה ובעדה ­ 5 ימי הבראה לשנה.

בעד השנה השנייה ועד החמישית ­ 7 ימי הבראה לשנה.

בעד השנה השישית ואילך ­ 10 ימי הבראה לשנה.

43.  התשלום בעבור ימי הבראה יהיה על בסיס הסכום הנקבע בין לשכת התאום של הארגונים הכלכליים לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה.

44.  מועד העדכון של התשלום יהיה בהתאם לקבוע בהסכם הנ"ל בין לשכת התיאום וההסתדרות.

45.  התשלום לפי סעיף זה יבוצע בחודש אוגוסט אחת לשנה או בפריסה חודשית, על פי שיקול דעת המעסיק.

42.  כל עובד יקבל תשלום בעד ימי הבראה כדלקמן(2):

לאחר השנה הראשונה ובעדה – 5 ימי הבראה לשנה

בעד השנה השניה ועד החמישית – 7 ימי הבראה לשנה

בעד השנה השישית ואילך – 10 ימי הבראה לשנה.

43.  התשלום בעבור ימי הבראה יהיה על בסיס הסכום הנקבע בצו הרחבה שעניינו דמי הבראה.(3)

44.  מועד העדכון של התשלום יהיה בהתאם לקבוע בצו הנ"ל.

45.  התשלום לפי סעיף זה יבוצע בחודש אוגוסט אחת לשנה או בפריסה חודשית, על פי שיקול דעת המעסיק.

הערות הסכם קיבוצי

(1)   ראו צו הרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות הבראה ונופש 2017.

 

הערות צו הרחבה

(2)   ראו ה"ש (1) להסכם הקיבוצי.

(3)   ראו יישום צו ההרחבה בעע 59799-12-13 קאלה ארועים בע"מ נש שלמה פרל, 20.8.2015.

 

 

פרק אחד עשר: חופשה מסיבות משפחתיות

פרק אחד עשר: חופשה מסיבות משפחתיות

 

 

 

 

חופשה מסיבות משפחתיות

46.  עובד חודשי או עובד במשרה חלקית המועסק 12 חודשי עבודה ומעלה יהיה זכאי לחופשה בתשלום כדלקמן:

לרגל נישואין               3 ימי חופשה

לרגל נשואי בנו/בתו     1 יום חופשה

לרגל לידת בן/בת        1 יום חופשה

47.  ימי החופשה כאמור, לא יבואו בחשבון, לעניין ימי החופשה בשכר להם זכאי העובד לפי סעיף 36 לעיל.

48.  עובד במשרה חלקית יהיה זכאי למספר ימי חופשה לפי סעיף זה, יחסית להיקף משרתו ומספר ימי עבודתו.

46.  עובד חודשי או עובד במשרה חלקית המועסק 12 חודשי עבודה ומעלה יהיה זכאי לחופשה בתשלום כדלקמן:

לרגל נישואין                      3 ימי חופשה

לרגל נישואי בנו/בתו            1 יום חופשה

לרגל לידת בן/בת               1 יום חופשה

47.  ימי החופשה כאמור, לא יבואו בחשבון, לעניין ימי החופשה בשכר להם זכאי העובד לפי סעיף 36 לעיל.

48.  עובד במשרה חלקית יהיה זכאי למספר ימי חופשה לפי סעיף זה, יחסית להיקף משרתו ומספר ימי עבודתו.

 

 

פרק שנים עשר: דמי מחלה

פרק שנים עשר: דמי מחלה

 

דמי מחלה

49.  העובד זכאי לדמי מחלה בהתאם להוראות החוק. עובד המועסק שנתיים ומעלה יהיה זכאי ל­24 ימי מחלה בשנה וכל יתר הוראות החוק ימשיכו לחול.(1)

49.  העובד זכאי לדמי מחלה בהתאם להוראות החוק. עובד המועסק שנתיים ומעלה יהיה זכאי ל-24 ימי מחלה בשנה וכל שאר הוראות החוק ימשיכו לחול.(2)

הערות הסכם קיבוצי

(1)   ראו: הוראות חוק דמי מחלה, התשל"ו – 1976.

 

הערות צו הרחבה

(2)   ראו לעיל ה"ש (1) להסכם הקיבוצי.

 

פרק שלוש עשרה: פנסיה(1)(2)

פרק שלוש עשרה: פנסיה(4)

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

פנסיה

50.  כל עובד מגיל 21 ועובדת (אישה) מגיל 20, לרבות עובד בשכר, יבוטח בקרן פנסיה מקיפה ומצטברת שקיבלה את אישור משרד האוצר, אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון, שתיקבע כאמור בסעיף 53 להלן (להלן – "הקרן" או "קרן הפנסיה"), בהתקיים התנאים המפורטים להלן(3):

50.1   התנאים לעניין עובד חודשי ועובד עונתי (במשכורת):

כל עובד חודשי יבוטח בקרן פנסיה מקיפה כאמור לעיל, מיד בתום 12 חודשי עבודתו (להלן – "תקופת המתנה"). ההפרשות לעובד חודשי כאמור בתום תקופת ההמתנה, יהיו בשיעורים המפורטים בסעיף 55 להלן.

50.2   התנאים לעניין עובד בשכר:

כל עובד בשכר יומי/שעתי, יבוטח בקרן פנסיה מקיפה כאמור לעיל, מיד בתום תקופת ההמתנה (12 חודשי עבודתו). ההפרשות לעובד בשכר כאמור בתום תקופת ההמתנה, יהיו כדלקמן:

50.2.1   בשנה הראשונה מתום תקופת ההמתנה:

ניכוי מהעובד 5% (רכיב תגמולים)

תשלום המעביד 5% (רכיב תגמולים)

תשלום המעביד 5% (רכיב פיצויי פיטורים)

50.2.2   50.2.1  החל מהשנה השניה ואילך:

יהיו השיעורים המפורטים בסעיף 55 להלן.

 

50.  כל עובד מגיל 21 ועובדת (אישה) מגיל 20, לרבות עובד בשכר, יבוטח בקרן פנסיה מקיפה ומצטברת שקיבלה את אישור משרד האוצר, אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון, שתיקבע כאמור בסעיף 53 להלן (להלן – "הקרן" או "קרן הפנסיה"), בהתקיים התנאים המפורטים להלן (5):

50.1      התנאים לעניין עובד חודשי ועובד עונתי (במשכורת):

כל עובד חודשי יבוטח בקרן פנסיה מקיפה כאמור לעיל, מיד בתום 12 חודשי עבודתו (להלן – "תקופת המתנה"). ההפרשות לעובד חודשי כאמור בתום תקופת ההמתנה, יהיו בשיעורים המפורטים בסעיף 55 להלן.

50.2      התנאים לעניין עובד בשכר:

כל עובד בשכר יומי/שעתי, יבוטח בקרן פנסיה מקיפה כאמור לעיל, מיד בתום תקופת ההמתנה (12 חודשי עבודתו). ההפרשות לעובד בשכר כאמור בתום תקופת ההמתנה, יהיו כדלקמן:

50.2.1    בשנה הראשונה מתום תקופת ההמתנה:

ניכוי מהעובד 5% (רכיב תגמולים)

תשלום המעביד 5% (רכיב תגמולים)

תשלום המעביד 5% (רכיב פיצויי פיטורים)

50.2.2    50.2.1  החל מהשנה השניה ואילך:

יהיו השיעורים המפורטים בסעיף 55 להלן.

ב.        לעניין "ימי עבודה" ייכללו גם ימי היעדרות בתשלום כגון, ימי חופשה (למעט פדיון חופשה) וימי מחלה.(6)(7)

 

הערות הסכם קיבוצי

(1)   סעיף 50 על תת סעיפיו הוחלף בנוסח המתוקן של ההסכם שנרשם לפי אותו מספר ולפי אותו תאריך כמו ההסכם הקודם. נוסח סעיף 50 טרם תיקונו, היה כדלקמן:

"מבלי לגרוע מהוראות כל דין, כל עובד מגיל 18 ומעלה, לרבות עובד בשכר, יבוטח בקרן פנסיה מקיפה ומצטברת שקיבלה את אישור משרד האוצר, אגף שוק ההון, ביטוח וחסכון, שתיקבע כאמור בסעיף 53 להלן (להלן ­ "הקרן" או "קח הפנסיה"), בהתקיים כל התנאים המפורטים להלן (במצטבר):.

50.1 התנאים לענייו עובד חודשי ועובד עונתי:

א. בסוף שנת העבודה הראשונה של העובד יבצע המעסיק בדיקה בדבר מספר ימי העבודה של העובד במהלך 12 חודשי עבודתו הראשונים (להלן בסעיף זה . "הבדיקה"):

1 .ככל שיימצא בבדיקה כי העובד עבד 150 ימים ויותר במהלך 12 חודשי עבודתו הראשונים (להלן בסעיף זה­ "התקופה") ­ העובד יבוטח בקרן פנסיה כאמור לעיל,

מיד בתום 12 חודשי עבודתו. מוסכם, כי לא תתבצע בדיקה נוספת לעניין מספר ימי העבודה השנתיים של העובד, והעובד יחיה זכאי לפנסיה בכל מקרה מתום 12 חודשי עבודתו הראשונים ואילך, לרבות ומבלי לפגוע בכלליות האמור, גם במקרה בו יפחתו ימי עבודתו בשנה פלונית מ­150 ימים.

2 .ככל שיימצא בבדיקה כי העובד עבד פחות מ­150 ימים במהלך התקופה ­ העובד יבוטח בקרן פנסיה כאמור לעיל, מיד בתום 18 חודשי עבודתו. מוסכם, כי לא תתבצע בדיקה נוספת לעניין מספר ימי העבודה השנתיים של העובד, והעובד יהיה זכאי לפנסיה בכלי מקרה מתום 18 חודשי עבודתו הראשונים ואילך, לרבות ומבלי לפגוע בכלליות האמור, גם במקרה בו יפחתו ימי עבודתו בשנה פלונית מ­150 ימים.

ב. מוסכם כי לעניין "ימי עבודה" יכללו גם ימי חעדרות בתשלום כגון, ימי חופשה (למעט פדיון חופשה) וימי מחלה.

50.2 התנאים לעניין עובד בשכר:

א. בתום 18 חודשי עבודה יבצע המעסיק בדיקת בדבר מספר ימי העבודה של העובד במהלך 12 חודשי עבודתו האחרונים (להלן "הבדיקה"):

1 .ככל שיימצא בבדיקה כי העובד עבד 150 ימים ויותר במהלך 12 חודשי עבודתו האחרונים (להלן בסעיף זה – "התקופה") ­ העובד יבוטח בקרן פנסיה כאמור לעיל, מיד בתום 18 חודשי עבודתו. מוסכם, כי לא תתבצע בדיקה נוספת לעניין מספר ימי העבודה השנתיים של העובד, והעובד יהיה זכאי לפנסיה בכל מקרה החל מהחודש ה­ 19 לעבודתו ואילך, לרבות ומבלי לפגוע בכלליות האמור, גם במקרה בו יפחתו ימי עבודתו בשנה פלונית מ­150 ימים.

2 ככל שיימצא בבדיקה כי העובד עבד פחות מ­150 ימים במהלך התקופה ­ העובד יבוטח בקרן פנסיה כאמור לעיל, מיד בתום 24 חודשי עבודה. על אף האמור, לאור היקף העבודה המצומצם וכתנאי לביטוח פנסיוני כאמור בסעיף זח, ימסור העובד בכתב הודעה למעסיקו, לא יאוחר מתום 22 חודשי עבודה, על רצונו להיות מבוטח כמפורט לעיל, מוסכם, כי לא תתבצע בדיקה נוספת לעניין מספר ימי העבודה השנתיים של העובד, והעובד יהיה זכאי לפנסיה בכל מקרה, בו מסר הודעה בכתב כאמור, החל מהחודש ה­25 לעבודתו ואילך, לרבות ומבלי לפגוע בכלליות האמור, גם במקרה בו יפחתו ימי עבודתו בשנה פלונית מ­150 ימים.

ב. מוסכם כי לעניין "ימי עבודה" יכללו גם ימי העדרות בתשלום כגון, ימי חופשה (למעט פדיון חופשה) וימי מחלה."

(2)   ראו: מאמר בנוגע לפנסיה לעובד לפי צווי ההרחבה הכלליים במשק.

(3)   ראו הוראה סותרת בעניין זכות העובד לבחור קרן בסעיף 20 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) ,התשס"ה – 2005.

כן ראו מאמר בנושא.

  

הערות צו הרחבה

(4)   ראו לעיל ה"ש 2 להסכם הקיבוצי.

(5)   בכפוף לאמור בסעיף 20 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005.

(6)   הסימון ב' ללא סימון א' מופיע כך במקור.

(7)   נראה שנפלה כאן טעות, שכן הסעיף לא קיים בהסכם הקיבוצי המתוקן.

 

 

 

 

 

 

 

עובד מבוטח

51.  על אף האמור בסעיפים 50.1 ו-50.2, מוסכם בין הצדדים שכל עובד שיתקבל לעבודה אצל מעסיק, לרבות עובד בשכר, ואשר מבוטח בקרן פנסיה או בקופת ביטוח טרם תחילת עבודתו אצל המעסיק, יבוטח בקרן פנסיה או בקופת ביטוח החל מהיום הראשון לעבודתו אצל המעסיק. ביצוע ההפרשות לעובד כאמור ייעשה לאחר 3 חודשים או בתום שנת המס – המועד המוקדם מביניהם, רטרואקטיבית למועד תחילת עבודתו.(1)

52.  מבוטל(2)

 

"על אף האמור בסעיפים 50.1 ו-50.2, מוסכם בין הצדדים שכל עובד שיתקבל לעבודה אצל מעסיק, לרבות עובד בשכר, ואשר מבוטח בקרן פנסיה או בקופת ביטוח טרם תחילת עבודתו אצל המעסיק, יבוטח בקרן פנסיה או בקופת ביטוח החל מהיום הראשון לעבודתו אצל המעסיק. ביצוע ההפרשות לעובד כאמור ייעשה לאחר 3 חודשים או בתום שנת המס לפי המועד המוקדם מביניהם, רטרואקטיבית למועד תחילת עבודתו".(3)

 

 

 

הערות הסכם קיבוצי

(1)   סעיף 51 הוחלף בנוסח המתוקן של ההסכם שנרשם לפי אותו מספר ולפי אותו תאריך כמו ההסכם הקודם. נוסחו בטרם התיקון כלדקמן:

"על אף האמור בסעיפים 50.1 ו – 50.2 מוסכם בין הצדדים כי כל עובד שיתקבל לעבודה אצל מעסיק, לרבות עובד בשכר, שהינו בן 30 ומעלה ואשר מבוטח בקרן פנסיה או בקופת ביטוח טרם תחילת עבודתו אצל המעסיק, יבוטח בקרן פנסיה או בקופת ביטוח החל מהיום הראשון לעבודתו אצל המעסיק."

(2)   סעיף 52 בוטל בנוסח המתוקן. נוסחו בטרם ביטולו היה כדלקמן:

"עובד שגילו פחות מ­30, לרבות עובד בשכר, שיתקבל לעבודה ואשר מבוטח בקרן פנסיה או בקופת ביטוח טרם תחילת עבודתו אצל המעסיק ­ יודיע לו המעסיק בכתב כי אם ברצונו לשמור על זכויותיו בקרן הפנסיה או בקופת הביטוח ­ עליו להפריש את ההפרשות לקרן או לקופת הביטוח עד לתום תקופות ההמתנה המפורטות בסעיף 50 לעיל."

 הערות צו הרחבה

(3)   הסעיף מצויין בצו ההרחבה ללא מספר.

 

 

 

 

זהות קרן הפנסיה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

53.  מבלי לגרוע מהוראות כל דין, זהות קרן הפנסיה תיקבע ע"י הצדדים להסכם זה במסגרת וועדת מעקב בה יהיו חברים יו"ר ההתאחדות ויו"ר האגף לאיגוד מקצועי או מי מטעמם.(1)

54.  בכפוף לאמור בסעיפים 50.1 ו – 50.2 לעיל, עובד שמועסק אצל המעסיק ערב חתימת הסכם זה (להלן: "עובד קיים") או עובד שיתקבל לעבודה לאחר חתימת הסכם זה (להלן: "עובד חדש"), אשר קיים לגביו הסדר ביטוחי קודם, בקרן פנסיה או שהוא עמית פעיל בקופת ביטוח, הכולל גם נכות ושאירים המבוסס על תשלום כספי התגמולים ופיצויי פיטורים שלא יפחת מ­ 18.3% ובנוסף תשלום המעסיק במקרה של אובדן כושר עבודה בשיעור הדרוש להבטחת 75% מהשכר ובלבד שתשלום המעסיק לא יעלה על 2.5% מהשכר, ימשיך להיות מבוטח באותה קרן הפנסיה המקיפה או ביטוח המנהלים. זאת, אלא אם הודיע העובד למעסיק, בכתב, כי ברצונו להיות מבוטח באותה קרן שבה מבוטחים שאר העובדים כאמור בסעיף 53.

53.  לא הורחב

54.  בכפוף לאמור בסעיפים 50.1 ו-50.2 לעיל, עובד שמועסק אצל המעסיק ערב חתימת צו זה (להלן – "עובד קיים") או עובד שיתקבל לעבודה לאחר חתימת צו זה (להלן – "עובד חדש"), אשר קיים לגביו הסדר ביטוחי קודם, בקרן פנסיה או שהוא עמית פעיל בקופת ביטוח, הכולל גם נכות ושאירים המבוסס על תשלום כספי התגמולים ופיצויי פיטורים שלא יפחת מ-18.3% ובנוסף תשלום המעסיק במקרה של אבדן כושר עבודה בשיעור הדרוש להבטחת 75% מהשכר ובלבד שתשלום המעסיק לא יעלה על 2.5% מהשכר, ימשיך להיות מבוטח באותה קרן הפנסיה המקיפה או ביטוח המנהלים. זאת, אלא אם כן הודיע העובד למעסיק, בכתב, כי ברצונו להיות מבוטח באותה קרן שבה מבוטחים שאר העובדים כאמור בסעיף 53.(2)

הערות הסכם קיבוצי

(1)   ראו הוראה סותרת בעניין זכות העובד לבחור קרן בסעיף 20 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) ,התשס"ה – 2005.

הערות צו הרחבה

(2)   נראה שנפלה כאן טעות, שכן סעיף 53 לא הורחב בצו הרחבה.

שיעורי ההפרשות

55.  שיעורי ההפרשות יהיו בהתאם לאמור בהסכם זה ובכפוף להוראות הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, תקנות מס הכנסה ותקנות הקרן והם ישולמו מידי חודש בחודשו כאמור להלן(1)­

א. לקרן פנסיה:

ניכוי מהעובד 5.5% (רכיב תגמולים)

תשלום המעביד 6% (רכיב תגמולים)

תשלום המעביד 6% (רכיב פיצויי פיטורים)

ב. לביטוח מנהלים

ניכוי מהעובד 5%.

תשלום המעביד 5%

תשלום המעביד 8.33%

תשלום המעביד עבור אובדן כושר עבודה כאמור בסעיף 54 לעיל.

ג. שינוי שיעורי הפרשות(2)

העובד יהא רשאי לבקש בכתב כי ינוכה משכרו, בגין חלקו, שיעור גבוה יותר מהקבוע בסעיף קטן זה, עד לגובה השיעור המרבי המותר על פי הוראות הדין.

עובד המבוטח בקרן פנסיה ותיקה, יהיו שיעורי ההפרשות כקבוע בחוק.(3)

56.  זכויות העובד לפנסית זיקנה, נכות ושאירים בקרן הפנסיה תהיינה בהתאם לתקנות קרן הפנסיה, בה מבוטח העובד, לפי הוראות הממונה ולפי הוראות הסכם זה.

57.  מוסכם ומוצהר כי תשלומי המעסיק לפי הסכם זה יבואו לכל דבר וענין, במקום חובת תשלום פיצויי פיטורים בהתאם לסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים התשכ"ג ­ 1963 (להלן: "חוק פיצויי פיטורים") בכפוף לאישור הכללי שהוצא מכוחו שפורסם בי"פ 4659 מיום 30.6.98, כפי שתוקן בי"פ 4803 מיום 19.9.99, ובי"פ 4970 מיום 12.3.01, למעט סעיף 2(א) בו, אשר יהווה חלק בלתי נפרד מהסכם זה, בגין התקופה שבה שולמו, והרכיבים בגינם בוצעה ההפרשה כמפורט להלן ­

א.      בגין התקופה והרכיבים בה בוצעו ההפרשות לרכיב פיצויי הפיטורים לקרן הפנסיה ­ במקום 72% מחובת המעסיק לתשלום פיצויי פיצויים.

ב.      בגין התקופה והרכיבים בה בוצעו ההפרשות לרכיב השלמת פיצויי הפיטורים (2.33%) לקופה אישית לפיצויים או לקרן הפנסיה ­ במקום 28% מחובת המעסיק לתשלום פיצויי פיטורים.

ג.       בגין התקופה והרכיבים בה בוצעו ההפרשות בגין רכיב פיצויי הפיטורים לקופת ביטוח, ככל שבוצעו, במקום 100% מחובת המעסיק לתשלום פיצויי פיטורים.

למען הסר ספק, עובדים אשר עבדו אצל המעסיק לפני חתימתו של הסכם זה ולא בוטחו בקרן פנסיה או קופת ביטוח אחרת או בקופה אישית לפיצויי פיטורים, חישוב פיצויי הפיטורים עד למועד החלת הביטוח הפנסיוני על פי הסכם זה, יהיו על פי חוק פיצויי פיטורים.

ד.      שחרור כספי השלמת פיצויי הפיטורים (28% או ההפרשה בשיעור של 2.33%).

58.  למען הסר ספק, המעסיק ישלם לעובד השלמת פיצויי פיטורים (ככל שלא הפריש הכספים כאמור בסעיף 57ב' בגין התקופות בהן לא הפריש ו/או הרכיבים בגינם לא הפריש) וכן ישחרר לעובד את הכספים שנצברו בגין השלמת פיצויי פיטורים בקופת הגמל האישית לפיצויים או בקרן הפנסיה  ככל שהופרשו ובגין התקופה בה הופרשו (להלן ביחד: "השלמת פיצויי פיטורים"), במועד קרות הארוע המזכה בפיצויי פיטורים ו/או בסיום עבודה במקרה של זכאות לתשלום גמלה מקרן הפנסיה  (זיקנה, נכות או שארים) ובלבד שעובד שלא יהיה זכאי לתשלום גמלה מקרן הפנסיה בשל כך שלא 5נצבר לטובתו מינימום מזכה בגמלה, יהיה זכאי אף הוא לתשלום השלמת הפיצויים.

55.  שיעורי ההפרשות יהיו בהתאם לאמור בצו זה ובכפוף להוראות הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, תקנות מס הכנסה ותקנות הקרן והם ישולמו מדי חודש בחודשו כאמור להלן(4):

א.   לקרן פנסיה:

ניכוי מהעובד 5.5% (רכיב תגמולים)

תשלום המעביד 6% (רכיב תגמולים)

תשלום המעביד 6% (רכיב פיצויי פיטורים).

ב.   לביטוח מנהלים

ניכוי מהעובד 5%.

תשלום המעביד 5%.

תשלום המעביד 8.33%.

תשלום המעביד בעבור אבדן כושר עבודה כאמור בסעיף 54 לעיל.

ג.    שינוי שיעור ההפרשות

העובד יהא רשאי לבקש בכתב כי ינוכה משכרו, בגין חלקו, שיעור גבוה יותר מהקבוע בסעיף קטן זה, עד לגובה השיעור המרבי המותר על פי הוראות הדין.

עובד המבוטח בקרן פנסיה ותיקה, יהיו שיעורי ההפרשות כקבוע בחוק.

56.  זכויות העובד לפנסיית זקנה, נכות ושאירים בקרן הפנסיה יהיו בהתאם לתקנות קרן הפנסיה, שבה מבוטח העובד, לפי הוראות הממונה ולפי הוראות צו זה.

57.  תשלומי המעסיק לפי צו זה יבואו לכל דבר ועניין, במקום חובת תשלום פיצויי פיטורים בהתאם לסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 (להלן – "חוק פיצויי פיטורים"), בכפוף לאישור הכללי שהוצא מכוחו שפורסם בי"פ 4659, התשנ"ח, עמ' 4394, מיום 30.6.98, כפי שתוקן בי"פ 4803, התש"ס, עמ' 5, מיום 19.9.99, ובי"פ 4970, התשס"א, עמ' 1949, מיום 13.1.01, למעט סעיף 2(א) שבו, אשר יהווה חלק בלתי נפרד מצו זה, בגין התקופה שבה שולמו, והרכיבים בגינם מוצעה ההפרשה כמפורט להלן:

א.      בגין התקופה והרכיבים שבה בוצעו ההפרשות בגין רכיב פיצויי הפיטורים לקרן הפנסיה – במקום 72% מחובת המעסיק לתשלום פיצויי פיצויים.

ב.      בגין התקופה והרכיבים שבה בוצעו ההפרשות לרכיב השלמת פיצויי הפיטורים (2.33%) לקופה אישית לפיצויים או לקרן הפנסיה – במקום 28% מחובת המעסיק לתשלום פיצויי פיטורים.

ג.       בגין התקופה והרכיבים שבה בוצעו ההפרשות בגין רכיב פיצויי הפיטורים לקופת ביטוח, ככל שבוצעו, במקום 100% מחובת המעסיק לתשלום פיצויי פיטורים.למען הסר ספק, עובדים אשר עבדו אצל המעסיק לפני חתימתו של צו זה ולא בוטחו בקרן פנסיה או בקופת ביטוח אחרת או בקופה אישית לפיצויי פיטורים, חישוב פיצויי הפיטורים עד למועד החלת הביטוח הפנסיוני על פי צו זה, יהיו על פי חוק פיצויי פיטורים.

ד.      שחרור כספי השלמת פיצויי הפיטורים (28% או ההפרשה בשיעור של 2.33%).

58.  המעסיק ישלם לעובד השלמת פיצויי פיטורים (ככל שלא הפריש הכספים כאמור בסעיף 57ב ובגין התקופות שבהם לא הפריש ו/או הרכיבים בגינם לא הפריש) וכן ישחרר לעובד את הכספים שנצברו בגין השלמת פיצויי פיטורים בקופת הגמל האישית לפיצויים או בקרן הפנסיה ככל שהופרשו ובגין התקופה שבה הופרשו (להלן יחד – "השלמת פיצויים פיטורים"), במועד קרות אירוע המזכה בפיצויי פיטורים ו/או בסיום עבודה במקרה של זכאות לתשלום גמלה מקרן הפנסיה (זיקנה, נכות או שאירים) ובלבד שעובד שלא יהיה זכאי לתשלום גמלה מקרן הפנסיה בשל כך שלא נצבר לטובתו מינימום מזכה בגמלה, יהיה זכאי אף הוא לתשלום השלמת הפיצויים.

הערות הסכם קיבוצי

(1)   לעניין שיעורי ההפרשות ראו: מאמר בנוגע לפנסיה לעובד לפי צווי ההרחבה הכלליים במשק.

(2)   סעיף קטן (ג) שונה בנוסח המתוקן של ההסכם, שנרשם לפי אותו מספר ולפי אותו תאריך כמו ההסכם הקודם. להלן נוסחו טרם התיקון:

"העובד יהא רשאי לבקש בכתב כי ינוכה משכרו, בגין חלקו, שיעור גבוה יותר מהקבוע בסעיף קטן זה, עד לגובה השיעור המרבי המותר על פי הוראות הדין.

עוד מוסכם כי ככל שיוסכם על שינוי שיעור דמי הגמולים בהסכם קיבוצי בין לשכת התאום לבין ההסתדרות, יחולו השיעורים המעודכנים גם על הצדדים להסכם זה ויחידיהם.

עובד המבוטח בקרן פנסיה ותיקה, יהיו שיעורי ההפרשות כקבוע בחוק."

(3)   ראו לעניין זה, בין היתר, פרק ז'1 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח, התשמ"T – 1981.

 

הערות צו הרחבה

(4)   לעניין שיעורי ההפרשות ראו לעיל ה"ש 1 להסכם הקיבוצי.

 

 

 

פרק ארבע עשר: השתתפות בהוצאות הנסיעה של העובדים למקום העבודה

פרק ארבעה עשר: השתתפות בהוצאות הנסיעה של העובדים למקום העבודה

 

 

 

השתתפות בהוצאות הנסיעה של העובדים למקום העבודה

59.  העובד זכאי לתשלום הוצאות נסיעה עפ"י ההסכם, כפי שיהיה מעת לעת, בין לשכת התיאום לבין ההסתדרות.(1)

60.  עובד המועסק ביום עבודה מפוצל ישולמו לו דמי הנסיעה בסכום כפול מהאמור לעיל בעד כל יום עבודה מפוצל.

61.  במקרה בו יכול העובד להגיע לעבודה באמצעות כרטיס "חופשי חודשי", רשאי המעסיק על פי שיקול דעתו, לשלם לעובד החזר הוצאות נסיעה בגובה "חופשי חודשי" במקום התשלום המפורט לעיל.

62.  המעסיק יהיה מחויב לארגן לעובדים המסיימים עבודתם לאחר שעות הפעילות של התחבורה הציבורית הסעה לביתם, במידת הצורך ואם אין לעובד סידור חליפי.

59.  העובד זכאי לתשלום הוצאות נסיעה על פי צו הרחבה בעניין דמי נסיעה לעבודה וממנה.(2)(3)

60.  עובד המועסק ביום עבודה מפוצל ישולמו לו דמי הנסיעה בסכום כפול מהאמור לעיל בעד כל יום עבודה מפוצל.

61.  במקרה שבו יכול העובד להגיע לעבודה באמצעות כרטיס "חופשי חודשי", רשאי המעסיק על פי שיקול דעתו, לשלם לעובד החזר הוצאות נסיעה בגובה "חופשי חודשי" במקום התשלום המפורט לעיל.

62.  המעסיק יהיה מחויב לארגן לעובדים המסיימים את עבודתם לאחר שעות הפעילות של התחבורה הציבורית הסעה לביתם, במידת הצורך ואם אין לעובד סידור חליפי.

הערות הסכם קיבוצי

(1)   השוו לצו הרחבה בדבר השתתפות מעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה וביטול צווי הרחבה קודמים בענין 2016

כן ראו מאמר בנושא מדריך דמי נסיעה

 

הערות צו הרחבה

(2)   הסעיף המקורי קבע כך: העובד זכאי לתשלום הוצאות נסיעה על פי הצו כפי שיהיה, מעת לעת, בין לשכת התיאום לבין ההסתדרות.

(3)   ראו לעיל ה"ש (1) להסכם הקיבוצי.

 

 

פרק חמישה עשר: בגדי עבודה

פרק חמישה עשר: בגדי עבודה

 

בגדי עבודה

63.  ההנהלה תספק לכל העובדים על חשבונה כל שנה בגדי עבודה.

63.  ההנהלה תספק לכל העובדים על חשבונה כל שנה בגדי עבודה.

 

 

פרק שישה עשר: דמי חבר/דמי טיפול

לא רלוונטי

 

דמי חבר /

דמי טיפול

64.  הצדדים מאמצים את הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי (מסגרת) מתאריך ה­ 9/1/95, ובהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי הכללי ­ תיקון ונספח 1 להסכם הנ"ל, מתאריך ה­22/2/2005, שנחתמו בין לשכת התאום לבין ההסתדרות.

65.  על אף האמור בסעיף 5 לנספח 1 להסכם הקיבוצי הכללי ­ תיקון, מתאריך ה­22/2/2005,  "המועד הקובע" בהסכם זה הינו לא יאוחר מה­15 בחודש, לגבי 3 החודשים שחלפו ואשר בהם נוכו הכספים משכר העבודה של העובדים. מועד ההעברה הראשון הינו 15/4/2006.

 

 

 

פרק שבעה עשר: קרן השתלמות והדרכה

פרק שבעה עשר: קרן השתלמות והדרכה

 

 

קרן השתלמות והדרכה

66.  המעסיק ישלם מדי חודש על חשבונו תשלום בשיעור של 25% משכרם המשולב של העובדים ויעבירם לקרן השתלמות והדרכה המנוהלת על ידי ההסתדרות. (1)

67.  העובדים יהיו זכאים לזכויות והטבות בהתאם לתקנון קרן הרווחה כפי שיהיה מעת לעת.

66.  המעסיק ישלם מדי חודש על חשבונו תשלום בשיעור של 0.25% משכרם המשולב של העובדים ויעבירם לקרן השתלמות והדרכה. (2)

67.  לא הורחב

הערות הסכם קיבוצי

(1)   בעע (ארצי) 673-01-19‏ המטבח של רמה בע"מ נ' מירב בן דוד, 5.7.2020, ‏נפסק בהערת אגב, כי הוראות צו ההרחבה וההסכם הקיבוצי הענפי בהקשר של קרן ההשתלמות אינן מכוונות לקרן השתלמות אישית (על שם העובד או העובדת) אליה מופקדים כספים ב"בעלות" העובד, אלא לקרן השתלמות והדרכה ענפית, בדומה למקובל בענפים אחרים (מנגד, ראו בעע 59799-12-13 קאלה ארועים בע"מ נש שלמה פרל, 20.8.2015 – שם מציין בית הדין הארצי כי בית הדין קמא פסק פיצוי בגין אי הפרשה לקרן השתלמות, לנוכח העובדה שלא על כך היה הערעור לא נדון עניין זה).

 

הערות צו הרחבה

(2)   ראו  לעיל ה"ש (1) להסכם הקיבוצי

 

פרק שמונה עשר: משמעת בעבודה

לא רלוונטי

 

משמעת בעבודה

68.  בכל הנוגע למשמעת בעבודה, הצדדים מאמצים את תקנון המשמעת בענף המלונאות, ומתחייבים לפעול על פיו.

 

 

 

פרק עשרים: פיטורים והתפטרות

פרק עשרים: פיטורים והתפטרות

 

 

 

 

 

 

פיטורים והתפטרות

69.  ניתן לפטר עובד קבוע רק מסיבה מספקת ובהודעה מוקדמת כחוק(1). ההודעה תהיה בכתב עם העתק לוועד העובדים ו/או להסתדרות במרחב שבתחום שיפוטו נמצא אולם השמחות.

70.  המעסיק רשאי לפטר עובד בניסיון בכפוף לחובת מתן הודעה מוקדמת כחוק. חובה דומה חלה גם על העובד המתפטר.(2)

71.  הפיטורים ייחשבו כסופיים היה ותוך שבועיים ימים לא הודיעה בכתב נציגות העובדים למעסיק על התנגדותה לפיטורין ונימקה את התנגדותה.

72.  התנגדה נציגות העובדים לפיטורים, ינהגו הצדדים כמפורט בפרק יישוב חילוקי הדעות להלן. כל עוד לא התקבלה החלטת הועדה הפריטטית, כאמור בסעיף 78 להסכם זה, לא ייחשב העובד כמפוטר. לאחר המועד הקבוע בסעיף 78 להסכם להגשת מסקנות הועדה הפריטטית, יכנסו הפיטורים לתוקף, אלא אם כן ניתנה החלטה אחרת של הועדה הפריטטית ו/או הבורר ו/או ביה"ד לעבודה כאמור בסעיף 78 להסכם זה. מובהר כי לעובד תישמר זכות החזרה לעבודה מיד עם קבלת החלטת ועדה הפריטטית ו/או הבורר ו/או ביה"ד לעבודה.

73.  פיטורים בשל צמצומים בעבודה ייחשבו כסיבה מספקת וייעשו על פי צרכי העבודה ולאחר קיום התייעצות עם נציגות העובדים.

69.  ניתן לפטר עובד קבוע רק מסיבה מספקת ובהודעה מוקדמת כחוק(2)(3). ההודעה תהיה בכתב עם העתק לוועד העובדים ו/או להסתדרות במרחב שבתחום שיפוטו נמצא אולם השמחות.

70.  המעסיק רשאי לפטר עובד בניסיון בכפוף לחובת מתן הודעה מוקדמת כחוק. חובה דומה חלה גם על העובד המתפטר.

71.  לא הורחב

72.  לא הורחב

73.  לא הורחב

הערות הסכם קיבוצי

(1)   ראו: חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א – 2001.

 

הערות צו הרחבה

(2)   ראו לעיל ה"ש (1) להסכם הקיבוצי.

(3)   ראו התייחסות לסעיף זה ב עע (ארצי) 13847-05-15 אברהם כהן נ' אחוזה יסמין בע"מ, 26.11.2018.

 

 

פרק עשרים ואחד: יישוב חילוקי דעות (ועדה פריטטית)

לא רלוונטי

 

 

 

 

 

 

 

 

יישוב חילוקי דעות (ועדה פריטטית)

74.  סכסוכים שבין הצדדים או בין יחידי צד א' לבין ההסתדרות, בנוגע לפרשנות הסכם זה או לביצועו, יועברו להכרעה לוועדה פריטטית שתמונה בדרך כלל או לצורך יישוב עניין מסוים. הוועדה הפריטטית תמנה 2 חברים, נציג אחד מכל צד (מצד ההסתדרות יישב יו"ר או מזכיר הסתדרות העובדים של עובדי המלונאות, האירוח והתיירות או מי מטעמו).

75.  פניה לוועדה ע"י אחד הצדדים או יחידי צד א' תיערך בכתב ויפורטו בה העניינים העוברים להכרעה.

76.  החלטות הועדה יכולות להתקבל רק בהסכמת שני הנציגים בוועדה.

77.  הועדה הפריטטית תתכנס תוך שבוע ימים מיום שתוגש אליה או אל הצד שכנגד דרישה ליישוב הסכסוך על ידי הועדה. בירור הסכסוך על ידי הועדה יסתיים תוך שבוע ימים מיום הפניה.

78.  על הועדה להגיש מסקנותיה לצדדים תוך שבעה ימים מתום הבירור. לא הגיעה הועדה הפריטטית להסכמה באשר לאופן יישוב הסכסוך תוך פרק הזמן כאמור, רשאים הצדדים להביא את העניין להכרעת בורר או בית הדין לעבודה.

79.  הגיעה הועדה הפריטטית לכדי הסכמה החלטתה תשמש כפסק בורר לכל דבר ועניין.

 

 

 

פרק עשרים ושניים: אי הרעת תנאים

 

 

אי הרעת תנאים

80.  הסכם זה, החל ממועד חתימתו, נועד לקבוע תנאים אחידים לעבודה אצל המעסיק. עם זאת, אין באמור בהוראות הסכם זה כדי להרע ו/או לגרוע ו/או לפגוע מתנאי עבודה ושכר מיטיבים של עובד המועסק אצל מעסיק, ערב חתימת הסכם זה.

80.  צו זה, נועד לקבוע תנאים אחידים לעבודה אצל המעסיק. עם זאת, אין באמור בהוראות צו זה כדי להרע ו/או לגרוע ו/או לפגוע מתנאי עבודה ושכר מיטיבים של עובד המועסק אצל מעסיק, ערב חתימת צו זה.

 

 

פרק עשרים ושלושה: כללי

לא רלוונטי

 

 

כללי

81.  הצדדים יגישו הסכם זה לרישום במשרד העבודה והרווחה, בהתאם לחוק הסכמים קיבוציים.

82.  הצדדים יפעלו על מנת להוציא צו הרחבה להסכם זה בהתאם לחוק הסכמים קיבוציים  תשי"ז -­1957  על כל העובדים והמעסיקים בענף.

83.  למרות האמור בסעיף 2 להסכם זה, שעניינו מועד כניסתו לתוקף של הסכם זה, מוסכם בין הצדדים כי הוראות סעיפים 23 ו -24 (שבוטלו), סעיפים 50, 50.1 ו – 50.2 (שתוקנו) סעיף 51 (שתוקן) וסעיף 52 (שבוטל) – יכנסו לתוקף עם כניסתו לתוקף של צו ההרחבה להסכם זה.(1)

 

הערות הסכם קיבוצי

(1)   סעיף 83 התווסף להסכם המתוקן, אשר נרשם לפי אותו מספר ולפי אותו התאריך כמו ההסכם הקודם.