האם חוק למניעת הטרדה מינית חל גם על עובדים עצמאים או עובדי פלטפורמה?

**רקע:** באופן מסורתי, החוק למניעת הטרדה מינית התמקד בעיקר ביחסי עבודה פורמליים בין מעסיק לעובד, שם קיימת היררכיה ברורה ותלות. מצב זה הותיר פער בהגנה על פרטים שאינם נחשבים "עובדים" במובן הקלאסי, כגון עצמאים, פרילנסרים או אלו הפועלים במסגרת כלכלת הפלטפורמה (כמו נהגים באפליקציות שיתוף נסיעות או שליחים). קבוצות אלו חשופות לא פעם לחוסר איזון כוחות דומה ולסיכונים להטרדה מינית במסגרת עבודתן, אך חסרו את המסגרת המשפטית הפורמלית להגנה.

**הכלל המשפטי:** הצעת חוק שהוגשה בשנת 2026 מבקשת לתקן את המצב ולהרחיב באופן מפורש את תחולת החוק למניעת הטרדה מינית גם על עובדים עצמאים ועובדי כלכלת הפלטפורמה. המשמעות היא שמעשי הטרדה מינית המתרחשים בהקשר העבודה שלהם, גם ללא יחסי עובד-מעסיק פורמליים, יוכלו להיכלל תחת החוק. התיקון המוצע מתייחס למאפיינים הייחודיים של יחסי עבודה אלו, כולל יחסי הכוח הבלתי שוויוניים, ומטיל חובות על הגורמים המפיקים תועלת מעבודתם (כגון מפעילי פלטפורמות או לקוחות) בכל הנוגע למניעה וטיפול בתלונות על הטרדה. הוא אף בוחן היפוך נטל הוכחה במקרים מסוימים, כדי להקל על נפגעים בחיפוש אחר צדק.

**דוגמה:** לדוגמה, אם יועץ עצמאי המעניק שירותים לחברה מסוימת חווה הטרדה מינית מצד מנהל בחברה, או אם שליח העובד דרך אפליקציה מותקף מינית על ידי לקוח, התיקון המוצע יאפשר להם להגיש תלונה ולהיות מוגנים תחת החוק, בדומה לעובד שכיר.

**חריגים:** חשוב לזכור כי מדובר בהצעת חוק, וייתכנו שינויים בניסוחה הסופי עד שתהפוך לחוק מחייב. כמו כן, אופן היישום בפועל והגדרת "יחסי עבודה" או "יחסי כוח" בהקשרים אלו עשויים לדרוש פרשנות משפטית נוספת. החוק לא יחול על כל אינטראקציה חברתית, אלא רק על אלו הקשורות באופן ישיר לעיסוק המקצועי של העובד העצמאי או עובד הפלטפורמה.