האם בית הדין לעבודה יכול להתערב בהחלטת מעסיק לגבי תלונה על הטרדה מינית?

חוק למניעת הטרדה מינית מחייב כל מעסיק לנקוט צעדים סבירים למניעת הטרדה מינית במקום העבודה ולטפל ביעילות בתלונות בנושא. במקרים בהם עובד או עובדת אינם מרוצים מדרך הטיפול של המעסיק או האחראי/ת מטעמו בתלונת הטרדה מינית, קיימת אפשרות לפנות לבית הדין לעבודה.

תפקידו של בית הדין לעבודה במקרים אלו אינו לשמש כערכאת ערעור על ההחלטה המהותית של המעסיק לגבי עצם קיומה של הטרדה, אלא לבצע ביקורת שיפוטית על הליכי הבירור הפנימיים שבוצעו. כלומר, בית הדין בוחן האם המעסיק הפעיל את שיקול דעתו באופן סביר, הוגן ותקין, ובהתאם להוראות החוק והתקנות. הוא בודק את תקינות ההליך, את איסוף הראיות, את מתן ההזדמנות לצדדים להשמיע את טענותיהם, ואת סבירות המסקנות אליהן הגיע המעסיק בהתבסס על ההליך שבוצע.

לדוגמה, אם המעסיק לא ערך בירור כלל, או ערך בירור רשלני, מוטה או חלקי, בית הדין עשוי לקבוע כי נפלו פגמים בהתנהלותו. במקרה כזה, בית הדין יכול לחייב את המעסיק בפיצויים בגין הנזק שנגרם לעובד/ת כתוצאה מהטיפול הלקוי. לעומת זאת, אם המעסיק ערך בירור יסודי, הוגן ומקצועי, גם אם העובד/ת אינו/ה מסכים/ה עם המסקנות, בית הדין לא יתערב בהחלטה אלא אם כן הוכח פגם מהותי בהליך או בשיקול הדעת.