הזכות/ החובה

נוסח משולב של הסכם קיבוצי

נוסח משולב של הוראות צו ההרחבה

הערות

מקורות

א.      הסכם  קיבוצי שנחתם ביום 13.9.1993 ומספרו 7064/1993 (להלן: "ההסכם הבסיסי").⁽¹⁾

ב.      הסכם קיבוצי שנחתם ביום 20.6.1996 ומספרו 7071/1996 (להלן – "הסכם 96"). ⁽²⁾

ג.       הסכם קיבוצי שנערך ונחתם ביום 6.1.1999 ומספרו   7001/99 (להלן – "הסכם 99").⁽³⁾

א.      פורסם בי"פ 4364, א' בטבת התשנ"ו , 24.12.1995, עמ' 1006.

צווי הרחבה קודמים (ענף המתכת, החשמל והאלקטרוניקה)

א.      פורסם י"פ 1976, ה' בטבת תשל"ד, 31.12.1973, עמ' 538. – מרחיב הסכם 7025/1973 (להלן – "ההסכם הבסיסי הישן").

ב.      פורסם י"פ 2075, ב' בטבת התשל"ה, 16.12.74, עמ' 685 – מרחיב הסכם 7025/1974.

ג.       פורסם י"פ 2339, ט"ו בתמוז תשל"ז, 1.7.1977, עמ' 1795 – מרחיב הסכם 7021/1976.

ד.      פורסם י"פ 2543, י"ז בסיון תשל"ט, 12.6.1979, עמ' 1640.

ה.      פורסם י"פ 2634, כ"ח בסיון תש"ט, 12.6.1980, עמ' 1844 – תיקון לצו הרחבה.

ו.        פורסם בי"פ 3160, כ"ג בשבט התשמ"ח, 14.2.1985, עמ' 1404 – תיקון לצו הרחבה.

ז.       פורסם י"פ 2543,   י"ג בסיוון תשל"ט, 12.6.1979, עמ' 1640 – הרחיב את הסכם 7052/1978

ח.      פורסם י"פ 3079, כ"ו בתמוז התשמ"ד, 26.7.1984, עמ' 2979 – הרחיב את הסכם 7131/1983  (להלן – "צו תשמ"ד")

ט.      פורסם י"פ 3474, כ"ג באב התשמ"ז, 18.8.1987, עמ' 2287 – צו לתיקון צו תשמ"ד – בצו הרחבה זה נקבע כי אחרי "בענף המתכת, החשמל והאלקטרוניקה" יבוא "לרבות בענף המוסכים". יצויין, לעניין זה, כי ההסכמים המנויים לעיל נסמכים כולם על ההסכם הבסיסי הישן.⁽¹⁾

י.        פורסם י"פ 3675, כ"ט בסיון התשמ"ט, 2.7.1989, עמ' 3482 – הרחיב את הסכם 7060/1988.

הערות הסכם קיבוצי

(1)   ביום 9.8.2001 נערך ונחתם הסכם קיבוצי, שמספרו 7021/2003. בהסכם נקבעו הוראות בענין דמי חבר ודמי טיפול מקצועי – ארגוני (הסכם זה החליף הסכם קודם מיום 26.1.1995 שתוקן בהסכם מיום 16.11.1999 ומספרו 7050/1999).

הודעה על ביטול ההסכם הקיבוצי 7021/2003 פורסמה בי"פ 5472, כ"ד בכסלו התשס"ו, 25.12.2005, עמ' 956.

(2)   בהסכם נקבעה טבלת שכר חדשה.

(3)    הסכם בדבר קיצור מספר שעות העבודה השבועיות.

הערות צו הרחבה

(1)   ראו דיון נה/3-264 חסן קייסי נ' מוסך אופיר ש. ארמוזה בע״מ, 9.1.1996, שם נפסק כי מלכתחילה  ענף המוסכים לא הוסדר בהסכם הקיבוצי בענף המתכת, החשמל אולם בתיקון מתשמ״ז הוחל ההסכם הקיבוצי האמור גם על ענף המוסכים וזאת מכח הצו לתיקון צו תשמ"ד.

כותרת

הסכם עבודה קיבוצי כללי בענף המוסכים

צו הרחבה בענף המוסכים

צדדים

בין  

איגוד המוסכים בישראל, להלן: איגוד המוסכים

מצד א'

לבין

ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י, הסתדרות עובדי המתכת, החשמל והאלקטרוניקה, חטיבת עובדי המוסכים ושרותי רכב, להלן: "ההסתדרות".

מצד ב'

בתוקף סמכותי לפי סעיף 25 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, אני מצווה לאמור:

1.       תורחב תחולתן של הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי, שנחתם בין איגוד המוסכים בישראל לבין ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י הסתדרות עובדי המתכת החשמל והאלקטרוניקה מיום כ"ז באלול התשנ"ג (13 בספטמבר 1993), שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים הוא 7064/93, כמפורט בתוספת, וההוראות האמורות יחולו על כל העובדים והמעבידים בענף המוסכים, למעט –

(1)     עובדים שתנאי עבודתם הוסדרו או יוסדרו בהסכמים קיבוציים ומעבידיהם;

(2)     עובדי חברת המשקם לתעסוקת קשישים ובעלי כושר גופני מוגבל בע"מ;

(3)     עובדים עם מגבלות פיזיות, נפשיות או שכליות המועסקים במפעלים מוגנים שאוצר המדינה משתתף באחזקתם.

2.       הוראות סעיף קטן ד' לפרק 17 להסכם הקיבוצי האמור יחולו רק לגבי עובד ומעביד שפעלו לפי הוראות הסעיף הקטן האמור עד יום 31 באוגוסט 1996 ואולם אם מסר עובד למעבידו בכתב על אי-הסכמתו להסדר לפי סעיף קטן ד' האמור – לא יחול עליהם סעיף קטן ד' האמור מיום מסירת ההודעה.

תוספת

ההוראות המורחבות

הואיל: והצדדים להסכם זה מעוניינים להגיע להסדר נאות, ביחסים בין בעלי ומנהלי המוסכים והעובדים בהם, לעודד פעולות גומלין לטובת ענף המוסכים והעובדים בהם, ליצור אוירה של יחסים תקינים במוסכים תוך משמעת בעבודה ומאמץ משותף להעלות את הרווחה המקצועית, פריון העבודה, טיב העבודה, יעילות המוסכים, קידום העובדים ודאגה לרווחתם.

והואיל: והצדדים ניהלו משא ומתן כדי להגיע לידי הסכם בדבר תנאי העבודה והשכר של העובדים אצל המעבידים המשתייכים לאיגוד המוסכים.

אי לכך הוסכם בין הצדדים כדלקמן:

פרק 1 – הגדרות

פרק 1 – הגדרות

הגדרות

בהסכם זה מלים המתייחסות למין זכר כוונתן גם למין נקבה ומילים המתייחסות למספר יחיד כוונתן גם למספר רבים וכן להיפך, אלא אם משתמע אחרת מהוראות הסכם זה.

הסכם זה – ההסכם הקיבוצי הכללי לענף המוסכים.

איגוד המוסכים – איגוד המוסכים בישראל שהינו הגוף היציג הארצי של ענף המוסכים בישראל המאגד בשרותיו את כל המוסכים והענפים העוסקים במכונאות רכב, חשמל ואלקטרוניקה לרכב, פחחות, צבעות לרכב, מיזוג אויר, אופנועים וקטנועים, תקרים וצמיגים, תחנות סיכה, זגגות רכב, חידוש מנועים, מאיידים, מצננים, ציוד חקלאי, מלגזות, כיוון ותיקון מיכללים, תיבות הילוכים, משאבות ומתזים, שיפוץ מיכללי חשמל כולל מצברים לרכב, מסגרות רכב, קפיצים לרכב וטרקטורים, משאבות דיזל, מערכות פליטה לרכב, רפידות ותופים, דיסקים ומצמדים בכל מקצועות תיקוני רכב או מיכלליו.

ההסתדרות – ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל; הסתדרות עובדי המתכת, החשמל והאלקטרוניקה וחטיבת עובדי הרכב, מוסכים ושרותי רכב.

ההנהלה – הנהלת מוסך, בעל מוסך, או כל הבא מכוחה של הנהלת מוסך או מי שהוסמך על-ידה בכל דרך שהיא לשמש כבא-כוחה.

נציגות העובדים – מועצת הפועלים שבתחום שיפוטה (כלפי ההנהלה) נמצא המוסך או בא-­כוחה וועד העובדים אשר נציג מוסמך של מועצת הפועלים, שהוא המזכיר המטפל במוסך או מזכיר המועצה, הודיע עליו להנהלת המוסך שהוא מייצג את עובדי התוסך כלפי ההנהלה.⁽¹⁾

מוסך – מקום עבודה וכל מוסך המשתייך לאיגוד המוסכים בישראל המעסיק עובדים שכירים בתיקונים ושירותים לכלי רכב וחלקיהם.

עובד – כל עובד המועסק במוסכים לרבות נוער עובד.⁽²⁾

נוער עובד – נער בגיל 15 עד 18 המועסק במוסך. ⁽³⁾

חניך – כמשמעותו בחוק החניכות, התשי"ג-1953.⁽³⁴⁾

לשכת שרות התעסוקה או הלשכה – לשכת שרות התעסוקה הממלכתית הפועלת באזור בו נמצא המוסך כולל לשכת העבודה לנוער ע"י שרות התעסוקה.

עבודת יום – עבודה בתחום השעות 17.00-06.00.

משמרת שניה – עבודה בתחום השעות 22.00-14.00.

עבודת לילה – עבודה בתחום השעות 06.00-22.00.

עבודת שבת וחג – עבודה בתחום השעות 18.00 בערב שבת או חג עד שעה 18.00 במוצאי שבת בחודשים אוקטובר-מרץ או עד השעה 20.00, בחודשים אפריל-ספטמבר.

שבוע עבודה – בן 5 או 6 ימים, כפי שנהוג או מוסכם בכל מוסך.

חודש – תקופה של חודש לפי הלוח האזרחי הנהוג במדינה.

שנת עבודה – תקופת עבודה של 12 חודשים לפי הלוח האזרחי הנהוג במדינה כולל החופשות בתשלום המוכרות על פי הדין ו/או על פי הסכם זה.

קופת חולים – קופת חולים של ההסתדרות.

תעודה רפואית – תעודה של רופא קופת חולים הכללית.

מבטחים – מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בא"י.

תוספת יוקר – תוספת היוקר המצטרפת לשכר המשולם לעובדים על-פי ההסכמים הנחתמים מעת לעת בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות.

שכר משולב – שכר יסוד משולב בצירוף כל התוספות המשתלמות לעובד והם חלק בלתי נפרד משכרו (תוספת ותק, משפחה, תוספת מקצועית, תוספת מחלקתית ו/או כל תוספת אחרת המוסכמת ע"י הצדדים להסכם זה).

שכר כולל – שכר משולב כולל שעות נוספות, פרמיות, מענקים וכו', למעט החזר הוצאות.

בהסכם זה מלים המתייחסות למין זכר כוונתן גם למין נקבה ומלים המתייחסות למספר יחיד כוונתן גם למספר רבים וכן להיפך, אלא אם כן משתמע אחרת מהוראות הסכם זה.

"ההנהלה" – הנהלת מוסך, בעל מוסך, או כל הבא מכוחה של הנהלת מוסך או מי שהוסמך על-ידה בכל דרך שהיא לשמש כבא-כוחה;

"מוסך" – מקום עבודה וכל מוסך המעסיק עובדים שכירים בתיקונים ושירותים לכלי רכב וחלקיהם;

"עובד" – כל עובד המועסק במוסכים לרבות נוער עובד;⁽¹⁾

"נוער עובד" – נער בגיל 15 עד 18 המועסק במוסך;⁽²⁾

"חניך" – כמשמעותו בחוק החניכות, התשי"ג-1953;⁽³⁾

"עבודת יום" – עבודה בתחום השעות 17.00-06.00;

"משמרת שניה" – עבודה בתחום השעות 22.00-14.00;

"עבודת לילה" – עבודה בתחום השעות 06.00-22.00;

"עבודת שבת וחג" – עבודה בתחום השעות 18.00 בערב שבת או חג עד שעה 18.00 במוצאי שבת בחודשים אוקטובר-מרס או עד השעה 20.00 בחודשים אפריל-ספטמבר;

"שבוע עבודה" – בן 5 או 6 ימים, כפי שנהוג או מוסכם בכל מוסך;

"חודש" – תקופה של חודש לפי הלוח האזרחי הנהוג במדינה;

"שנת עבודה" – תקופת עבודה של 12 חודשים לפי הלוח האזרחי הנהוג במדינה כולל החופשות בתשלום המוכרות על פי הדין או על פי הסכם זה;

"קופת חולים" – קופת חולים של ההסתדרות;

"תעודה רפואית" – תעודה של רופא קופת חולים הכללית;

"מבטחים" – מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בא"י;

"תוספת יוקר" – תוספת היוקר המצטרפת לשכר המשולם לעובדים על-פי ההסכמים הנחתמים מעת לעת בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות;

"שכר משולב" – שכר יסוד משולב בצירוף כל התוספות המשתלמות לעובד והם חלק בלתי נפרד משכרו (תוספת ותק, משפחה, תוספת מקצועית, תוספת מחלקתית או כל תוספת אחרת המוסכמת ע"י הצדדים להסכם זה);

"שכר כולל" – שכר משולב כולל שעות נוספות, פרמיות, מענקים וכו', למעט החזר הוצאות.

הערות הסכם קיבוצי

(1)   לעניין יציגות: ראו סעיפים 3 – 6 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז – 1957.

לעניין מעמד מועצת הפועלים ראו: דב"ע לד/3-30 ערד תעשיות כימיות בע"מ – משה עזריה , פד"ע ה(1) 431.

(2)   ראו: דב"ע מט/3-25 ‎ ‎משה קרמר‎ ‎נ' שמרד אלקטרוניקה (1977) בע"מ, פ"ד כא(1) 055 – מי שאינו בבחינת עובד לפי ההגדרה בהסכם לא ייכנס להגדרה בדלת האחורית בשובלו של צו ההרחבה.

(3)   ראו: חוק עבודת נוער, התשי"ג – 1953 והתקנות שהותקנו מכוחו.

(4)   ראו: חוק החניכות, התשי"ג – 1953 והתקנות שהותקנו מכוחו, וכן את ההסכם הקיבוצי בדבר העסקת חניכים בענף המוסכים.

הערות צו הרחבה

(1)   ראו: ה"ש (2) להערות הסכם קיבוצי.

(2)   ראו: ה"ש (3) להערות הסכם קיבוצי.

(3)    ראו: ה"ש (4) להערות הסכם קיבוצי.

פרק 2 – סוג ההסכם והיקפו

פרק 2 – סוג ההסכם והיקפו – לא הורחב

סוג ההסכם והיקפו

הסכם זה הינו הסכם קיבוצי כללי ויחול על:

א.      כל בעלי והנהלות מוסכים שהינם חברים באגוד המוסכים בישראל בעת חתימת ההסכם או שיעשו חברים תוך תקופת ההסכם לרבות מוסכים בהם קיימים הסכמי עבודה לפני חתימת הסכם זה ושההסתדרות הינה הארגון היציג של העובדים ובכל עת שיוסמך לייצג את העובדים.⁽¹⁾

ב.      כל עובד, כולל נוער עובד, המועסק כעת ואשר יועסק תוך תקופת תקפו של הסכם זה במוסכים כנ"ל.

ג.       התנאים המיוחדים של הנערים העובדים והחניכים מפורטים בהסכם קיבוצי כללי נפרד.

ד.      ההסכם לא יגרע מזכויותיהם של עובדים במוסכים בודדים לפי הסכם מיוחד או  נוהג שהיו קיימים לפני הסכם זה.⁽²⁾

הערות הסכם קיבוצי

(1)   לענין חלות ההסכם ראו: סעיף 16 לחוק ההסכמים הקיבוציים, התשי"ז – 1957 והתקנות שהותקנו מכוחו.

כן ראו לעניין חופש ההתארגנות והסדרים ארגוניים: דיון נב/4-12 האיגוד הארצי של קציני הים נ' צים – חברת השיט הישראלית בע"מ, פד"ע כו(1) 003.

(2)   ראו לעניין חוזה אישי והסכם קיבוצי: דב"ע מט/4-16 הוצאת עיתון "הארץ" בע"מ נ' האיגוד הארצי של עיתונאי ישראל, פד"ע כ(1) 198 – החוק מתיר חתימת חוזים אישיים, ומעניק להם תוקף, כולל הוראות שלא הוסדרו בהסכם הקיבוצי, והוראות בנושאים שהוסדרו בו, אך אינן סותרות את הוראות ההסכם הקיבוצי. עצם קיומם של יחסים קיבוציים בין הצדדים מונע קביעת הוראות בחוזה עבודה אישי, הפוגעות בחופש ההתארגנות ובחופש השביתה הוראות בעניין פיטורים אינן פוגעות בחירויות אלה.

לעניין אי כשירות ההסתדרות להיות ארגון יציג של בעלי חוזים אישיים ראו: דב"ע מט/4-41 ההסתדרות הכללית נ'  רשות הדואר , פד"ע כא(1) 350; נב/4-34 ההסתדרות הכללית‎ ‎נ' רשות הדואר, פ"ד כה(1) 263.

לעניין מעמד של מנהג ונוהג כתנאים מכללא בהסכם קיבוצי ראו: סעיף 23 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז – 1957.

לעניין נוהג ראו: דב"ע מא/3-154 יצחק סימון ואח' נ' רשות שרות התעופה, פ"ד יג(1) 265 – בעובדה שבמשך שנים ברציפות, על אף שינוי בעלים ומעבידים, קיבלה קבוצת עובדים מסוימת במקום עבודה מסוים שכר מוגדל בעד עבודה מעבר לשעות שבהן היו חייבים לעבוד על-פי החוזה – בעובדה זו מספיק כדי לקבוע כי אכן היה נוהג כזה במידה הדרושה להיווצרותו של תנאי מכללא בחוזה העבודה האינדיבידואלי.

לעניין הוכחת נוהג נפסק בדב"ע מח/3-40  דבורה חבקין נ' גחלת – גמול חיסכון לחינוך בע"מ, פ"ד כ(1) 169 כי הוכחת נוהג חייבת להיות וודאית וחד משמעית.

על נפקות נוהג כיוצר זכות ראו: עא 445/87‏          ‏ הספקה, חברה מרכזית לחקלאים בע"מ נ' עמית קופה לפנסיה ותגמולים בע"מ, פ"ד מד(1) 720.

פרק 3 – ארגון מוסכים

פרק 3 – ארגון מוסכים – לא הורחב

ארגון מוסכים

הצדדים להסכם זה מסכימים ומצהירים בזה כי קיומם של מוסכים, על כל  ענפיהם, ללא רשיון בהתאם לחוק, מסכן את תנאיהם הסוציאליים וזכויותיהם של העובדים בהם ומהווה תחרות בלתי הוגנת הפוגעת במטרת הסכם זה לכן מתחייבים הצדדים להביא זאת לידיעת העובדים במוסכים הנ"ל וכן יפעלו תוך שתוף פעולה מלא להניע, את השלטונות לנקוט באמצעים מהירים ויעילים נגד המוסכים המנוהלים ללא רשיון כנ"ל וללא תנאים הוגנים לשמירת בטחון העובדים בהם.

פרק 4 – תוקף ההסכם ועריכת שינויים בו

פרק 4 – תוקף ההסכם ועריכת שינויים בו – לא הורחב

תוקף ההסכם  ועריכת שינויים בו

א.      תקופת תוקפו של הסכם זה הוא מיום 13.9.93 ועד ליום 31.12.95.

ב.      לפני תום תוקפו של הסכם זה, הרשות בידי כל צד להודיע למשנהו על רצונו להכניס שינויים או תיקונים בהסכם חודשיים ימים לפני מועד תום תוקפו של ההסכם.

ג.       פרוט הצעת השינויים יש להמציא לצד השני, חודש ימים לפני מועד תום תוקפו של ההסכם.

ד.      לא באה ההודעה ו/או פרוט השינויים כמפורט לעיל, יתחדש הסכם זה מאליו לשנה נוספת וכן הלאה מדי שנה בשנה. ⁽¹⁾

הערות הסכם קיבוצי

(1)   ראו: סעיף 13 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז – 1957 וכן ראו:

דב"ע תשן 4-11        ‎ ‎קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל‏‎ ‎נ' הסתדרות האקדמאים במדעי החבה הרוח – מרכז ‏, פ"ד כב(1) 111

ודב"ע מח/3-50 אבי ברכה נ' מגן דוד אדום בישראל, פד"ע כ(1) 253 – שם נפסק כי ניתן להתנות על סעיף 13 רק בהוראה חד משמעית.

לעניין ביטול הסכם קיבוצי על פי הוראת סעיף 14 לחוק הסכמים קיבוציים, ראו גם: דיון מד/4-4 הסתדרות הפקידים, עובדי המינהל והשירותים נ' "דיור לעולה" בע"מ , פד"ע טו(1) 240; דיון לב/9-17 מפעלי ים המלח בע"מ נ' חברי מועצת העובדים של פועלי ים המלח בע"מ , פד"ע ג(2) 094; דב"ע מז/4-17  ההסתדרות המדיצינית הדסה נ' ד"ר אברהם שוטן, פ"ד יט(1) 312 – הסכם קיבוצי מאוחר מהווה ביטול כדין.

פרק 5 – סדר קבלת עובדים

פרק 5 – סדר קבלת עובדים – לא הורחב

סדר קבלת עובדים

א.      כל העובדים יתקבלו על פי חוק שרות התעסוקה התשי"ט – 1959.

ב.      נערים עובדים יתקבלו לעבודה דרך שרות התעסוקה (לשכות העבודה הכלליות) לנוער.

ג.       נער הלומד בבית ספר מקצועי עיוני או סטודנט רשאי להתקבל בזמן החופשה השנתית שלו לשם התמחות בעבודה בהודעה לנציגות העובדים ובלבד שקבלת עובדים אלה לא תגרום לפיטורי עובדים.

2.1  קבלת פועלים – לא הורחב

פרק 6 – תקופת הנסיון

פרק 6 – תקופת הנסיון

תקופת הנסיון

א.      כל עובד המתקבל לעבודה נחשב כעובד בנסיון במשך 6 החודשים הראשונים מיום כניסתו לעבודה. בהסכמת ועד העובדים ניתן יהא להאריך את תקופת הנסיון של עובד ב-3 חודשים נוספים. ⁽¹⁾

ב.       בתקופת הנסיון רשאי המעביד לפטר עובד כלי מתן סיבה. במשך השבועיים הראשונים יכול עובד להיות מפוטר גם בלי הודעה מוקדמת. ⁽²⁾

ג.       יפוטר עובד בתקופת הנסיון והתקופה המוארכת יקבל הודעה מוקדמת של יום אחד לכל חודש עבודתו במוסך.

ד.      נשאר עובד לעבוד לאחר תקופת הנסיון, כאמור לעיל, ייהנה מכל הזכויות הנובעות מהסכם זה לעובד קבוע מיום הכנסו לעבודה. ⁽³⁾

א.         כל עובד המתקבל לעבודה נחשב כעובד בנסיון במשך 6 החודשים הראשונים מיום כניסתו לעבודה. ניתן יהא להאריך את תקופת הנסיון של עובד ב-3 חודשים נוספים.⁽¹⁾

ב.         בתקופת הנסיון רשאי המעביד לפטר עובד כלי מתן סיבה. במשך השבועיים הראשונים יכול עובד להיות מפוטר גם בלי הודעה מוקדמת.⁽²⁾

ג.          יפוטר עובד בתקופת הנסיון והתקופה המוארכת יקבל הודעה מוקדמת של יום אחד לכל חודש עבודתו במוסך.

ד.         נשאר עובד לעבוד לאחר תקופת הנסיון, כאמור לעיל, ייהנה מכל הזכויות הנובעות מהסכם זה לעובד קבוע מיום הכנסו לעבודה.⁽³⁾ 

הערות הסכם קיבוצי

(1)   ראו: דב"ע מח/3-50 אבי ברכה נ' מגן דוד אדום בישראל, פד"ע כ(1) 253 – רשאים עובד ומעסיק להאריך תקופת הניסיון גם אם נקבע שתוענק לו קביעות בתוך תקופה מסויימת שכן לעיתים זה נעשה לטובתו במקום פיטורים. כן ראו: דב"ע מט/3-123 בנימין פנקס נ' ישקר בע"מ נהריה, פד"ע כא(1) 343; מז/3-13 דיון מז/13-3 סמנכ"ל אמרכלות, משרד התחבורה נ' יורם פז, פ"ד יט(1) 003.

(2)   לעניין פיטורים בתקופת ניסיון ראו: דב"ע מט 3-123 ‎בנימין פנקס‎ ‎נ' ישקר בע"מ נהריה, פ"ד כא(1) 343; דיון תשן/4-21 ההסתדרות הכללית – מועצת פועלי רחובות נ' תדיראן בע"מ, פד"ע כב(1) 173 – פיטורים בתקופת ניסיון חייבים להיות בתום לב, אולם אמות המידה לאי-התאמה שונות בתקופת הניסיון

(3)   ראו לעניין זה: חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א – 2001.

הערות צו הרחבה

(1)   ראו: ה"ש (1) להערות הסכם קיבוצי.

(2)   ראו: ה"ש (2) להערות הסכם קיבוצי.

(3)   ראו: ה"ש (3) להערות הסכם קיבוצי.

פרק 7 – סדרי עבודה⁽¹⁾

פרק 7 – סדרי עבודה

הערות הסכם קיבוצי

(1)   ההסכם הבסיסי אושר לפי סעיף 5(א) לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א – 1951 בי"פ 4354, ז' בכסלו התשנ"ו, 30.11.1995, עמ' 629.

שעות עבודה רגילות

א.      שעות עבודה רגילות⁽¹⁾

1.      הסכם 99 קובע כדלקמן⁽²⁾:

א.       

1.      העובדים עליהם חל הסכם העבודה הקיבוצי הכללי בענף המוסכים והעובדים 45 שעות עבודה בשבוע יעברו לשבוע עבודה בן 44 שעות ללא הפחתה בשבר וזאת החל מ­ – 1.1.99 שכר השעה יחושב על בסיס של 191 שעות לחודש עבודה.

2.      החל ב­ 1.6.99 יעברו העובדים כאמור לעיל לשבוע עבודה בין 43 שעות ללא הפחתה בשכר. החל מאותו מועד יחושב שכר השעה על בסיס של 186 שעות לחודש עבודה.

2.

ב.       

1.      המעביד יקבע את שעות העבודה וסדרי העבודה בהתאם לצרכי העבודה.

2.      מוסכם כי במקומות עבודה בהם ימשיכו, לפי קביעת המעביד לעבוד 45 שעות עבודה בשבוע יהיו העובדים זכאים לשכר שעות נוספות עבור שעת העבודה שמעל 44 שעות בשבוע או 43  שעות בשבוע בהתאמה.

ג.       הסכם זה מבטל את סעיף א – ­ 1 בפרק 7 להסכם העבודה הקיבוצי הכללי.

2.      יום עבודת בערבי חג יהיה בן 5 שעות ויחושב לפי יום עבורה מלא כמקובל בכל מקום עבודה. שעות עבודה בחול המועד יהיו לפי הסיכום בין המפעל לנציגות העובדים.

א.      שעות עבודה רגילות⁽¹⁾

1.      שבוע עבודה הינו בן 45 שעות שבועיות.

א.      במוסכים, שיעבדו 5 ימים בשבוע, יועסקו העובדים 5 ימים לפי 9 שעות ביום.

ב.      במוסכים, שיעבדו 6 ימים בשבוע, יום עבודה רגיל הוא בן 8 שעות ויום ו' בן 5 שעות.

2.      יום עבודה בערבי חג יהיה בן 5 שעות ויחושב לפי יום עבודה מלא כמקובל בכל מקום עבודה. שעות עבודה בחול המועד יהיו לפי הסיכום בין המעביד לעובדיו.

הערות הסכם קיבוצי

(1)   בהתאם להוראות הסכם המעבר לקיצור שעות העבודה ל – 45 שעות והמעבר לשבוע עבודה בן 5 ימים, שמספרו 7037/88 (להלן: "הסכם המעבר") אשר הורחב בצו הרחבה שפורסם בי"פ 3682, התשמ"ט, עמ' 3714.

שימו לב שלפי הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 2017/7019 אשר נחתם ביום ב' ניסן התשע"ז  (29 במרס 2017) בין נשיאות הארגונים העסקיים ואיגוד לשכות המסחר תל אביב לבין ההסתדרות הכללית החדשה היקף שבוע עבודה במשק יקוצר בשעה אחת, כך ששבוע העבודה יעמוד על 42 שעות, ושכר השעה יחושב על בסיס של 182 שעות לחודש עבודה.
הסכם זה הורחב  בצו ההרחבה החל על כלל העובדים במשק.

מכאן שהחל מחודש 4/18 שבוע העבודה עומד על מעסיקים עליהם חל ההסדר הענפי עומד על 42 שעות בשבוע.

לצו הרחבה הקודם שחל עד אפריל 2018 לחצו כאן.

ראו לעניין זה: עע (ארצי) 60336-05-17‏ ‏ סוכנות נהורה א.ד. בע"מ נ' עמי אמריק שרייבר, 11.4.2019 – הקובע כי צו ההרחבה המקצר את שבוע העבודה על כלל המשק הוא שחל על הצדדים ולא הוראות ההסכם הקיבוצי הקובעות 45 שעות עבודה שבועיות.

(2)   כקבוע בהסכם 99.

סעיף א1 בפרק 7 להסכם הבסיסי קבע:

"שבוע עבודה הינו בן 45 שעות שבועיות.

א.      במוסכים, שיעבדו 5 ימים בשבוע, יועסקו העובדים 5 ימים לפי 9  שעות ביום.

ב.      במוסכים, שיעבדו 6 ימים בשבוע, יום עבודה רגיל הוא בן 8 שעות ביום ו' בן 5 שעות.

הערות צו הרחבה

(1)   ראו לעיל ה"ש (1) בהערות הסכם קיבוצי.

שעות עבודה נוספות

ב.      שעות עבודה נוספות⁽¹⁾

שעות עבודה, שמועסק בהן עובד לפי דרישת המעביד מעבר לשעות העבודה היומיות הרגילות, כאמור לעיל, נחשבות לשעות עבודה נוספות, והן משתלמות בתוספת של 25% מהשכר הכולל עבור השעתיים הראשונות, 50% מהשכר הכולל החל מהשעה הנוספת השלישית ועד חצות. החל מחצות ישלם המוסך לעובד שכר כולל של שתי שעות בעבור כל שעת עבודה.

ב.      שעות עבודה נוספות⁽¹⁾

שעות עבודה, שמועסק בהן עובד לפי דרישת המעביד מעבר לשעות העבודה היומיות הרגילות, כאמור לעיל, נחשבות לשעות עבודה נוספות, וכן משתלמות בתוספת של 25% מהשכר הכולל עבור השעתיים הראשונות, 50% מהשכר הכולל החל מהשעה הנוספת השלישית ועד חצות. החל מחצות ישלם המוסך לעובד שכר כולל של שתי שעות בעבור כל שעת עבודה.    

הערות הסכם קיבוצי

(1)   ראו: הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א – 1951.

הערות צו הרחבה

(1)   ראו לעיל ה"ש (1) להערות הסכם קיבוצי.

ג.       משמרות

במשמרת שניה – יהיו העובדים זכאים לתוספת של 25% על שכרם בעבור כל משמרת כאמור לעיל.

ג.       משמרות

במשמרת שניה – יהיו העובדים זכאים לתוספת של 25% על שכרם בעבור כל משמרת כאמור לעיל.

פרק 8 – תעריפי שכר משולב⁽¹⁾

פרק 8 – תעריפי שכר משולב⁽¹⁾

הערות הסכם קיבוצי

(1)   ראו גם: הוראות חוק שכר מינימום, התשמ"ז – 1987 והתקנות שהותקנו מכוחו.

הערות צו הרחבה

(1)   ראו לעיל ה"ש (1) להערות הסכם קיבוצי.

תעריפי השכר

א.      להלן תעריפי השכר המשולב לעובדי מוסכים בכל המקצועות השונים במוסך החל מ – 1.9.1993^:(1)

בהסכם 96 ⁽²⁾ נקבע כדלקמן:

הצדדים מודיעים נזה על עדכון טבלת השכר לעובדי המוסכים בכל מקצועות המוסך החל מ – 1.4.96.

להלן טבלה מעודכנת:

המעבר מדרגה לדרגה יהיה בפרק זמן מינימלי של שנה לפחות.

 הערה: על הסעיפים הנ"ל יתווספו תוספות שכר ותוספות יוקר החל ב-1 באוקטובר 1993.

הערות הסכם קיבוצי

(1)   לתעריפי השכר מ – 1.9.1993 הקבועים בהסכם הבסיסי – לחצו כאן.

(2)   לתעריפי השכר מ – 20.6.1996 הקבועים בהסכם 96 – לחצו כאן.

עבודת חוץ

ב.      עבודת חוץ

עובד הנשלח לעבוד מחוץ למוסך ו/או מחוץ לעיר יוחזרו לו הוצאות הנסיעה והלינה הכל לפי הענין.

סכומי האשל הם, החל באחד באוגוסט 1993, כדלקמן  .וכפי שיעודכן מעת לעת:

סכומי האש"ל הנ"ל נקבעו על סמך מדד מחירי ארוחות במסעדות ובבתי קפה של חודש 6/93 שהגיע ל – 212.5 נקודות (לפי בסיס של שנת 1987­).

ב.      עבודת חוץ

עובד הנשלח לעבוד מחוץ למוסך ו/או מחוץ לעיר יוחזרו לו הוצאות הנסיעה והלינה, הכל לפי הענין.

סכומי האש"ל הם כדלקמן וכפי שיעודכן מעת לעת:

סכומי האש"ל הנ"ל נקבעו על סמך מדד מחירי ארוחות במסעדות ובבתי קפה של חודש יוני 1993 שהגיע ל-212.5 נקודות (לפי בסיס של שנת 1987).

תוספת ותק

ג.       תוספת ותק

לאחר שנת עבודה במוסך יקבל עובד ותק בשיעור 1% משכרו החודשי לכל שנת ותק עד 30 שנה, אשר ימנו החל מיום חתימת הסכם זה.

ג.       תוספת ותק

לאחר שנת עבודה במוסך יקבל עובד תוספת ותק בשיעור של 1% משכרו החודשי לכל שנת ותק עד 30 שנה.

• בעניין עיסה סדר¹ נקבע שלפי ההסכם הענפי בענף המוסכים יש לחשב תוספת הוותק משכר היסוד המשולב התעריפי הנקוב בהסכם ולא מהשכר האישי המשולם לו בפועל.
• כן נקבע שתוספת הותק לפי ההסכם קיבוצי הענפי תשולם רק אם שכר המינימום יחד עם תוספת הוותק עולים על השכר האישי שסוכם עם העובד ויש  לעשות השוואה של נושא  מול נושא.

תוספת יוקר

ד.      תוספת יוקר

תוספות היוקר המשתלמות עפ"י ההסכם הקיבוצי הכללי בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י, ישולמו לעובדים במוסכים.

ד.      תוספת יוקר

תוספות היוקר המשתלמות עפ"י ההסכם הקיבוצי הכללי בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י, ישולמו לעובדים במוסכים.

ה.      אופן התשלום

1.      התשלום לעובדים יהיה אחת לשבוע, אחת לשבועיים או אחת לחודש, בימים קבועים, ובהתאם לנהוג במוסך ובמסגרת החוק.⁽¹⁾

2.      הנהלת המוסך רשאית לשלם את שכר העבודה ע"י שיק או עי" זיכוי חשבונו האישי של כל אחד מהעובדים בבנק, כפי שייקבע בהסכמה בין ההנהלה לועד העובדים. עובד שיודיע בכתב בי רצונו ששכרו לא ישולם לו ע"י זיכוי חשבונו בבנק כנ"ל, יקבל את השכר באמצעות שיק על שמו. הנהלת המוסך תמציא לעובד פרוט חשבון שכרו שהועבר לזכותו בבנק, בתלוש שכר מפורט לפחות אחת לחודש.

ה.      אופן התשלום

1.      התשלום לעובדים יהיה אחת לשבוע, אחת לשבועיים או אחת לחודש, בימים קבועים, ובהתאם לנהוג במוסך ובמסגרת החוק.⁽¹⁾

2.      המעביד רשאי לשלם את שכר העבודה על ידי שיק או על ידי זיכוי חשבונו האישי של כל אחד מהעובדים, כפי שייקבע בהסכם בין המעביד לעובדים. עובד שיודיע בכתב כי רצונו ששכרו לא ישולם לו על ידי זיכוי חשבונות בבנק כנ"ל, יקבל את השכר באמצעות שיק על שמו, המעביד ימציא לעובד פירוט חשבון שכרו שהועבר לזכותו בבנק, בתלוש שכר מפורט לפחות אחת לחודש.

הערות הסכם קיבוצי

(1)   ראו הוראות: חוק הגנת השכר, התשי"ח – 1958.

הערות צו הרחבה

(1)   ראו לעיל ה"ש (1) להערות הסכם קיבוצי.

פרק 9 – ביטוח מחלה

פרק 9 – ביטוח מחלה

ביטוח מחלה

בכדי להבטיח את התשלום לעובדים במקרה מחלה תשלם ההנהלה ל"מבטחים" 2.5% משכר העבודה הכולל של העובד מיום חתימת הסכם זה.⁽¹⁾

בכדי להבטיח את התשלום לעובדים במקרה מחלה ישלם המעביד ל"מבטחים" 2.5% משכר העבודה הכולל של העובד.⁽¹⁾

הערות הסכם קיבוצי

(1)   ראו: דב"ע נב/3-40 רחל פדידה נ' סטיב וייז, כה(1) 087 – שם נפסק כי גם כאשר תקנון דמי המחלה לא הוצג בבית הדין, יש להתייחס אליו כאל "ידיעת דיינים".

הערות צו הרחבה

(1)   ראו לעיל ה"ש (1) להערות הסכם קיבוצי.

פרק 10 – דמי חגים

פרק 10 – דמי חגים

כל עובד שעבד לפחות שלושה חודשים, יקבל תשלום מלא עבור 10 ימי חג.

יום נוסף על פי בחירת העובד.

התשלום בעבור ימי החג ישולם גם אם החג חל בשבת.

כל עובד שעבד לפחות שלושה חודשים, יקבל תשלום מלא עבור 10 ימי חג:

יום נוסף על פי בחירת העובד.

התשלום עבור ימי החג ישולם גם אם החג חל בשבת.

פרק 11 – חופשה שנתית⁽¹⁾

פרק 11 – חופשה שנתית⁽¹⁾

הערות הסכם קיבוצי

(1)   ראו לעניין זה הוראות חוק חופשה שנתית בנוסחן הנוכחי.

הערות צו הרחבה

(1)   ראו לעיל ה"ש (1) להערות הסכם קיבוצי.

חופשה שנתית

א.      עובד זמני אשר עבד במוסך עד 75 ימים ופוטר או עזב את העבודה מרצונו תשולם לו תוך 9 ימים מיום גמר עבודתו תמורת חופשה שנתית בשיעור של יום עבודה עבור כל חודש שעבר.

ב.      עובר הממשיך לעבוד במוסך למעלה מ­75 יום ועד שנה, יהא זכאי לחופשה שנתית בהתאם לחוק חופשה שנתית, התשי"א – 1951   (להלן: "החוק").

ג.       עובד העובד במוסך שנה ומעלה יהא זכאי לתופשה שנתית כמפורט להלן:

ד.      עובדים המקבלים פרמיות בנוסף לשכרם הקבוע, יהיה שכרם הרגיל לצורך חישוב דמי חופשה כולל הפרמיות המשתלמות להם עבור יום עבודה רגיל, ובלבד שפרמיה כנ"ל העולה על 30% של השכר הקבוע לא תובא במנין. פרמיות המשתלמות ליום עבודה רגיל פירושן, הפרמיה הממוצעת שקיבל עובד ב-­90 הימים שלפני צאתו לחופשה תוך יום עבודה רגיל (ז"א ללא שעות נוספות).

ה.      נוער עד גיל 18, יקבל חופשה שנתית בתשלום בהתאם לחוק עבודת הנוער ולחוק חופשה שנתית (18 ימים בשנה, כולל שבתות).

ו.        הנהלת המוסך היא הקובעת את מועד חופשתו של העובד בהתאם לצרכי המוסך ובתאום עם העובד.

ז.       יש לדאוג שהחופשה תהיה רצופה ולא לשיעורים פרט למקרה של הסכם מיוחד בין הצדדים. ובהתאם לחוק (7 ימים רצופים לפחות).

ח.      עובדים בעלי זכות לחופשה, שמסיבות מחלה לא יובלו לקבלה בתקופת החופשה, במוסכים בהם החופשה היא כללית, רשאים לקבלה אחרי שובם לעבודה.

ט.      חלה עובד בתקופת חופשתו השנתית, תשולם לו מכסת החופשה המגיעה לו לאחר החלמתו; בחקרה כנ"ל על העובד להודיע על כך להנהלת העבודה על מחלתו ביום הראשון למחלתו.

י.        עובדים בעלי זכות חופשה, המפוטרים לפני שקיבלו את החופשה המגיעה להם רשאים לקבל פדיון חופשה על חשבון המוסך בעת הפיטורים, עבור כל הימים שהצטברו לזכותם במהלך תקופת עבודתם במוסך.

יא.    חישוב מכסת החופשה דלעיל הוא לשנת עבודה, ובאופן יחסי לחלקי שנה שמעל לשנת עבודה במוסך, בהתאם לאמור בחוק חופשה שנתית.

א.      עובד זמני אשר עבד במוסך עד 75 ימים ופוטר או עזב את העבודה מרצונו תשולם לו תוך 9 ימים מיום גמר עבודתו, תמורת חופשה שנתית בשיעור של יום עבודה עבור כל חודש שעבד.

ב.      עובד הממשיך לעבוד במוסך למעלה מ-75 יום ועד שנה, יהא זכאי לחופשה שנתית בהתאם לחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951 (להלן – החוק).

ג.       עובד העובד במוסך שנה ומעלה יהא זכאי לחופשה שנתית כמפורט להלן:

ד.      עובדים המקבלים פרמיות בנוסף לשכרם הקבוע, יהיה שכרם הרגיל לצורך חישוב דמי חופשה כולל הפרמיות המשתלמות להם עבור יום עבודה רגיל, ובלבד שפרמיה כנ"ל העולה על 30% של השכר הקבוע לא תובא במנין. פרמיות המשתלמות ליום עבודה רגיל פירושן, הפרמיה הממוצעת שקיבל עובד ב-90 הימים שלפני צאתו לחופשה תוך יום עבודה רגיל (ז"א ללא שעות נוספות).

ה.      נוער עד גיל 18, יקבל חופשה שנתית בתשלום בהתאם לחוק עבודת הנוער ולחוק חופשה שנתית (18 ימים בשנה, כולל שבתות).

ו.        המעביד הוא הקובע את מועד חופשתו של העובד בהתאם לצרכי המוסך ובתיאום עם העובד.

ז.       יש לדאוג שהחופשה תהיה רצופה ולא לשיעורים פרט למקרה של הסכם מיוחד בין הצדדים ובהתאם לחוק (7 ימים רצופים לפחות).

ח.      עובדים בעלי זכות לחופשה, שמסיבות מחלה לא יוכלו לקבלה בתקופת החופשה, במוסכים בהם החופשה היא כללית, רשאים לקבלה אחרי שובם לעבודה.

ט.      חלה עובד בתקופת חופשתו השנתית, תנתן לו מכסת החופשה המגיעה לו לאחר החלמתו; במקרה כנ"ל על העובד להודיע למעביד על מחלתו ביום הראשון למחלתו.

י.        עובדים בעלי זכות חופשה, המפוטרים לפני שקיבלו את החופשה המגיעה להם רשאים לקבל פדיון חופשה על חשבון המוסך בעת הפיטורים, עבור כל הימים שהצטברו לזכותם במהלך תקופת עבודתם במוסך.

יא.    חישוב מכסת החופשה דלעיל הוא לשנת עבודה, ובאופן יחסי לחלקי שנה שמעל לשנת עבודה במוסך, בהתאם לאמור בחוק חופשה שנתית.

פרק 12 – תשלום דמי הבראה

פרק 12 – תשלום דמי הבראה

העובדים זכאים לתשלום דמי הבראה בשיעורים המפורטים להלן:

מחיר יום ההבראה יהיה בהתאם לקבוע בהסכם שבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין האגף לאיגוד מקצועי וכפי שיהיה מעת לעת.

 תשלום ימי ההבראה יהיה סמוך, ככל האפשר, למועד תשלום המשכורת שבה משולמים דמי החופשה השנתית, באחד מחודשי הקיץ (יוני, יולי, אוגוסט, ספטמבר).

עובד, שפוטר או התפטר לאחר יותר משנה לעבודתו, יקבל דמי הבראה יחסיים גם עבור חלקי השנה.

העובדים זכאים לתשלום דמי הבראה בשיעורים המפורטים להלן:

מחיר יום ההבראה יהיה בהתאם לקבוע בהסכם שבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין האגף לאיגוד מקצועי וכפי שיהיה מעת לעת.

תשלום ימי ההבראה יהיה סמוך, ככל האפשר, למועד תשלום המשכורת שבה משולמים דמי חופשה השנתית, באחד מחודשי הקיץ (יוני, יולי, אוגוסט, ספטמבר).

עובד שפוטר או התפטר לאחר יותר משנה לעבודתו, יקבל דמי הבראה יחסיים גם עבור חלקי השנה.

פרק 13 – הוצאות נסיעה

פרק 13 – הוצאות נסיעה

הוצאות נסיעה

עובדים הנוסעים מביתם למקום העבודה ובחזרה יהיו זכאים להחזר הוצאות הנסיעה בפועל בתחבורה ציבורית בהתאם להסכם קיבוצי כללי שנחתם בין האגף  לאיגוד מקצועי ולשבת התיאום מיום 12.8.87 וכפי שיהיה מעת לעת (הסכם  קיבוצי זה מצורף להסכם זה ותהווה חלק בלחי נפרד ממנו). ההסכם הקיבוצי המעדכן מחירי הנסיעה בתחבורה הציבורית מיום 5.9.93­ נקבע החזר בגין הנסיעות לעבודה בסך 10.40 ש"ח ליום, נכון ליום חתימת הסכם זה.

עובדים הנוסעים מביתם למקום העבודה ובחזרה יהיו זכאים להחזר הוצאות הנסיעה בפועל בתחבורה ציבורית בהתאם להסכם קיבוצי כללי שנחתם בין האגף לאיגוד מקצועי ולשכת התיאום מיום 12.8.1987, וכפי שיהיה מעת לעת.

הערות הסכם קיבוצי

(1)   ראו: ההסכמים הקיבוציים וצווי ההרחבה בנושא.

פרק 14 – בטיחות בעבודה

פרק 14 – בטיחות בעבודה

בטיחות בעבודה

על המעסיקים והעובדים לנקוט בכל האמצעים שברשותם כדי למנוע תאונות בעבודה, בהתאם לדרישות החוק למניעת תאונות עבודה.⁽¹⁾

על המעסיקים והעובדים לנקוט בכל האמצעים שברשותם כדי למנוע תאונות בעבודה, בהתאם לדרישות החוק למניעת תאונות עבודה.⁽¹⁾

הערות הסכם קיבוצי

(1)   ראו: פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תש"ל – 1970 והתקנות שהותקנו מכוחה.

הערות צו הרחבה

(1)   ראו: פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תש"ל – 1970 והתקנות שהותקנו מכוחה.

פרק 15 – בגדי עבודה

פרק 15 – בגדי עבודה

א.      עובדים לאחר 6 חודשי עבורה במוסך יקבלו 2 חליפות עבודה ו­1 זוג נעלי עבודה פעם אחת בשנה על חשבון המוסך.

ב.      בגדי מגן וכדומה ינתנו לעובדים בעבודות שייקבעו על­ ידי החוסך לבטיחות וגהות.

א.      עובדים לאחר 6 חודשי עבודה במוסך יקבלו 2 חליפות עבודה ו-1 זוג נעלי עבודה פעם אחת בשנה על חשבון המוסך.

ב.      בגדי מגן וכדומה ינתנו לעובדים בעבודות שייקבעו על-ידי המוסד לבטיחות וגהות.

פרק 16 – חופשת לידה

פרק 16 – חופשת לידה

חופשת לידה

א.      חופשת לידה

1.      כל עובדת זכאית לחופשת לידה בהתאם לחוק⁽¹⁾.

2.      זכותה של העובדת להאריך חופשת הלידה בהתאם לחוק בלי שתאבד זכויותיה ותפקידה במוסך.

א.      חופשה לידה

1.      כל עובדת זכאית לחופשת לידה בהתאם לחוק.⁽¹⁾

2.       זכותה של העובדת להאריך את חופשת הלידה בהתאם לחוק בלי שתאבד זכויותיה ותפקידה במוסך.

הערות הסכם קיבוצי

(1)   ראו: חוק עבודת נשים, התשי"ד – 1954.

הערות צו הרחבה

(1)   ראו  לעיל ה"ש (1) להערות הסכם קיבוצי.

ימי שמחה

ב.      ימי שמחה

עובד קבוע שמתחתן יקבל חופשה מיוחדת בת 2 ימים: עובד כנ"ל שנולד לו בן/בת שבנו/בתו מתחתן/נת יקבל חופשה מיוחדת בת 1 יום. עבור ימי חופשה מיוחדת כנ"ל יהיה העובר זכאי לתשלום שכרו המשולב הרגיל.

ב.      ימי שמחה

עובד קבוע שמתחתן יקבל חופשה מיוחדת בת 2 ימים; עובד כנ"ל שנולד לו בן/בת או שבנו/בתו מתחתן/נת יקבל חופשה מיוחדת בת 1 יום. עבור ימי חופשה מיוחדת כנ"ל יהיה העובד זכאי לתשלום שכרו המשולב הרגיל.

ימי אבל

ג.       ימי אבל

עובד המקיים חובת אבלות מטעמי דת או נוהג ­ "שבעה" ואינו עובד באותם ימים (במות הורים, בן ­זוג, אחים ואחיות וילדים) יהיה זכאי לתשלום שכרו ובעבור ימי העבודה בפועל שנעדר בהם מהמפעל.

ג.       ימי אבל

עובד המקיים חובת אבלות מטעמי דת או נוהג – "שבעה" ואינו עובד באותם ימים (במות הורים, בן-זוג, אחים ואחיות וילדים) יהיה זכאי לתשלום שכרו ועבור ימי העבודה בפועל שנעדר בהם מהמפעל.

פרק 17 – קרן פנסיה

פרק 17 – קרן פנסיה

הערות הסכם קיבוצי

(1)   בהסכם מיום 6.2.89 (מספרו 7019/89) נקבע כי יוגדלו שיעורי ההפרשות לפנסיית יסוד ב – 1.5%, וכי ההפרשה החל מ – 1.1.1989 תהיה 6% – מעסיק (במקום 5% עד כה) ו – 5.5% – עובד (במקום 5% עד כה). ההוראה הורחבה בצו הרחבה בדבר הגדלת פנסיית יסוד, י"פ 3672, התשמ"ט, עמ' 3411.

ביחסי הצדדים חלה הוראת הפסקה השנייה לסעיף 5(א) לצו ההרחבה לפנסיית חובה משנת 2011, הקובעת, כי ככל ששיעורי ההפרשות לתגמולים (חלק העובד וחלק המעביד) בהסדר פנסיה אחר נמוכים מהשיעורים הקבועים בטבלה (בסעיף 6ד' לצו ההרחבה לפנסיית חובה), תעשה ההגדלה של שיעורים אלה, בהתאם לשיעורים ולמועדים המפורטים בטבלה. כלומר – כל הסדר פנסיה בישראל אינו יכול להעניק שיעורי פנסיה פחות טובים מאלו הקבועים בצו ההרחבה לפנסיית חובה. נוסיף, כי סעיף 3 לצו ההרחבה  פנסיית חובה בדבר הגדלת ההפרשות לביטוח פנסיוני במשק  משנת 2016 החל על ככל העובדים במשק (ר' מבוא לצו)  קובע כדלקמן: "החל מיום התחילה, כעל עובד יבוטח בגין שכרו הקובע, בשיעורים שלא יפחתו מהשיעורים המפורטים להלן. תשלום המעסיק לרכיב תגמולים:     

החל מיום 1.7.16 – יוגדל דמי התגמולים ל- 6.25%.החל מיום 1.1.17 – יוגדלו דמי התגמולים ל- 6.5%." מהאמור לעיל עולה, כי החל מיום 1.1.17 כל העובדים במשק זכאים לפנסיה שלא תפחת מהשיעורים הקבועים בצו  כאמור (6.5%  תגמולי מעסיק).

שיעור ההפקדות לפיצויים בהתאם לצו הרחבה הכללי לפנסיה עומד על 6%.

בהתאם להוראות תקנה 20 לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד – 1964 מעסיק מחוייב לשלם לקופת גמל במזומנים בלבד ולא יאוחר מחמישה עשר יום מיום תשלום המשכורת לעובד.

ראו סעיף 19א לחוק הגנת השכר, התשכ"ח – 1958 לעניין פיצויי הלנה.

כן ראו לעניין מהות התשלום לקופת גמל: דיון תשן/3-66 שקריאת נאצר נ' צבי רחמים , פד"ע כב(1) 013.

(2)   ראו נספח מס' 1 להסכם הקיבוצי – זכרון דברים.

הערות צו הרחבה

ראו לעיל ה"ש (1) להסכם הקיבוצי.

קרן פנסיה

א.      הנהלות המוסכים יבטחו את עובדיהם בקרן פנסיה יסוד או בקרן פנסיה מקיפה של מבטחים לפי בחירתם.

ב.      הנהלות המוסכים אשר יחליטו לבטח את עובדיהם בקרן פנסית יסוד, ישלחו למבטחים דמי גמולים בשעור הקבוע בתקנון שהינו 11.5% משכרם המלא של העובדים עבור 8 שעות עבודה, מזה ישלם המעביד6% וינכה מהעובד5-5%.

ג.       הנהלות המוסכים שיחליטו לבטח את עובדיהם בפנסיה מקיפה, ישלחו ל"מבטחים" דמי גמולים בשעור של 17.5% משכרם המלא של העובדים עבור  8 שעות עבודה, מזה ישלם המעביד 12% וינכה מהעובד 5.5%.

ד.      מוסכם במפורש בין הצדדים, כי הנהלות המוסכים שעשו או יעשו עד 31.5.94 ביטוח אלטרנטיבי או קופות תגמולים ­ יבוא הדבר במקום חובת בטוח בקרן פנסית יסוד, או קרן פנסיה מקיפה הכל לפי הענין בתנאי שהעובד יחתום על כתב ויתור על פי הנוסח המצו"ב, (נספח 2.( ⁽¹⁾

ה.      תשלום הנהלת המוסך לקרן פנסיה מקיפה בשיעור 6% משכר עבודה חודשי, יבואו במקום חובת תשלום פיצויי פיטורים בשיעור 72% לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים התשכ"ג – 1963.

ו.        הנהלת המוסך אשר תבחר לבטח את עובדיה בקרן פנסיה מקיפה, תוכל להפקיד השלמת פיצויים בקרן פיצויים של מבטחים או בל קופת גמל אחרת בשיעור 2 ושליש אחוז משכרו החודשי, תשלום הנהלת המוסך לקרן פיצויים כאמור, תבוא במקום חובת תשלום פיצויי פיטורים בשיעור 28% לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים התשכ"ג – 1963.

ז.       הנהלות המוסכים אשר חל עליהם הסכם הצטרפות לקרן פנסיה יסוד או מקיפה לפני חתימת הסכם זה, יקבעו זכויות העובדים בהתאם לקבוע בהסכם הפנסיה.

א.      הנהלות המוסכים יבטחו את עובדיהם בקרן פנסיה יסוד או בקרן פנסיה מקיפה של "מבטחים" לפי בחירתם.

ב.      הנהלות המוסכים אשר יחליטו לבטח את עובדיהם בקרן פנסיית יסוד, ישלמו ל"מבטחים" דמי גמולים בשעור הקבוע בתקנון שהינו 11.5% משכרם המלא של העובדים עבור 8 שעות עבודה, מזה ישלם המעביד 6% וינכה מהעובד 5.5%.

ג.       הנהלות המוסכים שיחליטו לבטח את עובדיהם בפנסיה מקיפה, ישלמו ל"מבטחים" דמי גמולים בשעור של 17.5% משכרם המלא של העובדים עבור 8 שעות עבודה. מזה ישלם המעביד 12% וינכה מהעובד 5.5%.

ד.      הנהלות המוסכים שעשו או יעשו ביטוח אלטרנטיבי או קופות תגמולים – יבוא הדבר במקום חובת בטוח בקרן פנסית יסוד, או קרן פנסיה מקיפה, הכל לפי הענין, בתנאי שהעובד יחתום על כתב ויתור על פי הנוסח המצורף בזה (נספח 1).⁽¹⁾

ה.      תשלום הנהלת המוסך לקרן פנסיה מקיפה בשיעור 6% משכר עבודה חודשי, יבואו במקום חובת תשלום פיצויי פיטורים בשיעור 72%, לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים התשכ"ג – 1963.

ו.        הנהלת המוסך אשר תבחר לבטח את עובדיה בקרן פנסיה מקיפה, תוכל להפקיד השלמת פיצויים בקרן פיצויים של "מבטחים" או כל קופת גמל אחרת בשיעור 2 ושלוש אחוז משכרו החודשי. תשלום הנהלת המוסך לקרן פיצויים כאמור, תבוא במקום חובת תשלום פיצויי פיטורים בשיעור 28%, לפי  סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים התשכ"ג – 1963.

ז.       הנהלות המוסכים אשר חל עליהם הסכם הצטרפות לקרן פנסית יסוד או מקיפה לפני חתימת הסכם זה, יקבעו זכויות העובדים בהתאם לקבוע בהסכם הפנסיה.

הערות הסכם קיבוצי

(1)   לעניין זה: ראו בעע 41741-12-16‏ ‏ אליהו דאדון נ' ולדימיר פופוביץ‏, 5.8.2019. נפסק, כי כתב הוויתור מופנה כלפי "מבטחים", קרן פנסיה וותיקה, אך בפרק הזמן שחלף בין מועד חתימת ההסכם הקיבוצי למועד הוצאת צו ההרחבה, נחסמו קרנות הפנסיה הגרעוניות, ובהן קרן הפנסיה המקיפה וקרן פנסיית היסוד המנוהלות על ידי מבטחים הוותיקה למצטרפים חדשים והוקמו קרנות פנסיה חדשות הפועלות במתכונת שונה. ביה"ד הארצי פסק כי חקיקת סעיף 20 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, ייתרה את הדיון בסוגיה כיצד על המעסיק לבצע בקירוב הוראת צו הרחבה המפנה לקרן פנסיה שנחסמה למצטרפים חדשים, וכי לפי הפסיקה, עוגן חופש הבחירה המלא שניתן לעובד לקביעת סוג המוצר הפנסיוני המועדף עליו לפי סעיף 20(א) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, הגובר על כוחו הכופה של הסכם קיבוצי או צו הרחבה, ולפיכך ניתן תוקף משפטי לבחירת העובד לבצע את הביטוח הפנסיוני במסגרת של ביטוח מנהלים, להבדיל מקרן פנסיה מקיפה.

הערות צו הרחבה

(1)   ראו לעיל ה"ש (1) בהערות הסכם קיבוצי.

פרק 18 – פיטורים רגילים

פרק 18 – פיטורים רגילים

פיטורים רגילים

א.      יש למנוע שרירות לב ביחס לפיטורי עובדים.

ב.      פיטורים רגילים של עובדים לאחר תקופת הנסיון, אפשריים מסיבה מספקת ועל פי תקנון העבודה ובהודעה מוקדמת של 6 ימי עבודה לעובדים אשר עובדים עד מחצית השנה ויום נוסף לכל חודש מעל לחצי שנה, עד למקסימום של 12 ימי עבודה.⁽¹⁾

ג.       על אף האמור לעיל רשאית הנהלת המוסך להפסיק עבודתו של עובד מפוטר עם מתן ההודעה המוקדמת ובלבד שישולמו לו דמי ההודעה המוקדמת בהתאם למספר הימים הנקובים בסעיף משנה ב' דלעיל.

א.      יש למנוע שרירות לב ביחס לפיטורי עובדים.

ב.      פיטורים רגילים של עובדים לאחר תקופת הנסיון, אפשריים מסיבה מספקת ובהודעה מוקדמת של 6 ימי עבודה לעובדים אשר עובדים עד מחצית השנה ויום נוסף לכל חודש מעל לחצי שנה, עד למכסימום של 12 ימי עבודה.⁽¹⁾

ג.       על אף האמור לעיל רשאי המעביד להפסיק עבודתו של עובד מפוטר עם מתן ההודעה המוקדמת ובלבד שישולמו לו דמי ההודעה המוקדמת בהתאם למספר הימים הנקובים בסעיף משנה ב' דלעיל.

הערות הסכם קיבוצי

(1)   ראו: חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א – 2001.

הערות צו הרחבה

(1)   ראו: חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א – 2001.

פרק 19 – פיטורים מחמת צמצום בעבודה

פרק 19 – פיטורים מחמת צמצום בעבודה

פיטורים מחמת צמצום בעבודה

א.      עובר שפוטר או עזב את המוסך מפאת צימצום בעבודה זכאי לקבל תעודה מתאימה בדבר תקופת עבודתו במוסך.⁽¹⁾.

ב.      עובדים שפוטרו מפאת צימצום בעבורה, שמורה להם הזכות לחזור לעבודה בחוסך, במקרה של צורך בעובדים נוספים בזכויות מלאות, תוך 6 חודשים מיום הפיטורים. במקרה זה רשאי בעל המוסך לתבוע מאת העובד להחזיר כספי הפיצויים שקיבל בתנאים כפי שיוסכם ביניהם.

ג.       חלו חילופי בעלים בחוסך יהיה בעל המוסך היוצא חייב בכל תשלומי הפיצויים ותשלומים אחרים בגין כל תקופת העבודה של כל עובר במקום העבודה.

א.      עובד שפוטר או עזב את המוסך מפאת צמצום בעבודה זכאי לקבל תעודה מתאימה בדבר תקופת עבודתו במוסך.⁽¹⁾

ב.      עובדים שפוטרו מפאת צמצום בעבודה, שמורה להם הזכות לחזור לעבודה במוסך, במקרה של צורך בעובדים נוספים בזכויות מלאות, תוך 6 חודשים מיום הפיטורים.

ג.       חלו חילופי בעלים במוסך יהיה בעל המוסך היוצא חייב בכל תשלומי הפיצויים ותשלומים אחרים בגין כל תקופת העבודה של כל עובד במקום העבודה.

הערות הסכם קיבוצי

(1)   לעניין פיטורי צמצום ראו: דב"ע מז/4-25 ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י – מדינת ישראל , פד"ע יט(1) ; תשן/4-3 152; תשן/4-3 אלישרא מערכות אלקטרוניות בע"מ – ועד עובדי חטיבת מערכות אלישרא, מערכות אלקטרוניות בע"מ , פד"ע כא(1) 162.

הערות צו הרחבה

(1)   לעניין פיטורי צמצום ראו: דב"ע מז/4-25 ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י – מדינת ישראל , פד"ע יט(1) ; תשן/4-3 152; תשן/4-3 אלישרא מערכות אלקטרוניות בע"מ – ועד עובדי חטיבת מערכות אלישרא, מערכות אלקטרוניות בע"מ , פד"ע כא(1) 162.

פרק 20 – פיטורים על פי תקנון העבודה

פרק 20 – פיטורים על פי תקנון העבודה – לא הורחב

פיטורים על פי תקנון העבודה

פיטורים בו במקום ובלי הודעה מוקדמת יכולים לצאת לפועל באותה המקרים המפורטים בתקנון העבודה המצורף להסכם זה המהווה חלק בלתי נפרד ממנו.

פרק 21 – מקרים מיוחדים

פרק 21 – מקרים מיוחדים – לא הורחב

מקרים מיוחדים

עובד קבוע אשר למרות רצונו איננו יכול ואיננו מסוגל להמשיך בעבודתו הרגילה, ייעשה מאמץ ונסיון לסדרו בעבודה אחרת או במחלקה. במקרה ולא ימצא פתרון כנ"ל או אחר מוסכם על הצדדים, תועבר השאלה והתביעות ההדדיות לועדה הפריטטית אשר תוציא מסקנותיה.

פרק 22 – פיצויי פיטורים

פרק 22 – פיצויי פיטורים

פיצויי פיטורים

שיעור פיצויי הפיטורים יהא בהתאם להוראות הסכם זה ולחוק פיצויי פיטורים על תקנותיו.

שיעור פיצויי הפיטורים יהא בהתאם להוראות הסכם זה ולחוק פיצויי פיטורים על תקנותיו.

פרק 22א – התפטרות מהעבודה

פרק 22א – התפטרות מהעבודה

א.      עובד שתקופת הנסיון שלו טרם הסתיימה רשאי לעזוב את המפעל באותם תנאי ההודעה המוקדמת שבהם אפשר לפטרו. אחרי תקופת הנסיון רשאי העובד לעשות זאת מסיבה מספקת ובהודעה מוקדמת כנהוג במקרה פיטורים.⁽¹⁾

ב.      במקרה שהעובד עזב את עבודתו ללא סיבה מספקת וללא מתן הודעה מוקדמת, תעכב הנהלת החוסך מגמר חשבונו סכום השווה למספר ימי ההודעה המוקדמת שבהם חייב העובד להודיע למעסיקו וזאת עד לבירור בין ההנהלה ונציגות העובדים או בועדה הפריטטית וכפוף להחלטה.

א.      עובד שתקופת הנסיון שלו טרם הסתיימה רשאי לעזוב את המפעל באותם תנאי ההודעה המוקדמת שבהם אפשר לפטרו. אחרי תקופת הנסיון רשאי העובד לעשות זאת מסיבה מספקת ובהודעה מוקדמת כנהוג במקרה פיטורים.⁽¹⁾

הערות הסכם קיבוצי

(1)   ראו: חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א – 2001.

הערות צו הרחבה

(1)   ראו: חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א – 2001.

פרק 23 – תקנון העבודה

פרק 23 – תקנון העבודה – לא הורחב

תקנון העבודה

תקנון העבודה וכל הנספחים המצורפים להסכם זה מהווים חלק בלתי נפרד ממנו.

פרק 24 – ועד העובדים

פרק 24 – ועד העובדים

ועד העובדים

א.      ועד העובדים או מועצת הפועלים מייצגים את כל העובדים כלפי ההנהלה בכל הענינים הנוגעים להסכם זה, וליחסי העבודה שבמוסך.

ב.      ועד העובדים ייבחר ע"י צבור העובדים במוסך ויאושר ע"י ההסתדרות.

ג.       ועד העובדים אינו רשאי להתערב בענינים טכניים ואדמיניסטרטיביים של המוסך. חלוקת העבודה וסידור העבודה מופקדים בידי ההנהלה.

פרק 25 – הפסקות זמניות בעבודה

פרק 25 – הפסקות זמניות בעבודה

במקרה של הכרח בהפסקה זמנית כעבודה כתוצאה מכח עליון (דהיינו מסיבות שאינן תלויות בהנהלה), ידונו הצדדים בפתרון הבעיה כולל הבעיה הכספית במגמה למצוא הסדר מתקבל על דעת הצדדים המעוניינים. עד 14 יום יהיו ע"ח חופשה שנתית (כח עליון, מלחמה, שטפון, הפסקה חשמל, ימי אבל של בעל החוסך וכו').

במקרה של הכרח בהפסקה זמנית בעבודה כתוצאה מכח עליון (דהיינו מסיבות שאינן תלויות במעביד), ידונו הצדדים בפתרון הבעיה כולל הבעיה הכספית במגמה למצוא הסדר מתקבל על דעת הצדדים המעוניינים. עד 14 יום יהיו על חשבון חופשה שנתית (כוח עליון: מלחמה, שטפון, הפסקת חשמל, ימי אבל של בעל המוסך וכו').

פרק 26 – ניכוי דמי חבר ודמי טיפול ארגוני מקצועי

ניכוי מס אחיד – מס ארגון

ניכוי דמי חבר ודמי טיפול מקצועי ארגוני – בוטל ⁽¹⁾

הערות הסכם קיבוצי

(1)   ביום 9.8.2001 נערך ונחתם הסכם קיבוצי, שמספרו 7021/2003. בהסכם נקבעו הוראות בענין דמי חבר ודמי טיפול מקצועי – ארגוני (הסכם זה החליף הסכם קודם מיום 26.1.1995 שתוקן בהסכם מיום 16.11.1999 ומספרו 7050/99). בי"פ 5193, י"ב בסיוון התשס"ג, 12.6.2003, 2717, פורסם כי ההסכם הוגש לרישום ביום 15.4.2003.

הסכם זה בוטל.

הודעה על ביטול ההסכם הקיבוצי 7021/2003 פורסמה בי"פ 5472, כ"ד בכסלו התשס"ו, 25.12.2005, עמ' 956.

(1)   ראו: חוק הגנת השכר, התשי"ח – 1958 והתקנות שהותקנו מכוחו.

פרק 27 – קרן השתלמות

פרק 26⁽¹⁾ – קרן השתלמות

(1)   בצו ההרחבה נושא קרן ההשתלמות ממוקם בפרק 26.

קרן השתלמות

א.      הנהלות המוסכים יפרישו על חשבונן מידי חודש בחודשו 0.2% משכרם הכולל של העובדים וכן ינכו 0.1% משכר העבודה של העובד לקרן ההשתלמות לעובדי המוסכים שתקום בהנהלה משותפת של הצדדים להסכם.⁽¹⁾

ב.      הגביה של כספי הקרן תיעשה ע"י "מבטחים" והכספים יעברו ללא ניכוי הוצאות לחשבון הקרן בבנק כמוסכם.

ג.       ההנהלה המשותפת של הקרן תעבד תקנון של הקרן וייקבעו דרכי השימוש בכספים שיצטברו למטרות הכשרה מקצועית והשתלמויות שונות. התקנון הנ"ל יהווה חלק בלתי נפרד מהסכם זה.

א.      הנהלות המוסכים יפרישו על חשבונן מידי חודש בחודשו 0.2% משכרם הכולל של העובדים וכן ינכו 0.1% משכר העבודה של העובד לקרן ההשתלמות לעובדי המוסכים.

ב.      הגביה של כספי הקרן תיעשה ע"י "מבטחים" והכספים יעברו ללא ניכוי הוצאות לחשבון הקרן בבנק כמוסכם.

הוראות הסכם קיבוצי

(1)   ראו: זכרון הדברים בדבר הקמת קרן הכשרה והשתלמות מיום 9.7.1989, שמספרו 7040/1989. הודעה על מינוי ועדת מקצוע ארצית למכונאות רכב לפי סעיף 49(א) לחוק שירות התעסוקה פורסמה בי"פ 4112, כ' בסיוון התשנ"ג, 25.5.1993, עמ' 2772.

פרק 28 – שמירת זכויות

שמירת זכויות

הסכם זה בא לקבוע תנאים אחידים במוסכים בארץ ושני הצדדים להסכם זה יעשו כל המאמצים לבצוע הדבר, אולם הסכם זה אינו בא לפגוע בתנאי עבודה מקובלים ונהוגים במוסכים. ברם אם סעיפי הסכם זה חופפים נוהגים הסכמים וצווי הרחבה קיימים בשלמותם או בחלקם, אין לקיים כפילות ביניהם והעובדים ייהנו מן התנאים שלטובתם, בין אם הם מכוח הסכם, מכח נוהג ו/או מכוח צו הרחבה.

פרק 29 – ביצוע הסכם זה

ביצוע הסכם זה

בתקופת תוקפו של הסכם זה לא תבוא ההסתדרות ו/או נציגות העובדים לאיגוד המוסכים בישראל או למוסך המאורגן באיגוד המוסכים, אלא אם נקבע אחרת בהסכם קיבוצי מיוחד בהצעת הסכם אחר או בדרישות אחרות מאלה הכלולים בהסכם זה, וביחס לנושא ההסכם. הוא הדין ביחס להנהלת מוסך כלפי נציגות העובדים או ההסתדרות.⁽¹⁾

הערות הסכם קיבוצי

(1)   ראו: דב"ע נא/4-16 ‎ ‎הדפוס, הכריכה והקרטונז'‏‎ ‎נ' התאחדות התעשיינים בישראל                                                                                                               , פ"ד כג(1) 412 – נפסק כי כשם שארגון מעבידים או מעביד בודד, רשאים לדרוש מארגון עובדים שיפעיל את כוחו וסמכותו כלפי ציבור העובדים, שעה שאלה אינם מקיימים הוראה מהוראות ההסכם, כגון שמירת שקט תעשייתי, כך רשאי ארגון העובדים לדרוש מארגון מעבידים שיפעיל את כוחו וסמכותו כלפי חבריו על מנת שימלאו אחד חובה המוטלת עליהם בהסכם קיבוצי. 

פרק 30 – יישוב חילוקי דעות וועדות פריטטיות

יישוב חילוקי דעות וועדות פריטטיות

א.      בתקופת תוקפו של הסכם זה, יקיימו הצדדים אח הועדות הפריטטיות המשותפות שמתפקידן לטפל, לברר ולתווך בחילוקי הרעות שיתעוררו בין הצדדים, לפני הפעלת סעיף בוררות.⁽¹⁾

ב.      חברי הועדות הפריטטיות יתמנו על ידי הצדדים (או על ידי מי שהוסמך לכך על ידם במפורש.

ג.       המינוי יכול להיעשות דרך כלל או לצורך ענין מסויים.

ד.      החלטות הועדה יכולות להתקבל רק בהסכמת נציגי שני הצדדים בועדה.­ הועדה הפריטטית תתכנס לא יאוחר מ – 72 שעות מאז הועבר אליה הנושא השנוי במחלוקת.

ה.      הצדדים להסכם זה ימנו ועדות פריטטיות אזוריות שיטפלו בבעיות שמתגלעות באיזוריהם וכן ועדה פריטטית ארצית שתטפל בבעיות כלליות ארציות הנובעות מהסכם זה. במירה וועדה פריטטית אזורית לא תגיע לסיכום, יועבר הענין לוועדה פריטטית ארצית.

ו.        לא יושב סכסוך בוערה פריטטית אזורית או ארצית תוך 72 שעות מאז הדיון הראשון יועבר הענין לבוררות לפי דרישת אחד מהצדדים על פי רשימת בוררים מוסכמת שתצורף להסכם.

הערות הסכם קיבוצי

(1)   על זכות העובד לטעון בפני ועדה פריטטית ראו: דב"ע לו/ 3-33 פרץ וינשטיין נ' אל-על נתיבי אויר לישראל, פד"ע ח(1) 044.

כן ראו לעניין סמכות הועדה הפריטטית וקיום החלטותיה:  דב"ע נא/4-8 הסתדרות הכללית נ' המועצה המקומית באר יעקב , פד"ע כב(1) 418 – הרואה עצמו נפגע על-ידי החלטתה רשאי לבקש את ביטולה על-ידי פניה לערכאה השיפוטית המוסמכת, אך אינו יכול לעשות דין לעצמו ולא לקיימה.

בעניין דב"ע נב/3-26 שרה גרנות – מדינת ישראל – משרד החינוך, 21.9.92 – נפסק, כי  עובד שפיטוריו נדונו בועדה פריטטית, רשאי להשמיע את עמדתו אך לא זכאי להזמין עדים ולחקרם.

פרק 31 – בוררות

בוררות

א.      חילוקי דעות כל שהם שיתעוררו בין הצדדים במשך תקופת הסכם זה, אם שימשו נושא לדיון בוערה הפריטטית ולא יושבו תוך 72 שעות כנ"ל, או באותם מקרים שהועדה הפריטטית הארצית בהתאם להסכם זה לא הופעלה ­ יימסרו להכרעת ועדת בוררים, ועליה לחת פסק דינה תוך שבועיים.

ב.      ועדת הבוררים תהא בת שלושה חברים, אחד שיתמנה על ידי כל צד וכן בורר שלישי מכריע, שיתמנה, באין הסכמת הצדדים לגבי שמו, על ידי הועדה הפריטטית, ובאין הסכמה על ידה, בהגרלה מתוך רשימת הבוררים המוסכמת המצורפת להסכם זה ומהווה חלק בלתי נפרד ממנו.

ג.       סעיף זה מהווה שטר בוררין בין הצדדים ואין, איפוא, צורך לחתום על שטר בוררין.

ד.      הבוררים לא יהיו קשורים בתקנות הדיון, אבל יהיו קשורים בדיני הראיות ובהוראות החוק המטריאלי.

ה.      הבוררים יהיו רשאים לדון שלא בנוכחות אחד הצדדים לבוררות, במקרה שנשלחה לצד זה הודעה מוקדמת של 5 מים מראש בדואר רשום בדבר ישיבת הבוררות והצד לא הופיע לישיבה.

ו.         הבוררים יהיו רשאים להוציא החלטות ביניים ו/או פסקי דין חלקיים.

ז.       הבוררים יהיו רשאים להמשיך בדיון ואף להוציא החלטות כלשהן, זמניות או סופיות, אף בהיעדר אחד הבוררים, בתנאי שאותו בורר הוזמן במכתב רשום 5 ימים מראש ולא הופיע לשתי ישיבות רצופות, או לא נתן סיבה סבירה לאי הופעתו, ובתנאי שבין שני הבוררים הנותרים שימשיכו בדיון יהיה הבורר השלישי החלטות 2 הבוררים הנותרים תיחשבנה לכל דבר כהחלטות הבוררים כולם.

ח.       נתמנתה ועדת בוררות בהתאם להסכם זה­ לא תישמע כל טענה נגר חוקיות מינויה. וכל פגם במינויה או בדיוניה של הועדה הפריטטית שקדמו לפעולת ועדה הבוררות, לא ישמשו עילה לפסילת החלטה כלשהי או פסק בוררין. הצדדים לסכסוך מתחייבים להוציא לפועל את החלטות הבוררים ללא כל ערעור.

ט.      שכר טרחתו של בורר יחיד או יו"ר ועדת בוררים ישולם שווה בשווה על ידי שני הצדדים לסכסוך. יחד חברי ועדת הבוררים לא יקבלו שכר טירחה.

הערות הסכם קיבוצי

ראו: דב"ע לט/3-115 חב' ששת הכוכבים בע"מ – שבתאי פישלר , פד"ע יא(1) 169 – לעניין סעיף בוררות בהסכם קיבוצי התופס במישור האובליגטורי להבדיל מן הנורמטיבי.

פרק 32 – צו הרחבה

צו הרחבה

הצדדים להסכם זה ירשמו ההסכם לפי חוק הסכמים קיבוציים ויבקשו במשותף משר העבודה להרחיב את הוראות הסכם זה בצו הרחבה.

תקנון עבודה במוסכים

נספח 1 – זכרון דברים        

כתב ויתור – למבטחים

נספח 1 – כתב ויתור – למבטחים