הזכות / החובה

נוסח משולב של הסכם קיבוצי

נוסח משולב של הוראות צו ההרחבה

הערות

מקורות

הנוסח המשולב של ההסכם המופיע להלן נרשם בפנקס ההסכמים הקיבוציים לפי מספר 7079/85. 

הסכם זה הורחב בצו הרחבה פורסם בי"פ 3354, התשמ"ו, עמ' 2642 – ראו בעמודת "נוסח משולב של צו הרחבה".

ההסכם הקודם בענף נחתם ביום 19.10.66 והורחב על תיקוניו

צו ההרחבה הראשון בענף הקרמיקה פורסם בי"פ 1419, התשכ"ח, עמ' 544. צו זה הרחיב חלק מהוראות ההסכם הקיבוצי הכללי בענף שנחתם ביום 19.10.66 על כל העובדים והמעבידים בישראל בתעשיה ובמלאכה בענף הקרמיקה, כאמור ברישא  של הצו.

הצו נכנס לתוקף ביום 24.12.67.

2. בילקוט הפרסומים 1695, התשל"א, עמ' 920 תוקן הצו האמור, בתוקף מיום 1.2.71, בהתאם לזכרון הדברים מיום 7.6.70; שהאריך את תוקף ההסכם הקיבוצי הכללי הנ"ל עד ליום 31.12.71.

3. בצו ההרחבה שפורסם בי"פ 1975, התשל"ד, עמ' 523, תוקן הצו האמור, בתוקף מיום 31.12.73; בי"פ 2122, התשל"ה, עמ' 1918, תוקן הצו בתוקף מיום 30.6.75.

4. בצו ההרחבה שפורסם בי"פ 2280, התשל"ז עמ' 593, תוקן הצו האמור, בתוקף מיום 23.12.76, בהתאם להסכם 1976/77.

5. בצו הרחבה שפורסם בי"פ 2556 התשל"ט 31.7.79, עמ' 1968, הוארך הצו האמור, בשינויים המפורטים שם, בתוקף מיום פרסומו.

6. צו ההרחבה השני בענף הקרמיקה, הזכוכית ומוצריהם פורסם בי"פ 3354, התשמ"ו, עמ' 2642, אשר הרחיב את הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי מיום 10 באוקטובר 1985, על כל העובדים והמעבידים בתעשיות הקרמיקה, הזכוכית ומוצריהם, המעסיקים עובדים שכירים לשם ייצור, הרכבה או/ו שרות, למעט העובדים המפורטים ברישא של הצו.

הצו נכנס לתוקף ביום פרסומו 1 ביולי 1986.

7. במסגרת צוי הרחבה שהרחיבו את ההסדרים הכלליים במשק, תוקן צו ההרחבה האמור, בתיקונים עקיפים וגם לענין הארכת תוקף ההסכמים ובהתאם תוקן הצו שלהלן. כך גם תוקם הצו עפ"י צווי ההרחבה שהרחיבו את ההסכם בדבר המעבר ל – 45 שעות עבודה ול- 5 ימי עבודה בשבוע.

8. באשר להפרשות לפנסית יסוד קיימים צווי הרחבה החלים על כלל ענפי התעשיה והמלאכה. הודעה על כוונה למתן צו ההרחבה של ההסכם הקיבוצי הכללי בדבר  הנהגת פנסיה מקיפה התעשיה פורסמה בי"פ 3498, התשמ"ח, עמ' 268.

כותרת

הסכם קיבוצי כללי לתעשיות הקרמיקה, הזכוכית ומוצריהם

 שנערך ונחתם בתל אביב ביום 10.10.85(1)

צו הרחבה בענף הקרמיקה הזכוכית ומוצריהם

 י"פ 3354 התשמ"ו 1.7.1986 עמ' 2642

הערות להסכם הקיבוצי :

(1)       מספר ההסכם בפנקס ההסכמים הקיבוציים : 7079/85 .

הצדדים

בין:  התאחדות התעשיינים בישראל, ענף הקרמיקה באגף הכללי והאגף לעבודה ומשאבי אנוש, מצד אחד  (להלן: צד א')

לבין: ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, האיגוד הארצי ל עובדי הקרמיקה והזכוכית, (ומועצות הפועלים אשר בתחומן פועלת התעישה בענף הנ"ל), מצד שני   (להלן: צד ב')

הואיל : ושני הצדדים  הגיעו להבנה משותפת שצרכי המשק, הגברת הייצור וקליטת עולים בתעשיה מחייבים יצירת משטר ואוירה של עבודה מסודרת ותקינה במפעלים, תוך משמעת בעבודה ומאמץ משותף להעלאת הפריון בעבודה ובייצור.

והואיל : ושני הצדדים הכירו בחשיבות הרגשת היציבות של העובדים במקום עבודתם, הנרכשת עם קידום המפעלים ויעילותם, המושפעת משקידתם ומסירותם של העובדים לעבודתם ותפקידם, ובהנהלת מפעלים יעילה וחסכונית.

הואיל : וברצון הצדדים לחדש את הסכם העבודה לתעשיות הקרמיקה, הזכוכית ומוצריהם.

הואיל : ונחתם הסכם קיבוצי כללי "הסכם מסגרת" בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות הכללית של העובדים הארץ ישראל, והצדדים מעוניינים להצטרף להסכם המסגרת ולפעול במסגרתו.

אי לכך הוסכם בין הצדדים כדלקמן:

בתוקף סמכותי לפי סעיף 25 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, אני מצווה כי תורחב תחולתן של הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי שנחתם בין התאחדות התעשיינים בישראל לבין ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, האיגוד הארצי של עובדי הקרמיקה והזכוכית ביום כ"ה בתשרי התשמ"ו (10 באוקטובר 1985) (להלן – ההסכם), ומספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים הוא 7079/85, כמפורט בתוספת, וכי ההוראות האמורות יחולו על כל העובדים והמעבידים בתעשיות הקרמיקה, הזכוכית ומוצריהם, המעסיקים עובדים שכירים לשם ייצור, הרכבה או/ו שרות, למעט:

1.          עובדים שתנאי עבודתם הוסדרו או יוסדרו בהסכמים קיבוציים ומעבידיהם;

2.          עובדי חברת "המשקם" לתעסוקת קשישים ובעלי כושר גופני מוגבל בע"מ;

3.          עובדים עם מיגבלות פיזיות, נפשיות או שיכליות המועסקים במפעלים מוגנים שאוצר המדינה משתתף באחזקתם.

התוספת

ההוראות המורחבות

פרק א- כללי

מס' הסעיף

בהסכם הקיבוצי

המבוא

1.המבוא להסכם זה מהווה חלק בלתי נפרד ממנו.

פרק א'- כללי

פרק א' – כללי

הגדרות

2. הגדרות

בהסכם זה מילים המתייחסות למין זכר כוונתן גם למין נקבה, ומילים המתייחסות למספר יחיד כוונתן גם למספר רבים וכן להיפך, אלא אם משתמע אחרת בהוראה מהוראות הסכם זה.

הסכם זה- ההסכם הקיבוצי הכללי לתעשיות הקרמיקה, הזכוכית ומוצריהם.

ההסתדרות –  ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל ו/או האיגוד הארצי של עובד הקרמיקה והזכוכית.(1)

ההתאחדות – התאחדות התעשיינים בישראל האגף לעבודה ומשאבי אנוש, האגף הכללי וענף הקרמיקה והזכוכית

הנהלת המפעל – בעל המפעל ו/או כל בא כח מוסמך על ידי בעל המפעל ו/או הנהלת המפעל.

מפעל- כל מפעל בתעשיית הקרמיקה והזכוכית המשתייך להתאחדות והמעסיק עובדים שכירים לשם ייצור הרכבה ו/או שרות ואשר הסכם זה חל עליו. (2)

מועצת הפועלים – מועצת הפועלים אשר בתחום אחריותה (הטריטוריאלי) נמצא המפעל, ובאין מועצת פועלים בתחום זה, מועצת הפועלים אשר המפעל סמוך ביותר לתחומה. (3)

נציגות העובדים – מועצת הפועלים וועד העובדים אשר מועצת הפועלים הודיעה עליו להנהלת המפעל, בכתב, כי הוא מייצג את עובדי המפעל כלפיה. (4)

ועד העובדים – ועד של עובדים שנבחר על ידי עובדי המפעל בהתאם לחוקת ההסתדרות, ואושר בכתב ע"י מועצת הפועלים, ואשר עליו הודיעה המועצה להנהלת המפעל.

נוער עובד – נער למטה מגיל 18, המועסק בעבודות ייצור, עזר ושרות; (5)

חניך – נער למטה מגיל 18, העובד על מנת לרכוש מקצוע בדרך של עבודה מעשית ומודרכת, ומועסק במפעל בהתאם לחוק החניכות, התשי"ג-1953; (6)

קופת חולים – קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ-ישראל;(7)

רופא מוסכם – רופא או ועדת רופאים עליהם הסכימו שישמשו רופאים מוסכמים;

מבטחים – מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ;

שרות התעסוקה – שרות התעסוקה כמובנו של מושג זה, בחוק שרות התעסוקה, התשי"ט- 1959, לרבות מוסדותיו שנקבעו בחוק הנ"ל.

תעשיית הקרמיקה והזכוכית – מפעלים בתעשיית הקרמיקה והזכוכית ומוצריהם.

שכר משולב – כמוגדר  בהסכם קיבוצי כללי מיום 21.8.75 שמספריו 7029/75 ו- 7030/75. (8)

שכר כולל – השכר המשולב בצירוף כל התוספות המשתלמות לעובד כגון : תוספת יוקר שתצטרפנה לשכר המשולב ו/או תוספת ותק ו/או תוספת מקצועית במקרים שהיא מגיעה לעובד, להוציא שעות נוספות , פרמיות מענקים וכד'.

חודש – בהתאם ללוח האזרחי (גריגוריאני), אלא אם נקבע אחרת לצורך זכות ספציפית במפעל;

שנת עבודה – תקופה של 12 חודשים בהתאם ללוח האזרחי (גריגוריאני), אלא אם נקבע אחרת;

משמרת יום – עבודה בתחום השעות 17.00-06.00;

משמרת שניה – עבודה בתחום השעות 22.00-14.00;

משמרת לילה או עבודה לילה – עבודה בתחום השעות 06.00-22.00;

עבודת שבת וחג – עבודה בתחום השעות 18.00 בערב שבת עד השעה 18.00 במוצאי שבת בחודשים אוקטובר-מרס, או עבודה בתחום השעות 20.00 בערב שבת עד השעה 20.00 במוצאי שבת בחודשים אפריל-ספטמבר.

2. הגדרות

בהסכם זה מילים המתייחסות למין זכר כוונתן גם למין נקבה, ומילים המתייחסות למספר יחיד כוונתן גם למספר רבים וכן להיפך, אלא אם משתמע אחרת בהוראה מהוראות הסכם זה.

נוער עובד – נער למטה מגיל 18, המועסק בעבודות ייצור, עזר ושרות; (5)

חניך – נער למטה מגיל 18, העובד על מנת לרכוש מקצוע בדרך של עבודה מעשית ומודרכת, ומועסק במפעל בהתאם לחוק החניכות, התשי"ג-1953; (6)

קופת חולים – קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ-ישראל; (7)

רופא מוסכם – רופא או ועדת רופאים עליהם הסכימו שישמשו רופאים מוסכמים;

מבטחים – מבטחים, מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ – לפנסיה ולתגמולים;

חודש – בהתאם ללוח האזרחי (גריגוריאני), אלא אם נקבע אחרת לצורך זכות ספציפית במפעל;

שנת עבודה – תקופה של 12 חודשים בהתאם ללוח האזרחי (גריגוריאני), אלא אם נקבע אחרת;

משמרת יום – עבודה בתחום השעות 17.00-06.00;

משמרת שניה – עבודה בתחום השעות 22.00-14.00;

משמרת לילה או עבודה לילה – עבודה בתחום השעות 06.00-22.00;

עבודת שבת וחג – עבודה בתחום השעות 18.00 בערב שבת עד השעה 18.00 במוצאי שבת בחודשים אוקטובר-מרס, או עבודה בתחום השעות 20.00 בערב שבת עד השעה 20.00 במוצאי שבת בחודשים אפריל-ספטמבר.

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

(1)     לחוקת ההסתדרות ראה כאן.

(2)      בהתאם לגישת המחוקק והפסיקה יש לראות "מקום עבודה" או "מפעל" לא רק כנשוא של בעלות אלא גם כנשוא של זכויות שלא תפגענה עם חילופי הבעלים במקום העבודה.

 בדב"ע מו/3-8 פנחס דלויה נ' מאיר בלזכה, פד"ע כרך יח עמ' 48 נפסק כי גישת המחוקק לראות מקום עבודה בתור שכזה, מקור לזכויות מתמשכות המוקנות לעובד – איננה בלעדית לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963. בכל החוקים בהם מעוגנת גישה זו לא תמצא התייחסות לזיקותיהם העסקיות-משפטיות של המעבידים המתחלפים, בינם לבין עצמם, אף לא למקרה בו קיים פיצול בין
בעל המפעל בו מועסק העובד לבין מעבידו. אלה אינם רלבנטיים בהקשר להוראות הנדונות, שעניינן מתמקד בשמירת רצף זכויות העובד מכוח עבודתו במקום עבודה אחד.

(3)    כיום מועצת פועלים = מרחב.

לחוקת ההסתדרות ראה כאן.

אודות מעמדה של מועצת הפועלים –ראו : דב"ע לד/3-30 ערד תעשיות כימיות בע"מ נ' אלישע פלד ומשה עזריה, פד"ע כרך ה' עמ' 431 ופסקי הדין שאוזכרו שם.

(4)    לעין יציגות ראו סעיפים 3-6 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז – 1957. 

(5)   ראו : חוק עבודת הנוער, התשי"ג- 1953 והתקנות שהותקנו מכוחו. ראו גם : חוק החניכות, התשי"ג- 1953.

(6)     ראו : חוק החניכות, התשי"ג-1953;

 הגיל המינימלי לגבי מקצועות החניכות המנויים להלן הוא – 14 שנים וההשכלה המינימלית – סיום החינוך היסודי. תקופת החניכות נקבעה ל- 3 שנים. ראו : ק"ת 1333, התשכ"ב וק"ת 1343, התשכ"ב עמ' 2322. 

 (7)    ראו : חוק קופת חולים (איסור הגבלות ואפליה), תשנ"ג- 1993 ;

ראו גם :  חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד – 1994

(8)     ההסכם עניינו בתשלום תוספת יוקר, ההסכם הורחב בצו הרחבה שפורסם בי"פ 2208, התשל"ו, עמ' 1518.  בהסכמים 7029/75 ו- 7030/75.גם הוגדר "ה"שכר המשולב" בהינתן בין היתר תוספת היוקר לתקופה. 

סוג ההסכם והיקפו

3.      סוג ההסכם והיקפו

הסכם זה הינו הסכם קיבוצי כללי ויחול על :

(א)      בעלי ההסכם.

(ב)     כל עובד המועסק במפעל, עבודת כפיים (עובד מקצועי או בלתי מקצועי)

(ג)      מפעלים בתעשיית הקרמיקה והזכוכית שהם חברי צד א' בעת חתימת הסכם  זה או שיתקבלו לחברים תוך תוקפו של ההסכם (למעט חברי צד א' בהם אין ההסתדרות ארגון יציג לצורך הסכם קיבוצי מיוחד וכל עוד אין היא ארגון יציג כאמור)

 לא הורחב

תוקף ההסכם ביצועו וחידושו

4.      תוקף ההסכם, ביצועו וחידושו

(א)    תקופת תקפו של ההסכם מתחדשת מידי שנה, כאמור בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז- 1957, או מידי שנתיים לפי הסכמי המסגרת.  (1)

(ב)     כל צד רשאי להודיע בכתב למשנהו על רצונו להכניס שינויים בסעיפי ההסכם 60 יום לפני תום תוקפו שאם לא כן יתחדש ההסכם כאמור לעיל.

(ג)      שני הצדדים מתחייבים לא לבוא זה אל זה בדרישות חדשות כלשהן בתקופת תוקפו של ההסכם.

(ד)      בתקופת תוקפו של ההסכם לא ינקוט צד אחד או יחידיו נגד שני או יחידיו באמצעי שביתה או השבתה, שביתת האטה או חלקית או בכל אמצעי לחץ אחר. הנהלת המפעל ונציגות העובדים יפעלו ליישוב חילוקי דעות ביניהם  רק בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי.

(ה)      כל צד להסכם זה ינקוט בצעדים ארגונים משמעתיים בהתאם לנסיבות נגד יחידיו וחבריו שהפרו הוראות הסכם זה ויודיע על כך לצד השני לפי דרישתו.

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי :

(1)     ראו סעיפים 12-14 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז- 1957,  שענינם בתוקפו של הסכם קיבוצי.

הסכמי המסגרת

5.                   הסכמי המסגרת

(א)     הסכמי המסגרת אשר נחתמו בין הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות ואשר ייחתמו ע"י הצדדים הנ"ל אומצו ויאומצו ע"י הצדדים להסכם זה וכל סעיפיהם ונספחיהם יחייבו את הצדדים.

(ב)    הצדדים יאגדו, בהקדם, מידי פעם בפעם את כל התיקונים אשר יש להם השלכה על הסכם זה בעת שייעשה הסכם מסגרת חדש או הסכם ענפי חדש.

(ג)     הסכמי מסגרת העיקריים אשר נעשו עד כתיבת הסכם זה הם:

(1)     הסכם מסגרת 1976 מיום 13.2.1976 שמספרו 7002/76 .

(2)    הסכם מסגרת 1978 מיום 23.3.1978 שמספרו 7011/78.

(3)    הסכם מסגרת 1980 מיום 9.7.1980 שמספרו 7025/80

(4)    הסכם מסגרת 1982 מיום 22.8.82 שמספרו 7069/82.

לא הורחב

תקנון העבודה

6.      תקנון העבודה

(א)    תקנון העבודה – הסכם קיבוצי כללי שנערך בין ההתאחדות לבין ההסתדרות ביום 19.9.1962 כפי שעודכן ביום 18.6.1978 ונוסח בהסכם קיבוצי שמספרו 7050/78 מצורף להסכם זה כנספח ב' ומהווה חלק בלתי נפרד ממנו.

(ב)    על עובדים אשר הוחל עליהם הסכם הפנסיה המקיפה חלים גם סעיפים 38א' ו- 15ב' לתקנון שהוספו באמצעות נספח 11 להסכם הפנסיה המקיפה בתעשיה מיום 4.6.1979 שמספרו 7021/79.

לא הורחב

תקנון העבודה – הסכם קיבוצי כללי שנערך ונחתם בתל אביב ביום 19 בספטמבר 1962 ועודכן ביום 18 ביוני 1978 וביום 4 ביוני 1979.  

מספרי הרישום : 7012/19 7050/78 ; 1108/62

*** ההסכם האחרון, המעודכן ביותר לא נמצא באתר משרד הכלכלה. 

ועד העובדים

7.        ועד העובדים

 (א)     נבחר ועד עובדים בהתאם לתקנון של ההסתדרות הכללית לבחירת ועד עובדים -תודיע מועצת הפועלים להנהלת המפעל על בחירת הועד כאמור, והרכבו האישי.

(ב)       קבלה הנהלת המפעל הודעה כנ"ל, תראה ההנהלה בועד שנבחר את ועד עובדי המפעל.

(ג)       ועד העובדים הינו בא כוחם של העובדים כלפי ההנהלה ויחד עם ב"כ מוסמך של מועצת הפועלים מהווים את הנציגות המוסמכת של העובדים במפעל כלפי ההנהלה ואשר איתה דנה ההנהלה בעניינים הנוגעים לעובדים.

(ד)      ועד העובדים אינו רשאי להתערב בעניינים הטכניים והאדמיניסטרטיבים של המפעל. סידור העבודה וחלקות עבודה נמצאים בידי הנהלת המפעל בלבד.

לא הורחב

קבלת עובדים לעבודה במפעל

8.       קבלת עובדים לעבודה במפעל

 כל עובד שחלה לגביו זיקה ללשכת שירות התעסוקה, יתקבל לעבודה בהתאם לחוק. (1)

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי :

(1)                   ראו : חוק שירות התעסוקה, התשי"ט  – 1959 והתקנות אשר הותקנו מכוחו.

תקופת הניסיון

9. תקופת הנסיון(1)

(א).   כל עובד המתקבל לעבודה נחשב לעובד בנסיון במשך 6 החודשים הראשונים לעבודתו במפעל, בפועל, מיום תחילת עבודתו במפעל.

בהסכמת הנהלת המפעל וועד העובדים, ניתן להאריך את תקופת הנסיון ב-6 חודשי עבודה נוספים.(2)

(ב)     בתקופת הנסיון רשאית הנהלת המפעל לפטר עובד בלי מתן סיבה. (3)

(ג)      במשך השבועיים הראשונים יכול עובד להיות מפוטר גם בלי הודעה מוקדמת. לאחר השבועיים הראשונים ועד תום שלושה חודשי ניסיון מלאים חייבת הנהלת המפעל במתן הודעה מוקדמת של 2 ימי עבודה, לאחר שלושת החודשים חייבת הנהלת המפעל במתן הודעה מוקדמת של יום עבודה לכל יום עבודה מלא בפועל וזאת עד 12 חודשי עבודתו הראשונים במפעל.(4)

(ד). נשאר עובד לעבוד לאחר תקופת הנסיון, ייהנה מכל הזכויות הנובעות מהסכם זה, מיום היכנסו לעבודה במפעל, אלא אם כן נאמר אחרת בסעיף מסעיפי הסכם זה.

9. תקופת נסיון(1)

א. כל עובד המתקבל לעבודה נחשב לעובד בנסיון במשך 6 החודשים הראשונים לעבודתו במפעל, בפועל מיום תחילת עבודתו במפעל. בהסכמת הנהלת המפעל וועד העובדים, ניתן להאריך את תקופת הנסיון ב-6 חודשי עבודה נוספים.(2)

ד. נשאר עובד לעבוד לאחר תקופת הנסיון, ייהנה מכל הזכויות הנובעות מהסכם זה, מיום היכנסו לעבודה במפעל, אלא אם כן נאמר אחרת בסעיף מסעיפי ההסכם.

הערות להסכם קיבוצי ולצו הרחבה :

(1) ראו מאמר בנושא פיטורי עובד בתקופת נסיון.

בעבר הוארכה תקופת הניסיון ל- 24 חודשים בהסכמים זמניים (הסכם מיום 24.5.91; והסכם מיום 14.11.91)מספרו 7078/91)

בסעיף 13 להסכם המסגרת לשנים 95-97 , הוארכה תקופת הניסיון ל- 24 חודש, לגבי העובדים המתקבלים לעבודה החל מ 1.2.95.

הוראות אלו לא יחולו על הסכמים בהם נקבעה תקופת ניסיון ארוכה יותר.

(2)   בדב"ע מח/3-50 אבי ברכה נ' מד"א פד"ע כרך כ' עמ' 253, נקבע כי כאשר חל הסכם קיבוצי על יחסי עבודה, ואותו הסכם נדרש לשאלת "קביעות בעבודה" תקופת הניסיון בעבודה ו"זמניות"  – יקבע ההסכם הקיבוצי  אם פלוני היה לעובד קבוע.

(3)   ואולם, בד בבד עם הזכות לפטר את העובד טרם סיומה של תקופת הניסיון, קיימת החובה לנהוג בפיטורי העובד בתום לב ומטעמים ענייניים.

ראו מאמר בנושא פיטורי עובד בתקופת נסיון. ופסקי הדין המאוזכרים שם.

(4)  השוו להוראת סעיפים 3 ו- 4  לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א – 2001

ראו מאמר בנושא סעיף 3 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות – הודעה מוקדמת לעובד במשכורת

ראו מאמר בנושא סעיף 4 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות – הודעה מוקדמת לעובד בשכר .

ברי כי ההוראות המיטיבות יחולו.

לענין עכוב שכרו של עובד שהתפטר ללא מתן הודעה מוקדמת, ראו גם הוראות סעיפים 38 ו- 38א' לתקנון העבודה הכללי בתעשיה. ראו ההפניות למעלה.

פרק ב' – סדרי עבודה

פרק ב' – סדרי עבודה

שעות עבודה רגילות

10.          שעות עבודה רגילות(1)

(א). יום העבודה הרגיל אליו מתייחס הסכם זה, הוא בן 8 שעות. יום עבודה זה אינו כולל את הפסקות הארוחה והמנוחה. החל ב- 1.8.88 יחל תהליך הדרגתי בו יעברו העובדים בכל מקום עבודה ליום עבודה רגיל של 9 שעות ב- 5 ימי עבודה בשבוע במועד עליו תחליט ההנהלה(2)

(ב). שבוע העבודה הרגיל הוא 45 שעות.(3)

(ג). בערבי חגי ישראל החלים ביום שהעובד חייב לעבוד בו יהיה יום העבודה בן 8 שעות בתשלום של 9 שעות או יום עבודה בן 7 שעות בתשלום של 8 שעות. ההנהלה ונציגות העובדים יקבעו באיזו חלופה לבחור. בערב יום כיפור יעבדו העובדים 6 שעות בתשלום של 9 שעות. במקומות עבודה שבהם עבדו בערבי חג 6 שעות בתשלום של 8 שעות ימשיכו העובדים לעבוד 6 שעות בתשלום של 8 שעות. (4)

(ד) אם תתעורר שאלת נקוי המכונות או עבודה אחרת המצריכה שנוי בשעות עבודתו של פועל מסוים או קבוצת פועלים מסוימת, יקבעו הצדדים להסכם זה בהסכמה, זמן עבודה מיוחד לפועל או קבוצת פועלים כנ"ל בהתחשב עם צרכי המפעל.

10.       שעות עבודה רגילות(1)

א. יום העבודה הרגיל אליו מתייחס הסכם זה, הוא בן 8 שעות. יום עבודה זה אינו כולל את הפסקות הארוחה והמנוחה. (2)

ב. שבוע העבודה הרגיל הוא בן 45 שעות  (3)

ג. בערבי שבתות וחגים יעבדו 7 שעות בתשלום של 8 שעות.

ד. בערב ראש השנה ובערב יום הכיפורים יעבדו 6 שעות בתשלום של 8 שעות.

הערות להסכם קיבוצי ולצו הרחבה:

(1)                   ראו חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א- 1951 והתקנות שהותקנו מכוחו.

(2)                   נקבע בסעיף 2(א) להסכם המעבר ל- 45 שעות עבודה ושבוע עבודה בן 5 ימים. (מספרו בפנקס 7037/88.) ראו גם סעיפים (ב) ו (ג) שם נקבע כי :

הצדדים יפעלו כדי שרוב מקומות העבודה יסיימו את התהליך כאמור בס"ק א' עד 31.3.89.

מוסכם כי בכל מקרה לא תקבע ההנהלה מועד למעבר העובדים לשבוע עבודה האמור לעיל שהוא מאוחר מיום 31.3.90.

כן ראו סעיף 4 להסכם הגן בימי העבודה במפעל והעסקה ביום הפנוי.

לענין הפסקות ראו פרק חמישי לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א- 1951 ראו גם הגדרות "שעות עבודה" בסעיף ההגדרות לחוק.

(3)                   תוקן מ- 47 שעות בהתאם להסכם המעבר ל – 45 שעות עבודה ול- 5 ימי עבודה בשבוע,  כפי שהורחב בצו ההרחבה שפורסם בי"פ 3682, התשמ"ט עמ' 3714, בתוקף מיום 6.8.89 על כל העובדים והמעבידים למעט עובדים במשרה חלקית ומעבידיהם.

שימו לב שלפי הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 2017/7019 שנחתם ביום ב' ניסן התשע"ז  (29 במרס 2017) בין נשיאות הארגונים העסקיים ואיגוד לשכות המסחר תל אביב לבין ההסתדרות הכללית החדשה היקף שבוע עבודה במשק קוצר בשעה אחת, כך ששבוע העבודה יעמוד על 42 שעות.
הסכם זה הורחב  בצו ההרחבה החל על כלל העובדים במשק.

מכאן שהחל מחודש 4/18 שבוע העבודה על מעסיקים עליהם חל ההסדר הענפי עומד על 42 שעות בשבוע.

לצו הרחבה הקודם שחל עד אפריל 2018 לחצו כאן.

לענין חישוב שעת עבודה, במסגרת 5 ימי עבודה בשבוע החישוב הוא לפי סעיף 15 להסכם המעבר  (7037/88) כלהלן :  

המשכורת החודשית חלקי

שעות רגילות לחודש (195= 4.333*9*5)

כלומר, 5 ימי עבודה בשבוע * 9 שעות ליום* 4.333 שבועות ממוצע בחודש = לערכה של שעה רגילה. ערך השעות הנוספות כאמור יחושב על בסיס השעה הרגילה על פי הנוסחה כאמור.

ראו גם צו הרחבה שפורסם בי"פ 3682, התשמ"ט, עמ' 3714 במסגרתו הורחבו הוראות סעיפים 1 ו- 15 להסכם המעבר, בדבר הפחתת שעות העבודה השבועיות וחישוב ערך שעת העבודה, שהחיל סעיפים אלה על כל העובדים והמעבידים, למעט עובדים במשרה חלקית ומעבידיהם. 

כפי שצוין לעיל, החל מחודש 4/18 הבסיס לחישוב ערך שעה עומד על 182 שעות.

(4)                   זה נוסח  סעיף 9 להסכם המעבר (7037/88). עד להסכם המעבר היה קבוע בהסכם הענפי כי בערבי שכתות וחגים יעבדו 6 שעות בתשלום של 8 שעות, ובערב ראש השנה וערב יום הכיפורים יעבדו 6 שעות בתשלום של 8 שעות.  

שעות עבודה נוספות

11. שעות עבודה נוספות (1)

(א) במקרה של צורך, לדעת ההנהלה, בעבודת שעות נוספות, על העובדים לעבוד בהן במסגרת חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א- 1951 

(ב) בעד עבודה בשעות נוספות ישולם כדלהלן:

(1). בעבור השעתיים הראשונות באותו היום – תוספת של 25% על השכר הרגיל.

(2).החל מהשעה השלישית ואילך – תוספת של 50% על השכר הרגיל.

(ג) שעות עבודה מעל ליום העבודה הרגיל הבאות למלא שעות עבודה שהפועלים החסירו תוך הסכמה הדדית עם הנהלת המפעל, אינן נחשבות לשעות נוספות. (3)

(ד)    בעבור עבודה ביום הפנוי ישולם לעובד שכר של שעות נוספות בהתאם לאמור בס"ק ב' לעיל, ואולם עבודה בשעות נוספות ביום הפנוי תחשב כך רק אם עובד העובד במשך אותו שבוע 45 שעות עבודה רגילות (לצורך ס"ק זה מוסכם בין הצדדים כי הכוונה היא ל- 45  שעות עבודה בשבוע אשר בהן עבד העובד בפועל או נעדר אך היה זכאי לתשלום בעבור העדרותו. (3)

11. שעות עבודה נוספות (1)

ב.         בעד עבודה בשעות נוספות ישולם כדלהלן:

1.         בעבור השעתיים הראשונות באותו היום – תוספת של 25 אחוזים על השכר הרגיל.

2.         החל מהשעה השלישית ואילך, תוספת של 50 אחוזים על השכר הרגיל.

הערות להסכם קיבוצי ולצו הרחבה:

(1)  ראו סעיפים 16 ו- 17 לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א- 1951. 

(2)ראו בסעיף 5 להסכם המעבר 7037/88. לשבוע עבודה בן 5 ימים בדבר עבודה בשעות נוספות ביום המוארך וביום הפנוי. סעיף 5(ב) להסכם המעבר שולב בס"ק (ד) להסכם זה

(3)בדב"ע נב/3-242 אוריינט קולור בע"מ נ' ממן מיכל, פד"ע כח 542 נפסק כי את השעות הנוספות יש לחשב בחישוב יומי. באותו מקרה דובר בעובדת שהועסקה במשרה חלקית, מספר ימים בשבוע וברב המקרים למעלה מ- 8 שעות.

ואולם, בפסק הדין בע"ע (ארצי) 52804-12-15‏ ‏ ינאי ריין נ' הומטקס ר.ע.ש.נ. בע"מ, 3.6.18 נקבעה הלכה חדשה באשר לגמול שעות נוספות לפיה,  יש להבחין בין טענה לקיזוז פנימי בחודש עבודה נתון ובין טענה לקיזוז בין חודשי העסקה שונים. אשר לקיזוז פנימי, במקרה בו הצדדים טעו לחשוב שמדובר ב"שכר כולל" ולא ערכו תחשיב אריתמטי, התחשיב יכלול את כל ימי ההעסקה בחודש בגינו מבוקש גמול שעות נוספות ואין להתמקד בימים נבחרים מהחודש. לפיכך, יש לגרוע את החודשים בהם הסכום שקיבל המערער בפועל באותו חודש שקול או עולה על הסכום שהיה מקום לשלמו. באותו מקרה הצדדים לא הסכימו מראש להסדר בדבר גמול שעות נוספות גלובלי.

מאוחר יותר ניתנה פסיקה נוספת ע"י בית הדין הארצי לעבודה, לפיה,  מקום שהצדדים הסכימו מראש על הסדר שעות נוספות גלובלי, ונקבע שזה אינו פיקטיבי, ניתן לערוך התחשבנות בין-חודשית. ראו :  

ע"ע (ארצי) 10341-12-20‏ ‏ לאוניד גל – סיסמופ טכנולוגיות בע"מ, 22.11.21 – ראו סיכום העקרונות בסעיף 36 לפסק הדין.

זמניות

12. זמניות

המושג "באופן זמני" או "זמנית" בהסכם המסגרת מיום 13.2.1976- משמעותו היא 6 חודשי עבודה.

לא הורחב

משמרות

12א.    משמרות

במפעלים בהם עובדים בעבודת משמרות תקבע ההנהלה את שעות העבודה של כל משמרת וסדרי העבודה בהתאם לצרכי העבודה, כתוצאה מהשינוי עפ"י הסכם המעבר לשבוע עבודה בן 5 ימים (1):

במשמרות יעבוד כדלקמן:

במשמרת שניה – בעבודת 8 שעות עבודה בפועל ליום – תוספת כוללת של 22.5% ואולם עבודת משמרת זו לא תפחת מ-½7 שעות עבודה.

במשמרת שלישית או בעבודת לילה  – תוספת כוללת של 30% ואולם עבודת משמרת זו לא תפחת מ-½6 שעות עבודה בפועל.

12א.    משמרות

במשמרות יעבדו כדלקמן:

במשמרת שניה – בעבודת 8 שעות עבודה בפועל ליום – תוספת כוללת של 22.5 אחוזים ואולם עבודת משמרת זו לא תפחת מ-½7 שעות עבודה.

במשמרת שלישית או משמרת לילה – תוספת כוללת של 30 אחוזים ואולם עבודת משמרת זו לא תפחת מ-½6 שעות עבודה בפועל.

הערות להסכם העבודה :

(1)                   נקבע בסעיף 11 להסכם המעבר 7037/88.

פרק ג' – שכר עבודה

פרק ג' – שכר עבודה

שכר עבודה

13.       שכר עבודה

שכר העבודה ישולם לעובדים לפי המפורט בנספח א' להסכם זה.(1)

13.       שכר עבודה

שכר העבודה ישולם לעובדים לפי המפורט בנספח להסכם. (1)

הערות להסכם קיבוצי ולצו הרחבה :

(1)                   התעריפים מתפרסמים בחוזרים מטעם הצדדים להסכם. ראו גם חוק שכר מינימום, תשמ"ז- 1987 והתקנות שהותקנו מכוחו.

נספח א' הושמט מטבלה זו. ראו במקור בהסכם שמספרו : 7079/85.

תוספת יוקר

14.       תוספת יוקר

תוספת היוקר תשולם בהתאם להסכמים בענין זה, שיחתמו מעת לעת בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים ו/או התאחדות התעשיינים לבין האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות הכללית.

14.       תוספת יוקר

תוספת היוקר תשולם בהתאם להסכמים בענין זה, שייחתמו מעת לעת בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים ו/או התאחדות התעשיינים לבין האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות הכללית.

פרק ד'- תנאים סוציאליים

פרק ד'- תנאים סוציאליים

תוספת וותק

15. תוספת וותק

 א. תוספת הוותק תשולם לעובד בשיעור המצויין בנספח להסכם.

ב. שיעור הותק יתעדכן, בדרך כלל, כפי שיתעדכנו תעריפי השכר. (1)

15. תוספת וותק

א.     תוספת הוותק תשולם לעובד בשיעור המצויין בנספח להסכם. 

הערות להסכם קיבוצי ולצו הרחבה :

(1)     התעריפים מתפרסמים בחוזרים מטעם הצדדים להסכם.

תוספת משפחה

16. תוספת משפחה

תוספת המשפחה תשולם לעובד בשעור המצויין בנספח א' להסכם זה.

16. תוספת משפחה

תוספת המשפחה תשולם לעובד בשעור המצויין בנספח להסכם.

ביטוח מחלה

17. ביטוח מחלה (1)

א.    כדי להבטיח את תשלום דמי המחלה במקרה של מחלה תשלם ההנהלה ל"מבטחים" 2.5% משכר העבודה הכולל של העובד.

ב.    תשלום ההנהלה לקרן דמי מחלה ב"מבטחים" יסיר כל אחריות מהמעביד בנדון.

17. ביטוח מחלה (1)

א.     כדי להבטיח את תשלום דמי המחלה במקרה של מחלה ישלם המעביד ל"מבטחים" 2.5 אחוזים משכר העבודה הכולל של העובד.

ב.     תשלום המעביד לקרן דמי מחלה ב"מבטחים" יסיר כל אחריות מהמעביד בנדון.

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה :

(1)                   ראו הוראות חוק דמי מחלה, תשל"ו- 1976

בדב"ע נב/3-40 רחל פדידה ואח' נ' סטיב וייז ואח', 27.10.92, נקבע כי הוראות החוק האמור לא חלות על עובד שנושא  תשלום תקופת מחלה הוסדר לגביו בהסכם קיבוצי, שעה ש"הסכם  קיבוצי" כולל לענין אותו חוק, אף צו הרחבה.

עוד נקבע באותו מקרה כי אמנם תקנון דמי מחלה של מבטחים לא הוצג בבית הדין אך יש להתייחס אליו כאל "ידיעת דיינים", בדומה לתקנון של קרן הפנסיה.

עוד ראו בענין זה:  דב"ע לה/3-29 רוזי רחל פוטוקר שטיין – אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ, פד"ע ו' 288.   שם נקבע בין היתר כי בית-דין זה לא יוכל לפעול כראוי, אם בכל פעם ופעם עת מתייחסים לתקנות "מבטחים", תידרש הגשתן בדרך שבה מגישים ראיה במשפט אזרחי.

קרן פנסיה

18. קרן פנסיה

 (א) על הצדדים, ויחידיהם, להסכם זה יחול ההסכם הקיבוצי הכללי שבין התאחדות התעשיינים לבין ההסתדרות הכללית ו"מבטחים" בדבר הנהגת פנסיה מקיפה בתעשיה מיום 4.6.1979 שמספרו הרשום 7021/79 וכפי שישונה מפעם לפעם. (2)

18. קרן פנסיה (1) (2)

 לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

(1) באשר להפרשות לפנסיית יסוד, קיימים צווי הרחבה החלים על כלל ענפי התעשיה והמלאכה.

ראו : ההסכם הקיבוצי הכללי שבין התאחדות בעלי התעשיה, מחלקות העבודה, לבין הועד הפועל של ההסתדרות הכללית, המחלקה לאיגוד  מקצועי- המדור לפועלי התעשיה ו"מבטחים" מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ שנחתם ביום י"ב בתמוז תשכ"ד (22 ביוני 1964) ונרשם בפנקס ההסכמים הקיבוציים לפי מספר 1132/64 .

ההסכם תוקן בהסכם קיבוצי כללי שנחתם בין הצדדים האמורים ביום יח' באדר ב' תשכ"ה (22 במרס 1965) ונרשם בפנקס ההסכמים הקיבוציים לפי מספר 1168/65 אשר חלק מהוראותיהם הורחבו בצו הרחבה .

הפרשות המעסיק לקרן הפנסיה – יסוד הוגדלה החל מיום 1.8.89 ל 6% – ראו סעיף 8(2) להסדר הכולל במשק לשנים 88/90 (הסכם קיבוצי שמספרו 7017/89  מיום 13.2.1989) שהורחב בצו הרחבה שפורסם בי"פ 3672, התשמ"ט, עמ' 3411. חלק העובד בניכויים הוגדלו לכדי 5.5%.

(2) בענין ההסכם בדבר המעבר לפנסיה מקיפה ראו ההסכם בדבר הנהגת פנסיה מקיפה בתעשיה מיום 4.6.79 שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7021/79.

וההסכמים המאוחרים :

הסכם קיבוצי מיום 29.5.06 – שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7029/06 והסכם קיבוצי כללי בדבר מסגרת לביטוח פנסיוני מקיף בתעשיה מיום 16.8.05, שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7035/2005.  וצווי הרחבה מתשמ"ט ( ומתשס"ו (פורסם י"פ תשס"ו מס' 5525 מיום 7.5.2006 עמ' 3105).

הודעה על כוונה ליתן צו הרחבה של ההסכם הקיבוצי הכללי בדבר הנהגת פנסיה מקיפה  בתעשיה  פורסמה בי"פ 3498, התשמ"ח , עמ' 268.

הגדלת הפרשות המעסיק לקרן הפנסיה  המקיפה ל 12%, החל מיום  1.8.88 נקבעה בסעיף 8(א) להסדר הכולל במשק. (הסכם קיבוצי שמספרו  7036/88- הסכם מסגרת) הגדלה שהורחבה בצו ההרחבה שפורסם בי"פ 3596, התשמ"ט, עמ' 367 על כל העובדים המבוטחים בקרן פנסיה מקיפה ומעבידיהם. בהסדר האמור הוגדלו גם הניכויים משכר העובד לכדי 5.5%.

שימו עוד לב כי כיום קיים צו הרחבה פנסיוני החל על כלל המשק,

צו הרחבה [נוסח משולב] לפנסיה חובה 2011 ובכל מקרה חלות על העובד ההוראות המיטיבות.

לאבחנה בין פנסיית יסוד לבין פנסיה מקיפה ראו דב"ע שם/4-9 ‏ ‏ ההסתדרות הכללית ארגון עובדי צה"ל ואח' נ' מדינת ישראל "מבטחים"‏, 16.10.80.

בדב"ע נב/3-40 רחל פדידה ואח' נ' סטיב וייז ואח', שאוזכר לעיל, נקבע עוד כי "ביטוח המנהלים" אינו בא במקום הביטוח בקרן פנסיה, אולם העובדה שביטוח המנהלים  אינו בא במקום הסדר פנסיוני אין פירוש הדבר שהעובד זכאי לשניהם.

עוד נקבע שם תוך הפניה לפסיקה קודמת כי מהגדרת קופת גמל בחוק הגנת השכר עולה כי קופת פנסיה חייבת לקבל תשלומים מכוח צו הרחבה, בשונה מחיוב על פי חוזה עבודה, הדורשת הסכמת קופת הגמל- ראו סעיף 6ז' לפסק הדין וההפניה לדב"ע נא/2-3 שפרה צח – דחף בע"מ, פד"ע כב 462.

לענין "זכות הבחירה של העובד" ראו סעיף 20 חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005.  

ראו עוד בהקשר לסעיף 20 לחוק הפיקוח שלעיל:  :

ע"ע (ארצי) 7243-10-15‏ ‏ ליליאן לנדסברג נ' גל-רוב יועצים בע"מ, 20.8.18, במסגרתו קבע בית הדין הארצי לעבודה כי לעובד נתונה אוטונומיה מלאה בבחירת המוצר הפנסיוני, ואין המעסיק יכול להתערב בבחירתו של העובד, גם אם הבחירה של עובד היא בביטוח פנסיוני המכונה "ביטוח מנהלים" ללא כיסוי של אובדן כושר עבודה.

עתירה לבג"ץ שהוגשה על פסיקת בית הדין הארצי לעבודה – נדחתה ראו : בג"ץ 2360/19 ‏ ‏ הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח', 16.1.20 – בג"ץ אימץ את קביעת בית הדין הארצי לעבודה כי לעובד קיים חופש בחירה מלא לבחור את סוג המוצר הפנסיוני בו יופקדו הכספים עבורו – לרבות בחירת מוצר פנסיוני שאינו קרן פנסיה מקיפה, הכוללת גם ביטוח נכות (אובדן כושר עבודה) וביטוח שאירים – וכנגדם הוטלה חובה על המעסיק לכבד את בחירת העובד.

דמי חגים

19. דמי חגים(1)

הנהלת המפעל תשלם לעובד, שעבד במפעל לא פחות מ-3 חודשים, המקבל את שכרו כשכר יומי, תשלום יום עבודה רגיל (8 שעות) בעד 10 ימים לפי הפירוט הבא:

(א).     8 ימי חג ישראל (2 ימי ראש השנה, יום כיפור, 2 ימי סוכות, 2 ימי פסח, חג השבועות).

(ב).    יום העצמאות.

(ג).    יום בחירה אחד (שייקבע בתיאום והסכמה עם הנהלת המפעל).

(ד)     הנהלת המפעל תשלם לעובדים בשכר יומי את דמי החגים גם אם יחולו בשבת. אולם עובד לא יהיה זכאי לתשלום נפרע בעבור ימי החג החלים ביום הפנוי. (2)

19. דמי חגים(1)

המעביד ישלם לעובד, שעבד במפעל לא פחות מ-3 חודשים, המקבל את שכרו כשכר יומי, תשלום יום עבודה רגיל (8 שעות) בעד 10 ימים לפי הפירוט הבא:

א.       8 ימי חג ישראל (2 ימי ראש השנה, יום כיפור, 2 ימי סוכות, 2 ימי פסח, חג השבועות).

ב.      יום העצמאות.

ג.       יום בחירה אחד (שייקבע בתיאום והסכמה עם המעביד).

המעביד ישלם לעובדים בשכר יומי את דמי החגים גם אם יחולו בשבת.

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

(1)                   השוו לצו הרחבה (הסכם מסגרת) 2000

בחליפת מכתבים בין האגף לאיגוד מקצועי לבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים (7016/93) שפורסמה בחוזר האגף לאיגוד מקצועי מס' ת' 791/13 מיום 15.4.93 נקבע כי קרוב משפחה (הורים, בן זוג, ילדים, אחים ואחיות) של נופל במערכות ישראל, רשאי להעדר מהעבודה ביום הזיכרון הכללי של מערכות ישראל בלי ניכוי משכרו.

ראו סעיף 4א' לחוק יום הזכרון לחללי מערכות ישראל, התשכ"ג- 1963

ראו עוד בהקשר זה הוראת סעיף 7ה

לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970

ראו עוד בהקשר זה סעיף 6 לחוק חופשה שנתית, תשי"א – 1951

והתוספת מכוח הסעיף.

ראו גם מאמר בנושא סעיף 6 לחוק חופשה שנתית.

(2)                   ראו עוד מדריך בנושא דמי חגים.  וכן מאמר בנושא העסקה בחגים ודמי חגים, המתייחס בין היתר לפסק הדין הקובע העדר זכאות לתשלום עבור ימי חג החל ביום שישי לעובד יומי העובד בקביעות בימים א- ה (ע"ע 21920-02-13 דיאמנט צעצועים בע"מ נ' ולנטינה פרנצב1.6.15 )

השתתפות בהוצאות נסיעה

20. השתתפות בהוצאות נסיעה

(א) ההסכם הקיבוצי הכללי (שבתוקף) שבין לשכת התיאום לבין ההסתדרות המסדיר את גובה השתתפות המעסיק בהוצאות הנסיעה לעבודה וממנה יחול על הצדדים להסכם זה.

(ב)    בהסכם המוזכר בסעיף א' נקבע בין השאר:

(1)    סכומי השתתפות המעסיק בהוצאות הנסיעה ישתנו בהתאם לשינויים שיחולו בתעריפי הנסיעה באוטובוס (תחבורה ציבורית).

(2)    עובדים שאינם זכאים להוצאות נסיעה :

(א)    עובד הנעדר מעבודתו מסיבה כל שהיא- בעד תקופת העדרו.

(ב)    עובד המוסע לעבודה או ממנה על חשבון מעסיקו.

(ג)             עובד שמוסע בכיוון אחד בלבד – בעבור מחצית הסכום.

20. השתתפות בהוצאות נסיעה

א.     ההסכם הקיבוצי הכללי (שבתוקף) שבין לשכת התיאום לבין ההסתדרות המסדיר את גובה השתתפות המעסיק בהוצאות הנסיעה לעבודה וממנה יחול על הצדדים להסכם.

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה :

(1)                   ראו הוראות צו ההרחבה המעודכן  בדבר השתתפות מעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה וביטול צווי הרחבה קודמים בעניין 2016 (פורסם י"פ תשע"ו מס' 7319 מיום 11.8.2016 עמ' 8993.)

 ראו עוד מדריך בנושא דמי נסיעה  והפסיקות המזכרות שם.

ביטוח למקרי תאונות בעבודה

21. ביטוח למקרי תאונות בעבודה (1)

א.      על הצדדים לאחוז בכל האמצעים שברשותם כדי למנוע תאונות בעבודה, בהתאם לדרישות החוק. (2)

ב.      הנהלת המפעל תבטח את הפועלים נגד פגיעה בעבודה בהתאם לחוק.

ג.       בתאונות עבודה ישולם שכר העבודה כל זמן שהפועל מקבל דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי, כמשמעותו של מושג זה בחוק הביטוח הלאומי, התשכ"ח-1968, עד כדי 80% מהשכר היומי הכולל. במקרה של תאונה קצרת מועד (פחות מ-12 יום) תשלם ההנהלה לפועל בעבור היומיים הראשונים לאחר הפגיעה 50% . בעד יום הפגיעה ישולם השכר המלא בהתאם לחוק.

21. ביטוח למקרי תאונות בעבודה (1)

 ג.    בתאונות עבודה ישולם שכר העבודה כל זמן שהפועל מקבל דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי, כמשמעותו של מושג זה בחוק הביטוח הלאומי, התשכ"ח-1968, עד כדי 80 אחוזים מהשכר היומי הכולל. במקרה של תאונה קצרת מועד (פחות מ-12 יום) ישלם המעביד לפועל עבור היומיים הראשונים לאחר הפגיעה 50 אחוזים. בעד יום הפגיעה ישולם השכר המלא בהתאם לחוק.

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה :

(1)                   ראו חוק הביטוח לאומי [נוסח משולב] תשנ"ה- 1995 סימן ד' לחוק העוסק ב"דמי פגיעה". 

(2)                   ראו הוראות פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תש"ל- 1970 והתקנות שהותקנו מכוחה.

ראו גם : חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד- 1954

בגדי עבודה

22.       בגדי עבודה

א.    העובדים במפעלים במשך שנה יקבלו 2 חולצות עבודה;  2 זוגות מכנסי עבודה וזוג נעליים אחד לשנה על חשבון המפעל.

ב.   יוצרי ומכיני החומר בתחנות ועובדי התנורים יקבלו 2 חולצות עבודה, 2 זוגות מכנסי עבודה ו-2 זוגות נעליים לשנה ע"ח המפעל.

22.       בגדי עבודה

א.    העובדים במפעלים במשך שנה יקבלו 2 חולצות עבודה, 2 זוגות מכנסי עבודה וזוג נעליים אחד לשנה על חשבון המפעל.

ב.    יוצרי ומכיני החומר בתחנות ועובדי התנורים יקבלו 2 חולצות עבודה, 2 זוגות מכנסי עבודה ו-2 זוגות נעליים לשנה על חשבון המפעל.

יום שמחה

23.       יום שמחה

עובד אשר ייעדר מעבודתו לרגל נישואיו, נישואי בנו או בתו, ברית מילה לבנו, יקבל שכר עבודה עבור יום העבודה שנעדר בו מעבודתו.

23.    יום שמחה

עובד אשר ייעדר מעבודתו לרגל נישואיו, נישואי בנו או בתו, ברית מילה לבנו, יקבל שכר עבודה עבור יום העבודה שנעדר בו מעבודתו.

חופשה שנתית

24. חופשה שנתית (1)

1. כל עובד זכאי לחופשה שנתית בתשלום.

2. מכסת החופשה תהיה כמפורט להלן בטור א'. לגבי העובדים שעברו לשבוע עבודה בן חמישה ימים תהיה המכסה כמפורט בטור ב'.

אם בהסכם אחר החל על העובד היה העובד זכאי ליותר ימי חופשה מהאמור בטור ב' יותאמו ימי החופשה למתכונת החדשה.

24. חופשה שנתית (1)

כל עובד יקבל חופשה שנתית כדלקמן:

הערות להסכם קיבוצי ולצו הרחבה:

(1)                   אורך החופשה נקבע בסעיף 8 להסכם קיבוצי כללי בדבר המעבר ל 45 שעות עבודה ול- 5 ימי עבודה בשבוע (מספרו 7037/88) ההסכם הורחב בצו ההרחבה  שפורסם בי"פ 3799, התש"ן, עמ' 3858. בתוקף מיום 1.1.91 , למעט סעיפים 1 ו 15 שהורחבו בצו ההרחבה בדבר הפחתת שעות העבודה השבועיות שפורסם בי"פ 3682, התשמ"ט, עמ' 3714, בתוקף מיום 6.8.89, על כל העובדים והמעבידים למעט עובדים במשרה חלקית ומעבידיהם.  

השוו גם להוראות חוק חופשה שנתית, תשי"א – 1951 והתקנות שהותקנו מכוחו.

ראו מאמר בנושא סעיף 3 לחוק חופשה שנתית – אורך החופשה

ברי כי ההוראה המיטיבה תחול על העובד, כך גם נקבע בבירור בגוף ההסכם הקיבוצי. 

דמי הבראה

25.    דמי הבראה (1)

 העובד יהיה זכאי לקבל קצובת הבראה שנתית מהנהלת המפעל בהתאם להסכם הקיבוצי כללי בדבר הבראה, שבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות הכללית, ולהלן טבלת  הזכאות לפי ותק במפעל:

דמי הבראה ניתנים לצבירה של שנתיים (2)

מובהר בזה כי עובד יהיה זכאי לדמי הבראה ללא תשלום המע"מ מבלי שיהיה עליו להוכיח או להראות כי שהה בבית הבראה או השתתף בכל צורת נופש אחרת. למען מניעת ספק מובהר כי עובד שיציג קבלה יהיה זכאי להחזר תשלום המע"מ כאמור בהסכם.

25.     דמי הבראה (1) (2)

העובד יהיה זכאי לקבל קצובת הבראה שנתית מהמעביד בהתאם להסכם הקיבוצי הכללי בדבר הבראה, שבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות הכללית.

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

(1) ראו עוד הסכמים קיבוציים כלליים וצווי הרחבה בנושא השתתפות מעסיק בדמי הבראה.

בהחלטת ועדת מעקב מיום 28.2.91 (מספרו 7012/91) בענין ההסכם הקיבוצי הכללי בדבר דמי הבראה הנחתם בין הצדדים מעת לעת הובהר בין היתר כי עובד יהיה זכאי לדמי הבראה כפי שנקבע בהסכם מיום 5.6.90 ללא תשלום המע"מ מבלי שיהיה עליו להוכיח או להראות כי שהה בבית הבראה או השתתף בכל צורת נופש אחרת.

למען הסר ספק הובהר עוד כי עובד שיציג קבלה יהיה זכאי להחזר תשלום המע"מ כאמור בהסכם.

כמו כן נקבע כי עובד יהיה זכאי לדמי הבראה גם לאחר סיומם של יחסי עובד מעביד וזאת לגבי תקופה של עד שנתיים שלפני תום תקופת עבודתו, וכן הובהר כי אין באמור לעיל כדי לפגוע בזכותו של עובד לדמי הבראה בגין יציאה בפועל להבראה.

(2)                   בהתייחס לזכאות לדמי הבראה לאחר סיומם של יחסי עבודה :

ראו לענין זה סעיף 6 לצו הרחבה שפורסם בי"פ 3928 התשנ"ב עמ' 140. הקובע התיישנות של שנתיים לאחר סיום יחסי העבודה.

צו ההרחבה הכללי לדמי הבראה מיום 8.1.2017 (י"פ 7417, י' בטבת, התשע"ז) ביטל את סעיף 7(א) לצו ההרחבה המקורי משנת 1998 אשר קבע שעובד אשר סיים את עבודתו רשאי לתבוע דמי הבראה רק עבור 2 שנות עבודתו האחרונות. עם זאת, עובד שסיים את העסקתו לפני יולי 2016 או ינואר 2017 (בהתאם למקום עבודתו), זכאי לתבוע בתוך תקופת ההתיישנות של 7 שנים, דמי הבראה עבור מקסימום 2 שנות עבודתו האחרונות.

ראו גם מדריך דמי הבראה .

ימי אבל

26. ימי אבל (1)

עובד המקיים חובת אבלות (במות הורים, ילדים, בן-זוג, אחים ואחיות), מטעמי דת ונוהג ("שבעה"), ואינו עובד באותם ימים, יהיה זכאי לתשלום שכרו עבור ימי העבודה שנעדר בהם, עד 6 ימי עבודה.

26. ימי אבל (1)

עובד המקיים חובת אבלות (במות הורים, ילדים, בן-זוג, אחים ואחיות), מטעמי דת ונוהג ("שבעה"), ואינו עובד באותם ימים, יהיה זכאי לתשלום שכרו עבור ימי העבודה שנעדר בהם, עד 6 ימי עבודה.

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

 (1)                 השוו לצו הרחבה (הסכם מסגרת) 2000

פרק ה' – תקנון העבודה – סדרי פיטורים, פיצויי פיטורים והתפטרות

ראו : לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963

תקנון העבודה

27. תקנון העבודה (משמעת)

תקנון העבודה הכלל תעשייתי, הסכם קיבוצי כללי שבין התאחדות התעשיינים לבין ההסתדרות הכללית מהווה נספח ב' להסכם זה ומהווה חלק בלתי נפרד ממנו.(1)

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי :

(1)                 תקנון העבודה – הסכם קיבוצי כללי שנערך ונחתם בתל אביב ביום 19 בספטמבר 1962 ועודכן ביום 18 ביוני 1978 וביום 4 ביוני 1979. 

מספרי הרישום :

7012/79; 7050/78 ; 1108/62.

*** ההסכם האחרון, המעודכן ביותר לא נמצא באתר משרד הכלכלה. 

פיטורים רגילים

28. פיטורים רגילים (1)

(א)     יש למנוע כל שרירות לב ביחס לפיטורי עובדים(2)

(ב)    פיטורים רגילים של עובדים לאחר תקופת הניסיון אפשריים מסיבה  מספקת ובהודעה מוקדמת של 6 ימי עבודה לעובדים, אשר עבדו עד מחצית השנה ויום נוסף לכל חודש עבודה מעל חצי שנה, עד למכסימום של 12 יום. (3)

(ג) (1) צמצום בעבודה במפעל כולו או בחלק ממנו, לרבות צמצום עקב שינויים טכנולוגיים או כתוצאה משינויים במערך הייצור, מהווה סיבה  מספקת לפיטורים. (4)

(2) קבעה ההנהלה את הצורך בצמצום העבודה והיקפו, תגיש רשימת המועמדים לפיטורים לנציגות העובדים, אשר תשמש כהודעה מוקדמת.

 (ד)(1) עם הגשת רשימת המועמדים לפיטורים   ולנציגות העובדים, תמסור הנהלת המפעל בו ביום הודעה אישית לכל אחד מהעובדים הכלולים ברשומה זו (ראה טופס א' המופיע כנספח לסעיף זה). [הערה – הנספח הושמט מהטבלה ראו במקור בהסכם 7079/85]

(2)      נציגות העובדים רשאית להמציא להנהלת המפעל, תוך 48 שעות לאחר קבלת רשימת המועמדים לפיטורים, את השגותיה ע לשמות המפוטרים הכלולים בהודעת ההנהלה או חלק מהם; במקרה כזה תציין נציגות העובדים את שמותיהם של העובדים אשר אין לפטרם ותציע שמות של אחרים במקומם.

(3)     עם קבלת השגת נציגות העובדים, תמסור הנהלת המפעל הודעת פיטורים        אישית לעובדים שהוצעו לפיטורים ע"י נציגות העובדים, כמוגדר בסעיף 2  דלעיל. (ראה טופס ב' המופיע בנספח לסעיף זה) [הערה – הנספח הושמט מהטבלה ראו במקור בהסכם 7079/85]

(4)    שמות המפוטרים ייקבעו בהסכמה הדדית לפי צרכי המפעל, בהתחשב בוותקו של העובד במפעל ובמצבו הסוציאלי.

(ה)(1) חילוקי הדעות שבין ההנהלה לבין נציגות העובדים בדבר שמות המפוטרים האמורים, לרבות אלה שיועלו תוך כדי הדיונים ביניהם, יובאו לדיון תוך 9 ימים מיום ממתן הודעת הפיטורים ע"י ההנהלה. במידה ולא יגיעו לידי הסכם תוך פרק זמן  זה, יועברו חילוקי הדעות שביניהם לפי דרישת כל צד מיד, עם תום 9 הימים האמורים, לדיון והחלטת בועדה הפריטטית או בוררות לפי הענין. (5)

(2)    לא הגיעה הועדה הפריטטית לידי החלטה בחילוקי הדעות תוך 3 ימים מיום שהועברו להחלטתה – על הועדה לתת החלטת ביניים תוך המועד הנזכר, שתקבע, מי מבין העובדים האמורים- עבודתם תופסק באורח זמני – מתום ההודעה המוקדמת ועד למתן פסק בוררים.

(3)      לא הגיעה הועדה הפריטטית לידי החלטת ביניים כאמור- יועברו חילוקי הדעות מיד לבוררות. הבוררות תתבקש להחליט תוך 3 ימים או להוציא החלטת ביניים בדבר הפסקה זמנית כאמור, תוך אותו פרק זמן, כדי לאפשר צמצום העבודה במסגרת הזמן בהודעה המוקדמת.  (6)

(4)      מוסכם בין הצדדים שעליהם לשתף פעולה ולהקל על הועדה הפריטטית או הבוררות או קבלת החלטת הביניים במועד ועוד הוסכם ביניהם כי אין לראות בהחלטת הביניים תקדים לפסק הסופי.

(5)      הצדדים המעורבים בחילוקי הדעות יעשו כל מאמץ כדי שגם פסק הבוררים ינתן תוך תקופת ההודעה המוקדמת.

(ו)     עובד שפוטר או עזב את המפעל זכאי לקבל תעודה מתאימה בדבר תקופת עבודתו במפעל. (7)

(ז)     עובדים שפוטרו מפאת צמצום בעבודה, שמורה להם הזכות לחזור לעבודה תוך תקופה שנקבעה בהסכם החל על אותו מפעל, במקרה ולמפעל יהיה צורך בעובדים – בזכויות מלאות, להוציא הזכות לפיצויי פיטורים בעד העבר, באם שולמו להם.

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי :

(1)  הוראה בהסכם קיבוצי הקובעת כי עובד לא יפוטר אלא בהתקיים תנאים מסוימים הינה מן ההוראות הקבועות בסעיף 19 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז- 1957,  וע"כ  מהווה חלק מחוזה העבודה האינדבידואלי.

ראו מאמר בנושא סעיף 19 לחוק – זכויות וחובות של עובד ומעסיק.

הוראה בהסכם קיבוצי הקובעת כי עובד לא יפוטר אלא בהתקיים תנאים מסוימים הינה מן ההוראות הקבועות בסעיף 19 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז- 1957,  וע"כ  מהווה חלק מחוזה העבודה האינדבידואלי.

ראו מאמר בנושא סעיף 19 לחוק – זכויות וחובות של עובד ומעסיק.

(2)   ראו מאמר בנושא פיטורים שלא בתום לב

(3)  לענין הודעה מוקדמת לפיטורים השוו להוראת סעיפים 3 ו- 4  לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א – 2001

ראו מאמר בנושא סעיף 3 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות – הודעה מוקדמת לעובד במשכורת

ראו מאמר בנושא סעיף 4 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות – הודעה מוקדמת לעובד בשכר .

ברי כי ההוראות המיטיבות יחולו על העובד.

(4)                   ראו מאמר בנושא פיטורי צמצום וחובת היוועצות עם ועד העובדים

(5)                   על זכות העובד לטעון בפני ועדה פריטטית מחד ואי מתן זכות להזמין עדים ולחוקרם בפני ועדה פריטטית ראו :

דב"ע נב/3-26 שרה גרנות נ' מדינת ישראל, משרד החינוך, 21.9.92. ראו גם : דב"ע לו/3-33 פרץ וינשטיין נ' אל על נתיבי אויר לישראל פד"ע ח' עמ' 44. הדן גם בסדרי הדיון המשמעתי וזכות העובד לטעון בפני ועדה פריטטית.

(6)      ראו חוק הבוררות, תשכ"ח – 1968.  

סעיף בוררות בהסכם קיבוצי תופס במישור האובליגטורי להבדיל מהנורמטיבי : דב"ע לט/3-115 חברת ששת הכוכבים בע"מ נ' שבתאי פישלר, פד"ע יא 169, פסק הדין מסכם את הפסיקה בנושא.

(7)    השוו לסעיף 8 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א- 2001  

ראו מאמר בנושא  סעיף 8 לחוק – אישור לעובד על תקופת עבודתו.

חוסר אפשרות להמשיך בעבודה הרגילה

29. חוסר אפשרות להמשיך בעבודה הרגילה

 פועל אשר למרות רצונו איננו יכול ואיננו מסוגל להמשיך בעבודתו הרגילה, ייעשה מאמץ ונסיון לסדרו בעבודה אחרת. במקרים שוועד העובדים מערער על העובדות הנ"ל או לא יימצא פתרון כנ"ל או פתרון אחר מוסכם על הצדדים, תועבר השאלה והתביעות ההדדיות לועדה הפריטטית לדיון והחלטה.

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי :

(1)   השוו לחובת ההשתדלות במציאת תפקיד חילופי. ראו מאמר בנושא זה כאן

התפטרות עובד מהעבודה במפעל והודעה מוקדמת

30. התפטרות עובד מהעבודה במפעל והודעה מוקדמת.

 עובד רשאי להפסיק את עבודתו במפעל באותם תנאי הודעה מוקדמת שבהם אפשר לפטרו.(1)

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי :

(1)  ראו סעיף 5 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א – 2001

ראו מאמר בנושא סעיף 5 לחוק – הודעה מוקדמת להתפטרות.

ראו גם סעיף 38 לתקנון העבודה הכללי בתעשיה.  הקובע בין היתר כי עובד שיתפטר מעבודתו ללא מתן הודעה מוקדמת, כמתחייב מהוראות ההסכם הקיבוצי החל על המפעל תעכב ההנהלה מגמר חשבונו סכום השווה לשכר שהיה מגיע לו בעבור העבודה בתקופת ההודעה המוקדמת בה היה חייב, עד לבירור בין ההנהלה ונציגות העובדים. כן ראו סעיף 38א להסכם.

תקנון העבודה – הסכם קיבוצי כללי שנערך ונחתם בתל אביב ביום 19 בספטמבר 1962 ועודכן ביום 18 ביוני 1978 וביום 4 ביוני 1979.  

מספרי הרישום : 7012/79; 7050/78 ; 1108/62

*** ההסכם האחרון, המעודכן ביותר לא נמצא באתר משרד הכלכלה. 

פיצויי פיטורים

31. פיצויי פיטורים (1)

 כל עובד שעבד במפעל לפחות שנה אחת רצופה ופוטר יהיה זכאי לפיצויי פיטורים בכפוף לחוק, להסכם זה ולהסכם הפנסיה המקיפה כמפורט להלן:

שיעור הפיצויים : (2)

(א)     בעבור התקופה שהסתיימה ב 31.12.1963 – 80% מ 12 ימי עבודה בעבור כל שנה משנות עבודתו. עבור חלק של השנה יקבל באופן יחסי לחלק זה.

(ב)     בעבור התקופה שהתחילה ב1.1.1964 והסתיימה ב 31.12.1972 – 12 ימי עבודה בעבור כל שנה משנות עבודתו. (ויחסית לחלק יחסי של השנה).

(ג)     בעבור התקופה שהתחילה ב1.1.1973 :

(1)     עובד שלא מלאו לו 12 שנות עבודה רצופות ימשייל ויקבל 12 ימי עבודה בעבור כל שנה משנות עבודתו עד שתמלאנה 12 שנות עבודה רצופות.

(2)     עובד שמלאו לו 12 שנות עבודה רצופות יהיה זכאי לפיצויי פיטורים בשיעור של 18 יום מהשנה השלוש עשרה ואילך.

(ד)     בעבור התקופה שהתחילה ב 1.8.1983 שכר חודש אחד לכל שנת עבודה (ויחסית לחלק יחסי של השנה).

(ה)     הפיצויים יחושבו לפי שכרו האחרון של העובד.

(ו)      עובדים אשר חל עליהם הסכם הפנסיה המקיפה יהיו זכאים לפיצויי פיטורים בכפוף להוראות הפנסיה המקיפה. (3)

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי :

(1)  ראו סעיף 1  לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963

(2) ראו סעיפים 12 ו- 13 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963  והתקנות שהותקנו מכוח סעיפים אלו.

ראו מאמר בנושא סעיף 12 לחוק פיצויי פיטורים – שיעור הפיצויים

(3)   ראו הסכם ראו ההסכם בדבר הנהגת פנסיה מקיפה בתעשיה מיום 4.6.79 שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7021/79 וההסכמים המאוחרים שאוזכרו לעיל.

כמו כן ראו הוראת סעיף 11(ה) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963 .

ראו גם מאמר בנושא סעיף 11(ה) לחוק פיצויי פיטורים.

פרק ו' – יישוב חילוקי דעות

כללי

32. כללי

 הצדדים מאמצים את עקרונות ההסכם הבסיסי (כללים מוסכמים) ליישוב חילוקי דעות שבין התאחדות התעשיינים לבין ההסתדרות הכללית ביום 26.6.1957 , מספר רישום 2001/57.

לא הורחב

ועדה פריטטית

33. ועדה פריטטית (1)

 (א)   בתקופת תוקפו של הסכם זה, יקיימו הצדדים להסכם את הועדות הפריטטיות, שתפקידם לטפל, לברר ולתווך בחילוקי הדעות שיתעוררו בין הצדדים להסכם זה, בדבר מימוש הזכויות הנובעות מהסכם זה בלבד.

(ב)    (1)  חברי הועדה הפריטטית יתמנו על ידי הצדדים להסכם זה או על ידי מי שהוסמך על ידם.

(2)    המינוי יכול להיות בדרך כלל או לצורך עניין מסויים.

(3)    החלטות הועדה יכולות להתקבל רק בהסכמת נציגי שני הצדדים בועדה.

(ג)     לא הופעלה הועדה הפריטטית או הופעלה אך לא הגיעה לכלל החלטה, תוך שבועיים ימים, או בהסכמה- תוך 3 שבועות (מהתחלת דיוניה) יועבר הסכסוך על ידה – או לפי דרישת אחד הצדדים לסכסוך תוך 48 שעות מתום המועד הנ"ל לבוררות.

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי :

(1)        בענין זכות העובד לטעון בפני ועדה פריטטית מחד ואי מתן זכות להזמין עדים ולחוקרם בפני ועדה כאמור  ראו :

דב"ע נב/3-26 שרה גרנות נ' מדינת ישראל, משרד החינוך, 21.9.92.

כמו כן בדב"ע נא/4-80 ההסתדרות הכללית  נ' מרכז השלטון המקומי ואח', פד"ע כב עמ' 418 נקבע כי אין לפרש את האמור בחוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות כמתייחס לסמכות הועדה הפריטטית לדון רק בענייניהם של עובדים הממשיכים להיות מועסקים על ידי רשות מקומית, אלא אף כמעניק  זכות לדון בעניינם של עובדים שהועסקו ע"י רשות מקומית, פרשו מעבודתם מסיבה זו או אחרת ונטען כי זכות מזכויותיהם מכוח החוקה לא קוימה.

משניתנה החלטה על ידי הועדה הפריטטית בתחום סמכותה, החלטה זו מחייבת. הרואה עצמו נפגע על ידי החלטתה, רשאי לבקש את ביטולה על ידי פניה לערכאה השיפוטית המוסכמת, אך אינו יכול לעשות דין לעצמו ולא לקיימה. 

בוררות.

34.  בוררות (1)

 (א) חילוקי דעות כל שהם, בדבר מימוש הזכויות הנובעות מן ההסכם הקיבוצי הזה בלבד שיתעוררו בין הצדדים במשך תקופת הסכם זה ואשר נדונו בועדה המשותפת – הפריטטית ולא יושבו בה, או לא נדונו משום שהועדה הפריטטית לא הופעלה – יימסרו להכרעת ועדת הבוררות.

(ב) ועדת הבוררות תהיה בת שלושה, אחד שיתמנה על ידי כל צד ובורר שלישי מכריע, שיתמנה, באין הסכמת הצדדים לשמו של הבורר, על ידי הועדה הפריטטית מתוך הסכמה בתוכה ובאין הסכמה בתוכה, בהגרלה, מתוך רשימת הבוררים המוסכמת והמצורפת להסכם זה (הסכם המאוזכר בסעיף 32 לעיל) ומהווה חלק בלתי נפרד ממנו. לפי דרישת אחד הצדדים לסכסוך לא ישמש הבורר השלישי כמכריע, והחלטת הבוררים תוכל להתקבל פה אחד ברוב דעות.

(ג) הסכימו הצדדים לסכסוך למסרו להכרעת בורר יחיד, יתמנה הבורר, באין הסכמת הצדדים לשמו של הבורר, על ידי הועדה הפריטטית;  הועדה הפריטטית תמנה את הבורר במקרה זה מתוך הסכמה בתוכה או באין הסכמה, בהגרלה מתוך רשימת הבוררים המצורפת להסכם זה (כאמור בסעיף ב' לעיל).

(ד) לא מונו, תוך 48 שעות מתום המועד המיועד לגמר הדיון בועדה הפריטטית, הבורר או הבוררים על ידי הצדדים או הועדה הפריטטית, הכל לפי העניין, ימונו הנ"ל על ידי בא כוח אגף העבודה בהתאחדות ובא כח האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות הכללית תוך 48 שעות נוספות.

(ה) הסכם זה מהווה גם הסכם בוררות כמשמעותו בחוק הבוררות, התשכ"ח – 1968, ואין חובה על הצדדים לסכסוך לחיתום על שטר בוררין.

(ו) הבוררים לא יהיו קשורים בתקנון הדיון ובדיני הראיות ו/או בהוראות החוק המטריאלי, אולם עליהם להביא בחשבון את ההקשר התעשייתי בענין שהנדון.

(ז) הבוררים יהיו רשאים לדון שלא בנוכחות אחד הצדדים לבוררות באם נשלחה לצד הנ"ל הודעה מקודמת של שלושה ימים מראש בדואר רשום בדבר ישיבת הבוררות והצד לא הופיעה לישיבה.

(ח)  הבוררים יהיו רשאים להוציא החלטות ביניים ו/או פסקי דין חלקיים.

(ט) הבוררים יהיו רשאים להמשיך בדיון ואף להוציא החלטת ביניים, פסק דין חלקי או מלא אף בהעדר אחד הבוררים, כשהבורר הוזמן במכתב רשום 3 ימים מראש ולא הופיע לשתי ישיבות רצופות או לא נתן סיבה מספקת לאי הופעתו כנ"ל ובתנאי שמבין הבוררים שימשיכו בדיון יהיה הבורר השלישי. החלטת הביניים ופסק הדין החלקי או המלא שהוצא כנ"ל על ידי הבוררים ייחשבו כהחלטת ביניים ו/או כפסק דין חלקי או מלא של הבוררות, הכל לפי המקרה.

(י) נתמנתה בוררות בהתאם להסכם זה – לא תשמע טענה נגד חוקיות מינויה.

כל פגם במינויה או דיוניה של הועדה הפריטטית שקדמו למינוי הבוררות לא ישמשו עילה לפסילת החלטה ו/או פסק בוררים או ביטולם. הצדדים לסכסוך מתחייבים להוציא לפועל את פסק הבוררים ללא כל ערעור.

(יא) שכר טרחתו של בורר יחיד, או יו"ר ועדת הבוררים ישולם שווה בשווה על ידי שני הצדדים לסכסוך. יתר חברי ועדת הבוררים לא יקבלו שכר טרחה.

(יב) רשימה מוסכמת של יושבי ראש ועדות הבוררים מצורפת להסכם זה כנספח ומהווה חלק בלתי נפרד ממנו, בהתאם לרשימת הבוררים שמצורפת להסכם הבסיסי (כאמור בסעיף 32 לעיל).

לא הורחב

הערות להסכם הקיבוצי:

(1)     ראו חוק הבוררות, תשכ"ח – 1968.  

סעיף בוררות בהסכם קיבוצי תופס במישור האובליגטורי להבדיל מהנורמטיבי : דב"ע לט/3-115 חברת ששת הכוכבים בע"מ נ' שבתאי פישלר, פד"ע יא 169, פסק הדין מסכם את הפסיקה בנושא.

פרק ז' – שונות

אי הרעת תנאים מקובלים

35.אי הרעת תנאים מקובלים

הסכם זה בא אמנם לקבוע תנאים אחידים במפעלי תעשיית הקרמיקה והזכוכית ומוצריו,  ושני הצדדים להסכם זה יעשו את כל המאמצים לביצוע הדבר, אולם אין הוא בא להרע את תנאי עבודה מקובלים ונהוגים במפעלים בודדים, לפני חתימת ההסכם הקיבוצי או לפני הצטרפות המפעל להסכם זה, כל עוד אינם נוגדים את כוונת הסכם זה ואת החוק. (1)

הערות להסכם הקיבוצי:

(1)                   ראו את הוראת סעיף 22 לחוק הסכמים קיבוצייים, תשי"ז – 1957

ראו גם מאמר בנושא : סעיף 22 לחוק – חוזה עבודה והסכם קיבוצי.

ראו מאמר בנושא :  תנאי מכללא בהסכם עבודה, הדן בין היתר בנוהג כתנאי מכללא

בדב"ע מה/3-154 יצחק סימון ואח' נ' רשות שדות התעופה, פד"ע יג' 265 נקבע בין היתר כי בעובדה שבמשך שנים ברציפות, על אף שינוי בעלים ומעבידים, קיבלה קבוצת עובדים מסוימת במקום עבודה מסוים, קבוצה שעבדה במשרה חלקית, שכר מוגדל בעד עבודה מעבר לשעות שבהן היו חייבים לעבוד על-פי החוזה – בעובדה זו מספיק כדי לקבוע כי אכן היה נוהג כזה במידה הדרושה להיווצרותו של תנאי מכללא בחוזה העבודה האינדיבידואלי. ואולם, משמדובר בחוזה מיוחד לתקופה של שנה ובתנאי מכללא, שמעמדו נחות, הרי ביטוי חד-משמעי, בעת חידוש חוזה, שלא ינהגו לפיו יותר – תופס ביחסים בן הצדדים. הפסקת התשלום מהווה ביטוי לכוונה שלא לפעול על-פי אותו תנאי מכללא.

פריון העבודה והייצור

36. פריון העבודה והייצור

הצדדים להסכם זה יפעלו לביצוע ההסכם שנחתם בין התאחדות התעשיינים לבין הועד הפועל של ההסתדרות הכללית בדבר מועצות ייצור משותפת לפריון העבודה והייצור בתעשייה.

נכוי מסים

37. ניכוי מיסים

 הנהלת המפעל תנכה מהשכר של הפועלים את המס האחיד, לפי רשימות שתוגשנה ע"י לשכת המס של צד ב' וכמו כן תנכה מס ארגון בהתאם לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 והתקנות שיותקנו על פיו.

39. ניכוי מסים

המעביד ינכה מהשכר של העובדים את המס האחיד, לפי רשימות שתוגשנה על ידי לשכת המס, וכמו כן ינכה מס ארגון בהתאם לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 והתקנות שיותקנו על פיו.

הערות להסכם הקיבוצי ולצו הרחבה:

(1)                   ראו סעיף 25(א) (3ב) לחוק הגנת השכר, התשי"ח- 1968.

ראו מאמר בנושא סעיף 25(א)  לחוק הגנת השכר.

לענין "מפעל יציגות" נקבע בדב"ע נב/4-12 ההסתדרות הכללית – האיגוד הארצי של קציני ים נ' צים חברת השיט הישראלית בע"מ, 27.6.93 : מפעל נציגות

agency   shop) ) :  על פי הסדר זה רשאי המעביד לקבל לעבודה ולהמשיך בהעסקתם של עובדים שאינם נמנים עם אותו ארגון עובדים החתום על ההסכם הקיבוצי, אך עובדים אלה חייבים לשלם לארגון עובדים זה מעין מס ייצוג, עבור ייצוג העניינים של כלל העובדים בפני המעביד. גובה המס שווה, לעיתים קרובות, לגובה דמי החבר המשתלמים על ידי חברי הארגון"  

דרישות חדשות

38. דרישות חדשות

שני הצדדים מתחייבים לא לבוא זה אל זה בדרישות חדשות כלשהן בתקופת תוקפו של ההסכם.

הערות להסכם הקיבוצי :

בדב"ע נב/4-16 ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י – האגף לאיגוד מקצועי נ' התאחדות התעשיינים בישראל, 27.11.91, נפסק כי : שעה שצד אינו ממלא אחר התחייבויותיו, שומה על בית הדין לחייבו לעשות כן. זהו אינטרס משותף של ארגוני העובדים וארגוני המעבידים, שהם הצדדים להסכם קיבוצי כללי. כשם שארגון מעבידים או מעביד בודד, רשאים לדרוש מארגון עובדים שיפעיל את כוחו וסמכותו כלפי ציבור עובדים, שעה שאלה אינם מקיימים הוראה מהוראות ההסכם, כגון שמירת שקט תעשייתי, כן רשאי ארגון העובדים לדרוש מארגון מעבידים שיפעיל את כוחו וסמכותו כלפי חבריו על מנת שימלאו אחר חובה המוטלת עליהם בהסכם קיבוצי ….
אי-העזרות בנושא זה בערכאה שיפוטית, עשויה להביא לפעולה "ארגונית" שתוצאותיה מי יישורן.

הפסקות זמניות בעבודה

39. הפסקות זמניות בעבודה

 במקרה של הכרח בהפסקת עבודה זמנית מכוח עליון או מסיבות שאינן תלויות בהנהלת המפעל, ידונו הצדדים בפתרון הבעיה במגמה למצוא הסדר בעבור הצדדים המעוניינים.

קצובת אש"ל

40. קצובת אש"ל

 ועדה מטעם שני הצדדים תשקול אפשרויות בדבר קביעת שיטה מוסכמת לתשלום קצובת אש"ל ואפשרות הכללתה בהסכם קיבוצי בענף.

העברה לחודשיות

41. העברה לחודשיות

 העברה ממעמד של עובד ייצור יומי לעובד ייצור חודשי תיעשה בהתאם להסכם המסגרת מיום 13.2.1976 לגבי עובדים שהוחל עליהם הסכם הפנסיה המקיפה.

הסכם העברת עובדי ייצור יומיים למעמד של עובדי ייצור חודשיים מיום 13.2.1976 שמספרו הרשום הוא 7003/76 יהווה נספח ג' וחלק בלתי נפרד מהסכם זה.(1)

הערות להסכם הקיבוצי :

(1)     נספח א' הושמט מטבלה זו. ראו במקור בהסכם שמספרו : 7079/85.

שיפור תנאים סביבתיים

42. שיפור תנאים סביבתיים

 מקובל על הצדדים להסכם זה כי הנהלות המפעלים תעשינה ככל הניתן לשיפור התנאים הסביבתיים במפעלים (כגון: חדר המיועד לאוכל, שירותים סניטריים וכד').

קרן השתלמות

43. קרן השתלמות

הוסכם בין הצדדים כי תבדק אפשרות הקמת קרן השתלמות לעובדי ענף הקרמיקה והזכוכית.

 ולראיה באנו על החתום :

צד  א'

בשם התאחדות התעשיינים  ענף הקרמיקה והזכוכית

המחלקה למשפט העבודה

צד ב'

ההסתדרות הכללית של העובדים הארץ ישראל האיגוד הארצי של עובדי הקרמיקה והזכוכית.

תעריף השכר לענין הקרמיקה והזכוכית

(הושמט)