איך מחשבים דמי מילואים למי שקיבל דמי פגיעה לפני השירות?

תגמולי מילואים נועדו לפצות משרתי מילואים על אובדן הכנסה בתקופת שירותם. באופן רגיל, חישוב תגמול המילואים מתבצע על בסיס הכנסתו הממוצעת של המשרת בשלושת החודשים שקדמו לשירות המילואים. אולם, קיימים מקרים מיוחדים בהם חישוב זה עלול לקפח את המשרת, למשל כאשר הוא קיבל דמי פגיעה (כתוצאה מתאונת עבודה או מחלת מקצוע) בסמוך לפני יציאתו למילואים. במצב כזה, הכנסתו בתקופה שקדמה למילואים הייתה נמוכה מהכנסתו הרגילה עקב הפגיעה, וחישוב על בסיס הכנסה זו יביא לתגמול מילואים נמוך מהראוי.

לשם כך, החוק קובע כלל מיוחד: אם אדם היה זכאי לדמי פגיעה מיד לפני שירות המילואים, חישוב שכר העבודה הרגיל או ההכנסה הממוצעת לצורך תגמול המילואים לא יתבסס על התקופה שקדמה למילואים, אלא על סכום ההכנסה שהייתה לו ברבע השנה (שלושה חודשים) שקדמה ליום שבו החל לקבל לראשונה את דמי הפגיעה. כלל זה יחול רק אם סכום הכנסה זה גבוה מהחישוב הרגיל. הסכום המתקבל מחולק ב-90 ימים כדי לקבוע את התגמול היומי. מטרת הכלל היא להבטיח שהמשרת יקבל תגמול המשקף את יכולת ההשתכרות האמיתית שלו לפני הפגיעה, ולא את הכנסתו המופחתת עקב הפגיעה.

לדוגמה: עובד שהשתכר 15,000 ש"ח בחודש נפגע בתאונת עבודה והחל לקבל דמי פגיעה בסך 10,000 ש"ח בחודש. לאחר חודש של קבלת דמי פגיעה, הוא נקרא לשירות מילואים. אם החישוב היה מתבצע על בסיס דמי הפגיעה, תגמולו היומי היה (10,000 * 3) / 90 = 333.33 ש"ח. אך לפי הכלל המיוחד, החישוב יתבסס על הכנסתו לפני הפגיעה: (15,000 * 3) / 90 = 500 ש"ח ליום. בכך מובטח לו תגמול גבוה והוגן יותר.

חשוב לדעת כי במקרים מסוימים, המעסיק הוא שמשלם את תגמולי המילואים לעובד (כמקפדה על חשבון המוסד לביטוח לאומי), בדרך כלל אם העובד עבד לפחות 75 ימים אצל אותו מעסיק ברבע השנה שקדמה לשירות. במקרים אחרים, התגמול משולם ישירות על ידי המוסד לביטוח לאומי.