שביתה היא זכות יסוד של עובדים מאוגדים. שביתה חוקית דורשת: הודעה מוקדמת של 15 יום למעסיק ולממונה, סכסוך עבודה רשום, ושביתה במסגרת אינטרס הקבוצה. בזמן שביתה — לא משולם שכר. אסור לפטר שובת שביתה חוקית.
שביתה היא כלי לחץ מרכזי של עובדים מאוגדים. החוק מסדיר את הליך השביתה כדי לאפשר אותה בלי לזרוע אנרכיה. שביתה חוקית דורשת: סכסוך עבודה רשום, הודעה של 15 יום, ושביתה במסגרת אינטרס הקבוצה (לא אישי). שביתה ספונטנית או ללא הודעה — לא חוקית, וחושפת לפיצויים. אסור לפטר שובת בשביתה חוקית. בזמן שביתה — שכר לא משולם, אבל הזכויות הסוציאליות (פנסיה, פיצויים) ממשיכות.
| חוק קובע | חוק יישוב סכסוכי עבודה, תשי"ז-1957 |
| הודעה מוקדמת | 15 יום |
| פיטורי שובת | אסור (בשביתה חוקית) |
| שכר בזמן שביתה | לא משולם |
| הפרשות סוציאליות | ממשיכות |
שביתה במסגרת סכסוך עבודה רשום, אחרי הודעה של 15 יום, ובמסגרת אינטרס הקבוצה. נדרשת החלטה של ועד עובדים.
לא. עובד שביצע שביתה לא מקבל שכר. הזכויות הסוציאליות (פנסיה, פיצויים, ותק) ממשיכות לצבור.
לא בשביתה חוקית. בשביתה לא חוקית — ייתכן (תוך שימוע). שביתה לגיטימית = הגנה מלאה.
שביתה: עובדים מפסיקים עבודה. השבתה: מעסיק מסגיר את מקום העבודה. שתיהן מוסדרות בחוק.