כמה מנכים מהשכר עבור פנסיה תקציבית?

פנסיה תקציבית היא הסדר פנסיוני ייחודי, שהיה נהוג בעבר בעיקר במגזר הציבורי, בו המעסיק (לרוב המדינה או גופים ציבוריים) משלם את הקצבה ישירות מכיסו, ולא באמצעות הפרשות לקרן פנסיה חיצונית. הסדר זה חל על עובדים שהחלו את עבודתם במגזר הציבורי לפני מועד מסוים (בדרך כלל לפני שנת 2004), ומהווה זכות נצברת המבוססת על שנות השירות והשכר האחרון.

למרות אופייה התקציבי, חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (2003) קבע כי גם עובדים הזכאים לפנסיה תקציבית יחויבו בניכויים משכרם לצורך השתתפות במימון הפנסיה. על פי החוק, החל מ-1 בינואר 2004 ועד 31 בדצמבר 2004, נוכה משכרם הקובע של העובדים שיעור של 1%. החל מ-1 בינואר 2005 ואילך, שיעור הניכוי עלה ל-2% מהמשכורת הקובעת. המשכורת הקובעת היא אותם רכיבי שכר שהיו נלקחים בחשבון לצורך חישוב הקצבה לו העובד היה פורש באותו זמן.

לדוגמה, עובד מדינה שהמשכורת הקובעת שלו עומדת על 10,000 ש"ח, ינוכה משכרו סך של 200 ש"ח מדי חודש (2% מ-10,000 ש"ח) עבור השתתפות בפנסיה התקציבית. חשוב לציין כי שיעורים אלו אינם קבועים באופן מוחלט. החוק מאפשר לקבוע שיעורים אחרים בהסכם קיבוצי או אחר, ובלבד שההסכם אושר על ידי שר האוצר. הסדר זה נועד להבטיח השתתפות מסוימת של העובדים במימון הפנסיה, ולהתמודד עם העלויות הגבוהות הכרוכות בה. כיום, מרבית העובדים במגזר הציבורי מבוטחים בפנסיה צוברת, אך הפנסיה התקציבית עדיין רלוונטית לאלפי עובדים ותיקים.