האם מותר לפטר עובד בזמן שהוא חולה או מקבל דמי מחלה?

חוק דמי מחלה נועד להגן על עובדים הנעדרים מעבודתם עקב מחלה, ולהבטיח להם הכנסה בתקופה זו. סעיף 4א לחוק קובע איסור מפורש על מעסיק לפטר עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלתו, וזאת במהלך כל תקופת הזכאות לדמי מחלה הצבורה לו, בין אם מכוח החוק ובין אם מכוח הסכם קיבוצי. איסור זה תקף עד לתקופת הזכאות המקסימלית הקבועה בחוק, שהיא 90 ימים.

חשוב להבין כי גם במקרים חריגים בהם הפיטורים עצמם עשויים להיות תקפים, מועד סיום יחסי העבודה בפועל לא יחול לפני שהעובד מיצה את כל ימי המחלה בתשלום להם הוא זכאי. כלומר, המעסיק מחויב לשלם לעובד דמי מחלה עבור ימי המחלה הצבורים לו, ורק לאחר מכן ניתן יהיה לסיים את יחסי העבודה. לדוגמה, אם עובד צבר 45 ימי מחלה וחלה, והמעסיק הודיע לו על פיטורים כדין לפני מחלתו, המעסיק עדיין חייב לשלם לו דמי מחלה עבור 45 הימים הללו, ומועד סיום עבודתו יידחה עד לתום תקופת הזכאות לדמי המחלה.

קיימים שני חריגים עיקריים לכלל האוסר על פיטורים בתקופת מחלה:
1. **הודעה מוקדמת לפיטורים ניתנה לפני המחלה:** אם המעסיק מסר לעובד הודעה מוקדמת לפיטורים עוד בטרם העובד נעדר מעבודתו עקב מחלה, הפיטורים עשויים להיות תקפים. עם זאת, כאמור, מועד סיום העבודה יידחה עד למיצוי ימי המחלה בתשלום.
2. **הפסקת פעילות העסק או פשיטת רגל:** אם מקום עבודתו של העובד פסק מלפעול באופן קבוע (ולא זמני), או שהמעסיק הוכרז כפושט רגל (או תאגיד בפירוק), האיסור על פיטורים בתקופת מחלה אינו חל.

הפרת איסור זה על ידי מעסיק מזכה את העובד בדחיית מועד סיום עבודתו או בקבלת תשלום בגין ימי המחלה הצבורים לו, וזאת עד לתקרת 90 הימים הקבועה בחוק.