הסכם קיבוצי מסדיר תנאי עבודה במפעל / ענף. הוא קובע שכר, פנסיה, הבראה, חופשה, הגנות נוספות מעבר לחוק. תחולה: על כל עובדי המפעל / ענף (אם הוסיף צו הרחבה). חוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957.
הסכמים קיבוציים הם הכלי המרכזי של יחסי עבודה קיבוציים בישראל. הם נחתמים בין מעסיק (או ארגון מעסיקים) לבין הסתדרות עובדים, וקובעים תנאי עבודה משופרים מהחוק. הסכם קיבוצי חל אוטומטית על כל עובדי המפעל / ענף. צו הרחבה הופך הסכם קיבוצי ענפי לחובה על כל המעסיקים בענף, גם אם לא חתמו עליו. סוגי הסכמים: כללי במשק (כמו פנסיה חובה), ענפי (ניקיון, שמירה), במפעל ספציפי, מוסדי.
| חוק קובע | חוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957 |
| צדדים | מעסיק/ארגון + הסתדרות עובדים |
| תחולה | כל עובדי המפעל/ענף (אם צו הרחבה) |
| תוקף | תקופת ההסכם או עד החלפה |
| צו הרחבה | הופך לחובה על כל הענף |
הסכם בין מעסיק להסתדרות עובדים שמסדיר תנאי עבודה — שכר, פנסיה, הבראה, חופשה. חל על כל העובדים.
הסכם קיבוצי: חל רק על מעסיקים שחתמו. צו הרחבה: הופך הסכם קיבוצי ענפי לחובה על כל המעסיקים בענף, גם בלי חתימה.
לא. ההסכם הקיבוצי חל אוטומטית. עובד יחיד אינו יכול להתעלם ממנו.
נציגות בחירת של עובדים במפעל. תפקיד: לייצג את העובדים מול המעסיק, לפעול ליישום הסכם קיבוצי.