האם מעסיק אחראי להטרדה מינית שמתרחשת בין עובדים במקום העבודה?
כן, מעסיק אחראי למנוע הטרדה מינית במקום העבודה, כולל הטרדה סביבתית בין עובדים, ואי עמידה בחובה זו עלולה לגרור פיצויים גבוהים, כפי שנפסק לאחרונה פיצוי של 200,000 ש"ח בגין הטרדה מילולית.
הטרדה מינית במקום העבודה היא תופעה פסולה הפוגעת בכבוד האדם, בשוויון וביכולת לעבוד בסביבה בטוחה ומכבדת. החוק בישראל רואה בה עבירה חמורה ומטיל אחריות כבדה על מעסיקים למנוע אותה.
חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998, מטיל על כל מעסיק חובה אקטיבית לנקוט אמצעים סבירים כדי למנוע הטרדה מינית והתנכלות במקום העבודה. חובה זו כוללת, בין היתר, קביעת תקנון המפרט את דרכי הטיפול בתלונות, תליית מודעות המפרטות את הוראות החוק, מינוי אחראי/ת לטיפול בתלונות, וכן נקיטת צעדים מיידיים ויעילים עם קבלת תלונה. האחריות של המעסיק אינה מוגבלת רק למקרים של הטרדה ישירה מצד המעסיק עצמו, אלא חלה גם על הטרדה המתרחשת בין עובדים, מצד לקוחות או ספקים, ואף על יצירת "סביבת עבודה עוינת" שבה קיימת אווירה של הטרדה מינית, גם אם לא כוונה ספציפית כלפי אדם מסוים.
בתי הדין לעבודה רואים בחומרה רבה הפרת חובה זו ופוסקים פיצויים משמעותיים לנפגעים. החוק מאפשר פסיקת פיצויים ללא הוכחת נזק, עד לסכום של 120,000 ש"ח (וכפול מכך במקרים חמורים במיוחד), ואף למעלה מכך במקרים בהם הוכח נזק ממשי. לדוגמה, במקרים של הטרדה מילולית חמורה ואי מילוי חובת המעסיק, נפסקו פיצויים בסכומים של מאות אלפי שקלים, המדגישים את הסטנדרט הגבוה המצופה ממעסיקים.
אחריות המעסיק אינה מוחלטת. היא תלויה במידה שבה נקט המעסיק את כל האמצעים הסבירים למניעת ההטרדה ולטיפול בה. אם המעסיק הוכיח כי פעל בשקידה ראויה, טיפל בתלונה ביעילות ובמהירות, ונקט צעדים משמעתיים מתאימים, ייתכן שייפטר מאחריות או שאחריותו תופחת. עם זאת, הנטל להוכיח עמידה בחובות אלו מוטל על המעסיק.