גיל פרישה לגברים: 67. לנשים: עולה הדרגתית מ-62 ל-65 (תלוי בשנת לידה). הזכאות לקצבת זקנה מהביטוח הלאומי מתחילה בגיל זה. עובד שמגיע לגיל פרישה זכאי גם להתפטר ולקבל פיצויי פיטורים מלאים — לפי סעיף 11(ה) לחוק פיצויי פיטורים.
גיל הפרישה בישראל מוסדר ב-חוק גיל פרישה, תשס"ד-2004. המטרה: לקבוע מתי עובד זכאי לקצבת זקנה ומתי מותר למעסיק לפטר על רקע גיל. גיל הפרישה לגברים הוא 67, לנשים נקבע במנגנון של עלייה הדרגתית — מ-62 ב-2004 ל-65 בשנת 2034. גיל הזכאות לקצבת זקנה בביטוח הלאומי שווה לגיל הפרישה. הגעת לגיל פרישה אינה מחייבת פרישה — ניתן להמשיך לעבוד, אבל המעסיק רשאי לפטר על רקע גיל לפי חוק שוויון הזדמנויות.
67 שנים — לפי סעיף 3 לחוק גיל פרישה. אחיד לכל גבר שנולד אחרי 1942. גברים שנולדו לפני 1942 — גיל פרישה מעט נמוך.
עולה הדרגתית. נשים שנולדו עד 1950 — 62. אלה שנולדו ב-1951 — 62 וחודשיים. ולאט לאט עולה — מי שנולדה ב-1968 ואילך תפרוש ב-65. בדקו את התאריך המדויק במחשבון.
לא. עובד יכול להמשיך לעבוד אחרי גיל הפרישה אם הוא רוצה והמעסיק מסכים. אבל המעסיק רשאי לפטר עובד שהגיע לגיל פרישה — לפי חוק שוויון הזדמנויות. עם זאת — חייב בשימוע ובהצגת סיבה ענייניות.
סעיף 11(ה) לחוק פיצויי פיטורים: עובד שהגיע לגיל פרישה זכאי להתפטר ולקבל פיצויי פיטורים מלאים. זו עילה להתפטרות בדין מפוטר.
בגיל פרישה — אם השלמתם תקופת אכשרה (לרוב 5 שנות אכשרה ב-15 שנה לפני הפרישה). הסכום: לפי תקופת ההפרשה. הקצבה משולמת לכל החיים.
כן. אם דוחים פרישה ולא לוקחים את הקצבה — היא מוגדלת לפי תוספת דחייה. דחייה של שנה — תוספת של ~5% לקצבה לכל החיים. כדאי לחישוב כלכלי בהתאם לכל מקרה.