השעתיים הראשונות מעבר ל-8 שעות עבודה יומיות — 125% מהשכר הרגיל. כל שעה נוספת מעבר לכך — 150%. בעבודה במנוחה השבועית או בחג — 150% מהשעה הראשונה. לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951.
גמול שעות נוספות הוא זכות סוציאלית בסיסית. המעסיק חייב לרשום שעות עבודה ולשלם גמול מוגדל. החוק חל על רוב העובדים, למעט חריגים מצומצמים (תפקידי הנהלה בכירים, עובדי חוץ). תביעת שעות נוספות שלא שולמו היא אחת מהתביעות הנפוצות בבית הדין לעבודה, ולעתים מתפתחת לתביעה ייצוגית כאשר ההפרה שיטתית. תשלום גלובלי לשעות נוספות חוקי רק אם הסכום שווה או עולה על מה שהיה מגיע בחישוב מפורט.
| חוק קובע | חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951 |
| שעתיים ראשונות נוספות | 125% מהשכר הרגיל |
| מעבר לכך | 150% |
| מנוחה שבועית / חג | 150% מהשעה הראשונה |
| מקסימום שבועי | 16 שעות נוספות (סך 60 שעות) |
| רישום שעות | חובה לפי סעיף 25 לחוק הגנת השכר |
שעתיים ראשונות מעבר ל-8 שעות יום: 125%. מעבר לכך: 150%. בעבודה במנוחה השבועית/חג: 150% כבר מהשעה הראשונה.
כן, אם הסכום הגלובלי שווה או עולה על החישוב המפורט. אם נמוך — העובד זכאי להפרש.
החריגים מצומצמים: תפקידי הנהלה בכירים עם שכר גבוה משמעותי, נהגי משאיות בתנאים מסוימים, עובדי חוץ שלא ניתן לפקח על שעותיהם.
7 שנים (לפי חוק הגנת השכר). אך פיצויי הלנה על השעות שלא שולמו מתיישנים תוך שנה.
כן. תקנות שעות עבודה ומנוחה. במחלוקת על שעות — נטל ההוכחה על המעסיק אם אין לו רישום מסודר.