האם בעל מניות או דירקטור בחברה נחשב גם עובד שלה?

השאלה האם בעל מניות או דירקטור בחברה יכול להיחשב גם עובד שלה היא סוגיה מורכבת בדיני עבודה בישראל. באופן עקרוני, נקודת המוצא המשפטית היא כי היחסים בין בעל מניות או דירקטור לבין החברה אינם יחסי עובד-מעסיק. תפקידם העיקרי הוא לייצג את החברה, לנהל אותה או להיות בעליה, ולאו דווקא לבצע עבודה תחת מרותה כמו עובד רגיל. לכן, ככלל, הם אינם זכאים לזכויות סוציאליות המוקנות לעובדים, כגון פיצויי פיטורים, דמי אבטלה, דמי הבראה או חופשה.

עם זאת, הפסיקה בישראל הכירה באפשרות שבעל מניות או דירקטור יחזיק ב"שני כובעים" – גם כבעל תפקיד בחברה וגם כעובד שלה. מצב זה מתאפשר כאשר מתקיימים יחסי עבודה אותנטיים ונפרדים, בנוסף לתפקידו כבעל מניות או דירקטור. כדי לבחון אם אכן מתקיימים יחסי עובד-מעסיק במקרה כזה, בתי הדין לעבודה בוחנים מספר מבחנים מצטברים. בין המבחנים העיקריים נכללים: היכולת להבחין בין תפקידו ופעילותו של האדם כ"עובד" לבין פעילותו כבעל מניות או דירקטור; האותנטיות של ההתקשרות הנוספת (לרוב באמצעות חוזה עבודה מפורש); האותנטיות של תשלום השכר, ובכלל זה הפרופורציה בינו לבין התפקיד המבוצע; ומכלול התנהגות הצדדים וכוונתם ליצור יחסי עבודה.

לדוגמה, דירקטור בחברה המכהן גם כמהנדס ראשי בחברה, מבצע עבודה יומיומית, כפוף למנהל אחר (גם אם הוא עצמו בעל מניות), מקבל שכר קבוע עבור תפקידו כמהנדס, ומדווח על נוכחות, עשוי להיחשב כעובד בנוסף לתפקידו כדירקטור. במקרה כזה, הוא יהיה זכאי לכל הזכויות הסוציאליות המגיעות לעובד, כולל פיצויי פיטורים במקרה של סיום העסקה בתפקידו כעובד, וכן לדמי אבטלה אם יפוטר ויעמוד בתנאי הזכאות. חשוב לציין כי נטל ההוכחה לקיומם של יחסי עבודה במקרים אלו מוטל על הטוען לקיומם, והוא נדרש להציג ראיות חזקות המעידות על הפרדה ברורה ואותנטית בין התפקידים.