האם הטבות מיוחדות לנשים בהריון נחשבות לאפליה?

חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה נועד להבטיח שכל אדם יקבל יחס שווה במקום העבודה, ללא קשר למגדר, גיל, דת, גזע ועוד. עם זאת, ישנם מצבים בהם "שוויון" אינו אומר "זהות" בטיפול. המציאות החברתית והביולוגית מכתיבה כי נשים, במיוחד בתקופות הריון, לידה והורות, זקוקות להגנות וזכויות מיוחדות על מנת שיוכלו להשתלב בשוק העבודה באופן מלא, מבלי להיפגע בשל תפקידן הייחודי.

לכן, החוק קובע במפורש כי הוראות שנקבעו בחיקוק, בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה, הנוגעות להריון, שמירת הריון, לידה, הנקה או פוריות, אינן נחשבות לאפליה. כלומר, כאשר מעניקים לעובדת זכויות כמו חופשת לידה, הגנה מפיטורים בהריון, שעות הנקה או התאמות מסוימות בתנאי העבודה עקב הריון, אין בכך משום אפליה כלפי עובדים אחרים. מטרת ההוראה היא לאפשר לנשים להמשיך ולהתפתח מקצועית תוך כדי מילוי תפקידיהן המשפחתיים, מבלי שהדבר יפגע במעמדן התעסוקתי.

יתרה מכך, החוק מדגיש כי אין בו כדי לגרוע מזכות יתר המוענקת לעובדת לפי חיקוק או הסכם, וזכות כזו אף היא אינה נחשבת לאפליה. לדוגמה, אם הסכם קיבוצי מסוים מעניק לעובדות זכות לשעות עבודה גמישות יותר בתקופת ההריון, או תנאים מיוחדים לחזרה לעבודה לאחר לידה, אין לראות בכך אפליה פסולה. מדובר בהעדפה מתקנת שמטרתה לצמצם פערים היסטוריים וליצור שוויון מהותי, ולא שוויון פורמלי בלבד.

אין חריגים לכלל זה כאשר מדובר בזכויות המוענקות במפורש בחוקים או בהסכמים קיבוציים לצורך הגנה על נשים בתקופות אלו. המטרה היא להבטיח שזכויות אלו, שהן חיוניות לשילובן של נשים בשוק העבודה, לא ייתפסו כהפליה פסולה ויאפשרו למעסיקים ולעובדים כאחד לפעול בהתאם להן בביטחון משפטי.