כמה ימי מחלה אפשר לצבור לפי חוק?

חוק דמי מחלה בישראל נועד להבטיח לעובדים תשלום שכר גם בתקופות בהן הם נעדרים מעבודתם עקב מחלה. החוק קובע כללים ברורים לגבי אופן צבירת ימי המחלה והתקופה המקסימלית שבה עובד זכאי לדמי מחלה.

הכלל המרכזי הוא שעובד צובר יום וחצי (1.5 ימים) של זכאות לדמי מחלה עבור כל חודש עבודה מלא אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה. צבירה זו היא מצטברת, אך מוגבלת לתקרה מקסימלית של 90 ימים בסך הכל. כלומר, גם אם עובד עובד שנים רבות, הוא לא יוכל לצבור יותר מ-90 ימי מחלה. בשנה קלנדרית, עובד יכול לצבור עד 18 ימי מחלה (1.5 ימים * 12 חודשים).

לצורך חישוב חודש עבודה מלא, החוק מתייחס ל-25 ימי עבודה בחודש לעובד המועסק 6 ימים בשבוע, ול-21.66 ימי עבודה בחודש לעובד המועסק 5 ימים בשבוע. אם עובד עבד פחות מימים אלו בחודש מסוים, צבירת ימי המחלה שלו תהיה יחסית. לדוגמה, עובד שעובד 5 ימים בשבוע ועבד 10 ימים בחודש, יצבור כ-0.7 ימי מחלה (1.5 * 10/21.66).

חשוב לציין כי אם עובד ניצל חלק מימי המחלה שצבר, הוא יכול להמשיך ולצבור ימי מחלה חדשים בחודשים הבאים, כל עוד סך הצבירה אינו עולה על התקרה המקסימלית של 90 ימים. כמו כן, במקרים של חילופי מעסיקים באותו מקום עבודה, הוותק והצבירה של ימי המחלה נשמרים, מה שמבטיח רציפות זכויות לעובד. החוק אינו מבחין בין סוגי מחלות שונים, וכל היעדרות מאושרת על ידי אישור מחלה רפואי נכללת במסגרת זכאות זו.